אחד הדברים היותר טעימים שאכלתי בחיי, ללא ספק. קודם כל, גדלתי ברעננה משמע נחשפתי לחומרי גלם דרום אפריקאיים, בריטיים, ארגנטינאים ואמריקאים בגיל צעיר. האלפחורס הראשון שלי היה בכיתה ג', הייתי קונה בעיר והייתי מכורה לאלפחורס של "האוונה".

כשהייתי בחטיבה אח שלי טייל בדרום אמריקה עם מוצ'ילה על הגב וסחב במיוחד בשבילי 2 סוגי ריבת חלב ואריזת אלפחורס של האוונה, זה היה כל כך טעים. מה גם שבאותה תקופה הייתי רואה המורדים והייתי מכורה. כמעט בכל פרק דיברו על אלפחורס וזה רק סקרן אותי יותר ויותר.

כשהייתי בטיול הגדול שלי אחרי הצבא, טיילתי בארגנטינה במשך חודש. הייתי אחרי עקירת שן בינה, כולי עם פה נפוח, אוכלת גלידות כדי שיכאב לי פחות. בין הדברים הטעימים ביותר היו המאטה, הפרנט, האלפחורס, הגלידות, הבשר והפסטות. פשוט פסגה קולינרית.

כמה חוויות זכורות מארגנטינה:

גיליתי גם שיש 2 מפעלים בכל העולם לפרנט: אחד מקורי במילאנו ועוד אחד בארגנטינה.
סניף כשר של מקדונלדס בבואנוס איירס.
הייתי בסוף העולם.
ראיתי פינגווינים.
אכלתי את הבייקון הראשון.
התאהבתי ביין במנדוסה והחזקתי בשיא של 3 בקבוקים ביומיים עם חברה מאירלנד.
רציתי להישאר לגור שם בגדול. חלומות של ילדה בת 21.

איפה נוצרה ריבת החלב הראשונה?

באיזור ריו דל פלטה, אגם הכסף, האיזור שגובל בין אורוגוואי לארגנטינה. ידעתם שפעם אורוגוואי הייתה חלק מארגנטינה?
היה ריב מאוד גדול על בעלות ריבת החלב בין שתי המדינות עד שהוחלט שהבלעדיות היא למחוז ריו דל פלטה, אשר שייך לשתי המדינות.
יש הטוענים שנפוליאון בכלל הרתיח חלב וסוכר ושכח מהם ואז נוצרה ריבת החלב, ויש הסוברים כי מקורה בכלל באינדונזיה והגיע לפיליפינים. כפי שאתם יודעים, הספרדים שלטו בפיליפינים והם כביכול אלו שהביאו את ריבת החלב לאמריקה מספרד.
ישנן הרבה תיאוריות.

בכל מקרה בעיני ריבת חלב היא הדבר הכי ארגנטינאי שיש. מלא פעמים אוכלים לארוחת בוקר על לחם, עם פנקייקים, בעוגות, באלפחורס. מה לא?