לאבנה זו בעצם גבינה סמיכה שמיוצרת מיוגורט כבשים, בקר או עיזים. נפוצה במזרח התיכון ובעצם נוצרה מתוך מטרה של שימור. היוגורט מתגבש בחיתול ומוציא מתוכו את הנוזלים ואנו בעצם נותרים עם המוצקים והשומן אשר מתגבשים לגבינה.

הגבינה עצמה מקבלת טעמים חמוצים בשל ה"ריקבון המבוקר" שלה ובעצם טעמיה מעמיקים.
באיזה מדינות משתמשים בגבינה מהסוג הזה?
טורקיה, איראן, אזרבייג'אן, אפגניסטן, מצרים, לבנון, ירדן, עיראק, סוריה, ארמניה, אלבניה, בולגריה, קפריסין.
מה משותף לכל המדינות? כולן מאותו האיזור.
מה משותף לרוב המדינות? רובן מוסלמיות.

את הלאבנה אפשר לייבש עוד יותר, לגלגל לכדורים ולשמור בשמן זית.
עוד תצורה של גבינה מיובשת היא האבן יוגורט, אחד הדברים האהובים עלי במטבח. בראש שלי זה הפרמז'ן המזרח תיכוני, מלא מלא באוממי.

מתוך מיכל יוגורט בקר גדול, קיבלתי נטו 1200 גרם לאבנה.

אז למה להכין ולא לקנות?

ברור הרי שהקנוי טעים, אין לי ספק. הרבה פעמים הלאבנה נוזלית מדי כי היא מדוללת או מעורבבת עם כל מיני חומרים. כאן אתם שולטים בטעמים ותקבלו לאבנה הרבה יותר סמיכה ועשירה.
מעבר לכך, אצלי תמיד יש שימוש במי היוגורט שנוזלים. תמיד תשימו מתחת ללאבנה כדי שישמור עליהם.
אותם מי יוגורט שזולגים מכילים אנזים חשוב שיכול לפרק ולרכך פרוטאינים.
לא פעם אחת ולא פעמיים, אולי בכל אוכל צוות בשרי באייבי, השריתי את הבשר שלי במי יוגורט ואז הכנתי את האוכל וככה קיבלתי בשר/ עוף רכים ועסיסיים. כנ"ל לגבי דגים.

הפוסט לאבנה ביתית הופיע לראשונה ב-Eden eat.