אני מאוהבת בבצקים, אין דבר יותר תרפי מהם. כבר יותר משנה שאני מתכננת להגיע לג׳נואה באיטליה ולטעום פוקאצ׳ה במקום שבו היא נוצרה. אני מאוד אוהבת את הסיפור מאחורי הדברים, תמיד זה מרגיש אמיתי ואז אפשר לקחת את זה לכל מיני פרשנויות מעניינות. הרשת גועשת במתכוני פוקאצ׳ה ללא לישה ונכון שיש ASMR שבאמת משפיע עלינו ומעורר תיאבון, כאן בנוסף יש את ההידרציה הגבוהה של הבצק שנע מכיוון לכיוון והבועות היפיפיות האלו שנוצרות עליו, המגע על האצבעות ויצירת הגומות. אני משתגעת מזה. מרגיש לי כל כך אישי כאילו הכינו את זה רק בשבילי ויש חום בפנים ואהבה.

 אני מודה שהייתי סקרנית בהתחלה לגבי זה כי כשכותבים ללא לישה או בסיר אחד או 2 מרכיבים זה תמיד נשמע לי מפתה ואז כשמכינים זה מרגיש כמו קיצור דרך שהתוצאה שלו היא בינונית. ברור לי שלא לכולם יש זמן וכוח להכין אבל צריך גם הצדקה. אוכל צריך יחס וסבלנות אבל כאן לא באמת צריך ללוש וזה באמת קל ושווה. חוץ מהשעה והחצי הראשונות שבהן נתתי לבצק לתפוח לחצי שעה ואז במשך פעמיים קיפלתי את הבצק בכל חצי שעה. נשבעת שלא עשיתי שום דבר עד היום שלמחרת שבו פשוט הוצאתי את הבצק ישירות למגש ואז התחיל החלק הכיף של הגומות והתנור. זה כל כך קל ופשוט וזה גורם לך לרצות לפחות פיצריה או מאפיה.

קצת על פוקאצ׳ה

הפוקאצ׳ה נוצרה לפני האימפריה הרומית ויש הטוענים כי מקורה דווקא בזכות יוונים בהיגרו למחוז ליגוריה. מקור השם מגיע מהמילה focacius שפירושה פוקוס/אפייה בגחלים וזאת משום שבעבר לא היה תנורים או בבתים, האח היה ממוקם במרכז הכפר ואנשים היו מגיעים במיוחד כדי לאפות ולבשל. יש הרבה שיגידו שפיצה ופוקאצ׳ה הן אותו הדבר אבל האמת היא שלא בגלל שבפוקאצ׳ה יש הידרציה קצת יותר גבוהה וגם משך האפייה ארוך יותר בטמפ׳ נמוכה יותר.

סוגי פוקאצ׳ות

הפוקאצ׳ות שאנחנו מכירים בדר״כ מגיעות ממחוז ליגוריה בדגש על העיר ג׳נואה. פוקאצ׳ה נוספת שמגיעה מאותו מחוז היא פוקאצ׳ה שבתוכה יש מלית של גבינה. בונציה מכינים בחג הפסחא גרסה מתוקה עם סוכר וחמאה במקום מלח ושמן זית. יש גם גרסאות עם אנשובי וסרדינים ויש גרסה עם ענבים ועוד המון אחרות.
אחת הגרסאות שאני אוהבת ממחוז פוליה שבדרום היא Barese עם רוטב עגבניות/ תפוחי אדמה/ זיתים.

למה לא לשים את הפוקאצ׳ה?

המתכון מכיל אחוז גבוה של מים ביחס לכמות הקמח, מה שמשפיע ישירות על המרקם הסופי של הבצק ועל הרכות וגם הקריספיות של המעטפת החיצונית. אין צורך ללוש או לעבוד כי כל ההתפתחות של השמרים בעצם ההתססה מתבצעת בתוך המקרר וזאת לאחר שעשינו סדרת מתיחות וקיפולים שנועדו לחזק את רשת הגלוטן והכוח של הבצק.

מתיחות וקיפולים

זה המתכון שהכנתי הכי הרבה פעמים אי פעם לפני שהעלתי אותו לאתר. חשוב לי מאוד שלא תירתעו ושיצליח לכם. רציתי שתראו את הבצק בכל שלב של קיפול או תפיחה עד לאפייה בתנור. בגלל שאנחנו לא לשים את הבצק והכל תלוי בקיפולים שלנו רציתי שתראו איך זה מתחיל ואיך זה נראה אצלי. בכל קיפול הבצק מרגיש יותר חזק, יותר אסוף ויותר מגובש. בכל פעם לקחתי קצה של בצק, הרמתי אותו בידיים רטובות ומתחתי למעלה לכיוון מרכז הבצק. חזרתי על הפעולה מספר פעמים, כל פעם מקצה אחר של הבצק ולבסוף הרמתי את הבצק, הפכתי אותו וקיפלתי לבפנים.

קצת תמונות של איך הבצק נראה בכל שלב עד שהוא מוכן

חשוב לקרוא

ככל שיהיו יותר מים במתכון ביחס לכמות הקמח (הידרציה גבוהה יותר) הבצק יהיה יותר אורירי ולכן לא כל סוג של קמח יתאים כאן. הקמח צריך לדעת לספוח אליו את הנוזלים האלו ולכן לא משתמשים במתכון הזה בקמח לבן רגיל אלא בקמח מתאים יותר להכנת בצק פיצה או פוקאצ׳ה. על הרבה קמחים כתוב לכמה זמן התפחה הם מומלצים וגם לאיזו הידרציה אבל אם אתם לא בטוחים אל תשימו יותר מ70%. בעצם 2 סיבות למה אני לא רוצה קמח לבן רגיל- הקמח לא מותאם לכמות המים במתכון והתוצאה עם מעט מים בעיני פחות מוצלחת כי אנחנו מקבלים פוקאצ׳ה קשה ולא רכה. היום אפשר למצוא קמח פיצה איכותי כמעט בכל מקום וזה כן שווה את ההשקעה שלכם.

תחפשו ממש באריזת הקמח את אחוז החלבון, ככל שהוא יהיה גבוהה יותר הוא יתאים לאחוז מים גדול יותר.

לכמה זמן אפשר להשאיר את בצק הפוקאצ׳ה במקרר?

תלוי בקמח ובמה שמומלץ אבל לא יותר מ36 שעות ולא פחות מלילה כדי לפתח את הטעמים של הבצק ואת העומק שלהם. אם אתם הולכים על יותר מ24 שעות, כדאי בין לילה ללילה לעשות סשן קיפולים אחד נוסף למה שכבר עשינו ולהחזיר למקרר.

הערות:

חומרי גלם:
*חשוב להקפיד על סוג הקמח הנכון להכנת הפוקאצ׳ה, אין דבר מבאס יותר מלהכין מתכון שלא מצליח. קמח לבן רגיל לא יעבוד כאן בגלל כמות המים הגבוהה במתכון. הקמח שאני עובדת איתו הוא קמח רומא של פיווטי שמגיע בשקים של 5 קילו. אפשר גם קמח PZ3 ספאדוני, קאפוטו שף אדום, קאפוטו פיצריה.
*אפשר לשלב 20% של קמח מניטובה לתוצאה יותר מעניינת בטעם.
אופן ההכנה:
*אני אוהבת לכסות את הבצק כשהוא בתבנית עם מגש תנור גבוה והפוך מעליו. ככה נמנעים מכך שהבצק יידבק לניילון נצמד או מגבת.
*את המתיחה והקיפול נעשה בידיים רטובות ולפי הזמנים המצוינים במתכון.
*תוכלו לשחק עם איזה תוספות שעולות על דעתכם החל מארטישוק, זיתים, בצלים, פרוסות תפו״א, עשבי תיבול, שום קונפי וכו׳.
*אני מעדיפה טמפ׳ גבוהה כדי לקצר את זמן האפייה ובכך לשמור על עסיסיות הפוקאצ׳ה. כשאפיתי בטמפ׳ נמוכה יותר קיבלתי תוצאות יבשות יותר שלאחר חימום הפכו להיות קשיחות. לעומת זאת, אפייה בטמפ׳ גבוהה נתנה לי פוקאצ׳ה רכה מאוד וטעימה. לאחר חימום נוסף כיחידה, מקבלים פריכות ומעטפת טובה ועדיין בפנים רכות
*שימו לב שהמתכון הוא לכמות גדולה, התבנית שלי כמעט בגודל של מגש אפייה בתנור. אם יש לכם תבנית קטנה יותר לכו על חצי מהכמות או לפי 400 גרם קמח. הרבה פעמים אתם תשלטו בעובי של הפוקאצ׳ה. הכל תלוי בתבנית וגם בצורה שבה תמתחו את הבצק על פני התבנית. אם המתיחה לא אחידה, הפוקאצ׳ה לא אחידה. חלקים יכולים לצאת דקים מדי או עבים מדי ואז האפייה פחות שווה.
*אני עובדת עם תבנית שהזמנתי באמאזון, היא לא זולה אבל היא מעולה. אם אתם אוהבים להשקיע ותשתמשו הרבה, לכו על זה
אופן שמירה ואחסון:
*הכי מומלץ ביום ההכנה, אפשר לשמור עד 3 ימים מחוץ למקרר בתוך שקית או קופסא אטומה במקום קריר ויבש. אפשר לשמור גם במקרר אם חם מאוד בחוץ.
*אם הכנתם ונשאר הרבה תקפיאו, אפשר עד 3 חודשים. הפשרה ישר לתנור/ מיקרו ותנור/ טוסטר.
*אם נשאר כמה ימים בחוץ והתקשה, ניסיתם לחמם ועדיין לא עובד אתם יכולים לטחון לפירורי לחם או לחתוך לקרוטונים.

פוסטים קשורים לנושא:

*המלצות לטיול במחוז פיאמונטה
*המלצות לטיול ברומא
*חמאת שום צלוי בדבש בקרוב..
*פיצה נפוליטנית