זו הפעם השניה שאני מבקרת במחוז אמיליה רומאניה, הפעם ביססתי את הטיול בבירת המחוז, בולוניה. העיר שידועה בטורטליני אל ברודו, לזניה/טליאטלה אלה בולונזה,פסאטלי, בלנזוני ומורטדלה. מודנה, שנמצאת במרחק חצי שעה ידועה בייצור של גבינת הפרמזן, בחומץ הבלסמי וכמו שכנתה פארמה, גם בפרושוטו.

האמת שאני מנסה מדצמבר האחרון להזמין כרטיסי טיסה לבולוניה וכבר פעמיים שהטיסה מבוטלת בגלל הקורונה. הפעם היה לי ביטול של סדנה ואמרתי יאללה אין מה להפסיד ומרוב שזה היה ספונטני נסעתי לבד למספר ימים הכי מלמדים שיש.

בולוניה נקראת העיר השמנה בגלל כמויות האוכל שיש בה. כמו כן, היא גם העיר שבה הוקמה האוניברסיטה הראשונה בעולם. ניכר לראות שיש בה המון אווירה בזכות כל הסטודנטים שגרים בה.

קצת על הקורונה בתקופה הזאת
האיטלקים הפיקו הרבה לקחים משנת 2020 הקשה והם עדיין מקפידים מאוד בשונה מבארץ. חשוב מאוד לכבד את זה, לכל מקום צריך ללכת עם N95, כן כן המסיכה הלא מחמיאה. עם המסיכה חובה להיות בכל מקום סגור. כמו כן, חובה להראות תו ירוק בכל מקום. תוכלו כמובן להוריד את תעודת הקורונה שלכם ולהראות בכניסה למקומות. שימו לב שלא תמיד היא עובדת וצריך לנסות להסביר בעדינות כשזה קורה.

נכון להיום, נדרשים להציג תעודת קורונה וטופס PLF. ללא בדיקות קורונה, לא בהלוך או בחזור(מלבד שלב הנחיתה בארץ).

תבואו עם נעליים נוחות

בבולוניה או מודנה אין מטרו, הן כל כך עתיקות שאין אופציה כזאת. אני התניידתי רוב הזמן ברגל, יש גם אוטובוסים ורכבות בין הערים הגדולות, נניח בין בולוניה למודנה/פארמה.

סים קארד
אני אוהבת מאוד להשתמש בסים מקומי כי זה מושלם לרגעים שצריך לבצע שיחות למסעדות/מוניות. האיטלקים יחסית מאחורה בתחום הזה. הכל תמיד נעשה בטלפונים. עשיתי את הסים שלי דרך Vodafone בעלות של 15 יורו.
אחרי שקניתי אמרו לי לחכות 40 דק' בלי שזה לא הכי כיף להיות בלי אינטרנט ביום הראשון אבל לגמרי בקטנה ל40 דק'.

הזמנת מקומות למסעדות
אני טיילתי ממש שניה לפני שהעונה המתויירת מתחילה ולא הייתה לי בעיה, כמובן שהזמנתי מקום למקומות שהיה חשוב לי להיות בהם אבל עדיין קל מאוד בתור אדם בודד להגיע למסעדה. אם אתם זוג או יותר אמליץ תמיד להזמין מקום מראש בטלפון או באינטרנט/מייל. עדיף תמיד בטלפון.

כאן זה לא ישראל

לפעמים תוכלו לראות אטימות בנושאים מסויימים שלכם יראו מוזרים, תנסו לגלות הבנה וסבלנות. התרבות שונה משלנו. זכרו, אם נפלתם במנה לא טובה, לא מחזירים אלא מזמינים מנה אחרת. אין דבר כזה. חשוב להקפיד על המסיכה כדי להימנע מהערות מיותרות ולכבד.

הדירה-

הרבה זמן שלא פגעתי בול במשהו. המיקום של הדירה היה פצצה ממש במרכז, שקט, דירה מרווחת וגדולה עם מרפסת שצופה על גגות אחרים. ניסיתי למצוא פגמים בדירה ויש ממש מעט כמו זרם במקלחת, מדרגות לחדר שינה(קשוח באמצע הלילה). כל פעם שרציתי להניח שקית כלשהי/ להטעין את הפלאפון/ לנוח ניצלתי את הדירה. אל תשכחו שפותחים נורא מאוחר בתי קפה, אם אתם אנשים שקמים מוקדם. בכל מקרה עדיין ממליצה יום אחד לפחות לעשות ארוחה במרפסת. אני אוהבת מאוד לקנות נקניקים וגבינות עם ממרחים ופירות שאני אוהבת ולנשנש.

קישור כאן

מה עושים בבולוניה?

מתפעלים מכל הפורטיקו- מדובר במאפיין מאוד חשוב בעיר בתחום האדריכלות, בעצם כל הקשתות שתראו בעיר. תחילה היו בונים אותן מעץ ומאוחר יותר עברו לאבן. חלקן גם מוכרות כאתר מורשת עולמית של אונסקו בשנת 2021.

ללכת לשווקים- בעיר יש שניים: Di mezzo, Delle erbe- בשניהם תוכלו לשבת במקומות לאכול ויש אווירה מאוד נחמדה. מוכרים כאן ירקות, בשר, דגים ופירות ים, גבינות ותמיד כיף לקפוץ ולראות כמה יותר שווה כאן מבארץ. האיכות של הכל כאן פשוט מדהימה.

להסתובב בסמטאות Quadrilatero- ממש לא רחוק מרח' ריזולי הראשי נמצאות סמטאות צרות עם המון קצביות, מוכרי דגים, ירקות, פסטה טרייה וגבינות. פשוט חובה להסתובב שם וגם מאוד זול ומשתלם.

לטפס את מגדל אסינלי- אחד הסמלים הראשיים של העיר הם שני המגדלים הגבוהים. קיים סיפור ולפיו כל אחד מהם מייצג משפחה ותפקידו להראות איזו משפחה חזקה יותר. כדי לטפס למעלה תצטרכו לעלות לא פחות מ498 מדרגות אבל לאחר מכן תראו נוף מטריף על כל העיר. אני טיפסתי לפני 4 שנים והפעם מרוב הליכה ויתרתי והסתפקתי במרפסת של הדירה שצופה על הגגות.

פיאצה מאג'ורה- המקום המרכזי בו תמצאו את בזיליקת סן פטרוניו שאותה לא סיימו לבנות, לא ברור אם בגלל שלא היה מספיק כסף או שהאפיפיור עצר את הבנייה כי הוא לא אהב שהיא תהיה גדולה יותר מזו שברומא.

תוכלו גם ממש ליד למצוא את המזרקה של נפטון שהועתקה לערים נוספות באירופה. האפיפיור אישר שתהיה מזרקה של אל פגאני כי הוא סימל מים ומים סימלו עושר וגם את המים שעברו בעיר עצמה. עד היום בולוניה נחשבת לאחת הערים העשירות ביותר באיטליה.

פיאצה סאנטו סטפנו- גם כי היא בדרך לגלידה מאוד טעימה שנגיע אליה בהמשך וגם כי יש שם פורטיקו יפה וגם כי היא מחברת בין 7 כנסיות וזה פשוט יפה ויזואלית.

חובה לבקר בחלון שצופה לתעלה- לא זו לא ונציה וכן חובה להגיע בעונה מתאימה אחרת תגיעו לתעלה יבשה. מדובר בחלון שצופה לתעלה, אחד היפים שתראו. מאוד נחמד להגיע מוקדם בבוקר כשאין שמש חזקה ואז ללכת לטרצי לשתות קפה, זה ממש לא רחוק.

רוצים שופינג קצת? לכו לVia dell'Indipendenza, שם תוכלו למצוא זארה, פול אנד בר, ברשקה, H&M, Tezenis ועוד.. בסופ"שים הרחוב הופך למדרחוב וממש נחמד להסתובב. מצאתי שם כמה מציאות. תכינו את התו הירוק שלכם כי בודקים בהרבה חנויות בכניסה. אפשר כמובן למדוד.
רחוב נוסף שהיה ממש מתחת לדירה היה Via Rizzoli שם תמצאו נייק, בנטון, דקטלון ועוד כמה מותגים מוכרים. תמיד כיף להתמצא בעזרת המגדלים זה מאוד עוזר.

טיולי יום מחוץ לבולוניה-

מודנה- תמיד תוכלו לקחת רכבת למודנה כאשר יש רכבת מהירה ורכבת איטית יותר(האיטית לוקחת חצי שעה).

מה אנחנו יודעים על מודנה? עיירה קטנה בצפון איטליה בחבל אמיליה רומנה שהיא המקור לבלסמי הכי טוב בעולם, יצרנית הפרמז'נו ריג'יאנו הגדולה באיטליה שעברה רעידת אדמה מטלטלת במיוחד ויש בה את המסעדה שמוגדרת כבר מס' שנים כטובה ביותר בעולם Osteria francescana של השף מאסימו בוטורה עם 3 כוכבי מישלן. יש לציין שמודנה מזוהה עם חברות רכב יוקרתיות וביניהן פרארי, מזראטי,בוגאטי, דה טומאסו, למבורגיני ופגאני.

כמו כן, תוכלו גם לפתוח את הבוקר עם ניוקו פריטי וקפה. ניוקו פריטי או קרשנטינה הוא בצק מטוגן פריך ואוורירי שנוהגים לאכול במודנה ולעיתים גם בעוד מקומות במחוז אמיליה רומאניה. במודנה יש גם טיגאל Tigelle לחם מחבת שנעשה במכשיר מיוחד ואותו חוצים לרוחבו ובדרכ אוכלים עם פרושוטו.

בית הכנסת במודנה

את בית הכנסת גיליתי במקרה לפני כמה שנים כשישבתי לאכול גלידה והרמתי את הראש. יש לציין שהוא עדיין פעיל ומשמש את הקהילה היהודית שגם בנתה אותו בשנת 1873.

מפעל פרמזן 4 madonne caseificio- אם אתם חובבי פרמזן מושבעים זהו המקום עבורכם. איפה שכל הקסם קורה, התהליך מההתחלה ועד המוצר המוגמר. בסוף הסיור תזכו לטעום גבינות והוא כולל בתוכו הסברים דיי טובים. עלות למשתתף: 15 יורו בתיאום מראש באתר. שימו לב מתחנת הרכבת ישנה דרך מסורבלת של 2 קווי אוטובוס, ממליצה לקחת מונית בשלב הזה או רכב מושכר.

אז איך מייצרים גבינה בעצם? מתחילים את הכנת הפרמז'ן בחליבה בלילה והחל מרגע זה יש 3 שעות, בבוקר ניתן לראות כי החלב נפרד לנוזל ושומן כאשר משתמשים בשומן כדי להאכיל חזירים ובחלב עצמו משתמשים לגבינה. בבוקר מביאים חלב טרי ומערבבים את שני הסוגים, מחממים בטמפ' קבועה ומחכים יום עד שהתהליך יושלם ואז מעבירים בשקי בד כל אחד 50 ק"ג במשקלו לתוך גליל. כל שלוש שעות הופכים באופן ידני את הגליל ע"מ להוציא נוזלים(כל אחד מאבד בממוצע 2 קילו). לאחר מכן מעבירים לפלסטיק לבן בצורת גלגל פרמז'ן שעליו מוטבע השם, התאריך והקוד. לאחר מס' ימים מוסיפים מלח ומשאירים בחדר חמים בכדי לייבש את הנוזלים שבגבינה. רק לאחר שנה אפשר לאכול מן הגבינה. את הנוזל שטפטף אפשר לחמם בשנית ולהפוך לריקוטה (שזהו גם פירוש שמה רי- לעשות שוב, קוטה- חימום משמע לחמם שוב).

Acetaia Giuseppe Giusti– מקום שמייצר חומץ בלסמי למעלה מ- 400 שנה‪‬ . אציין כי הסיור הוא חינמי כולל טעימות במקום. בגדול מה שקורה זה שישנן חביות שבתוכן מתיישן הבלסמי ובדומה לייצור של וויסקי שבו מערבבים בין הסוגים כדי ליצור להגיע לטעם של שנת היישון כך גם בבלסמי. בסיור עצמו ניתן לטעום סוגים שונים של בלסמי כולל בלסמי בטעמים ובלסמי של 100 שנות יישון. אני קניתי שני סוגים שממש אהבתי ואני עד היום מתקמצנת עליהם כאילו הם מזהב. אחד בטעם של פירות יער והשני מיושן ופשוט טעים

Ristorante da Danilo- מסעדה שנהנתי בה מאוד, הזמנתי יין וסודה כמובן, טורטליני אל ברודו- מרק מלא בטורטלינים קטנטנים ממולאים בבשר, מורטדלה, פרמזן ופרושוטו ששחו בנוזל ציר עשיר. לאחר מכן אכלתי טורטלוני די זוקה במילוי דלעת שהגיעו עם בלסמי מצומצם שהוספתי ופרמז'ן שפיזרתי. זה היה נפלא. בהתחלה לא הבנתי איך אין לי רוטב אז החמיצות של הבלסמי עם המרירות של הגבינה, המתיקות של הדלעת והמליחות והאוממי שבאו מהגבינה ומהבלסמי אמאלה. טעים בטירוף.

Emilia Cremeria- עוד גלידה מצויינת עם טעמים טבעיים ששווה לנסות, נמצאת בקרבת בית הכנסת ושווה ביקור.

francescana 58- אני למדתי לפרוש בשיא. קשה מאוד למצוא מקום באוסטריה פרנצ'סקנה של השף מאסימו בוטורה בעלת 3 כוכבי מישלן. יש לו מקום נוסף שמגיש בראנצ'ים בימי ראשון וכמובן את פרנצ'סקנה 58. ביסטרו יותר קז'ואל אלגנטי שמאוד נחמד לשבת בו. עזבו את העיצוב המהמם, היו כאן כמה מנות באמת טובות. לא כולן היו לטעמי אבל הרבה יותר מסעירות ממקומות אחרים. יש כאן כמה אופציות: אפשר להזמין מנות מהתפריט(א לה קרט), אפשר לקחת תפריט דגוסטסיון(טעימות) של מנות מסורתיות בפרשנות מודרנית (54 יורו) או תפריט טעימות נוסף עם מנות מודרניות ואחרות ( 74 יורו). ניתן כמובן להוסיף מנה של טורטליני קטנים ברוטב פרמזן(12 יורו). אני לקחתי את התפריט המודרני עם המנה של הטורטליני. את הטורטליני מכינים אנשים עם מוגבלות והם עדינים וטובים. הרוטב היה מלא טעם לעומת מקומות אחרים. בתפריט המודרני היו כמה יציאות מגניבות כמו פתיח ארטישוק ירושלמי מבושל בציר ושרוף מלמעלה עם סוכר ועליו חתיכות קטנות של רוזמרין או מנה שמשלבת כרישה, פטריות כמהין שחורות ונקניק מקומי מבטן חזיר.

איפה לאכול בבולוניה?

מסעדות/ אוסטריות:

Ristorante da Nello al Montegrappa- מסעדה מאוד מפורסמת, קיימת משנת 1948 ויש בה אווירה של פעם. מאוד נהנתי כאן מהשירות ומהאוכל, זו הייתה בעצם הארוחה הראשונה שלי בבולוניה. הזמנתי ארטישוק מטוגן שהגיע עם פלח לימון. על פניו הכי פשוט ולפעמים אני מחפשת איזה מיונז טוב בצד אבל זה היה כל כך פריך ומתובל טוב שכמה שזה פשוט ככה זה גם היה ממש טעים. בנוסף הזמנתי גם טורטליני אל ברודו שהיה נפלא ונשאב מאוד מהר. בהרבה מקומות תוכלו להזמין את יין הבית שזה הרבה פעמים סן ג'נובזה עלות ממוצעת של 5 יורו לכוס. כשתתיישבו תצטרכו כמובן לבחור בין מים מינרליים למוגזים. אל תבקשו מי ברז, זה לא נהוג. מגיע לכם אתם מטיילים ואתם צריכים לנוח ולשתות. ישימו לכם באופן אוטומטי סלסלת לחמים, לרוב היא עולה כסף. אני לא הרגשתי צורך לאכול בנוסף לכל הפחמימות. איך שמרגיש לכם. הקינוחים בעיני מעט מיושנים וממש לא חובה.

Il passatello di bologna- מסעדה שהמליצו לי עליה הרבה והיה לי נחמד זה לא שלא אבל האוכל לא מטורף, הכל היה נחמד אבל מאוד עדין. הזמנתי כאן פסאטלו שהיה חביב בתוך ציר, יש כאן גם פסטלו לא בתוך ציר אבל בבולוניה המקור הוא עם הציר. אפשר למצוא יותר כאלו עם רוטב ודגים/ תוספות אחרות במודנה. הזמנתי גם טורטלו ממולא ריקוטה שהייתה קצת תפלה ברוטב של פטריות פורצ'יני שהיו נפלאות. כמובן שפרמזן עזר מעט.

Osteria dell'orsa– אוסטריה מאוד ותיקה ומפורסת. מעט תיירותית אבל כיף כאן וטעים. יש כאן טורטליני אל ברודו ממש טעים, אכלתי כאן גם קרוסטיני שהיה חמוד אבל לא משהו מסעיר וכמובן טליאטלה אלה בולונזה שהיה פשוט וטעים עם פסטה טרייה ונגיסה כמו צריך. המנות כאן מאוד גדולות אני לא הצלחתי לסיים אפילו חצי.

Trattoria da me- אחת הארוחות הטובות עם המנה הטובה ביותר שאכלתי בבולוניה. כל הרעיון כאן הוא לשלב בין ישן לחדש, בין מסורת לבין תוצרת מקומית ואני מאוד מעריכה ומחבבת את זה. בואו נודה באמת, זה נורא נחמד ליום יומיים ואז מדובר באתגר לא פשוט לאכול לזניה, טורטליני אל ברודו, פסאטלי וטליאטלה פעמיים ביום. ברגע שאני רואה משהו כזה זה אוטומטית מרענן אותי. התחלתי מ"גלידת גבינה" לראשונה מנה שמגיעה עם לחם באופן אוטומטי, המלצר המליץ להזמין Crescentina שהן לחמניות אווריריות מטוגנות ממכרות. חובה! לא לוותר!
ואז הגיעו להם 3 כדורי גלידה (לא נמסים אבל מאוד קרים ונראים כמו גלידה) של 3 גבינות שונות סטרצ'ינו, רוביולה וגורגונזולה לצד תאנים מקורמלות. אם אתם מכירים אותי מספיק, אתם יכולים להסיק שעפתי על הגורגונזולה. המנה השנייה הייתה פשוט שלמות ואני לא מגזימה. רביולטי קטנים ממולאים בתפו"א ופסטו של מודנה(כן פסטו זה לא רק בזיליקום, יש הרבה סוגים) הפסטו מורכב משום, רוזמרין ולארד(שומן חזיר). היו גם עלי לפת שהם לגמרי חובה, פטריות מוקפצות במחבת וזה הוגש בציר של דלעת שהיה מתקתק. יחד המתקתקות עם הרוזמרין פשוט העיפו אותי. מצאתי את עצמי מסיימת את כל המנה ולא רוצה לסיים.
צמוד לטרטוריה יש להם גם פסטות טרייה למכירה.

משקאות וגלידות-

קפה טרצי Caffè Terzi- איטליה היא מדינה עם קפה טוב. קשה מאוד ליפול. אפילו בשדה התעופה היה לי טעים אבל טרצי זה וואו. יש מבחר של פולים שונים, בלנדים או סוגים ספציפיים ומוגשים כאן גם מאפים שהם בסדר. שתיתי כאן מקיאטו שהוגש לי עם שוקולד וזה היה הקפה הכי טוב ששתיתי בבולוניה.

באבל טי

Flos bubble tea- מקום בבעלות של סינית מאוד נחמדה. יש לה סניף נוסף גם בפירנצה. תוכלו להזמין כאן הרבה טעמים חמים או קרים ויש גם הרבה סוגים של טפיוקה. חשוב לדעת לשאול אם יש טפיוקה כי הן מכינות כל חצי שעה בערך. אני עברתי כל פעם ורק בפעם השלישית הצלחתי. מאוד טעים ואיכותי, תמיד נחמד לגוון אם בא לכם משהו שהוא לא יין/ גלידה.

גלידה

Cremeria la Vecchia stalla- ממש מול הגלידריה הזאת נמצאת חנות עם המון ציוד שווה למטבח. אכלתי כאן גלידה בטעם פיסטוק מלוח, בין הטובים שאכלתי בחיי, אי אפשר אפילו להשוות לארץ. ממש מרגישים את הפיסטוק. טעמתי גם גלידה בטעם נוצ'ולה ברמה מאוד מאוד גבוהה. מומלץ בחום.

Cremeria Santo Stefano- גלידה מאוד מפורסמת שנמצאת במרחק הליכה מיתר המקומות. ההליכה שווה את זה כי טעים כאן מאוד. אכלתי כאן גלידה לבנונית עם מי זהר ופיסטוקים, מסקרפונה צנוברים, יוגורט ודבש ושוקולד לבן עם הל שהיה ספיישל. מומלץ בחום.

Paolo atti&figli- אחד הקינוחים המפורסמים כאן הם עוגת אורז עם גרידת תפוז בעלת טעם מעט שקדי מרציפני. היא מאוד טעימה ועדינה. בעיני אם היא הייתה מחוממת עם גלידה, זה היה שוס. לגמרי נחמד אבל לא חובה רק אם אתם מתחברים לטעמים.

ארוחות פשוטות של יין ונקניק

אל תוותרו על ארוחה מהסופר/ ארוחת נקניקים גבינות טובה- בסופר כמובן תוכלו למצוא פרושוטו, מורטדלה, פרמזן וגבינות נוספות. מאוד נחמד לקנות Tigelle שזה סוג של לחם מחבת שפותחים לרוחב וזה נורא נחמד עם ממרח. פתחתי ככה 2 בקרים.

אופציה נוספת היא ללכת לBottega Ranocchi 1972 ולקנות שם נקניקים וגבינות ואז ללכת איתם לאוסטריה ממול Osteria del sole ולהזמין יין. כן כן זה מנומס וזה מותר, שמעתי על זה ממישהי מקומית וכמובן שבעל המקום מאשר ויש הרבה שעושים את זה. זה היה נורא משתלם וטעים וכיף. מה גם שזו האוסטריה הכי ותיקה במודנה משנת 1465. יש כאן יינות מאוד טובים וכוס קיאנטי לדוגמא עלתה לי 3 יורו.

סדנה איטלקית- il salotto di penelope

הלכתי לסדנה מתקדמת פרטית אצל ברברה שהיא איטלקיה מקומית בעלת מקום שבו היא מארחת ומלמדת איך לבשל אוכל איטלקי. מדובר באישה מקצוענית, אדיבה מאוד וסבלנית. היא לימדה אותי איך להכין טורטליני אל ברודו בשיטה של בולוניה וענתה לי על מלא שאלות. היא גם לימדה אותי לפתוח בצק במערוך(מטרלו) בדרך המסורתית שזו עבודה ממש לא פשוטה והוסיפה את הפן האישי שלה, את איך היא למדה להכין בבית וזה היה כל כך מיוחד וטעים. למשל במקום לשים רק בשר, מורטדלה ופרושוטו הוספנו לחלק מהכיסונים ריקוטה וגרידת לימון והם היו בצורת שמש כמו שנהוג באזור שלה(קרוב לרימיני). זה היה מעניין ומגוון.
למדנו גם להכין פסאטלי והוא היה הכי טוב שאכלתי בבולוניה, כמה רמות מעל המסעדות. היא מכניסה גרידת לימון למסה וזה פשוט הבדל עצום. ריענון נפלא וארומה מטורפת למאכל טעים אבל מעט כבד. הכנו גם בלנזוני שהיא סוג של טורטלוני מבצק תרד. הכנסנו לבפנים ריקוטה, דג קוד וג'ינג'ר. אם אתם מחפשים משהו קצת שונה, היא מומלצת בחום. הסדנאות כמובן עם מסיכה. בסוף אוכלים.

חנויות מעניינות-

Le sfogline- מוסד שאני מעריצה כמה שנים, יש כאן נשים שמכינות פסטה טרייה על בסיס יומי. לעיתים בקיץ הן עושות סדנאות בישול. קניתי כאן כמה סוגי פסטות. זה מסוג המקומות שאתם לא רוצים לעזוב ובצדק. תוכלו למצוא כאן ניוקי אלה רומאנה, טורטלוני עם ריקוטה, טורטליני קטנים, ניוקי, לזניה ועוד.

Asia mach- סופרמרקט אסייתי. כמו בכל טיול אני ישר מחפשת את הסופרמרקטים האלו, זו חוויה אמיתית. עזבו שאני יוצאת תמיד עם שלל וזה לא תמיד זול כי אני קונה בלי להסתכל על המחיר כי כמעט תמיד אין את זה בארץ/ זה יותר זול אוטומטית. תוכלו למצוא כאן אינספור רטבים, כלים, מחיות, ממרחים, משקאות, מתוקים וכו'. מומלץ בחום. יש מבחר מאוד גדול.

Castaldini- חנות כלי בית, טמבוריה כזאת אבל עם אנשים מאוד נחמדים ובין היתר הם מוכרים גם ציוד לפסטות שאי אפשר להשיג בארץ. שווה להציץ.

A. pezzoli enologia- קניתי כאן חצי חנות, לא צוחקת. יש כאן הרבה דברים מעניינים. לא זול אבל שווה למי שמתעניין.

Pasta Fresca Naldi-מקום שמוכר אוכל מוכן, מאוד מפורסם בבולוניה בזכות הלזניה שזכתה בתוכניות טלוויזיה מקומית לתואר הטובה ביותר. היה לי נחמד מוזמנים לנסות.

Forno Brisa- הם מאפייה שמספקת לכל מיני מסעדות בעיר לחמים. הם גם החלק המוצלח באחד המקומות שאכלתי בהם. הלחם שלהם היה פשוט נפלא. ממליצה בחום לבקר ולטעום.

Casa del tegamino di montanari– אחת החנויות האהובות עלי. הכל יחסית לא יקר ופשוט. תוכלו למצוא כאן הרבה דברים לבית. מצאתי כאן תבניות לטארטלטים, קונוסים וכו', שיפודי מתכת, מערוכים ועוד כלים למטבח.

דברים שצריך לטעום-

Pocket coffee- שוקולד מהסופר של חברת פררו, ממולא בקפה ערביקה איכותי. אם בא לכם פתאום שוט אספרסו זה נחמד. הפעם הראשונה זה היה וואו, אח"כ מתרגלים וזה ממש נחמד.

דברים נוספים שצריך לעשות

*להנות מהגרפיטי של העיר. פשוט ככה. כל העיר מלאה במגוון של אומנות רחוב מענינת, אותי באופן אישי זה שבה.

*ללכת לבקר באוניברסיטה. לי לא יצא כי היה סגור בסופ"ש ואז זה כבר נגנז.

*אתם בעיר של סטודנטים, אז אל תשכחו לצאת ולהנות וכמובן ללכת לאפריטיבו טוב.

פוסטים נוספים לטיולים בחו"ל:

רומא
ליסבון
מדריד
סן סבסטיאן
אמסטרדם
מוסקבה
נאפולי
בנגקוק

לסיכום,

מקווה שהמדריך עזר לכם קצת, נסיעה טובה.
מזכירה שאני מארחת לסדנאות איטלקיות אז אם תתגעגעו, אני תמיד כאן ואתם מוזמנים לפנות אלי בפרטי כאן או באינסטגרם.

עדן