כיוונתי שעון ל6:00 וכמובן שקמתי לפניו. לא ידעתי אם תהיה סדנה או שנבטל. באמצע הלילה כבר השלמתי עם זה שלא תהיה אבל מי יודע. בקיצור נדחתה לי הסדנה והיה לי חבל לזרוק את הבצק לפח אחרי שהקדשתי לו לפחות 48 שעות. החלטתי שאכין לחם טאבון נפתח מדליק ומאוד ויראלי שסיקרן אותי הרבה זמן. האוטומט אומר ללכת על משהו קלאסי עם עגבניות, מוצרלה ופסטו והלב אומר בשר. ירדתי למטה כדי להכריע ושום דבר לא עשה לי חשק בסופר ופתאום נדדתי לקצביה ושמתי את ידיי על נתח דנבר.

הרי מה יכול להיות רע בנתח צרוב ורוד בפנים עם סקורדליה, סלסת עשבים, בצל מוחמץ ועלי רוקט. התשובה היא שום דבר.

אי שם בתחילת שנות ה20 שלי היה לי גילטי פלז׳ר במקום שהכין כריכי בשר עם מינוטים דקים דקים, בצל, חריף וצ׳ימיצ׳ורי. איכשהו אותו זיכרון הופיע לי גם כאן. הכריך הזה הוא כריך חרטוטים של דברים מהמקרר, מוזמנים לחרטט איך שתרצו. קראתי לו כריך חמינאי בכל זאת מקדישה אותו לאיראנים.

מה זה דנבר?

נתח שמגיע מהכתף של הפרה, בעל טעמי בשר עמוקים ושיוש גבוה. העובדה שהדנבר הוא חלק משריר תומך ולא פעיל הופכת אותו לרך ומאפשרת בישול קצר.

הערות:

אופן ההכנה:
*בשר-
*לדעתי הדרך הכי טובה היא לחתוך פרוסות ולצרוב ממש כמו מינוט סטייק, ככה שומרים על מרקם ורוד וטוב שנוח להכין ולאכול. אפשר גם לצרוב כגוש ולסיים בתנור. להמתין כמה דקות ולפרוס.
*סקורדליה-
*תפו״א לא אוהב שנוגעים בו, תנסו כמה שפחות אחרת תקבלו דבק.
*תתייחסו לזה כמו ויניגרט, אם בא לכם אותו פתוח תוסיפו קצת מים. אם בא לכם יותר תפוס – שמן. תיזהרו לא לשבור את הקרם לאט לאט לזלף תוך כדי טחינה.
*אם נשבר לכם תעבירו לקערה ותנסו לטרוף עם מטרפה ולהוסיף מעט מים קרים.
*לא רוצים סקורדליה? תכינו מיונז עם שום אפשר גם לפי המתכון של האתר.
*לא חייב לפרק בשום. אני אוהבת אותו עדין.
סלסת עשבים-
*כל עשב תיבול שבא לכם יעבוד כאן. אפשר להכין מראש.
חומרי גלם:
*בשר- ניתן לעבוד עם נתחים כמו סינטה, אנטריקוט, שייטל, פילה וליותר צ׳ואיים: פלאנק, סקרט/ אונגלה.
אופן אחסון ושמירה:
*סלסת עשבים- עד 3 ימים במקרר.
*סקורדליה- עד 3 ימים במקרר.
*לחם- עד יום מחוץ למקרר, במקפיא עד חודשיים. עדיף טרי באותו היום.
*בשר- עדיף לצרוב באותו הרגע.
*צ׳יפס באותו הרגע ואם לא לחמם באייר פריי.
*אם נרצה לחמם עדיף בתנור/ אייר פריי/ טוסטר.

Print

איך מכינים כריך בשר חמינאי

איך מכינים כריך מלחם בטאבון, סקורדליה, דנוור צרוב, עלי רוקט, סלסת עשבים ובצל מוחמץ

Course Main Course, Snack, ארוחת ערב, ארוחת צהריים, מנה עיקרית

Cuisine argentinian, greek, ארגנטינאי, יווני

Keyword אורוגולה, בצל מוחמץ, בצק פיצה, בצק שמרים, בשר, דנוור, טאבון, כריך, סטייק, סלסת עשבים, סקורדליה, פיצה, רוקט

Prep Time 2 hours hours

Cook Time 10 minutes minutes

התפחות 2 hours hours 10 minutes minutes

Total Time 2 hours hours 10 minutes minutes

Equipment

• 1 מגש
• 1 טאבון/ תנור
• 1 מחבת/ מחבת יצוקה
• 1 קרש חיתוך
• 1 סכין
• 1 קערה
• 1 מעבד מזון
• 1 סיר
• 1 כף מסננת
• 1 מגש למטוגנים
• 1 מנדולינה

Ingredients

לכל לחם לוקחים כדור בצק לפיצה בגודל 110-115 גרם לפי המתכון הזה. לאחר שהכנו והתפחנו בחוץ, במקרר ושוב בחוץ לשעה וחצי– שעתיים (תלוי במזג אוויר)

סקורדליה:

• 7 גרם פירורי לחם/ פנקו (עדיף פנקו)
• 35 גרם שקדים קלופים פרוסים/ מקלות
• 1 יח׳ שן שום בינונית קלופה
• 1 יח׳ תפו״א קטן מבושל במים עם מלח (יש לקלף אחרי שהוא מוכן ולהכין באותו היום ללא הכנסה למקרר).
• 7-10 גרם חומץ שרי חרז/ חומץ בן יין אדום
• לפי הטעם מלח
• 2-3 כפות מים קרים
• 80+- מ״ל שמן נייטרלי+שמנ״ז עדין ולא מריר

סלסת עשבים:

• 20 יח׳ עלים קצוצים ללא גבעולים מכל צרור של: פטרוזיליה, נענע, בזיל(5 עלים), אורגנו, אפשר גם כוסברה(עם גבעולים דקים)
• 1 יח׳ שן שום בינונית
• לפי הטעם חומץ בן יין אדום/ חומץ שרי
• לפי הטעם דבש
• לפי הטעם רכז רימונים
• לפי הטעם גרידת לימון
• לפי הטעם חריף (אני מכניסה חריף מותסס בשום) אפשר גם צ׳ילי אדום/ סחוג/ כל חריף אחר
• לפי הטעם מיץ מחצי לימון (תלוי בלימון)
• לפי הטעם מלח דק
• לכיסוי שמן זית

בצל מוחמץ:

• חצי כוס חומץ
• רבע כוס חומץ בלסמי לבן/ חומץ יין לבן
• 1-1.5 כפיות מלח
• 1 כפית סוכר לבן
• 1 כפית זרעי חרדל צהוב
• 0.5 כפית סומק טרי איכותי
• 2 יח׳ בצל סגול בינוני/ 10 יח׳ שאלוט פרוסים במנדולינה או קצוצים דק בסכין

עלי רוקט/ אורוגולה טריים

שמן זית וסמולינה לבצק

לבשר:

• 600-800 גרם בשר דנוור חתוך לפרוסות בעובי 3/4 אצבע נגד הסיבים
• מעט שמן זית
• מלח ופלפל שחור

צ׳יפס:

• 6-7 יח׳ תפוא ראטה פרוס
• לכיסוי מים קרים
• לכיסוי שמן עמוק

Instructions

מתחילים מסקורדליה:

• מבשלים תפו״א במים עם מלח ומביאים לרתיחה, מבשלים עד ריכוך ומסננים את המים. קולפים את התפו״א. במעבד מזון מוסיפים פנקו, שקדים ושום וטוחנים לפירורים דקיקים. (נראה כמו קוסקוס). מוסיפים חומץ, מלח, מפוררים את התפו״א כמה שיותר קטן. טוחנים בפולס לשניה. מוסיפים מים לאט לאט ואז מפעילים שוב ומזלפים את השמן. כמה שפחות לגעת/ לטחון כדי לא לקבל מרקם דבקי של העמילן של התפו״א. טועמים ומתקנים תיבול. לרוב אני מוסיפה עוד קצת מלח/ חומץ.

סלסת עשבים:

• קוצצים את העלים ומוסיפים את השום ויתר המרכיבים מערבבים וטועמים שטעים לכם.

בצל מוחמץ:

• קוצצים את הבצלים ובמקביל מביאים לרתיחה חומץ, מלח סוכר ותבלינים. כאשר המלח והסוכר נמסו, נוסיף את הבצל ונבשל עוד כ2 דקות עד שהבצל עטוף ונפרד. נכבה את האש ונעביר לקופסא נקייה/ צנצנת מעוכרת.

בצק:

• לאחר שהתפחנו בחוץ נפתח את הכדור עם סמולינה נלחץ במרכזו לכיוון המסגרת אך נשאיר בה את האוויר, ממש כמו שפותחים פיצה. נפתח לעיגול ונזלף מעט שמן זית. נמרח את השמן זית ונסגור לחצי ירח/ סמבוסק. נכניס לטאבון שחומם מראש לחצי שעה, נסובב לסירוגין ונוציא.

צ׳יפס:

• נפרוס את הראטה במנדולינה או סכין ונשים בקערה עם מים קרים. נשפוך את המים ונעביר למגבת לייבוש. נחמם שמן על 180 מעלות. נטגן בנגלות עד הזהבה. נוציא לרשת ונפזר מעט מלח דק

בשר:

• נוציא טרם הצריבה לפחות רבע שעה- חצי שעה לפני. נחמם מחבת יצוקה עם מעט שמנז ונצרוב את הבשר עם מעט מלח ופלפל. נוציא למגש.

צלחות:

• נפתח את הלחם ונמרח סקורדליה, מעל נוסיף עלי רוקט טריים, מעל נפזר שכבה אחת של הסטייק, מעליה את סלסת העשבים, מעליה עוד שכבה סטייק, מעליה עוד סלסה ומעל הכל בצל מוחמץ. נסדר בצלחת עם צ׳יפס ונאכל. בתיאבון.

מתכונים קשורים לנושא:

*פיצה נאפוליטנית
*טוסטדס עם טטאקי טונה, בצל מוחמץ וקרם אבוקדו
*איך מכינים מיונז?

הפוסט איך מכינים כריך חמינאי או כריך דנבר הופיע לראשונה ב-Eden eat.

שיחקתי עם המתכון של הבצק ושיניתי מגרסה יותר באנית להכלאה בין באן לגיוזה כי היה יותר קל לעבוד אבל אם תהיה דרישה אכתוב כאן בהמשך מתכון לבצק משגע שאפשר ליצור ממנו לחמניית באן במחבת. מראה לכם דוגמאות כדי שתבינו. השוני בין השניים: בימני יש אבקת אפייה ושמרים. בשמאלי שמרים, מים רותחים ושמן.

קצת על שינג ג׳יאן באו

כיסון שמקורו בשנגחאי שבסין. לחמניות מאודות במחבת שמוגשות לארוחת בוקר כאוכל רחוב לרוב ממולאות בבשר חזיר/עוף/חזיר וסרטנים ובציר ג׳לטיני שבזמן חימום הופך לנוזל כמו Soup Dumpling . לעיתים רחוקות יתייחסו לכיסונים האלו כמנה עיקרית, הם יאכלו כחטיף עם דיפינג סוס או ביחד עם מרק.

מה ההבדל בין יין שאוסינג סיני לסאקה יפני

בהרבה כיסונים סיניים תמצאו במלית יין סיני שנקרא שאוסינג. היין הזה מופק מאורז וגם סאקה.. מצאתי את עצמי בודקת את העניין כי הטעם באמת מזכיר אחד את השני. ההבדל הוא סוג האורז. ביין שאוסינג משתמשים באורז מסוג גלוטינוס רייס ובסאקה באורז לא דביק שנקרא סאקורה נישיקי. שני היינות מותססים, בשניהם נעשה שימוש בבישול ובשתייה אבל הייצור, אופן ההכנה, המרכיבים והטעם שונים זה מזה.

הערות:
אופן ההכנה:
*אני יודעת שכיסונים זה סיפור מתיש, אתה בא עם דרייב ופתאום קולט איזה תיק זה. תחלקו את העבודה. תכינו את המלית יום קודם, תנו לה לשבת במקרר מכוסה בניילון או קופסא אטומה.
*אין לכם כוח לקיפול? אני יודעת זה מסובך קצת. 2 פתרונות: 1. אפשר לחרטט משהו, העיקר שיהיה אטום 2. אפשר לסגור כמו לחמניה
*יצאו לכם סה״כ 24 יח׳ ממולאות בשר. יכול להיות שתישאר ממש מעט מלית
אופן אחסון ושמירה:
*תוכלו לשמור את הלחמניות קפואות לפני ההכנה. איך שאתם מעצבים אותן תאחסנו בקופסא עם נייר אפייה במרחקים ותקפיאו. כשבא לכם תוציאו החוצה לחצי שעה שעה וישר למחבת.
*אפשר לשמור את הבאו מוכנים (לאחר בישול) במקרר לכמה ימים אם כי הם הכי טעימים ברגע ההכנה כשהם פריכים.
*אפשר לחמם באייר פריי או במחבת כמו שהכנתם עם אידוי.
חומרי גלם:
*אל תוותרו על כלום. באמת. פשוט שמתי ושמתי ויצא באמת טעים. אני טועמת כל כך הרבה ובאמת יצא טוב. לא להוריד כלום בבקשה.תודה:)
*יין שאוסינג אפשר למצוא במזרח ומערב. אם בא לכם כן לחרטט קצת שימו סאקה לא מתוק.
*יש לי סטייה רצינית עם המים של החמוצים. אתם לא מבינים איזה אוממי וכמה טעם זה מוסיף. תנסו את המים של החלפיניו זה נותן טעם ומרקם לא דחוס בבשר.
*אבקת אפייה נותנת עוד קצת אווריריות
*בשר טחון טרי מהקצב עם 10%-15% שומן ובנוסף להוסיף קצת שומן מזוקק תסמכו עלי. גם בריא יותר משמן רגיל וגם מעשיר את כל הסיפור.
*דיפינג סוס- לא חובה אבל אני אדם של רטבים : הרוטב האידיאלי גם לגיוזה הוא שילוב בין סויה לחומץ אורז שחור(לא רגיל, שחור) אפשר למצוא אותו במזרח ומערב. בקבוק עם תווית צהובה. משדרג +++

Print

איך מכינים שינג ג׳יאן באו או פשוט באן פריך

איך מכינים את השילוב המנצח בין באן לגיוזה רך ופריך ממולא בבשר

Course Appetizer, Breakfast, Main Course, Snack, ארוחת בוקר, ארוחת ערב, ארוחת צהריים, כיסונים, מתאבן, נשנוש

Cuisine Chinese, אסייתי

Keyword אוכל סיני, באו, בצל ירוק, בשר בקר, בשר טחון, ג׳ינג׳ר, גיוזה, חומץ אורז שחור, יין סיני, כיסון, כיסונים, סויה, סיני, עדן דוד, צרוב, שאוסינג, שום, שומן בקר

Prep Time 2 hours hours

Cook Time 4 minutes minutes

3 hours hours

Total Time 3 hours hours

Servings 28 יח׳

Equipment

• 2 קערות
• 1 קרש
• 1 סכין
• 1 מייקרופליין
• 1 כפית
• 1 משקל
• 1 ניילון נצמד
• 1 מחבת/סוטאז׳
• 1 מכסה

Ingredients

לבצק:

• 50 גרם קורנפלור
• 250 גרם קמח לבן
• 4 גרם שמרים יבשים
• 5 גרם סוכר לבן
• 160 גרם מים רותחים
• 15 גרם שמן נייטרלי
• 3 גרם מלח דק

מלית:

• 500-510 גרם בשר טחון טרי מהקצב 10%-15% שומן
• 7 יח׳ גבעולי בצל ירוק קצוצים דק (פשוט כל הגבעולים שבאים בצרור את החלק הירוק תשמרו לקישוט)
• 2 יח׳ שיני שום בינוניות מגורדות
• 1 כפית וחצי-כף ג׳ינג׳ר מגורד טרי
• 2 כפות המים של החלפיניו הכבוש( אפשר גם של חמוצים אבל עדיף חלפיניו)
• 1 יח׳ ביצה L
• 3-4 כפות יין שאוסינג סיני
• 1 כף שמן שומשום
• 1 כף שומן בקר מזוקק
• 1.5 כפות סויה יפנית
• לפי הטעם מלח דק
• לפי הטעם פלפל לבן

1-2 כפות שמן לשימון המחבת + רבע- חצי כוס מים לכל נגלה שאתם צורבים

הגשה:

• לפי הטעם בצל ירוק קצוץ
• לפי הטעם שומשום
• לפי הטעם אבקת צ׳לי קוריאנית/ שאטה/ שמן צ׳ילי

דיפינג סוס: יחס 1:1 סויה וחומץ אורז שחור

Instructions

מתחילים מהבצק:

• הדרך הכי נוחה היא לעבוד עם מיקסר- מכניסים את הקמח, קורנפלור Cornstrach, הסוכר והשמרים ומפעילים ל10 שניות רק כדי שכל המרכיבים יתערבבו. מוסיפים בהדרגה את המים הרותחים והמלח וכעבור חצי דקה את השמן ומפעילים ל8-10 דק. תוך כדי תעצרו ותשחררו מוו הלישה. מוציאים את הבצק למשטח עבודה ומעבדים כחצי דקה. מעבירים לקערה ומכסים ל40-60 דק׳. הבצק סופר חלק ונוח.

מלית:

• זה הזמן המושלם להכין את המלית. מערבבים את כל המרכיבים וטועמים. אפשר לצרוב קצת על מחבת. אני אוהבת לכסות ולהשהות במקרר לפחות ל20 דקות כדי שהמלית תהיה מאוחדת וקרה. אפשר גם לילה או יום קודם.

בצק:

• מחלקים את הבצק לחתיכות שוות, כל אחת שוקלת 20 גרם. מגלגלים כל כדור ומכסים. אפשר לעבוד מיד או להשהות מכוסה ל10 דקות. מרדדים כל כדור לעיגול עדיף שהמרכז יהיה עבה יותר מהצדדים. ממלאים במלית בערך כפית- כפית וחצי וסוגרים עד שהכיסון אטום. מחממים מחבת ל2-3 דקות אש בינונית מוסיפים שמן ואת הכיסונים במרחקים קטנים. ברגע שהתחתית צרובה מוסיפים בזהירות מים ומכסים ישר עם מכסה. סוגרים ל5 דק׳. תקשיבו ממש לרעש של המים שמתאדים, אתם לא רוצים מים כי אתם רוצים תחתית פריכה. תכסו ל2 דקות ללא אש ופתחו את המכסה

הגשה:

• מגישים בצלחת או ישר מהמחבת עם שומשום,בצל ירוק ומפזרים מעט אבקת צ׳ילי אם אתם אוהבים. אוכלים עם הרוטב. בתיאבון.

מתכונים קשורים:

*באן ממולא דג מטוגן ואיולי יוזו עם בצל מוחמץ
*באן ממולא עוף פריך
*וונטון בשר ברוטב צ׳ילי חריף וטחינה
*גיוזה יפנית במילוי עוף
*חצילים בתחמיץ שהולכים עם באן
*שמן צ׳ילי
*ספרינג רול ויאטנמי נאמס

הפוסט איך מכינים באו קריספי ממולא בשר Sheng Jian Bao הופיע לראשונה ב-Eden eat.

כשביקרתי שנה שעברה בפריז בפעם השניה, שילבנו בנסיעה את הרולן גארוס והיינו במשחקים שהיו פשוט מרתקים. לפעמים גם כמעט 5 שעות אבל כשרואים אגדות טניס כמו נדאל או ג׳וקוביץ׳ וגם כאלו שפורצים קדימה כמו אלקרס, שווה כל רגע. כמובן בליווי מאפים, פחמימות ואוכל צרפתי.

באחת הפעמים חזרתי מותשת והייתי נחושה למצוא טרטר בקר ראוי. הגעתי למקום רנדומלי שדורג גבוה והזמנתי את הטרטר המיוחל בליווי צ׳יפס. כמה חיכיתי לראות איך יתבלו מולי ומה ישימו בפנים. שניה אחרי שהזמנתי הניחו לי על השולחן כלי עם רטבים ובקבוקים.

לאחר 20 דקות מגיע לי לשולחן בשר טרטר, סלט וצ׳יפס רק שמסתבר שאני זו שצריכה לתבל את כל הסיפור לבד. קצת צחקתי בפנים כי כל כך חיכיתי ללמוד ולראות מה צריך לעשות ובסוף אני זאת שיוצרת את המנה. מזל שיש לי קצת ידע. תהיתי לעצמי בפנים מה עושה אדם שלא יודע להכין חביתה. היה טעים אתם יודעים. ככה גם למתכון הזה. תעשו מה שאתם רוצים ותסמכו על עצמכם. תטעמו כל הזמן כי מתכון הוא קו מנחה אבל טעם הוא דבר אינדיוידואלי. אם אתם שואלים אותי, חצי דרך שלכם היא החומרי גלם.

קצת על טרטר בקר

סטייק טרטר הוא מאכל צרפתי שבו משתמשים בבשר בקר או בשר סוס (במקור). צריכת הבשר הנא הגיעה דווקא מהעמים המונגולים והטטרים(ששמם דומה מאוד לשם טרטר) בעת כיבושם בימי הביניים בעמים הסלאביים. הבשר היה קשה, אחד הסיפורים הוא שהניחו נתח עבה וקשה מתחת לאוכף הסוס ובסוף היום הנתח הפך להיות דק יותר ורך. סיפור נוסף מספר שכאשר קצצו את הבשר דק והוסיפו לו ביצה או חלב וכך היה הרבה יותר קל ללעוס ולאכול אותו.
במקרה של החלב ככל הנראה מהאנזים שעזר לפרק את החלבון ובמקרה של הביצה השמנוניות שעזרה להחליק בפה את הבשר. בתקופות מאוחרות יותר בהיסטוריה הבשר הנא הופץ ע״י מהגרים ממזרח אירופה אשר היגרו לגרמניה ולארה״ב והפיצו בהן את הבשר הנא. עם הזמן בשר הסוס הוחלף בבקר.

ישנם סוגי טרטר שמגיעים גם מהדרום מזרח אסיה בסגנונות ויאטנמיים Bo Tai Chanh , תאילנדיים או קוריאניים Yukhoe. עוד כמה טרטרים מרחבי העולם: Mett (גרמניה), Kitfo אתיופיה, Crudos צ׳ילה, Carne Apache מקסיקו(סוג של סביצ׳ה) וכמובן Carne Cruda בפיימונטה שבאיטליה

לפעמים אני אוהבת פשוט לשחק ולשים מה שבא לי, נניח כאן יש טרטר בקר עם אורז קלוי כתוש, עירית, ג׳ינג׳ר, שאלוט/בצל סגול, בצל שרוף, חריף, עשבי תיבול, רוטב חמוץ, מתוק, חריף, מלוח, חסות וגם שאלוט פריך. כך גם אתם יכולים לשחק בטעמים ולעשות מה שעולה על רוחכם.

איזה בשר נכון לטרטר?

אני מחפשת נתח לא שמן, רך ועם טעם. נתחים שיכולים לעבוד הם סינטה, שייטל, כף, צ׳ך, פילה בקר. אני באופן אישי אוהבת כף,בגלל הטעם, המרקם והמחיר שנותן את התמורה הכי טובה ונגישה לכולם. (אל תספרו לכולם אבל אה? שלא יקרה מה שקרה לפיקניה שברגע אחד המחיר שלה זינק).

לקצוץ בסכין או לטחון?

קיצוץ בסכין נותן לנו מרקם וטעם בפה, השאלה לאן אתם מכוונים.

במטבח הערבי סורי/לבנוני/הטורקי טוחנים את הבשר ביחד עם בורגול בעת הכנת קובניה או צ׳י כופתה.

מה להגיש ליד?

אני אוהבת לחם קלוי או רך כמו חלה או לחם חלב, אפשר גם קרקר.

אפשר גם צ׳יפס מהתפוצ׳יפס הכי פשוט או למשהו ביתי שאתם מכינים.

חסה/ אנדיב/ עלי כרוב.

תוכלו להשתמש גם בפאני פורי (למרות שזה לא השימוש המקורי שלו)

מה הקשר בין סטייק טרטר לפיש אנד צ׳יפס?

רוטב טרטר שמזוהה עם פיש אנד צ׳יפס מבוסס על אותם מרכיבים של הסטייק טרטר בקר.

הערות:

חומרי גלם:
*קראו היטב לגבי הנתחים המומלצים לעבודה.
*ארץ ישראל ולא תנסו לעבוד עם טלה? תשמעו לפעמים טלה זו יציאת היציאות.
אם בחרתם טלה תורידו הרבה מהמרכיבים ולכו על טעמים טבעיים כמו עגבניות, שמן זית, חריף.
אופן הכנה:
*נקצוץ את הבשר סמוך להגשה או כמה שעות לפני ההגשה ע״מ שהבשר לא יתחמצן.
*נתבל את הבשר ברגע ההגשה ולא לפני
*אתם יכולים לעשות להם את מה שעשו לי בפריז, תנו לאורחים לתבל.
ככה תימנעו מביקורת שלילית וגם תעבדו פחות קשה.
אופן אחסון ושמירה:
*זה לא באמת רלוונטי כי מהרגע שתיבלתם הכל צאו לדרך, אין אופציה למקרר אחרי.

Print

טרטר בקר צרפתי קלאסי

איך מכינים טרטר בקר שהולך מושלם על כל לחם קלוי או רך עם או בלי איולי

Course Appetizer, Snack, ארוחת ערב, ארוחת צהריים, מנה ראשונה, מתאבן, נשנוש

Cuisine europian, French, אירופאי, צרפתי

Keyword בצל שאלוט, בקר, בשר נא, חלמון, חרדל דיזון, טרטר, כף, לחם, עירית, פטרוזיליה, פלפל שחור, צ׳יפס, צלפים, קורנישון, שייטל, תפו״א

Prep Time 30 minutes minutes

30 minutes minutes

Total Time 30 minutes minutes

Servings 2 סועדים

Equipment

• 2 כף
• 1 קרש
• 1 סכין
• 1 קרש/צלחת
• 1 רינג להגשה

Ingredients

חומרים לטרטר:

• 180-200 גרם בשר שייטל/כף/פילה/סינטה רזה/ צ׳ך
• 1-1.5 כפות שאלוט קצוץ לקוביות קטנות(בערך 2-3 יח׳)
• 1 כף צלפים קצוצים
• 1-1.5 כפות קורנישונים קצוצים דק(אם אין אז חמוצים ממש איכותיים)
• 1.5-2 כפות עירית קצוצה
• 2 כפות עלי פטרוזיליה קצוצים דק ללא גבעולים
• לפי הטעם מיץ לימון
• 0.5-1 כף רוטב ווסטרשייר
• 1-1.5 כפיות חרדל דיז׳ון צרפתי איכותי
• לפי הטעם סרירצ׳ה/ טבסקו(הראשון יותר טוב)/ חריף מותסס
• 1 יח׳ חלמון
• לפי הטעם מלח דק/ מלדון/מלדון מעושן
• לפי הטעם פלפל שחור

הגשה:

• 1 יח׳ חלמון

צ׳יפס ביתי/ טוסטונים/ פאני פורי/ ניוקו פריטי/ בריוש/ צ׳יפס עם אבקת אצות או קפיר ליים

Instructions

• קוצצים את כל המרכיבים ומעבירים למגש. מערבבים את הכל עם 2 כפות וטועמים.
  
• מסדרים בצלחת בתוך רינג או פרי סטייל ומגישים ליד תוספת של צ׳יפס/ טוסטונים או כל דבר אחר אשר עולה על רוחכם. בתיאבון.
  

מתכונים קשורים לנושא:

*מרק בצל צרפתי קלאסי
*המלצות לטיול בפריז

הפוסט איך מכינים טרטר בקר צרפתי קלאסי הופיע לראשונה ב-Eden eat.

בחיים לא קרה לי שטיילתי ביעד ובכל יום חשבתי על הפעם הבאה שאגיע אליו. קרה לי שתהיתי לעצמי אם הייתי מוכנה לגור באותה המדינה, כאן פשוט הרגשתי שלא ראיתי מקום כזה בחיים שלי ובשונה מפעמים קודמות הפעם נערכתי מראש ותיכננתי כל צעד כי פשוט אין ברירה. שבועיים הם מעט זמן ביפן. יכולתי בקלות להישאר עוד חודשיים והייתי מרגישה אותו הדבר. הפומו הוא תמידי.

החלק הכי חשוב בפוסט הזה

אתם פשוט לא תספיקו הכל וזה באמת בסדר. זה רק אומר שתצטרכו להגיע עוד פעם. יש אינסוף המלצות אפילו כאן בפוסט הזה אבל בסוף זו מדינה שלרוב לא נופלים בה. אם משהו נראה לכם טעים, כנראה שרוב הסיכויים שהוא טעים. מהניגירי הכי פשוט לראמן עם התור הארוך. תטילו ספק באושיות אינסטגרם שמעלות אוכל פוטוגני ותשחררו מהלחץ. תהנו. הגעתם לצד השני של העולם ויש לכם זכות לחוות את הטיול הזה לפי הרצונות שלכם. יכול להיות שיהיו נפילות, אלה הם החיים אבל ההצלחות שלכם יהיו מסחררות, אין לי ספק. יפן היא המדינה הזו שפתאום תאכלו ביס כבר הרבה אחרי שחזרתם אבל איכשהו תיזכרו באותו רגע בלתי נשכח בה. היא כמו סם ממכר.

מאיפה מתחילים?

ארגון מקדים-

ברגע שקנינו כרטיסים התחלנו לבצע כמה דברים:

*חרשנו על הבלוג המקסים של גל ממליה, ״פתיתים״
*פתחנו כל יום יוטיוב וראינו מסלולים אופציונליים
*הסתכלנו על הרבה מאוד מטיילים שטסו ליפן ועל הטיול שלהם
*הצטרפנו לקבוצת ״יפן למטיילים״ בפייסבוק ומאוחר יותר גם בוואטסאפ.
*קראנו הרבה באתר של ״יפנית״
*בדקנו מה נדרש בכניסה ליפן, הטופס הזה שצריך לשנות צבע לכחול+ 2 ברקודים
*סידרנו את המסלול שלנו לפי 2 עוגנים: טוקיו וקיוטו ומשם בדקנו מה מעניין אותנו.
*ניסינו להבין אם JR Pass יוצא לנו משתלם והזמנו אותו ואת הנסיעות מראש. תחמנו את השבוע בכמה שיותר נסיעות
*הזמנו מראש מסעדה אחת יוקרתית.
*הזמנו מקום לTeam lab.
*הזמנו מלונות
*עשינו ביטוח נסיעות.
*התחלנו לסדר מסלול לפי איזורים בטוקיו
*בנינו קובץ עם מידע על כל מקום שהגענו אליו ביפן, כולל אטרקציות וחנויות שמעניינות אותנו.

פרטים טכניים לנסיעה-

*סים קארד- לרוב אני אדישה בכל הנוגע לזה. אני אוהבת להגיע ליעד ללכת לחנות ולקנות סים מקומי. גם כאן ראיתי לא מעט פרסומים על כך שאפשר לקנות ביפן סים קארד, אולם כשהגענו לשדה התברר לי שהיה צריך להזמין מראש. התחברתי לווייפי והזמנתי חבילת גלישה 30 ג׳יגה ב300 ש״ח וזו הייתה החלטה מאוד חכמה. האינטרנט רץ לי מהר וחרשתי עליו המון.

*JR Pass- נסענו באמצע- סוף עונת האביב, תקופה מאוד עמוסה ביפן. הצלחנו לרכז לא מעט נסיעות בטווח של 7 ימים, כך שהשתלם לנו לעשות כרטיס פאס לשבוע שמקנה נסיעה חופשית בשינקנסן (רכבת הקליע) וגם ברכבות נוספות של חברת JR (יש כמה שלא כלולות בפנים). כל כרטיס עלה לנו 250 דולר שהם לא מעט אבל הפריווילגיה הכי גדולה שלנו הייתה שיכולנו להזמין מקומות מראש לכל הנסיעות שלנו וזה מאוד הרגיע אותנו. כשנחתנו התפצלנו בשני תורים. הראשון של חברת JR והשני לטובת כרטיס Suica . בתור הראשון הצטרכתי להראות את מספר ההזמנה והדרכון ואז הודפסו לי כרטיסי הפאס השבועי שלנו. לאחר מכן הוצאנו במכונה בתחנת שינג׳וקו את כרטיסי הנסיעה הנוספים.

שימו לב שזהו האתר הרשמי-

https://japanrailpass.net/en/

זה יכול להיות מאוד מבלבל. אפשר לקנות מראש בארץ ולשריין מקומות לנסיעות בתוך יפן. שימו לב יש נסיעות שלא מצריכות שריון מקום כמו נארה/ אוסקה. האתר לא פעיל מהשעה 23:00-4:00 בבוקר בשעון יפן. קחו בחשבון.

*Suica- התור השני היה לקניית כרטיס לנסיעות באוטובוס וברכבת. משלמים על פיקדון הכרטיס 500 ין שעליהם מזדכים בשדה התעופה בסוף הטיול. ניתן להטעין בכל סכום ואם נתקעים עם כסף בפנים, יש אטרקציות ומכונות אוטומטיות שניתן לשלם עליהן באמצעות הכרטיס. טיפ נוסף- בחלק מהמכשירים ניתן לרכוש את הכרטיס דרך הארנק ולשלם כמו Apple pay. לי באופן אישי זה לא עבד.

עריכה מרץ 2025:

SUICA זה אחד הדברים הכי נוחים שיש אם יש לכם אייפון. סוף סוף הצלחתי להשתמש וזה הקל עלי, אפשר לשלם בכל מקום כמעט ולהטעין דרך הפלאפון.

*הזמנת מקומות למסעדה- בהרבה מאוד מקומות שרציתי להגיע אליהם, לא היה צורך בהזמנה. באלו שכן ניסיתי היו לעיתים אתרים לא נוחים לשימוש. באתרים אחרים יש ממש הסבר על צורה נוחה יותר להזמנה. אם בחרתם להזמין מסעדה, שימו לב שיש נהלי ביטול. במקומות רבים קונים את הפרודוקטים לפי ההזמנות וזה מאוד לא מכובד לא להגיע. אולי אחד הדברים שלא מדברים עליהם הוא התורים הענקיים שיש למקומות שווים החל מראמן, גיוזה, טונקאצו, טמפורה ,סושי ומה לא? תיערכו נפשית לזמן ההמתנה הממושך. אולי אחד הפתרונות הכי טובים הם להתפצל וכל פעם להחליף כדי שלא תשתעממו. לעיתים ישנם מקומות שניתן להירשם בהם ואז לעקוב תוך כדי עם אפליקציה, גם שם היא יחסית טריקית ויכולה פתאום להשתנות ברגע.

*קפה בוקר- אם אתם אנשים שאוהבים לקום בבוקר ולשתות קפה, חשוב שתדעו שהרבה מקומות נפתחים רק מ10:00-11:00 בבוקר. תוכלו למצוא קפה ברשתות מוכרות כמו Starbucks (ששם יש גם מאצ׳ה מתוקה מאוד), Excelsior Caffe, Tully's ועוד. לעומת זאת, חנויות נוחות יהיו פתוחות 24/7.

*החזרי מס- איך תמיד בדרך חזרה מאירופה, תמיד התור של הTax Free מורכב מישראלים. לעיתים ההחזרים יכולים להיות מייגעים אבל ביפן זו פשוט גאונות. אתם פשוט מסתובבים עם הדרכון המקורי שלכם ומראים אותו בקופה ביחד עם קוד QR ומקבלים 10% הנחה במקום על הקנייה. הקפידו לשמור את החשבוניות. שווה מאוד.

שאלות חשובות:

איך בנינו מסלול?

שבועיים הם מעט זמן במקום כמו יפן, יש דברים שצריך לקחת בחשבון כמו נסיעות, המתנה בתור וכו׳. היו רגעים שהרגשתי כאילו אנחנו ב״מירוץ למיליון״. החלטנו להתמקד בשני עוגנים מרכזיים שהם טוקיו וקיוטו.

המסלול היה טוקיו—> קיוטו—> טוקיו

באותם יעדים הכנסנו טיולים של חצי יום- יום שלם, נסענו לפוג׳י מטוקיו מהבוקר עד הערב, נסענו מקיוטו לחצי יום לפארק נארה וגם מקיוטו לאוסקה לחצי יום.

בתוך טוקיו אפשר ללכת לאיבוד, היה לנו חשוב לא לבזבז זמן מיותר ולתכנן את המסלול בהיגיון ולכן בנינו קובץ עם מידע על כל רובע בטוקיו שעניין אותנו כולל אטרקציות וסימנו במפה שלנו, לאחר מכן בנינו גם טבלה מסודרת לפי ימים עם מקומות רלוונטיים לאותו היום. בחיים לא עשיתי דבר כזה לפני אבל זה מאוד עזר לנו.

עצם העובדה שחזרנו לטוקיו לקראת הסוף, נתן לנו לגיטימציה לחזור שוב למה שעניין אותנו וגם בחרנו לישון בשני איזורים שונים: תחילה בTakadanobaba שנמצאת באזור שינג׳וקו ובסוף בGinza.

דוגמא לתכנון שלנו בטוקיו:

משמאל לימין

מה אוכלים ביפן?

שאלה מצחיקה אבל חשובה.
ביפן תוכלו למצוא הכל מהכל החל ממסעדות פועלים פשוטות עם מאכלים כמו ראמן, סושי- החל מסושי מסוע, לסושי בעמידה לסושי מפונפן וממושלן. רשתות של קארי יפני, טונקאצו עד לאיזאקיות וקייסקי ועשיתי לכם בלאגן בראש אז הנה קצת סדר:

מאכלים שחובה לאכול ביפן-

*סושי- שונה מאוד ממה שאתם מכירים בארץ, בדר״כ תמצאו ניגירי או סושי יחסית פשוט בלי הרבה תוספות או רטבים כמו טריאקי או ספייסי מיונז או הנורא מכל חיקוי של וואסבי. הרעיון כאן הוא האיכות, הטריות והפשטות. ביפן יש דגים ופירות ים מטורפים, יש כאן גם שורש וואסבי אמיתי ואין כל צורך להכניס כל כך הרבה סוכר ומרכיבים לתוך הרול(אני מבטיחה שגם אחרי שבועיים שאני בארץ, הסושי פשוט הרבה פחות טעים לי וכמובן יקר משמעותית).
יש הרבה חוויות סושי ביפן, אם כי האהובות עלי היו במקומות פשוטים כמו שוק, סושי מסוע או סושי עמידה.
*בשוק אפשר פשוט להזמין ולאכול במקום.
*במסוע אפשר לבחור מנות מהמסוע ולאכול. אני חיבבתי יותר את אלו שאפשר להזמין מה שרוצים ולקחת מהמסוע. רשת שאהבתי מאוד היא  Sushiro כל פעם עוד ועוד צלחות נערמו להן ויצאנו עם ממוצע סועד של 60 ₪ . סושיות בעמידה מציעות ניגירי לצד אלכוהול, נשנוש כיפי לאמצע היום. היו לנו בהתחלה גם מקומות לסושיות עם מישלן אבל מהר מאוד ביטלתי כי הרגשתי שאין צורך לשלם למעלה מ500₪ על 10 יח׳ ניגירי כשיש באמת איכות מדהימה אבל בטוחה שזו חוויה מדהימה לא פחות.

*צ׳יראשי- הגרסה המפורקת לסושי בדר״כ תראו את מרכיבי הסושי יושבים על אורז מתובל: חתיכות דג נא, ירקות כמו שיטאקי או קנפיו וכ״ו וגם טמגו או טוביקו וכו׳..
*סשימי- אל תפספסו את ההזדמנות לאכול דגים איכותיים וטריים כמו ביפן. זה לא דומה לישראל וכן.. כשתחזרו לארץ סביר להניח שתתבאסו ותתגעגעו לזה.
*קארי יפני- קיימות 3 ורסיות של קארי יפני: כאשר הוא מוגש עם אורז ולעיתים גם עם טונקאצו, בתוך לחמניה פריכה או מאודה או עם אטריות אודון. הדרך האהובה עלי היא עם אורז. צריך לאהוב את הקארי, הוא מאוד אינטנסיבי.
*אטריות אודון- אטריות יחסית עבות שעשויות מחיטה, מוגשות בתוך מרק חם או קר, לעיתים גם ללא מרק ולעיתים גם בתוך קארי. האחות של הפסטה פיצ׳י.
*שאבו שאבו- שמעתם פעם על הוט פוט? סיר עם ציר או מרק טעים שאתם פשוט מוסיפים לתוכם מלא מרכיבים כמו ירקות או טופו. לעיתים גם תקבלו בצד רטבים כמו למשל פונזו. החוכמה היא לתזמן את הירקות לפי אלו שלוקח להם יותר זמן ואלו שנהיים מוכנים מהר.
*Omurice- מאכל שנחשב מאכל לילדים וגם סוג של פיוז׳ן וגם אחת המנות שחיסלתי בדקה וחצי. אורז עשיר ומתובל במכיל בתוכו בשר ועליו חביתה מאוד רכה ונוזלית ורוטב לבחירה: קטשופ או דמי גלאס(רוטב בקר צרפתי עשיר) ניכר שבחרתי בדמי גלאס. פשוט שילוב טעמים מנצח שנותן תחושה של בית וחום ואהבה.
*Yakiniku-אחת ההתאהבויות שלי , נתחי בשר בקר או בשר לבן לבחירה כאשר תוכלו לבחור את איכות הבשר ואת סוג הנתח. שימו לב שיש מקומות שמגישים בשר וואגיו לפני איכויות שונות וגם בשר קובה. אתם פשוט יושבים בשולחן עם גריל וצולים לעצמכם את הנתחים . אפשר להזמין בצד סלטים או תוספות מעניינות וגם לצלות ירקות. יש לכם שומן כדי לשמן את הגריל, מלקחיים, רטבים טעימים לטבול בהם את הבשר. בקיצור פשוט שלמות.
*ראמן- מה יש להוסיף? מרק עשיר בדר״כ הציר עשוי מחזיר/ עוף/ פירות ים וגם הסגנון יכול להשתנות יש כאלו יותר קרמיים, יש כאלו יותר עכורים וכבדים ויש גם ראמן טבילה שנקרא טונקאצו. יש כאלו שיגידו שזו פלצנות אבל הרעיון הוא לשמור על מרקם האטריה נגיסה, אולי הדוגמא הכי טובה שיש לי בראש היא לאכול קורנפלקס וכל פעם להוסיף קצת דגנים לחלב כדי שלא יהיו מושיים, אז כזה. הראמנים ענקיים בגודלם, לא דומים לאף ראמן שתאכלו בארץ.

*קינוחי מאצ׳ה למיניהם- אין כמו טעם של תה ירוק, לאלו שמחבבים כמובן. תוכלו לנסות קינוחים מסורתיים בטעמי תה ירוק וגם הוג׳יצ׳ה (תה קלוי), לעיתים תיתקלו גם בשעועית(לפעמים זה לא טעים וזה בסדר צריך להתרגל). אני מאוד אוהבת גלידת מאצ׳ה. הייתי ממליצה לנסות קינוחים בקיוטו שידועה מאוד בשל הקינוחים המסורתיים שניתן לרכוש בה.
*קינוחי אורז- מי לא שמע על מוצ׳י? האמת היא שיש כל מיני מוצ׳י עם גלידה ועם קרמים ולפעמים רק ממתקי אורז עם אורז קלוי וזה נורא נורא טעים. ממליצה גם לנסות דנגו בדר״כ מגיעים ככדורים צבעוניים בצבעי ירוק, לבן וורוד שמסמלים את הסאקורה, את העצים ואת השלג לפי העונות היפניות וגם את הדנגו עם הסויה. אחד הסיפורים מספר שהמוצ׳י הממולא בגלידה הוא בעצם מדמה כדור שלג וזו הייתה דרך לגרום ליפנים לאכול בחורף.

*פירות- ביפן וגם בקוריאה תוכלו למצוא פירות מאוד איכותיים, חלקם גם יקרים מאוד. נהוג להביא פירות בתור מתנה. אני אהבתי מאוד את התותים המיוחדים שאכלנו.
*קקיגורי- אני יודעת שהשם מוזר חח אבל זה קינוח מאוד מיוחד שעשוי מקרח גרוס עם קרמים וסירופים אבל ממש טעימים. בדר״כ מכינים את הקינוח לפי פירות או טעמים עונתיים. קיימת גם גרסא קוריאנית בשם בינג סו, זה נחמד אבל הרבה יותר מתוק.
*יקיטורי- מומלץ לנסות שיפודים לצד אלכוהול באחד הברים. אתם ממש תמצאו מקומות עם גריל וזה כיף נורא לנשנש.
Uni-בטוח שמעתם על האי אוקיידו שבצפון יפן וידוע בקיפודי הים שלו. זה הארד קור לגמרי, הרבה יותר מאויסטרים למיניהם אבל שווה לנסות. לא בטוח שיהיה לכם טעים.
*Melon bread- לחם ממולא בגלידה. אני אהבתי מאוד ביחד עם המאצ׳ה שאיזנה את המתיקות אבל אפשר גם למצוא בטעמי וניל או שוקולד ועוד.
*סאקורה- אחד הדברים המעניינים והמפתיעים היה דווקא לנסות קינוחים ותה בטעמי פריחת הדובדבן. ממליצה לנסות גלידה או מוצ׳י. יש בדר״כ בעונת האביב.
*גיוזה- כן אתם מכירים אני יודעת אבל משהו באוויר ביפן עושה הכל הרבה יותר טעים. הגיוזות מעולות ויש להן קראסט מהמם בתחתית והן דקיקות. בקיצור לכו לאכול גיוזה, לא דומה לשום גיוזה בארץ.
*טקויאקי- אחד הדברים שאכזבו אותי, כדורי תמנון מצופים בבצק, פצפוצים, קצובושי – שבבי דג בוניטו מעושן, מיונז וברביקיו. מרקם קשוח, רכרוכי וטעם מעושן חזק. אולי שווה לתת לזה צ׳אנס איפשהו, אני פחות התחברתי.
*אוקונומיאקי- מנה שמחולקת לשני איזורים: אוסקה והירושימה. באוסקה המנה נראית יותר כמו פשטידה יש בה ביצים וכל מיני בשרים ופירות ים, ביצה, קצובושי ובהירושימה המנה מגיעה עם כרוב, אטריות, פירות ים ובשר, ביצה, מיונז וקצובושי. גם כאן לא היה לנו מזל ונפלנו על מנה פחות מוצלחת. אם כי שווה לנסות.
*עוגות גבינה- ביפן יש עוגות גבינה מאוד טעימות. אחת מפורסמת שבעיני היא המוצלחת ביותר היא Pablo שמגיעה מהעיר אוסקה וזו עוגה מאוד רכה ולא יציבה עם קרם אפרסק מעל. פשוט עוגה עשירה שחייבים לטעום. עוגה אחרת מאוד מפורסמת היא Rikuro's והיא אכן טעימה, אי אפשר להגיד שלא אבל יש לה טעם חזק מאוד של ביצים והיא לא מתוקה מספיק כדי להעפיל על הטעם של הביצים (אני פחות מתחברת לצימוקים)
*טמפורה- גם על טמפורה בטוח שמעתם, כאן בעיקר טעמנו ירקות וגם שרימפס. ביפן נהוג לשים מלח או מלח מאצ׳ה ירוק ולאכול. לפעמים תקבלו גם רוטב סויה או שתקבלו כחלק ממנה על אורז. אני הכי התחברתי לשרימפס בשוק נישיקי בקיוטו. צריך לקחת בחשבון שהירקות יחסית אל דנטה ולא רכים כמו שאנחנו מכירים.
*בנטו- היא קופסאת אוכל טייק אוואי אבל הכי ביתית שיש, כאשר יש המון מגוון בתוכה שמרכיב ארוחה שלמה. קיימים המון סוגים של בנטו. אני אכלתי בדר״כ בנסיעות, הטוב ביותר היה בטוקיו סטיישן בדרך לקיוטו.
*פיצה- אני יודעת יפן ופיצה.. יש כאן פיצות איכותיות גם בטוקיו וגם בקיוטו שעשויות מחומרי גלם 100% יפניים. שווה לנסות, אנחנו חזרנו פעמיים ויכולנו לחתום שזו פיצה לגמרי בטופ 5 שלנו אי פעם.
*טמגו- בטוח שמעתם על החביתה המתקתקה שמקבלים בסושי או שראיתם סרטונים על איך מכינים טמגו. לעיתים תתקלו בשווקים בטמגו על שיפוד, לי באופן אישי זה קצת מתוק מדי ואפילו אני יכולה להחשיב כקינוח.
*צלופח- ביפן יש צלופחים מתקתקים. כן אני יודעת זה יכול להישמע מבהיל אם לא אכלתם אבל זה דג רך וטעים בדר״כ יש עליו גלייז והוא מגיע עם אורז.
*פנקייק יפני– היפנים ידועים בפנקייק היפני שלהם ולו מרקם של סופלה רך. נעשה שימוש הן בחלמונים והן בחלבונים המוקצפים. קחו בחשבון שלוקח 20 דק׳ להכין פנקייק ואם אתם ממהרים ויש תור זה עלול לקחת לא מעט זמן. חובה לאכול עם רוטב אחרת תרגישו טעם של ביצים. שווה את הכל בשביל המרקם.
*karagge- הגרסא היפנית לעוף מטוגן. יש גרסאות עם ציפוי ויש כאלו שלא, העוף מטוגן פעמיים והוא מאוד פריך ממליצה לנסות, אני אהבתי מאוד.
*סקאלופ- אם אתם אוהבים פירות ים, חובה לנסות סקאלופ טרי או מבושל כי בארץ אין טריים וזה עולם אחר. טעמתי גרסא צלויה עם סויה וחמאה שמעט הזכירה לי את המטבח הספרדי. טעים.
*באן- האטרקציות המפתיעות הן תמיד הדוכני אוכל שיש מחוץ או בירידה ממקדשים, שווה לנסות כאן באן מאודה טעים. אל תתפתו לאלו בחנויות נוחות, זה לגמרי לא אותו הדבר.
*לחם יפני- רך רך אוורירי כמו אלו שתמיד אנחנו רואים בסרטונים. אני אהבתי בקיוטו את Amaco , נראה כמו קוביה ויש לו מרקם של חלה.

*סגנון ישיבה כשאוכלים- לעיתים תתקלו במקומות שבהם אוכלים ממש בתוך תאים או עם חוצץ ביניכם בשולחן. יש הרבה אנשים שאוכלים לבד במקומות וזה מאוד מקובל שכל אחד בעולם שלו. יש בזה משהו מיוחד. לעיתים גם תתקלו באכילה על רצפת טאטאמי או ללא נעליים.

מה זה איזאקיה, אומקסה ומה זה קייסקי?ֿ

איזאקיה היא סוג של פאב שבו מגישים הרבה שתייה לצד אוכל יפני מסורתי או מודרני. בשונה ממקומות אחרים ביפן שבהם מקפידים להתמחות במשהו ספציפי נניח כמו סושיה, ראמניה או מקום לטמפורות, כאן יש הכל מהכל. תוכלו לראות באיזאקיה אנשים מכל מעמדות החברה.

אומקסה היא ארוחת שף שבה אתם לא יודעים את התפריט מראש, אתם צריכים לסמוך על השף ולכבד אותו.

קייסקי היא ארוחת שף עם מבנה תפריט קבוע ועונתי שבדר״כ מכיל: מנת פתיחה, סשימי, דג צלוי, מרק, אורז טמפורה וקינוח. קיוטו ידועה בארוחות הקייסקי.

אם כי חווית האיזאקיה והקייסקי שלנו היו מוזרות ולא מספיק טובות כדי שאספר עליהן. כנראה שאצטרך לנסוע שוב כדי לספר כמו שצריך. גם אומקסה וגם קייסקי נחשבות לארוחות לא זולות.. קחו בחשבון.

קצת על תחבורה ציבורית ועל האיזורי לינה שבחרנו בטוקיו

כשעשינו הכנות מקדימות לטיול, קראנו הרבה על הדרכים ברכבות ובאוטובוסים השונים. חשוב לציין שהדייקנות ביפן היא מופתית, כמעט ב99.9% מהפעמים, כלי התחבורה הגיע בדיוק בזמן ואפילו הקדים. לכן תמיד עדיף להגיע כמה דקות לפני. בגלל שהיינו בשני איזורים שונים בטוקיו, הגענו למסקנה שהכי נוח להיות במלון שקרוב לקו Yamanote . באופן אישי אני פחות התחברתי לכל איזור Kabikicho בשינג׳וקו וגם לתחנה עצמה שהייתה פשוט עצומה ומסובכת להתמצאות. אם אתם בקטע של נוחות ואוהבים גם את השקט שלכם, אני ממליצה על תחנות קרובות מאוד לשינג׳וקו נניח Takadanobaba שבה ישנו, ממש 2 תחנות משינג׳וקו והמלון שלנו היה צמוד וזה היה מאוד נוח. בחלק האחרון של הטיול התמקמנו מתוך נוחות ורצון להתפנק במלון בGinza, ספציפית לנו זה עזר מבחינת חלקים שלא ביקרנו בהם אבל ההתמצאות הייתה מסורבלת קצת כי לא היינו ליד קו Yamanote.

מלונות שישנו בהם בטוקיו:

Grand Fresa sotetsu Takadanobaba- מלון חמוד מאוד, חדרים קטנים אז קחו בחשבון אבל יחד עם זאת מיקום מהמם קצת רחוק מההמולה (2 תחנות) ויש ליד חנויות נוחות, מרכז קטן עם כל מיני, דונקי קטן צמוד למלון ותחנת רכבת. אני אהבתי כי היה קל להסתדר בתחנת רכבת, היא הייתה ממש על הYamanote.

Park Hotel Ginza- מלון אומנים, יש כאן תערוכות מתחלפות בלובי ובכל קומה וגם חדרים מיוחדים שאומנים ציירו במיוחד. נוף מהמם לפוג׳י, המלון ממוקם בקומה 25. אם כי ההתניידות לא הכי נוחה. אם בא לכם משהו מיוחד ומפנק לסוף הטיול זה מעולה.

קצת על הרובעים בטוקיו ומה עושים בטוקיו?

בטוקיו יש 23 רובעים ואוכלוסיה של כ14 מיליון תושבים בעיר עצמה ובמטרופולין 37 מיליון. אתם הולכים להיות בשוק מהעיר הזאת, לוקחים כמה ימים לקלוט איפה אתם ומה עושים ומה קורה. פשוט תזרמו.

Shinjuku-

אחד הרובעים המרכזיים בטוקיו שמשמש למסחר ועסקים, יש כאן תחנה עצומה של רכבות ואוטובוסים, היא גם תחנת הרכבת הכי עמוסה בטוקיו. בכללי כיף להסתובב ולטייל, יש המון חנויות, המון נאונים ששואבים אותך כמו החתול בתלת מימד או הגודזילה.

מה עשינו בשינג׳וקו?

*Golden Gai – מתחם ברים קטנטנים בעיקר עם אלכוהול.
*Omoide Yokocho, סמטת הזכרונות- 2 סמטאות צפופות עם הרבה ברים וגריל. תוכלו למצוא כאן הרבה מאוד שיפודים שמוגשים לצד אלכוהול, כיף להגיע בערב. (עדיף בגדים קלילים כי חוזרים עם ריח של גריל)

*Isetan depachika- כלבו ענק שבקומה התחתונה שלו יש כל מיני נשנושים נחמדים. לא אכלנו הרבה אבל כן שווה להסתובב כאן כי יש הרבה דברים מעניינים.
*הולכים למתחם ארקייד- יש את אלו שאנחנו מכירים גם מהארץ עם משחקי וידאו, הוקי אוויר, באולינג, קליעה למטרה(חיצים), קריוקי ועוד … ויש גם כאלו מאוד מאוד רועשים עם משחקי וידאו שמזכירים קצת אווירה של קזינו, כל אחד יושב במקום משלו. חוויה לראות, מחריש אוזניים.
*Kabikicho- אזור שהייתי קוראת לו אפילו מפוקפק בשעות הערב, סוג של חלונות אדומים. אפשר לראות את הדיסוננס המטורף בין האיפוק והחריצות של היפנים לעומת הערב שבו אפשר להתנתק ולהשתכר. לעיתים תראו כאן אנשים מקומיים שרויים על הרצפה מעולפים. זה קורה הרבה שמשתכרים ונרדמים ברחוב וגם העובדה שהרכבת לא פועלת בלילות משפיעה על כך. יש גם מלונות ״אהבה״ למיניהם ומועדוני חשפנות ומין.
* Giant Cat- שלט נאון 3D של חתול, לעיתים גם פרסומות, כיף להסתכל.

*לא לפספס-

Shin okubo- אם אתם בשינג׳וקו אל תוותרו על השכונה הקוריאנית הקרובה. תוכלו למצוא בה הרבה חנויות שמוכרות דיסקים, חולצות, מניפות, גרביים, תמונות של להקות קיי פופ קוריאניות. כמו כן, יש גם הרבה מאוד מסעדות קוריאניות למיניהן. יש גם הרבה מאוד קינוחים כמו בינג סו, סופרמרקטים עם חומרי גלם קוריאניים, מוצרי טיפוח מאוד איכותיים ביניהם קרמים, איפור ומסיכות לפנים.

מקומות שאכלנו בהם:

*Coco ichibanya- רשת קארי יפני שמוגש עם טונקאצ׳ו (שניצל בשר לבן), קארי ע״ב בקר או בשר לבן ואורז. טעים, כבד מאוד, משתלם יחסית.

*Ichiran Ramen- רשת ראמנים שהיא הארוחה הראשונה שלנו ביפן, חיכינו לפחות שעה בתור(שווה לבדוק אם יש סניפים פחות עמוסים), הראמן כאן טעים מאוד ויש דף שבוחרים בו רמת חריפות, מרקם אטריות, כמות שום ועוד.. מזמינים ממכונה אוטומטית.

*Yakiniku Motoyama- אחד הדברים שהתאהבתי בהם בטיול הוא יקיניקו, גריל יפני. פשוט נתחי בשר דקיקים וסופר איכותיים שצורבים על הגריל. לא היה יקר מדי ופשוט בחרנו את המקום לפי תמונות, טעים, סוגר פינה. אחלה לוקיישן לסבב טעימות אחרון בעיר.
*Gong cha- רשת של באבל טי ששתינו כמה פעמים בטיול גם בטוקיו וגם בקיוטו, ממליצה על הסוכר החום ועל הטעם האהוב עלי, טארו (שורש יפני). השתייה מגיעה כמו שצריך, בטמפרטורה הנכונה, כמות סוכר שאתם בוחרים, לא יקר כמו בארץ. פשוט שלמות.
*שיפודים בOmoide Yokocho

*Shin Udon- מקום דיי עמוס, אם כי לא גדול. חובה להגיע מוקדם נניח באזור 18:00 ולהירשם במכונה. מיד לאחר מכן תקבלו QR ובו תוכלו להתעדכן מה מצב התור. לנו לקח שעה וחצי אם לא יותר אבל אפשר פשוט להסתובב בסביבה. מכינים כאן אטריות אודון מאפס שמגיעות עם בשר/ביצי דגים או צמחוני. ביחד עם חמאה, בצל ירוק, רוטב וביצה. למקום היה בעבר מישלן, לא יקר כאן. בערך 30 ש״ח למנה.

קרוב לShinjuku

*סושי מסוע בסושירו Sushiro סניף Takadanobaba- היה לנו ממש צמוד למלון סניף של סושירו שגילינו עליו במקרה. כאן תשבו בתא משותף ותוכלו להזמין מטאבלט את הסושי שלכם. יש כאן ספיישלים של טונה מעולים וגם טמפורה ומרקים וקינוחים. שווה כל שקל, חוויה כיפית ולא מחייבת ולא יקרה. לא היה לנו תור וזה נחמד לפעמים לעצור את המירוץ למסעדות. ממליצה בחום.

Harajuko-

הארג׳וקו ממוקמת קרוב לשינג׳וקו ולשיבויה והיא אחד הרובעים הכי שווים בעיני בטוקיו כי יש בה הכל החל מהרגע שיוצאים מתחנת הרכבת ויורדים ברח׳ Takeshita שפשוט שואב אותך לתוכו וגם שמסתובבים באזור ומגיעים לפארק ולמקדש.

מה עשינו בהראג׳וקו-
*הסתובבנו ב Takeshita dori- רחוב ארוך עם הרבה אוכל רחוב, החל מצמר גפן במלא טעמים וצבעים, קרפים, מוצ׳י, טוסטים צבעוניים, קפה בצורות ועוד. יש כאן גם בתי קפה בנושאים מסויימים: כלבים, קיפודים, ינשופים ועוד. ממליצה לנסות את מזלכם בחנויות עם מכונות ובהן צעצועים בתוך קפסולה. מזכרת חמודה מאוד שמכניסה אתכם קצת ליפן. את הקפסולות ממחזרים, אז אל דאגה:)

אוכל טעים ולא טעים ברחוב:
*Totti צמר גפן בצבעי קשת, בטעמי סוכר רגיל, תות, לימון, מלון, סודה וענבים- טעים מאוד, מתוק מאוד, מרגישים את הטעמים. מסוג הדברים שמצטלמים מושלם לאינסטגרם ונמאס מהם אחרי כמה ביסים ועם זאת, עדיין הייתי מנסה

*Long Longer Longest- מקל גבינה על שיפוד עם קרוטונים וצ׳יפס ספירלה. טעים, כבד, שווה לחלוק אחד עם אדם נוסף.
*Yurin an – מוצ׳י עם קרם ותות בתוכו. אני אהבתי מאוד את המאצ׳ה.

*באבל טי- Xingfutang תה קר בטעמים עם פניני טפיוקה שמכינים במקום. הרבה יותר טעים מהארץ.
* לא טעים – Marrion crepes -קרפ קר ממולא בקרם מאוד כבד. חבל על הקלוריות ועל הכסף.

*Daiso- כלבו יפני ענק שיש גם בארץ אבל רק הרבה יותר שווה. תוכלו למצוא כאן מוצרי מזון, מוצרים לבית, למטבח וכל מיני שטויות שהן בעיקר משתלמות וגם מזכרות כיפיות. שווה לקפוץ.

*בית קפה לחתולים Cat Cafe Mocha-קראתי הרבה על כל הנושא הזה לפני שהלכנו כי רציתי לדעת שזה לא משהו מתעלל כמו נניח ליטוף קיפוד או חיות בר או ינשופים. בית קפה שמשלמים על כניסה לפי זמן המינימום הוא חצי שעה שהיא לגמרי מספיקה, חולצים את הנעליים בכניסה ומכניסים ללוקר, שימו טיימר על הזמנים כדי שלא תחוייבו יותר(אם כיף לכם אז תישארו:), מקבלים גישה חופשית למכונת שתייה חמה או קרה(הכל מלאכותי ומתוק ברמות). החתולים מתעניינים רק באוכל כמו חתולים אמיתיים אבל עדיין חוויה ללטף אותם ולקנות להם מאכלים היישר מאוכל רגיל של חתול לגלידות מותאמות וסוכריות על מקל. המטרה של בתי קפה לחתולים הן להפיג בדידות בקרב האנשים.

*Anakuma cafe- בית קפה קטן עם חור בקיר ובו יד של דוב מגישה קפה ואוכל. מזמינים במכונה ליד. אותה יד גם מגישה מטבעות שמכניסים למכונה עם פרסים קטנים. הרעיון של בית הקפה הוא לעזור לאנשים שמתמודדים עם חרדה חברתית בכך שאין כל מגע או קשר ישיר עם הלקוח. זה לא היה זול כוס שתייה עלתה לי 1300 ין אבל זו חוויה חמודה.

Gyukatsu Motomura- רשת יפנית של סטייקים עטופים בפנקו שאתם צורבים על אבן חמה וטובלים ברטבים. מוגש גם עם אורז ומרק מיסו מאוד טעים. אחלה של חוויה. המתנה בתור ארוך של לפחות שעה. שווה את ההמתנה.

פארק Yoyogi-אין דבר שאני אוהבת יותר מפארקים, בעיקר בערים גדולות כשבא לי קצת אוויר מכל ההמולה. כיף להסתובב ולראות את הפריחה של העצים ולשבת ליד האגם. כשטיילנו הייתה עוד קצת פריחת סאקורה, לגמרי מקום שאפשר לטייל בו כמה שעות טובות.

Shibuya-

אחד המקומות הכי מפורסמים בטוקיו הוא מעבר החצייה האייקוני שנחשב לאחד מהעמוסים ביותר בעולם, בכל אור ירוק חוצים בממוצע כ-2500 בני אדם את מעבר החצייה. חוויה לראות תמיד ובטח שגם לחצות. אפשר לראות מהקומה השנייה של הסטארקבס.

מה עשינו בשיבויה?

*ראינו את מעבר החצייה מהסטארבקס.
*הלכנו לראות את הפסל של האצ׳יקו, כלב מפורסם מזן אקיטה (שגם יצא סרט עליו) שהבעלים שלו נפטר והוא היה מגיע במשך עשור כל יום לתחנת הרכבת ומחכה לו. האצ׳יקו מסמל נאמנות.

*בניין 109 – בניין אייקוני ובו 10 קומות ובהן בגדים, אקססוריז ואופנת נשים. אומרים שהמוזיקה רועשת כדי שמבוגרים לא יגיעו. בעיני זה נחמד אבל האמת היא שלא הייתה לי סבלנות לקנות משהו.
*Donki- רשת דונקיחוטה היא סוג של סופר עם מלא ממתקים מעניינים, תבלינים, שטויות לבית, מזכרות, מוצרי טיפוח, אוכל, שתייה וכו׳. אפשר בכיף לבלות כאן שעות, במיוחד בסניף שיבויה. יש לציין שלא כל כך זול כמו שחושבים, כן יש מציאות אבל בקלות אפשר להשתגע ולא לשים לב לחשבון הסופי. בקומה האחרונה יש עמדות עם Tax Free ממש נוחות. צריך להצטייד בדרכון. פתוח כאן 24/7.

*חנות דיסני- בשיבויה יש חנות דיסני בת 3 קומות, לא מצאתי כאן שום דבר אבל היה כיף להסתובב.

מה אכלנו באזור שיבויה?

*Shodai- מקום שידוע במרק האודון שלו שמכיל בשר וקארי יפני עם קציפת תפו״א קרה מעל. המנה הייתה לי טעימה אבל לגמרי כבד לאכול 2 מנות כאלו, אולי שווה לקחת מנה אחת ועוד מנות אחרות ולחלוק. לקחנו גם ברווז(קצת לעיס), טמפורה שמגיעה עם 6 סוגי מלח שונים וגם שעועית ירוקה מתובלת.

Ueno

וואנו מתחלק לשני חלקים: פארק ושוק. אנחנו התחלנו בפארק והמשכנו לשוק.
מה עשינו בוואנו?

*טיילנו בפארק לכיוון המקדשים בסדר הבא: Kiyomizu kannon, המשכנו לShinubazu pond ואז סיימנו בBentendo Temple. בין לבין היו גם קצת דוכני אוכל. בעיקר היה כיף להנות מהפריחה היפיפיה שהייתה בפארק, הספקנו גם לראות קצת פריחת דובדבן.

*מזלות- לאורך הטיולים במקדשים תפגשו הרבה משחקי מזלות, גם כאן בפארק היו שקים שהיה צריך לקלוע ולפי מספר הקליעות מגלים אם יש מזל רע, ממוצע או טוב. משחקי כאלו היו גם באסאקוסה ובמקדשים שונים בקיוטו.

*שוק Ameya Yokocho- שוק גדול עם הרבה אוכל, ביגוד, הנעלה ובעיקר המון דברים זולים בכמויות.

Asakusa

העיר העתיקה של טוקיו, בתקופת האדו היה תיאטרון קאבוקי וחלונות אדומים עד להופעת בתי הקולנוע. במהלך מלחמת העולם ה2, חלקים נרחבים באסאקוסה נפגעו ושוחזרו כמו למשל מקדש Senso ji שהוא האטרקציה הבולטת. המקדש מוביל לרח׳ Nakamise שבו אפשר למצוא הרבה מאוד מזכרות, ממתקים מסורתיים ועוד.

מה עשינו באסאקוסה?

*הלכנו למקדש Senso Ji ובו משחק מזלות קטן. מכניסים מטבע תרומה, משקשקים את כלי המתכת ומוציאים מקל שעליו מספר ביפנית. לפי המספר בוחרים מגירה ופותחים אותה. במגירה יש דף עם המזל שנבחר. מזל רע, מזל רגיל ומזל הכי טוב. ניתן לראות הרבה פעמים דפים קשורים, המטרה היא להשאיר את המזל הרע ולא לקחת אותו איתך. אומרים שהטוב ביותר הוא מזל רגיל כי יש לאן לשאוף.

*טיילנו ברח׳ נקמיסה וקנינו מזכרות כמו מטריה, מחזיקי מפתחות, גרביים ועוד. אכלנו מוצ׳י צבעוני ומוצ׳י עם סויה, שתינו אמאזקה- משקה אורז יפני מותסס ואכלנו מוצ׳י.

*  רח׳ Shin Nakamise עם מסעדות וחנויות רק מקורה.
*אכלנו בסושי עמידה חמוד מאוד

*אכלנו מלון פאן, לחמניה יפנית ממולאת בגלידת מאצ׳ה, שווה לעלות למעלה ולשבת בטאטאמי. קוראים למקום Kagetsudo kaminarimon. טעים מאוד.

*הלכנו לרחוב Kappabashi שהוא הרחוב המושלם לאוהבי המטבח והאירוח. תוכלו למצוא כאן הרבה מאוד כלים יפים, צלחות, סכו״ם, כוסות, כלי בית, כלים למטבח, סכיני מטבח, חומרי גלם, עתיקות וגם דגמים של מאכלים בגודל מקורי. במסעדות ביפן תוכלו למצוא את דגמי המנות וברח׳ קפאבאשי ממש מוכרים את הדגמים וגם מחזיקי מפתחות ומגנטים אם כי הם לא כל כך זולים.

הערה:
אם אתם בסביבת הדונקי באסאקוסה ובמקרה עשיתם המון קניות ואתם לא יודעים איך להסתובב, תחפשו לוקרים. לעיתים במחיר מגוחך של 200 ין תוכלו לאחסן את החפצים שלכם ולנעול עם מפתח. אותנו זה פשוט הציל.

Ginza

כל פעם שאמרתי Goya, התכוונתי לגינזה. גויה היא שכונה מאוד עשירה במדריד וגינזה פשוט הזכירה לי אותה וגם את השדרה החמישית בניו יורק. את גינזה תיכנן אדריכל אירי, כאשר הסגנון מאוד מערבי עם הרבה חנויות ראווה של בתי אופנה, שכונה מאוד יוקרתית ברובע צ׳או , יש בגינזה את הסניף הגדול ביותר של יוניקלו ובו 12 קומות וגם את שאנל, דיור, גוצ׳י, לואי ויטון ועוד.

דברים שעשינו בגינזה:

*שופינג בכל הרחוב הראשי, לפחות כמה שעות עד חצי יום
*ארוחת בוקר בA happy pancake שימו לב שיחסית עמוס לקחנו ברקוד עם המתנה ועלינו למעלה, לקח 45 דקות לקבל פנקייק(זמן מינימלי הוא בין 20-25 דק׳) אבל לגמרי שווה לפתוח בוקר באיזי לפעמים. טעים מאוד.
אכלנו גם פעם נוספת בקיוטו. ממליצה על הפנקייק הקלאסי, על הספיישל תות שוקולד לבן ועל השוקולד.
*אכלנו גיוזות מטורפות ומשתלמות במסעדה סינית(ידעתם שגיוזות במקור מגיעות מהמטבח הסיני נכון?) קוראים למקום Gyouza Tenryo, חובה לאכול עם הרוטב שלהם של הגיוזה, אם אתם לא רואים תבקשו.

Tsukiji

אולי החלום הכי גדול שלי היה להגיע למכירה של דגי טונה לפנות בוקר. כמה סרטונים ראיתי וכמה קראתי על זה. אי שם בשנת 2019 החליטו להעביר את השוק הסיטונאי אל מחוץ לעיר, השוק החיצוני נותר ללא שינוי. כל היופי היה שהדגים של השוק בדוכנים בחוץ, היו אותם הדגים מהשוק הסיטונאי אך יחד עם זאת אנחנו עדיין ביפן והדגים עדיין מעולים. אם כי איכשהו השעות של השוק נותרו מוקדמות מאוד, כך שכדאי להגיע באזור 8:00-9:30, אנחנו הגענו לקראת 10:00 והיה יחסית עמוס. עדיף כמובן להתפצל בתורים. זה כן מאוד מתוייר אבל כן מאוד איכותי עדיין כי זו יפן והיא אדירה. תמצאו כאן בעיקר אוכל ומזכרות.

דברים שניסינו בצ׳וקיג׳י:

*גלידה Cremia בתוך המבנה, עולה 500 ין. מזכירה גלידה של מקדונלדס רק הרבה יותר שווה.

*רול של טונה עם בצל, מגיע עם סויה ווואסבי. עלה באזור ה500 ין לרול ממש גדול. ממש מול המבנה, אי אפשר לפספס את התור.

*טמגו על מקל וטמגו עם צלופח על מקל. קצת מתוק אבל נחמד לנסות.

*שיפוד וואגיו A5, השיוש הכי יפה שיש. לגמרי ביס שאפשר לחלוק כי הוא קצת כבד אבל עדיין שווה לנסות. עולה 90-100 ש״ח

*אכלנו גם ניגירי של כל מיני חלקי טונה
*מוצ׳י בטעמי מאצ׳ה וסאקורה

*שתינו מאצ׳ה.
*אכלנו שיפודים עם סלמון מצופה ברוטב וגם פיש קייק עם תירס.

Akihabra-

נקרא גם רובע החשמל. תוכלו למצוא כאן בעיקר מוצרי חשמל, אלקטרוניקה וגם הרבה מאוד פרטי אספנות כמו בובות או דיסקים וכו׳. אם בחרתם לקנות מוצר חשמל כלשהו שימו לב למתח החשמלי, ודאו שאין הבדל מהארץ.

מה עשינו באקיהברה?

*הלכנו לחנות אלקטרוניקה Yodobashi Akiba בעלת 7 קומות עם מגוון מוצרים מצעצועים ומשחקים למוצרי חשמל ולרובוט אחד ייחודי בקומה 6 שעולה 13500 ש״ח ואפשר לשחק איתו.
הלכנו לMandrake, שימו לב שיש שני סניפים אחד קטן יותר שקרוב ליודובשי והשני גדול יותר. הקטן עמוס פחות. יש כאן מוצרי אספנות, בובות, דיסקים, קלטות, תחפושות ועוד.
*אכלנו ראמנים בUshio, ראמן אחד בטעם ברווז שבשבילו באנו וראמן נוסף בטעם עוף עם ביצה רכה, בצל מטוגן ואספרגוס עטוף בשר. כפי שניתן להבין עפנו דווקא על הראמן עוף שהיה נפלא ומפתיע מאוד בטעם.

Shimokitazawa-

שכונה היפסטרית ומרוחקת ששמעתי עליה בזכות גל ממליה ״פתיתים״, כשהיה לנו קצת זמן קפצנו לכאן בשעות הצהריים. אם כי מומלץ לבוא בשעות הערב/ אחה״צ. השכונה מורכבת מחנויות וינטג׳ וברים קטנים. נחמד מאוד להסתובב כאן. שתי חנויות שהיו מגניבות הן Village /Vanguard וגם הסופר Ozeki.

Odaiba-

הוא אי מלאכותי שנבנה במקור בתור 6 איים שתפקידם להגן על טוקיו,כאשר יש תקיפה מהים. יצרו את האי מפסולת דחוסה והושקעו בו מיליארדים לטובת ובו כמה אטרקציות מפורסמות כמו הגלגל הענק השני בעולם לאחר הלונדון איי, דגם מוקטן יותר של פסל החירות, Team lab ועוד..

אנחנו ביקרנו ביום גשום מאוד שהיה במקרה הערב האחרון שלנו אז לא רצינו לעשות הכל בלחץ. ביקרנו בTeam lab שזו סוג של תערוכה/ תצוגה שהולכים ממש בתוכה וחלקה נוצרה גם ע״י בינה מלאכותית. אני באופן אישי פחות התחברתי אליו בגלל שהוא הרגיש מאוד אינסטגרמי ולא מספיק טוב בעיני. לא מספיק וואו או אותנטי. פשוט מאוד פוטוגני בתמונות וגם קצת מתאמץ. הייתה היו כמה תצוגות שבהן הולכים יחפים והיה ריח של רגליים חזק מאוד. לי באופן אישי זה פגם בחוויה, הרגיש לי לא נקי ולא מספיק שווה כדי להתמסר לזה.

מקומות שהגענו אליהם בלי קשר לאזור שלהם כדי לאכול-

*פיצה PST או בשמה המלא Pizza Studio tamaki0- פיצרייה מאוד מפורסמת שמופיעה במדריך מישלן, כל חומרי הגלם כאן מיוצרים ביפן ולא באיטליה. הפוגה נחמדה מאוכל יפני למשהו כיפי וטעים. אנחנו חזרנו פעמיים. בדר״ אפשר להזמין מקום, אנחנו באנו ובמזל ישבנו על המטבח ובפעם השנייה זכרו אותנו והושיבו אותנו בחוץ אפילו שהיה עמוס מאוד. כפי שציינתי בתחילת הפוסט, היא לגמרי בטופ 5 שלנו. אפשר לראות ממש קרוב משם את הTokyo Tower.

*Kabi- מסעדת פיין דיינינג יפנית עם טכניקות נורדיות. היה נחמד בעיני אבל קצת חדגוני, הרגשתי שחומרי הגלם קצת חוזרים על עצמם. כן טעים אבל לא לכל אחד.

פוג׳י

אולי אחד הסמלים הכי בולטים של יפן הוא ההר פוג׳י-סאן שהוא גם הנקודה הכי גבוהה במדינה. אפשר לראות את פוג׳י מטוקיו, בבוקר האחרון של הטיול ראינו את פוג׳י בראות מושלמת. החלק הטריקי הוא כמה אפשר לראות מההר הקסום הזה. הדבר הראשון שהייתי עושה הוא לבדוק מהי הראות לשבוע שבו אתם בוחרים להגיע, משתנה כל הזמן אבל אין דבר יותר מבאס מלהזמין, להגיע ולא לראות כלום.

פוג׳י הוא הר געש פעיל וההתפרצות האחרונה שלו אירעה ב1707. במרבית השנה ההר מכוסה בשלג ועונת הטיפוס היא מיולי עד סוף אוגוסט

מה עשינו בפוג׳י?

הגענו לפוג׳י מטוקיו באוטובוס בוקר מתחנת שינג׳וקו, ניתן להזמין מהאינטרנט. התחנה נמצאת מול תחנת הרכבת בקומה 3. יש לציין שהאוטובוס מגיע לפני הזמן ויוצא בול בזמן חשוב להגיע לפחות רבע שעה לפני כי העליה כבר מתבצעת 10 דק׳ לפני. הנסיעה אורכת כשעתיים כאשר יורדים בתחנה והולכים ברגל כרבע שעה לכיוון הפגודה.

*Chureito Pagoda- פגודה מהממת בכלל בתקופת הסאקורה יש פשוט נוף מדהים לכיוון ההר. בירידה יש כמה דוכנים שאפשר לקנות בהם אוכל, אנחנו לקחנו דנגו, גלידה עם ממתקי אורז ואבקת אורז וגם פירות ים צלויים. יש לציין שהמקום למטה הפינתי הוא היחיד שראיתי בו צ׳יפס ארוך יפני.

בהמשך לקחנו רכבת לכיוון אגם Kawaguchiko וקו אוטובוס שעשה מסלול מעגלי והגענו לOishi park שגם שם יש נוף מהמם להר. אפשר לקנות שם פירות עונתיים אם כי לא הכי זול.

*אונסן Yurari- בגדול כל מה שאני יכולה לספר זה בעיקר על החנות מזכרות של האונסן הזה כי אני לא הוכנסתי בגלל הקעקועים שלי. נשמעת חוויה מיוחדת. אז אם אין לכם קעקועים, לכו על זה!

הערות:

לא תאמינו כמה היה קשה לכתוב את חלק א׳ בין לבין לארוחות, לסדנאות ולפופ אפ אבל גם בלי קשר זה פשוט חוויה שקשה להוציא אותה החוצה בפעם אחת ולנקז אותה לפוסט. שבועיים מלאים רוויים במלא חוויות מיוחדות. לכן החלטתי שעדיף לחלק את הפוסט הזה לשני חלקים. בחלק השני ארחיב יותר על קיוטו, אוסקה, נארה ופוג׳י וכמובן על מה אני ממליצה לקנות. אם יש לכם בקשות/ רעיונות תכתבו כאן למטה.

שיהיה טיול מהנה, עדן

הפוסט המלצות לטיול ביפן, ארץ השמש העולה חלק 1 הופיע לראשונה ב-Eden eat.

מה זה אמפנדס?

כיסונים שמגיעים במקור מספרד מחבל גליסיה שנמצא בצפון מערב המדינה וגם מפורטוגל ומפורסם גם בזכות המנה פולפו אה לה גייאגה. אם כי בגליסיה אוכלים את האמפנדס כמו פאי עטוף בצק בצורת ריבוע או עיגול אשר נחתך למנות לעומת ארגנטינה ויתר מדינות דרום אמריקה שבהן האמפנדס מזכיר יותר סמבוסק. ארגנטינה מכילה תרבות אירופאית גדולה שהגיעה בעיקר מאיטליה, גרמניה, ספרד ופולין, ניכר לראות זאת מרמת הפופולאריות של מאכלים כמו גלידה או פיצה ועוד. מקור השם אמפנדס מגיע מהמילה Empanadar שפירושה בספרדית הוא לעטוף/ לכרוך. האמפנדס נמכר ברחוב או כאוכל מהיר והוא יחסית נגיש.

מה המקור של האמפנדס?

המאכל מושפע מהמורים המוסלמים ששכנו בספרד והגיעו מצפון אפריקה, כאשר המאכל הפך לפופולארי בספרד ובפורטוגל הוא התפשט גם לדרום אמריקה. קרובי משפחה של האמפנדס הם כמובן הקלצונה, הפטאייר, הסמבוסק, הבורקסים ועוד. יתרון נוסף שהפך את המאכל לפופולארי הוא העובדה שהבצק שמר על המלית ותרם לכך שהאוכל נשמר לזמן רב יותר והיה נוח לשאת אותו ממקום למקום.

ממה הבצק מורכב?

בצק אמפנדס הוא בצק יחסית פשוט להכנה, מורכב מקמח, מלח, מים רותחים ושומן לרוב חמאה/ שומן בקר/שומן חזיר/ שמן. השומן מאפשר לו לקבל מעטפת פריכה שעוזרת לשמור על המאפה. אני ניסיתי את הבצק עם שומן בקר ובנסיון נוסף עם שמן חמניות ואהבתי יותר את התוצאה עם שומן בקר. אם כי זה לא חובה מאחר ולא תמיד ניתן להשיג את השומן. אני רוכשת אותו בקצביה Opriel.

הערות למתכון:

חומרי גלם:
*שומן הבקר מוסיף מאוד גם לבצק וגם למלית אבל אם לא השגתם לא נורא, הכל בסדר. תדעו שהוא עושה פלאים ואם אתם עקשנים עדיף למצוא.
*פימנטון היא פפריקה ספרדית מעושנת שנמכרת בתוך פח מתכת קטן בצבע אדום, שימו לב שאתם רוכשים את המתוק ולא את הפיקנטי.
*אני השתמשתי בזיתים ירוקים רגילים שחתוכים לטבעות, בסוף הכי פשוטים עושים עבודה נפלאה.
*קיימות גרסאות עם צימוק אחד או שניים בכל יחידה, תוכלו לנסות להוסיף.

אופן הכנה:
*ניתן כמובן לאפות את האמפנדס בנגלות של כמה מגשים בתנור שחומם מראש על 200 מעלות חום עליון וחום תחתון למשך 20 דק׳ או עד הזהבה של האמפנדס. אני מורחת ביצה טרופה לפני האפייה.
*ניתן לשמור במקרר בקופסא אטומה עד 4 ימים, ניתן להקפיא בקופסא אטומה עד חודשיים-שלושה.
*תוכלו להכין את המלית מראש, לפעמים זה אפילו עושה פלאים כי הטעמים הופכים לעמוקים יותר.

Print

אמפנדס ארגנטינאי ממולא בשר

איך מכינים כיסוני בצק ממולאים בבשר, ביצה קשה וזיתים כמו שאוכלים בארגנטינה

Course Appetizer, Breakfast, Main Course, Side Dish, Snack, ארוחת ערב, ארוחת צהריים, מתאבן, נשנוש

Cuisine argentinian, spanish, ארגנטינאי, ספרדי

Keyword אורגנו, אמפנדס, אפוי, ארגנטינה, ביצה קשה, בצל, בצק, בשר, זיתים, כמון, מטוגן, מלח, נשנוש, סוגר פינה, פימנטון, פלפל שחור, שום, שומן בקר

Prep Time 30 minutes minutes

Cook Time 30 minutes minutes

חצי שעה- שעה 2 hours hours

Total Time 2 hours hours

Servings 50 יח׳

Equipment

• 1 קערה
• 1 משקל
• 1 קרש
• 1 סכין
• 1 מייקרופליין/ כותש שום
• 1 סיר לבישול הביצים
• 1 מחבת
• 1 סיר לטיגון/ תנור

Ingredients

לבצק:

• 550 גרם קמח לבן
• 1.5 כפיות מלח דק
• 82 גרם שומן בקר מזוקק מומס/ שמן חמניות
• 264 גרם מים רותחים

מלית:

• 1.5 כפות שמן זית
• 2 יח׳ בצל לבן בינוני קצוץ לקוביות קטנות מאוד
• 1 כפית מלח דק
• 1 יח׳ גמבה אדומה בינונית-גדולה קצוצה לקוביות קטנות
• 2 יח׳ שיני שום בינוניות מגוררות
• 15-20 גרם שומן בקר מזוקק(לא חובה)
• 500 גרם בשר טחון עם מעט שומן (10-15%)
• 1 כפית אורגנו יבש
• 1 כפית כמון טחון
• רבע כפית פפריקה ספרדית מעושנת פימנטון מתוק
• לפי הטעם פלפל שחור גרוס

מוסיפים לאחר הבישול:

• 3 יח׳ ביצים קשות שבושלו ל10 דקות במים רותחים, הועברו למי קרח, קולפו ונחתכו לקוביות
• 85 גרם זיתים ירוקים טבעות

מעט מים לסגירה של הבצק

לטיגון: שמן עמוק / לאפייה: מגש אפייה עם נייר אפייה ומריחה של ביצה טרופה

Instructions

מתחילים מהמלית:

• מחממים מעט שמן זית ומוסיפים את הבצל, את הגמבה ואת המלח ומטגנים עד לקבלה של צבע מעט זהוב אך לא שרוף. מנמיכים מעט את האש. מוסיפים את השום ואת השומן בקר ומגבירים מעט את האש.
  
• מוסיפים את הבשר הטחון ומפוררים אותו עם הלקקן. מערבבבים עד לקבל צבע חום. מוסיפים תוך כדי אורגנו, כמון ופימנטון מבשלים עוד 5-10 דק׳. טועמים ומוסיפים פלפל שחור ובהתאם מלח/ תבלינים. מצננים במקרר.
• לאחר שהמלית בטמפ׳ החדר/ מצוננת מוסיפים את הזיתים ואת הביצים הקשות שחתכנו ומערבבים בזהירות.

עוברים לבצק:

• בקערה מערבבים קמח, מלח, שומן/ שמן ומים רותחים ולשים כ10 דק׳ (ניתן לעשות זאת גם במיקסר) מכסים בניילון או במגבת וממתינים לפחות חצי שעה.
  
• פותחים בעזרת מערוך או מכונת פסטה לעובי 4 וקורצים בעזרת רינג בקוטר 11 ס״מ. מוסיפים את המלית ואוטמים בעזרת מעט מים לצורת חצי ירח ומקפלים עם האגודל בזהירות. אם הסתבכתם תוכלו גם לסגור עם מזלג.
  
• מטגנים בשמן בטמפ׳ 170-180 מעלות עד להזהבה, מוציאים למגש עם נייר סופג. אם אתם אופים, סדרו על מגש עם נייר אפייה, מרחו בביצה טרופה ואפו למשך 20 דק׳ או עד הזהבה בחום עליון ותחתון 200 מעלות .
  

צ׳ימיצ׳ורי:

• אם בא לכם משהו ליד, הכינו צ׳ימיצ׳ורי. קצצו חצי צרור פטרוזיליה עלים ללא הגבעולים, 30-40 עלי אורגנו, חצי בצל סגול קוביות, 1-2 שיני שום , שמן זית לפי הטעם, לימון לפי הטעם, מלח לפי הטעם, חומץ שרי לפי הטעם ומעט דבש/ רכז רימונים לאיזון.

פוסטים קשורים לנושא:

• מתכון לריבת חלב
• מתכון לצ׳ורוס
• מתכון לאלפחורס
• מתכון לסמבוסק חומוס
• מתכון לביצ׳ק/ סמסה ממולא דלעת
• מתכון לסמוסה הודית טבעונית
• מתכון לסמוסה סרי לנקית עם בשר
• בורקס עלי גפן
• בורקס גבינה ותרד

הפוסט אמפנדס בשר כמו שאכלתי בארגנטינה הופיע לראשונה ב-Eden eat.

למה אני בכלל מעלה מאכלים כאלו עממיים של פעם?
האוכל שלי בארוחות ובסדנאות הכי רחוק מזה אבל טבח או כל חובב אוכל או שף צריכים לדעת להכין את הבסיס לפני כל הדברים המודרניים. תאמינו לי שזה אחד המתכונים המורכבים בבלוג צריך לדייק כאן בציפוי, במלית ובמרק.

מה זה קובה חמוסטה?

קובה חמוסטה היא קובה שמקורה בכורדיסטן ולא בעיראק. המלית שלה היא לרוב סיסקה שזה בשר בבישול ארוך מפורק וקצוץ בסכין. פירוש השם חמוסטה הוא חמוץ ולכן משתמשים כאן בהרבה לימון. זו קובה שמוגשת בימי סתיו או חורף קרים ומכילה סלרי, בצל, שום, קישואים, מנגולד ולעיתים גם לפת.

מה זה סיסקה?

סיסקה זה בשר בבישול ארוך מפורק וקצוץ בסכין. במקור הבשר חתוך לקוביות ומטוגן בשמן עם חתיכות בצל. אני ניסיתי להכין את הסיסקה טיפה יותר בריא ולכן צרבתי את הבשר עם מלח ופלפל ובישלתי במים. לאחר מכן השתמשתי בנוזל הבשר בשביל המרק כך שכל הטעם של הבשר נשאר.

חשוב שתדעו

אופן ההכנה:
*תוכלו להשתמש בציר ירקות/ עוף כדי להעמיק את טעמו של המרק.
*אם אין לכם כוח לסיסקה, תכינו עם בשר טחון כמו בשאר מתכוני הקובה(בתחתית הפוסט יש קישורים לכולם).
חומרי גלם:
*אל תוותרו על בצל, שום, סלרי ומנגולד. אם אתם לא אוהבים לפת/ קישואים לא חובה.
*השתמשו אך ורק במיץ לימון טרי.
אחסון:
*הקובות נשמרות במקרר עם רוטב עד 3 ימים.
*תוכלו להקפיא את הקובות לפני הבישול בקופסא אטומה עם נייר אפייה/ ניילון.

Print

קובה חמוסטה במילוי סיסקה של כורדים

קובה שטוחה חמצמצה ממולאת בבשר אונטריב בבישול ארוך מפורק וקצוץ ברוטב של ירוקים ולימון. 27-28 יח' קובה. מומלץ לשמור חלק בהקפאה.

Course Main Course, sauce, Soup

Cuisine כורדי, עיראקי, ערבי

Keyword אבקת שום, אונטריב, איולי מחית פלפלים קוריאנית, בהרט, בורגול, בצל, בשר מפורק, בשר קצוץ, גרידת לימון, כורכום, מבושל במים, מלח, מנגולד, מעט שמן, מרק, סוכר, סולת, סיסקה, סלרי, קובה, קישוא

Prep Time 5 hours hours

Cook Time 3 hours hours

5 hours hours

Total Time 5 hours hours

Servings 4 סועדים

Cost 60-70

Equipment

• קרש
• סכין
• סיר*2
• מכסה*2
• כפות
• מד ליטר
• קערות
• כף עץ/ לקקן לערבוב
• מגשים

Ingredients

למלית:

• 500 גרם בשר חתוך לקוביות אונטריב/ כתף/ צלעות/ שפונדרה
• 1 ליטר מים או מים עד לכיסוי מלא
• 1 כף מלח(לבשר לפני הבישול)
• לפי הטעם פלפל שחור
• חצי כפית מלח דק
• 1 כוס עלי סלרי קצוצים
• 1-2 כפיות בהרט

למרק חמוסטה:

• 2 כפות שמן זית
• 2 יח' בצל לבן בינוני חתוך לקוביות
• 8 יח' שיני שום שלמות קטומות בקצה(אם הן גדולות יש לחצות אותן לאורכן)
• 3-4 יח' גבעולי סלרי חתוכים למקטעים(את העבים יש לחצות לאורכם)
• 1 כוס עלי סלרי קצוצים דק
• 3 יח' קישוא חתוך לחצאי ירח
• 1 צרור עלי מנגולד קצוצים דק. ניתן להשתמש גם בגזע הלבן ולקצוץ אותו לקוביות
• 1.5-2 כפיות מלח
• 1 כפית סוכר לבן
• לפי הטעם פלפל שחור
• 0.5-1 כפית כורכום אבקה
• 1 ליטר מים/ ציר ירקות/ עוף
• 300 מ"ל נוזל בישול של הבשר
• רבע כוס+2 כפות מיץ לימון טרי

מעטפת קובה:

• 2 כוסות סולת
• 2 כפות שמן חמניות/ קנולה
• 3-4 כפות בורגול דק מושרה במים רותחים ל10 דק
• לפי הטעם מלח דק
• לפי הטעם פלפל שחור גרוס
• אופציונלי בהרט
• 1 כוס מים פושרים

Instructions

מתחילים מהמלית:

• חותכים את הבשר לקוביות ומפזרים עליו מלח דק ופלפל שחור גרוס. מחממים סיר טוב טוב וצורבים את הבשר מכל הכיוונים עד שהוא מקבל צבע. מוסיפים מים לכיסוי ומבשלים עם מכסה על אש בינונית עד להתרככות מלאה של הבשר 3-4 שעות. הבשר צריך להתפרק, אם הוא קשה בשלו אותו עוד.
  
• 
• הוציאו אות הבשר למגש והניחו לו להתקרר מעט. לאחר מכן פרקו אותו בידיים וקצצו בסכין. יש לתבל את המלית בעלי סלרי, מלח, ובהרט ולטעום עד שטעים לכם.
  
• 

עוברים למרק:

• מחממים שמן זית בסיר ומוסיפים את קוביות הבצל ואת המלח והסוכר. מערבבים ונותנים לבצל לקבל צבע. לאחר מכן מוסיפים שום.
  
• מוסיפים את גבעולי הסלרי והקישואים ומערבבים עד לקבלת צבע.
  
• 
• 
• מוסיפים את עלי המנגולד, מערבבים ואז מכסים במים ובנוזל שנשאר לנו מהבשר. מוסיפים כורכום ומיץ לימון סחוט ומבשלים על אש בינונית עם מכסה לחצי שעה- 40 דק'. מכבים את האש וטועמים שטעים לכם.
  
• 
• 
• 

מכינים את המעטפת:

• בידיים רטובות לוקחים כל פעם קצת מהמעטפת ומשטיחים על היד ממלאים במלית וסוגרים לעיגול. אפשר להיעזר במים. לאחר מכן משטיחים את הכדור. מסדרים במגש ומעבירים למקפיא לפחות ל-20 דק.
  
• 
• 

אופן ההרכבה:

• מחממים את המרק ומוסיפים את הקובות כשהוא מבעבע ומבשלים ל20 דק'. אני אוהבת להוסיף רוטב מעל הקובות לאחר 10 דק ולהחזיר את המכסה. אוכלים לצד אורז לבן. בתיאבון
  
• 

מתכוני קובה בבלוג

קובה סלק

קובה דלעת ונענע

קובה במיה

קובה פטטה

הפוסט קובה חמוסטה של כורדים הופיע לראשונה ב-Eden eat.

הכופתאות של הפוסט הקודם הן בעצם פילמני, גם הבצק הוא בצק פילמני אבל זה כל כך נוח ונגיש לכל אחד בבית. אני כרגע בבידוד ולא תמיד יש לי גישה לקמח 00 או כמות חלמונים בלתי מוגבלת כך שהבצק הזה הוא סופר שימושי.

אז מה זה פילמני пельме́ни?

נתחיל מזה שללא ספק יש השפעה כלשהי מדאמפלינג סיני, זה בראש ובראשונה. נמשיך מהעובדה שפילמני הגיע לסיביר מתוך רצון לשימור אוכל, תחשבו על המזג אוויר הקר שם. הכינו את הכופתאות האלו והקפיאו אותן והוציאו אותן ישר לסיר מי מלח רותחים או לציר וזה משביע מאוד ומחמם. משמעות המילה פילמני היא בצק אוזן.

הפרוגי הפולני והורניקי האוקראיני הם קרובי משפחה. הבצק של פילמני מבוסס על קמח, מים וביצים והמלית מורכבת ממיקס של בשרים כמו: בקר, חזיר, טלה או דג). את הפילמני אוכלים עם שמנת חמוצה/ חמאה/ מיונז/ שמיר/ בצל סגול/חומץ. יש אזורים שמוסיפים כרוב, עגבניות או חזרת למלית.

הערות:

אופן ההכנה:

• את הפילמני הזה הוצאתי מההקפאה אחרי ששמרתי אותו בתוך מגבת יבשה בקופסא אטומה. הכיסונים נשמרו בצורה מושלמת. שום דבר לא נדבק או נרטב או שינה את הטעם. תוכלו לשמור אותם ככה לחודש- חודשיים. כאשר תרצו לבשלם, תוכלו להכניס אותם ישירות למים הרותחים מהמקפיא.
  חומרי גלם:
• שימו לב לשלב שומן בתוך הפילמני. עדיף שומן טלה או כבש שיתן ניחוח וטעם. 20%-25% .
• רוצים יותר רזה שימו הודו טחון אבל בקר יותר טעים.
• השתמשו בבשר טחון טרי שנטחן מולכם: מכסה אנטריקוט, צלעות, סינטה, צוואר ועוד.
• כל הזמן תכסו את הכיסונים במגבת שהבצק לא יתייבש או יירטב או יקבל לחות.
  אופן אחסון:
• תוכלו לשמור לא מבושל במקרר ליום אחד בתוך קופסא עם מגבת. אם אתם לא אוכלים באותו היום עדיף להקפיא.
• תוכלו להשתמש בקפואים ולשים אותם ישר במים בלי לחכות שיפשירו. שימו לכ לבשל אותם ל4-5 דקות.

מה להוסיף לפילמני כשהוא יוצא מהסיר?

תוכלו להוסיף פלפל שחור, שמנת חמוצה, חמאה, פטרוזיליה קצוצה, שמיר קצוץ, בצל סגול קצוץ, חומץ או מיונז.
אני אישית שמתי חמאה, פלפל שחור ופטרוזיליה קצוצה.

מתכונים קשורים:

*ורניקי

Print

כופתאות בשר

טעים פשוט ושימושי

Course Appetizer, Main Course, Side Dish, Snack, Soup

Cuisine asian, middle east, russian

Keyword ביצה, בשר, דאמפלינג, טלה, כופתאות, מבושל במים, מים, מכונת פסטה, מלח, מלח אטלנטי, מערוך, פטרו, פטרוזיליה, פילמני, פלפל חריף, קורצן, קמח, שומן, שמן חמניות

Prep Time 1 hour hour

30 דק 1 hour hour

Total Time 1 hour hour

Cost 30-40

Equipment

• מכונת פסטה/ מערוך
• קורצן/ כוס
• סכין
• קערה
• ניילון נצמד/ מגבת
• סיר
• ספיידר
• מגבת

Ingredients

למלית:

• 300 גרם בשר טחון 25% שומן טלה או כבש עדיף בשר טרי
• 1 יחידה בצל קטן-בינוני קצוץ קטן קטן
• לפי הטעם מלח דק
• לפי הטעם פלפל שחור
• 1/3 צרור עלי פטרוזיליה קצוצים ללא גבעולים

תוכלו גם לקנות בקצביה תערובת בשר מוכנה טרייה לקבב

בצק:

• 2 כוסות קמח לבן
• 1 יחידה ביצה L
• רבע כפית מלח דק
• רבע כוס שמן חמניות
• רבע כוס מים פושרים

Instructions

מלית:

• קוצצים את חומרי המלית דק דק ומערבבים. שימו לב צריך לטעום את הבשר נא. תוכלו להיעזר במתכון של הקבב העיראקי ולהשמיט את הבהרט. צירפתי קישור למעלה. אני קיבלתי משלוח מהקצב של בשר טחון לקבב.
  

בצק:

• מערבבים את כל המרכיבים יחד מלבד הקמח במטרפה לחצי דקה
• מוסיפים את הקמח, מערבבים ומתחילים ללוש את הבצק ל-5-7 דקות. מוסיפים מעט קמח. הבצק אמור להיות רך. מכסים את הבצק לחצי שעה.
  
• 
• 
• 
• פותחים את הבצק בעזרת מכונת פסטה או מערוך. מקמחים בין לבין. אני רידדתי עד לדרגה 5 כי רציתי מרקם של בצק נגיס. בכל מכונה זה שונה.
  
• קורצים עיגולים וממלאים במלית במרכז העיגול. סוגרים בעזרת מים ויוצרים את הצורה הרצויה. אפשר טורטליני/ פילמני, אפשר ספירלה או גיוזה ועוד
  
• 
• 
• מרתיחים במקביל מים בסיר ואת הכיסונים המוכנים שומרים במגבת מכוסים כדי שלא יתייבשו, יידבקו או יצברו לחות. מבשלים את הכיסונים ל-3 או 4 דקות תלוי בגודל ובכמות המלית. בתיאבון
  

הפוסט פלמני пельме́ни הופיע לראשונה ב-Eden eat.

קניתי אנטריקוט 400 גרם, או יותר נכון שלחתי את הבן זוג של אחותי לקנות וזה לא היה מהקצביה הקבועה שלי. כאב לי להפוך את זה לסטייק וישר חשבתי לעצמי מה אפשר לעשות. אז התלבטתי אם להכין תבשיל זריז או פשוט לטגן את האנטריקוט טיגון זריז ולהעביר אותו לרוטב. אז שתדעו שאשכרה ישבתי לאכול צהריים כי זה היה פשוט כל כך טעים.

איך זה שהבשר לא מתייבש?

אז כל העיקרון כאן מגיע מהמטבח הסיני, הרבה פעמים אנו נתקלים במנות שטרם הטיגון או ההכנסה לרוטב כלשהו, מגיע שלב של לעטוף בקורנפלור. אני חייבת להגיד שזה אחד הדברים הכי טובים שיכולים לקרות לחומר הגלם, הוא פשוט מקבל מעטפת שעוזרת לו להישאר עסיסי וגם הרוטב יותר נכנס לבפנים. זה פשוט כיף אמיתי.

באיזה נתח לבחור?

כאן הייתי בוחרת משהו שמתבשל מהר. כלומר, נתח שלא מופעל עליו הרבה לחץ או משקל. נתח שמטבעו רך, לדוגמא: אנטריקוט או שייטל. גם פילה אבל אני באמת לא מתרגשת ממנו. גם נתח קצבים יכול לעבוד כאן או סינטה(למרות שהיא קצת רזה ויכולה להתייבש אם לא ניזהר).

איך לחתוך את הבשר?

זה מאוד פשוט, הבשר מורכב מסיבים. צריך להסתכל על הבשר ולחתוך נגד הסיבים. כלומר, לא לחתוך במקביל לאיפה שהם עוברים אלא מהכיוון הנגדי. למה? בגלל שהסיבים האלו מתקצרים עם החיתוך וככה ניתן לאכול יותר בקלות.
רוצים הסבר מעניין הנה כנסו לכאן.

אז מה צריך?

400-500 גרם אנטריקוט/שייטל
כוס-כוס וחצי קורנפלור לציפוי
2 כוסות שמן לטיגון
5 כפות סויה ללא גלוטן/ 3 כפות סויה רגילה
2-3 כפות דבש
כפית וחצי/ לפי הטעם אבקת צ׳ילי גרוס
כפית שום מגורד/ קצוץ
כפית ג׳ינג׳ר מגורד/ קצוץ
כף מיץ תפוזים טרי סחוט
חצי כוס בצל ירוק קצוץ החלק הירוק
3 כפות שומשום
1/4 כוס מים
2 כפות חומץ רגיל/ חומץ אורז

אופן ההכנה:

חותכים את נתח הבשר נגד הסיבים לרצועות ועוטפים אותו בצורה אחידה בקורנפלור, אפשר לסנן את עודפי הקורנפלור או לנער עם היד.

רוטב:
מעבירים למחבת רחבה או סיר את השום, ג'ינג'ר ואת הסויה והתפוזים ומבשלים על אש בינונית ומערבבים במשך 2 דקות. מוסיפים דבש, מים וממשיכים לבשל כמספר דקות עד שהרוטב מסמיך יותר. מוסיפים את החומץ, מערבבים כדקה ומכבים את האש. אם הרוטב מצטמצם מידי תוכלו להוסיף מעט מים. אם תרצו לעבות אותו, תוכלו להוסיף כף- 2 כפות סויה וכפית דבש עם קצת מים(3-4 כפות).

בשר:
מחממים שמן בסיר ומטגנים את רצועות הבשר, כל פעם קצת. בערך 2-3 נגלות. כל פעם במשך חצי דקה-דקה. לא יותר, כדי שהבשר לא יתייבש ויישאר עסיסי. מעבירים לנייר סופג או ישירות אל תוך הרוטב בנגלות.

מדליקים את האש, מערבבים את הרוטב עם הבשר, מוסיפים את אבקת הצ'ילי/ צ'ילי גרוס וטועמים. מכבים את האש, מוסיפים מחצית מכמות השומשום ומערבבים.
מסדרים בצלחת את הבשר, מפזרים מלמעלה עוד שומשום ואת הבצל הירוק.

בתיאבון.

הפוסט רצועות בשר עטופות ברוטב סויה, דבש וצ'ילי או בקיצור Fried Chilli beef הופיע לראשונה ב-Eden eat.