לפני כמה זמן אחד העוקבים כתב לי איזו מחבת צריך בשביל אומלט טוב ואיך להכין? שלחתי לו סרטון של אומלט יפני. בתכלס כולנו מכירים חביתה צרפתית פלאפית וזה אלוהי, בעיקר כשהיא חצי רכה כזו. לעומתה אומלט יפני נחתך במרכז ונעשים קיפולים עדינים לאחר ערבובים מהירים והכל נשפך. זה האומלט הכי טעים שאכלתי בחיי. אוממי מטורף עם הדמי גלאס וזו מנה לילדים במקור. הלוואי שהייתי ילד יפני, באמת.

מצרפת לינק לסרטון הכנה מאוד מעניין

מה זה אומורייס?

פירוש השם הוא הכלאה בין שני מאכלים: אומלט ורייס- אורז. למנה השפעות מערביות והיא נחשבת למאכל יחסית מודרני מתחילת המאה ה20. המאכל מזוהה עם ילדים שחוזרים מבית הספר ולעיתים משלב בתוכו קטשופ. אני באופן אישי פחות מתחברת לגרסה עם הקטשופ ומעדיפה את זו עם הדמי גלאס.

דמי גלאס הוא ציר בקר מצומצם ביחד עם עגבניות ויין אדום. לעיתים מכניסים לתוכו קמח ע״מ להסמיך את הרוטב.

למה זה כל כך קשה?

זו חתיכת טכניקה שתלויה בטמפ׳, עבודה זריזה ותנועות ידיים. אם אתם מתקשים אפשר פשוט להכין אומלט רך מבלי לסגור אותו. הקושי העיקרי הוא לאטום וליצור צורה שתיחתך ותיפתח מעצמה לשני הכיוונים. קל מאוד לייבש את האומלט ולכן צריך לעבוד מהר ולהוריד את הטמפ׳ בזמן.

גם לי לקחו לא מעט נסיונות עד שהצלחתי. הסתכלתי על כל כך הרבה יפנים מכינים אומלט ואכלתי כל כך הרבה אומלטים השבוע. זה המאכל הכי מלמד שהיה לי לאחרונה.

הערות:

האמת שיש כל כך הרבה הערות חשובות והסיכויים שתצליחו בפעם הראשונה הם לא גבוהים. מה שכן זה טעים בכל מצב גם כשזה לא מצליח. כותבת לכם ואוכלת את השאריות של הטסט הראשון.

אופן ההכנה:
אומלט-
*צריך לחמם מראש טוב טוב את המחבת. תשתמשו רק בנון סטיק.
*תעבדו על אש בינונית-גבוהה ואל תפסיקו לערבב, רק כשהגעתם למצב רך ותרצו לקפל אפשר להוריד את האש לנמוכה.
*חשוב לשמן כמו שצריך.
*אסור לתת לאומלט יותר מדי זמן על האש כדי שלא ימשך להיעשות יתר על המידה.
*נקשקש את הביצים מבחוץ כלפי פנים
*עם הזמן הבנתי שאין צורך לסנן את הביצים, אפשר פשוט לקשקש טוב טוב את הביצים עד לקבלת מסה הומוגנית.
פרייד רייס:
*אני אוהבת לצרוב את הירקות ואת העוף בנפרד כדי לא לייבש את העוף, להשחים אותו וכן לרכך את הירקות.
*תפקידו של הדמי גלאס הוא לתת אוממי ועומק למנה אסור לוותר על זה.
*אני משתמשת באדממה קפוא, מחממת מעט ומרוקנת את התרמילים.
*הנתח הכי מתאים כאן הוא פרגית, פחות סיכויים להתייבשות.
דמי גלאס:
*בציר הבקר שלנו נצרוב בשר עם ירקות: בצל, גזר וסלרי ובמקביל נשחים עצמות ברך עם רסק עגבניות. מצרפת יחד ומוסיפה ראש שום, יין אדום ומכסה במים עד שמקבלים טעם עמוק של בשר. את אותו הציר אני מצמצמת ומסיימת עם חמאה. פירוש השם הוא: חצי מזוגג.
*הרוטב מבוסס במקור על רביכה, אני פחות מתחברת ולכן אני מוסיפה חמאה ומעט קורנפלור במידת הצורך. רטבים אובר סמיכים מזכירים לי חדר אוכל של צבא. זהו אמרתי את זה.
חומרי גלם:
*כל פטריה תעבוד כאן, התפקיד שלה הוא לתת אוממי.
*גם אורז עגול יעבוד כאן טוב. תעבדו לפי הוראות היצרן.
אופן אחסון ושמירה:
*תוכלו לשמור את הפרייד רייס עד 3 ימים. במקור האורז הוא אורז שאריות.
*את האומלט תוכלו לשמור במקרר אם כי כשהוא טרי באותו הרגע הוא הכי טעים.
*דמי גלאס יישמר במקרר גם אחרי צמצום עד 3 ימים.
*ניתן להקפיא את הציר אחרי שהכנתם.

Print

איך מכינים אומורייס יפני

איך מכינים את המנה הכי טעימה שילדים אוכלים ביפן עם אומלט סופר רך, אורז ובשר עם דמי גלאס

Course Main Course, ארוחת ערב, ארוחת צהריים, מנה עיקרית

Cuisine French, Japanese, יפני, צרפתי

Keyword אבקת בצל, אוכל יפני, אומורייס, אומלט, אורז, בצל, בשר, גזר, דמי גלאס, זרעי סלרי, יפן, נוזל פטריות, עגבניות, פולי סויה, פיוזן

Prep Time 3 hours hours

Cook Time 6 hours hours

7 hours hours

Total Time 7 hours hours

Servings 2 מנות ענקיות

Equipment

• 1 קרש
• 1 סכין
• 1 מחבת
• 1 מחבת נון סטיק
• 1 צ׳ופסטיקס ארוכים
• 1 לקקן
• 1 קערה או כלי לאורז

Ingredients

אורז: (יוצא סה״כ באזור ה360 גרם, כל מנת פרייד רייס היא 180 גרם אורז)

• 1 כוס אורז סושי (180 גרם)
• 200 גרם מים

פרייד רייס:

• 3 כפות שמן נייטרלי
• 1 יח׳ בצל לבן בינוני קצוץ לקוביות קטנות
• 1 חופן פטריות ארינג׳י/ שימג׳י/ פורטובלו קצוצות בסכין לקוביות
• 1 יח׳ גזר קצוץ לקוביות קטנות מאוד
• 3 כפות פולי סויה (אדממה)
• 1 קורט מלח דק
• 250 גרם פרגית עוף חתוכה לקוביות
• לפי הטעם מלח
• לפי הטעם פלפל שחור
• 1-1.5 מצקות דמי גלאס
• 1 כף סויה
• אופציונלי קורט MSG

אומלט: *מחבת נון סטיק* כמה שיותר חדש* קוטר 20-22 ס״מ

• 2 כפות שמן
• 4 יח׳ ביצי חופש L
• לפי הטעם מלח
• 1-2 כפות שמנת מתוקה 38%

הגשה:

• חצי מצקת דמי גלאס מצומצם
• קורט פטרוזיליה מיובשת

דמי גלאס- *בהערות*

Instructions

מתחילים מהאורז:

• מכינים את האורז כמו אורז סושי אך ללא תחמיץ. שוטפים אותו טוב טוב בקערה עם מים, כאשר משפשפים את האורז עם הידיים כדי להוציא את העמילן ובכל פעם מסננים את המים. חוזרים על הפעולה 4 פעמים ומעבירים לייבוש במסננת למשך 15 דקות לפחות. *אפשר כמובן להשתמש באורז עגול או בכל אורז אחר שנשאר לכם מאתמול*
• מעבירים לסיר קטן את האורז ומכסים במים שכתובים במתכון. מדליקים את האש ומערבבים לסירוגין. מביאים לרתיחה, מכסים במכסה ומורידים את האש לנמוכה ביותר למשך 10 דקות. לאחר מכן מכבים את האש ומשאירים את האורז מכוסה בסיר מבלי לפחות לעוד 12 דק׳. פותחים את המכסה ופותחים עם לקקן או מזלג. מעבירים למגש ע״מ שיתקרר. *ניתן להכין ערב קודם*

דמי גלאס:

• נצמצם את הציר עד שהוא ממש טעים לכם. נוסיף קוביות חמאה קרות וגם ניקח מעט מהציר ונערבב עם כפית קורנפלור ונחזיר. נערבב את המחבת ונטעם שטעים לנו.

  *פירטתי בהערות הציר מבוסס על חתיכות בשר, עצמות, ירקות: בצל, גזר, סלרי ושום, רסק עגבניות ויין לבן. ניתן להעמיק עם אצות קומבו/ פטריות מיובשות.

פרייד רייס:

• מחממים מחבת עם שמן ומוסיפים בצל, פטריות, גזר, אדממה וקורט מלח. כאשר הבצל הפך לשקוף נוציא לכלי נפרד. נוסיף את הפרגית ונתבל במלח ופלפל. נשחים מעט ונחזיר את הירקות. נוסיף את האורז(תוכלו לחלק את הכמות לחצי או להוסיף מהאורז) ונערבב עם הלקקן. נתבל בדמי גלאס ובסויה ונקפיץ מעט. נוסיף מעט MSG ומלח אם יש צורך.

אומלט:

• נטרוף את הביצים בקערה עם מטרפה, נוסיף קורט מלח ושמנת ונעביר למסננת. נחמם בינתיים מחבת נון סטיק איכותית למספר דקות על אש בינונית-גבוהה. נשמן אותה מכל הכיוונים. נשפוך את תערובת הביצים הטרופות למחבת ונתחיל במסע ערבוב וסחרור עם צ׳ופסטיקס תוך נענוע של המחבת ללא הרף. מבחוץ כלפי פנים ואז כשיש לכם מקושקשת והחביתה עדיין רכה, נעבור ללקקן ונתחיל לקפל את החביתה מהצד הקרוב אלינו לרחוק. בשלב זה תוכלו לתת מעט זווית מהצדדים כדי ליצור את הצורה האייקונית האובלית. נקפיץ את המחבת פעמיים וניתן מכה על היד שמחזיקה את המחבת ע״מ שהקצה יתקפל מעט פנימה. נתפוס עם לקקן ונהפוך את האומלט.

  *אם זה מסובך עם המחבת וההקפצות הייתי ממליצה לקפל ידנית את האומלט ולוודא שאין בו חורים.

הגשה:

• נסדר את הפרייד רייס בתוך קערה ונהפוך/ תבנית של אומורייס. נעביר בזהירות את האומלט מהמחבת אל מעל הפרייד רייס.נחתוך עם סכין קטנה וחדה לאורך האומלט עד שזה ייפתח, נשפוך דמי גלאס ונפזר מעט אבקת פטרוזיה. בתיאבון. לא תדעו להסביר לעצמכם כמה זה טעים.

מתכונים קשורים לנושא:

*ביף וולינגטון
*גיוזה 2.0
*גיוזה עוף/טבעוני פטריות
*קריספי רייס עם טונה טרייה
*פנקייק יפני
*המלצות לטיול ביפן 1
*המלצות לטיול ביפן 2
*לחם שוקופאן
*קארי יפני
*סשימי ברוטב הדרים וואסבי טרי
*באן דג מטוגן עם איולי יוזו ובצל מוחמץ

הפוסט איך מכינים אומורייס יפני הופיע לראשונה ב-Eden eat.

הגשם בחוץ לא מפסיק בימים האחרונים, הכל קודר ואפרורי קצת כמו המצב בחוץ. לעיתים יוצאת איזו שמש או קשת בענן והשקיעות כל כך יפות. קמתי בבוקר עם זכרונות קצת אחרים מתקופה שמרגישה בחיים אחרים. חשבתי על יפן ועל איך הרגשתי שזה כמו לטוס לחלל, ליקום מקביל ועתידני. התאהבתי במדינה הזאת ברמות שאני לא מצליחה לתאר. שקעתי למחשבות ופתאום הופיעה לי מנה מול העיניים קארי קטסו יפני שהגיע בצלחת עם אורז וקטסו בשר לבן משגע. קארי עשיר שצללתי אליו ושאבתי אותו ביום גשום כזה. כל אחת מאיתנו ישבה בתא נפרד, שלי צפה ישירות למטבח. המבט שלי עקב אחרי הצעדים שלהם, איך הם עשו את ה״ריקוד״ במטבח ועבדו בהרמוניה ורוגע. אותו קארי ליווה גם לחמניות מאודות או פריכות והופיע גם כמנת אטריות משגעת. ידעתי שזה מה שאכין. מה גם שיש לי כל כך הרבה תפוחי אדמה. מכירים את זה שאתם כבר מדמיינים את הביס בפה לפני שבכלל בישלתם? זה עומד לי על הלשון נשבעת.

קצת על קארי יפני

המאכל הזה הגיע ליפן דרך האימפריה הבריטית ששלטה בהודו. המאכל עצמו עבר אדפטציה מהחך המערבי לחך היפני. כמו כן, נחשב למאכל ביתי ומוגש כמובן במסעדות יפניות. את הקארי מגישים ב-3 דרכים שונות: לצד אורז לבן וקטסו- שניצל בשר לבן מצופה בפירורי פנקו, בתוך לחמניה או עם אטריות אודון.
היום ניתן לקנות קוביות מוכנות של קארי שמקצרות את תהליך ההכנה. במקור הטכניקה היא יצירת רו- רביכה. בעזרת קמח. תפוחי האדמה שנמצאים בקארי נוספו כאשר היה מחסור באורז.

מה ההבדל בין קארי הודי ותאילנדי לקארי יפני?

הקארי היפני הרבה יותר מעודן, אין בו חריפות גם אם כתוב שזה חריף. טועמים עדיין תבלינים אבל הרבה יותר עדין.

למה לא הכנתי את הקארי בעצמי?

האמת שרציתי שאתם תכינו גם בעצמכם את המתכון הזה. כדי להכין את הקארי לבד צריך הרבה מאוד תבלינים ביניהם: זרעי חילבה, כורכום, כמון, ג׳ינג׳ר, זרעי כוסברה, פלפל אדום ושחור, תפוח עץ מגורד, חמאה וקמח. נהוג להשתמש באבקת קארי יפנית של חברת S&B כאשר אריזה של 400 גרם עולה 217 ש״ח. אני משוכנעת שהתוצאה הקנויה לא פחות טובה ומהירה מאוד והיא גם של אותה החברה.

הערות:

אופן ההכנה:
*הקארי אמור להיות יחסית סמיך, ניתן להסמיך בעזרת רביכה- לוקחים מעט מהנוזל, מערבבים עם קמח ומחזירים לבישול.

חומרי גלם:
*הירקות שנכנסים לבפנים הם בצל, גזר, שום ותפו״א.
*את התפו״א נכניס טיפה אחרי כדי שלא יתפורר לנו בקארי. אפשר לנעוץ עם סכין ולראות את המרקם.
*אני אוהבת להוסיף מעט פוריקקה- תערובת תיבול יפנית וקוריאנית לאורז וגם מעט בצל ירוק.

אופן אחסון ושמירה:
*ניתן לשמור את הקארי במקרר עד 3 ימים בקופסה אטומה.
*ניתן לשמור את השניצל עד 3 ימים מצופה ומוכן לטיגון.
*ניתן לחמם את השניצל באייר פריי/ תנור ואת הקארי במיקרוגל או בסיר.

Print

איך מכינים קארי טונקאצ׳ו יפני

איך מכינים קארי יפני עם ירקות שורש, אורז ושניצל פריך מצופה פנקו

Course Main Course, ארוחת ערב, ארוחת צהריים, מנה עיקרית

Cuisine british, Japanese, korean, בריטי, יפני, קוריאני

Keyword בצל, בצל ירוק, בריטי, גזר, יפני, פוריקקה, ציר ירקות, ציר עוף, קארי, קוריאני, שום, תפוח אדמה

Prep Time 30 minutes minutes

Cook Time 1 hour hour

1 hour hour 30 minutes minutes

Total Time 1 hour hour 30 minutes minutes

Servings 5 מנות

Equipment

• 1 קרש
• 1 סכין
• 1 סיר
• 1 לקקן
• 1 מד ליטר
• 1 קערית
• 1 פטיש שניצל
• 1 מטרפה קטנה/מזלג
• 1 קערה רחבה ונמוכה
• 1 מגש
• 1 מחבת
• 1 רשת טיגון

Ingredients

לקארי:

• 20 גרם שומן בקר מזוקק/שמן נייטרלי
• 2 יח׳ בצלים לבנים בינוניים חתוכים לקוביות או רצועות
• 3 יח׳ גזרים בינוניים-גדולים קלופים חתוכים למקטעים
• 2 יח׳ שיני שום בינוניות פרוסות דק
• 3 יח׳ תפו״א בינוניים קלופים חתוכים לקוביות (אני אוהבת באטר אבל אפשר גם את הלבנים או הדוד משה)
• 700 מ״ל ציר עוף/ ציר ירקות/ מים(אם אין ברירה)
• 65 גרם קארי יפני 4 קוביות וחצי
• 2 כפות נוזל של הקארי
• 1-1.5 כפיות קמח לבן

שניצל/ טונקאצו:

• 2-3 יח׳ חזה עוף (חצי פרפר כל חתיכה) חצוי לרוחב ל-2 (סה״כ 4-6 יח׳)
• 60 גרם קמח לבן
• 2 ביצים L
• לפי הטעם מלח דק
• לפי הטעם פלפל שחור
• 20-30 גרם מים קרים

שמן נייטרלי לטיגון לכיסוי גובה השניצל

אורז:

• 1 כף שמן נייטרלי
• 1-1.5 כוסות אורז עגול
• לפי הטעם מלח דק
• 2-3 כוסות מים רותחים

הגשה:

• לפי הטעם פוריקקה
• 1-2 כפות בצל ירוק קצוץ דק

Instructions

מתחילים מהקארי:

• קוצצים את הירקות ומחממים סיר על אש בינונית מוסיפים שומן בקר, כשהוא נמס מוסיפים את הבצל, גזר ושום ומעט מלח דק. מבשלים למספר דקות מבלי להזהיב. מוסיפים את התפו״א ומערבבים.
• מוסיפים את הקארי אני אוהבת להתחיל מ3 קוביות ולהוסיף בהמשך.. מכסים בציר עוף/ירקות וסוגרים את המכסה. סה״כ בישול 25-30 דקות. מערבבים כל 10 דקות וטועמים. אני מוסיפה את יתר הקארי לקראת הסוף. כמה דקות לפני הסוף תסתכלו על המרקם, הוא צריך להיות סמיך. לוקחים 2 כפות מהנוזל ומערבבים עם קמח בקערית נפרדת עד שאין גושים ומוסיפים לסיר להסמכה. טועמים שטעים לכם.

שניצל/טונקאצו:

• מחלקים את החזה עוף לרוחב, מעבירים לנייר אפייה/ ניילונים. דופקים עד לקבלת חתיכה אחידה בעזרת פטיש שניצל.
• מערבבים את הקמח עם הביצים, המלח והפלפל טורפים במטרפה ומוסיפים בהדרגה מים עד להגעה למרקם הרצוי. טובלים את השניצל בבלילה ומעבירים למגש עם פנקו מהדקים עם הכרית של היד. ממש לוחצים משני הצדדים על העוף.
• מחממים שמן לטיגון במחבת ל180 מעלות כאשר הוא מכסה לגמרי את השניצל ומטגנים 4-5 דקות. הופכים כאשר השניצל זהוב ומוציאים לרשת טיגון. מפזרים קורט מלח דק(אפשר גם מעט טריסול)

אורז:

• מחממים סיר קטן על אש בינונית, מוסיפים שמן, את האורז ואת המלח ומערבבים ל2 דקות. מוסיפים מים רותחים ומחכים עד שהסיר מבעבע. סוגרים במכסה ומנמיכים לאש הכי נמוכה למשך 17 דק׳ לאחר מכן מכבים את האש ומשאירים מכוסה לעוד 10 דקות. פותחים את הסיר ומאווררים עם מזלג.

הגשה:

• מסדרים אורז בצלחת, מוסיפים את העוף, מוסיפים מהקארי. אפשר לפזר מעט בצל ירוק קצוץ ופוריקקה. בתיאבון.

מתכונים קשורים לנושא:

*קארי סרי לנקי עם דלעת
*כופתאות בשר עם קארי וינדאלו
*המלצות לטיול ביפן חלק 1
*המלצות לטיול ביפן חלק 2
*גיוזה עוף ופטריות טבעוני
*גיוזה 2.0
*קריספי רייס ספייסי טונה

הפוסט איך מכינים קטסו קארי יפני הופיע לראשונה ב-Eden eat.

למה גיוזה 2.0?

יש כבר מתכון דיי טוב של גיוזה עוף או פטריות כאן אבל האמת שהתחשק לי לעשות אדפטציה קטנה למתכון ולהוסיף עוד כמה דגשים שמותאמים לגיוזה שמכינים עם תחרה. גיוזה כזו שהמלית שלה כיפית בפה, אווירית עם ירקות. כשהייתי ביפן הגיוזות היו כל כך קריספיות ודקיקות ורק המחשבה על זה עשתה לי חשק.

זו כולה תחרה של בצק, צורת הגשה יפיפיה אבל גם קריספיות כיפית כזו שהופכת את האכילה למהנה ביותר. לקח לי קצת זמן לפצח את התחרה והאמת שזה כל כך פשוט אבל יחד עם זאת עדיין יש משחק של מינונים. עוצמת להבה, כמות של בלילה.

הערות:

חומרי גלם:
*אפשר להמיר את הפרגית לבשר לבן. תחפשו משהו לא יבש מדי.
*אפשר להמיר את העוף לפטריות ולהפוך את המתכון לטבעוני
*אני אוהבת להוסיף גם בצל לבן קצוץ לקוביות קטנטנות, אם אין שימו רק בצל ירוק והרבה.
אופן הכנה:
*כשאתם מכינים את המלית תוודאו שהיא אכן מעורבבת כמו שצריך ואחידה.
*תוכלו לטעום מהמלית מעט לפני על מחבת כדי לראות את הטעם ולתקן תיבול.
*את הירקות תחתכו קטן זה פשוט יאוורר לכם את הביס ויהפוך את זה מקציצה למלית קלילה.
*תנו למלית לשבת במקרר קצת. אפשר בין 20 דקות ללילה או אפילו יום.
*את הבצק לא מקפיאים, הוא פחות נוח לעבודה, נוטה להיות נוזלי מדי.
*כשנכין את הבצק נוסיף את המים בהדרגה כל פעם נערבב עם צ׳ופסטיק וננסה לאחד. הבצק לא צריך להיות רך מדי אבל גם לא מפורר.
*פזרו סמולינה על משטח עץ או מתכת וסדרו את הגיוזות לפני הבישול. ככה הן לא יידבקו לכם ולא תקבלו קמח שרוף.
אופן אחסון ושמירה:
*אם כבר השקעתם אני בעד השקעות לטווח ארוך. אפשר לשמור ולאחסון במקפיא בקופסא אטומה עם נייר אפייה.
*אם אתם עובדים עם גיוזות קפואות- מוציאים ישר מהמקפיא למחבת עם השמן. משך זמן ההכנה יהיה ארוך יותר.

Print

איך מכינים גיוזה עוף עם תחרה

איך מכינים גיוזה עסיסית מפרגית עוף עם ירקות ותחרה של בצק

Course Appetizer, Main Course, Snack, ארוחת ערב, ארוחת צהריים, מתאבן, נשנוש

Cuisine Chinese, Japanese, יפני, סיני

Keyword אוכל סיני, אידוי, בצל, בצל ירוק, ג׳ינג׳ר, גיוזה, דאמפלינג, יפני, כרוב, סיני, פרגית, צריבה, שום

Prep Time 30 minutes minutes

Cook Time 10 minutes minutes

1 hour hour 30 minutes minutes

Total Time 1 hour hour 30 minutes minutes

Servings 35 יח׳

Equipment

• 2 קערות
• 1 צ׳ופסטיק
• 1 משקל
• 1 כף
• 1 ניילון נצמד
• 1 קרש
• 1 סכין
• 1 מחבת
• 1 מכסה
• 1 מערוך
• 1 מכונת פסטה
• 1 קערית
• 1 מגש
• 1 מטרפה קטנה
• 1 רינג בקוטר 9 ס״מ

Ingredients

לבצק:

• 1 כוס קמח לבן בהיר (או 160 גרם)
• 1/4 או יותר כוס מים רותחים (להוסיף בהדרגה)
• 1/4 כפית מלח דק
• 1 כפית-כף שמן נייטרלי

מלית:

• 400 גרם פרגית טחונה
• 1.5 כוסות כרוב לבן קצוץ דק לקוביות קטנות
• 1 יח׳ בצל לבן קטן קצוץ לקוביות קטנות
• 4 יח׳ גבעולי בצל ירוק קצוצים דק(החלק הלבן)
• 3 יח׳ שיני שום מגורדות
• 1.5 כפיות ג׳ינג׳ר מגורד טרי
• 1-1.5 כפות מיסו בהיר או כהה איכותיים
• 1.5-2 כפות סויה יפנית איכותית
• 1 כף שמן שומשום

סמולינה למגש הגיוזות

• 3 כפות שמן נייטרלי

תחרה של בצק:

• 1 כף קמח (או כפית קמח וכפית קורנפלור Cornstrach)
• 1 קורט מלח
• 1 כוס מים קרים 128 גרם

רוטב: יחס 1:1 סויה וחומץ אורז שחור

הגשה: בצל ירוק קצוץ דק (החלק הירוק)

Instructions

מתחילים מהבצק:

• בקערה מוסיפים את כל המרכיבים מלבד המים. את המים מוסיפים בהדרגה תוך כדי ערבוב עם צ׳ופסטיק. לאחר מכן עוברים ללישה ידנית ומנסים לאחד את הבצק. אם הבצק ממש מתפורר ויבש מוסיפים עוד קצת מים אבל בזהירות. הבצק צריך להיות שלם ואחיד אבל לא רך מדי. לשים במשך 7-8 דק׳. עוטפים בניילון נצמד ומשהים לחצי שעה של מנוחה.

מלית:

• מערבבים את כל המרכיבים יחד. לוקחים חתיכה קטנה וצורבים במחבת וטועמים שטעים. שומרים עם ניילון נצמד במקרר.

פתיחת הבצק:

• מתחילים לפתוח את הבצק עם מעט קמח ומערוך. מרדדים במכונת פסטה תוך כדי קימוח. אני מגיעה לעובי 7. קורצים עם רינג בקוטר 9 ס״מ לעיגולים וממלאים במלית במרכז כל עיגול. אוטמים את המרכז של הכיסון ואז סוגרים מכל צד.
• מסדרים את הגיוזות במגש עם סמולינה ומערבבים בקערה נפרדת קמח עם מלח ומים בעזרת מטרפה קטנה

הכנת הגיוזות:

• מחממים מחבת עם שמן ומוסיפים את הגיוזות בצורת עיגול חיצוני ופנימי על אש בינונית. מוסיפים בזהירות את הבלילה שהכנו עם הקמח, המלח והמים בגובה 1 ס״מ ומכסים במכסה. שימו לב שפיזרתם בכל המחבת. מבשלים ל3-4 דק׳. פותחים את המכסה ומוודאים שכל הבלילה דקיקה. אם עדיין לא הכל הצטצמם תוכלו להשאיר את המחבת ללא המכסה. מנמיכים מעט את האש.
• הופכים על צלחת ומגישים עם הרוטב בצד ועם בצל ירוק קצוץ. בתיאבון

מתכונים קשורים לנושא:

*וונטון בשר בשמו צ׳ילי חריף עם טחינה
*גיוזה עוף ופטריות
*שנג ג׳יאן באו

הפוסט איך מכינים גיוזה עם תחרה או גיוזה 2.0 הופיע לראשונה ב-Eden eat.

אז איפה היינו? בפוסט הזה נתמקד בקיוטו וגם קצת בנארה ובאוסקה וכמובן במה הבאתי מיפן.

קצת על קיוטו מהעין שלי

הגענו לעיר באמצעות רכבת קליע שינקנסן והנסיעה עברה כל כך מהר. כשהגענו הרגשנו כאילו אנחנו בעיר כפרית אירופאית עם שילוב של המזרח. הרחובות קטנים והכל הרבה יותר רגוע לעומת טוקיו. יש נהרות וגשרים, כמעט ואין שלטי נאון עצומים שמשתרעים על הבניינים וניתן להרגיש את החלק העתיק של יפן.

בקיוטו תראו הרבה קינוחים מסורתיים וטעימים שבדר״כ לא מוצאים בטוקיו, היא גם העיר שמזוהה מאוד עם מאצ׳ה(על אף שבכל יפן תוכלו למצוא). בכלליות אוכל להגיד על יפן שהרגשתי השפעה צרפתית, הרבה מאפיות צרפתיות ופטיסרי בקיוטו ובטוקיו יש את Tokyo Tower שהוא סוג של מועתק מהאייפל(שבעיני הרבה יותר יפה) וגם בית קפה של משרתות בסגנון צרפתי.

תגידו לי ששמתם לב שטוקיו וקיוטו זה אותן האותיות הפוכות? Tokyo Kyoto

קצת מידע חיוני על קיוטו

משמעות השם קיוטו היא ״עיר בירה״ וזאת משום שזו שימשה כעיר הבירה של יפן בשנים 794-1868. קיוטו עברה הרבה לאורך השנים, אם זה מלחמת אונין שגרמה לנזקים רבים או לקרבות רחוב בין קבוצות סמוראים ואפילו כמעט הופצצה ע״י ארה״ב וזו לבסוף ירדה מהעניין בגלל שקיוטו נחשבה למרכז אינטלקטואלי.

בזכות העובדה שהעיר לא הופצצה, מקדשים ומבנים רבים נשמרו היטב. בקיוטו יש 11 רובעים. בקיוטו יש רובע גיישות מפורסם בשם גיון והיא ידועה בשפע הקולינרי שלה כאשר לא רחוק ממנה נמצאת העיר קובה אשר מפורסמת בשל הבשר האיכותי שיש בה. כמו כן, לא מעט סרטי אקשן של סמוראים צולמו בקיוטו.

מה עשינו בשבוע באזור קיוטו?

אם עקבתם אחרי החלק הראשון או באינסטגרם אז זה המשך הטיול שלנו. שבועיים ביפן שזה הדבר הכי לחוץ שיש. את השבוע השני של הטיול הקדשנו לקיוטו וטיולי יום באוסקה ונארה.

מה עשינו?

*שוק נישיקי- אחד הדברים שהוא חובה בעיני בהגעה ליעד הוא ביקור בשוק. בנישיקי תוכלו למצוא מזכרות, אוכל החל מדגים נאים, סשימי, ניגירי וגם פירות ים בטמפורה או על הגריל, אוייסטרים, בשר קובה, גיוזות, עוף מטוגן, קרוקטים, טאקויאקי, גלידות ועוד.. יש כאן גם ירקות מוחמצים, אצות קומבו, אבקות לתיבול, מאצ׳ה, סכינים, ציוד למטבח ועוד מלא דברים. ממליצה כאן בחום על הסשימי, ניגירי למיניהם, פשוט לבחור חנות קטנה ולאכול בה, בחלקן גם אפשר לשבת. ממליצה גם בחום על השרימפס בטמפורה ועל הסקאלופ. יש כאן מקום קטן עם גיוזות ועוף מטוגן הוא פשוט מעולה. באחד הדוכנים יש גם קרוקטים בעיני זה לא וואו. אל תתפתו לקובה ביף הוא כבד נורא, אכלתי טובים יותר ממנו. השוק הזה אדיר, הייתי בו לפחות 4 פעמים פשוט כיף להסתובב בו.

*טיילנו ברחובות בדרך לGion ועצרנו כל פעם במקומות של קינוחים. אם אתם אוהבי מאצ׳ה לכו לSaryo Tsujiri אפשר להזמין כאן גלידת מאצ׳ה עם מאצה וקריספי מאצ׳ה וגם קינוחים או סתם לקנות תה. ממליצה להסתובב בגיון גם לקראת השקיעה ולראות את הפגודה משם.

*Kodai-Ji- ברובע Gion יש מקדש ובשעות אחהצ יש כאן מופע אור קולי וכיף להסתובב. יש אפילו יער במבוקים ממש קטן וחמוד באזור ה 70-100 מטר.

*Fushimi Inari- לקחנו רכבת לפושימי אינארי והלכנו קצת ברגל עד שהגענו למקדש. כשתגיעו תוכלו לראות הרבה מאוד שערי טורי שנקנים ונתרמים בעלות של בין כמה אלפי שקלים- 35000 ש״ח. המקדש מוקדש לאינארי, אל האורז ופסלי השועלים שתראו לאורך המקדש נחשבים לשליחים שלו. חוויה שהיא חובה. תוכלו לעצור באמצע וללכת או לטפס עד למעלה (לוקח כמה שעות).

*Kiyomizu Dera- מקדש המים הטהורים, קרוב מאוד לGion, למים במקדש מייחסים סגולות ריפוי ויש תור לנטילת ידיים ושתייה של המים. בירידה למטה מהמקדש יש הרבה דוכנים וחנויות. ממליצה על הבאן וגם על קינוח מסורתי מבצק אורז ממולא במליות שונות בצורת משולש.

*Yasaka Koshindo- מקדש הכדורים הצבעוניים. מקדש שבו אתם קונים כדור כותבים שם, תאריך ומשאלה וקושרים אותו ליתר הכדורים.

*לכו לאכול קקיגורי- קינוח יפני של קרח גרוס עם פירות וסירופים. מאוד מיוחד וקליל. בנוי לפי העונה אז תמיד יש טעמים מעניינים. קוראים למקום Tea and Sake room

*יקיניקו בKyo Kurozakura- באחד הערבים עברנו לפחות 7 מקומות ולא הצלחנו למצוא שולחן ליקיניקו, גריל יפני. הגריל הזה היה פשוט מטורף, ישבנו בשולחן עם גריל ובחרנו מהתפריט מה שבא לנו, מגיע עם רטבים ויש גם סלטים ומנות ראשונות קוריאניות וסאקה. חוויה ממש טובה. המוצלחת מכולן.

*Gyoza Chao Chao- אחד המקומות הכיפיים לנשנוש אם כי המקום מפורק. יש שני סניפים בקיוטו ושניהם מפוצצים, ההמלצה הכי טובה שלי היא להגיע מוקדם באזור 17:00, הגיוזה הקלאסית מעולה וגם זו עם הג׳ינג׳ר הכבוש מעל.

*Sushiro- גם כאן לא יכולנו לפסוח על סושי המסוע המעולה הזה. אם בא לכם משהו קליל לערב זה המקום.

*Gong Cha-גם כאן יש סניף של הבאבל טי המעולה הזה, גם יותר טעים מהארץ וגם יותר משתלם. ממליצה לקחת טארו או טייגר.

*Round one- ארקייד מטורף של 7 קומות. יש כאן כמה קומות של משחקי וידאו מאוד מגניבים כולל שטיח ריקודים וכל מיני דברים מוזרים ולא מוכרים שלגמרי שווה לבזבז עליהם זמן. יש כאן גם קריוקי, באולינג, קליעה למטרה שזה אחד הדברים היותר כיפיים שעשיתי.

*A Happy Pancake- ממש כמו בטוקיו גם כאן יש סניף של פנקייקים יפניים פלאפיים. אם כי יש תור וצריך להירשם. אפשר לעשות סיבוב ולחזור אבל צריך להיות במעקב על זה.

*Ramen Sen no Kaze-ראמן מעולה עם תור מטורף, לפחות שעה. ממליצה להתפצל ולעשות סיבוב. גם כאן אתם נרשמים וכשמגיע תורכם קוראים לכם אבל צריך להיות נוכחים. הראמן עצמו קרמי, עשיר וטעים והחלק הכי טעים הוא הChashu.

*טקס תה מסורתי-ההמלצה שלי היא לא על מקום ספציפי כי לנו הייתה חוויה קצת מוזרה, עשינו טקס פרטי כי לא היו מקומות וזה היה קצת אוקוורד אבל לגמרי שווה בקבוצה לנסות סתם בשביל החוויה.

*חנות למאצ׳ה- כבר מהבית הכרנו את Ippodo אבל אם אתם מחפשים משהו קצת יותר איכותי יש גם את Marukyo Koyamaen Nishinotoin Tea שם תוכלו לשבת לקינוחים או תה או גלידה וגם לקנות מאצ׳ה לפי זנים וגם את כל כלי העזר.

*קיודו- לקחנו שיעור פרטי בחץ וקשת במחסן של אדם שמדבר רק יפנית. חוויה מצחיקה ומשונה ששווה לנסות.

שמאליים התפקדו שימו לב שבכל מיני דברים מסורתיים אפשר להשתמש רק ביד ימין, זה מוזר אבל מאוד מסורתי, לא היה נהוג להשתמש ביד שמאל בתקופת הסמוראיים. גם בטקס התה נאלצתי לבצע הכל ביד ימין וגם בחץ וקשת. תזרמו יהיה בסדר;)

*Nijo Castle- מקדש מאוד מרשים שלא הספקנו להיכנס אליו אבל היה מאוד יפה לראות מבחוץ

*Kyoto Imperial Palace-הארמון המלכותי שגם אליו לא נכנסנו רק ראינו מבחוץ והסתובבנו בפארק שהוא מאוד מאוד יפה.

*Arashiama-אחרי שלקחנו רכבת הגענו ליער הבמבוקים המפורסם שהוא באמת מיוחד ומהמם בעיני אם כי עמוס מאוד באנשים. תוכלו גם ללכת לTenryu Ji, מקדש שנמצא ממש ליד.

*Somekobo YUmeyusai- תערוכה ממש מיוחדת שכל הרעיון שלה הוא ההשתקפות של מה שבחוץ. מאוד מאוד יפה ומיוחד.

*Ryuuann-עוד מקום של יקיניקו מוצלח לצהריים. יש כאן קובה ביף וגם וואגיו. אחלה של חוויה לצהריים.

*מומלץ לחפש חנויות אספנים יד הרבה בובות ומיניאטורות, קלפי משחק. חוויה נחמדה.

*גלידה Nanaya- גלידה עם כל מיני טעמים יפניים ביניהם גם 7 טעמי מאצ׳ה מהקל אל הכבד וגם תה שחור. מאוד מאוד מוצלח וגם יש כאן מאצ׳ה וכל מיני סוגי תה, שוקולד מאצ׳ה וכו׳.

Nara-

נארה היא עיר שמפורסמת בעיקר בזכות האיילים שמסתובבים בה בחופשיות. האגדה מספרת שהם הובאו ע״ אל ותפקידם הוא להגן על העיר. כבר כשיוצאים מתחנת הרכבת, אפשר להגיע במרחק הליכה אל הפארק. תוכלו לקנות צמוד לתחנה מוצ׳י מעולה וגם פירות ומחוצה לה ממש לא רחוק תעברו ליד מקום מאוד מפורסם של מוצ׳י שבו אחת ליום מראים איך מכינים מוצ׳י, יותר בשביל אינסטגרם וכאלה אבל לגמרי חוויה, קוראים למקום Nakatanidou Mochi . בעיני המוצ׳י פחות מוצלח, יש טעם מאוד חזק של שעועית ואם אתם פחות אוהבים את הזאנר אז תוותרו.

כבר במעבר החצייה תפגשו באיילים ובפארק עצמו תמצאו דוכנים של סוג של עוגיה שמיועדת להאכלת האיילים. האיילים עצמם רוצים בעיקר את האוכל שלכם, הם קסומים וחמודים אבל יכולים להיות גם תוקפניים ואגרסיביים. לעולם אל תוציאו את כל העוגיות ותחזיקו אותם הם יתנפלו עליכם. יש בפארק שלטי אזהרה. תוודאו גם שהתיק שלכם לא פתוח. חשוב. כל פעם תוציאו אחד וחשוב שכשאין לכם אוכל תראו להם עם הידיים והם יעזבו אתכם. אם תהיו זהירים, יהיה בסדר:)

בתוך הפארק יש הרבה אומנים שמציירים את הנוף וזה אחד הדברים היפים לראות, האיזור האהוב עלי הפארק הוא Ukimido Gazebo שמאחוריו למטה יש את האיזור הכי יפה.

*Yukitei-מקום שמצאתי לצהריים, לקחנו כאן Omurice שהיה פשוט מושלם. אורז מאוד עשיר עם בשר, מעליו חביתה מאוד רכה ביחד עם דמי גלאס(רוטב בקר) ממליצה לקחת את הארוחה ביחד עם סלט הוא ממש מרענן וטעים.

*Jazz pub Gentry- אולי אחת ההמלצות הכי טובות של הטיול. בר ג׳אז שמתמחה בקקיגורי מאוד מיוחדים מאוירים בתפריט ביפנית ויש כל אחד שילוב של אלכוהול. מאוד מאוד מוצלח וטעים. אווירה מיוחדת מאוד.

אוסקה-

העיר השלישית בגודלה ביפן. עיר שבאתי אליה עם ציפיות בשמיים ויצאתי מאוכזבת מאוד. אם היה לי יותר זמן הייתי הולכת לפארק נינטנדו ואם אתם שואלים אותי אני לא ממליצה לכם ליפול למלכודת תיירים ולאכול בדוטונברי. האוכל ממש לא טעים.

*Dotonbori- הרחוב הראשי שמלא בדוכני רחוב וחנויות אוכל קטנות כשבדר״כ תראו את השלט הגדול והבולט של המאכל שבו אותו מקום מתמחה. מאכלים מפורסמים הם טאקויאקי ואוקונומיאקי שמפורטים בחלק 1.

*משחקי יריות וקליעה- אתם מקבלים רובה עם חתיכת שעם וצריכים לפגוע בממתקים אם פגעתם והפלתם, זכיתם. יש גם כאלו בקיוטו.

*Pablo- עוגת גבינה שמקורה באוסקה, ממליצה על העוגה העגולה עם הקרם אפרסק מלמעלה פשוט מעולה ומיוחד. בין הטובות שאכלתי בחיי.

*Rikuro's Cheese Cake- רשת מפורסמת שבה מכינים עוגת גבינה גבוהה ופלאפלית ועליה מטביעים סמל של שף. עוגה חמודה אבל מאוד ביצתית ויש בתחתית צימוקים שאני פחות מחבבת. בעיני חסרה מתיקות וטעם הביצים נוכח מאוד. ממליצה הרבה יותר על פבלו.

*Kuromon Market- שוק באוסקה עם הרבה דוכני אוכל, פרחים, פירות וכל מיני. אחרי שהולכים לשוק נישיקי, זה מרגיש מאוד תיירותי ופחות איכותי(בהתחשב בעובדה שנישיקי הוא גם שוק תיירותי)

*Pokemon Center- ממש באותו הבניין של Rikuro's  תוכלו להגיע לקומה למעלה למרכז הפוקימונים, זו חנות עם כל מיני בובות ודברים של פוקימון. יש שם גם בית קפה של פוקימון שצריך להזמין אליו מקום מראש.

מה כדאי להביא הביתה?

*אצות מתובלות לסושי חתוכות
*פוריקקה- תערובת תבלינים לאורז שמשדרגת מאוד את האוכל.
*אצות קומבו מיוחדות- האצות האלו מלאות באוממי וישדרגו לכם את האוכל. בשוק נישיקי יש כל מיני סוגים מעניינים.
*מיסו
*אבקת דאשי
*חומרי גלם קוריאניים בשין אוקובו
*סאקה
*מחית ג׳ינג׳ר/מחית וואסבי
*סכינים
*יוזו קושו- גרידת ומיץ יוזו מותססת עם חריף ומלח. משדרג כל דבר ועולה הרבה יותר זול מבארץ.
*פונזו- רוטב הדרים מותססים
*קיט קט מאצ׳ה
*מאצ׳ה
*ראמן איצ׳ירן
*תות מיובש בהקפאה מצופה במאצ׳ה, שוקולד חלב ושוקולד לבן.
*שמן שומשום
*ממתקים יפניים לא מזוהים
*טופי יפני בטעמי תות, ענבים ותפוח
*רוטב שומשום
*צלחות
*בגדים מיוניקלו

מקווה שעזרתי לכם, תהנו ביפן!
זה לא באמת מפחיד, זה פשוט עולם אחר. תתרגשו כבר מעכשיו אתם לגמרי נוסעים ליעד הכי שווה.

עדן

הפוסט המלצות לטיול ביפן ארץ השמש העולה חלק 2 הופיע לראשונה ב-Eden eat.

בחיים לא קרה לי שטיילתי ביעד ובכל יום חשבתי על הפעם הבאה שאגיע אליו. קרה לי שתהיתי לעצמי אם הייתי מוכנה לגור באותה המדינה, כאן פשוט הרגשתי שלא ראיתי מקום כזה בחיים שלי ובשונה מפעמים קודמות הפעם נערכתי מראש ותיכננתי כל צעד כי פשוט אין ברירה. שבועיים הם מעט זמן ביפן. יכולתי בקלות להישאר עוד חודשיים והייתי מרגישה אותו הדבר. הפומו הוא תמידי.

החלק הכי חשוב בפוסט הזה

אתם פשוט לא תספיקו הכל וזה באמת בסדר. זה רק אומר שתצטרכו להגיע עוד פעם. יש אינסוף המלצות אפילו כאן בפוסט הזה אבל בסוף זו מדינה שלרוב לא נופלים בה. אם משהו נראה לכם טעים, כנראה שרוב הסיכויים שהוא טעים. מהניגירי הכי פשוט לראמן עם התור הארוך. תטילו ספק באושיות אינסטגרם שמעלות אוכל פוטוגני ותשחררו מהלחץ. תהנו. הגעתם לצד השני של העולם ויש לכם זכות לחוות את הטיול הזה לפי הרצונות שלכם. יכול להיות שיהיו נפילות, אלה הם החיים אבל ההצלחות שלכם יהיו מסחררות, אין לי ספק. יפן היא המדינה הזו שפתאום תאכלו ביס כבר הרבה אחרי שחזרתם אבל איכשהו תיזכרו באותו רגע בלתי נשכח בה. היא כמו סם ממכר.

מאיפה מתחילים?

ארגון מקדים-

ברגע שקנינו כרטיסים התחלנו לבצע כמה דברים:

*חרשנו על הבלוג המקסים של גל ממליה, ״פתיתים״
*פתחנו כל יום יוטיוב וראינו מסלולים אופציונליים
*הסתכלנו על הרבה מאוד מטיילים שטסו ליפן ועל הטיול שלהם
*הצטרפנו לקבוצת ״יפן למטיילים״ בפייסבוק ומאוחר יותר גם בוואטסאפ.
*קראנו הרבה באתר של ״יפנית״
*בדקנו מה נדרש בכניסה ליפן, הטופס הזה שצריך לשנות צבע לכחול+ 2 ברקודים
*סידרנו את המסלול שלנו לפי 2 עוגנים: טוקיו וקיוטו ומשם בדקנו מה מעניין אותנו.
*ניסינו להבין אם JR Pass יוצא לנו משתלם והזמנו אותו ואת הנסיעות מראש. תחמנו את השבוע בכמה שיותר נסיעות
*הזמנו מראש מסעדה אחת יוקרתית.
*הזמנו מקום לTeam lab.
*הזמנו מלונות
*עשינו ביטוח נסיעות.
*התחלנו לסדר מסלול לפי איזורים בטוקיו
*בנינו קובץ עם מידע על כל מקום שהגענו אליו ביפן, כולל אטרקציות וחנויות שמעניינות אותנו.

פרטים טכניים לנסיעה-

*סים קארד- לרוב אני אדישה בכל הנוגע לזה. אני אוהבת להגיע ליעד ללכת לחנות ולקנות סים מקומי. גם כאן ראיתי לא מעט פרסומים על כך שאפשר לקנות ביפן סים קארד, אולם כשהגענו לשדה התברר לי שהיה צריך להזמין מראש. התחברתי לווייפי והזמנתי חבילת גלישה 30 ג׳יגה ב300 ש״ח וזו הייתה החלטה מאוד חכמה. האינטרנט רץ לי מהר וחרשתי עליו המון.

*JR Pass- נסענו באמצע- סוף עונת האביב, תקופה מאוד עמוסה ביפן. הצלחנו לרכז לא מעט נסיעות בטווח של 7 ימים, כך שהשתלם לנו לעשות כרטיס פאס לשבוע שמקנה נסיעה חופשית בשינקנסן (רכבת הקליע) וגם ברכבות נוספות של חברת JR (יש כמה שלא כלולות בפנים). כל כרטיס עלה לנו 250 דולר שהם לא מעט אבל הפריווילגיה הכי גדולה שלנו הייתה שיכולנו להזמין מקומות מראש לכל הנסיעות שלנו וזה מאוד הרגיע אותנו. כשנחתנו התפצלנו בשני תורים. הראשון של חברת JR והשני לטובת כרטיס Suica . בתור הראשון הצטרכתי להראות את מספר ההזמנה והדרכון ואז הודפסו לי כרטיסי הפאס השבועי שלנו. לאחר מכן הוצאנו במכונה בתחנת שינג׳וקו את כרטיסי הנסיעה הנוספים.

שימו לב שזהו האתר הרשמי-

https://japanrailpass.net/en/

זה יכול להיות מאוד מבלבל. אפשר לקנות מראש בארץ ולשריין מקומות לנסיעות בתוך יפן. שימו לב יש נסיעות שלא מצריכות שריון מקום כמו נארה/ אוסקה. האתר לא פעיל מהשעה 23:00-4:00 בבוקר בשעון יפן. קחו בחשבון.

*Suica- התור השני היה לקניית כרטיס לנסיעות באוטובוס וברכבת. משלמים על פיקדון הכרטיס 500 ין שעליהם מזדכים בשדה התעופה בסוף הטיול. ניתן להטעין בכל סכום ואם נתקעים עם כסף בפנים, יש אטרקציות ומכונות אוטומטיות שניתן לשלם עליהן באמצעות הכרטיס. טיפ נוסף- בחלק מהמכשירים ניתן לרכוש את הכרטיס דרך הארנק ולשלם כמו Apple pay. לי באופן אישי זה לא עבד.

עריכה מרץ 2025:

SUICA זה אחד הדברים הכי נוחים שיש אם יש לכם אייפון. סוף סוף הצלחתי להשתמש וזה הקל עלי, אפשר לשלם בכל מקום כמעט ולהטעין דרך הפלאפון.

*הזמנת מקומות למסעדה- בהרבה מאוד מקומות שרציתי להגיע אליהם, לא היה צורך בהזמנה. באלו שכן ניסיתי היו לעיתים אתרים לא נוחים לשימוש. באתרים אחרים יש ממש הסבר על צורה נוחה יותר להזמנה. אם בחרתם להזמין מסעדה, שימו לב שיש נהלי ביטול. במקומות רבים קונים את הפרודוקטים לפי ההזמנות וזה מאוד לא מכובד לא להגיע. אולי אחד הדברים שלא מדברים עליהם הוא התורים הענקיים שיש למקומות שווים החל מראמן, גיוזה, טונקאצו, טמפורה ,סושי ומה לא? תיערכו נפשית לזמן ההמתנה הממושך. אולי אחד הפתרונות הכי טובים הם להתפצל וכל פעם להחליף כדי שלא תשתעממו. לעיתים ישנם מקומות שניתן להירשם בהם ואז לעקוב תוך כדי עם אפליקציה, גם שם היא יחסית טריקית ויכולה פתאום להשתנות ברגע.

*קפה בוקר- אם אתם אנשים שאוהבים לקום בבוקר ולשתות קפה, חשוב שתדעו שהרבה מקומות נפתחים רק מ10:00-11:00 בבוקר. תוכלו למצוא קפה ברשתות מוכרות כמו Starbucks (ששם יש גם מאצ׳ה מתוקה מאוד), Excelsior Caffe, Tully's ועוד. לעומת זאת, חנויות נוחות יהיו פתוחות 24/7.

*החזרי מס- איך תמיד בדרך חזרה מאירופה, תמיד התור של הTax Free מורכב מישראלים. לעיתים ההחזרים יכולים להיות מייגעים אבל ביפן זו פשוט גאונות. אתם פשוט מסתובבים עם הדרכון המקורי שלכם ומראים אותו בקופה ביחד עם קוד QR ומקבלים 10% הנחה במקום על הקנייה. הקפידו לשמור את החשבוניות. שווה מאוד.

שאלות חשובות:

איך בנינו מסלול?

שבועיים הם מעט זמן במקום כמו יפן, יש דברים שצריך לקחת בחשבון כמו נסיעות, המתנה בתור וכו׳. היו רגעים שהרגשתי כאילו אנחנו ב״מירוץ למיליון״. החלטנו להתמקד בשני עוגנים מרכזיים שהם טוקיו וקיוטו.

המסלול היה טוקיו—> קיוטו—> טוקיו

באותם יעדים הכנסנו טיולים של חצי יום- יום שלם, נסענו לפוג׳י מטוקיו מהבוקר עד הערב, נסענו מקיוטו לחצי יום לפארק נארה וגם מקיוטו לאוסקה לחצי יום.

בתוך טוקיו אפשר ללכת לאיבוד, היה לנו חשוב לא לבזבז זמן מיותר ולתכנן את המסלול בהיגיון ולכן בנינו קובץ עם מידע על כל רובע בטוקיו שעניין אותנו כולל אטרקציות וסימנו במפה שלנו, לאחר מכן בנינו גם טבלה מסודרת לפי ימים עם מקומות רלוונטיים לאותו היום. בחיים לא עשיתי דבר כזה לפני אבל זה מאוד עזר לנו.

עצם העובדה שחזרנו לטוקיו לקראת הסוף, נתן לנו לגיטימציה לחזור שוב למה שעניין אותנו וגם בחרנו לישון בשני איזורים שונים: תחילה בTakadanobaba שנמצאת באזור שינג׳וקו ובסוף בGinza.

דוגמא לתכנון שלנו בטוקיו:

משמאל לימין

מה אוכלים ביפן?

שאלה מצחיקה אבל חשובה.
ביפן תוכלו למצוא הכל מהכל החל ממסעדות פועלים פשוטות עם מאכלים כמו ראמן, סושי- החל מסושי מסוע, לסושי בעמידה לסושי מפונפן וממושלן. רשתות של קארי יפני, טונקאצו עד לאיזאקיות וקייסקי ועשיתי לכם בלאגן בראש אז הנה קצת סדר:

מאכלים שחובה לאכול ביפן-

*סושי- שונה מאוד ממה שאתם מכירים בארץ, בדר״כ תמצאו ניגירי או סושי יחסית פשוט בלי הרבה תוספות או רטבים כמו טריאקי או ספייסי מיונז או הנורא מכל חיקוי של וואסבי. הרעיון כאן הוא האיכות, הטריות והפשטות. ביפן יש דגים ופירות ים מטורפים, יש כאן גם שורש וואסבי אמיתי ואין כל צורך להכניס כל כך הרבה סוכר ומרכיבים לתוך הרול(אני מבטיחה שגם אחרי שבועיים שאני בארץ, הסושי פשוט הרבה פחות טעים לי וכמובן יקר משמעותית).
יש הרבה חוויות סושי ביפן, אם כי האהובות עלי היו במקומות פשוטים כמו שוק, סושי מסוע או סושי עמידה.
*בשוק אפשר פשוט להזמין ולאכול במקום.
*במסוע אפשר לבחור מנות מהמסוע ולאכול. אני חיבבתי יותר את אלו שאפשר להזמין מה שרוצים ולקחת מהמסוע. רשת שאהבתי מאוד היא  Sushiro כל פעם עוד ועוד צלחות נערמו להן ויצאנו עם ממוצע סועד של 60 ₪ . סושיות בעמידה מציעות ניגירי לצד אלכוהול, נשנוש כיפי לאמצע היום. היו לנו בהתחלה גם מקומות לסושיות עם מישלן אבל מהר מאוד ביטלתי כי הרגשתי שאין צורך לשלם למעלה מ500₪ על 10 יח׳ ניגירי כשיש באמת איכות מדהימה אבל בטוחה שזו חוויה מדהימה לא פחות.

*צ׳יראשי- הגרסה המפורקת לסושי בדר״כ תראו את מרכיבי הסושי יושבים על אורז מתובל: חתיכות דג נא, ירקות כמו שיטאקי או קנפיו וכ״ו וגם טמגו או טוביקו וכו׳..
*סשימי- אל תפספסו את ההזדמנות לאכול דגים איכותיים וטריים כמו ביפן. זה לא דומה לישראל וכן.. כשתחזרו לארץ סביר להניח שתתבאסו ותתגעגעו לזה.
*קארי יפני- קיימות 3 ורסיות של קארי יפני: כאשר הוא מוגש עם אורז ולעיתים גם עם טונקאצו, בתוך לחמניה פריכה או מאודה או עם אטריות אודון. הדרך האהובה עלי היא עם אורז. צריך לאהוב את הקארי, הוא מאוד אינטנסיבי.
*אטריות אודון- אטריות יחסית עבות שעשויות מחיטה, מוגשות בתוך מרק חם או קר, לעיתים גם ללא מרק ולעיתים גם בתוך קארי. האחות של הפסטה פיצ׳י.
*שאבו שאבו- שמעתם פעם על הוט פוט? סיר עם ציר או מרק טעים שאתם פשוט מוסיפים לתוכם מלא מרכיבים כמו ירקות או טופו. לעיתים גם תקבלו בצד רטבים כמו למשל פונזו. החוכמה היא לתזמן את הירקות לפי אלו שלוקח להם יותר זמן ואלו שנהיים מוכנים מהר.
*Omurice- מאכל שנחשב מאכל לילדים וגם סוג של פיוז׳ן וגם אחת המנות שחיסלתי בדקה וחצי. אורז עשיר ומתובל במכיל בתוכו בשר ועליו חביתה מאוד רכה ונוזלית ורוטב לבחירה: קטשופ או דמי גלאס(רוטב בקר צרפתי עשיר) ניכר שבחרתי בדמי גלאס. פשוט שילוב טעמים מנצח שנותן תחושה של בית וחום ואהבה.
*Yakiniku-אחת ההתאהבויות שלי , נתחי בשר בקר או בשר לבן לבחירה כאשר תוכלו לבחור את איכות הבשר ואת סוג הנתח. שימו לב שיש מקומות שמגישים בשר וואגיו לפני איכויות שונות וגם בשר קובה. אתם פשוט יושבים בשולחן עם גריל וצולים לעצמכם את הנתחים . אפשר להזמין בצד סלטים או תוספות מעניינות וגם לצלות ירקות. יש לכם שומן כדי לשמן את הגריל, מלקחיים, רטבים טעימים לטבול בהם את הבשר. בקיצור פשוט שלמות.
*ראמן- מה יש להוסיף? מרק עשיר בדר״כ הציר עשוי מחזיר/ עוף/ פירות ים וגם הסגנון יכול להשתנות יש כאלו יותר קרמיים, יש כאלו יותר עכורים וכבדים ויש גם ראמן טבילה שנקרא טונקאצו. יש כאלו שיגידו שזו פלצנות אבל הרעיון הוא לשמור על מרקם האטריה נגיסה, אולי הדוגמא הכי טובה שיש לי בראש היא לאכול קורנפלקס וכל פעם להוסיף קצת דגנים לחלב כדי שלא יהיו מושיים, אז כזה. הראמנים ענקיים בגודלם, לא דומים לאף ראמן שתאכלו בארץ.

*קינוחי מאצ׳ה למיניהם- אין כמו טעם של תה ירוק, לאלו שמחבבים כמובן. תוכלו לנסות קינוחים מסורתיים בטעמי תה ירוק וגם הוג׳יצ׳ה (תה קלוי), לעיתים תיתקלו גם בשעועית(לפעמים זה לא טעים וזה בסדר צריך להתרגל). אני מאוד אוהבת גלידת מאצ׳ה. הייתי ממליצה לנסות קינוחים בקיוטו שידועה מאוד בשל הקינוחים המסורתיים שניתן לרכוש בה.
*קינוחי אורז- מי לא שמע על מוצ׳י? האמת היא שיש כל מיני מוצ׳י עם גלידה ועם קרמים ולפעמים רק ממתקי אורז עם אורז קלוי וזה נורא נורא טעים. ממליצה גם לנסות דנגו בדר״כ מגיעים ככדורים צבעוניים בצבעי ירוק, לבן וורוד שמסמלים את הסאקורה, את העצים ואת השלג לפי העונות היפניות וגם את הדנגו עם הסויה. אחד הסיפורים מספר שהמוצ׳י הממולא בגלידה הוא בעצם מדמה כדור שלג וזו הייתה דרך לגרום ליפנים לאכול בחורף.

*פירות- ביפן וגם בקוריאה תוכלו למצוא פירות מאוד איכותיים, חלקם גם יקרים מאוד. נהוג להביא פירות בתור מתנה. אני אהבתי מאוד את התותים המיוחדים שאכלנו.
*קקיגורי- אני יודעת שהשם מוזר חח אבל זה קינוח מאוד מיוחד שעשוי מקרח גרוס עם קרמים וסירופים אבל ממש טעימים. בדר״כ מכינים את הקינוח לפי פירות או טעמים עונתיים. קיימת גם גרסא קוריאנית בשם בינג סו, זה נחמד אבל הרבה יותר מתוק.
*יקיטורי- מומלץ לנסות שיפודים לצד אלכוהול באחד הברים. אתם ממש תמצאו מקומות עם גריל וזה כיף נורא לנשנש.
Uni-בטוח שמעתם על האי אוקיידו שבצפון יפן וידוע בקיפודי הים שלו. זה הארד קור לגמרי, הרבה יותר מאויסטרים למיניהם אבל שווה לנסות. לא בטוח שיהיה לכם טעים.
*Melon bread- לחם ממולא בגלידה. אני אהבתי מאוד ביחד עם המאצ׳ה שאיזנה את המתיקות אבל אפשר גם למצוא בטעמי וניל או שוקולד ועוד.
*סאקורה- אחד הדברים המעניינים והמפתיעים היה דווקא לנסות קינוחים ותה בטעמי פריחת הדובדבן. ממליצה לנסות גלידה או מוצ׳י. יש בדר״כ בעונת האביב.
*גיוזה- כן אתם מכירים אני יודעת אבל משהו באוויר ביפן עושה הכל הרבה יותר טעים. הגיוזות מעולות ויש להן קראסט מהמם בתחתית והן דקיקות. בקיצור לכו לאכול גיוזה, לא דומה לשום גיוזה בארץ.
*טקויאקי- אחד הדברים שאכזבו אותי, כדורי תמנון מצופים בבצק, פצפוצים, קצובושי – שבבי דג בוניטו מעושן, מיונז וברביקיו. מרקם קשוח, רכרוכי וטעם מעושן חזק. אולי שווה לתת לזה צ׳אנס איפשהו, אני פחות התחברתי.
*אוקונומיאקי- מנה שמחולקת לשני איזורים: אוסקה והירושימה. באוסקה המנה נראית יותר כמו פשטידה יש בה ביצים וכל מיני בשרים ופירות ים, ביצה, קצובושי ובהירושימה המנה מגיעה עם כרוב, אטריות, פירות ים ובשר, ביצה, מיונז וקצובושי. גם כאן לא היה לנו מזל ונפלנו על מנה פחות מוצלחת. אם כי שווה לנסות.
*עוגות גבינה- ביפן יש עוגות גבינה מאוד טעימות. אחת מפורסמת שבעיני היא המוצלחת ביותר היא Pablo שמגיעה מהעיר אוסקה וזו עוגה מאוד רכה ולא יציבה עם קרם אפרסק מעל. פשוט עוגה עשירה שחייבים לטעום. עוגה אחרת מאוד מפורסמת היא Rikuro's והיא אכן טעימה, אי אפשר להגיד שלא אבל יש לה טעם חזק מאוד של ביצים והיא לא מתוקה מספיק כדי להעפיל על הטעם של הביצים (אני פחות מתחברת לצימוקים)
*טמפורה- גם על טמפורה בטוח שמעתם, כאן בעיקר טעמנו ירקות וגם שרימפס. ביפן נהוג לשים מלח או מלח מאצ׳ה ירוק ולאכול. לפעמים תקבלו גם רוטב סויה או שתקבלו כחלק ממנה על אורז. אני הכי התחברתי לשרימפס בשוק נישיקי בקיוטו. צריך לקחת בחשבון שהירקות יחסית אל דנטה ולא רכים כמו שאנחנו מכירים.
*בנטו- היא קופסאת אוכל טייק אוואי אבל הכי ביתית שיש, כאשר יש המון מגוון בתוכה שמרכיב ארוחה שלמה. קיימים המון סוגים של בנטו. אני אכלתי בדר״כ בנסיעות, הטוב ביותר היה בטוקיו סטיישן בדרך לקיוטו.
*פיצה- אני יודעת יפן ופיצה.. יש כאן פיצות איכותיות גם בטוקיו וגם בקיוטו שעשויות מחומרי גלם 100% יפניים. שווה לנסות, אנחנו חזרנו פעמיים ויכולנו לחתום שזו פיצה לגמרי בטופ 5 שלנו אי פעם.
*טמגו- בטוח שמעתם על החביתה המתקתקה שמקבלים בסושי או שראיתם סרטונים על איך מכינים טמגו. לעיתים תתקלו בשווקים בטמגו על שיפוד, לי באופן אישי זה קצת מתוק מדי ואפילו אני יכולה להחשיב כקינוח.
*צלופח- ביפן יש צלופחים מתקתקים. כן אני יודעת זה יכול להישמע מבהיל אם לא אכלתם אבל זה דג רך וטעים בדר״כ יש עליו גלייז והוא מגיע עם אורז.
*פנקייק יפני– היפנים ידועים בפנקייק היפני שלהם ולו מרקם של סופלה רך. נעשה שימוש הן בחלמונים והן בחלבונים המוקצפים. קחו בחשבון שלוקח 20 דק׳ להכין פנקייק ואם אתם ממהרים ויש תור זה עלול לקחת לא מעט זמן. חובה לאכול עם רוטב אחרת תרגישו טעם של ביצים. שווה את הכל בשביל המרקם.
*karagge- הגרסא היפנית לעוף מטוגן. יש גרסאות עם ציפוי ויש כאלו שלא, העוף מטוגן פעמיים והוא מאוד פריך ממליצה לנסות, אני אהבתי מאוד.
*סקאלופ- אם אתם אוהבים פירות ים, חובה לנסות סקאלופ טרי או מבושל כי בארץ אין טריים וזה עולם אחר. טעמתי גרסא צלויה עם סויה וחמאה שמעט הזכירה לי את המטבח הספרדי. טעים.
*באן- האטרקציות המפתיעות הן תמיד הדוכני אוכל שיש מחוץ או בירידה ממקדשים, שווה לנסות כאן באן מאודה טעים. אל תתפתו לאלו בחנויות נוחות, זה לגמרי לא אותו הדבר.
*לחם יפני- רך רך אוורירי כמו אלו שתמיד אנחנו רואים בסרטונים. אני אהבתי בקיוטו את Amaco , נראה כמו קוביה ויש לו מרקם של חלה.

*סגנון ישיבה כשאוכלים- לעיתים תתקלו במקומות שבהם אוכלים ממש בתוך תאים או עם חוצץ ביניכם בשולחן. יש הרבה אנשים שאוכלים לבד במקומות וזה מאוד מקובל שכל אחד בעולם שלו. יש בזה משהו מיוחד. לעיתים גם תתקלו באכילה על רצפת טאטאמי או ללא נעליים.

מה זה איזאקיה, אומקסה ומה זה קייסקי?ֿ

איזאקיה היא סוג של פאב שבו מגישים הרבה שתייה לצד אוכל יפני מסורתי או מודרני. בשונה ממקומות אחרים ביפן שבהם מקפידים להתמחות במשהו ספציפי נניח כמו סושיה, ראמניה או מקום לטמפורות, כאן יש הכל מהכל. תוכלו לראות באיזאקיה אנשים מכל מעמדות החברה.

אומקסה היא ארוחת שף שבה אתם לא יודעים את התפריט מראש, אתם צריכים לסמוך על השף ולכבד אותו.

קייסקי היא ארוחת שף עם מבנה תפריט קבוע ועונתי שבדר״כ מכיל: מנת פתיחה, סשימי, דג צלוי, מרק, אורז טמפורה וקינוח. קיוטו ידועה בארוחות הקייסקי.

אם כי חווית האיזאקיה והקייסקי שלנו היו מוזרות ולא מספיק טובות כדי שאספר עליהן. כנראה שאצטרך לנסוע שוב כדי לספר כמו שצריך. גם אומקסה וגם קייסקי נחשבות לארוחות לא זולות.. קחו בחשבון.

קצת על תחבורה ציבורית ועל האיזורי לינה שבחרנו בטוקיו

כשעשינו הכנות מקדימות לטיול, קראנו הרבה על הדרכים ברכבות ובאוטובוסים השונים. חשוב לציין שהדייקנות ביפן היא מופתית, כמעט ב99.9% מהפעמים, כלי התחבורה הגיע בדיוק בזמן ואפילו הקדים. לכן תמיד עדיף להגיע כמה דקות לפני. בגלל שהיינו בשני איזורים שונים בטוקיו, הגענו למסקנה שהכי נוח להיות במלון שקרוב לקו Yamanote . באופן אישי אני פחות התחברתי לכל איזור Kabikicho בשינג׳וקו וגם לתחנה עצמה שהייתה פשוט עצומה ומסובכת להתמצאות. אם אתם בקטע של נוחות ואוהבים גם את השקט שלכם, אני ממליצה על תחנות קרובות מאוד לשינג׳וקו נניח Takadanobaba שבה ישנו, ממש 2 תחנות משינג׳וקו והמלון שלנו היה צמוד וזה היה מאוד נוח. בחלק האחרון של הטיול התמקמנו מתוך נוחות ורצון להתפנק במלון בGinza, ספציפית לנו זה עזר מבחינת חלקים שלא ביקרנו בהם אבל ההתמצאות הייתה מסורבלת קצת כי לא היינו ליד קו Yamanote.

מלונות שישנו בהם בטוקיו:

Grand Fresa sotetsu Takadanobaba- מלון חמוד מאוד, חדרים קטנים אז קחו בחשבון אבל יחד עם זאת מיקום מהמם קצת רחוק מההמולה (2 תחנות) ויש ליד חנויות נוחות, מרכז קטן עם כל מיני, דונקי קטן צמוד למלון ותחנת רכבת. אני אהבתי כי היה קל להסתדר בתחנת רכבת, היא הייתה ממש על הYamanote.

Park Hotel Ginza- מלון אומנים, יש כאן תערוכות מתחלפות בלובי ובכל קומה וגם חדרים מיוחדים שאומנים ציירו במיוחד. נוף מהמם לפוג׳י, המלון ממוקם בקומה 25. אם כי ההתניידות לא הכי נוחה. אם בא לכם משהו מיוחד ומפנק לסוף הטיול זה מעולה.

קצת על הרובעים בטוקיו ומה עושים בטוקיו?

בטוקיו יש 23 רובעים ואוכלוסיה של כ14 מיליון תושבים בעיר עצמה ובמטרופולין 37 מיליון. אתם הולכים להיות בשוק מהעיר הזאת, לוקחים כמה ימים לקלוט איפה אתם ומה עושים ומה קורה. פשוט תזרמו.

Shinjuku-

אחד הרובעים המרכזיים בטוקיו שמשמש למסחר ועסקים, יש כאן תחנה עצומה של רכבות ואוטובוסים, היא גם תחנת הרכבת הכי עמוסה בטוקיו. בכללי כיף להסתובב ולטייל, יש המון חנויות, המון נאונים ששואבים אותך כמו החתול בתלת מימד או הגודזילה.

מה עשינו בשינג׳וקו?

*Golden Gai – מתחם ברים קטנטנים בעיקר עם אלכוהול.
*Omoide Yokocho, סמטת הזכרונות- 2 סמטאות צפופות עם הרבה ברים וגריל. תוכלו למצוא כאן הרבה מאוד שיפודים שמוגשים לצד אלכוהול, כיף להגיע בערב. (עדיף בגדים קלילים כי חוזרים עם ריח של גריל)

*Isetan depachika- כלבו ענק שבקומה התחתונה שלו יש כל מיני נשנושים נחמדים. לא אכלנו הרבה אבל כן שווה להסתובב כאן כי יש הרבה דברים מעניינים.
*הולכים למתחם ארקייד- יש את אלו שאנחנו מכירים גם מהארץ עם משחקי וידאו, הוקי אוויר, באולינג, קליעה למטרה(חיצים), קריוקי ועוד … ויש גם כאלו מאוד מאוד רועשים עם משחקי וידאו שמזכירים קצת אווירה של קזינו, כל אחד יושב במקום משלו. חוויה לראות, מחריש אוזניים.
*Kabikicho- אזור שהייתי קוראת לו אפילו מפוקפק בשעות הערב, סוג של חלונות אדומים. אפשר לראות את הדיסוננס המטורף בין האיפוק והחריצות של היפנים לעומת הערב שבו אפשר להתנתק ולהשתכר. לעיתים תראו כאן אנשים מקומיים שרויים על הרצפה מעולפים. זה קורה הרבה שמשתכרים ונרדמים ברחוב וגם העובדה שהרכבת לא פועלת בלילות משפיעה על כך. יש גם מלונות ״אהבה״ למיניהם ומועדוני חשפנות ומין.
* Giant Cat- שלט נאון 3D של חתול, לעיתים גם פרסומות, כיף להסתכל.

*לא לפספס-

Shin okubo- אם אתם בשינג׳וקו אל תוותרו על השכונה הקוריאנית הקרובה. תוכלו למצוא בה הרבה חנויות שמוכרות דיסקים, חולצות, מניפות, גרביים, תמונות של להקות קיי פופ קוריאניות. כמו כן, יש גם הרבה מאוד מסעדות קוריאניות למיניהן. יש גם הרבה מאוד קינוחים כמו בינג סו, סופרמרקטים עם חומרי גלם קוריאניים, מוצרי טיפוח מאוד איכותיים ביניהם קרמים, איפור ומסיכות לפנים.

מקומות שאכלנו בהם:

*Coco ichibanya- רשת קארי יפני שמוגש עם טונקאצ׳ו (שניצל בשר לבן), קארי ע״ב בקר או בשר לבן ואורז. טעים, כבד מאוד, משתלם יחסית.

*Ichiran Ramen- רשת ראמנים שהיא הארוחה הראשונה שלנו ביפן, חיכינו לפחות שעה בתור(שווה לבדוק אם יש סניפים פחות עמוסים), הראמן כאן טעים מאוד ויש דף שבוחרים בו רמת חריפות, מרקם אטריות, כמות שום ועוד.. מזמינים ממכונה אוטומטית.

*Yakiniku Motoyama- אחד הדברים שהתאהבתי בהם בטיול הוא יקיניקו, גריל יפני. פשוט נתחי בשר דקיקים וסופר איכותיים שצורבים על הגריל. לא היה יקר מדי ופשוט בחרנו את המקום לפי תמונות, טעים, סוגר פינה. אחלה לוקיישן לסבב טעימות אחרון בעיר.
*Gong cha- רשת של באבל טי ששתינו כמה פעמים בטיול גם בטוקיו וגם בקיוטו, ממליצה על הסוכר החום ועל הטעם האהוב עלי, טארו (שורש יפני). השתייה מגיעה כמו שצריך, בטמפרטורה הנכונה, כמות סוכר שאתם בוחרים, לא יקר כמו בארץ. פשוט שלמות.
*שיפודים בOmoide Yokocho

*Shin Udon- מקום דיי עמוס, אם כי לא גדול. חובה להגיע מוקדם נניח באזור 18:00 ולהירשם במכונה. מיד לאחר מכן תקבלו QR ובו תוכלו להתעדכן מה מצב התור. לנו לקח שעה וחצי אם לא יותר אבל אפשר פשוט להסתובב בסביבה. מכינים כאן אטריות אודון מאפס שמגיעות עם בשר/ביצי דגים או צמחוני. ביחד עם חמאה, בצל ירוק, רוטב וביצה. למקום היה בעבר מישלן, לא יקר כאן. בערך 30 ש״ח למנה.

קרוב לShinjuku

*סושי מסוע בסושירו Sushiro סניף Takadanobaba- היה לנו ממש צמוד למלון סניף של סושירו שגילינו עליו במקרה. כאן תשבו בתא משותף ותוכלו להזמין מטאבלט את הסושי שלכם. יש כאן ספיישלים של טונה מעולים וגם טמפורה ומרקים וקינוחים. שווה כל שקל, חוויה כיפית ולא מחייבת ולא יקרה. לא היה לנו תור וזה נחמד לפעמים לעצור את המירוץ למסעדות. ממליצה בחום.

Harajuko-

הארג׳וקו ממוקמת קרוב לשינג׳וקו ולשיבויה והיא אחד הרובעים הכי שווים בעיני בטוקיו כי יש בה הכל החל מהרגע שיוצאים מתחנת הרכבת ויורדים ברח׳ Takeshita שפשוט שואב אותך לתוכו וגם שמסתובבים באזור ומגיעים לפארק ולמקדש.

מה עשינו בהראג׳וקו-
*הסתובבנו ב Takeshita dori- רחוב ארוך עם הרבה אוכל רחוב, החל מצמר גפן במלא טעמים וצבעים, קרפים, מוצ׳י, טוסטים צבעוניים, קפה בצורות ועוד. יש כאן גם בתי קפה בנושאים מסויימים: כלבים, קיפודים, ינשופים ועוד. ממליצה לנסות את מזלכם בחנויות עם מכונות ובהן צעצועים בתוך קפסולה. מזכרת חמודה מאוד שמכניסה אתכם קצת ליפן. את הקפסולות ממחזרים, אז אל דאגה:)

אוכל טעים ולא טעים ברחוב:
*Totti צמר גפן בצבעי קשת, בטעמי סוכר רגיל, תות, לימון, מלון, סודה וענבים- טעים מאוד, מתוק מאוד, מרגישים את הטעמים. מסוג הדברים שמצטלמים מושלם לאינסטגרם ונמאס מהם אחרי כמה ביסים ועם זאת, עדיין הייתי מנסה

*Long Longer Longest- מקל גבינה על שיפוד עם קרוטונים וצ׳יפס ספירלה. טעים, כבד, שווה לחלוק אחד עם אדם נוסף.
*Yurin an – מוצ׳י עם קרם ותות בתוכו. אני אהבתי מאוד את המאצ׳ה.

*באבל טי- Xingfutang תה קר בטעמים עם פניני טפיוקה שמכינים במקום. הרבה יותר טעים מהארץ.
* לא טעים – Marrion crepes -קרפ קר ממולא בקרם מאוד כבד. חבל על הקלוריות ועל הכסף.

*Daiso- כלבו יפני ענק שיש גם בארץ אבל רק הרבה יותר שווה. תוכלו למצוא כאן מוצרי מזון, מוצרים לבית, למטבח וכל מיני שטויות שהן בעיקר משתלמות וגם מזכרות כיפיות. שווה לקפוץ.

*בית קפה לחתולים Cat Cafe Mocha-קראתי הרבה על כל הנושא הזה לפני שהלכנו כי רציתי לדעת שזה לא משהו מתעלל כמו נניח ליטוף קיפוד או חיות בר או ינשופים. בית קפה שמשלמים על כניסה לפי זמן המינימום הוא חצי שעה שהיא לגמרי מספיקה, חולצים את הנעליים בכניסה ומכניסים ללוקר, שימו טיימר על הזמנים כדי שלא תחוייבו יותר(אם כיף לכם אז תישארו:), מקבלים גישה חופשית למכונת שתייה חמה או קרה(הכל מלאכותי ומתוק ברמות). החתולים מתעניינים רק באוכל כמו חתולים אמיתיים אבל עדיין חוויה ללטף אותם ולקנות להם מאכלים היישר מאוכל רגיל של חתול לגלידות מותאמות וסוכריות על מקל. המטרה של בתי קפה לחתולים הן להפיג בדידות בקרב האנשים.

*Anakuma cafe- בית קפה קטן עם חור בקיר ובו יד של דוב מגישה קפה ואוכל. מזמינים במכונה ליד. אותה יד גם מגישה מטבעות שמכניסים למכונה עם פרסים קטנים. הרעיון של בית הקפה הוא לעזור לאנשים שמתמודדים עם חרדה חברתית בכך שאין כל מגע או קשר ישיר עם הלקוח. זה לא היה זול כוס שתייה עלתה לי 1300 ין אבל זו חוויה חמודה.

Gyukatsu Motomura- רשת יפנית של סטייקים עטופים בפנקו שאתם צורבים על אבן חמה וטובלים ברטבים. מוגש גם עם אורז ומרק מיסו מאוד טעים. אחלה של חוויה. המתנה בתור ארוך של לפחות שעה. שווה את ההמתנה.

פארק Yoyogi-אין דבר שאני אוהבת יותר מפארקים, בעיקר בערים גדולות כשבא לי קצת אוויר מכל ההמולה. כיף להסתובב ולראות את הפריחה של העצים ולשבת ליד האגם. כשטיילנו הייתה עוד קצת פריחת סאקורה, לגמרי מקום שאפשר לטייל בו כמה שעות טובות.

Shibuya-

אחד המקומות הכי מפורסמים בטוקיו הוא מעבר החצייה האייקוני שנחשב לאחד מהעמוסים ביותר בעולם, בכל אור ירוק חוצים בממוצע כ-2500 בני אדם את מעבר החצייה. חוויה לראות תמיד ובטח שגם לחצות. אפשר לראות מהקומה השנייה של הסטארקבס.

מה עשינו בשיבויה?

*ראינו את מעבר החצייה מהסטארבקס.
*הלכנו לראות את הפסל של האצ׳יקו, כלב מפורסם מזן אקיטה (שגם יצא סרט עליו) שהבעלים שלו נפטר והוא היה מגיע במשך עשור כל יום לתחנת הרכבת ומחכה לו. האצ׳יקו מסמל נאמנות.

*בניין 109 – בניין אייקוני ובו 10 קומות ובהן בגדים, אקססוריז ואופנת נשים. אומרים שהמוזיקה רועשת כדי שמבוגרים לא יגיעו. בעיני זה נחמד אבל האמת היא שלא הייתה לי סבלנות לקנות משהו.
*Donki- רשת דונקיחוטה היא סוג של סופר עם מלא ממתקים מעניינים, תבלינים, שטויות לבית, מזכרות, מוצרי טיפוח, אוכל, שתייה וכו׳. אפשר בכיף לבלות כאן שעות, במיוחד בסניף שיבויה. יש לציין שלא כל כך זול כמו שחושבים, כן יש מציאות אבל בקלות אפשר להשתגע ולא לשים לב לחשבון הסופי. בקומה האחרונה יש עמדות עם Tax Free ממש נוחות. צריך להצטייד בדרכון. פתוח כאן 24/7.

*חנות דיסני- בשיבויה יש חנות דיסני בת 3 קומות, לא מצאתי כאן שום דבר אבל היה כיף להסתובב.

מה אכלנו באזור שיבויה?

*Shodai- מקום שידוע במרק האודון שלו שמכיל בשר וקארי יפני עם קציפת תפו״א קרה מעל. המנה הייתה לי טעימה אבל לגמרי כבד לאכול 2 מנות כאלו, אולי שווה לקחת מנה אחת ועוד מנות אחרות ולחלוק. לקחנו גם ברווז(קצת לעיס), טמפורה שמגיעה עם 6 סוגי מלח שונים וגם שעועית ירוקה מתובלת.

Ueno

וואנו מתחלק לשני חלקים: פארק ושוק. אנחנו התחלנו בפארק והמשכנו לשוק.
מה עשינו בוואנו?

*טיילנו בפארק לכיוון המקדשים בסדר הבא: Kiyomizu kannon, המשכנו לShinubazu pond ואז סיימנו בBentendo Temple. בין לבין היו גם קצת דוכני אוכל. בעיקר היה כיף להנות מהפריחה היפיפיה שהייתה בפארק, הספקנו גם לראות קצת פריחת דובדבן.

*מזלות- לאורך הטיולים במקדשים תפגשו הרבה משחקי מזלות, גם כאן בפארק היו שקים שהיה צריך לקלוע ולפי מספר הקליעות מגלים אם יש מזל רע, ממוצע או טוב. משחקי כאלו היו גם באסאקוסה ובמקדשים שונים בקיוטו.

*שוק Ameya Yokocho- שוק גדול עם הרבה אוכל, ביגוד, הנעלה ובעיקר המון דברים זולים בכמויות.

Asakusa

העיר העתיקה של טוקיו, בתקופת האדו היה תיאטרון קאבוקי וחלונות אדומים עד להופעת בתי הקולנוע. במהלך מלחמת העולם ה2, חלקים נרחבים באסאקוסה נפגעו ושוחזרו כמו למשל מקדש Senso ji שהוא האטרקציה הבולטת. המקדש מוביל לרח׳ Nakamise שבו אפשר למצוא הרבה מאוד מזכרות, ממתקים מסורתיים ועוד.

מה עשינו באסאקוסה?

*הלכנו למקדש Senso Ji ובו משחק מזלות קטן. מכניסים מטבע תרומה, משקשקים את כלי המתכת ומוציאים מקל שעליו מספר ביפנית. לפי המספר בוחרים מגירה ופותחים אותה. במגירה יש דף עם המזל שנבחר. מזל רע, מזל רגיל ומזל הכי טוב. ניתן לראות הרבה פעמים דפים קשורים, המטרה היא להשאיר את המזל הרע ולא לקחת אותו איתך. אומרים שהטוב ביותר הוא מזל רגיל כי יש לאן לשאוף.

*טיילנו ברח׳ נקמיסה וקנינו מזכרות כמו מטריה, מחזיקי מפתחות, גרביים ועוד. אכלנו מוצ׳י צבעוני ומוצ׳י עם סויה, שתינו אמאזקה- משקה אורז יפני מותסס ואכלנו מוצ׳י.

*  רח׳ Shin Nakamise עם מסעדות וחנויות רק מקורה.
*אכלנו בסושי עמידה חמוד מאוד

*אכלנו מלון פאן, לחמניה יפנית ממולאת בגלידת מאצ׳ה, שווה לעלות למעלה ולשבת בטאטאמי. קוראים למקום Kagetsudo kaminarimon. טעים מאוד.

*הלכנו לרחוב Kappabashi שהוא הרחוב המושלם לאוהבי המטבח והאירוח. תוכלו למצוא כאן הרבה מאוד כלים יפים, צלחות, סכו״ם, כוסות, כלי בית, כלים למטבח, סכיני מטבח, חומרי גלם, עתיקות וגם דגמים של מאכלים בגודל מקורי. במסעדות ביפן תוכלו למצוא את דגמי המנות וברח׳ קפאבאשי ממש מוכרים את הדגמים וגם מחזיקי מפתחות ומגנטים אם כי הם לא כל כך זולים.

הערה:
אם אתם בסביבת הדונקי באסאקוסה ובמקרה עשיתם המון קניות ואתם לא יודעים איך להסתובב, תחפשו לוקרים. לעיתים במחיר מגוחך של 200 ין תוכלו לאחסן את החפצים שלכם ולנעול עם מפתח. אותנו זה פשוט הציל.

Ginza

כל פעם שאמרתי Goya, התכוונתי לגינזה. גויה היא שכונה מאוד עשירה במדריד וגינזה פשוט הזכירה לי אותה וגם את השדרה החמישית בניו יורק. את גינזה תיכנן אדריכל אירי, כאשר הסגנון מאוד מערבי עם הרבה חנויות ראווה של בתי אופנה, שכונה מאוד יוקרתית ברובע צ׳או , יש בגינזה את הסניף הגדול ביותר של יוניקלו ובו 12 קומות וגם את שאנל, דיור, גוצ׳י, לואי ויטון ועוד.

דברים שעשינו בגינזה:

*שופינג בכל הרחוב הראשי, לפחות כמה שעות עד חצי יום
*ארוחת בוקר בA happy pancake שימו לב שיחסית עמוס לקחנו ברקוד עם המתנה ועלינו למעלה, לקח 45 דקות לקבל פנקייק(זמן מינימלי הוא בין 20-25 דק׳) אבל לגמרי שווה לפתוח בוקר באיזי לפעמים. טעים מאוד.
אכלנו גם פעם נוספת בקיוטו. ממליצה על הפנקייק הקלאסי, על הספיישל תות שוקולד לבן ועל השוקולד.
*אכלנו גיוזות מטורפות ומשתלמות במסעדה סינית(ידעתם שגיוזות במקור מגיעות מהמטבח הסיני נכון?) קוראים למקום Gyouza Tenryo, חובה לאכול עם הרוטב שלהם של הגיוזה, אם אתם לא רואים תבקשו.

Tsukiji

אולי החלום הכי גדול שלי היה להגיע למכירה של דגי טונה לפנות בוקר. כמה סרטונים ראיתי וכמה קראתי על זה. אי שם בשנת 2019 החליטו להעביר את השוק הסיטונאי אל מחוץ לעיר, השוק החיצוני נותר ללא שינוי. כל היופי היה שהדגים של השוק בדוכנים בחוץ, היו אותם הדגים מהשוק הסיטונאי אך יחד עם זאת אנחנו עדיין ביפן והדגים עדיין מעולים. אם כי איכשהו השעות של השוק נותרו מוקדמות מאוד, כך שכדאי להגיע באזור 8:00-9:30, אנחנו הגענו לקראת 10:00 והיה יחסית עמוס. עדיף כמובן להתפצל בתורים. זה כן מאוד מתוייר אבל כן מאוד איכותי עדיין כי זו יפן והיא אדירה. תמצאו כאן בעיקר אוכל ומזכרות.

דברים שניסינו בצ׳וקיג׳י:

*גלידה Cremia בתוך המבנה, עולה 500 ין. מזכירה גלידה של מקדונלדס רק הרבה יותר שווה.

*רול של טונה עם בצל, מגיע עם סויה ווואסבי. עלה באזור ה500 ין לרול ממש גדול. ממש מול המבנה, אי אפשר לפספס את התור.

*טמגו על מקל וטמגו עם צלופח על מקל. קצת מתוק אבל נחמד לנסות.

*שיפוד וואגיו A5, השיוש הכי יפה שיש. לגמרי ביס שאפשר לחלוק כי הוא קצת כבד אבל עדיין שווה לנסות. עולה 90-100 ש״ח

*אכלנו גם ניגירי של כל מיני חלקי טונה
*מוצ׳י בטעמי מאצ׳ה וסאקורה

*שתינו מאצ׳ה.
*אכלנו שיפודים עם סלמון מצופה ברוטב וגם פיש קייק עם תירס.

Akihabra-

נקרא גם רובע החשמל. תוכלו למצוא כאן בעיקר מוצרי חשמל, אלקטרוניקה וגם הרבה מאוד פרטי אספנות כמו בובות או דיסקים וכו׳. אם בחרתם לקנות מוצר חשמל כלשהו שימו לב למתח החשמלי, ודאו שאין הבדל מהארץ.

מה עשינו באקיהברה?

*הלכנו לחנות אלקטרוניקה Yodobashi Akiba בעלת 7 קומות עם מגוון מוצרים מצעצועים ומשחקים למוצרי חשמל ולרובוט אחד ייחודי בקומה 6 שעולה 13500 ש״ח ואפשר לשחק איתו.
הלכנו לMandrake, שימו לב שיש שני סניפים אחד קטן יותר שקרוב ליודובשי והשני גדול יותר. הקטן עמוס פחות. יש כאן מוצרי אספנות, בובות, דיסקים, קלטות, תחפושות ועוד.
*אכלנו ראמנים בUshio, ראמן אחד בטעם ברווז שבשבילו באנו וראמן נוסף בטעם עוף עם ביצה רכה, בצל מטוגן ואספרגוס עטוף בשר. כפי שניתן להבין עפנו דווקא על הראמן עוף שהיה נפלא ומפתיע מאוד בטעם.

Shimokitazawa-

שכונה היפסטרית ומרוחקת ששמעתי עליה בזכות גל ממליה ״פתיתים״, כשהיה לנו קצת זמן קפצנו לכאן בשעות הצהריים. אם כי מומלץ לבוא בשעות הערב/ אחה״צ. השכונה מורכבת מחנויות וינטג׳ וברים קטנים. נחמד מאוד להסתובב כאן. שתי חנויות שהיו מגניבות הן Village /Vanguard וגם הסופר Ozeki.

Odaiba-

הוא אי מלאכותי שנבנה במקור בתור 6 איים שתפקידם להגן על טוקיו,כאשר יש תקיפה מהים. יצרו את האי מפסולת דחוסה והושקעו בו מיליארדים לטובת ובו כמה אטרקציות מפורסמות כמו הגלגל הענק השני בעולם לאחר הלונדון איי, דגם מוקטן יותר של פסל החירות, Team lab ועוד..

אנחנו ביקרנו ביום גשום מאוד שהיה במקרה הערב האחרון שלנו אז לא רצינו לעשות הכל בלחץ. ביקרנו בTeam lab שזו סוג של תערוכה/ תצוגה שהולכים ממש בתוכה וחלקה נוצרה גם ע״י בינה מלאכותית. אני באופן אישי פחות התחברתי אליו בגלל שהוא הרגיש מאוד אינסטגרמי ולא מספיק טוב בעיני. לא מספיק וואו או אותנטי. פשוט מאוד פוטוגני בתמונות וגם קצת מתאמץ. הייתה היו כמה תצוגות שבהן הולכים יחפים והיה ריח של רגליים חזק מאוד. לי באופן אישי זה פגם בחוויה, הרגיש לי לא נקי ולא מספיק שווה כדי להתמסר לזה.

מקומות שהגענו אליהם בלי קשר לאזור שלהם כדי לאכול-

*פיצה PST או בשמה המלא Pizza Studio tamaki0- פיצרייה מאוד מפורסמת שמופיעה במדריך מישלן, כל חומרי הגלם כאן מיוצרים ביפן ולא באיטליה. הפוגה נחמדה מאוכל יפני למשהו כיפי וטעים. אנחנו חזרנו פעמיים. בדר״ אפשר להזמין מקום, אנחנו באנו ובמזל ישבנו על המטבח ובפעם השנייה זכרו אותנו והושיבו אותנו בחוץ אפילו שהיה עמוס מאוד. כפי שציינתי בתחילת הפוסט, היא לגמרי בטופ 5 שלנו. אפשר לראות ממש קרוב משם את הTokyo Tower.

*Kabi- מסעדת פיין דיינינג יפנית עם טכניקות נורדיות. היה נחמד בעיני אבל קצת חדגוני, הרגשתי שחומרי הגלם קצת חוזרים על עצמם. כן טעים אבל לא לכל אחד.

פוג׳י

אולי אחד הסמלים הכי בולטים של יפן הוא ההר פוג׳י-סאן שהוא גם הנקודה הכי גבוהה במדינה. אפשר לראות את פוג׳י מטוקיו, בבוקר האחרון של הטיול ראינו את פוג׳י בראות מושלמת. החלק הטריקי הוא כמה אפשר לראות מההר הקסום הזה. הדבר הראשון שהייתי עושה הוא לבדוק מהי הראות לשבוע שבו אתם בוחרים להגיע, משתנה כל הזמן אבל אין דבר יותר מבאס מלהזמין, להגיע ולא לראות כלום.

פוג׳י הוא הר געש פעיל וההתפרצות האחרונה שלו אירעה ב1707. במרבית השנה ההר מכוסה בשלג ועונת הטיפוס היא מיולי עד סוף אוגוסט

מה עשינו בפוג׳י?

הגענו לפוג׳י מטוקיו באוטובוס בוקר מתחנת שינג׳וקו, ניתן להזמין מהאינטרנט. התחנה נמצאת מול תחנת הרכבת בקומה 3. יש לציין שהאוטובוס מגיע לפני הזמן ויוצא בול בזמן חשוב להגיע לפחות רבע שעה לפני כי העליה כבר מתבצעת 10 דק׳ לפני. הנסיעה אורכת כשעתיים כאשר יורדים בתחנה והולכים ברגל כרבע שעה לכיוון הפגודה.

*Chureito Pagoda- פגודה מהממת בכלל בתקופת הסאקורה יש פשוט נוף מדהים לכיוון ההר. בירידה יש כמה דוכנים שאפשר לקנות בהם אוכל, אנחנו לקחנו דנגו, גלידה עם ממתקי אורז ואבקת אורז וגם פירות ים צלויים. יש לציין שהמקום למטה הפינתי הוא היחיד שראיתי בו צ׳יפס ארוך יפני.

בהמשך לקחנו רכבת לכיוון אגם Kawaguchiko וקו אוטובוס שעשה מסלול מעגלי והגענו לOishi park שגם שם יש נוף מהמם להר. אפשר לקנות שם פירות עונתיים אם כי לא הכי זול.

*אונסן Yurari- בגדול כל מה שאני יכולה לספר זה בעיקר על החנות מזכרות של האונסן הזה כי אני לא הוכנסתי בגלל הקעקועים שלי. נשמעת חוויה מיוחדת. אז אם אין לכם קעקועים, לכו על זה!

הערות:

לא תאמינו כמה היה קשה לכתוב את חלק א׳ בין לבין לארוחות, לסדנאות ולפופ אפ אבל גם בלי קשר זה פשוט חוויה שקשה להוציא אותה החוצה בפעם אחת ולנקז אותה לפוסט. שבועיים מלאים רוויים במלא חוויות מיוחדות. לכן החלטתי שעדיף לחלק את הפוסט הזה לשני חלקים. בחלק השני ארחיב יותר על קיוטו, אוסקה, נארה ופוג׳י וכמובן על מה אני ממליצה לקנות. אם יש לכם בקשות/ רעיונות תכתבו כאן למטה.

שיהיה טיול מהנה, עדן

הפוסט המלצות לטיול ביפן, ארץ השמש העולה חלק 1 הופיע לראשונה ב-Eden eat.