כשהייתי ילדה תמיד הייתי אוהבת לפתוח את המקרר של סבתא שולה. היא הייתה מכינה חמוצים מכל מיני ירקות ושומרת במקרר בתוך צנצנת. הירקות היו צהובים וביניהם הייתי מחפשת את פרחי הכרובית שהופרדו לפרחים קטנים. זה היה החלק הכי טעים. הייתי מלקטת אותן ואוכלת. ממש כמו שדגים את כל הפקאנים מקורנפלקס דלי פקאן.
מעין זכרון ילדות כזה. אלו החמוצים של סבתא. לנצח. המתכון הזה מוקדש לה. אם כי הוא לא המתכון המקורי שלה ורק ניסיון שחזור.
את הירקות הטעימים והטריים האלו קניתי מכרמלה בסוף שוק הכרמל.
מהו מקור השם?
כשחיפשתי על השם טורשי, נתקלתי גם שם טרשי. השם הנכון הוא טורשי וטרשי זה בעצם כתיב חסר עם ניקוד. המילה מגיעה מהשפה הפרסית ומהמילה חמוץ, טורש. יש הרבה הגיון משום שעיראק ואיראן גובלות אחת בשניה. החיבור העיראקי המאפיין את החמוצים האלו הוא תבלין הבהרט לחמוצים. תערובת תבלינים בצבע צהוב המכילה בין היתר אבקת עמבה וכורכום.
ניתן למצוא בהרט לחמוצים בחנויות תבלינים.
הערות/ תוספות:
חומרי גלם:
*תוכלו להוסיף גם גמבות וקולורבי.
*אל תוותרו על בהרט לחמוצים, זה המרכיב העיקרי.
אופן אחסון:
*ניתן לאכול אחרי 24 שעות.
*מאחסנים בצנצנת מעוקרת.
*נשמר במקרר, ניתן להוציא עם כף נקייה.
Ingredients
Equipment
Method
- יש לנו כאן: שום, סלרי, לפת, כרובית, כרוב, פלפל חריף וגזר
- מקלפים את הגזר ופורסים אותו דק לעיגולים
- את הכרובית מפרידים לפרחים קטנים
- את הכרוב חותכים לקוביות, את הסלרי למקטעים ללא העלים, את השום חוצים(אני הורדתי גם את הקצה), את הלפת קילפתי וחתכתי לקוביות, את הפלפל החריף לטבעות
- מערבבים את כל הירקות יחד ומעבירים לסיר
- מחממים בסיר נוסף מים, חומץ, מלח ובהרט לחמוצים עד שהנוזל מגיע לרתיחה ומבעבע.
- שופכים את הנוזל לסיר ומביאים לרתיחה נוספת
- מערבבים את הנוזל עם הירקות שהם נצבעים בעדינות. מכבים את האש, מחכים שיתקרר ומעבירים לצנצנת מעוקרת. שומרים במקרר. ניתן לאכול אחרי 24 שעות. בתיאבון
משובח!
תודה!