מה זה בכלל טראפיצינו

טראפיצינו היא הכלאה בין שתי מילים איטלקיות: טרמצינו – סנדוויץ והמילה פיצה. בעצם בצק פיצה שהוא סוג של סנדוויץ. את הבצק אנחנו אופים בצורת ריבועים, חותכים אותם באלכסון פותחים את הכיס וממלאים בתבשיל רומאי. את המאכל הזה המציא סטפנו קלגרי, שף רומאי שבכלל עבד כדייל אוויר, התאהב בפיצות ובסנדווצ׳ים והחליט לשלב בין השניים. לרשת יש סניפים בעיקר באיטליה וסניף אחד בניו יורק. התבשיל שהכי חקוק לי בפה היה העוף אבל עדיין לא הסתפקתי רק בו. החלטתי להכין כדורי בשר קטנים שקצת מזכירים את המנה הזאת. קלאסי כן, ולא מחדש אולי אבל זה כל כך טעים. הרוטב שנספג בתוך הלחם והקשה ששומר על כל המיצים והקריספיות. זה כל מה שרציתי ובצדק.

2 מליות שונות-

כי אנחנו אוהבים שפע ומגוון על השולחן וגם כי לא הצלחתי להחליט..
Pollo Alla Cacciatora- מנה שמגיעה ממגוון מחוזות איטלקיים ונחשבת לSecondi, מנה שניה ועיקרית בתפריט. קיימות כל מיני גרסאות למנה כאשר היא מזוהה עם איכרים והמוטיב המרכזי הוא השימוש בעשבי תיבול ארומתיים, יין לבן וחומץ. לעיתים היא מכילה רוטב עגבניות וזיתים והשוני המהותי שלה הוא סוג היין. בדרום איטליה משתמשים ביין אדום ואילו בצפון בלבן.

Polpette Al Sugo- קציצות ברוטב. כמו שאתם שומעים הכי פשוט וביתי שיש. קציצות בשר שמכילות בתוכן פירורי לחם, ביצה ותבלינים. באיטליה נוהגים להשתמש בחלב בתוך המסה ולעיתים גם בפרמזן. גם המנה הזאת נחשבת למנה שניה בתפריט האיטלקי.

על הבצק-

לאחר כמה נסיונות שלא היית מרוצה מהם, החלטתי ללכת על ביגה. בעצם שלב מקדים שבו מערבבים חלק מהקמח עם מים ומעט מאוד שמרים ומאחסנים במקרר במשך 18-20 שעות וזאת ע״מ לפתח בסיס לגלוטן חזק, טעמים טובים וכוח לבצק. כמו כן, שימוש בביגה מבטיח לנו טעם סופי איכותי יותר ואורך חיי מדף. את הביגה נמשיך ביום שלאחר מכן בתוספת יתרת הקמח, השמרים, המים, המלח והשמנ״ז. התפחה מחוץ למקרר, יצירת כדורים, התפחה ואפייה.

ביגה הוא בצק מקדים שמגיע מהמטבח האיטלקי ומשמש להכנת פוקאצ׳ות, פיצות וג׳בטות.

יחד עם זאת עדיין המתכון הזה יעבוד לכם אחלה

בצק שלבים בתמונות:

כמה דברים טריקיים שעברתי בדרך:

*הבצק הוא בצק בהידרציה גבוהה, הכי נוח לעבוד עם ידיים רטובות. אי אפשר לגלגל אותו אבל אפשר להיעזר בקלף או לעבוד בתנועה סיבובית כשכפות הידיים אנוכיות ועוטפות את הבצק.
*במקור משתמשים ברשת כוורת שתפקידה לחלק את הבצק ל9 חלקים שווים. כך בעצם הבצק תופח ושומר על גובה למרות שהפוקאצ׳ה לא גבוהה.
*העבודה עם ביגה יצרה בצק הרבה יותר חזק ונוח.
*ניתן לאפות את הבצק כחתיכות בטאבון, הצורה לא אחידה אבל התוצאה מאוד אוורירית, קצת כמו פיתה פוקאצ׳ה. אם כי החלק החיצוני לא קריספי כמו שאופים בתנור במקור.
*אפשר לגדר גבולות בעזרת קרטונים עטופים בנייר כסף או להיעזר בקלף מתכת כדי להפריד את הבצק(למרות שעדיין הוא יתחבר בגלל ההידרציה הגבוהה).

הערות:

אופן ההכנה:
*את הבצק נכין עם ביגה, בשני שלבים.
*שימו לב שמדובר בבצק עם הידרציה גבוהה. הוא נוזלי יחסית וזאת ע״מ לקבל קראסט באפייה ולשמור על רכות.
*את כדורי הבשר נטגן בשמן זית.
*רוטב העגבניות מורכב מפסאטה שהיא מחית עגבניות מרוסקות דלילה יחסית.
*את ירקות השורש נקצוץ קטן והם כמעט ייעלמו תוך כדי בישול.
חומרי גלם:
*כאשר נעבוד עם עוף העדיפות היא תמיד לחלקים שמנים עם עור שהסיכוי לייבש אותם נמוך.
*אל תתקמצנו ברוזמרין, תפנקו זה כל הטעם. אם אתם לא אוהבים תשתמשו בטימין למרות שזה ממש טעים עם רוזמרין.
*ניתן להוסיף גם 1-2 נתחי אנשובי לעוף.
אופן אחסון ושמירה:
*אפשר לאחסן את הלחם מחוץ למקרר עד שלושה ימים או להקפיא בקופסא אטומה עד 3 חודשים.

Print

פוקאצ׳ה בהידרציה גבוהה עם לישה וביגה

איך מכינים ריבועי פוקאצ׳ה לטראפצינו רומאי

Course Appetizer, bread, Main Course, Snack, ארוחת ערב, ארוחת צהריים, לחם

Cuisine Italian, italy, איטליה, איטלקי

Keyword ביגה, בצק שמרים, התפחה, מים, מלח, פוקאצ׳ה, קמח, קמח 00, שמן זית, שמרים

Prep Time 10 minutes minutes

Cook Time 13 minutes minutes

18-20 שעות+התפחה שעה וחצי+התפחה ככדורים שעה וחצי= 23 שעות 23 hours hours

Total Time 23 hours hours

Servings 9 יח׳

Equipment

• 1 קופסא עם מכסה
• 1 משקל
• 1 מיקסר עם וו לישה הוק
• 3 קעריות קטנות
• 1 מגש 35*35
• 1 תנור/טאבון

Ingredients

ביגה:

• 500 גרם קמח 00 לתפיחה ארוכה
• 250 גרם מים פושרים
• 1/2 גרם שמרים יבשים(2 קורטים)

המשך בצק:

• 200 גרם קמח 00 לתפיחה קצרה/ארוכה
• 310 גרם מים קרים (בהדרגה)
• 10 גרם שמרים יבשים
• הביגה שהכנו לאחר 18 שעות קרועה לחתיכות קטנות
• 12 גרם מלח דק
• 21 שמן זית

לפני אפייה:

• מעט שמן זית
• מעט מלח אטלנטי/מלדון
• 2 כפות מים

Instructions

מתחילים מהביגה:

• מערבבים בקופסא קמח, מים ושמרים במשך דקה עד לחיבור. סוגרים במכסה ומאחסנים במקרר ל18-20 שעות

בצק:

• בקערת מיקסר מוסיפים קמח, שמרים, את חתיכות הביגה הקרועה ומפעילים על מהירות נמוכה. מוסיפים לאט לאט את המים בהתחלה רק חלק מהם. מגבירים את המהירות לבינונית/ גבוהה ונותנים לבצק להתאחד. לאט לאט מוזגים את המים כל פעם עד שהם נטמעים בפנים. ממשיכים בלישה לפחות ל6 דקות
• מוסיפים את המלח לאט לאט תוך כדי שהמיקסר עובד עד שהוא נטמע בפנים. ממשיכים לעוד 2 דקות ומוסיפים לאט לאט את השמן זית עד שגם הוא מתמזג. הבצק יחסית נוזלי, יכול להיות שהוא יתנתק לכם מהתחתית של הכד ויכול להיות שגם לא. מקפלים את הבצק למרכז, מרימים אותו ומקפלים כאשר הקצוות מתחת למרכז. מכסים לחצי שעה. חוזרים על הפעולה במשך שעה וחצי. כל חצי שעה (סה״כ 3 פעמים) כל הזמן בידיים רטובות
• מחלקים את הבצק ל9 חתיכות שוות בערך 130-135 גרם כל אחד. מגלגלים את הבצק בעזרת מים בתנועה סיבובית, כאשר הידיים אנוכיות. מעבירים למגש משומן, אני מכינה עם קרטונים מסגרות כדי לקבל גובה וגבולות. נתפיח לשעה וחצי.
• נכניס לתנור שחומם מראש על 275 מעלות למשך 12-14 דק׳ או שנאפה בטאבון שחומם מראש כאשר אתם משתמשים בהרבה סמולינה כי הבצק לח. נוציא ונחכה לפחות 15-30 דק׳. בתיאבון.

Print

איך מכינים פולו אלה קצ׳יאטורה

איך מכינים עוף בסגנון רומאי עם יין לבן, שום, מלח, פלפל, רוזמרין, שמן זית ומעט קמח

Course Main Course, ארוחת ערב, ארוחת צהריים, מנה עיקרית

Cuisine Italian, roman, איטלקי, רומאי

Keyword אבקת שום, אגוז מוסקט, אוכל איטלקי, אנשובי, בזיל, ביצה, בשר טחון, זיתים, חומץ בלסמי לבן, יין לבן, מירפואה, מלח, מרווה, סופריטו, עגבניות, עוף, פטרוזיליה, פלפל שחור, פסאטה, רוזמרין, רומא, רומאי, רסק עגבניות

Prep Time 10 minutes minutes

Cook Time 30 minutes minutes

30 minutes minutes

Total Time 30 minutes minutes

Equipment

• 1 קרש
• 1 סכין
• 1 מחבת רחבה
• 1 מכסה
• 1 מלקחיים
• 1 כף

Ingredients

עוף:

• 3 יח׳ כרעיים (עם עור)
• 3 יח׳ פולקע (עם עור)
• לפי הטעם מלח דק
• לפי הטעם פלפל שחור

מחבת:

• 3 כפות שמן זית
• מוסיפים את העוף שתיבלנו
• 1-2 יח׳ עלי רוזמרין טריים קצוצים משני ענפים(ללא הענפים)
• 3-4 יח׳ שיני שום שלמות שדפקנו עם סכין
• 1-1.5 כוסות יין לבן יבש
• 1-2 כפות חומץ בלסמי לבן/ בן יין לבן
• 1/2-1 יח׳ אנשובי קצוץ דק דק (אופציונלי)
• 1 כפית קמח לבן
• 1-2 כפות זיתי קלמטה

Instructions

מתחילים מהעוף:

• מתבלים את העוף במלח ופלפל. מחממים מחבת רחבה עם שמן זית על חום בינוני- גבוה. צורבים את העוף כשהעור כלפי מטה. מתבלים ברוזמרין ושום. כשהצבע של העור צרוב הופכים ומוסיפים את היין הלבן והחומץ, מערבבים לסירוגין, מוסיפים את האנשובי ואת הקמח(אפשר גם לקחת קצת מהרוטב ולערבב בכלי עם הקמח ולהוסיף) כאשר אין ריח של אלכוהול מכסים במכסה ל20 דק׳. מנמיכים את האש לנמוכה- בינונית. פותחים את המכסה מוסיפים זיתים. מתקנים תיבול עם מלח.
• מגישים לצד תוספת או שמפרקים את העוף. אני מפרקת בשביל הטראפצינו. בתיאבון.

Print

מיט בולס איטלקי ברוטב עגבניות

איך מכינים כדורי בשר רכים ברוטב עגבניות עשיר

Course Main Course, ארוחת ערב, ארוחת צהריים, מנה עיקרית

Cuisine Italian, איטלקי

Keyword אגוז מוסקט, אוכל איטלקי, בזיל, ביצה, בצל, בשר טחון, יין לבן, מיט בולס, מלח, פטרוזיליה, פירורי לחם, פלפל שחור, פסאטה, שום

Prep Time 30 minutes minutes

Cook Time 2 hours hours

2 hours hours 30 minutes minutes

Total Time 2 hours hours 30 minutes minutes

Servings 28 קציצות

Equipment

• 1 קרש
• 1 סכין
• 1 קערה
• 1 מייקרופליין
• 1 מחבת
• 1 סיר
• 1 לקקן
• 1 מלקחיים

Ingredients

מתחילים מהרוטב:

• 3-4 כפות שמן זית
• 1 יח׳ בצל לבן בינוני(מפצלים חצי חצי בין הקציצות לרוטב) קצוץ לקוביות קטנות
• 1 יח׳ גזר קטן קלוף קצוץ לקוביות קטנות
• 2 יח׳ גבעולי סלרי קצוצים לקוביות קטנות
• לפי הטעם מלח דק
• לפי הטעם פלפל שחור
• 2 שיני שום דפוקות בסכין
• 5-6 יח׳ עלי מרווה טריים
• לפי הטעם פלפל שאטה/פפרונצ׳ינו (אופציונלי)
• 1-2 כפות רסק עגבניות בשפורפרת
• 1/2-1 כוס יין לבן יבש
• 700 גרם פסאטה איטלקית
• 1/4-1/2 כוס מים

קציצות:

• 250 גרם בשר טחון עם 10% שומן לפחות
• חצי מהבצל שקצצנו
• 2 יח׳ שיני שום בינוניות
• 1 ביצה L
• לפי הטעם מלח דק
• לפי הטעם פלפל שחור
• לפי הטעם אגוז מוסקט מגורד
• 2-3 כפות פירורי לחם/בריוש
• 1 חופן עלי פטרו(ללא גבעולים)/בזיל קצוצים דק
• 3 כפות קמח(לקימוח הקציצות)
• חצי כוס שמן זית

Instructions

מתחילים מהרוטב:

• מחממים מחבת עם שמן זית ומוסיפים את הירקות: בצל, גזר וסלרי. מוסיפים מלח, פלפל, שום, מרווה ופלפל חריף ומערבבים על אש נמוכה- בינונית למשך כמה דקות. מוסיפים את רסק העגבניות ומערבבים בלקקן עד שכל הירקות נצבעים באדום במשך כמה דקות. מוסיפים יין לבן ומערבבים לסירוגין עד שהריח האלכוהולי נעלם.
• מוסיפים פסאטה, מים ומעט מלח ומצמצמים על אש נמוכה.

קציצות:

• מערבבים את כל המרכיבים יחד ובודקים חתיכה קטנה מבושלת שטעים לכם. מכדררים כדורים בינוניים ועוטפים אותם בקמח. מחממים מחבת עם שמן זית ומטגנים את הכדורים עד להשחמה. מעבירים לרוטב ומבשלים לפחות שעה של אש נמוכה ומערבבים לסירוגין. טועמים שטעים לכם. בתיאבון. מושלם עם לחם או בתוך הטראפצינו.

הפוסט איך מכינים טראפיצינו רומאי הופיע לראשונה ב-Eden eat.

קצת על חבל אמאלפי

מורכב בעצם מצוקים שקרובים מאוד לים כוללים בתוכם חופים מהממים, המון לימונים שגדלים באזור וכמה שאכתוב כאן זה רק ממש על קצה המזלג. יחסית לעובדה שמדובר בדרום איטליה, לא זול כאן בשונה מנאפולי. העיר הכי זולה לישון בה היא סורנטו, ניתן לצאת מסורנטו לטיולי יום במקומות אחרים. שימו לב שלאורך כל השנה מאוד מתוייר ועמוס כאן, בעיקר בחודשי הקיץ ואולי ההמלצה הטובה ביותר שלי היא להגיע מוקדם למקומות. כן אני יודעת שאתם בחופש אבל אתם לא מבינים איזה נוראי זה כשהכל עמוס ואין לאן לזוז.

*הפוסט הזה משתלב עם הפוסט של נאפולי, אפשר לקרוא כאן.

התניידות:

הדרך הכי נוחה היא לנחות בנאפולי ומשם לקחת מעבורת/רכבת לכיוון סורנטו. מעבורת לוקחת בערך 40 דק׳, לוקחים אותה מהנמל של נאפולי(נמצא במרחק 30 דק׳ הליכה מכיכר גריבלדי, עדיף לקחת מונית). אפשר להזמין אונליין, כשאתם שם הקפידו ללכת למשרד של אותה חברה ולהדפיס לכרטיס פיזי. רכבת לוקחת שעה וקצת וזה אם עליתם לרכבת המהירה, אנחנו בטעות עלינו לאיטית וזה לקח שעתיים וקצת. שווה לבדוק לפני. את הרכבת לוקחים מהתחנה שצמודה לכיכר גריבלדי בנאפולי, שימו לב שזה אזור פחות סימפטי של העיר.

הגעה לסורנטו:

ברגע שתגיעו לסורנטו תוכלו לקחת מונית(שנחשבת יחסית ליקרה) או ללכת במשך 5 דק׳ למעלית (עלות לאדם: 1.10 יורו) בכל רגע עולים במעלית 8 אנשים ויש 2 מעליות, יחסית מהיר. הקומה העליונה במעלה הצוק פונה לים ויש נוף מהמם, הליכה למרחק לוקחת 5 דקות, שווה לבדוק מה המרחק של המלון שלכם. אם תרצו לרדת לחוף, אפשר במעלית או ברגל. אם ירדתם בתחנת הרכבת אתם יחסית במרכז העיר, הליכה של 5-7 דק׳ ואתם ממש ברחוב הראשי.

הגעה לערים אחרות/ יעדים אחרים:

*קאפרי- הדרך הכי נוחה להגיע לקאפרי היא דרך מעבורת מסורנטו, הקפידו על הדפסה של כרטיסים ותשאלו איפה הרציף שלכם.
*אמאלפי, פוזיטנו, רבלו, מינורי- הדרך הנוחה ביותר היא ברכב, שימו לב שהכבישים מאוד צרים ומפותלים. גם אם אתם נהגים מנוסים אל תיכנסו לזה, זה סיוט. לעיתים יש נתיב אחד לכיוון ורמזורים ארוכים מאוד. זה אומנם לא זול אבל זה יותר בטיחותי, ממליצה לשכור נהג עם עוד זוג, זה יצא יותר זול ותצטרכו פחות להתאמץ. מה גם שהלינה בפוזיטנו נחשבת ליקרה מכולם.

מאכלים שחבל אמאלפי ידוע בהם:
*שימו לב שהמאכלים מתחברים קצת לנאפולי העיר השכנה שהיא בירת המחוז.

*ספגטי אלה לימונה
*סורבה לימון
*גרניטה לימון
*ראגו ג׳נובזי (שאין לו קשר לשם, קרוב משפחה של הראגו מבולוניה רק עם המון בצל, בלי עגבניות ובשר מפורק)
*ניוקי אלה סורנטינה
*ספגטי אלה נרנו
*פיצה נפוליטנית
*גבינת מוצרלה
*פרובולונה די מונקו
*לימונצ׳לו
*עוגיות לימון
*סלט קפרזה
*פרחי קישוא ממולאים בגבינה מטוגנים
*Delizie al Limone- קינוח לימון עם קרם ומרנג
*ריזוטו פירות ים
*חציל פרמזן מטוגן ברוטב עגבניות
*באבא א רום

מה עושים ואיך מתכננים?

*יום בקפרי- מגיעים במעבורת לאי קפרי דרך סורנטו. שימו לב שקפרי מתחלקת לקפרי ולאנה קפרי. אנחנו ביקרנו רק יום אחד אז העדפנו להיות רק בקפרי ולא לרוץ. איך שתגיעו יקפצו עליכם ויציעו לכם נסיעה מסביב לאי. עלות היא בערך 20-23 יורו לאדם, עולים לסירה ועושים סיבוב בכל האי ומסבירים לכם כל מיני סיפורים היסטוריים. האטרקציה המרכזית היא המערה הכחולה שאליה צריך לשלם עוד כסף. כשאנחנו באנו היא הייתה סגורה כי מפלס המים היה גבוה מדי.

אולי הטיפ הכי חשוב שלי הוא שתקחו משהו קר לשתות לזמן שתהיו שם כי חם נורא וגם קרם הגנה וכו׳. כשמגיעים חזרה אפשר לעלות למעלה דרך רכבל. נסיעה לכיוון היא בערך 2 יורו, החלק העליון כולל את כל החנויות, מסעדות וגם את הגנים של של אגוסטו Giardini di Augusto שהם מהממים ממש. אפשר לקנות שם כרטיסים דרך מכונה. אם אתם מגיעים הגנים חובה.

הגנים נקראים גם על שם התעשיין הגרמני פרידריך אלפרד קרופ, לאחר מותו שונה השם לגני אוגוסטוס ע״ש הקיסר הרומי הראשון. המסלול המפותל שאתם רואים בתמונה הוא רעיון שאותו הגה קרופ.

כשיורדים למטה ברכבל בחזרה אפשר ללכת לכל החופים שקרובים למרינה, תוודאו שהבאתם איתכם מגבת וכל מה שצריך כי כל דבר שתקנו שם יעלה יקר לדוגמא מגבת בחנות: 20 יורו. כיסא בחוף עולה 24 יורו ומגבת 7 יורו (רק אם לוקחים כיסא) בקיצור לא זול. אחד הדברים הנחמדים שניסיתי במרינה היה Crema di cafe שמגיע בכוס אספרסו וזה סוג של קפה קר במרקם של גלידה נמסה. מאוד עשיר וסמיך ומיוחד. שווה לנסות. עולה 3 יורו בחוף.

*מה עושים בסורנטו?

סורנטו היא עיר אנדרייטד שהייתה אמורה להיות העיר שבה אנחנו ישנים וחוזרים אליה בערב ועל הדרך תופרים אותה אבל מרוב שנהנו בה נשארנו בה יום שלם. זה מתחיל בסמטאות עם מלא מזכרות, צלחות, מסעדות וכל מיני שפשוט כיף להסתובב בהן. יש גם בסורנטו מקומות עם לימונים שמייצרים בהם לימונצ׳לו או פשוט עצי לימון ברחבי העיר. יש גם פארק לימונים שהיה סגור שבאנו אבל נראה מהמם מבחוץ.

*Sapori e colori Sorrento- מקום שמייצרים בו לימונצ׳לו, אפשר לקבוע סיורים שממש מראים לכם קצת לעומק ומספרים על תהליך ההכנה.

*IGiardini di cataldo- אותו הדבר כמו זה שמעל רק עם גן מהמם עם לימונים מאחורה.

*ממש ליד מסעדת Semola בירידה לכיוון הים מימין יש חנייה עם מלא לימונים.

*הולכים לראות שקיעה בMarina Grande/ ליד הנמל/ מחוץ למלון Bellvue syrene.

*הולכים לאחד המקומות בנמל ושוכרים כיסא ופשוט משתזפים, יורדים למים ולא עושים כלום.

*Chiostro di San Francesco- ממש לא רחוק מהמעלית של הנמל יש את החצר של הכנסיה שהיא אחד המקומות היפים בעיני. סגנון בנייה שהיה נפוץ אי שם במאה ה14, עמודי הקשתות ברחבה שונים זה מזה בגודלם וגם בעיטורים השונים

*Bgani Regina Giovanna- מקום מאוד מאוד יפה שאפשר להגיע אליו באוטובוס/ מונית. שימו לב שאתם קונים את הכרטיס הנכון לחברה הנכונה, זה יכול להיות מאוד בעייתי וגם תעקבו אחרי התדירות של האוטובוסים. אפשר לקנות בקיוסקים או במכולת. כשמגיעים יש ירידה ברגל, לעיתים עוברים גם אופנועים אז תהיו זהירים ותלכו בצדי השביל. ממליצה לקחת נעל ספורט סגורה כי לאחר מכן תגיעו להמון סלעים וירידות ועליות. במקום עצמו אין כל כך מקום ישיבה נוח, יש הרבה סלעים ולא תמיד נוח להתמקם. עדיף כמובן להגיע על הבוקר כשאין הרבה אנשים. בעיני מהמם אבל זה לא מקום של יותר משעה שעתיים.

*Marina Grande- מקום קצת יותר מרוחק ומבודד מהמרכז. כדי להגיע יש ירידה של בערך 10 דקות. לאורך המרינה יש כל מיני מסעדות אם כי הן מרגישות קצת תיירותיות. השקיעה והנוף מהממים.

פוזיטנו-

נחשבת לעיירה מאוד תיירותית ויקרה. אחד הדברים הכי יפים הוא הנוף של הבית הצפופים לגובה והרקע של הים. דרך אמאלפי היא אחת מהדרכים הכי יפות ומסוכנות בעולם. מאוד מאוד יפה לנסוע לכאן ואני חושבת שאין צורך להקדיש יותר משעתיים. בגדול הסתובבנו בין החנויות והסמטאות וירדנו עד למרינה. אחד הנופים היפים ביותר הם דרך מלון 5 כוכבים שנקרא Covo dei saraceni.

בסביבת פוזיטנו-

Fiordo Di Furore- סוג של פנינה מהממת. חוף שצופה לגשר מלמעלה עם ההרים ולים פשוט מהמם. שימו לב להגיע מוקדם יחסית כי בהמשך מתמלא ממש ונהיה עמוס. יש כאן מקום לשכב ולפרוס מגבת. אפשר גם להיכנס למים אם כי הם קפואים לגמרי. אין כאן שירותים או תאי הלבשה אז עדיף להגיע עם בגד ים עליכם. לעיתים גם מוכרים צ׳יפס או שתייה בדוכנים מאולתרים אבל עדיף להביא אוכל. אפשר להגיע באוטובוס או ברכב אם כי הבנתי שהאוטובוסים לא ממש סדירים ולא נוח להחנות את הרכב כי יש המון הליכה. אנחנו שכרנו נהג ופשוט אותתנו לו כשרצינו ללכת.

אמאלפי-

העיירה אמאלפי היא עיר מתויירת ומפוצצת באנשים. כשתגיעו לאיזור המרינה תוכלו ללכת לאורך החוף ולעצור איפשהו להשתזף. בתוך רחובות העיירה יש הרבה חנויות מזכרות, אלכוהול, בתי קפה, מסעדות ועוד. יש גם את קתדרלת אמאלפי שהיא מאוד מרשימה מבחוץ. אסור לוותר על הסורבה בתוך הלימון, הוא באמת מאוד מיוחד על אף המחיר המופקע, 8 יורו. טעים מאוד מאוד. עובדה שהרבה לא יודעים על אמאלפי היא שפעם היא הכילה יותר מ70000 איש ורוב האוכלוסייה בה נספתה במהלך רעידת אדמה אי שם בשנת 1343, אנשים קרסו לתוך הים.

רבלו-

הזכירה לי מאוד את מחוז פיימונטה בעיקר את ברברסקו עם הנופים המהממים לגבהות הירוקות והבתים. זו עיירה קטנה מאוד, אם רוצים לטייל ברגוע אפשר לעשות כאן לילה. האטרקציה המרכזית הן שתי וילות שבעיני אחת יותר מרשימה מהשניה ואם אין לכם הרבה זמן עדיף ללכת אליה.

הוילה בכיכר המרכזית נקראית Villa Rufolo וממש אפשר להיכנס לחדרים ולחצר ולראות את הנוף שנשקף משם. הוילה הייתה שייכת למשפחת רופולו שהתעסקה במסחר.

והוילה שנמצאת במרחק 15 דקות היא Villa Cimbrone שהיא אחת המרשימות שראיתי עם הרבה גינות עם פרחים וצמחים, נופים מרהיבים לים. יש גם מלון יוקרתי שפועל בוילה מהמאה ה12

איפה אוכלים?

סורנטו-

*Lieve- פיצריה עם פיצות מעולות, ממליצה גם לנסות את הבצק פיצה המטוגן בשמן זית שמגיע עם סטרצ׳טלה, מורטדלה ופיסטוקים. ממליצה לנסות פיצה מרגריטה יותר מהאחרות.

*Semola- מסעדה שמתמחה בפסטות, אפשר להזמין מקום באתר בעיקר לצהריים ולערב הכל מלא. פשוט תגיעו באיזור 18:00 ותבקשו להזמין שולחן לאותו הערב. אכלנו סלט עגבניות שרי עם בוראטה ועשבים, פסטה ברוטב ראגו ג׳נובזי וספגטי אלה נרנו שהיו מעולים. ניסינו 2 מנות שנחשבו גורמה בתפריט והן היו דיי מאכזבות. עדיף לדבוק בקלאסיקות. טעים.

*Apreda latticini e Gastronomia- מקום שמייצר גבינות מעולות שהיה ממש דקה מאיפה שישנו, זו ממש מעדניה שאפשר לקנות בה גבינות ונקניקים וגם אפשר להזמין פלטה של גבינות עם לחמים ונקניקים. אנחנו הוספנו גם ארטישוקים, זיתים, עגבניות טריות ומיובשות ומיץ תפוזים (שימו לב שכל מיץ מפירות הדר באיזור יהיה מעולה ממש). ממליצה לנסות את המוצרלה המעולה שלהם. קניתי כאן גם פרובולונה די מונקו ועוד גבינה מקומית. טעים ושונה מכל מה שתאכלו בארץ.

*Trattoria dei Mori- טרטוריה קטנה ששווה להזמין מקום אליה, אני עברתי בצהריים והזמנתי לערב. המקום עם האוכל הכי טעים שאכלנו בעיני, כל הראשונות היו מעולות הזמנו תמנון שהיה רך ברמות וטעים, סרדינים מצופים מטוגנים עם איולי מעולה, פרחי קישוא שהיו היסטריים. העיקריות היו פחות מוצלחות אבל כארוחת ראשונות זה היה טעים ופשוט.

מתוקים:

*Raki- גלידריה עם טעמים נורא יצירתיים, מעניינים ולא מתוקים מדי. שימו לב שיש 2 סניפים אחד ברחוב ראשי ובו תור ענקי ועוד סניף ממש בסמטאות בלי תור. טעמים שהיו מעולים: מסקרפונה וצנוברים מקורמלים, ריקוטה עם דבש ואגוזי מלח, דובדבני אמרנה, תאנים עם שקדים ועלי דפנה, פיסטוק ונוצ׳ולה.

לשתות:

Bellevue Syrene- לפעמים כשאני בחופש אני אוהבת להרגיש בחופש וזה מלון 5 כוכבים מהמם עם חוף פרטי שאפשר להזמין בבר למעלה שתייה ולראות את הנוף. אומנם לא זול אבל אווירה כיפית.

קאפרי-

*Buonocore Gelateria- מקום שמוכר גלידות, וופל בלגי, מתוקים ואוכל מוכן. קיבלתי הרבה המלצות על העוגיות וניל שלהם אבל אני חייבת להגיד שמה שהכי אהבתי היה העוגיות פיסטוק. המרקם מאוד רך וטעים. נחמד לנשנוש על הדרך.

*Lo smeraldo- לא הייתי ממליצה בשום צורה בגלל המחירים המוגזמים בקפרי אבל אם אתם אוהבים פירות ים, יש כאן פסטה פקרי עם שרימפס ופרחי קישוא ממש טעימה. לא זול אבל טעים.

אמאלפי-

*La taverna del luca- מסעדה באמצע הרחוב הראשי שהיא לא יקרה מדי והאוכל סבבה. אכלנו קפרזה, ספגטי אלה לימונה שהיה בעיני החלק הכי טעים בארוחה, ניוקי אלה סורנטינה, חציל פרמזן.

*סורבה לימון- ממליצה על אף המחיר הגבוה לנסות את הסורבה בתוך הלימון, זו אחת המנות הטעימות שאכלתי. חובה. על הרחוב הראשי.

מינורי-

*Pasticceria sal de riso- קונדיטוריה בעיירה מינורי קרוב מאוד לים, יש כן ויטרינה עצומה עם מלא קינוחים. הכי טעים היה לי Delizie al limone.

המלצות נוספות באיטליה:

*רומא
*מחוז פיימונטה
*נאפולי
*אמיליה רומאניה

הפוסט המלצות לטיול בחבל אמאלפי הופיע לראשונה ב-Eden eat.

זה פשוט מחוז ששוווה לבקר בו, לא פחות מטוסקנה ואם אתם אוהבי יין מושבעים זה המקום בשבילכם אבל אם אתם מחפשים פיצות ופסטות ושופינג אולי פשוט תגיעו לטורינו וזהו. בעיני שילוב של העיירות ושל העיר זה פשוט איזון מושלם וככה לא נמאס משום דבר. באותה פעימה נרגעתי ונהנתי מהנוף לצד יין בברברסקו וגם עשיתי שופינג בטורינו.

חובה חובה חובה! אני יודעת שלא שבעתי ובא לי עוד ואני אתן גם את הדוגמא הכי פשוטה. הענבים היו אחרים, היו כאן ענבים שהם הכי טעימים שאכלתי בחיים שלי. וואו. נשארתי בלי מילים.

קצת על המחוז

מחוז פיימונטה ממוקם בצפון איטליה בצד המערבי שקרוב לצרפת, לשוויץ ולאלפים. בירת המחוז היא טורינו שהיא העיר השלישית בגודלה באיטליה. בעבר הרחוק מאוד, בירתה של איטליה הייתה טורינו. המחוז ידוע בשל אגוזי הלוז הטובים ביותר, מקלות הגריסיני, פניני, אנילוטי, פטריות הכמהין הלבנות, פטריות פורצ'יני, תנועת הסלואו פוד, יינות ברולו וברברסקו, פסטת חלמונים ועוד…

פרטים טכניים לנסיעה

השכרת רכב- חובה להשכיר רכב ע"מ להגיע לעיירות מחוץ לטורינו. ההתניידות היא דיי נוחה אך יש כמה דברים חשובים. כמובן שצריך לעשות ביטוח, להיצמד למהירויות שמשתנות לעיתים תכופות ולשים לב שלעיתים יש כבישים מאוד צרים ומפותלים. כמו ביוון למשל, גם כאן אם תסעו לאט או אפילו סביר, ייתכן שיעקפו אתכם גם כשכביכול לא אמורים נניח בפס עבה או כפול. אל תיבהלו מזה. הרכב פשוט הציל אותנו, אנחנו שכרנו מחברת SIXT רכב אוטומטי. כאשר תגיעו לחניות שימו לב היכן מותר להחנות והיכן לא. השלטים יחסית מובנים הרבה יותר מת"א, לעיתים תצטרכו להשאיר חשבונית ממדחן עד השעה המיועדת על הדשבורד.

סים מקומי- לא משנה כמה יהיו כרטיסים חדישים שלא דורשים החלפת כרטיס, תמיד אעדיף אחד מקומי כדי שיהיו לי שיחות למסעדות, למוניות או למקומות. אני עשיתי סים בטורינו בVodafone בעלות של 25 יורו לחבילה של 50 ג'יגה ושיחות של 20 דק' למספרים מקומיים. זה מאוד עזר לי.

הזמנת מקומות למסעדות– אין מה לעשות יש מסעדות שחובה להזמין אליהן מקום. לעיתים גם הפשוטות ביותר. ניסיתי שזה לא ינהל או יתחום את היום שלי. לעיתים אפשר גם להגיע בשעות מוקדמות.

שעות פעילות- חשוב לדעת שבאיטליה יש סיאסטה, הפסקת צהריים ארוכה שבה מקומות סגורים. לעיתים יש עיירות שיש להן יום חופש במהלך השבוע. שווה לבדוק מראש עסקים בעיר ולפי זה להסיק את זה. לצורך העניין, לא תוכלו להשיג ארוחת צהריים אחרי השעה 14:30. לנו יצא פעמיים שפספסנו ארוחת צהריים. מדי יום יש הפסקות צהריים בין השעות 12:30-15:30/16:00 וארוחות צהריים מוגשות מ12:00-14:30/15:00 לאחר מכן לא ניתן לאכול עד 19:00.

מכשול שעלול לייאש אתכם– מי שכבר מכיר את איטליה קצת יודע שיש כאן קטע עם מחוזות ואוכל שהם מתגאים בו. לצורך העניין לא תמצאו כאן קרבונרה או ארנצ'יני.
יש כאן מנות מאוד ברורות של המחוז והן:

*ויטלו טונטו- פרוסות עגל דקיקות מבושלות עם רוטב טונה. מנה אלוהית שבה כל מרכיב משלים בצורה מושלמת את השני.
*טיירין- אטריות חלמונים חתוכות בסכין ברוטב ראגו/ חמאה ופטריות כמהין לבנות
*אנילוטי- ממולא בשר מוגש על מפית בד ללא רוטב/ ברוטב חמאה ומרווה/ ברוטב בשר עמוק
*ריזוטו מאורז קרנרולי
*קרנה קרודה- סוג של טרטר בקר עדין עדין ורך(בעיני עדין מדי אבל טעים, מזכיר קצת טרטר דג מרוב העדינות)
*באניה קאודה- רוטב חם מהמאה ה16 שמכיל אנשובי ושום
*בשר ברוטב יין מברולו- טעים מאוד אבל לא משהו שלא טעמתם
*שוקולד שנקרא Gianduiotto
*עוגיות שונות שמכילות אגוזי לוז(אלו עם החלבון הן האהובות עלי)
*Bonet סוג של פלאן עם אמרטי ורום.
*Bicerin- סוג של שוקו חם משולב עם קפה ושמנת(אני פחות התחברתי).
*ערמונים מסוכרים- ערמונים שמתבשלים בסירופ סוכר ועטופים בגלייז מתוק ושקוף. (בהתחלה ניסיתי לקנות בסופר וזה היה גרגירי ולאחר מכן אכלתי בבית קפה בברה ופשוט לא התחברתי)

אותן מנות חוזרות על עצמן במסעדות מתוך גאווה. סביר להניח שבעיירות קטנות כמו ברולו, ברברסקו, לה מורה וכו' לא תמצאו מסעדות אחרות, נניח מסעדת סושי לא תמצאו.

מה עושים במחוז פיימונטה ולאן נוסעים?

טורינו– אין כמו ערים גדולות, אני מתה עליהן וטורינו היא עיר מאוד יפה. מצד אחד היא לא מרגישה גדולה מדי וזרה בלי אופי ומצד שני עדיין יש לה מה להציע. יש כאן הרבה מוזיאונים ותרבות, מגוון מסעדות שירענן אתכם קצת מהאוכל הפיאמונטזי, פארק עוצר נשימה שחזרנו אליו 3 פעמים, שופינג וכמו בכל איטליה פשוט מקומות יפים ברחוב עם מלא היסטוריה וערך מוסף. יש כאן גם שוק וינטג' בימי שבת ולאורך השבוע מלבד יום ראשון, שוק פתוח דיי גדול עם אוכל, בגדים וכלים לבית. אחלה של עיר.

מקומות ללכת אליהם בטורינו ובקרבתה:

*מוזיאון לאומנות עכשיווית Castello di rivoli- ממוקם כחצי שעה מחוץ לעיר כך שאם אתם לא חובבי אומנות גדולים, אתם ממש לא חייבים להגיע לכאן. המוזיאון ממוקם במצודה ששימשה כאחד המעונות המלכותיים של בית סבואה. במוזיאון תפגשו במיצגים משונים, תלוי מאוד בתערוכה שתהיה, אני פחות התחברתי באופן אישי אבל המבנה מאוד מרהיב והנוף לעיר הוא מאוד יפה. עלות כניסה: 10 יורו.

*פארק ולנטינו Paco del Valentino- אחד הפארקים הכי יפים שהייתי בהם בחיים שלי, יש כאן נוף עוצר נשימה וכיף מאוד לטייל כאן. בדרך תזכו לנוף מאוד יפה לנהר וגם תפגשו בסנאים. ממליצה ללכת עד לBorgo medievale שהוא כבר משוחזר מימי הביניים.

*Porta Palatina- שרידים של שער העיר מהאימפריה הרומית אל העיר העתיקה.

*Mercato Centrale Torino- השוק של טורינו. נחשב לשוק הפתוח הגדול ביותר באירופה. כאשר ברחבה תוכלו למצוא ירקות, פירות, כלי בית, בגדים ועוד.

בנוסף קיימים שווקים מקורים צמודים כאשר באחד נמכרים בשר וגבינות והשני הוא סוג של שרונה מרקט. אציין כי האוכל סביר אבל לגמרי לא חובה לאכול כאן. יצא לי לאכול במאפייה מריטוצו, פוקאצ'ה מתוקה ולחמניית בריוש שוקולד שהייתה הכי מוצלחת מכולן. כמו כן, אכלנו גם פיצה ואוכל פרואני – מנה אחת עם דג נא וAji amarillo מאוד מוצלחת ומנה נוספת עם אורז ובשר לבן שהייתה סבירה ומאוד שומנית.

*גלריה לאומנות מודרנית GAM- גלריה שמאוד חיבבתי, יש כאן יצירות מהמאה ה19 ומהמאה ה20 ובאופן כללי מאוד כיף לעבור ליד כל תמונה. ממליצה בחום. עלות כניסה: 10 יורו.

*Gran Balon- השוק של יום שבת, שוק וינטג' נחמד ובו הרבה רהיטים, פסלים, צלחות, כלים וכו'. נחמד להסתובב כאן אבל אחרי שמבקרים בשוק של פריז אין מה להשוות. עדיין שווה לקפוץ.

*הארמון של טורינו- הארמון של בית סבויה אשר נבנה במאה ה16. ניתן להיכנס לתוכו בעלות כספית.

*כיכר מאדאמה- כיכר המכילה ארמון נוסף מבית סבויה.

*שופינג בVia Roma- אני באופן כללי מאוד אוהבת לטייל וללכת לאיבוד אבל במקרה הזה אי אפשר לפספס שמדובר ברחוב ראשי עם מגוון הרשתות המוכרות וגם כאלו שלא. תמיד תמצאו כאן הכל יותר בזול והרבה יותר בסטייל מבארץ.

*פסטיבל השוקולד- כשביקרנו כאן זכינו בפסטיבל שוקולדים שמתקיים בחודש אוקטובר-נובמבר והיה כאן מגוון רחב של שוקולדים איכותיים עם אגוזי לוז, פסלי שוקולד, קפה, שוקו חם, קנולי, עוגיות מדרום איטליה, קרמינו- סוג של פאדג' של האזור ועוד. באופן כללי השוקולד מאוד איכותי ואני ממליצה בחום לקנות.

איטאלי- בטורינו תמצאו את הסניף הראשון שנפתח. איטאלי היא חנות/ סופר גדול המכיל ירקות, פירות, גבינות, בשר, דגים ופירות ים, פסטות טריות, בית קפה, ספרייה ולעיתים גם גלידות וקינוחים(תלוי מאוד בסניף). בין היתר תמצאו כאן גם מגוון של פסטות יבשות, שמני זית, מחיות, תמציות, רטבים, אורז לריזוטו, כלים למטבח, בלסמי ומה לא? יגידו שזה תיירותי, בסדר יש מצב.. אבל עדיין יש כאן דברים מאוד טובים וזה לגמרי סוגר פינה למתנות לחברים/משפחה.

ברברסקו- היא עיירה קטנה שמתמחה בייצור יין. יש כאן נוף מרהיב ופסטורלי לכל שורות הגפנים ולבתים הצבעוניים. חשוב לציין כי אין כאן הרבה מסעדות ולעיתים הן גם נסגרות מוקדם מאיך שנכתב באינטרנט. תוכלו לבקר כאן אצל יצרני יין. אנחנו ישנו בCasa Boffa מקום של יצרן יין עם נוף מרהיב, טעימות יין שתוכלו להוסיף אליהן סלמי, גבינות וגריסיני. תמורה נהדרת לכסף שלכם. יש כאן ארוחת בוקר רגילה. בימי ראשון יש שוק מקומי קטנטן שכולל מוצרי גבינה ,גריסיני, נקניקים, מוצרים מאגוזי לוז- מחיות, אגוזים מקורמלים, עוגיות, דבש ועוד.

חשוב לציין שאין הרבה מה לעשות בברברסקו אבל נעים מאוד לישון כאן ויש נוף נפלא. כמו כן, אני פחות ממליצה על לנהוג כאן בחושך למי שלא אוהב לנהוג.

אלבה- היא עיירה גדולה יותר שידועה בפסטיבל הכמהין הלבנות השנתי שמתקיים בה בעונת הסתיו. אנחנו זכינו להגיע לשם. באופן כללי עיירה שמאוד כיף להסתובב בה, יש כאן רחוב מרכזי עם קניות, מסעדות ובאופן כללי אם אתם אוהבים יותר מקומות גדולים, שווה לישון כאן. יש כאן שוק יום שבת שחובה להגיע אליו, לצערי לא הספקנו הפעם.

פסטיבל הכמהין הלבנות באלבה- פסטיבל שנתי שמתקים בין אוקטובר לנובמבר בעונת הסתיו ובשיא עונת הכמהין הלבנות. ניתן לקנות כרטיס מראש שכולל כניסה, ניתן להוסיף תוספת לטעימות יין ולקבל מתלה וכוס עם תלושים ליין אדום ולבן. בפסטיבל עצמו תמצאו הרבה פטריות עם תג מחיר ובעיקר ריח מטורף שהן מפיצות. תוכלו להריח, לשאול שאלות וכמובן לקנות. בפסטיבל תמצאו גם דוכנים עם פטריות פורצ'יני, עוגיות, מאפים מקומיים, שוקולדים, אגוזי לוז, יינות ועוד. אציין כי גם ברחוב הראשי באלבה תוכלו למצוא פטריות כמהין אבל נחמד לקפוץ לשם פעם אחת בחיים.

ברה- היא עיירה גדולה יותר שנורא התרגשתי להגיע אליה. ידועה בשל האוניברסיטה למדעי הגסטרונומיה שניתן לבקר בה וגם כי ממנה צמחה תנועת הסלואו פוד שהיא בעצם ההפך מאוכל מהיר. הלוגו שלה הוא חילזון, תוכלו לראות את זה המון בעיר ולעיתים גם בתפריטים של מסעדות. התנועה נוסדה ע"י קרלו פטריני בשנת 1986 במחאה כנגד האוכל המהיר (הייתה גם הפגנה מפורסמת ברומא מול הסניף הראשון של מקדונלדס עם לזניות). התנועה מקדמת מספר דברים: הגברת המודעות לסיכון בצריכת אוכל מהיר, שימוש בקוטלי מזיקים, הנדסה גנטית, החסרונות בחקלאות התעשייתית, ארגון פסטיבלים שסובבים סביב מטבח מקומי, שימור וקידום מוצרי מזון קדומים ועוד..

דברים שאפשר לעשות בברה-

*לבקר באוניברסיטה

*לתאם מראש סיור בחנות הגבינות Giolito- סיור חובה בעיני בחנות בת 4 דורות שהחלה ע"י אישה. החנות איננה מייצרת גבינות אלא מיישנת אותן. יש כאן מגוון רחב מיצרנים קטנים או גדולים וגם גבינות שכמעט ולא מייצרים. הסיור אורך כשעה וחצי בערך ובמהלכו מקבלים המון הסברים ולבסוף טועמים לא פחות מ13 גבינות. אם יש גבינה שמעניינת אתכם, תבקשו מראש לטעום. ממליצה בחום על הגבינה עם עלי הערמונים וכמובן על כל הגבינות המבוגרות והבשלות שהן בדיוק הטעם האישי שלי, לא לכל אחד. עלות למשתתף היא 30 יורו. אני הזמנתי דרך המייל או האתר.

*ביקור בספרייה של הסלואו פוד- לחנונים שביננו או אלו שרוצים להעמיק קצת, יש כאן ספרייה מהממת. רכשתי מספר ספרים רובם באיטלקית אבל יש גם באנגלית קצת.

*השוק ביום רביעי- שוק שמתקיים בפיאצה Giolito ביום רביעי בבוקר ובו תוכלו למצוא ירקות ופירות, דבש, אגוזים ועוד. יש כאן יופי של חומרי גלם. ממליצה.

*ביקור בLOCAL- חנות שמכילה חומרי גלם מקומיים, נקניקים, גבינות ועוד כאשר הרעיון הוא שרשרת אספקה קצרה. כמה שפחות גורמים מקשרים. היא גם החנות של האוניברסיטה למדעי הגסטרונומיה.

*Signora delle spezie- חנות תבלינים בעיר ברה. הכל פשוט מאוד נקי ומסודר, יש כאן המון סוגי אגוזים, חליטות תה ותבלינים. נחמד אם אתם צריכים משהו. אני אהבתי מאוד את החליטת פירות יער וגם את האיכות של הצנוברים(שנראים שונה ממה שיש לנו בארץ) וגם אגוזי הלוז ברמה מטורפת.

עיירות קטנות שנחמד לקפוץ אליהן לקצת-

Monforte d'Alba- יש כאן שוק קטנטן בימי שני. לגמרי לא חובה להגיע במיוחד אבל נחמד להסתובב בעיירה והדרך מאוד יפה. כמעט בכל עיר תמצאו איזו כנסיה יפה.

Serralunga d'Alba- עוד מקום שהגענו אליו עם האוטו והיה נחמד לטייל בו בסמטאות ולהנות מהנוף היפה והמרגיע.

La Morra- עיירה קטנה לא רחוקה מברולו עם סמטאות של העיר העתיקה שהן מאוד יפות וכיף להסתובב בהן.

Saluzzo- עיירה עם מבנים מימי הביניים. כמו בכל העיירות גם כאן יש סמטאות מאוד יפות ששווה לבקר בהן.

איפה אוכלים?

מסעדות:

*Momenti Gourmet- מסעדה פיאמונטזית באלבה שמתחלקת לתפריט מלוח, כמהין ומתוק. מורכבת משף ושף קונדיטור המנהלים אותה, השתדלנו להזמין כל פעם קצת כדי להשאיר מקום. ניסינו כאן אנילוטי בשר ברוטב בשר ומנה מתפריט הכמהין של פסטת טיירין עם כמהין לבנות וחמאה. האנילוטי היה פשוט מעולה, הטוב ביותר שאכלנו בטיול ולעומת זאת הטיירין היה לי עדין מדי.

*Osteria dell'Arco- עצירה שהיא חובה בעיני, המסעדה עם האוכל הכי טעים שאכלתי בטיול. אכלנו כאן טיירין בשר ברוטב בשר וזו הייתה מנה נפלאה, עשירה והמרקם של הפסטה היה כל כך טוב. אכלנו גם רביולי עשבים במילוי גבינת פונטינה, עוד מנה מעולה ועשירה עם הרבה כוח. מנה נוספת שהייתה פשוט וואו בקול רם הייתה ביצה בקוקוט עם כמהין לבנות. בגדול 3 מרכיבים: ביצה, קרם גבינה שמנתי וכמהין לבנות וזה היה מטורף. לגמרי מנה חובה בעונת הכמהין. בגזרת הקינוחים אכלנו פנקוטה שהייתה עם מרקם פשוט חלק וקרמי וגם זביונה עם ביסקוטי אגוזי לוז. בקיצור תגיעו לשם.

*Osteria del Boccondivino- מסעדה שהבעלים שלה הם אותם הבעלים של Osteria dell'Arco, ממוקמת בברה ומכילה הרבה מנות שהן סלואו פוד. גם כאן הגיע אלינו תפריט נפרד לעונת הכמהין. אכלנו כאן קרנה קרודה עם כמהין לבנות בעיני מנה קצת עדינה, הבשר היה עדין כמו דג טרי, ממש נמס בפה. המנה האהובה עלי בארוחה הייתה ויטלו טונטו שבה פרוסות העגל השתלבו מושלם עם רוטב הטונה. מנה חובה בעיני.
אכלנו גם ניוקי עם גבינת Raschera לי זה היה עדין מדי. מנה שהיה כיף לאכול אותה הייתה בשר בבישול ארוך עם רוטב יין מברולו. לא משהו מתחכם אבל מאוד טעים.

*Battaglino- מסעדה מקומית בעיר ברה. אכלנו כאן ארוחת צהריים יחסית מהירה והזמנו שתי מנות: רביולי אורז וכרוב עם צלפים ואבקת אנשובי ומנה נוספת שחילקתי ל2 סוגי הגשות: אנילוטי בשר ברוטב חמאה ומרווה ואותו אנילוטי ללא רוטב על מפית בד. דרך מסורתית להגשת האנילוטי. מסעדה נחמדה אבל לא חובה, הכל קצת עדין מדי.

*Pizzium- פיצה נאפוליטנית פשוט מעולה שהייתה ממש דקה הליכה מהמלון שלנו בטורינו. לא יקר כאן יותר מדי ואפשר למצוא כל מיני פיצות עם תוספות שונות והשוס? יש כאן סלטים בתפריט שזה אחד הדברים שלא מוצאים באיטליה. אפשר להזמין מקום באתר שלהם או להירשם כשאתם שם.

יפני:

*Koi restaurant- מסעדה יפנית עם סושי ומנות דג, פירות ים, גיוזות ונודלס. האוכל פה חמוד אם בא לכם משהו לא יקר שסוגר פינה. התפריט פשוט עצום והאוכל יוצא במהירות. מהמקומות שאפשר לשבת בהם לקצת ולהמשיך. מושלם לקפוץ אם נמאס לכם מהאוכל האיטלקי.

קפה-

*Bottega delle Delizie- בית קפה ברמה מאוד גבוהה שממוקם בברה. אם אתם אוהבים קפה, אסור לוותר.

*Converso- בית קפה ותיק בעיר ברה. יש כאן אחלה קפה פשוט רגיל לא מתחכם. ויש גם קינוחים צמוד לשם. אם בא לכם פשוט קפה רגיל.

*Orso- Laboratorio Caffe- בית קפה בטורינו עם קפה ברמה נפלאה. הכל כאן מהיר מאוד והכי כיף בדרך לפארק לקחת איזה קפה ולהתחיל את היום או לחלופין כשחוזרים. צמוד לשם תמצאו את הגלידה שהייתה הכי טעימה לטעמי וגם מאפיה נחמדה.

*Bar Antica Piazza delle Erbe- בית קפה בטורינו שפתוח מ6 וחצי בבוקר. לאלו שמתעוררים מוקדם ומחפשים קפה נורמלי בבוקר. ביקרתי כאן 3 פעמים ב3 ימים. ויש כאן גם שוקולדים טובים שתוכלו לקנות ליד הקפה. קחו את הקטנים ב80 סנט. יש כמובן גם מאפים אבל הם פחות מגרים.

*Ingrossominuto- עוד בית קפה ליד המלון שישנו בו ופתוח מ7 בבוקר ויש בו קפה טעים.

מתוקים-

*Giamp pasticceria- פטיסרי חדש בעיר ברה. הכל כאן היה נחמד אבל לא איזה משהו מטורף. אם בא לכם משהו מתוק לגמרי נחמד לעצור. אכלנו קינוח שוקולד, דלעת ושקדים ספיישל לחודש אוקטובר וקינוח נוסף של פיסטוק ופירות יער שהיה המוצלח מבין השניים.

*IANO- גלידריה שממוקמת בעיר ברה, המרקם שלה מעולה והיא מתוקה במידה הנכונה. אכלתי כאן טעם נוצ'ולה וטעם לימון של סורנטו עם מרווה.

*Mara dei Boschi- גלידריה בטורינו שמצאנו במקרה כשחיפשנו בכלל בית קפה שצמוד אליו. זו הגלידה הכי טובה שאכלנו כל הטיול עד כדי כך שחזרנו שוב ביום שאחרי. נחמד לשלב הליכה בפארק ולנטינו עם הגלידה. אנחנו אכלנו פיסטוק עם הדרים ונוצ'ולה עם ג'יאנדויה ואגוזים מקורמלים. פשוט גלידה מדהימה.

יין-

*Zero- בר יין מאוד נחמד עם אווירה טובה בעיר ברה. אפשר לקנות כאן בקבוקים או להזמין כוסות או טעימות. יש כאן גם יינות טבעיים. ממוקם בעיר ברה.

*Vinoland- חנות יין בעיירה ברולו שאפשר לתאם בה מראש טעימות יין של האזור/ רק של ברולו או משולב גם עם ברברסקו. בסוף החנות יש חלון עם נוף מטורף על העיירה.

*La vita turchese- חנות יינות שממוקמת בעיירה ברולו ומציעה בתיאום מראש טעימות יין שונות לפי נושאים. ממליצה בחום להזמין מקום לשקיעה. אפשר לשבת בחוץ או בפנים. באופן כללי הבעלים סטאפנו מכיר הרבה מקומות ויקבים וגם מסביר בצורה מאוד מעניינת על איך השוני באדמה משפיע על היינות השונים באזור. מאוד מעניין ומומלץ בחום. ניתן להזמין מקום בטלפון שלהם או באתר.

*Casa Boffa- מקום של B&B שנמצא בברברסקו ומייצר יין. הבעלים סופר נחמד ומאוד אדיב, גם כאן ניתן לתאם טעימות יין או פשוט להגיע(תלוי בעומס) ולשבת ליין עם או בלי גבינות, סלמי וגריסיני. יש כאן נוף מטורף לכל מיני כרמים ולברברסקו עצמה. גם מבחינת לינה VFM מעולה.

*Luogo Divino- בר יין בטורינו שיש בו מגוון רחב מאוד כולל יינות טבעיים ומנות קלילות לארוחת ערב. אם בא לכם גיוון מהאוכל הרגיל זה יבוא לגמרי בטוב. יש כאן גם מנות מבוססות ירק שזה בכלל חלום בשביל הגוף שלכם אחרי שבוע שכזה. האוכל נחמד מאוד ולגמרי סוגר פינה.

בר:

Montefiori Torino- בר קטן שנמצא צמוד לפיצה Pizzium נורא נחמד לקחת כאן קוקטייל או כל משקה אחר שבא לכם ולשבת בפיאצה. יש אווירה טובה.

מאפיות:

*Panetteria fratelli cravero- מאפייה קטנה בברולו שמייצרת מדי יום קרקרים בטעמים שונים ומקלות גריסיני מאוד מוצלחים. מוכרים כאן גם כריכים בהרכבה, מוצרים יבשים ומעט מאוד ירקות. כמו כן, תוכלו גם לקנות כאן עוגיות מקומיות עם אגוזי לוז, המועדפות עלי הן אלו שמוכנות עם חלבון ביצה. אני לא ממליצה על הפוקאצ'ה, היא שומנית ולא מוצלחת כמו השאר.

Perino Vesco- מאפייה בטורינו שמוכרת לחמים, מאפים, עוגיות ועוד. אני אהבתי מאוד את הפוקאצ'ות שלהם, יש אחת עם רוטב עגבניות ועוד אחת עם בצלים והן היו נפלאות. יש גם פוקאצ'ות שאין עליהן כלום. באופן כללי רמה מאוד גבוהה של מאפיה.

Ficini- מאפייה בטורינו עם לחמים, עוגות מהאזור, עוגיות ועוד. אכלנו כאן לחם שטוח עם ענבים, עוגת תפוחים, עוגיות אגוזי לוז(אלו של ברולו הכי טעימות) וקנינו פנטונה שזה לחם של חג המולד שאני ממליצה מאוד לחפש אם אתם שם. הוא אוורירי, עשיר מאוד בטעם ויש בתוכו הדרים שהם חלומיים.

לסיכום,

פיימונטה הוא מחוז חובה בעיני. זה באמת אחד הטיולים הטובים ביותר שעשיתי בחיי. ממליצה בחום להגיע לכאן.
אם אתם בקטע של אוכל, יין ונופים זה המקום בשבילכם.
מקווה שעזרתי,
עדן

המלצות נוספות באיטליה:

*המלצות לטיול בבולוניה ומודנה
*המלצות לטיול ברומא
*המלצות לטיול בנאפולי

הפוסט המלצות לטיול במחוז פיימונטה הופיע לראשונה ב-Eden eat.

נאפולי היא בירת מחוז קמפניה, המקום שבו הומצאה הפיצה ולא בוחלים בטיגון של כל חומר גלם עד לרמת הפיצה המטוגנת, פסטה מטוגנת, כדורי ארנצ'יני ופריטטינה פריכים ואפילו ירקות מטוגנים. אי אפשר להתנגד לריחות, לטעמים לרעש של מאפה ספוליאטלה שמתפצח בפה.

ביקרתי פעמיים, הראשונה הייתה קסומה, יצאתי בעננים. אכלתי במשך 3 ימים בוקר, צהריים וערב פיצות, כן זה אולי מוגזם אבל 9 פעמים רצופות של פיצה עשו את שלהן. התפעלתי מהבצק, מהרוטב עגבניות ומהגבינה וכשאני מדברת על גבינה אז מוצרלה באפלו זה שם המשחק. הלכתי גם לפיצה מהסרט "לאכול, להתפלל, לאהוב" עם ג'וליה רוברטס, עמדתי בתור הארוך אבל זה השתלם. כל דבר שהכנתי לפה היה מדהים וזול. אכלתי מיט בולס עם לחם בדרך הכפרית, הלכתי למסעדת פועלים עם גסטרונומים ענקיים שנגמרים אחרי מס' דקות, לא הפסקתי לשתות אפרול שפריץ ביורו ומצאתי את הספוליאטלה המושלם עם הדרים וריקוטה. הפעם השניה הייתה מהירה היו לנו 24 שעות בעיר עד לטיסה הביתה, פשוט רצנו למלא מקומות עד שנרגענו.

קצת על נאפולי

נאפולי היא עיר נמל מרכזית בדרום איטליה, מחוז קמפניה. לעיר הזו יש כל כך הרבה היסטוריה אבל אם אנחנו מתרכזים בחלקים המרכזיים הם בוודאי העובדה שיש הר געש פעיל בקרבת העיר אשר נקרא וזוביוס. התפרצות מפורסמת מאוד היא זו שהחריבה את העיר פומפיי וגרמה לנזקים מטורפים גם בעיירות הסמוכות. עובדה נוספת על נאפולי היא שבמהלך מלחמת העולם השניה היא הייתה העיר המופצצת ביותר באיטליה. ניתן לבקר במנהרות שבהם התחבאו התושבים במהלך המלחמה. כמו כן, תושבי העיר התקוממו נגד השלטון הנאצי. לאחר המלחמה שופצו חלקים נרחבים בעיר ושוחזרו. המצב הכלכלי בעיר היה רעוע, שיעור האבטלה היה גבוה וגם היו הרבה מאפיות, פשיעה ושחיטויות אשר הקשו מאוד על התושבים. בנאפולי 30 רבעים כאשר העיר מתחלקת לעיר עתיקה ועיר חדשה. אחד הסמלים המרכזיים שתתקלו בהם בעיר הוא הכדורגלן הארגנטינאי, דיאגו מרדונה שנחשב לסוג של אלוהים בעיר.

קצת על מחוז קמפניה והאוכל:

המחוז ידוע ומפורסם בשל הפיצה שמגיעה במקור מנאפולי והוגשה למלכה מרגריטה ומסמלת את צבעי דגל איטליה: עגבניה, גבינה ובזיל. כמו כן, גבינת המוצרלה מגיעה גם היא מנאפולי. גבינה נוספת היא פרובולונה די מונקו אשר מפורסמת במנת ספגטי אלה נרנו. באזור יש לימונים ייחודיים שמגיעים מהעיר סורנטו קטן וגדולים אשר משמשים לתעשיית הלימונצ׳לו, מאכלים, קינוחים, סבונים ועוד.. יש הרבה עצי לימון ותפוז בסביבה. בקמפניה אוכלים פסטה יבשה מקמח דורום ששייך לדרום. רבים נוטים לחשוב שפסטה טרייה נפוצה בכל איטליה אך זהו מאכל של הצפון. המחוז מפורסם גם במנות: ניוקי אלה סורנטינה, פריטטינה, ספוליאטלה, באבא (כן אותו קינוח ערבי), רוטב ג׳נובזה- סוג של ראגו בשר עם ירקות שורש והמון בצל מקורמל, עוגת ריקוטה ואגסים, דליציה אל לימונה- קינוח לימוני מעולה, חציל פרמזן, פיצה פריטה, ספגטי אלה פוטנסקה, ספגטי אלה לימונה ועוד..

המלצות אוכל בנאפולי:

Sfogliate Calde- הביצוע הכי טוב שטעמתי לספוליאטלה. אומנם לא הכי פוטוגני אבל טעמים מעולים, מלית חמימה של ריקוטה והדרים עם מעט קינמון. טעים ברמות. אם אתם ליד פיאצה גריבלדי(תחנה מרכזית) תעברו כאן. האזור הוא לא אזור מדהים של נאפולי אז תיזהרו כשאתם שם. קחו מספר ותחכו בתור. זה לגמרי שווה את זה.

L'Antica Pizzeria da Michele- הפיצה המיתולוגית של ג'וליה רוברטס מהסרט Eat, pray, love. נחשבת לאחת הפיצות הכי טובות בנאפולי ובעולם. בתפריט יש 4 סוגי פיצות: מרגריטה עם פיורי די לאטה(סוג של מוצרלה), מרינרה(ללא גבינה), קוסקה (רוטב עגבניות ופקורינו), חצי מרינרה חצי מרגריטה.

חוויה ייחודית לנאפולי. שימו לב שהם גם עושים טייק אוואי בתור שנמצא בצד ימין.אם אתם רוצים לאכול פיצה במקום עצמו תלכו לכניסה ותקחו פתק עם מספר, יש מסך שמתעדכן כל הזמן עם המספרים, כן קצת דינוזאורים וזה עוד שדרוג בשבילם. אנחנו הגענו באזור 16:30 והייתה יחסית המתנה קצרה, כל פעם הלכנו לחנויות וקפצנו לראות מה המצב במקום לעמוד ולחכות. עלות מגש פיצה היא 5.5 יורו.

כתובת: Via Cesare Sersale, 1, 80139 Napoli NA

Pizzeria Di Matteo- מקום מאוד מפורסם ובו שתי קומות. בקומה הראשונה יש ויטרינה ובה המון דברים מטוגנים: ירקות מטוגנים שקונים בשקית, פיצה מטוגנת, פסטה מטוגנת ועוד הרבה הפתעות. ממליצה בעיקר על הפריטטינה שזו פסטה מטוגנת עם בשר ואפונה. הקומה למעלה היא מסעדה של ממש שמגישה בעיקר פיצות.

כתובת: Via dei Tribunali, 94, 80138 Napoli NA

Pizzeria Dal Presidente- קיבלתי המון המלצות על המקום הזה בגלל שפעם ביל קלינטון אכל כאן עם אשתו ואז כשהגעתי גיליתי שזאת בעצם משפחה ששנים כבר מכינה פיצה אבל לאור סכסוך בין שני האחים קיימים שני עסקים נפרדים. אחד מהם מדורג ממש נמוך ולא היו בו אנשים וזה העסק השני שהיה נחמד פלוס. לא ברמה שיצאתי מגדרי אבל וואלה היה טעים רצח לעומת מקומות בארץ ולא היה יקר. אם ביל קלינטון אכל כאן מה אני לא אנסה?

כתובת: Via dei Tribunali, 120, 80138 Napoli NA

Tandem- אז אחרי כל המסע בעקבות הפיצה המושלמת, כרמן חברה איטלקיה שלי שגרה בנאפולי אמרה לי שנאפולי זה לא רק פיצות ואני חייבת לנסות מיט בולז ופסטות. הלכתי לבחור איטלקי מההוסטל ופשוט הבאתי לו דף ועט וביקשתי מקומות אחרים. טנדם היה אחד מהם, חיכיתי במשך 40 דקות שיפתח והסתערתי על התפריט. הזמנתי מיט בולז מצויינים שהגיעו עם רוטב עגבניות ולחם לניגוב. היה נהדר. מומלץ.

כתובת: Via Giovanni Paladino, 51, 80100 Napoli NA

עדכון Tandem 2023: המקום התרחב למספר סניפים ומגיש 2 סוגים של בסיסים: מיט בולז ברוטב עגבניות או רוטב ג׳נובזה של בשר שבושל בירקות שורש עם מלא בצל מקורמל כאשר ניתן לאכול אותם עם פסטה/ בצלחת עם לחם/ בתוך לחם.

ממליצה לנסות פסטה זיטי ברוטב ג׳נובזה. פסטה ארוכה בצורת צינור צר וארוך ששוברים בידיים, מגיעה ממחוז קמפניה. המיט בולז השתנו, הם מעט דחוסים ובנאליים בעיני.

Sfogliate e Sfogliatelle- מקום שמגיש שני סוגים של ספוליאטלה הראשון המפורסם המדופף והשני הוא סוג של לחמניה, נמצא ממש באחת הסמטאות של המדרחוב. שניהם טעימים אם כי אני תמיד אעדיף את הפריך.

כתובת: Via S. Gregorio Armeno, 24, 80138 Napoli NA

פיצה פריטה בSorbillo- כמו שאתם שומעים בצק, רוטב עגבניות וגבינת פרובולונה בצורה של סמבוסק מטוגן. הכי לא שמנוני שיש, גדול מימדים ומאוד זול 4.5 יורו וזה שלכם. תוכלו לבחור כל מיני מליות אם כי זו עם הבשר והגבינה לא מספיק מפוזרת בכל הפיצה וזה קצת מאכזב ועל כן העדפתי את הצמחונית.

גלידה Il Gelato Mennella- גלידה נפוליטנית מעולה , בעיני המוצלחת שיש בנאפולי. הטעמים שאהבנו: קסטה סיציליאנית, קרמינו(אגוזי לוז) עם ביסקוויט ומלון.

אפריטיבו או הפסקה של אפרול- אם יש משהו שנמצא בכל פינה בנאפולי זה אפרול שפריץ. בדרכ אם תשבו איפשהו הוא יגיע עם מאפים/ פיצוחים או צ׳יפס. לעיתים גם תמצאו כוסות לטייק אוואי ביורו. ממש משתלם. תמיד אני ממליצה לחפש אפריטיבו לשעות אחה״צ כי זה תמיד משתלם וכיף.

בר יין טבעי Jus- אם לא הייתי מעריצה מושבעת של יינות טבעיים, לא הייתי ממליצה לבוא רק בגלל שאתם בנאפולי וזו באמת עיר זולה וחבל ללכת למשהו יקר ומרוחק אבל אם חשקתם ביין טבעי זה המקום. היינות פה מעולים ממש. את האוכל פחות אהבתי, הוא בסדר אבל לא זול לעומת דברים אחרים שתמצאו בנאפולי. מחירים לא רחוקים מהארץ. אחלה מקום לבקבוק/ כוס יין.

שוק ב Via Pignasecca- רחוב קצת ג׳יפה אבל אם תבואו על הבוקר בערך מ8 וחצי עד 13:30-14:00 יש כאן שוק עם ירקות ודגים ואם אתם מחובבי הז׳אנר, כיף להסתובב כאן. החנויות ברחוב זולות יחסית.

Con Mollica o senza- סנדוויצ׳יה מאוד מפורסמת הודות לטיקטוק, יש כאן תורים מטורפים. אין סיבה לעמוד בתור. אם באתם על הבוקר ואין תור, לכו על זה. אתם מרכיבים לעצמכם את הכריך עם נקניקים/ גבינות/ ירקות או רטבים. הכריכים עצומים ומספיקים לפחות ל2 אנשים. סוגר פינה אבל לגמרי לא חובה.

Galleria Umberto I- מרכז עם קניות ובתי קפה שמאוד מזכיר את זה שנמצא במילאנו. לא משהו מיוחד מדי, פשוט יפה להסתובב כאן.

בנקסי- לכל חובבי בנקסי, תדעו שבעיר יש גרפיטי בשם Madonna con Pistolla. ממש לא רחוק מפיצה די מטאו

פומפיי היא עיר עתיקה שנקברה כולה בהריסות בגלל התפרצות געשית והשתמרה בצורה יחסית טובה והיא מסקרנת ברמות. ממליצה לכם בחום ללכת, אפשר לקחת סיור או להגיע עצמאית ברכבת. קחו לפחות 3-4 שעות

אם כבר הגעתם לנאפולי אל תוותרו על סורנטו, אמאלפי ופומפיי. הפוסט הבא יהיה פוסט המשך על הטיול שלנו בסורנטו.

עד כאן להיום. אם יש לכם עוד שאלות תכתבו בתגובות

הפוסט המלצות לטיול בנאפולי מעודכן 2023 הופיע לראשונה ב-Eden eat.