קצת על קריספי רייס

השימוש באורז קריספי מגיע מכל מיני מדינות, למשל איראן או ספרד. אם זה תהדיג פרסי- תבשיל אורז ותפו״א עם תחתית פריכה או הסוקארט הספרדי- התחתית של הפאייה שבה יש אורז קריספי מלא טעם. המנה עצמה של קריספי רייס עם ספייסי טונה נוצרה ע״י שף יפני בשם Katsuya Uechi, בעל מסעדות בלוס אנג׳לס. קטסויה משלב אוכל יפני שעובר מעט התאמות לקהל האמריקאי.

איזה דגים יתאימו?

דגי הסושי הקלאסיים: טונה וסלמון. אם בא לכם להשקיע וזו העונה אז לכו על טונה אלבקור או בלו פין.
דגים שיש בעונות מסויימות של השנה ואני מאוד אוהבת: טרכון, פלמידה לבנה, פלמידה אדומה.
דגים לבנים: אינטיאס, פארידה.

איך אני בוחר דג?

אם הלכתם פיזית לחנות הדגים אז תבדקו כמה דברים:
1. ריח של הדג- בשווקים ביפן אין אפילו ריח שתדעו. אם יש ריח לא טוב, אל תקחו.
2. עיניים- העיניים צריכות להיות ברורות ולא עם קטרקט (לפעמים הדג יושב על קרח אז העין מקבלת מכת קור וזה לא נורא)
3. מרקם- הדג צריך להיות קשה כשנוגעים בו, חלק ולא דביק.
4. נראות פנימית- אם מפלטים לכם את הדג, הוא לא אמור להיות עם כתמים או צבע צהוב או כתום.
*לעיתים ישנם דגים שיש בתוכם טפילים לבנים. שימו לב אין לכם משהו שנראה כמו תולעת.
5. זימים- לעיתים כשהדג ״מלוכלך״ שלם לגמרי ולא מנוקה, תתקלו בזימים. הצבע שלהם צריך להיות אדום בוהק. ולא חום או כהה.
יש סוחרים שמוציאים את הבטן והזימים מראש.
6. שואל את המוכר- תנסו לשאול אם הדג הגיע היום.

לכמה זמן דג מחזיק ואיך שומרים עליו?

אני לא אוהבת להשתמש בדג נא יותר מיומיים. היום שיצא מהמים והיום שאחריו. אם לא הספקנו או שנרצה להאריך את חיי הדג נוכל לכבוש אותו או לבשל אותו. אם נרצה אותו חי, רק ביומיים הראשונים וכמובן להריח ולגעת. חלק מחיי המדף של הדג הם הצורה שטיפלנו בו, הקפידו לאחסן תמיד במקרר בתוך קופסא או מגש עם רשת/ חורים ובד דגים למטה ולמעלה. את הבד נחליף כל יום.

בימים חמים ובכלל, אני אוהבת לקחת את הדג בתוך צידנית עם קרח. אם אין לי צידנית אני מבקשת מהמוכר קרח. הזמן שעובר מהרגע שקנינו עד שהרגע שנגיע הביתה הוא קריטי.

איך כובשים דג?

את הדגים תוכלו לכבוש בתערובת של מלח דק וסוכר לבן ביחס 1:1 לתוכם תוכלו להוסיף תבלינים כמו גרידת לימון/ תפוז/ יוזו, זרעי כוסברה, סלק, עלי סלרי טחונים ועוד.. נכבוש את הנתח שלם ללא עור כאשר הוא מכוסה למטה ולמעלה בשכבה עבה של התערובת למשך 40-45 דק׳. לאחר מכן נוריד את המלח מהדג ונעביר אותו לכלי עם מים קרים. נוציא מהמים וננגב, בשלב זה תוכלו לפרוס את הדג ולהעביר לקופסא נקייה ולכסות בשמן זית/ שמן נייטרלי(זרעי ענבים למשל). מאכסנים במקרר, עדיף לצרוך עד 4-5 ימים וכמובן לעקוב שהדג לא מתקלקל.

*דג כבוש לא יתאים למנה אבל אם נשארתם עם דג כדאי לכבוש כדי שלא תזרקו*

איך מתבלים דג? סביצ׳ה או דג נא?

הרבה פעמים אנשים בארץ עושים טעות חמורה כשקוראים למנות דגים נאים סביצ׳ה. המנה הזו היא מנה פרואנית שבה הדג מתבשל במיץ ליים, נכבש עד שזה משנה את צבעו. לעיתים תתקלו במנות דגים נאים שנכבשות קלות, הן אינן סביצ׳ה. מצטערת זה עשה לי גירודים בידיים. עוד דבר חשוב- תיבול הדג. תמיד נתחיל לתבל דגים נאים ממיץ הלימון/ יוזו, מלח/ סויה ורק לבסוף באלמנט השומני- שמן זית או מיונז במקרה הזה. קודם כל נרצה שהטעמים ייכנסו לדג ורק לאחר מכן נעטוף אותו בשומן.

אותו הדבר נכון גם כשמכינים סלט.

הערות:

אופן ההכנה:
*במתכון המקורי מוסיפים גם חמאה לאורז אבל לא ראיתי צורך אז לא הוספתי.
*את האורז צריך להכין מראש ולתת מנוחה וקירור. לילה הוא הזמן האולטימטיבי להתייצבות.
*נטגן את האורז בטמפ׳ של 170-180 מעלות מכל כיוון. טמפ׳ נמוכה יכולה לגרום לפירוק של האורז.
*נחתוך את האורז לאחר שזה התקרר והתייצב, בעזרת סכין רטובה לגודל הרצוי.
*יש להכין תחמיץ מראש ולשפוך אותו על האורז בעודו חם ע״מ שייספג וידביק אותו.
*את האורז נשטוף 3-4 פעמים ע״מ להוציא את העמילן ונייבש לפחות רבע שעה במסננת.
*נתחיל את הבישול ממים פושרים מסוננים עד לרתיחה.
*ניתן לחתוך מראש את הדג ואת עשבי התיבול. נטבל בעת ההגשה.
*את הדג נחתוך לקוביות קטנות מאוד.
*שימו לב לעיתים יש סיבים לבנים, ניקח סכין או כפית ונחלץ את הבשר מתוכם.
*את שאריות האורז שחתכנו נוכל לאחד, להעביר לכלי, ללחוץ וליצור עוד יחידות.
*אם יש לכם שאריות מאורז סושי שהכנתם, זה פיתרון מושלם.
*לא רוצים טיגון? יכולים להכין באייר פריי או בטוסטר לחיץ עד להזהבה.
*כאשר נטגן את האורז, נקפיד על רווחים בין כל חתיכה. לעיתים הן זזות בטיגון ונדבקות.
*נטגן בנגלות. אפשר גם לטגן מראש האורז נשמר פריך לפחות לכמה שעות. תוכלו להחזיר לו את הפריכות באייר פריי.
*תהפכו את האורז רק לאחר שראיתם שהוא שינה צבע, אחרת הוא יידבק לכם.
אין לכם כוח?
יכולים לטגן דפי אורז או פשוט לאכול את הדג עם חסה או כמו שהוא.
חומרי גלם:
*ממליצה לעבוד עם פונזו איכותי יפני ולא זה שמגיע בטעם לימון.
*מיץ יוזו מוסיף עוד מימד של טעם, לא זול אבל משדרג מאוד.
*אפשר להכין מיונז ביתי או להשתמש במיונז יפני
*אפשר להשתמש בפלפל חריף ירוק או חלפיניו.
*אם אתם לא אוהבים כוסברה, תשתמשו רק בעירית/ בצל ירוק.
*אני אוהבת להוסיף גם מעט יוזו קושו ירוק מלמעלה. אפשר כמובן גם לקנות.
אופן אחסון ושמירה:
*ניתן לשמור את קוביות האורז במקרר במשך יומיים לפני הטיגון.
*את הדג נשמור בקופסא אטומה עם בד דגים מלמטה ולמעלה.
*את התחמיץ אפשר להכין מראש ולשמור במקרר.
פרטים טכניים:
*התבנית שלי לאורז- 24*33, סה״כ 36 יח׳ גודל 3.5*5 בגובה 2.5 ס״מ

Print

איך מכינים קריספי רייס עם ספייסי טונה

איך מכינים את אחת המנות הכי נפוצות במסעדות סושי מערביות. ריבועי אורז פריכים עם טרטר דג מתובל ואבוקדו

Course Appetizer, Snack, ארוחת ערב, ארוחת צהריים, מנה ראשונה, מתאבן, נשנוש

Cuisine אמריקאי, יפני, יפני מערבי, פיוז׳ן

Keyword אבוקדו, אוממי, אורז סושי, אצות קומבו, בטן טונה, בצל ירוק, דג נא, חומץ אורז, טונה, טורו טונה, יפני, יפני מערבי, כוסברה, מבושל, מטוגן, מיונז, מירין, סויה, סוכר, סושי, סריראצ'ה, עירית, פונזו, פלפל חריף

Prep Time 2 hours hours

Cook Time 20 minutes minutes

כמה שעות לקירור האורז 8 hours hours

Total Time 8 hours hours

Servings 36 יח׳

Equipment

• 1 משקל
• 2 קערות
• 1 מסננת
• 1 סיר
• 1 לקקן
• 1 ספצ׳ולה
• 2 תבניות זהות מרובעות
• 1 ניילון נצמד
• 1 קרש
• 1 סכין
• 1 קלף
• 1 סיר/ מחבת/ קלחת לטיגון
• 1 מלקחיים/ כף מחוררת(או עם מסננת)
• 1 מגש

Ingredients

לתחמיץ:

• 135 גרם חומץ אורז
• 67 גרם סוכר לבן
• 16 גרם מלח דק
• 7 גרם מירין
• 1 חתיכה אצת קומבו

לאורז:

• 500 גרם אורז לסושי
• *מים לשטיפת האורז
• 550-560 גרם מים מסוננים(לבישול האורז)

לדג: (תיבול לפי 400 גרם דג)

• 500-700 גרם דג נקי חתוך קטן קטן לקוביות
• 1-2 כפות פונזו
• 1-2 כפות מיץ יוזו
• 2-3 כפות סויה
• רבע צרור עירית/בצל ירוק(החלק הירוק) קצוצים דק דק
• לפי הטעם עלי כוסברה קצוצים דק
• לפי הטעם טוגארשי
• לפי הטעם סריראצ׳ה
• לפי הטעם מיונז יפני/ביתי

הרכבה:

• 2-3 יח׳ אבוקדו פרוס מתובל במיץ לימון ומעט מלח מלדון
• 2 יח׳ פלפל חריף ירוק/חלפיניו פרוסים לטבעות דקות
• לפי הטעם יוזו קושו ירוק

אופציונלי: קוויאר/ טוביקו

שמן עמוק לטיגון האורז

Instructions

מתחילים מהאורז:

• שוטפים את האורז 3-4 פעמים ובכל פעם משפשפים אותו בידיים כדי שהעמילן יצא ומסננים את המים. מעבירים למסננת ומטים מעט את הזווית כדי שהאורז יהיה בשיפוע. מסננים לפחות לרבע שעה או עד שהאורז יבש לגמרי.(איך שאתם מסננים תתחילו את התחמיץ)
• מעבירים את האורז לסיר ומכסים במים המסוננים(לא רותחים ולא חמים). עולים לרתיחה עד למצב בעבוע בכל הסיר ומערבבים לסירוגין. מכסים את הסיר במכסה ומורידים לאש נמוכה למשך 10 דקות. בתום הזמן מוסיפים עוד 12 דקות ומכבים את האש. (10 דקות אש נמוכה, 12 דקות מכוסה ללא אש)

תחמיץ: *תכינו בזמן שהאורז מתייבש*

• מערבבים את כל המרכיבים ומביאים לחימום תוך כדי ערבוב לסירוגין ועד שהמלח נמס לגמרי. מורידים מהאש ומשאירים בצד.

אורז: *מכינים בזמן שהאורז מתבשל 2 מגשים זהים על אחד פורסים שכבות ניילון נצמד ע״מ שיכסו את האורז מכל הכיוונים

• ברגע שהאורז מוכן פותחים את המכסה, שופכים את התחמיץ ומערבבים. (בהכנת סושי נצטרך ״לשבור את הסושי במגש רחב ולצנן לאט לאט) נשפוך את האורז למגש שהכנו ונפרוס אותו בצורה אחידה בעזרת ספצ׳ולה. נכסה בניילון הנצמד ונעטוף מכל הכיוונים. נוסיף את המגש השני מעל כדי להפעיל לחץ ולדחוס את האורז. *בשלב הזה אני משאירה בחוץ לחצי שעה- שעה כדי לא להכניס למקרר מגש רותח.
• כשהמגש מצטנן מעט מעבירים למקרר להתייצבות של כמה שעות. (2-3 לפחות) בעדיפות ללילה.

דג:

• קוצצים את הדג לקוביות קטנטנות, את הבצל הירוק/עירית, את הכוסברה ואת טבעות הצ׳ילי ושומרים בצד מכוסה.

אורז:

• מוציאים את האורז מהמקרר ומעבירים לקרש חיתוך. מחלקים ל36 חתיכות שוות. שלי היו בגודל 3.5*5 בגובה 2.5 ס״מ .מטגנים את קוביות האורז בנגלות בטמפ׳ של 170-180 מעלות מכל הכיוונים עד להזהבה. מוציאים למגש ומפזרים מעט מלח.

אבוקדו:

• פורסים את האבוקדו לפרוסות דקות וסוחטים לימון טרי, מפזרים מעט מלח(אני אוהבת מלדון)

דג תיבול:

• מוסיפים את הדג לקערה, מתבלים תחילה במיץ יוזו, פונזו, סויה, עשבי התיבול ולבסוף מוסיפים סריראצ׳ה וטוגארשי. בשלב זה תטעמו ותוסיפו מיונז. אם חסר טעם תוסיפו סויה- מליחות/ סריראצ׳ה- חריפות/ פונזו- חמיצות.

הרכבה:

• לוקחים ריבוע אורז מטוגן מוסיפים מעליו אבוקדו,מי שאוהב חריף יכול להוסיף מעט טוגארשי על האבוקדו, מעליו את הדג המתובל ומעליו פרוסת פלפל חריף דקיקה ומעט יוזו קושו. בתיאבוןןן

מתכונים קשורים לנושא:

*איך מכינים מיונז ביתי
*יוזו קושו
*איך מכינים כנפיים עם יוזו קושו
*באן עם דג מטוגן, בצל מוחמץ ואיולי יוזו
*צ׳יפס ארוך יפני
*פנקייק סופלה יפני
*גיוזה עוף או פטריות
*גיוזה 2.0
*שנג ג׳יאן באו
*המלצות לטיול ביפן חלק 2
*המלצות לטיול ביפן חלק 1
*בינג סו ללא מכונה

הפוסט איך מכינים קריספי רייס עם טרטר דג הופיע לראשונה ב-Eden eat.

ידעתי יותר מה אני רוצה ומה יעניין יותר ומה פחות. לונדון היא עיר שיש בה הרבה מה להציע היישר ממגוון של אוכלוסיות ומטבחים מעניינים עד לגנים, פארקים, ארמונות, תערוכות ועוד..

כשטיילנו בה הרגשתי שיכולתי להישאר בכיף עוד כמה חודשים בלי לשים לב (אולי רק העו״ש שלי היה מרגיש) וגם השוויתי אותה מאוד לפריז בצורה בלתי נשלטת.

דברים חשובים קריטיים ללונדון:

*תחבורה- כל כך כיף להתנהל עם אוטובוסים ורכבות, הכל קרוב, הכל מהיר, הכל נגיש ונוח. אפשר לנסוע בטיוב (רכבת תחתית) בכיף עם גוגל מאפס ועם האוטובוסים הדו קומתיים. כשבשניהם מתנהלים עם כרטיס אשראי וברגע שמגיעים ל8 פאונד יומי לא משלמים יותר.

*שירותיות- אם יש משהו שנמצא בנקודת שפל בארץ הוא השירות. כשתגיעו ללונדון תידהמו מהשירות במסעדות ושל נותני השירות. פשוט מדהים.

*טיפים- הטיפ לרוב מובנה בתוך התפריט והממוצע הוא 12.5%

*שימוש במזומן- מאז הקורונה כמעט ולא משתמשים במזומן בבריטניה. לרוב השימוש נעשה בכרטיסי אשראי ולכן לא הייתי לוקחת איתי הרבה מזומן. מקומות שיקבלו מזומן הם בדר״כ קופה אחת מתוך המון בסופרמרקט, שווקים ומסעדות בודדות.

*עמלות- שימו לב שיש עמלה כפולה על פאונד. שווה להתארגן על כרטיס אשראי עם עמלות נמוכות או ללא עמלה.

*מסעדות- אם אתם רוצים לאכול טוב, תצטרכו להוציא כסף. הכל יקר יותר מהארץ וגם חשוב להזמין מקום מראש.

*מחזות והצגות- תזמינו מקום מראש, גם מהקומה האמצעית רואים טוב. אפשר לקנות כרטיסים מוזלים בכיכר לסטר באותו יום אם פספסתם.

*מי ברז- המים בבריטניה טובים לשתיה, אפשר למלא ולשתות חופשי ללא חשש.

*שעון- שימו לב שיש שעתיים אחורה בבריטנה מישראל.

*מתאם- יש צורך להביא מתאם לחשמל.

נקודת בונוס- הם סופר ידידותיים לסביבה. הכל מתכלה, ממוחזר עם מלא מחשבה. קצת יגרום לכם להרגיש שאנחנו מאחורה.

איזורים מומלצים ללינה:

בתור אחת שאין לה כוח לפעמים להיות בלב של הכל, החלטנו הפעם להיות באזור Aldgate East במרחק של 2 דקות מתחנת המטרו. זה היה לנו מדהים גם ביפן וככה נמנענו מעומסים ובלאגנים. 2-3 תחנות אחרי הרעש זה נחמד. לכן הייתי ממליצה לכם על המלון שלנו Leman Locke, יש לידו גם את Buckle Street Studios . לרוב מטיילים בפעם הראשונה יעדיפו מקום מרכזי כמו Covent Garden, Soho. אם אתם מחפשים משהו שמזכיר יותר את פלורנטין הייתי הולכת על Shorditch. חשוב כן לקרוא ביקורות ולהבין איפה אתם ביחס למטרו ולקווים כדי שיהיה לכם נוח להתנייד.

אוכל חובה בלונדון:

מאפים/פטיסרי/מתוקים:

*Pophams- מאפיה שפינטזתי עליה כמה שנים, שימו לב שהמיקומים שלה קצת מרוחקים אבל באמת שווה הגעה. ניסינו שני מאפים: אחד עם בייקון ומייפל והשני עם אפרסקים. פשוט נפלאים, רמה מאוד גבוהה. חלק מהסניפים הופכים בערב למסעדה עם פסטות שנראות מעולה אבל לצערי לא יצא לנו לאכול. אנחנו שילבנו את המאפיה עם הליכה לשוק ברודווי ביום שבת בבוקר. סניף : London Fields.

*Gong Cha- רשת של באבל טי שגם שתינו ביפן. תמיד נחמד להזמין טארו או טייגר.

*Yi cha- באבל טי שהיה ממש קרוב למלון שלנו. סופר טעים ולא מתוק מדי. שימו לב שמקום רציני ישאל אתכם על כמות קרח ורמת מתיקות, לא כמו בארץ.

*Chinatown Bakery- מאפיה עם 2 סניפים בתוך הצ׳יינה טאון תוכלו למצוא כאן כל מיני מאפים, עוגות ירח ועוד. אם כי הכי טעים כאן הטאיקי – בצק ממולא בקרם ונילי חמים 4 יח׳ ב2.5 פאונד ובסניף השני גביע בצורת דג ממולא גלידה וניל/תה ירוק/ וניל ותה ירוק ב4 פאונד

*Buns From Home- מאפיה עם סניפים בלונדון. יש כאן כל מיני דברים אבל אנחנו באנו בבוקר כשהיו רק 3 רולים: קינמון, הל ושוקולד עם אגוזי לוז. כמעט אוטומטית הייתי הולכת על קינמון אבל אחרי כל הטעימות בשבוע שלפני הנסיעה ירדתי מזה. טעים מאוד, חמאתי מאוד, פריך. מזכיר רוגעלך רק טעים.

*Cakes and Bubbles- קונדיטוריה יוקרתית במלון של אלברט אדריה, קונדיטור ספרדי מאוד מפורסם שהיה בעבר הקונדיטור של El Bulli וכיום השף של Tickets בברצלונה שמחזיקה בכוכב מישלן. הכל מאוד מפונפן ויקר בצורה קיצונית. ניסינו מנה אחת בטייק אוואי שהיא מנה הדגל עוגת גבינה Baron Bigod לא מפוסטרת עם אגוזי לוז ושוקולד לבן שמגיעה גם עם עוגיות חמאה קטנטנות(וסתמיות). המחיר הוא 15 פאונד. הטעם מיוחד, מהביסים האלו שצריך כמה ביסים כדי להבין אותם. חמוד מאוד לא בטוח ששווה את הכסף.

*Meet Fresh- רשת טיוואנית של קינוחי קרח גרוס בעיקר. כמעט לא תמצאו כאן מקומיים כי זה קצת הארד קור. אם אתם אוהבי הז׳אנר זה בשבילכם. בגדול קרח גרוס עם גלידה, חלב מרוכז וכל מיני ג׳לי מוזר כזה. טעים מרענן.

*Cafe de nata- בית קפה שמכין פסטל דה נטה על המקום, קלאסי או בטעמים. זה חמוד אם בחיים לא טעמתם אבל לא משתווה לפורטוגל מבחינת רמה. ניסינו קלאסי ועם אוכמניות והיה לנו נחמד.

*Arome- המאפיה האהובה עלי. הכל היה פשוט מושלם. חזרתי פעם שניה לטייק אוואי לארץ. לקחנו דניש תפוחים ומיסו סופר עדין וטעים, ״טוסט״ חמאה ודבש סופר מיוחד שבעיני הוא חובה וקרואסון גבינה ונקניקיה שהיה גם מעולה. חובה חובה חובה. יש סניף בקובנט גארדן. כשהיינו היה סגור בשני-שלישי שווה לבדוק מראש.

*Creme- רשת עוגיות מושחתות כאלו, לקחתי עוגיית שוקולד לבן ומיסו. מאוד כבד ודחוס. אכלתי בהמשכים במשך יומיים.

*Fuwa Fuwa cafe- פנקייקים יפניים מטורפים, פלאפיים ענניים בפה. הרבה יותר טובים ממה שאכלתי ביפן בלי טעם חזק של ביצים. אתם פשוט תשאבו אותם כי הם חלומיים. חזרנו פעמיים. חובה!!!!!

אוכל לחטוף על הדרך:

*Brick lane bakery- מקום באווירה יהודית שמכין בייגלים טריים מדי יום. הכריך הכי נמכר הוא הסולט ביף עם חתיכות של בשר מומלח חמים ורך ביחד עם חרדל וחמוצים ביתיים. פשוט חלום בפה. יש כל מיני כריכים שכמה מהם כשרים כמו הרינג למשל. כריך נוסף שהיה לנו טעים היה עם סלמון מעושן, גבינת שמנת ואבוקדו. אפשר גם לקנות בייגלים רכים. לפעמים השירות יכול להיות גס ולא נעים. בפעם הראשונה היה לי מדהים ובפעם השניה דיברו אלי לא יפה. *מקבלים מזומן ואשראי. נמצא בשורדיץ׳ שימו לב שיש שניים דומים – זה עם השלט הלבן ולא הצהוב.

*Itsu- מקום שמוכר סושי מוכן ועוד כל מיני. נחמד לשבת לא יותר מדי יקר בעיקר כשאתם מטעינים את הטלפון ומחכים בתוך מסע שופינג מעייף. חמוד במצבים כאלו.

ארוחת ערב:

*Barrafina- אם אתם אוהבים אוכל ספרדי ואווירה של טאפאסים כיפיים זה המקום. במשך כמה שנים ריירתי על המקום הזה והחלטתי לחגוג בו יומולדת. יש 5 סניפים בעיר כאשר אחד מהם (סוהו) מדורג עם כוכב מישלן. מנות שהיו מעולות הן הקרוקטים עם החמון, טורטיה דה פאטאטס עם צ׳וריסו, גמבס רוחס, פאן קון טומאט(דיי רגיל ופשוט). מנות שפחות התחברנו- לחי בשר לבן.

*Manteca- מסעדה איטלקית לא קלאסית שדוגלת בגישת Nose to tale, יש כאן מנות חמודות בגדול אבל שום מנה לא העיפה אותנו. מסעדה חמודה כזו שאפשר ללכת אליה אבל היא לא מאסט. אכלנו כאן דג נא עם פלפל שרוף, פוקאצ׳ה, מולים עם אנדויה וחמאה, פסטה ירוקה עם קייל וצ׳ילי, קאצ׳ו א פפה סרטנים וקינוח עם תותים. מנות יחסית קטנות.

*Gymkhana- מסעדה הודית עם כוכב מישלן שחוגגת עשור של פעילות. אוכל ושירות מאוד טובים. המחירים לא זולים. נחמד מאוד אם אתם אוהבים הודי. תנסו לתפוס מקום לצהריים ב45 פאונד לאדם. אכלנו – Naan ,Amritsari Shrimp&Queenies, Dill raita, Aloo Chat Tamarind, Sev, Goan Cafreal Salmon Tikka with Tomato Chutney, khatta meetha baingan
אכלנו ופחות התחברנו Lamb Shank Roganjosh, Falooda

*Shack shake- אין כמו ארוחת ערב מאוחרת טראשית אחרי מסע שופינג מפרך. תדעו שזה לא כזה זול ואם אתם מזמינים קחו צ׳יזבורגר עם פלפלים ובייקון ואת הצ׳יפס המושחת עם הגבינה ורוטב חרדל דבש בצד. חייבים ארוחה אחת כזו בטיול.

*Gold Notting Hill- האמת שישבנו כאן לצהריים אבל היא לגמרי מסעדה של ערב. יש כאן אוכל שמושפע מאוד מהמטבח האיטלקי אבל לאו דווקא נאמן למקור. מנות שממש אהבנו- כרוב צלוי ברוטב באניה קאודה (רוטב פיאמונטזי) סופר אוממי ומיוחד, סלט של חסות עם אנדיב פרושוטו בוראטה ובלסמי ככה פשוט וככה טעים ומרענן וגם אנילוטי ממולא בשר מפורק ברוטב פורצ׳יני. מנה חמודה אבל לא חובה הייתה ״צלעות תירס״ ברוטב מיונז חריף. תזמינו מקום מראש.

ארוחת צהריים:

*Din Tai Fung-רשת טיוואנית של כיסונים וכל מיני שיש לה כל מיני סניפים מסביב לעולם, אני אכלתי בבנגקוק לפני 5 שנים. פשוט תתפרעו עם כיסונים וכל המסביב כמעט תמיד הכל מוצלח. תראו מסביב את כל העובדים מכינים ומקפלים בלייב. יש כמה סניפים בלונדון.

*The duck and rice- מקום שמצאתי במקרה, מסעדה שמתמחה בברווזים וגם בכיסונים. הזמנו כאן 2 מנות ברווז שונות – אחת עם ברווז מטוגן מפורק שחותכים לכם ואז מרכיבים ביס עם קרפ דקיק, רוטב הויסן, כרישה ומלפפונים. מנה נוספת שהייתה הפייבוריטית שלי- ברווז צלוי עם עור שמגיע על אורז ומלא ציר ברווז. תנסו לבקש עוד קצת ציר בצד, הוא אלוהי עם האורז. חובה חובה חובה. היה לי יותר טעים מברווזים שאכלתי בפריז.

*Korean Dinner Party-מסעדה שממוקמת בKingly court באזור סוהו בקומה למעלה. יש כאן עוף קוריאני, טאקוס עם רטבים קוריאניים, סלטים, קורן דוג, טרטר ועוד. בימי שני יש כאן ארוחה עסקית ב12 פאונד לאדם עם מגש של עוף מטוגן, סלט קולסלאו, צ׳יפס ובקבוק בירה יפנית. טעים מאוד. אכלנו גם סלט עם חסות, אבוקדו ופרושוטו, טרטר בקר קוריאני ממש טעים. חמוד לצהריים קליל. בשלישי יש טאקוס בהנחה. שווה לבדוק ולעקוב.

*Sticks n Sushi- מסעדה שמתמחה בסושי ובשיפודי יקיטורי. מרגישה לי כמו ההשראה של סושי פו, קיסו וכו׳. אחלה ארוחת צהריים. יש כאן אופציה מגניבה של פלטה של מנות מוקטנות ניסינו פלטת דגים נאים שהכילה 6 מנות שונות וטעימות ועוד גרסה מוקטנת של 4 רולים, במקום 8 יח׳ אז 4 יח׳ מכל אחד. ממש טעים ומרענן.

*Flat Iron- כותבת את זה כי זה לא היה רע אבל גם לא וואו בעיני. מקום שמתמחה בסטייקים בתמחור יחסית נגיש אפשר להוסיף תוספת של תרד קרמי כזה/ צ׳יפס שטוגן בשומן בקר או הפייבוריט שלי פירה עם מח עצם, פתיתי טמפורה פריכים ושום. הכל חמוד אבל בואו זה לא סטייק מטורף ואם אתם בחופשה זו ארוחה בסדר. אני לא הייתי הולכת אבל אם ממש בא לכם לכו. זה מקום נחמד אם אתה גר בלונדון ולא בא לך להוציא הרבה. בסוף מקבלים גלידה מתנה.

*Padella- תודה לאל שיש את פדלה בשוק בורו. יסלחו לי כולם אבל כמות האנשים והאוכל לא עשו לי חשק באף שוק. אחריהם אני עוקבת כבר שנים ובאמת שיש אחלה פסטה במחירים סבבה לגמרי. לא צריך להזמין מקום מראש אלא להגיע לסרוק ברקוד ולהירשם, לנו לקח 10 דקות עשינו סיבוב חזרנו והתיישבנו. לקחנו 2 מנות : פסטה עם אנדויה, צ׳ילי ולימון ופסטה ממולאת בדלעת עם חמאה ומרווה היה נפלא. מנת הדגל שלהם היא פיצ׳י קאצ׳ו א פפה. שימו לב שאפשר להזמין נגרוני ב2 פאונד שווה לשאול אנחנו פספסנו.

*Dishoom- צהריים/ ערב מה שבא לכם. מסעדה ותיקה שהפכה להיות רשת מאוד מצליחה והלוואי שהייתה מגיעה לארץ(יש לי ספר שלהם והוא מעולה). פעם שניה שלי כאן אחרי 8 שנים ואני חייבת להגיד שהיה נפלא אפילו הרבה יותר מהמסעדת מישלן. כל מנה הייתה סופר טעימה, VFM מעולה ושירות אש. תזמינו מקום מראש שלא תעמדו בתורים ארוכים. לקחנו Ruby chicken, Chilli Chicken, Raita, Garlic naan, Dishoom house chaat את היוגורט ראיטה תבקשו עם הירקות בפנים זה לגמרי מכבה את השריפה של החריף ומרענן את הפה. גם אם אתם לא אוהבים הודי ביום יום זה מעולה ממש. טעיםםם. חובה.

מקומות נחמדים לצאת אליהם:

*Boxpark Shordich- מתחם נחמד עם מקומות לאכול, בר ואפילו בר מסיבה כזה נחמד. אווירה מאוד טובה לערב. כל הקומה למטה היא חנויות קטנות.

*Electric Shuffle- בר מאוד מגניב שצריך להזמין אליו מקום מראש. אם אתם קבוצה זה בכלל נחמד. בבר יש לוחות שאפל שהוא משחק בריטי שבו אתם צריכים להרוויח כמה שיותר נקודות ולהישאר על הלוח. אפשר במקביל להזמין דרינקים ולשחק.

מה עושים חוץ מלאכול?

שאלה טובה! חשוב שתתייחסו לכל מקום לפי הימים הרלוונטיים

הכי כדאי ביום שבת:

*שוק ברודווי- השוק של יום שבת. תמצאו שם ירקות, פירות, דוכני אוכל, דוכנים של יצרנים שמוכרים גבינות, נקניקים, דבש ועוד. יש שם גם קצת בגדים ואומנות. אנחנו שילבנו ביחד עם Pophams והליכה בפארק London Fields .

*שוק פורטובלו בדגש על עתיקות- לצערי לא הספקנו באותו היום ללכת לשם אלא רק ביום חמישי. ביום שבת יש דגש על עתיקות בנוסף לדוכנים הרגילים. מומלץ לשלב עם נוטינג היל והבתים הצבעוניים שם. הנה כמה רחובות עם בתים יפים: Colville houses,Elgin Crescent, Farm place, Pottey Lane.

יום ראשון:

*שורדיץ׳ שוק בריק ליין- שורדיץ היא שכונה במזרח לונדון שהייתה בעבר השכונה של היהודים. היום היא סוג של ה״פלורנטין״ של העיר. יש כאן הרבה וינטג׳, גרפיטי, אומנות. זה לגמרי המקום להגיע אליו בראשון כדי לטייל באזור ולחפש קצת וינטג׳, ללכת לדוכני אוכל וכו׳. אם אתם שואלים אותי חובה לעצור בבייגל. פשוט לטייל ולהנות. יש שם גם את Brat שלא הספקנו בטיול הזה. צריך להזמין מקום מראש לערב.

*שוק גריניץ׳- בעיני לגמרי מיותר אבל אם אתם מחפשים להתרחק מהעיר קצת במרחק 30-40 דקות ממוקמת גריניץ׳ שם תמצאו שוק וינטג׳, אומנות וכל מיני. לא משהו מרגש.

ימי שני, רביעי, שישי וראשון בשעה 10:45:

*חילופי משמר בארמון בקינגהאם- טקס חביב שחובה לראות פעם אחת בחיים עם נגנים וצעידות. ממש ממש יפה. עדיף להגיע קצת לפני כי יש הרבה אנשים, עושים קודם חזרה מחוץ לארמון(לכו אחרי הרעש) ואז עוברים לצעידה לכיוון הארמון. מומלץ לשלב עם פארק סנט ג׳יימס.

יום שישי:

*שוק Bermondsey- שוק עתיקות שפועל רק בימי שישי בין השעות 6:00-14:00, לא גדול יותר מדיי אבל בפנים יש כלים ממש יפים ולא יקרים.

יתר הימים:

*צ׳יינה טאון- אני מתה על זה. איזה כיף שיש כמה רחובות כאלו שיש בהם רק מקומות מזרח אסייתיים. תוכלו למצוא כאן סופרמרקטים עם כל מיני חומרי גלם מעניינים החל מרטבים, מחיות, מתוקים וקינוחים וגם כל מיני מסעדות נחמדות והרבה מאוד באבל טי. אחד האזורים האהובים עלי שחזרנו אליו כמה פעמים.

*סוהו- מתחבר ביחד לצ׳יינה טאון. אזור סופר מרכזי עם המון מסעדות טובות, שופינג ורחובות שפשוט כיף להסתובב בהם.

*כיכר לסטר- כיכר מאוד מפורסמת עם מופעי רחוב מבחוץ, דוכן של כרטיסים מוזלים למופעים, חנות M&ms שלא נכנסנו אליה ובתוך הכיכר תראו פסלים של כל מיני דמויות מפורסמות בריטיות.

*Tower Bridge- הגשר מפורסם והיפה של לונדון. שימו לב לטעות נפוצה שגם אני חטאתי בה- London Bridge  הוא גשר גנרי לחלוטין שצופה על הגשר היפה, אני הגעתי אליו כי לא ידעתי. אם אתם מטיילים בTower bridge תחצו אותו ותרדו לכיוון Shad Thames- איזור מאוד יפה לצילום. יש נקודות ברחוב שאפשר לצאת שמאלה ולצלם את הגשר במלואו מלמטה. וגם לטייל לאורך המסעדות ולצלם אותו במלואו. יש בהמשך דשא שאפשר לשבת בו וגם מסעדות בסביבה. אווירה מאוד נחמדה.

*קמדן- כשהייתי קטנה הייתי מתבלבלת בין קובנט גארדן לקמדן. בגדול קמדן חמודה הרבה גרפיטי, הרבה אומנות, הרבה דוכנים. נחמד להסתובב שם בין החנויות ולהעביר איזו שעה שעתיים אבל בעיני האוכל לא מגוון ומאוד סתמי. חבל לבזבז שם ארוחה.

*Covent Garden- כיכר קניות חמודה עם הרבה חנויות שכיף להסתובב בהן, יש הרבה הופעות רחוב וממש באזור יש את רחוב ניל יארד שיש בו בתים צבעוניים. כשהיינו הרחוב היה בשיפוץ. בסביבה יש את Seven Dials market- עם הרבה אופציות לאוכל.

*כיכר פיקדילי- ״הטיימס סקוור״ של לונדון סופר מרכזית עם שלטי לד והופעות רחוב. ככל הנראה שתעברו שם וברחוב הסמוך Regents.

*ביג בן, לונדון איי והסביבה- נחמד לעבור שם לפחות פעם אחת דרך הגשר ולראות מקרוב. אם לא הייתם בלונדון איי אל תלכו זה פשוט הגלגל הכי איטי שיש. אתם תתפללו לרגע שתרדו אל תעשו את זה. זה אחד מהזכרונות שצרובים אצלי מלפני 8 שנים.

פארקים וגנים:

*פארק סנט ג׳יימס- פארק מלכותי סופר יפה שאפשר לראות ממנו את ארמון בקינגהאם. ממש כיף לטייל כאן בכל שעות האור ולהנות מהחיות, מהרוגע והירוק. שימו לב שיש הרבה ברווזים וסנאים שיכולים להיות תוקפניים. צריך להיות זהירים, אם בחרתם להאכיל אז רק במשהו טבעי ובריא.

*Regents park- פארק מלכותי שיש בו גם גן חיות, מגרשי טניס וגן ורדים מאוד יפה שכיף לבקר בו. לגמרי מקום להביא אליו מאפים וקפה לשבת, לטייל ולהנות.

*גני קנזינגטון- מקום מאוד יפה להסתובב בו ששימש את הנסיכה דיאנה למגורים, אפשר לבקר בתשלום בארמון. יש פסל של דיאנה והנסיכים ויליאם והארי וגם פארק משחקים לזכר דיאנה. צמוד לפארק הייד.

*פארק הולנד- פארק שבתוכו תוכלו להגיע לגינת Kyoto בסגנון יפני מאוד יפה ונחמד להסתובב או לשבת שם.

*St Dunstain in the east- כנסיה שנשרפה ב1666 שוחזרה והותקפה שוב במלחמת העולם השניה והיום היא גן ממש יפה שנראה כאילו אתם בסרט. נחמד מאוד לקפוץ.

חנויות/כלבו:

*Japan Center- ממש באותו האזור נמצא מקום סופר חמוד עם ראמן צמוד שבקומה למטה יש אוכל יפני מוכן ומעין סופר מרקט עם חומרי גלם מיפן.

*Fortnum&Mason- כלבו בן 5 קומות שהיה אהוב על המלכה אליזבת. תוכלו למצוא כאן תה, קפה, עוגיות ומתוקים באריזות מהודרות וברמה סופר גבוהה ממליצה בחום לקחת משם דברים אם כי לא זול. תוכלו למצוא ביתר הקומות, כלי הגשה, צלחות, סרוויסים, ציוד משרדי מהודר, מוצרי טיפוח ובקומה האחרונה ניתן להזמין מקום לשעת תה בעלות של 80 פאונד לאדם. אנחנו ויתרנו הפעם.

*Eataly- בואו אהיה כנה איתכם סניף מעפן ביותר לעומת אלו שיש באיטליה. קומה של מתוקים, קפה ואוכל מוכן וקומה של ירקות, גבינות, בשר וחומרי גלם. מאוד קטן, לא זול בהשוואה לאיטליה. רק אם אתם צריכים משהו תלכו. לגמרי לא דחוף.

*Books For Cooks- חנות סופר מתוקה בנוטינג היל של ספרי בישול מכל סוג. אם אתם אולד סקול כמוני זה המקום לקפוץ אליו. הבעלים צרפתי סופר חמוד שמכין בבוקר- צהריים אוכל מספרים ומוכר אותו. לא אכלתי, קונספט חמוד. הייתי באה בשביל הספרים.

*Poundland- רשת עם מוצרים ממש זולים ביניהם הרבה ממתקים, מוצרי טיפוח ורחצה, כלים למטבח ודברים שימושיים. לעיתים גם מוצרים זהים לאלו שיש בסופרים רק זול יותר. אחלה מקום להביא ממתקים לארץ. יש סניף בנוטינג היל.

*Liberty- כלבו יוקרתי בן 5 קומות. בקומה 3 יש כלים וצלחות ממש יפות.

*Taj stores- סופר עם חומרי גלם הודיים.

פנאי:

*מחזה- מאז שהייתי ילדה החלום שלי היה ללכת למלך האריות ואני חייבת להגיד לכם שזה המופע הכי מושקע שהייתי בו. חובה חובה חובה. תזמינו כרטיסים מראש. המופע יחסית ארוך ויש הפסקה באמצע. לא לוותר. הייתי בעבר גם בWicked שהיה מעולה אבל אין מה להשוות.

דברים נוספים שאפשר לעשות על הדרך:

*שוק Spittlefield- שוק אוכל עם כל מיני דוכנים שהרבה אוהבים להגיע אליו. אנחנו לא כל כך מצאנו את עצמנו שם וקולינרית לא היה לנו טעים. יש שם כריך ברווז שכולם ממליצים עליו ולא יצא לנו לאכול. אכלנו באן מאוד סתמי ומנת צלופח יפנית פחות מוצלחת. בעיני לא דחוף להגיע.

*נסיעה באוטובוס- חובה בעיני לנסוע באוטובוס לפחות פעם פעמיים. אנחנו נסענו אפילו יותר. כל כך שונה מהארץ, שתי קומות כשתמיד עדיף לשבת למעלה מקדימה ולראות את הנוף של העיר. אם הקו שלכם עובר בTower Bridge בכלל שווה.

*תערוכה מתחלפת בתחנת Tottenham court road- תערוכה אלקטרונית ממש יפה. אל תפספסו אם אתם יוצאים מהתחנה.

שופינג:

יש לכם 2 אופציות- ללכת ברחובות כמו אוקספורד או רגנטס והסביבה או ללכת לקניון שנמצא במרחק 30-40 דקות. אני אומרת למה לבחור אם אפשר גם וגם. אנחנו גם קנינו כשעברנו לפעמים ברחובות וגם הלכנו לכמה שעות לקניון Westfield שיש בו גם סניף Primark ממש טוב, סופר מרקט וכל מיני חנויות שוות.

מה מביאים מלונדון:

*מלח מלדון!!!!!!!!!! – המלח הכי טוב שיש במחיר ממש זול. תביאוווו
*כל ממתק או מוצר בטעם Honey comb חלת דבש. סופר מיוחד טעים מעניין.
*צ׳יפס- כן כן צ׳יפס משקית בסופר. הרבה יותר טעים ממה שמוכרים אצלנו, פריך, אמיתי, איכותי.
*דייסות אינסטנט לאוהבי הז׳אנר
*Millionaire- עוגיות מרובעות קטנות עם קרמל ושוקולד. טעים לצד קפה
*ממתקים סיניים
*אם אתם באיטאלי- אנדויה, פרושוטו, מורטדלה, מחיות פיסטוק וכו׳.
*חומרי גלם הודיים.
*Steak pie- מאכל בריטי סופר טעים של בצק ממולא בסטייק עם רוטב בשר
*Ribs- אין דבר יותר כיף מצלעות רכות וזולות שאין להשיג בארץ.

בהמשך אנסה עוד דברים ואעדכן את הפוסט הזה באופן אותנטי בזמן אמת.

אם אהבתם וטיילתם אל תשכחו להגיב ולתייג וכמובן לכתוב כאן אם ההמלצות עזרו לכם. אל תהססו לשאול כאן או בפרטי שאלות.

תודה שקראתם, עדן

הפוסט המלצות לטיול בלונדון הופיע לראשונה ב-Eden eat.

בחיים לא קרה לי שטיילתי ביעד ובכל יום חשבתי על הפעם הבאה שאגיע אליו. קרה לי שתהיתי לעצמי אם הייתי מוכנה לגור באותה המדינה, כאן פשוט הרגשתי שלא ראיתי מקום כזה בחיים שלי ובשונה מפעמים קודמות הפעם נערכתי מראש ותיכננתי כל צעד כי פשוט אין ברירה. שבועיים הם מעט זמן ביפן. יכולתי בקלות להישאר עוד חודשיים והייתי מרגישה אותו הדבר. הפומו הוא תמידי.

החלק הכי חשוב בפוסט הזה

אתם פשוט לא תספיקו הכל וזה באמת בסדר. זה רק אומר שתצטרכו להגיע עוד פעם. יש אינסוף המלצות אפילו כאן בפוסט הזה אבל בסוף זו מדינה שלרוב לא נופלים בה. אם משהו נראה לכם טעים, כנראה שרוב הסיכויים שהוא טעים. מהניגירי הכי פשוט לראמן עם התור הארוך. תטילו ספק באושיות אינסטגרם שמעלות אוכל פוטוגני ותשחררו מהלחץ. תהנו. הגעתם לצד השני של העולם ויש לכם זכות לחוות את הטיול הזה לפי הרצונות שלכם. יכול להיות שיהיו נפילות, אלה הם החיים אבל ההצלחות שלכם יהיו מסחררות, אין לי ספק. יפן היא המדינה הזו שפתאום תאכלו ביס כבר הרבה אחרי שחזרתם אבל איכשהו תיזכרו באותו רגע בלתי נשכח בה. היא כמו סם ממכר.

מאיפה מתחילים?

ארגון מקדים-

ברגע שקנינו כרטיסים התחלנו לבצע כמה דברים:

*חרשנו על הבלוג המקסים של גל ממליה, ״פתיתים״
*פתחנו כל יום יוטיוב וראינו מסלולים אופציונליים
*הסתכלנו על הרבה מאוד מטיילים שטסו ליפן ועל הטיול שלהם
*הצטרפנו לקבוצת ״יפן למטיילים״ בפייסבוק ומאוחר יותר גם בוואטסאפ.
*קראנו הרבה באתר של ״יפנית״
*בדקנו מה נדרש בכניסה ליפן, הטופס הזה שצריך לשנות צבע לכחול+ 2 ברקודים
*סידרנו את המסלול שלנו לפי 2 עוגנים: טוקיו וקיוטו ומשם בדקנו מה מעניין אותנו.
*ניסינו להבין אם JR Pass יוצא לנו משתלם והזמנו אותו ואת הנסיעות מראש. תחמנו את השבוע בכמה שיותר נסיעות
*הזמנו מראש מסעדה אחת יוקרתית.
*הזמנו מקום לTeam lab.
*הזמנו מלונות
*עשינו ביטוח נסיעות.
*התחלנו לסדר מסלול לפי איזורים בטוקיו
*בנינו קובץ עם מידע על כל מקום שהגענו אליו ביפן, כולל אטרקציות וחנויות שמעניינות אותנו.

פרטים טכניים לנסיעה-

*סים קארד- לרוב אני אדישה בכל הנוגע לזה. אני אוהבת להגיע ליעד ללכת לחנות ולקנות סים מקומי. גם כאן ראיתי לא מעט פרסומים על כך שאפשר לקנות ביפן סים קארד, אולם כשהגענו לשדה התברר לי שהיה צריך להזמין מראש. התחברתי לווייפי והזמנתי חבילת גלישה 30 ג׳יגה ב300 ש״ח וזו הייתה החלטה מאוד חכמה. האינטרנט רץ לי מהר וחרשתי עליו המון.

*JR Pass- נסענו באמצע- סוף עונת האביב, תקופה מאוד עמוסה ביפן. הצלחנו לרכז לא מעט נסיעות בטווח של 7 ימים, כך שהשתלם לנו לעשות כרטיס פאס לשבוע שמקנה נסיעה חופשית בשינקנסן (רכבת הקליע) וגם ברכבות נוספות של חברת JR (יש כמה שלא כלולות בפנים). כל כרטיס עלה לנו 250 דולר שהם לא מעט אבל הפריווילגיה הכי גדולה שלנו הייתה שיכולנו להזמין מקומות מראש לכל הנסיעות שלנו וזה מאוד הרגיע אותנו. כשנחתנו התפצלנו בשני תורים. הראשון של חברת JR והשני לטובת כרטיס Suica . בתור הראשון הצטרכתי להראות את מספר ההזמנה והדרכון ואז הודפסו לי כרטיסי הפאס השבועי שלנו. לאחר מכן הוצאנו במכונה בתחנת שינג׳וקו את כרטיסי הנסיעה הנוספים.

שימו לב שזהו האתר הרשמי-

https://japanrailpass.net/en/

זה יכול להיות מאוד מבלבל. אפשר לקנות מראש בארץ ולשריין מקומות לנסיעות בתוך יפן. שימו לב יש נסיעות שלא מצריכות שריון מקום כמו נארה/ אוסקה. האתר לא פעיל מהשעה 23:00-4:00 בבוקר בשעון יפן. קחו בחשבון.

*Suica- התור השני היה לקניית כרטיס לנסיעות באוטובוס וברכבת. משלמים על פיקדון הכרטיס 500 ין שעליהם מזדכים בשדה התעופה בסוף הטיול. ניתן להטעין בכל סכום ואם נתקעים עם כסף בפנים, יש אטרקציות ומכונות אוטומטיות שניתן לשלם עליהן באמצעות הכרטיס. טיפ נוסף- בחלק מהמכשירים ניתן לרכוש את הכרטיס דרך הארנק ולשלם כמו Apple pay. לי באופן אישי זה לא עבד.

עריכה מרץ 2025:

SUICA זה אחד הדברים הכי נוחים שיש אם יש לכם אייפון. סוף סוף הצלחתי להשתמש וזה הקל עלי, אפשר לשלם בכל מקום כמעט ולהטעין דרך הפלאפון.

*הזמנת מקומות למסעדה- בהרבה מאוד מקומות שרציתי להגיע אליהם, לא היה צורך בהזמנה. באלו שכן ניסיתי היו לעיתים אתרים לא נוחים לשימוש. באתרים אחרים יש ממש הסבר על צורה נוחה יותר להזמנה. אם בחרתם להזמין מסעדה, שימו לב שיש נהלי ביטול. במקומות רבים קונים את הפרודוקטים לפי ההזמנות וזה מאוד לא מכובד לא להגיע. אולי אחד הדברים שלא מדברים עליהם הוא התורים הענקיים שיש למקומות שווים החל מראמן, גיוזה, טונקאצו, טמפורה ,סושי ומה לא? תיערכו נפשית לזמן ההמתנה הממושך. אולי אחד הפתרונות הכי טובים הם להתפצל וכל פעם להחליף כדי שלא תשתעממו. לעיתים ישנם מקומות שניתן להירשם בהם ואז לעקוב תוך כדי עם אפליקציה, גם שם היא יחסית טריקית ויכולה פתאום להשתנות ברגע.

*קפה בוקר- אם אתם אנשים שאוהבים לקום בבוקר ולשתות קפה, חשוב שתדעו שהרבה מקומות נפתחים רק מ10:00-11:00 בבוקר. תוכלו למצוא קפה ברשתות מוכרות כמו Starbucks (ששם יש גם מאצ׳ה מתוקה מאוד), Excelsior Caffe, Tully's ועוד. לעומת זאת, חנויות נוחות יהיו פתוחות 24/7.

*החזרי מס- איך תמיד בדרך חזרה מאירופה, תמיד התור של הTax Free מורכב מישראלים. לעיתים ההחזרים יכולים להיות מייגעים אבל ביפן זו פשוט גאונות. אתם פשוט מסתובבים עם הדרכון המקורי שלכם ומראים אותו בקופה ביחד עם קוד QR ומקבלים 10% הנחה במקום על הקנייה. הקפידו לשמור את החשבוניות. שווה מאוד.

שאלות חשובות:

איך בנינו מסלול?

שבועיים הם מעט זמן במקום כמו יפן, יש דברים שצריך לקחת בחשבון כמו נסיעות, המתנה בתור וכו׳. היו רגעים שהרגשתי כאילו אנחנו ב״מירוץ למיליון״. החלטנו להתמקד בשני עוגנים מרכזיים שהם טוקיו וקיוטו.

המסלול היה טוקיו—> קיוטו—> טוקיו

באותם יעדים הכנסנו טיולים של חצי יום- יום שלם, נסענו לפוג׳י מטוקיו מהבוקר עד הערב, נסענו מקיוטו לחצי יום לפארק נארה וגם מקיוטו לאוסקה לחצי יום.

בתוך טוקיו אפשר ללכת לאיבוד, היה לנו חשוב לא לבזבז זמן מיותר ולתכנן את המסלול בהיגיון ולכן בנינו קובץ עם מידע על כל רובע בטוקיו שעניין אותנו כולל אטרקציות וסימנו במפה שלנו, לאחר מכן בנינו גם טבלה מסודרת לפי ימים עם מקומות רלוונטיים לאותו היום. בחיים לא עשיתי דבר כזה לפני אבל זה מאוד עזר לנו.

עצם העובדה שחזרנו לטוקיו לקראת הסוף, נתן לנו לגיטימציה לחזור שוב למה שעניין אותנו וגם בחרנו לישון בשני איזורים שונים: תחילה בTakadanobaba שנמצאת באזור שינג׳וקו ובסוף בGinza.

דוגמא לתכנון שלנו בטוקיו:

משמאל לימין

מה אוכלים ביפן?

שאלה מצחיקה אבל חשובה.
ביפן תוכלו למצוא הכל מהכל החל ממסעדות פועלים פשוטות עם מאכלים כמו ראמן, סושי- החל מסושי מסוע, לסושי בעמידה לסושי מפונפן וממושלן. רשתות של קארי יפני, טונקאצו עד לאיזאקיות וקייסקי ועשיתי לכם בלאגן בראש אז הנה קצת סדר:

מאכלים שחובה לאכול ביפן-

*סושי- שונה מאוד ממה שאתם מכירים בארץ, בדר״כ תמצאו ניגירי או סושי יחסית פשוט בלי הרבה תוספות או רטבים כמו טריאקי או ספייסי מיונז או הנורא מכל חיקוי של וואסבי. הרעיון כאן הוא האיכות, הטריות והפשטות. ביפן יש דגים ופירות ים מטורפים, יש כאן גם שורש וואסבי אמיתי ואין כל צורך להכניס כל כך הרבה סוכר ומרכיבים לתוך הרול(אני מבטיחה שגם אחרי שבועיים שאני בארץ, הסושי פשוט הרבה פחות טעים לי וכמובן יקר משמעותית).
יש הרבה חוויות סושי ביפן, אם כי האהובות עלי היו במקומות פשוטים כמו שוק, סושי מסוע או סושי עמידה.
*בשוק אפשר פשוט להזמין ולאכול במקום.
*במסוע אפשר לבחור מנות מהמסוע ולאכול. אני חיבבתי יותר את אלו שאפשר להזמין מה שרוצים ולקחת מהמסוע. רשת שאהבתי מאוד היא  Sushiro כל פעם עוד ועוד צלחות נערמו להן ויצאנו עם ממוצע סועד של 60 ₪ . סושיות בעמידה מציעות ניגירי לצד אלכוהול, נשנוש כיפי לאמצע היום. היו לנו בהתחלה גם מקומות לסושיות עם מישלן אבל מהר מאוד ביטלתי כי הרגשתי שאין צורך לשלם למעלה מ500₪ על 10 יח׳ ניגירי כשיש באמת איכות מדהימה אבל בטוחה שזו חוויה מדהימה לא פחות.

*צ׳יראשי- הגרסה המפורקת לסושי בדר״כ תראו את מרכיבי הסושי יושבים על אורז מתובל: חתיכות דג נא, ירקות כמו שיטאקי או קנפיו וכ״ו וגם טמגו או טוביקו וכו׳..
*סשימי- אל תפספסו את ההזדמנות לאכול דגים איכותיים וטריים כמו ביפן. זה לא דומה לישראל וכן.. כשתחזרו לארץ סביר להניח שתתבאסו ותתגעגעו לזה.
*קארי יפני- קיימות 3 ורסיות של קארי יפני: כאשר הוא מוגש עם אורז ולעיתים גם עם טונקאצו, בתוך לחמניה פריכה או מאודה או עם אטריות אודון. הדרך האהובה עלי היא עם אורז. צריך לאהוב את הקארי, הוא מאוד אינטנסיבי.
*אטריות אודון- אטריות יחסית עבות שעשויות מחיטה, מוגשות בתוך מרק חם או קר, לעיתים גם ללא מרק ולעיתים גם בתוך קארי. האחות של הפסטה פיצ׳י.
*שאבו שאבו- שמעתם פעם על הוט פוט? סיר עם ציר או מרק טעים שאתם פשוט מוסיפים לתוכם מלא מרכיבים כמו ירקות או טופו. לעיתים גם תקבלו בצד רטבים כמו למשל פונזו. החוכמה היא לתזמן את הירקות לפי אלו שלוקח להם יותר זמן ואלו שנהיים מוכנים מהר.
*Omurice- מאכל שנחשב מאכל לילדים וגם סוג של פיוז׳ן וגם אחת המנות שחיסלתי בדקה וחצי. אורז עשיר ומתובל במכיל בתוכו בשר ועליו חביתה מאוד רכה ונוזלית ורוטב לבחירה: קטשופ או דמי גלאס(רוטב בקר צרפתי עשיר) ניכר שבחרתי בדמי גלאס. פשוט שילוב טעמים מנצח שנותן תחושה של בית וחום ואהבה.
*Yakiniku-אחת ההתאהבויות שלי , נתחי בשר בקר או בשר לבן לבחירה כאשר תוכלו לבחור את איכות הבשר ואת סוג הנתח. שימו לב שיש מקומות שמגישים בשר וואגיו לפני איכויות שונות וגם בשר קובה. אתם פשוט יושבים בשולחן עם גריל וצולים לעצמכם את הנתחים . אפשר להזמין בצד סלטים או תוספות מעניינות וגם לצלות ירקות. יש לכם שומן כדי לשמן את הגריל, מלקחיים, רטבים טעימים לטבול בהם את הבשר. בקיצור פשוט שלמות.
*ראמן- מה יש להוסיף? מרק עשיר בדר״כ הציר עשוי מחזיר/ עוף/ פירות ים וגם הסגנון יכול להשתנות יש כאלו יותר קרמיים, יש כאלו יותר עכורים וכבדים ויש גם ראמן טבילה שנקרא טונקאצו. יש כאלו שיגידו שזו פלצנות אבל הרעיון הוא לשמור על מרקם האטריה נגיסה, אולי הדוגמא הכי טובה שיש לי בראש היא לאכול קורנפלקס וכל פעם להוסיף קצת דגנים לחלב כדי שלא יהיו מושיים, אז כזה. הראמנים ענקיים בגודלם, לא דומים לאף ראמן שתאכלו בארץ.

*קינוחי מאצ׳ה למיניהם- אין כמו טעם של תה ירוק, לאלו שמחבבים כמובן. תוכלו לנסות קינוחים מסורתיים בטעמי תה ירוק וגם הוג׳יצ׳ה (תה קלוי), לעיתים תיתקלו גם בשעועית(לפעמים זה לא טעים וזה בסדר צריך להתרגל). אני מאוד אוהבת גלידת מאצ׳ה. הייתי ממליצה לנסות קינוחים בקיוטו שידועה מאוד בשל הקינוחים המסורתיים שניתן לרכוש בה.
*קינוחי אורז- מי לא שמע על מוצ׳י? האמת היא שיש כל מיני מוצ׳י עם גלידה ועם קרמים ולפעמים רק ממתקי אורז עם אורז קלוי וזה נורא נורא טעים. ממליצה גם לנסות דנגו בדר״כ מגיעים ככדורים צבעוניים בצבעי ירוק, לבן וורוד שמסמלים את הסאקורה, את העצים ואת השלג לפי העונות היפניות וגם את הדנגו עם הסויה. אחד הסיפורים מספר שהמוצ׳י הממולא בגלידה הוא בעצם מדמה כדור שלג וזו הייתה דרך לגרום ליפנים לאכול בחורף.

*פירות- ביפן וגם בקוריאה תוכלו למצוא פירות מאוד איכותיים, חלקם גם יקרים מאוד. נהוג להביא פירות בתור מתנה. אני אהבתי מאוד את התותים המיוחדים שאכלנו.
*קקיגורי- אני יודעת שהשם מוזר חח אבל זה קינוח מאוד מיוחד שעשוי מקרח גרוס עם קרמים וסירופים אבל ממש טעימים. בדר״כ מכינים את הקינוח לפי פירות או טעמים עונתיים. קיימת גם גרסא קוריאנית בשם בינג סו, זה נחמד אבל הרבה יותר מתוק.
*יקיטורי- מומלץ לנסות שיפודים לצד אלכוהול באחד הברים. אתם ממש תמצאו מקומות עם גריל וזה כיף נורא לנשנש.
Uni-בטוח שמעתם על האי אוקיידו שבצפון יפן וידוע בקיפודי הים שלו. זה הארד קור לגמרי, הרבה יותר מאויסטרים למיניהם אבל שווה לנסות. לא בטוח שיהיה לכם טעים.
*Melon bread- לחם ממולא בגלידה. אני אהבתי מאוד ביחד עם המאצ׳ה שאיזנה את המתיקות אבל אפשר גם למצוא בטעמי וניל או שוקולד ועוד.
*סאקורה- אחד הדברים המעניינים והמפתיעים היה דווקא לנסות קינוחים ותה בטעמי פריחת הדובדבן. ממליצה לנסות גלידה או מוצ׳י. יש בדר״כ בעונת האביב.
*גיוזה- כן אתם מכירים אני יודעת אבל משהו באוויר ביפן עושה הכל הרבה יותר טעים. הגיוזות מעולות ויש להן קראסט מהמם בתחתית והן דקיקות. בקיצור לכו לאכול גיוזה, לא דומה לשום גיוזה בארץ.
*טקויאקי- אחד הדברים שאכזבו אותי, כדורי תמנון מצופים בבצק, פצפוצים, קצובושי – שבבי דג בוניטו מעושן, מיונז וברביקיו. מרקם קשוח, רכרוכי וטעם מעושן חזק. אולי שווה לתת לזה צ׳אנס איפשהו, אני פחות התחברתי.
*אוקונומיאקי- מנה שמחולקת לשני איזורים: אוסקה והירושימה. באוסקה המנה נראית יותר כמו פשטידה יש בה ביצים וכל מיני בשרים ופירות ים, ביצה, קצובושי ובהירושימה המנה מגיעה עם כרוב, אטריות, פירות ים ובשר, ביצה, מיונז וקצובושי. גם כאן לא היה לנו מזל ונפלנו על מנה פחות מוצלחת. אם כי שווה לנסות.
*עוגות גבינה- ביפן יש עוגות גבינה מאוד טעימות. אחת מפורסמת שבעיני היא המוצלחת ביותר היא Pablo שמגיעה מהעיר אוסקה וזו עוגה מאוד רכה ולא יציבה עם קרם אפרסק מעל. פשוט עוגה עשירה שחייבים לטעום. עוגה אחרת מאוד מפורסמת היא Rikuro's והיא אכן טעימה, אי אפשר להגיד שלא אבל יש לה טעם חזק מאוד של ביצים והיא לא מתוקה מספיק כדי להעפיל על הטעם של הביצים (אני פחות מתחברת לצימוקים)
*טמפורה- גם על טמפורה בטוח שמעתם, כאן בעיקר טעמנו ירקות וגם שרימפס. ביפן נהוג לשים מלח או מלח מאצ׳ה ירוק ולאכול. לפעמים תקבלו גם רוטב סויה או שתקבלו כחלק ממנה על אורז. אני הכי התחברתי לשרימפס בשוק נישיקי בקיוטו. צריך לקחת בחשבון שהירקות יחסית אל דנטה ולא רכים כמו שאנחנו מכירים.
*בנטו- היא קופסאת אוכל טייק אוואי אבל הכי ביתית שיש, כאשר יש המון מגוון בתוכה שמרכיב ארוחה שלמה. קיימים המון סוגים של בנטו. אני אכלתי בדר״כ בנסיעות, הטוב ביותר היה בטוקיו סטיישן בדרך לקיוטו.
*פיצה- אני יודעת יפן ופיצה.. יש כאן פיצות איכותיות גם בטוקיו וגם בקיוטו שעשויות מחומרי גלם 100% יפניים. שווה לנסות, אנחנו חזרנו פעמיים ויכולנו לחתום שזו פיצה לגמרי בטופ 5 שלנו אי פעם.
*טמגו- בטוח שמעתם על החביתה המתקתקה שמקבלים בסושי או שראיתם סרטונים על איך מכינים טמגו. לעיתים תתקלו בשווקים בטמגו על שיפוד, לי באופן אישי זה קצת מתוק מדי ואפילו אני יכולה להחשיב כקינוח.
*צלופח- ביפן יש צלופחים מתקתקים. כן אני יודעת זה יכול להישמע מבהיל אם לא אכלתם אבל זה דג רך וטעים בדר״כ יש עליו גלייז והוא מגיע עם אורז.
*פנקייק יפני– היפנים ידועים בפנקייק היפני שלהם ולו מרקם של סופלה רך. נעשה שימוש הן בחלמונים והן בחלבונים המוקצפים. קחו בחשבון שלוקח 20 דק׳ להכין פנקייק ואם אתם ממהרים ויש תור זה עלול לקחת לא מעט זמן. חובה לאכול עם רוטב אחרת תרגישו טעם של ביצים. שווה את הכל בשביל המרקם.
*karagge- הגרסא היפנית לעוף מטוגן. יש גרסאות עם ציפוי ויש כאלו שלא, העוף מטוגן פעמיים והוא מאוד פריך ממליצה לנסות, אני אהבתי מאוד.
*סקאלופ- אם אתם אוהבים פירות ים, חובה לנסות סקאלופ טרי או מבושל כי בארץ אין טריים וזה עולם אחר. טעמתי גרסא צלויה עם סויה וחמאה שמעט הזכירה לי את המטבח הספרדי. טעים.
*באן- האטרקציות המפתיעות הן תמיד הדוכני אוכל שיש מחוץ או בירידה ממקדשים, שווה לנסות כאן באן מאודה טעים. אל תתפתו לאלו בחנויות נוחות, זה לגמרי לא אותו הדבר.
*לחם יפני- רך רך אוורירי כמו אלו שתמיד אנחנו רואים בסרטונים. אני אהבתי בקיוטו את Amaco , נראה כמו קוביה ויש לו מרקם של חלה.

*סגנון ישיבה כשאוכלים- לעיתים תתקלו במקומות שבהם אוכלים ממש בתוך תאים או עם חוצץ ביניכם בשולחן. יש הרבה אנשים שאוכלים לבד במקומות וזה מאוד מקובל שכל אחד בעולם שלו. יש בזה משהו מיוחד. לעיתים גם תתקלו באכילה על רצפת טאטאמי או ללא נעליים.

מה זה איזאקיה, אומקסה ומה זה קייסקי?ֿ

איזאקיה היא סוג של פאב שבו מגישים הרבה שתייה לצד אוכל יפני מסורתי או מודרני. בשונה ממקומות אחרים ביפן שבהם מקפידים להתמחות במשהו ספציפי נניח כמו סושיה, ראמניה או מקום לטמפורות, כאן יש הכל מהכל. תוכלו לראות באיזאקיה אנשים מכל מעמדות החברה.

אומקסה היא ארוחת שף שבה אתם לא יודעים את התפריט מראש, אתם צריכים לסמוך על השף ולכבד אותו.

קייסקי היא ארוחת שף עם מבנה תפריט קבוע ועונתי שבדר״כ מכיל: מנת פתיחה, סשימי, דג צלוי, מרק, אורז טמפורה וקינוח. קיוטו ידועה בארוחות הקייסקי.

אם כי חווית האיזאקיה והקייסקי שלנו היו מוזרות ולא מספיק טובות כדי שאספר עליהן. כנראה שאצטרך לנסוע שוב כדי לספר כמו שצריך. גם אומקסה וגם קייסקי נחשבות לארוחות לא זולות.. קחו בחשבון.

קצת על תחבורה ציבורית ועל האיזורי לינה שבחרנו בטוקיו

כשעשינו הכנות מקדימות לטיול, קראנו הרבה על הדרכים ברכבות ובאוטובוסים השונים. חשוב לציין שהדייקנות ביפן היא מופתית, כמעט ב99.9% מהפעמים, כלי התחבורה הגיע בדיוק בזמן ואפילו הקדים. לכן תמיד עדיף להגיע כמה דקות לפני. בגלל שהיינו בשני איזורים שונים בטוקיו, הגענו למסקנה שהכי נוח להיות במלון שקרוב לקו Yamanote . באופן אישי אני פחות התחברתי לכל איזור Kabikicho בשינג׳וקו וגם לתחנה עצמה שהייתה פשוט עצומה ומסובכת להתמצאות. אם אתם בקטע של נוחות ואוהבים גם את השקט שלכם, אני ממליצה על תחנות קרובות מאוד לשינג׳וקו נניח Takadanobaba שבה ישנו, ממש 2 תחנות משינג׳וקו והמלון שלנו היה צמוד וזה היה מאוד נוח. בחלק האחרון של הטיול התמקמנו מתוך נוחות ורצון להתפנק במלון בGinza, ספציפית לנו זה עזר מבחינת חלקים שלא ביקרנו בהם אבל ההתמצאות הייתה מסורבלת קצת כי לא היינו ליד קו Yamanote.

מלונות שישנו בהם בטוקיו:

Grand Fresa sotetsu Takadanobaba- מלון חמוד מאוד, חדרים קטנים אז קחו בחשבון אבל יחד עם זאת מיקום מהמם קצת רחוק מההמולה (2 תחנות) ויש ליד חנויות נוחות, מרכז קטן עם כל מיני, דונקי קטן צמוד למלון ותחנת רכבת. אני אהבתי כי היה קל להסתדר בתחנת רכבת, היא הייתה ממש על הYamanote.

Park Hotel Ginza- מלון אומנים, יש כאן תערוכות מתחלפות בלובי ובכל קומה וגם חדרים מיוחדים שאומנים ציירו במיוחד. נוף מהמם לפוג׳י, המלון ממוקם בקומה 25. אם כי ההתניידות לא הכי נוחה. אם בא לכם משהו מיוחד ומפנק לסוף הטיול זה מעולה.

קצת על הרובעים בטוקיו ומה עושים בטוקיו?

בטוקיו יש 23 רובעים ואוכלוסיה של כ14 מיליון תושבים בעיר עצמה ובמטרופולין 37 מיליון. אתם הולכים להיות בשוק מהעיר הזאת, לוקחים כמה ימים לקלוט איפה אתם ומה עושים ומה קורה. פשוט תזרמו.

Shinjuku-

אחד הרובעים המרכזיים בטוקיו שמשמש למסחר ועסקים, יש כאן תחנה עצומה של רכבות ואוטובוסים, היא גם תחנת הרכבת הכי עמוסה בטוקיו. בכללי כיף להסתובב ולטייל, יש המון חנויות, המון נאונים ששואבים אותך כמו החתול בתלת מימד או הגודזילה.

מה עשינו בשינג׳וקו?

*Golden Gai – מתחם ברים קטנטנים בעיקר עם אלכוהול.
*Omoide Yokocho, סמטת הזכרונות- 2 סמטאות צפופות עם הרבה ברים וגריל. תוכלו למצוא כאן הרבה מאוד שיפודים שמוגשים לצד אלכוהול, כיף להגיע בערב. (עדיף בגדים קלילים כי חוזרים עם ריח של גריל)

*Isetan depachika- כלבו ענק שבקומה התחתונה שלו יש כל מיני נשנושים נחמדים. לא אכלנו הרבה אבל כן שווה להסתובב כאן כי יש הרבה דברים מעניינים.
*הולכים למתחם ארקייד- יש את אלו שאנחנו מכירים גם מהארץ עם משחקי וידאו, הוקי אוויר, באולינג, קליעה למטרה(חיצים), קריוקי ועוד … ויש גם כאלו מאוד מאוד רועשים עם משחקי וידאו שמזכירים קצת אווירה של קזינו, כל אחד יושב במקום משלו. חוויה לראות, מחריש אוזניים.
*Kabikicho- אזור שהייתי קוראת לו אפילו מפוקפק בשעות הערב, סוג של חלונות אדומים. אפשר לראות את הדיסוננס המטורף בין האיפוק והחריצות של היפנים לעומת הערב שבו אפשר להתנתק ולהשתכר. לעיתים תראו כאן אנשים מקומיים שרויים על הרצפה מעולפים. זה קורה הרבה שמשתכרים ונרדמים ברחוב וגם העובדה שהרכבת לא פועלת בלילות משפיעה על כך. יש גם מלונות ״אהבה״ למיניהם ומועדוני חשפנות ומין.
* Giant Cat- שלט נאון 3D של חתול, לעיתים גם פרסומות, כיף להסתכל.

*לא לפספס-

Shin okubo- אם אתם בשינג׳וקו אל תוותרו על השכונה הקוריאנית הקרובה. תוכלו למצוא בה הרבה חנויות שמוכרות דיסקים, חולצות, מניפות, גרביים, תמונות של להקות קיי פופ קוריאניות. כמו כן, יש גם הרבה מאוד מסעדות קוריאניות למיניהן. יש גם הרבה מאוד קינוחים כמו בינג סו, סופרמרקטים עם חומרי גלם קוריאניים, מוצרי טיפוח מאוד איכותיים ביניהם קרמים, איפור ומסיכות לפנים.

מקומות שאכלנו בהם:

*Coco ichibanya- רשת קארי יפני שמוגש עם טונקאצ׳ו (שניצל בשר לבן), קארי ע״ב בקר או בשר לבן ואורז. טעים, כבד מאוד, משתלם יחסית.

*Ichiran Ramen- רשת ראמנים שהיא הארוחה הראשונה שלנו ביפן, חיכינו לפחות שעה בתור(שווה לבדוק אם יש סניפים פחות עמוסים), הראמן כאן טעים מאוד ויש דף שבוחרים בו רמת חריפות, מרקם אטריות, כמות שום ועוד.. מזמינים ממכונה אוטומטית.

*Yakiniku Motoyama- אחד הדברים שהתאהבתי בהם בטיול הוא יקיניקו, גריל יפני. פשוט נתחי בשר דקיקים וסופר איכותיים שצורבים על הגריל. לא היה יקר מדי ופשוט בחרנו את המקום לפי תמונות, טעים, סוגר פינה. אחלה לוקיישן לסבב טעימות אחרון בעיר.
*Gong cha- רשת של באבל טי ששתינו כמה פעמים בטיול גם בטוקיו וגם בקיוטו, ממליצה על הסוכר החום ועל הטעם האהוב עלי, טארו (שורש יפני). השתייה מגיעה כמו שצריך, בטמפרטורה הנכונה, כמות סוכר שאתם בוחרים, לא יקר כמו בארץ. פשוט שלמות.
*שיפודים בOmoide Yokocho

*Shin Udon- מקום דיי עמוס, אם כי לא גדול. חובה להגיע מוקדם נניח באזור 18:00 ולהירשם במכונה. מיד לאחר מכן תקבלו QR ובו תוכלו להתעדכן מה מצב התור. לנו לקח שעה וחצי אם לא יותר אבל אפשר פשוט להסתובב בסביבה. מכינים כאן אטריות אודון מאפס שמגיעות עם בשר/ביצי דגים או צמחוני. ביחד עם חמאה, בצל ירוק, רוטב וביצה. למקום היה בעבר מישלן, לא יקר כאן. בערך 30 ש״ח למנה.

קרוב לShinjuku

*סושי מסוע בסושירו Sushiro סניף Takadanobaba- היה לנו ממש צמוד למלון סניף של סושירו שגילינו עליו במקרה. כאן תשבו בתא משותף ותוכלו להזמין מטאבלט את הסושי שלכם. יש כאן ספיישלים של טונה מעולים וגם טמפורה ומרקים וקינוחים. שווה כל שקל, חוויה כיפית ולא מחייבת ולא יקרה. לא היה לנו תור וזה נחמד לפעמים לעצור את המירוץ למסעדות. ממליצה בחום.

Harajuko-

הארג׳וקו ממוקמת קרוב לשינג׳וקו ולשיבויה והיא אחד הרובעים הכי שווים בעיני בטוקיו כי יש בה הכל החל מהרגע שיוצאים מתחנת הרכבת ויורדים ברח׳ Takeshita שפשוט שואב אותך לתוכו וגם שמסתובבים באזור ומגיעים לפארק ולמקדש.

מה עשינו בהראג׳וקו-
*הסתובבנו ב Takeshita dori- רחוב ארוך עם הרבה אוכל רחוב, החל מצמר גפן במלא טעמים וצבעים, קרפים, מוצ׳י, טוסטים צבעוניים, קפה בצורות ועוד. יש כאן גם בתי קפה בנושאים מסויימים: כלבים, קיפודים, ינשופים ועוד. ממליצה לנסות את מזלכם בחנויות עם מכונות ובהן צעצועים בתוך קפסולה. מזכרת חמודה מאוד שמכניסה אתכם קצת ליפן. את הקפסולות ממחזרים, אז אל דאגה:)

אוכל טעים ולא טעים ברחוב:
*Totti צמר גפן בצבעי קשת, בטעמי סוכר רגיל, תות, לימון, מלון, סודה וענבים- טעים מאוד, מתוק מאוד, מרגישים את הטעמים. מסוג הדברים שמצטלמים מושלם לאינסטגרם ונמאס מהם אחרי כמה ביסים ועם זאת, עדיין הייתי מנסה

*Long Longer Longest- מקל גבינה על שיפוד עם קרוטונים וצ׳יפס ספירלה. טעים, כבד, שווה לחלוק אחד עם אדם נוסף.
*Yurin an – מוצ׳י עם קרם ותות בתוכו. אני אהבתי מאוד את המאצ׳ה.

*באבל טי- Xingfutang תה קר בטעמים עם פניני טפיוקה שמכינים במקום. הרבה יותר טעים מהארץ.
* לא טעים – Marrion crepes -קרפ קר ממולא בקרם מאוד כבד. חבל על הקלוריות ועל הכסף.

*Daiso- כלבו יפני ענק שיש גם בארץ אבל רק הרבה יותר שווה. תוכלו למצוא כאן מוצרי מזון, מוצרים לבית, למטבח וכל מיני שטויות שהן בעיקר משתלמות וגם מזכרות כיפיות. שווה לקפוץ.

*בית קפה לחתולים Cat Cafe Mocha-קראתי הרבה על כל הנושא הזה לפני שהלכנו כי רציתי לדעת שזה לא משהו מתעלל כמו נניח ליטוף קיפוד או חיות בר או ינשופים. בית קפה שמשלמים על כניסה לפי זמן המינימום הוא חצי שעה שהיא לגמרי מספיקה, חולצים את הנעליים בכניסה ומכניסים ללוקר, שימו טיימר על הזמנים כדי שלא תחוייבו יותר(אם כיף לכם אז תישארו:), מקבלים גישה חופשית למכונת שתייה חמה או קרה(הכל מלאכותי ומתוק ברמות). החתולים מתעניינים רק באוכל כמו חתולים אמיתיים אבל עדיין חוויה ללטף אותם ולקנות להם מאכלים היישר מאוכל רגיל של חתול לגלידות מותאמות וסוכריות על מקל. המטרה של בתי קפה לחתולים הן להפיג בדידות בקרב האנשים.

*Anakuma cafe- בית קפה קטן עם חור בקיר ובו יד של דוב מגישה קפה ואוכל. מזמינים במכונה ליד. אותה יד גם מגישה מטבעות שמכניסים למכונה עם פרסים קטנים. הרעיון של בית הקפה הוא לעזור לאנשים שמתמודדים עם חרדה חברתית בכך שאין כל מגע או קשר ישיר עם הלקוח. זה לא היה זול כוס שתייה עלתה לי 1300 ין אבל זו חוויה חמודה.

Gyukatsu Motomura- רשת יפנית של סטייקים עטופים בפנקו שאתם צורבים על אבן חמה וטובלים ברטבים. מוגש גם עם אורז ומרק מיסו מאוד טעים. אחלה של חוויה. המתנה בתור ארוך של לפחות שעה. שווה את ההמתנה.

פארק Yoyogi-אין דבר שאני אוהבת יותר מפארקים, בעיקר בערים גדולות כשבא לי קצת אוויר מכל ההמולה. כיף להסתובב ולראות את הפריחה של העצים ולשבת ליד האגם. כשטיילנו הייתה עוד קצת פריחת סאקורה, לגמרי מקום שאפשר לטייל בו כמה שעות טובות.

Shibuya-

אחד המקומות הכי מפורסמים בטוקיו הוא מעבר החצייה האייקוני שנחשב לאחד מהעמוסים ביותר בעולם, בכל אור ירוק חוצים בממוצע כ-2500 בני אדם את מעבר החצייה. חוויה לראות תמיד ובטח שגם לחצות. אפשר לראות מהקומה השנייה של הסטארקבס.

מה עשינו בשיבויה?

*ראינו את מעבר החצייה מהסטארבקס.
*הלכנו לראות את הפסל של האצ׳יקו, כלב מפורסם מזן אקיטה (שגם יצא סרט עליו) שהבעלים שלו נפטר והוא היה מגיע במשך עשור כל יום לתחנת הרכבת ומחכה לו. האצ׳יקו מסמל נאמנות.

*בניין 109 – בניין אייקוני ובו 10 קומות ובהן בגדים, אקססוריז ואופנת נשים. אומרים שהמוזיקה רועשת כדי שמבוגרים לא יגיעו. בעיני זה נחמד אבל האמת היא שלא הייתה לי סבלנות לקנות משהו.
*Donki- רשת דונקיחוטה היא סוג של סופר עם מלא ממתקים מעניינים, תבלינים, שטויות לבית, מזכרות, מוצרי טיפוח, אוכל, שתייה וכו׳. אפשר בכיף לבלות כאן שעות, במיוחד בסניף שיבויה. יש לציין שלא כל כך זול כמו שחושבים, כן יש מציאות אבל בקלות אפשר להשתגע ולא לשים לב לחשבון הסופי. בקומה האחרונה יש עמדות עם Tax Free ממש נוחות. צריך להצטייד בדרכון. פתוח כאן 24/7.

*חנות דיסני- בשיבויה יש חנות דיסני בת 3 קומות, לא מצאתי כאן שום דבר אבל היה כיף להסתובב.

מה אכלנו באזור שיבויה?

*Shodai- מקום שידוע במרק האודון שלו שמכיל בשר וקארי יפני עם קציפת תפו״א קרה מעל. המנה הייתה לי טעימה אבל לגמרי כבד לאכול 2 מנות כאלו, אולי שווה לקחת מנה אחת ועוד מנות אחרות ולחלוק. לקחנו גם ברווז(קצת לעיס), טמפורה שמגיעה עם 6 סוגי מלח שונים וגם שעועית ירוקה מתובלת.

Ueno

וואנו מתחלק לשני חלקים: פארק ושוק. אנחנו התחלנו בפארק והמשכנו לשוק.
מה עשינו בוואנו?

*טיילנו בפארק לכיוון המקדשים בסדר הבא: Kiyomizu kannon, המשכנו לShinubazu pond ואז סיימנו בBentendo Temple. בין לבין היו גם קצת דוכני אוכל. בעיקר היה כיף להנות מהפריחה היפיפיה שהייתה בפארק, הספקנו גם לראות קצת פריחת דובדבן.

*מזלות- לאורך הטיולים במקדשים תפגשו הרבה משחקי מזלות, גם כאן בפארק היו שקים שהיה צריך לקלוע ולפי מספר הקליעות מגלים אם יש מזל רע, ממוצע או טוב. משחקי כאלו היו גם באסאקוסה ובמקדשים שונים בקיוטו.

*שוק Ameya Yokocho- שוק גדול עם הרבה אוכל, ביגוד, הנעלה ובעיקר המון דברים זולים בכמויות.

Asakusa

העיר העתיקה של טוקיו, בתקופת האדו היה תיאטרון קאבוקי וחלונות אדומים עד להופעת בתי הקולנוע. במהלך מלחמת העולם ה2, חלקים נרחבים באסאקוסה נפגעו ושוחזרו כמו למשל מקדש Senso ji שהוא האטרקציה הבולטת. המקדש מוביל לרח׳ Nakamise שבו אפשר למצוא הרבה מאוד מזכרות, ממתקים מסורתיים ועוד.

מה עשינו באסאקוסה?

*הלכנו למקדש Senso Ji ובו משחק מזלות קטן. מכניסים מטבע תרומה, משקשקים את כלי המתכת ומוציאים מקל שעליו מספר ביפנית. לפי המספר בוחרים מגירה ופותחים אותה. במגירה יש דף עם המזל שנבחר. מזל רע, מזל רגיל ומזל הכי טוב. ניתן לראות הרבה פעמים דפים קשורים, המטרה היא להשאיר את המזל הרע ולא לקחת אותו איתך. אומרים שהטוב ביותר הוא מזל רגיל כי יש לאן לשאוף.

*טיילנו ברח׳ נקמיסה וקנינו מזכרות כמו מטריה, מחזיקי מפתחות, גרביים ועוד. אכלנו מוצ׳י צבעוני ומוצ׳י עם סויה, שתינו אמאזקה- משקה אורז יפני מותסס ואכלנו מוצ׳י.

*  רח׳ Shin Nakamise עם מסעדות וחנויות רק מקורה.
*אכלנו בסושי עמידה חמוד מאוד

*אכלנו מלון פאן, לחמניה יפנית ממולאת בגלידת מאצ׳ה, שווה לעלות למעלה ולשבת בטאטאמי. קוראים למקום Kagetsudo kaminarimon. טעים מאוד.

*הלכנו לרחוב Kappabashi שהוא הרחוב המושלם לאוהבי המטבח והאירוח. תוכלו למצוא כאן הרבה מאוד כלים יפים, צלחות, סכו״ם, כוסות, כלי בית, כלים למטבח, סכיני מטבח, חומרי גלם, עתיקות וגם דגמים של מאכלים בגודל מקורי. במסעדות ביפן תוכלו למצוא את דגמי המנות וברח׳ קפאבאשי ממש מוכרים את הדגמים וגם מחזיקי מפתחות ומגנטים אם כי הם לא כל כך זולים.

הערה:
אם אתם בסביבת הדונקי באסאקוסה ובמקרה עשיתם המון קניות ואתם לא יודעים איך להסתובב, תחפשו לוקרים. לעיתים במחיר מגוחך של 200 ין תוכלו לאחסן את החפצים שלכם ולנעול עם מפתח. אותנו זה פשוט הציל.

Ginza

כל פעם שאמרתי Goya, התכוונתי לגינזה. גויה היא שכונה מאוד עשירה במדריד וגינזה פשוט הזכירה לי אותה וגם את השדרה החמישית בניו יורק. את גינזה תיכנן אדריכל אירי, כאשר הסגנון מאוד מערבי עם הרבה חנויות ראווה של בתי אופנה, שכונה מאוד יוקרתית ברובע צ׳או , יש בגינזה את הסניף הגדול ביותר של יוניקלו ובו 12 קומות וגם את שאנל, דיור, גוצ׳י, לואי ויטון ועוד.

דברים שעשינו בגינזה:

*שופינג בכל הרחוב הראשי, לפחות כמה שעות עד חצי יום
*ארוחת בוקר בA happy pancake שימו לב שיחסית עמוס לקחנו ברקוד עם המתנה ועלינו למעלה, לקח 45 דקות לקבל פנקייק(זמן מינימלי הוא בין 20-25 דק׳) אבל לגמרי שווה לפתוח בוקר באיזי לפעמים. טעים מאוד.
אכלנו גם פעם נוספת בקיוטו. ממליצה על הפנקייק הקלאסי, על הספיישל תות שוקולד לבן ועל השוקולד.
*אכלנו גיוזות מטורפות ומשתלמות במסעדה סינית(ידעתם שגיוזות במקור מגיעות מהמטבח הסיני נכון?) קוראים למקום Gyouza Tenryo, חובה לאכול עם הרוטב שלהם של הגיוזה, אם אתם לא רואים תבקשו.

Tsukiji

אולי החלום הכי גדול שלי היה להגיע למכירה של דגי טונה לפנות בוקר. כמה סרטונים ראיתי וכמה קראתי על זה. אי שם בשנת 2019 החליטו להעביר את השוק הסיטונאי אל מחוץ לעיר, השוק החיצוני נותר ללא שינוי. כל היופי היה שהדגים של השוק בדוכנים בחוץ, היו אותם הדגים מהשוק הסיטונאי אך יחד עם זאת אנחנו עדיין ביפן והדגים עדיין מעולים. אם כי איכשהו השעות של השוק נותרו מוקדמות מאוד, כך שכדאי להגיע באזור 8:00-9:30, אנחנו הגענו לקראת 10:00 והיה יחסית עמוס. עדיף כמובן להתפצל בתורים. זה כן מאוד מתוייר אבל כן מאוד איכותי עדיין כי זו יפן והיא אדירה. תמצאו כאן בעיקר אוכל ומזכרות.

דברים שניסינו בצ׳וקיג׳י:

*גלידה Cremia בתוך המבנה, עולה 500 ין. מזכירה גלידה של מקדונלדס רק הרבה יותר שווה.

*רול של טונה עם בצל, מגיע עם סויה ווואסבי. עלה באזור ה500 ין לרול ממש גדול. ממש מול המבנה, אי אפשר לפספס את התור.

*טמגו על מקל וטמגו עם צלופח על מקל. קצת מתוק אבל נחמד לנסות.

*שיפוד וואגיו A5, השיוש הכי יפה שיש. לגמרי ביס שאפשר לחלוק כי הוא קצת כבד אבל עדיין שווה לנסות. עולה 90-100 ש״ח

*אכלנו גם ניגירי של כל מיני חלקי טונה
*מוצ׳י בטעמי מאצ׳ה וסאקורה

*שתינו מאצ׳ה.
*אכלנו שיפודים עם סלמון מצופה ברוטב וגם פיש קייק עם תירס.

Akihabra-

נקרא גם רובע החשמל. תוכלו למצוא כאן בעיקר מוצרי חשמל, אלקטרוניקה וגם הרבה מאוד פרטי אספנות כמו בובות או דיסקים וכו׳. אם בחרתם לקנות מוצר חשמל כלשהו שימו לב למתח החשמלי, ודאו שאין הבדל מהארץ.

מה עשינו באקיהברה?

*הלכנו לחנות אלקטרוניקה Yodobashi Akiba בעלת 7 קומות עם מגוון מוצרים מצעצועים ומשחקים למוצרי חשמל ולרובוט אחד ייחודי בקומה 6 שעולה 13500 ש״ח ואפשר לשחק איתו.
הלכנו לMandrake, שימו לב שיש שני סניפים אחד קטן יותר שקרוב ליודובשי והשני גדול יותר. הקטן עמוס פחות. יש כאן מוצרי אספנות, בובות, דיסקים, קלטות, תחפושות ועוד.
*אכלנו ראמנים בUshio, ראמן אחד בטעם ברווז שבשבילו באנו וראמן נוסף בטעם עוף עם ביצה רכה, בצל מטוגן ואספרגוס עטוף בשר. כפי שניתן להבין עפנו דווקא על הראמן עוף שהיה נפלא ומפתיע מאוד בטעם.

Shimokitazawa-

שכונה היפסטרית ומרוחקת ששמעתי עליה בזכות גל ממליה ״פתיתים״, כשהיה לנו קצת זמן קפצנו לכאן בשעות הצהריים. אם כי מומלץ לבוא בשעות הערב/ אחה״צ. השכונה מורכבת מחנויות וינטג׳ וברים קטנים. נחמד מאוד להסתובב כאן. שתי חנויות שהיו מגניבות הן Village /Vanguard וגם הסופר Ozeki.

Odaiba-

הוא אי מלאכותי שנבנה במקור בתור 6 איים שתפקידם להגן על טוקיו,כאשר יש תקיפה מהים. יצרו את האי מפסולת דחוסה והושקעו בו מיליארדים לטובת ובו כמה אטרקציות מפורסמות כמו הגלגל הענק השני בעולם לאחר הלונדון איי, דגם מוקטן יותר של פסל החירות, Team lab ועוד..

אנחנו ביקרנו ביום גשום מאוד שהיה במקרה הערב האחרון שלנו אז לא רצינו לעשות הכל בלחץ. ביקרנו בTeam lab שזו סוג של תערוכה/ תצוגה שהולכים ממש בתוכה וחלקה נוצרה גם ע״י בינה מלאכותית. אני באופן אישי פחות התחברתי אליו בגלל שהוא הרגיש מאוד אינסטגרמי ולא מספיק טוב בעיני. לא מספיק וואו או אותנטי. פשוט מאוד פוטוגני בתמונות וגם קצת מתאמץ. הייתה היו כמה תצוגות שבהן הולכים יחפים והיה ריח של רגליים חזק מאוד. לי באופן אישי זה פגם בחוויה, הרגיש לי לא נקי ולא מספיק שווה כדי להתמסר לזה.

מקומות שהגענו אליהם בלי קשר לאזור שלהם כדי לאכול-

*פיצה PST או בשמה המלא Pizza Studio tamaki0- פיצרייה מאוד מפורסמת שמופיעה במדריך מישלן, כל חומרי הגלם כאן מיוצרים ביפן ולא באיטליה. הפוגה נחמדה מאוכל יפני למשהו כיפי וטעים. אנחנו חזרנו פעמיים. בדר״ אפשר להזמין מקום, אנחנו באנו ובמזל ישבנו על המטבח ובפעם השנייה זכרו אותנו והושיבו אותנו בחוץ אפילו שהיה עמוס מאוד. כפי שציינתי בתחילת הפוסט, היא לגמרי בטופ 5 שלנו. אפשר לראות ממש קרוב משם את הTokyo Tower.

*Kabi- מסעדת פיין דיינינג יפנית עם טכניקות נורדיות. היה נחמד בעיני אבל קצת חדגוני, הרגשתי שחומרי הגלם קצת חוזרים על עצמם. כן טעים אבל לא לכל אחד.

פוג׳י

אולי אחד הסמלים הכי בולטים של יפן הוא ההר פוג׳י-סאן שהוא גם הנקודה הכי גבוהה במדינה. אפשר לראות את פוג׳י מטוקיו, בבוקר האחרון של הטיול ראינו את פוג׳י בראות מושלמת. החלק הטריקי הוא כמה אפשר לראות מההר הקסום הזה. הדבר הראשון שהייתי עושה הוא לבדוק מהי הראות לשבוע שבו אתם בוחרים להגיע, משתנה כל הזמן אבל אין דבר יותר מבאס מלהזמין, להגיע ולא לראות כלום.

פוג׳י הוא הר געש פעיל וההתפרצות האחרונה שלו אירעה ב1707. במרבית השנה ההר מכוסה בשלג ועונת הטיפוס היא מיולי עד סוף אוגוסט

מה עשינו בפוג׳י?

הגענו לפוג׳י מטוקיו באוטובוס בוקר מתחנת שינג׳וקו, ניתן להזמין מהאינטרנט. התחנה נמצאת מול תחנת הרכבת בקומה 3. יש לציין שהאוטובוס מגיע לפני הזמן ויוצא בול בזמן חשוב להגיע לפחות רבע שעה לפני כי העליה כבר מתבצעת 10 דק׳ לפני. הנסיעה אורכת כשעתיים כאשר יורדים בתחנה והולכים ברגל כרבע שעה לכיוון הפגודה.

*Chureito Pagoda- פגודה מהממת בכלל בתקופת הסאקורה יש פשוט נוף מדהים לכיוון ההר. בירידה יש כמה דוכנים שאפשר לקנות בהם אוכל, אנחנו לקחנו דנגו, גלידה עם ממתקי אורז ואבקת אורז וגם פירות ים צלויים. יש לציין שהמקום למטה הפינתי הוא היחיד שראיתי בו צ׳יפס ארוך יפני.

בהמשך לקחנו רכבת לכיוון אגם Kawaguchiko וקו אוטובוס שעשה מסלול מעגלי והגענו לOishi park שגם שם יש נוף מהמם להר. אפשר לקנות שם פירות עונתיים אם כי לא הכי זול.

*אונסן Yurari- בגדול כל מה שאני יכולה לספר זה בעיקר על החנות מזכרות של האונסן הזה כי אני לא הוכנסתי בגלל הקעקועים שלי. נשמעת חוויה מיוחדת. אז אם אין לכם קעקועים, לכו על זה!

הערות:

לא תאמינו כמה היה קשה לכתוב את חלק א׳ בין לבין לארוחות, לסדנאות ולפופ אפ אבל גם בלי קשר זה פשוט חוויה שקשה להוציא אותה החוצה בפעם אחת ולנקז אותה לפוסט. שבועיים מלאים רוויים במלא חוויות מיוחדות. לכן החלטתי שעדיף לחלק את הפוסט הזה לשני חלקים. בחלק השני ארחיב יותר על קיוטו, אוסקה, נארה ופוג׳י וכמובן על מה אני ממליצה לקנות. אם יש לכם בקשות/ רעיונות תכתבו כאן למטה.

שיהיה טיול מהנה, עדן

הפוסט המלצות לטיול ביפן, ארץ השמש העולה חלק 1 הופיע לראשונה ב-Eden eat.