מכירים את זה שאתם יודעים שמשהו קרה אבל פתאום לא מאמינים? חזרתי לפני כמה ימים משבועיים ביפן ובכל רגע שם הרגשתי שאני הוזה אבל אני בכלל במימד אחר. אני? אני שטיילתי בלא מעט יעדים ונחשפתי במהלך חיי לאנשים מכל רחבי העולם, נותרתי פעורת פה. יפן היא אובר וולמינג וממכרת, היא לועסת אותך ושואבת לתוכה, היא חדישה, עתידנית אבל בו זמנית גם מאוד תרבותית ועתיקה. מדינתנו הקטנה שנבנתה טלאי על גבי טלאי, היא ההפך הגמור מיפן, שהיא הרמונית ומאוד מתוכננת עד הפרט הכי קטן.
בחיים לא קרה לי שטיילתי ביעד ובכל יום חשבתי על הפעם הבאה שאגיע אליו. קרה לי שתהיתי לעצמי אם הייתי מוכנה לגור באותה המדינה, כאן פשוט הרגשתי שלא ראיתי מקום כזה בחיים שלי ובשונה מפעמים קודמות הפעם נערכתי מראש ותיכננתי כל צעד כי פשוט אין ברירה. שבועיים הם מעט זמן ביפן. יכולתי בקלות להישאר עוד חודשיים והייתי מרגישה אותו הדבר. הפומו הוא תמידי.
החלק הכי חשוב בפוסט הזה
אתם פשוט לא תספיקו הכל וזה באמת בסדר. זה רק אומר שתצטרכו להגיע עוד פעם. יש אינסוף המלצות אפילו כאן בפוסט הזה אבל בסוף זו מדינה שלרוב לא נופלים בה. אם משהו נראה לכם טעים, כנראה שרוב הסיכויים שהוא טעים. מהניגירי הכי פשוט לראמן עם התור הארוך. תטילו ספק באושיות אינסטגרם שמעלות אוכל פוטוגני ותשחררו מהלחץ. תהנו. הגעתם לצד השני של העולם ויש לכם זכות לחוות את הטיול הזה לפי הרצונות שלכם. יכול להיות שיהיו נפילות, אלה הם החיים אבל ההצלחות שלכם יהיו מסחררות, אין לי ספק. יפן היא המדינה הזו שפתאום תאכלו ביס כבר הרבה אחרי שחזרתם אבל איכשהו תיזכרו באותו רגע בלתי נשכח בה. היא כמו סם ממכר.
מאיפה מתחילים?
ארגון מקדים-
ברגע שקנינו כרטיסים התחלנו לבצע כמה דברים:
*חרשנו על הבלוג המקסים של גל ממליה, ״פתיתים״
*פתחנו כל יום יוטיוב וראינו מסלולים אופציונליים
*הסתכלנו על הרבה מאוד מטיילים שטסו ליפן ועל הטיול שלהם
*הצטרפנו לקבוצת ״יפן למטיילים״ בפייסבוק ומאוחר יותר גם בוואטסאפ.
*קראנו הרבה באתר של ״יפנית״
*בדקנו מה נדרש בכניסה ליפן, הטופס הזה שצריך לשנות צבע לכחול+ 2 ברקודים
*סידרנו את המסלול שלנו לפי 2 עוגנים: טוקיו וקיוטו ומשם בדקנו מה מעניין אותנו.
*ניסינו להבין אם JR Pass יוצא לנו משתלם והזמנו אותו ואת הנסיעות מראש. תחמנו את השבוע בכמה שיותר נסיעות
*הזמנו מראש מסעדה אחת יוקרתית.
*הזמנו מקום לTeam lab.
*הזמנו מלונות
*עשינו ביטוח נסיעות.
*התחלנו לסדר מסלול לפי איזורים בטוקיו
*בנינו קובץ עם מידע על כל מקום שהגענו אליו ביפן, כולל אטרקציות וחנויות שמעניינות אותנו.
פרטים טכניים לנסיעה-
*סים קארד- לרוב אני אדישה בכל הנוגע לזה. אני אוהבת להגיע ליעד ללכת לחנות ולקנות סים מקומי. גם כאן ראיתי לא מעט פרסומים על כך שאפשר לקנות ביפן סים קארד, אולם כשהגענו לשדה התברר לי שהיה צריך להזמין מראש. התחברתי לווייפי והזמנתי חבילת גלישה 30 ג׳יגה ב300 ש״ח וזו הייתה החלטה מאוד חכמה. האינטרנט רץ לי מהר וחרשתי עליו המון.
*JR Pass- נסענו באמצע- סוף עונת האביב, תקופה מאוד עמוסה ביפן. הצלחנו לרכז לא מעט נסיעות בטווח של 7 ימים, כך שהשתלם לנו לעשות כרטיס פאס לשבוע שמקנה נסיעה חופשית בשינקנסן (רכבת הקליע) וגם ברכבות נוספות של חברת JR (יש כמה שלא כלולות בפנים). כל כרטיס עלה לנו 250 דולר שהם לא מעט אבל הפריווילגיה הכי גדולה שלנו הייתה שיכולנו להזמין מקומות מראש לכל הנסיעות שלנו וזה מאוד הרגיע אותנו. כשנחתנו התפצלנו בשני תורים. הראשון של חברת JR והשני לטובת כרטיס Suica . בתור הראשון הצטרכתי להראות את מספר ההזמנה והדרכון ואז הודפסו לי כרטיסי הפאס השבועי שלנו. לאחר מכן הוצאנו במכונה בתחנת שינג׳וקו את כרטיסי הנסיעה הנוספים.
שימו לב שזהו האתר הרשמי-
זה יכול להיות מאוד מבלבל. אפשר לקנות מראש בארץ ולשריין מקומות לנסיעות בתוך יפן. שימו לב יש נסיעות שלא מצריכות שריון מקום כמו נארה/ אוסקה. האתר לא פעיל מהשעה 23:00-4:00 בבוקר בשעון יפן. קחו בחשבון.
*Suica- התור השני היה לקניית כרטיס לנסיעות באוטובוס וברכבת. משלמים על פיקדון הכרטיס 500 ין שעליהם מזדכים בשדה התעופה בסוף הטיול. ניתן להטעין בכל סכום ואם נתקעים עם כסף בפנים, יש אטרקציות ומכונות אוטומטיות שניתן לשלם עליהן באמצעות הכרטיס. טיפ נוסף- בחלק מהמכשירים ניתן לרכוש את הכרטיס דרך הארנק ולשלם כמו Apple pay. לי באופן אישי זה לא עבד.
*הזמנת מקומות למסעדה- בהרבה מאוד מקומות שרציתי להגיע אליהם, לא היה צורך בהזמנה. באלו שכן ניסיתי היו לעיתים אתרים לא נוחים לשימוש. באתרים אחרים יש ממש הסבר על צורה נוחה יותר להזמנה. אם בחרתם להזמין מסעדה, שימו לב שיש נהלי ביטול. במקומות רבים קונים את הפרודוקטים לפי ההזמנות וזה מאוד לא מכובד לא להגיע. אולי אחד הדברים שלא מדברים עליהם הוא התורים הענקיים שיש למקומות שווים החל מראמן, גיוזה, טונקאצו, טמפורה ,סושי ומה לא? תיערכו נפשית לזמן ההמתנה הממושך. אולי אחד הפתרונות הכי טובים הם להתפצל וכל פעם להחליף כדי שלא תשתעממו. לעיתים ישנם מקומות שניתן להירשם בהם ואז לעקוב תוך כדי עם אפליקציה, גם שם היא יחסית טריקית ויכולה פתאום להשתנות ברגע.
*קפה בוקר- אם אתם אנשים שאוהבים לקום בבוקר ולשתות קפה, חשוב שתדעו שהרבה מקומות נפתחים רק מ10:00-11:00 בבוקר. תוכלו למצוא קפה ברשתות מוכרות כמו Starbucks (ששם יש גם מאצ׳ה מתוקה מאוד), Excelsior Caffe, Tully's ועוד. לעומת זאת, חנויות נוחות יהיו פתוחות 24/7.
*החזרי מס- איך תמיד בדרך חזרה מאירופה, תמיד התור של הTax Free מורכב מישראלים. לעיתים ההחזרים יכולים להיות מייגעים אבל ביפן זו פשוט גאונות. אתם פשוט מסתובבים עם הדרכון המקורי שלכם ומראים אותו בקופה ביחד עם קוד QR ומקבלים 10% הנחה במקום על הקנייה. הקפידו לשמור את החשבוניות. שווה מאוד.
שאלות חשובות:
איך בנינו מסלול?
שבועיים הם מעט זמן במקום כמו יפן, יש דברים שצריך לקחת בחשבון כמו נסיעות, המתנה בתור וכו׳. היו רגעים שהרגשתי כאילו אנחנו ב״מירוץ למיליון״. החלטנו להתמקד בשני עוגנים מרכזיים שהם טוקיו וקיוטו.
המסלול היה טוקיו—> קיוטו—> טוקיו
באותם יעדים הכנסנו טיולים של חצי יום- יום שלם, נסענו לפוג׳י מטוקיו מהבוקר עד הערב, נסענו מקיוטו לחצי יום לפארק נארה וגם מקיוטו לאוסקה לחצי יום.
בתוך טוקיו אפשר ללכת לאיבוד, היה לנו חשוב לא לבזבז זמן מיותר ולתכנן את המסלול בהיגיון ולכן בנינו קובץ עם מידע על כל רובע בטוקיו שעניין אותנו כולל אטרקציות וסימנו במפה שלנו, לאחר מכן בנינו גם טבלה מסודרת לפי ימים עם מקומות רלוונטיים לאותו היום. בחיים לא עשיתי דבר כזה לפני אבל זה מאוד עזר לנו.
עצם העובדה שחזרנו לטוקיו לקראת הסוף, נתן לנו לגיטימציה לחזור שוב למה שעניין אותנו וגם בחרנו לישון בשני איזורים שונים: תחילה בTakadanobaba שנמצאת באזור שינג׳וקו ובסוף בGinza.
דוגמא לתכנון שלנו בטוקיו:
משמאל לימין
| 27 | 26 | 25 | 24 | 18 | 17 | 16 | 15 | 14 | 13 |
| Tsukiji | Ginza | Tsukiji | Tokyo | נסיעה לKyoto | Sumo | Ueno | Harajuko | Fuji | נחיתה בטוקיו |
| טיסה לארץ | Shopping | Market | נסיעה למלון בGinza | Sumo at Yasukuni Shrine | park | takeshita st | נסיעה לפגודה | הגעה למלון, הוצאת Pass, Suica | |
| Odaiba | Ikebukuro | Akihabra | Shin Okubo | Kiyomizu kannon | Yoyogi park | Oishi Park | סיבוב בShinjuku | ||
| Team lab | Sunshine city | Yodobashi akiba | השלמות: *Shinjuku *Yoyogi Park | Shinubazu pond | meiji Shrine | Lake Kawaguchiko | |||
| סבב אוכל Minato Shinjuku | Namja Town | Mandarake | Bentendo Temple | Shibuya | Yurari onsen | ||||
| Shimokitazawa | Tokyo tower | Asakusa | Shibuya crossing | סיבוב בשינג׳וקו | |||||
| Village /Vanguard | Senso ji Temple | Hachico statue | |||||||
| Nakamise | central gai- 109, Disney, Donki, Shopping | ||||||||
| Kappabashi | Shinjuku omoide yokocho |
מה אוכלים ביפן?
שאלה מצחיקה אבל חשובה.
ביפן תוכלו למצוא הכל מהכל החל ממסעדות פועלים פשוטות עם מאכלים כמו ראמן, סושי- החל מסושי מסוע, לסושי בעמידה לסושי מפונפן וממושלן. רשתות של קארי יפני, טונקאצו עד לאיזאקיות וקייסקי ועשיתי לכם בלאגן בראש אז הנה קצת סדר:
מאכלים שחובה לאכול ביפן-
*סושי- שונה מאוד ממה שאתם מכירים בארץ, בדר״כ תמצאו ניגירי או סושי יחסית פשוט בלי הרבה תוספות או רטבים כמו טריאקי או ספייסי מיונז או הנורא מכל חיקוי של וואסבי. הרעיון כאן הוא האיכות, הטריות והפשטות. ביפן יש דגים ופירות ים מטורפים, יש כאן גם שורש וואסבי אמיתי ואין כל צורך להכניס כל כך הרבה סוכר ומרכיבים לתוך הרול(אני מבטיחה שגם אחרי שבועיים שאני בארץ, הסושי פשוט הרבה פחות טעים לי וכמובן יקר משמעותית).
יש הרבה חוויות סושי ביפן, אם כי האהובות עלי היו במקומות פשוטים כמו שוק, סושי מסוע או סושי עמידה.
*בשוק אפשר פשוט להזמין ולאכול במקום.
*במסוע אפשר לבחור מנות מהמסוע ולאכול. אני חיבבתי יותר את אלו שאפשר להזמין מה שרוצים ולקחת מהמסוע. רשת שאהבתי מאוד היא Sushiro כל פעם עוד ועוד צלחות נערמו להן ויצאנו עם ממוצע סועד של 60 ₪ . סושיות בעמידה מציעות ניגירי לצד אלכוהול, נשנוש כיפי לאמצע היום. היו לנו בהתחלה גם מקומות לסושיות עם מישלן אבל מהר מאוד ביטלתי כי הרגשתי שאין צורך לשלם למעלה מ500₪ על 10 יח׳ ניגירי כשיש באמת איכות מדהימה אבל בטוחה שזו חוויה מדהימה לא פחות.
*צ׳יראשי- הגרסה המפורקת לסושי בדר״כ תראו את מרכיבי הסושי יושבים על אורז מתובל: חתיכות דג נא, ירקות כמו שיטאקי או קנפיו וכ״ו וגם טמגו או טוביקו וכו׳..
*סשימי- אל תפספסו את ההזדמנות לאכול דגים איכותיים וטריים כמו ביפן. זה לא דומה לישראל וכן.. כשתחזרו לארץ סביר להניח שתתבאסו ותתגעגעו לזה.
*קארי יפני- קיימות 3 ורסיות של קארי יפני: כאשר הוא מוגש עם אורז ולעיתים גם עם טונקאצו, בתוך לחמניה פריכה או מאודה או עם אטריות אודון. הדרך האהובה עלי היא עם אורז. צריך לאהוב את הקארי, הוא מאוד אינטנסיבי.
*אטריות אודון- אטריות יחסית עבות שעשויות מחיטה, מוגשות בתוך מרק חם או קר, לעיתים גם ללא מרק ולעיתים גם בתוך קארי. האחות של הפסטה פיצ׳י.
*שאבו שאבו- שמעתם פעם על הוט פוט? סיר עם ציר או מרק טעים שאתם פשוט מוסיפים לתוכם מלא מרכיבים כמו ירקות או טופו. לעיתים גם תקבלו בצד רטבים כמו למשל פונזו. החוכמה היא לתזמן את הירקות לפי אלו שלוקח להם יותר זמן ואלו שנהיים מוכנים מהר.
*Omurice- מאכל שנחשב מאכל לילדים וגם סוג של פיוז׳ן וגם אחת המנות שחיסלתי בדקה וחצי. אורז עשיר ומתובל במכיל בתוכו בשר ועליו חביתה מאוד רכה ונוזלית ורוטב לבחירה: קטשופ או דמי גלאס(רוטב בקר צרפתי עשיר) ניכר שבחרתי בדמי גלאס. פשוט שילוב טעמים מנצח שנותן תחושה של בית וחום ואהבה.
*Yakiniku-אחת ההתאהבויות שלי , נתחי בשר בקר או בשר לבן לבחירה כאשר תוכלו לבחור את איכות הבשר ואת סוג הנתח. שימו לב שיש מקומות שמגישים בשר וואגיו לפני איכויות שונות וגם בשר קובה. אתם פשוט יושבים בשולחן עם גריל וצולים לעצמכם את הנתחים . אפשר להזמין בצד סלטים או תוספות מעניינות וגם לצלות ירקות. יש לכם שומן כדי לשמן את הגריל, מלקחיים, רטבים טעימים לטבול בהם את הבשר. בקיצור פשוט שלמות.
*ראמן- מה יש להוסיף? מרק עשיר בדר״כ הציר עשוי מחזיר/ עוף/ פירות ים וגם הסגנון יכול להשתנות יש כאלו יותר קרמיים, יש כאלו יותר עכורים וכבדים ויש גם ראמן טבילה שנקרא טונקאצו. יש כאלו שיגידו שזו פלצנות אבל הרעיון הוא לשמור על מרקם האטריה נגיסה, אולי הדוגמא הכי טובה שיש לי בראש היא לאכול קורנפלקס וכל פעם להוסיף קצת דגנים לחלב כדי שלא יהיו מושיים, אז כזה. הראמנים ענקיים בגודלם, לא דומים לאף ראמן שתאכלו בארץ.
*קינוחי מאצ׳ה למיניהם- אין כמו טעם של תה ירוק, לאלו שמחבבים כמובן. תוכלו לנסות קינוחים מסורתיים בטעמי תה ירוק וגם הוג׳יצ׳ה (תה קלוי), לעיתים תיתקלו גם בשעועית(לפעמים זה לא טעים וזה בסדר צריך להתרגל). אני מאוד אוהבת גלידת מאצ׳ה. הייתי ממליצה לנסות קינוחים בקיוטו שידועה מאוד בשל הקינוחים המסורתיים שניתן לרכוש בה.
*קינוחי אורז- מי לא שמע על מוצ׳י? האמת היא שיש כל מיני מוצ׳י עם גלידה ועם קרמים ולפעמים רק ממתקי אורז עם אורז קלוי וזה נורא נורא טעים. ממליצה גם לנסות דנגו בדר״כ מגיעים ככדורים צבעוניים בצבעי ירוק, לבן וורוד שמסמלים את הסאקורה, את העצים ואת השלג לפי העונות היפניות וגם את הדנגו עם הסויה. אחד הסיפורים מספר שהמוצ׳י הממולא בגלידה הוא בעצם מדמה כדור שלג וזו הייתה דרך לגרום ליפנים לאכול בחורף.
*פירות- ביפן וגם בקוריאה תוכלו למצוא פירות מאוד איכותיים, חלקם גם יקרים מאוד. נהוג להביא פירות בתור מתנה. אני אהבתי מאוד את התותים המיוחדים שאכלנו.
*קקיגורי- אני יודעת שהשם מוזר חח אבל זה קינוח מאוד מיוחד שעשוי מקרח גרוס עם קרמים וסירופים אבל ממש טעימים. בדר״כ מכינים את הקינוח לפי פירות או טעמים עונתיים. קיימת גם גרסא קוריאנית בשם בינג סו, זה נחמד אבל הרבה יותר מתוק.
*יקיטורי- מומלץ לנסות שיפודים לצד אלכוהול באחד הברים. אתם ממש תמצאו מקומות עם גריל וזה כיף נורא לנשנש.
Uni-בטוח שמעתם על האי אוקיידו שבצפון יפן וידוע בקיפודי הים שלו. זה הארד קור לגמרי, הרבה יותר מאויסטרים למיניהם אבל שווה לנסות. לא בטוח שיהיה לכם טעים.
*Melon bread- לחם ממולא בגלידה. אני אהבתי מאוד ביחד עם המאצ׳ה שאיזנה את המתיקות אבל אפשר גם למצוא בטעמי וניל או שוקולד ועוד.
*סאקורה- אחד הדברים המעניינים והמפתיעים היה דווקא לנסות קינוחים ותה בטעמי פריחת הדובדבן. ממליצה לנסות גלידה או מוצ׳י. יש בדר״כ בעונת האביב.
*גיוזה- כן אתם מכירים אני יודעת אבל משהו באוויר ביפן עושה הכל הרבה יותר טעים. הגיוזות מעולות ויש להן קראסט מהמם בתחתית והן דקיקות. בקיצור לכו לאכול גיוזה, לא דומה לשום גיוזה בארץ.
*טקויאקי- אחד הדברים שאכזבו אותי, כדורי תמנון מצופים בבצק, פצפוצים, קצובושי – שבבי דג בוניטו מעושן, מיונז וברביקיו. מרקם קשוח, רכרוכי וטעם מעושן חזק. אולי שווה לתת לזה צ׳אנס איפשהו, אני פחות התחברתי.
*אוקונומיאקי- מנה שמחולקת לשני איזורים: אוסקה והירושימה. באוסקה המנה נראית יותר כמו פשטידה יש בה ביצים וכל מיני בשרים ופירות ים, ביצה, קצובושי ובהירושימה המנה מגיעה עם כרוב, אטריות, פירות ים ובשר, ביצה, מיונז וקצובושי. גם כאן לא היה לנו מזל ונפלנו על מנה פחות מוצלחת. אם כי שווה לנסות.
*עוגות גבינה- ביפן יש עוגות גבינה מאוד טעימות. אחת מפורסמת שבעיני היא המוצלחת ביותר היא Pablo שמגיעה מהעיר אוסקה וזו עוגה מאוד רכה ולא יציבה עם קרם אפרסק מעל. פשוט עוגה עשירה שחייבים לטעום. עוגה אחרת מאוד מפורסמת היא Rikuro's והיא אכן טעימה, אי אפשר להגיד שלא אבל יש לה טעם חזק מאוד של ביצים והיא לא מתוקה מספיק כדי להעפיל על הטעם של הביצים (אני פחות מתחברת לצימוקים)
*טמפורה- גם על טמפורה בטוח שמעתם, כאן בעיקר טעמנו ירקות וגם שרימפס. ביפן נהוג לשים מלח או מלח מאצ׳ה ירוק ולאכול. לפעמים תקבלו גם רוטב סויה או שתקבלו כחלק ממנה על אורז. אני הכי התחברתי לשרימפס בשוק נישיקי בקיוטו. צריך לקחת בחשבון שהירקות יחסית אל דנטה ולא רכים כמו שאנחנו מכירים.
*בנטו- היא קופסאת אוכל טייק אוואי אבל הכי ביתית שיש, כאשר יש המון מגוון בתוכה שמרכיב ארוחה שלמה. קיימים המון סוגים של בנטו. אני אכלתי בדר״כ בנסיעות, הטוב ביותר היה בטוקיו סטיישן בדרך לקיוטו.
*פיצה- אני יודעת יפן ופיצה.. יש כאן פיצות איכותיות גם בטוקיו וגם בקיוטו שעשויות מחומרי גלם 100% יפניים. שווה לנסות, אנחנו חזרנו פעמיים ויכולנו לחתום שזו פיצה לגמרי בטופ 5 שלנו אי פעם.
*טמגו- בטוח שמעתם על החביתה המתקתקה שמקבלים בסושי או שראיתם סרטונים על איך מכינים טמגו. לעיתים תתקלו בשווקים בטמגו על שיפוד, לי באופן אישי זה קצת מתוק מדי ואפילו אני יכולה להחשיב כקינוח.
*צלופח- ביפן יש צלופחים מתקתקים. כן אני יודעת זה יכול להישמע מבהיל אם לא אכלתם אבל זה דג רך וטעים בדר״כ יש עליו גלייז והוא מגיע עם אורז.
*פנקייק יפני– היפנים ידועים בפנקייק היפני שלהם ולו מרקם של סופלה רך. נעשה שימוש הן בחלמונים והן בחלבונים המוקצפים. קחו בחשבון שלוקח 20 דק׳ להכין פנקייק ואם אתם ממהרים ויש תור זה עלול לקחת לא מעט זמן. חובה לאכול עם רוטב אחרת תרגישו טעם של ביצים. שווה את הכל בשביל המרקם.
*karagge- הגרסא היפנית לעוף מטוגן. יש גרסאות עם ציפוי ויש כאלו שלא, העוף מטוגן פעמיים והוא מאוד פריך ממליצה לנסות, אני אהבתי מאוד.
*סקאלופ- אם אתם אוהבים פירות ים, חובה לנסות סקאלופ טרי או מבושל כי בארץ אין טריים וזה עולם אחר. טעמתי גרסא צלויה עם סויה וחמאה שמעט הזכירה לי את המטבח הספרדי. טעים.
*באן- האטרקציות המפתיעות הן תמיד הדוכני אוכל שיש מחוץ או בירידה ממקדשים, שווה לנסות כאן באן מאודה טעים. אל תתפתו לאלו בחנויות נוחות, זה לגמרי לא אותו הדבר.
*לחם יפני- רך רך אוורירי כמו אלו שתמיד אנחנו רואים בסרטונים. אני אהבתי בקיוטו את Amaco , נראה כמו קוביה ויש לו מרקם של חלה.
*סגנון ישיבה כשאוכלים- לעיתים תתקלו במקומות שבהם אוכלים ממש בתוך תאים או עם חוצץ ביניכם בשולחן. יש הרבה אנשים שאוכלים לבד במקומות וזה מאוד מקובל שכל אחד בעולם שלו. יש בזה משהו מיוחד. לעיתים גם תתקלו באכילה על רצפת טאטאמי או ללא נעליים.
מה זה איזאקיה, אומקסה ומה זה קייסקי?ֿ
איזאקיה היא סוג של פאב שבו מגישים הרבה שתייה לצד אוכל יפני מסורתי או מודרני. בשונה ממקומות אחרים ביפן שבהם מקפידים להתמחות במשהו ספציפי נניח כמו סושיה, ראמניה או מקום לטמפורות, כאן יש הכל מהכל. תוכלו לראות באיזאקיה אנשים מכל מעמדות החברה.
אומקסה היא ארוחת שף שבה אתם לא יודעים את התפריט מראש, אתם צריכים לסמוך על השף ולכבד אותו.
קייסקי היא ארוחת שף עם מבנה תפריט קבוע ועונתי שבדר״כ מכיל: מנת פתיחה, סשימי, דג צלוי, מרק, אורז טמפורה וקינוח. קיוטו ידועה בארוחות הקייסקי.
אם כי חווית האיזאקיה והקייסקי שלנו היו מוזרות ולא מספיק טובות כדי שאספר עליהן. כנראה שאצטרך לנסוע שוב כדי לספר כמו שצריך. גם אומקסה וגם קייסקי נחשבות לארוחות לא זולות.. קחו בחשבון.
קצת על תחבורה ציבורית ועל האיזורי לינה שבחרנו בטוקיו
כשעשינו הכנות מקדימות לטיול, קראנו הרבה על הדרכים ברכבות ובאוטובוסים השונים. חשוב לציין שהדייקנות ביפן היא מופתית, כמעט ב99.9% מהפעמים, כלי התחבורה הגיע בדיוק בזמן ואפילו הקדים. לכן תמיד עדיף להגיע כמה דקות לפני. בגלל שהיינו בשני איזורים שונים בטוקיו, הגענו למסקנה שהכי נוח להיות במלון שקרוב לקו Yamanote . באופן אישי אני פחות התחברתי לכל איזור Kabikicho בשינג׳וקו וגם לתחנה עצמה שהייתה פשוט עצומה ומסובכת להתמצאות. אם אתם בקטע של נוחות ואוהבים גם את השקט שלכם, אני ממליצה על תחנות קרובות מאוד לשינג׳וקו נניח Takadanobaba שבה ישנו, ממש 2 תחנות משינג׳וקו והמלון שלנו היה צמוד וזה היה מאוד נוח. בחלק האחרון של הטיול התמקמנו מתוך נוחות ורצון להתפנק במלון בGinza, ספציפית לנו זה עזר מבחינת חלקים שלא ביקרנו בהם אבל ההתמצאות הייתה מסורבלת קצת כי לא היינו ליד קו Yamanote.
מלונות שישנו בהם בטוקיו:
Grand Fresa sotetsu Takadanobaba- מלון חמוד מאוד, חדרים קטנים אז קחו בחשבון אבל יחד עם זאת מיקום מהמם קצת רחוק מההמולה (2 תחנות) ויש ליד חנויות נוחות, מרכז קטן עם כל מיני, דונקי קטן צמוד למלון ותחנת רכבת. אני אהבתי כי היה קל להסתדר בתחנת רכבת, היא הייתה ממש על הYamanote.
Park Hotel Ginza- מלון אומנים, יש כאן תערוכות מתחלפות בלובי ובכל קומה וגם חדרים מיוחדים שאומנים ציירו במיוחד. נוף מהמם לפוג׳י, המלון ממוקם בקומה 25. אם כי ההתניידות לא הכי נוחה. אם בא לכם משהו מיוחד ומפנק לסוף הטיול זה מעולה.
קצת על הרובעים בטוקיו ומה עושים בטוקיו?
בטוקיו יש 23 רובעים ואוכלוסיה של כ14 מיליון תושבים בעיר עצמה ובמטרופולין 37 מיליון. אתם הולכים להיות בשוק מהעיר הזאת, לוקחים כמה ימים לקלוט איפה אתם ומה עושים ומה קורה. פשוט תזרמו.
Shinjuku-
אחד הרובעים המרכזיים בטוקיו שמשמש למסחר ועסקים, יש כאן תחנה עצומה של רכבות ואוטובוסים, היא גם תחנת הרכבת הכי עמוסה בטוקיו. בכללי כיף להסתובב ולטייל, יש המון חנויות, המון נאונים ששואבים אותך כמו החתול בתלת מימד או הגודזילה.
מה עשינו בשינג׳וקו?
*Golden Gai – מתחם ברים קטנטנים בעיקר עם אלכוהול.
*Omoide Yokocho, סמטת הזכרונות- 2 סמטאות צפופות עם הרבה ברים וגריל. תוכלו למצוא כאן הרבה מאוד שיפודים שמוגשים לצד אלכוהול, כיף להגיע בערב. (עדיף בגדים קלילים כי חוזרים עם ריח של גריל)
*Isetan depachika- כלבו ענק שבקומה התחתונה שלו יש כל מיני נשנושים נחמדים. לא אכלנו הרבה אבל כן שווה להסתובב כאן כי יש הרבה דברים מעניינים.
*הולכים למתחם ארקייד- יש את אלו שאנחנו מכירים גם מהארץ עם משחקי וידאו, הוקי אוויר, באולינג, קליעה למטרה(חיצים), קריוקי ועוד … ויש גם כאלו מאוד מאוד רועשים עם משחקי וידאו שמזכירים קצת אווירה של קזינו, כל אחד יושב במקום משלו. חוויה לראות, מחריש אוזניים.
*Kabikicho- אזור שהייתי קוראת לו אפילו מפוקפק בשעות הערב, סוג של חלונות אדומים. אפשר לראות את הדיסוננס המטורף בין האיפוק והחריצות של היפנים לעומת הערב שבו אפשר להתנתק ולהשתכר. לעיתים תראו כאן אנשים מקומיים שרויים על הרצפה מעולפים. זה קורה הרבה שמשתכרים ונרדמים ברחוב וגם העובדה שהרכבת לא פועלת בלילות משפיעה על כך. יש גם מלונות ״אהבה״ למיניהם ומועדוני חשפנות ומין.
* Giant Cat- שלט נאון 3D של חתול, לעיתים גם פרסומות, כיף להסתכל.
*לא לפספס-
Shin okubo- אם אתם בשינג׳וקו אל תוותרו על השכונה הקוריאנית הקרובה. תוכלו למצוא בה הרבה חנויות שמוכרות דיסקים, חולצות, מניפות, גרביים, תמונות של להקות קיי פופ קוריאניות. כמו כן, יש גם הרבה מאוד מסעדות קוריאניות למיניהן. יש גם הרבה מאוד קינוחים כמו בינג סו, סופרמרקטים עם חומרי גלם קוריאניים, מוצרי טיפוח מאוד איכותיים ביניהם קרמים, איפור ומסיכות לפנים.
מקומות שאכלנו בהם:
*Coco ichibanya- רשת קארי יפני שמוגש עם טונקאצ׳ו (שניצל בשר לבן), קארי ע״ב בקר או בשר לבן ואורז. טעים, כבד מאוד, משתלם יחסית.
*Ichiran Ramen- רשת ראמנים שהיא הארוחה הראשונה שלנו ביפן, חיכינו לפחות שעה בתור(שווה לבדוק אם יש סניפים פחות עמוסים), הראמן כאן טעים מאוד ויש דף שבוחרים בו רמת חריפות, מרקם אטריות, כמות שום ועוד.. מזמינים ממכונה אוטומטית.
*Yakiniku Motoyama- אחד הדברים שהתאהבתי בהם בטיול הוא יקיניקו, גריל יפני. פשוט נתחי בשר דקיקים וסופר איכותיים שצורבים על הגריל. לא היה יקר מדי ופשוט בחרנו את המקום לפי תמונות, טעים, סוגר פינה. אחלה לוקיישן לסבב טעימות אחרון בעיר.
*Gong cha- רשת של באבל טי ששתינו כמה פעמים בטיול גם בטוקיו וגם בקיוטו, ממליצה על הסוכר החום ועל הטעם האהוב עלי, טארו (שורש יפני). השתייה מגיעה כמו שצריך, בטמפרטורה הנכונה, כמות סוכר שאתם בוחרים, לא יקר כמו בארץ. פשוט שלמות.
*שיפודים בOmoide Yokocho
*Shin Udon- מקום דיי עמוס, אם כי לא גדול. חובה להגיע מוקדם נניח באזור 18:00 ולהירשם במכונה. מיד לאחר מכן תקבלו QR ובו תוכלו להתעדכן מה מצב התור. לנו לקח שעה וחצי אם לא יותר אבל אפשר פשוט להסתובב בסביבה. מכינים כאן אטריות אודון מאפס שמגיעות עם בשר/ביצי דגים או צמחוני. ביחד עם חמאה, בצל ירוק, רוטב וביצה. למקום היה בעבר מישלן, לא יקר כאן. בערך 30 ש״ח למנה.
קרוב לShinjuku
*סושי מסוע בסושירו Sushiro סניף Takadanobaba- היה לנו ממש צמוד למלון סניף של סושירו שגילינו עליו במקרה. כאן תשבו בתא משותף ותוכלו להזמין מטאבלט את הסושי שלכם. יש כאן ספיישלים של טונה מעולים וגם טמפורה ומרקים וקינוחים. שווה כל שקל, חוויה כיפית ולא מחייבת ולא יקרה. לא היה לנו תור וזה נחמד לפעמים לעצור את המירוץ למסעדות. ממליצה בחום.
Harajuko-
הארג׳וקו ממוקמת קרוב לשינג׳וקו ולשיבויה והיא אחד הרובעים הכי שווים בעיני בטוקיו כי יש בה הכל החל מהרגע שיוצאים מתחנת הרכבת ויורדים ברח׳ Takeshita שפשוט שואב אותך לתוכו וגם שמסתובבים באזור ומגיעים לפארק ולמקדש.
מה עשינו בהראג׳וקו-
*הסתובבנו ב Takeshita dori- רחוב ארוך עם הרבה אוכל רחוב, החל מצמר גפן במלא טעמים וצבעים, קרפים, מוצ׳י, טוסטים צבעוניים, קפה בצורות ועוד. יש כאן גם בתי קפה בנושאים מסויימים: כלבים, קיפודים, ינשופים ועוד. ממליצה לנסות את מזלכם בחנויות עם מכונות ובהן צעצועים בתוך קפסולה. מזכרת חמודה מאוד שמכניסה אתכם קצת ליפן. את הקפסולות ממחזרים, אז אל דאגה:)
אוכל טעים ולא טעים ברחוב:
*Totti צמר גפן בצבעי קשת, בטעמי סוכר רגיל, תות, לימון, מלון, סודה וענבים- טעים מאוד, מתוק מאוד, מרגישים את הטעמים. מסוג הדברים שמצטלמים מושלם לאינסטגרם ונמאס מהם אחרי כמה ביסים ועם זאת, עדיין הייתי מנסה
*Long Longer Longest- מקל גבינה על שיפוד עם קרוטונים וצ׳יפס ספירלה. טעים, כבד, שווה לחלוק אחד עם אדם נוסף.
*Yurin an – מוצ׳י עם קרם ותות בתוכו. אני אהבתי מאוד את המאצ׳ה.
*באבל טי- Xingfutang תה קר בטעמים עם פניני טפיוקה שמכינים במקום. הרבה יותר טעים מהארץ.
* לא טעים – Marrion crepes -קרפ קר ממולא בקרם מאוד כבד. חבל על הקלוריות ועל הכסף.
*Daiso- כלבו יפני ענק שיש גם בארץ אבל רק הרבה יותר שווה. תוכלו למצוא כאן מוצרי מזון, מוצרים לבית, למטבח וכל מיני שטויות שהן בעיקר משתלמות וגם מזכרות כיפיות. שווה לקפוץ.
*בית קפה לחתולים Cat Cafe Mocha-קראתי הרבה על כל הנושא הזה לפני שהלכנו כי רציתי לדעת שזה לא משהו מתעלל כמו נניח ליטוף קיפוד או חיות בר או ינשופים. בית קפה שמשלמים על כניסה לפי זמן המינימום הוא חצי שעה שהיא לגמרי מספיקה, חולצים את הנעליים בכניסה ומכניסים ללוקר, שימו טיימר על הזמנים כדי שלא תחוייבו יותר(אם כיף לכם אז תישארו:), מקבלים גישה חופשית למכונת שתייה חמה או קרה(הכל מלאכותי ומתוק ברמות). החתולים מתעניינים רק באוכל כמו חתולים אמיתיים אבל עדיין חוויה ללטף אותם ולקנות להם מאכלים היישר מאוכל רגיל של חתול לגלידות מותאמות וסוכריות על מקל. המטרה של בתי קפה לחתולים הן להפיג בדידות בקרב האנשים.
*Anakuma cafe- בית קפה קטן עם חור בקיר ובו יד של דוב מגישה קפה ואוכל. מזמינים במכונה ליד. אותה יד גם מגישה מטבעות שמכניסים למכונה עם פרסים קטנים. הרעיון של בית הקפה הוא לעזור לאנשים שמתמודדים עם חרדה חברתית בכך שאין כל מגע או קשר ישיר עם הלקוח. זה לא היה זול כוס שתייה עלתה לי 1300 ין אבל זו חוויה חמודה.
Gyukatsu Motomura- רשת יפנית של סטייקים עטופים בפנקו שאתם צורבים על אבן חמה וטובלים ברטבים. מוגש גם עם אורז ומרק מיסו מאוד טעים. אחלה של חוויה. המתנה בתור ארוך של לפחות שעה. שווה את ההמתנה.
פארק Yoyogi-אין דבר שאני אוהבת יותר מפארקים, בעיקר בערים גדולות כשבא לי קצת אוויר מכל ההמולה. כיף להסתובב ולראות את הפריחה של העצים ולשבת ליד האגם. כשטיילנו הייתה עוד קצת פריחת סאקורה, לגמרי מקום שאפשר לטייל בו כמה שעות טובות.
Shibuya-
אחד המקומות הכי מפורסמים בטוקיו הוא מעבר החצייה האייקוני שנחשב לאחד מהעמוסים ביותר בעולם, בכל אור ירוק חוצים בממוצע כ-2500 בני אדם את מעבר החצייה. חוויה לראות תמיד ובטח שגם לחצות. אפשר לראות מהקומה השנייה של הסטארקבס.
מה עשינו בשיבויה?
*ראינו את מעבר החצייה מהסטארבקס.
*הלכנו לראות את הפסל של האצ׳יקו, כלב מפורסם מזן אקיטה (שגם יצא סרט עליו) שהבעלים שלו נפטר והוא היה מגיע במשך עשור כל יום לתחנת הרכבת ומחכה לו. האצ׳יקו מסמל נאמנות.
*בניין 109 – בניין אייקוני ובו 10 קומות ובהן בגדים, אקססוריז ואופנת נשים. אומרים שהמוזיקה רועשת כדי שמבוגרים לא יגיעו. בעיני זה נחמד אבל האמת היא שלא הייתה לי סבלנות לקנות משהו.
*Donki- רשת דונקיחוטה היא סוג של סופר עם מלא ממתקים מעניינים, תבלינים, שטויות לבית, מזכרות, מוצרי טיפוח, אוכל, שתייה וכו׳. אפשר בכיף לבלות כאן שעות, במיוחד בסניף שיבויה. יש לציין שלא כל כך זול כמו שחושבים, כן יש מציאות אבל בקלות אפשר להשתגע ולא לשים לב לחשבון הסופי. בקומה האחרונה יש עמדות עם Tax Free ממש נוחות. צריך להצטייד בדרכון. פתוח כאן 24/7.
*חנות דיסני- בשיבויה יש חנות דיסני בת 3 קומות, לא מצאתי כאן שום דבר אבל היה כיף להסתובב.
מה אכלנו באזור שיבויה?
*Shodai- מקום שידוע במרק האודון שלו שמכיל בשר וקארי יפני עם קציפת תפו״א קרה מעל. המנה הייתה לי טעימה אבל לגמרי כבד לאכול 2 מנות כאלו, אולי שווה לקחת מנה אחת ועוד מנות אחרות ולחלוק. לקחנו גם ברווז(קצת לעיס), טמפורה שמגיעה עם 6 סוגי מלח שונים וגם שעועית ירוקה מתובלת.
Ueno
וואנו מתחלק לשני חלקים: פארק ושוק. אנחנו התחלנו בפארק והמשכנו לשוק.
מה עשינו בוואנו?
*טיילנו בפארק לכיוון המקדשים בסדר הבא: Kiyomizu kannon, המשכנו לShinubazu pond ואז סיימנו בBentendo Temple. בין לבין היו גם קצת דוכני אוכל. בעיקר היה כיף להנות מהפריחה היפיפיה שהייתה בפארק, הספקנו גם לראות קצת פריחת דובדבן.
*מזלות- לאורך הטיולים במקדשים תפגשו הרבה משחקי מזלות, גם כאן בפארק היו שקים שהיה צריך לקלוע ולפי מספר הקליעות מגלים אם יש מזל רע, ממוצע או טוב. משחקי כאלו היו גם באסאקוסה ובמקדשים שונים בקיוטו.
*שוק Ameya Yokocho- שוק גדול עם הרבה אוכל, ביגוד, הנעלה ובעיקר המון דברים זולים בכמויות.
Asakusa
העיר העתיקה של טוקיו, בתקופת האדו היה תיאטרון קאבוקי וחלונות אדומים עד להופעת בתי הקולנוע. במהלך מלחמת העולם ה2, חלקים נרחבים באסאקוסה נפגעו ושוחזרו כמו למשל מקדש Senso ji שהוא האטרקציה הבולטת. המקדש מוביל לרח׳ Nakamise שבו אפשר למצוא הרבה מאוד מזכרות, ממתקים מסורתיים ועוד.
מה עשינו באסאקוסה?
*הלכנו למקדש Senso Ji ובו משחק מזלות קטן. מכניסים מטבע תרומה, משקשקים את כלי המתכת ומוציאים מקל שעליו מספר ביפנית. לפי המספר בוחרים מגירה ופותחים אותה. במגירה יש דף עם המזל שנבחר. מזל רע, מזל רגיל ומזל הכי טוב. ניתן לראות הרבה פעמים דפים קשורים, המטרה היא להשאיר את המזל הרע ולא לקחת אותו איתך. אומרים שהטוב ביותר הוא מזל רגיל כי יש לאן לשאוף.
*טיילנו ברח׳ נקמיסה וקנינו מזכרות כמו מטריה, מחזיקי מפתחות, גרביים ועוד. אכלנו מוצ׳י צבעוני ומוצ׳י עם סויה, שתינו אמאזקה- משקה אורז יפני מותסס ואכלנו מוצ׳י.
* רח׳ Shin Nakamise עם מסעדות וחנויות רק מקורה.
*אכלנו בסושי עמידה חמוד מאוד
*אכלנו מלון פאן, לחמניה יפנית ממולאת בגלידת מאצ׳ה, שווה לעלות למעלה ולשבת בטאטאמי. קוראים למקום Kagetsudo kaminarimon. טעים מאוד.
*הלכנו לרחוב Kappabashi שהוא הרחוב המושלם לאוהבי המטבח והאירוח. תוכלו למצוא כאן הרבה מאוד כלים יפים, צלחות, סכו״ם, כוסות, כלי בית, כלים למטבח, סכיני מטבח, חומרי גלם, עתיקות וגם דגמים של מאכלים בגודל מקורי. במסעדות ביפן תוכלו למצוא את דגמי המנות וברח׳ קפאבאשי ממש מוכרים את הדגמים וגם מחזיקי מפתחות ומגנטים אם כי הם לא כל כך זולים.
הערה:
אם אתם בסביבת הדונקי באסאקוסה ובמקרה עשיתם המון קניות ואתם לא יודעים איך להסתובב, תחפשו לוקרים. לעיתים במחיר מגוחך של 200 ין תוכלו לאחסן את החפצים שלכם ולנעול עם מפתח. אותנו זה פשוט הציל.
Ginza
כל פעם שאמרתי Goya, התכוונתי לגינזה. גויה היא שכונה מאוד עשירה במדריד וגינזה פשוט הזכירה לי אותה וגם את השדרה החמישית בניו יורק. את גינזה תיכנן אדריכל אירי, כאשר הסגנון מאוד מערבי עם הרבה חנויות ראווה של בתי אופנה, שכונה מאוד יוקרתית ברובע צ׳או , יש בגינזה את הסניף הגדול ביותר של יוניקלו ובו 12 קומות וגם את שאנל, דיור, גוצ׳י, לואי ויטון ועוד.
דברים שעשינו בגינזה:
*שופינג בכל הרחוב הראשי, לפחות כמה שעות עד חצי יום
*ארוחת בוקר בA happy pancake שימו לב שיחסית עמוס לקחנו ברקוד עם המתנה ועלינו למעלה, לקח 45 דקות לקבל פנקייק(זמן מינימלי הוא בין 20-25 דק׳) אבל לגמרי שווה לפתוח בוקר באיזי לפעמים. טעים מאוד.
אכלנו גם פעם נוספת בקיוטו. ממליצה על הפנקייק הקלאסי, על הספיישל תות שוקולד לבן ועל השוקולד.
*אכלנו גיוזות מטורפות ומשתלמות במסעדה סינית(ידעתם שגיוזות במקור מגיעות מהמטבח הסיני נכון?) קוראים למקום Gyouza Tenryo, חובה לאכול עם הרוטב שלהם של הגיוזה, אם אתם לא רואים תבקשו.
Tsukiji
אולי החלום הכי גדול שלי היה להגיע למכירה של דגי טונה לפנות בוקר. כמה סרטונים ראיתי וכמה קראתי על זה. אי שם בשנת 2019 החליטו להעביר את השוק הסיטונאי אל מחוץ לעיר, השוק החיצוני נותר ללא שינוי. כל היופי היה שהדגים של השוק בדוכנים בחוץ, היו אותם הדגים מהשוק הסיטונאי אך יחד עם זאת אנחנו עדיין ביפן והדגים עדיין מעולים. אם כי איכשהו השעות של השוק נותרו מוקדמות מאוד, כך שכדאי להגיע באזור 8:00-9:30, אנחנו הגענו לקראת 10:00 והיה יחסית עמוס. עדיף כמובן להתפצל בתורים. זה כן מאוד מתוייר אבל כן מאוד איכותי עדיין כי זו יפן והיא אדירה. תמצאו כאן בעיקר אוכל ומזכרות.
דברים שניסינו בצ׳וקיג׳י:
*גלידה Cremia בתוך המבנה, עולה 500 ין. מזכירה גלידה של מקדונלדס רק הרבה יותר שווה.
*רול של טונה עם בצל, מגיע עם סויה ווואסבי. עלה באזור ה500 ין לרול ממש גדול. ממש מול המבנה, אי אפשר לפספס את התור.
*טמגו על מקל וטמגו עם צלופח על מקל. קצת מתוק אבל נחמד לנסות.
*שיפוד וואגיו A5, השיוש הכי יפה שיש. לגמרי ביס שאפשר לחלוק כי הוא קצת כבד אבל עדיין שווה לנסות. עולה 90-100 ש״ח
*אכלנו גם ניגירי של כל מיני חלקי טונה
*מוצ׳י בטעמי מאצ׳ה וסאקורה
*שתינו מאצ׳ה.
*אכלנו שיפודים עם סלמון מצופה ברוטב וגם פיש קייק עם תירס.
Akihabra-
נקרא גם רובע החשמל. תוכלו למצוא כאן בעיקר מוצרי חשמל, אלקטרוניקה וגם הרבה מאוד פרטי אספנות כמו בובות או דיסקים וכו׳. אם בחרתם לקנות מוצר חשמל כלשהו שימו לב למתח החשמלי, ודאו שאין הבדל מהארץ.
מה עשינו באקיהברה?
*הלכנו לחנות אלקטרוניקה Yodobashi Akiba בעלת 7 קומות עם מגוון מוצרים מצעצועים ומשחקים למוצרי חשמל ולרובוט אחד ייחודי בקומה 6 שעולה 13500 ש״ח ואפשר לשחק איתו.
הלכנו לMandrake, שימו לב שיש שני סניפים אחד קטן יותר שקרוב ליודובשי והשני גדול יותר. הקטן עמוס פחות. יש כאן מוצרי אספנות, בובות, דיסקים, קלטות, תחפושות ועוד.
*אכלנו ראמנים בUshio, ראמן אחד בטעם ברווז שבשבילו באנו וראמן נוסף בטעם עוף עם ביצה רכה, בצל מטוגן ואספרגוס עטוף בשר. כפי שניתן להבין עפנו דווקא על הראמן עוף שהיה נפלא ומפתיע מאוד בטעם.
Shimokitazawa-
שכונה היפסטרית ומרוחקת ששמעתי עליה בזכות גל ממליה ״פתיתים״, כשהיה לנו קצת זמן קפצנו לכאן בשעות הצהריים. אם כי מומלץ לבוא בשעות הערב/ אחה״צ. השכונה מורכבת מחנויות וינטג׳ וברים קטנים. נחמד מאוד להסתובב כאן. שתי חנויות שהיו מגניבות הן Village /Vanguard וגם הסופר Ozeki.
Odaiba-
הוא אי מלאכותי שנבנה במקור בתור 6 איים שתפקידם להגן על טוקיו,כאשר יש תקיפה מהים. יצרו את האי מפסולת דחוסה והושקעו בו מיליארדים לטובת ובו כמה אטרקציות מפורסמות כמו הגלגל הענק השני בעולם לאחר הלונדון איי, דגם מוקטן יותר של פסל החירות, Team lab ועוד..
אנחנו ביקרנו ביום גשום מאוד שהיה במקרה הערב האחרון שלנו אז לא רצינו לעשות הכל בלחץ. ביקרנו בTeam lab שזו סוג של תערוכה/ תצוגה שהולכים ממש בתוכה וחלקה נוצרה גם ע״י בינה מלאכותית. אני באופן אישי פחות התחברתי אליו בגלל שהוא הרגיש מאוד אינסטגרמי ולא מספיק טוב בעיני. לא מספיק וואו או אותנטי. פשוט מאוד פוטוגני בתמונות וגם קצת מתאמץ. הייתה היו כמה תצוגות שבהן הולכים יחפים והיה ריח של רגליים חזק מאוד. לי באופן אישי זה פגם בחוויה, הרגיש לי לא נקי ולא מספיק שווה כדי להתמסר לזה.
מקומות שהגענו אליהם בלי קשר לאזור שלהם כדי לאכול-
*פיצה PST או בשמה המלא Pizza Studio tamaki0- פיצרייה מאוד מפורסמת שמופיעה במדריך מישלן, כל חומרי הגלם כאן מיוצרים ביפן ולא באיטליה. הפוגה נחמדה מאוכל יפני למשהו כיפי וטעים. אנחנו חזרנו פעמיים. בדר״ אפשר להזמין מקום, אנחנו באנו ובמזל ישבנו על המטבח ובפעם השנייה זכרו אותנו והושיבו אותנו בחוץ אפילו שהיה עמוס מאוד. כפי שציינתי בתחילת הפוסט, היא לגמרי בטופ 5 שלנו. אפשר לראות ממש קרוב משם את הTokyo Tower.
*Kabi- מסעדת פיין דיינינג יפנית עם טכניקות נורדיות. היה נחמד בעיני אבל קצת חדגוני, הרגשתי שחומרי הגלם קצת חוזרים על עצמם. כן טעים אבל לא לכל אחד.
פוג׳י
אולי אחד הסמלים הכי בולטים של יפן הוא ההר פוג׳י-סאן שהוא גם הנקודה הכי גבוהה במדינה. אפשר לראות את פוג׳י מטוקיו, בבוקר האחרון של הטיול ראינו את פוג׳י בראות מושלמת. החלק הטריקי הוא כמה אפשר לראות מההר הקסום הזה. הדבר הראשון שהייתי עושה הוא לבדוק מהי הראות לשבוע שבו אתם בוחרים להגיע, משתנה כל הזמן אבל אין דבר יותר מבאס מלהזמין, להגיע ולא לראות כלום.
פוג׳י הוא הר געש פעיל וההתפרצות האחרונה שלו אירעה ב1707. במרבית השנה ההר מכוסה בשלג ועונת הטיפוס היא מיולי עד סוף אוגוסט
מה עשינו בפוג׳י?
הגענו לפוג׳י מטוקיו באוטובוס בוקר מתחנת שינג׳וקו, ניתן להזמין מהאינטרנט. התחנה נמצאת מול תחנת הרכבת בקומה 3. יש לציין שהאוטובוס מגיע לפני הזמן ויוצא בול בזמן חשוב להגיע לפחות רבע שעה לפני כי העליה כבר מתבצעת 10 דק׳ לפני. הנסיעה אורכת כשעתיים כאשר יורדים בתחנה והולכים ברגל כרבע שעה לכיוון הפגודה.
*Chureito Pagoda- פגודה מהממת בכלל בתקופת הסאקורה יש פשוט נוף מדהים לכיוון ההר. בירידה יש כמה דוכנים שאפשר לקנות בהם אוכל, אנחנו לקחנו דנגו, גלידה עם ממתקי אורז ואבקת אורז וגם פירות ים צלויים. יש לציין שהמקום למטה הפינתי הוא היחיד שראיתי בו צ׳יפס ארוך יפני.
בהמשך לקחנו רכבת לכיוון אגם Kawaguchiko וקו אוטובוס שעשה מסלול מעגלי והגענו לOishi park שגם שם יש נוף מהמם להר. אפשר לקנות שם פירות עונתיים אם כי לא הכי זול.
*אונסן Yurari- בגדול כל מה שאני יכולה לספר זה בעיקר על החנות מזכרות של האונסן הזה כי אני לא הוכנסתי בגלל הקעקועים שלי. נשמעת חוויה מיוחדת. אז אם אין לכם קעקועים, לכו על זה!
הערות:
לא תאמינו כמה היה קשה לכתוב את חלק א׳ בין לבין לארוחות, לסדנאות ולפופ אפ אבל גם בלי קשר זה פשוט חוויה שקשה להוציא אותה החוצה בפעם אחת ולנקז אותה לפוסט. שבועיים מלאים רוויים במלא חוויות מיוחדות. לכן החלטתי שעדיף לחלק את הפוסט הזה לשני חלקים. בחלק השני ארחיב יותר על קיוטו, אוסקה, נארה ופוג׳י וכמובן על מה אני ממליצה לקנות. אם יש לכם בקשות/ רעיונות תכתבו כאן למטה.
שיהיה טיול מהנה, עדן
