מה זה טוסטדה?

פירוש השם הוא קלוי, בעצם מדובר בטורטיה קלויה שמהווה את הבסיס למנה. טוסטדות נפוצות ברחבי מקסיקו, ארה״ב וגוואטמלה. הן מוגשות לצד תבשילים או סביצ׳ה, דגים נאים, פירות ים ולעיתים גם בגרסאות צמחוניות. את הטוסטדה אוכלים כמובן עם הידיים.

מה זה טטאקי?

טכניקה מהמטבח היפני שבה בעצם צורבים את הדג/הבשר מבחוץ וזאת ע״מ להוסיף טעמים לעיתים ציפוי מסוים או תיבול וגם המרקם של הדג משתנה מעט. יש שמוסיפים גם נוזלי כבישה או מתבלים לאחר מכן.

הערות:

חומרי גלם:
*בהרבה גרסאות משלבים סלסה מעושנת של פלפל צ׳יפוטלה או Salsa Macha. אני החלטתי ללכת על פיתרון קל יותר ולעטוף את הטונה בפלפל אורפה. פלפל טורקי מעושן סופר טעים. אפשר להשיג אצל אריה חבשוש בלוינסקי.
*תוכלו כמובן לרכוש טורטיות תירס ולטגן/לאפות.
*אם אתם מכינים אני אוהבת לעבוד עם Harina Pan. זה אחלה של קמח שזמין בהרבה מקומות ועושה את העבודה. מכינים איתו גם ארפה.
אופן ההכנה:
*נעטוף את הדג בפלפל אורפה ושמן זית, נצרוב בזהירות ונפרוס רק בעזרת סכין חדה. ניתן לשמור את הדג חתוך במקרר עד להגשה.
*חשוב שהטורטיות לא יהיו עבות מדי, כדי שיאפו/ייטגנו כמו שצריך ולא יהיו מושיות.
*את הבצל המוחמץ ניתן לשמור להרבה זמן כל עוד תעבדו עם כלים נקיים בכל פעם שתוציאו. משדרג כריכים מספר 1.

אופן אחסון ושמירה:
*טוסטדה זה מאכל שתופס לחות. בדר״כ לוקחים טורטיות ישנות ומטגנים/ קולים אותם במקור. אם תרצו לחמם שוב לכו על אייר פריי או תנור כי לאחר זמן מה הטורטיות לא יהיו טעימות כמו בהתחלה.
*את קרם האבוקדו אפשר להכין יום קודם וגם את השמנת החמוצה והבצל והמוחמץ.

Print

איך מכינים טוסטדס מקסיקני עם טונה טרייה

ארוחת צהריים הכי קלילה וכיפית שיש

Course Appetizer, Main Course, Snack, ארוחת ערב, ארוחת צהריים, מנה עיקרית, מנה ראשונה, מתאבן, נשנוש

Cuisine Mexican, מקסיקני

Keyword אבוקדו, בצל ירוק, בצל מוחמץ, דג נא, הארינה פאן, חלפיניו, טאקו, טאקוס, טונה, טוסטדס, טורטיה, כוסברה, לימון, מי חלפיניו, מלח, מקסיקו, עגבניה ירוקה, פינגר ליים, פרשי, שמנת חמוצה, תירס צהוב

Prep Time 1 hour hour

Cook Time 15 minutes minutes

1 hour hour 20 minutes minutes

Total Time 1 hour hour 20 minutes minutes

Equipment

• 1 קרש
• 1 סכין
• 1 פרס טורטיה
• 1 נייר אפייה
• 1 מחבת
• 1 מעבד מזון
• 1 כף
• 1 מלקחיים
• 1 פינצטה

Ingredients

לטאקו:

• 1 כוס הארינה פאן תירס לבן/צהוב
• 1/4 כוס מים(אני מוסיפה בהדרגה ומערבבת אם חסר תוסיפו עוד עד שמתגבש אבל שלא יהיה רטוב מדי)
• 1 קורט מלח

*אם אתם אופים: מרחו במעט שמן זית ומלח, אם אתם מטגנים הוסיפו מלח בסוף. אם הטורטיות קנויות עדיף את הקטנות מהתירס.

לרוטב הירוק:

• 1 יח׳ אבוקדו בינוני- גדול
• 3-4 יח׳ בצל ירוק גבעולים(החלק הירוק)
• לפי הטעם מלח
• 1-2 כפות שמן זית
• 1.5 יח׳ מיץ לימון (נתון לטעם אישי וכמה מיץ וטעם יש ללימון עצמו)
• 1 יח׳ חלפיניו כבוש שלם/ 4-5 יח׳ טבעות
• 1 כף נוזל של החלפיניו
• 1 יח׳ עגבניה ירוקה קטנה חתוכה לרבעים

בצל מוחמץ:

• חצי כוס חומץ
• רבע כוס חומץ בלסמי לבן/יין לבן
• 1-1.5 כפיות מלח
• 1 כפית סוכר לבן
• 1 כפית זרעי חרדל צהוב
• 0.5 כפית סומק טרי איכותי
• 2 יח׳ בצל סגול בינוני/10 יח׳ שאלוט בינוני

שמנת חמוצה:

• 1 מיכל שמנת חמוצה של פעם
• 1 כף יוגורט
• 2 כפות חלב 3%
• לפי הטעם מלח
• לפי הטעם מיץ לימון

דג:

• 1 יח׳ פילה טונה טרייה מחולק ללוין ללא סיבים (לפחות 200 גרם)
• 2 כפות פלפל אורפה
• 1 כף שמן זית
• לפי הטעם מלח מלדון
• לפי הטעם שמן שומשום (אני אוהבת את הישראלי העדין של מגל, שונה מאלו האסייתיים)
• 1 כפית סויה יפנית איכותית

הגשה: פינגר ליים 2 יח׳, עלי כוסברה קטנים ופלח לימון

Instructions

מתחילים מהבצל המוחמץ:

• קוצצים את הבצל דק דק ובינתיים מחממים את כל המרכיבים מלבד הבצל עד שהסוכר והמלח נמסים ומוסיפים את הבצל לבפנים ומערבבים במשך 2 דקות עד שהבצל עטוף ונפרד. מכבים את האש ומשהים לפחות לשעה. ניתן לשמור במקרר בקופסא אטומה/ צנצנת מעוקרת.

קרם אבוקדו:

• טוחנים במעבד מזון את המרכיבים. את השמן זית מזלפים לאט לאט. טועמים שטעים לכם ומאחסנים במקרר

דג:

• עוטפים את הדג במעט שמן זית ומעבירים למגש עם פלפל אורפה, עוטפים מכל הכיוונים וצורבים במחבת על אש בינונית עד גבוהה עם מעט שמן זית מכל כיוון של הדג. מעבירים למנוחה למספר דקות ופורסים בעזרת סכין חדה מאוד. ניתן לאחסן במקרר עד להגשה. עשו את זה באותו היום ולא קודם.

שמנת חמוצה:

• מערבבים את כל המרכיבים יחד וטועמים. ניתן להעביר לסקוויזר להגשה יותר אסתטית. שומרים כמובן במקרר

טוסטדס:

• מערבבים את כל מרכיבי הבצק ושוקלים כדורים במשקל 20 גרם. מעבירים למכשיר טורטיה פרס לוחצים מספר פעמים עד שמגיעים לעובי הרצוי. שימו לב שהשתמשתם בפרגופלסט או בנייר פרגמנט כדי להימנע מחלודה. צורבים במחבת על אש נמוכה- בינונית ל15 שניות מכל צד עד שרואים בועות לבנות וזאת על מנת למנוע התנפחות עתידית של הטורטיה בשמן/ בתנור. אני אוהבת גם ללחוץ במכשיר איך שהטורטיה יוצאת כדי לדקק עוד יותר. מה שעוזר לפריכות לאחר מכן
• תנור: מחממים מראש ל200 מעלות חום עליון וחום תחתון מניחים את הטורטיות על רשת ומתחת מסדרים נייר אפייה ומגש אפייה. מורחים את הטורטיות בעזרת מברשת עם מעט שמן זית ומלח דק. אופים ל15-20 דק׳.
• טיגון: מטגנים ב180 מעלות ומשגיחים שהטורטיות לא יתנפחו לכם. מוציאים מהשמן ומעבירים לרשת צינון ומפזרים מעט מלח דק.

הרכבה:

• מורחים על הטורטיה קרם אבוקדו ומעליו מסדרים את הדג, על הדג מוסיפים פינגר ליים(לימון קוויאר), בצל מוחמץ, שמנת חמוצה ועלי כוסברה. מגישים עם פלח לימון. עדיף לאכול במהלך החצי שעה שמגישים אח״כ זה תופס לחות. בתיאבון.

מתכונים קשורים לנושא:

*ארפה
*טאקו בירייה

הפוסט איך מכינים טוסטדה עם טטאקי של טונה טרייה הופיע לראשונה ב-Eden eat.

איזה דג יתאים לי למנה?

טרכון, אינטיאס, פלמידה לבנה, פלמידה אדומה, פארידה, צ׳יפורה, טונה טרייה בדגש על אלבקור או בלופין.

איך אני בוחר דג?

אם הלכתם פיזית לחנות הדגים אז תבדקו כמה דברים:
1. ריח של הדג- בשווקים ביפן אין אפילו ריח שתדעו. אם יש ריח לא טוב, אל תקחו.
2. עיניים- העיניים צריכות להיות ברורות ולא עם קטרקט (לפעמים הדג יושב על קרח אז העין מקבלת מכת קור וזה לא נורא)
3. מרקם- הדג צריך להיות קשה כשנוגעים בו, חלק ולא דביק.
4. נראות פנימית- אם מפלטים לכם את הדג, הוא לא אמור להיות עם כתמים או צבע צהוב או כתום.
*לעיתים ישנם דגים שיש בתוכם טפילים לבנים. שימו לב אין לכם משהו שנראה כמו תולעת.
5. זימים- לעיתים כשהדג ״מלוכלך״ שלם לגמרי ולא מנוקה, תתקלו בזימים. הצבע שלהם צריך להיות אדום בוהק. ולא חום או כהה.
יש סוחרים שמוציאים את הבטן והזימים מראש.
6. שואל את המוכר- תנסו לשאול אם הדג הגיע היום.

לכמה זמן דג מחזיק ואיך שומרים עליו?

אני לא אוהבת להשתמש בדג נא יותר מיומיים. היום שיצא מהמים והיום שאחריו. אם לא הספקנו או שנרצה להאריך את חיי הדג נוכל לכבוש אותו או לבשל אותו. אם נרצה אותו חי, רק ביומיים הראשונים וכמובן להריח ולגעת.

איך מאחסנים דג?

חלק מחיי המדף של הדג הם הצורה שטיפלנו בו, הקפידו לאחסן תמיד במקרר בתוך קופסא או מגש עם רשת/ חורים ובד דגים למטה ולמעלה. את הבד נחליף כל יום.

בימים חמים ובכלל, אני אוהבת לקחת את הדג בתוך צידנית עם קרח. אם אין לי צידנית אני מבקשת מהמוכר קרח. הזמן שעובר מהרגע שקנינו עד שהרגע שנגיע הביתה הוא קריטי.

איך כובשים דג?

את הדגים תוכלו לכבוש בתערובת של מלח דק וסוכר לבן ביחס 1:1 לתוכם תוכלו להוסיף תבלינים כמו גרידת לימון/ תפוז/ יוזו, זרעי כוסברה, סלק, עלי סלרי טחונים ועוד.. נכבוש את הנתח שלם ללא עור כאשר הוא מכוסה למטה ולמעלה בשכבה עבה של התערובת למשך 40-45 דק׳. לאחר מכן נוריד את המלח מהדג ונעביר אותו לכלי עם מים קרים. נוציא מהמים וננגב, בשלב זה תוכלו לפרוס את הדג ולהעביר לקופסא נקייה ולכסות בשמן זית/ שמן נייטרלי(זרעי ענבים למשל). מאכסנים במקרר, עדיף לצרוך עד 4-5 ימים וכמובן לעקוב שהדג לא מתקלקל.

*דג כבוש לא יתאים למנה אבל אם נשארתם עם דג כדאי לכבוש כדי שלא תזרקו*

איך מתבלים דג? סביצ׳ה או דג נא?

הרבה פעמים אנשים בארץ עושים טעות חמורה כשקוראים למנות דגים נאים סביצ׳ה. המנה הזו היא מנה פרואנית שבה הדג מתבשל במיץ ליים, נכבש עד שזה משנה את צבעו. לעיתים תתקלו במנות דגים נאים שנכבשות קלות, הן אינן סביצ׳ה. מצטערת זה עשה לי גירודים בידיים. עוד דבר חשוב- תיבול הדג. תמיד נתחיל לתבל דגים נאים ממיץ הלימון/ יוזו, מלח/ סויה ורק לבסוף באלמנט השומני- שמן זית או מיונז במקרה הזה. קודם כל נרצה שהטעמים ייכנסו לדג ורק לאחר מכן נעטוף אותו בשומן.

אותו הדבר נכון גם כשמכינים סלט.

הערות:

אופן ההכנה:
*אפשר לחתוך מראש את הדג ולסדר בצלחת. תכסו בניילון נצמד.
*אם בא לכם ממש מרענן תסדרו כלי עם קרח גרוס מתחת. מושלם לקיץ.
חומרי גלם:
*תוכלו במקום מיץ לימון להשתמש בפינגר ליים. לימון שנראה כמו קוויאר ומתפצפץ בפה.
*אם אתם לא משתמשים בוואסבי טרי, אל תשימו. וואסבי טרי זו לא הפלסטלינה הירוקה שמכינים מאבקה כשמזמינים סושי.
*תחפשו פונזו איכותי ולא את הפונזו בטעם לימון שמוכרים בכל מיני מקומות, הוא לא טעים.
*רק סויה יפנית בבקשה. השקעתם בדג אז עד הסוף.
אופן אחסון ושמירה:
*כתוב למעלה תחת איך מאחסנים דג.
*את הרוטב עצמו אפשר להכין יום מראש אבל לא יותר בגלל השום והמיץ לימון.

Print

סשימי דג ים ברוטב הדרים עם וואסבי טרי וצ׳ילי פריך

איך מכינים סשימי דג מרענן מושלם לאירוח ברבע שעה עבודה

Course Appetizer, Main Course, Snack, ארוחת ערב, ארוחת צהריים, דג נא, מנה עיקרית, מנה ראשונה, ראשונות

Cuisine Japanese, יפני

Keyword אינטיאס, דבש, דג נא, הדרים, וואסבי, וואסבי טרי, יוזו, יוזו קושו, לימון, מחית צ׳ילי, מיץ יוזו, מיץ תפוזים, סויה יפנית, סשימי, פונזו, צ׳ילי פריך, שום, שורש וואסבי טרי, שמן שומשום

Prep Time 15 minutes minutes

15 minutes minutes

Total Time 15 minutes minutes

Servings 2 מנות

Equipment

• 1 קרש
• 1 סכין
• 1 קערה
• 1 מייקרופליין
• 1 מטרפה
• 1 כלי למזיגה
• 1 כף

Ingredients

דג ים מפולט ללא עור ועצמות חתוך למנות נקי- 200 גרם

לרוטב:

• 1 יח׳ שן שום בינונית מגורדת במייקרופליין
• 1 כפית דבש
• 2 כפות מיץ יוזו
• 1 כף סויה
• שמינית כפית שמן שומשום
• 3 כפות פונזו איכותי
• חצי כפית יוזו קושו
• לפי הטעם מיץ לימון

אופציונלי:2-3 כפות סאקה שמבשלים לפני ומאדים את האלכוהול מתוכו בטמפ׳ חדר

הגשה:

• לפי הטעם מיץ לימון
• לפי הטעם מלח מלדון
• 2 יח׳ גבעולי בצל ירוק(החלק הירוק)/עירית קצוצים דק
• 1-1.5 כפיות מחית צ׳ילי יפנית
• לפי הטעם שורש וואסבי טרי מגורר

Instructions

מתחילים מהדג:

• פורסים את הדג לפרוסות עם סכין חדה ושומרים במקרר. אפשר כבר מראש לסדר על צלחת

רוטב:

• מערבבים את כל מרכיבי הרוטב וטועמים שטעים לכם. אפשר לאזן עם לימון אם חסרה חמיצות.

הרכבה:

• קוצצים בצל ירוק ומכסים בנייר סופג לח. את הוואסבי מגרדים ושומרים גם עם נייר סופג לח. עדיף קרוב למועד ההגשה
• על הצלחת כאשר הדג מסודר מוסיפים מיץ לימון סחוט, מלח מלדון, בצל ירוק ואת מחית הצ׳ילי ואז את הרוטב שהכנו ומגישים. בתיאבון

מתכונים קשורים לנושא:

*קריספי רייס עם טונה
*יוזו קושו
*איך מכינים כנפיים עם יוזו קושו
*שוקופאן
*בינג סו ללא מכונה
*המלצות לטיול ביפן חלק 1
*המלצות לטיול ביפן חלק 2
*גיוזה עוף או פטריות
*גיוזה 2.0
*שנג ג׳יאן באו
*צ׳יפס יפני ארוך
*באן עם דג מטוגן, איולי יוזו ובצל מוחמץ
*פנקייק סופלה יפני
*טרטר בקר עם צ׳יפס תפו״א קפיר ליים

הפוסט איך מכינים סשימי דג ברוטב הדרים יפני הופיע לראשונה ב-Eden eat.

קצת על קריספי רייס

השימוש באורז קריספי מגיע מכל מיני מדינות, למשל איראן או ספרד. אם זה תהדיג פרסי- תבשיל אורז ותפו״א עם תחתית פריכה או הסוקארט הספרדי- התחתית של הפאייה שבה יש אורז קריספי מלא טעם. המנה עצמה של קריספי רייס עם ספייסי טונה נוצרה ע״י שף יפני בשם Katsuya Uechi, בעל מסעדות בלוס אנג׳לס. קטסויה משלב אוכל יפני שעובר מעט התאמות לקהל האמריקאי.

איזה דגים יתאימו?

דגי הסושי הקלאסיים: טונה וסלמון. אם בא לכם להשקיע וזו העונה אז לכו על טונה אלבקור או בלו פין.
דגים שיש בעונות מסויימות של השנה ואני מאוד אוהבת: טרכון, פלמידה לבנה, פלמידה אדומה.
דגים לבנים: אינטיאס, פארידה.

איך אני בוחר דג?

אם הלכתם פיזית לחנות הדגים אז תבדקו כמה דברים:
1. ריח של הדג- בשווקים ביפן אין אפילו ריח שתדעו. אם יש ריח לא טוב, אל תקחו.
2. עיניים- העיניים צריכות להיות ברורות ולא עם קטרקט (לפעמים הדג יושב על קרח אז העין מקבלת מכת קור וזה לא נורא)
3. מרקם- הדג צריך להיות קשה כשנוגעים בו, חלק ולא דביק.
4. נראות פנימית- אם מפלטים לכם את הדג, הוא לא אמור להיות עם כתמים או צבע צהוב או כתום.
*לעיתים ישנם דגים שיש בתוכם טפילים לבנים. שימו לב אין לכם משהו שנראה כמו תולעת.
5. זימים- לעיתים כשהדג ״מלוכלך״ שלם לגמרי ולא מנוקה, תתקלו בזימים. הצבע שלהם צריך להיות אדום בוהק. ולא חום או כהה.
יש סוחרים שמוציאים את הבטן והזימים מראש.
6. שואל את המוכר- תנסו לשאול אם הדג הגיע היום.

לכמה זמן דג מחזיק ואיך שומרים עליו?

אני לא אוהבת להשתמש בדג נא יותר מיומיים. היום שיצא מהמים והיום שאחריו. אם לא הספקנו או שנרצה להאריך את חיי הדג נוכל לכבוש אותו או לבשל אותו. אם נרצה אותו חי, רק ביומיים הראשונים וכמובן להריח ולגעת. חלק מחיי המדף של הדג הם הצורה שטיפלנו בו, הקפידו לאחסן תמיד במקרר בתוך קופסא או מגש עם רשת/ חורים ובד דגים למטה ולמעלה. את הבד נחליף כל יום.

בימים חמים ובכלל, אני אוהבת לקחת את הדג בתוך צידנית עם קרח. אם אין לי צידנית אני מבקשת מהמוכר קרח. הזמן שעובר מהרגע שקנינו עד שהרגע שנגיע הביתה הוא קריטי.

איך כובשים דג?

את הדגים תוכלו לכבוש בתערובת של מלח דק וסוכר לבן ביחס 1:1 לתוכם תוכלו להוסיף תבלינים כמו גרידת לימון/ תפוז/ יוזו, זרעי כוסברה, סלק, עלי סלרי טחונים ועוד.. נכבוש את הנתח שלם ללא עור כאשר הוא מכוסה למטה ולמעלה בשכבה עבה של התערובת למשך 40-45 דק׳. לאחר מכן נוריד את המלח מהדג ונעביר אותו לכלי עם מים קרים. נוציא מהמים וננגב, בשלב זה תוכלו לפרוס את הדג ולהעביר לקופסא נקייה ולכסות בשמן זית/ שמן נייטרלי(זרעי ענבים למשל). מאכסנים במקרר, עדיף לצרוך עד 4-5 ימים וכמובן לעקוב שהדג לא מתקלקל.

*דג כבוש לא יתאים למנה אבל אם נשארתם עם דג כדאי לכבוש כדי שלא תזרקו*

איך מתבלים דג? סביצ׳ה או דג נא?

הרבה פעמים אנשים בארץ עושים טעות חמורה כשקוראים למנות דגים נאים סביצ׳ה. המנה הזו היא מנה פרואנית שבה הדג מתבשל במיץ ליים, נכבש עד שזה משנה את צבעו. לעיתים תתקלו במנות דגים נאים שנכבשות קלות, הן אינן סביצ׳ה. מצטערת זה עשה לי גירודים בידיים. עוד דבר חשוב- תיבול הדג. תמיד נתחיל לתבל דגים נאים ממיץ הלימון/ יוזו, מלח/ סויה ורק לבסוף באלמנט השומני- שמן זית או מיונז במקרה הזה. קודם כל נרצה שהטעמים ייכנסו לדג ורק לאחר מכן נעטוף אותו בשומן.

אותו הדבר נכון גם כשמכינים סלט.

הערות:

אופן ההכנה:
*במתכון המקורי מוסיפים גם חמאה לאורז אבל לא ראיתי צורך אז לא הוספתי.
*את האורז צריך להכין מראש ולתת מנוחה וקירור. לילה הוא הזמן האולטימטיבי להתייצבות.
*נטגן את האורז בטמפ׳ של 170-180 מעלות מכל כיוון. טמפ׳ נמוכה יכולה לגרום לפירוק של האורז.
*נחתוך את האורז לאחר שזה התקרר והתייצב, בעזרת סכין רטובה לגודל הרצוי.
*יש להכין תחמיץ מראש ולשפוך אותו על האורז בעודו חם ע״מ שייספג וידביק אותו.
*את האורז נשטוף 3-4 פעמים ע״מ להוציא את העמילן ונייבש לפחות רבע שעה במסננת.
*נתחיל את הבישול ממים פושרים מסוננים עד לרתיחה.
*ניתן לחתוך מראש את הדג ואת עשבי התיבול. נטבל בעת ההגשה.
*את הדג נחתוך לקוביות קטנות מאוד.
*שימו לב לעיתים יש סיבים לבנים, ניקח סכין או כפית ונחלץ את הבשר מתוכם.
*את שאריות האורז שחתכנו נוכל לאחד, להעביר לכלי, ללחוץ וליצור עוד יחידות.
*אם יש לכם שאריות מאורז סושי שהכנתם, זה פיתרון מושלם.
*לא רוצים טיגון? יכולים להכין באייר פריי או בטוסטר לחיץ עד להזהבה.
*כאשר נטגן את האורז, נקפיד על רווחים בין כל חתיכה. לעיתים הן זזות בטיגון ונדבקות.
*נטגן בנגלות. אפשר גם לטגן מראש האורז נשמר פריך לפחות לכמה שעות. תוכלו להחזיר לו את הפריכות באייר פריי.
*תהפכו את האורז רק לאחר שראיתם שהוא שינה צבע, אחרת הוא יידבק לכם.
אין לכם כוח?
יכולים לטגן דפי אורז או פשוט לאכול את הדג עם חסה או כמו שהוא.
חומרי גלם:
*ממליצה לעבוד עם פונזו איכותי יפני ולא זה שמגיע בטעם לימון.
*מיץ יוזו מוסיף עוד מימד של טעם, לא זול אבל משדרג מאוד.
*אפשר להכין מיונז ביתי או להשתמש במיונז יפני
*אפשר להשתמש בפלפל חריף ירוק או חלפיניו.
*אם אתם לא אוהבים כוסברה, תשתמשו רק בעירית/ בצל ירוק.
*אני אוהבת להוסיף גם מעט יוזו קושו ירוק מלמעלה. אפשר כמובן גם לקנות.
אופן אחסון ושמירה:
*ניתן לשמור את קוביות האורז במקרר במשך יומיים לפני הטיגון.
*את הדג נשמור בקופסא אטומה עם בד דגים מלמטה ולמעלה.
*את התחמיץ אפשר להכין מראש ולשמור במקרר.
פרטים טכניים:
*התבנית שלי לאורז- 24*33, סה״כ 36 יח׳ גודל 3.5*5 בגובה 2.5 ס״מ

Print

איך מכינים קריספי רייס עם ספייסי טונה

איך מכינים את אחת המנות הכי נפוצות במסעדות סושי מערביות. ריבועי אורז פריכים עם טרטר דג מתובל ואבוקדו

Course Appetizer, Snack, ארוחת ערב, ארוחת צהריים, מנה ראשונה, מתאבן, נשנוש

Cuisine אמריקאי, יפני, יפני מערבי, פיוז׳ן

Keyword אבוקדו, אוממי, אורז סושי, אצות קומבו, בטן טונה, בצל ירוק, דג נא, חומץ אורז, טונה, טורו טונה, יפני, יפני מערבי, כוסברה, מבושל, מטוגן, מיונז, מירין, סויה, סוכר, סושי, סריראצ'ה, עירית, פונזו, פלפל חריף

Prep Time 2 hours hours

Cook Time 20 minutes minutes

כמה שעות לקירור האורז 8 hours hours

Total Time 8 hours hours

Servings 36 יח׳

Equipment

• 1 משקל
• 2 קערות
• 1 מסננת
• 1 סיר
• 1 לקקן
• 1 ספצ׳ולה
• 2 תבניות זהות מרובעות
• 1 ניילון נצמד
• 1 קרש
• 1 סכין
• 1 קלף
• 1 סיר/ מחבת/ קלחת לטיגון
• 1 מלקחיים/ כף מחוררת(או עם מסננת)
• 1 מגש

Ingredients

לתחמיץ:

• 135 גרם חומץ אורז
• 67 גרם סוכר לבן
• 16 גרם מלח דק
• 7 גרם מירין
• 1 חתיכה אצת קומבו

לאורז:

• 500 גרם אורז לסושי
• *מים לשטיפת האורז
• 550-560 גרם מים מסוננים(לבישול האורז)

לדג: (תיבול לפי 400 גרם דג)

• 500-700 גרם דג נקי חתוך קטן קטן לקוביות
• 1-2 כפות פונזו
• 1-2 כפות מיץ יוזו
• 2-3 כפות סויה
• רבע צרור עירית/בצל ירוק(החלק הירוק) קצוצים דק דק
• לפי הטעם עלי כוסברה קצוצים דק
• לפי הטעם טוגארשי
• לפי הטעם סריראצ׳ה
• לפי הטעם מיונז יפני/ביתי

הרכבה:

• 2-3 יח׳ אבוקדו פרוס מתובל במיץ לימון ומעט מלח מלדון
• 2 יח׳ פלפל חריף ירוק/חלפיניו פרוסים לטבעות דקות
• לפי הטעם יוזו קושו ירוק

אופציונלי: קוויאר/ טוביקו

שמן עמוק לטיגון האורז

Instructions

מתחילים מהאורז:

• שוטפים את האורז 3-4 פעמים ובכל פעם משפשפים אותו בידיים כדי שהעמילן יצא ומסננים את המים. מעבירים למסננת ומטים מעט את הזווית כדי שהאורז יהיה בשיפוע. מסננים לפחות לרבע שעה או עד שהאורז יבש לגמרי.(איך שאתם מסננים תתחילו את התחמיץ)
• מעבירים את האורז לסיר ומכסים במים המסוננים(לא רותחים ולא חמים). עולים לרתיחה עד למצב בעבוע בכל הסיר ומערבבים לסירוגין. מכסים את הסיר במכסה ומורידים לאש נמוכה למשך 10 דקות. בתום הזמן מוסיפים עוד 12 דקות ומכבים את האש. (10 דקות אש נמוכה, 12 דקות מכוסה ללא אש)

תחמיץ: *תכינו בזמן שהאורז מתייבש*

• מערבבים את כל המרכיבים ומביאים לחימום תוך כדי ערבוב לסירוגין ועד שהמלח נמס לגמרי. מורידים מהאש ומשאירים בצד.

אורז: *מכינים בזמן שהאורז מתבשל 2 מגשים זהים על אחד פורסים שכבות ניילון נצמד ע״מ שיכסו את האורז מכל הכיוונים

• ברגע שהאורז מוכן פותחים את המכסה, שופכים את התחמיץ ומערבבים. (בהכנת סושי נצטרך ״לשבור את הסושי במגש רחב ולצנן לאט לאט) נשפוך את האורז למגש שהכנו ונפרוס אותו בצורה אחידה בעזרת ספצ׳ולה. נכסה בניילון הנצמד ונעטוף מכל הכיוונים. נוסיף את המגש השני מעל כדי להפעיל לחץ ולדחוס את האורז. *בשלב הזה אני משאירה בחוץ לחצי שעה- שעה כדי לא להכניס למקרר מגש רותח.
• כשהמגש מצטנן מעט מעבירים למקרר להתייצבות של כמה שעות. (2-3 לפחות) בעדיפות ללילה.

דג:

• קוצצים את הדג לקוביות קטנטנות, את הבצל הירוק/עירית, את הכוסברה ואת טבעות הצ׳ילי ושומרים בצד מכוסה.

אורז:

• מוציאים את האורז מהמקרר ומעבירים לקרש חיתוך. מחלקים ל36 חתיכות שוות. שלי היו בגודל 3.5*5 בגובה 2.5 ס״מ .מטגנים את קוביות האורז בנגלות בטמפ׳ של 170-180 מעלות מכל הכיוונים עד להזהבה. מוציאים למגש ומפזרים מעט מלח.

אבוקדו:

• פורסים את האבוקדו לפרוסות דקות וסוחטים לימון טרי, מפזרים מעט מלח(אני אוהבת מלדון)

דג תיבול:

• מוסיפים את הדג לקערה, מתבלים תחילה במיץ יוזו, פונזו, סויה, עשבי התיבול ולבסוף מוסיפים סריראצ׳ה וטוגארשי. בשלב זה תטעמו ותוסיפו מיונז. אם חסר טעם תוסיפו סויה- מליחות/ סריראצ׳ה- חריפות/ פונזו- חמיצות.

הרכבה:

• לוקחים ריבוע אורז מטוגן מוסיפים מעליו אבוקדו,מי שאוהב חריף יכול להוסיף מעט טוגארשי על האבוקדו, מעליו את הדג המתובל ומעליו פרוסת פלפל חריף דקיקה ומעט יוזו קושו. בתיאבוןןן

מתכונים קשורים לנושא:

*איך מכינים מיונז ביתי
*יוזו קושו
*איך מכינים כנפיים עם יוזו קושו
*באן עם דג מטוגן, בצל מוחמץ ואיולי יוזו
*צ׳יפס ארוך יפני
*פנקייק סופלה יפני
*גיוזה עוף או פטריות
*גיוזה 2.0
*שנג ג׳יאן באו
*המלצות לטיול ביפן חלק 2
*המלצות לטיול ביפן חלק 1
*בינג סו ללא מכונה

הפוסט איך מכינים קריספי רייס עם טרטר דג הופיע לראשונה ב-Eden eat.

ידעתי יותר מה אני רוצה ומה יעניין יותר ומה פחות. לונדון היא עיר שיש בה הרבה מה להציע היישר ממגוון של אוכלוסיות ומטבחים מעניינים עד לגנים, פארקים, ארמונות, תערוכות ועוד..

כשטיילנו בה הרגשתי שיכולתי להישאר בכיף עוד כמה חודשים בלי לשים לב (אולי רק העו״ש שלי היה מרגיש) וגם השוויתי אותה מאוד לפריז בצורה בלתי נשלטת.

דברים חשובים קריטיים ללונדון:

*תחבורה- כל כך כיף להתנהל עם אוטובוסים ורכבות, הכל קרוב, הכל מהיר, הכל נגיש ונוח. אפשר לנסוע בטיוב (רכבת תחתית) בכיף עם גוגל מאפס ועם האוטובוסים הדו קומתיים. כשבשניהם מתנהלים עם כרטיס אשראי וברגע שמגיעים ל8 פאונד יומי לא משלמים יותר.

*שירותיות- אם יש משהו שנמצא בנקודת שפל בארץ הוא השירות. כשתגיעו ללונדון תידהמו מהשירות במסעדות ושל נותני השירות. פשוט מדהים.

*טיפים- הטיפ לרוב מובנה בתוך התפריט והממוצע הוא 12.5%

*שימוש במזומן- מאז הקורונה כמעט ולא משתמשים במזומן בבריטניה. לרוב השימוש נעשה בכרטיסי אשראי ולכן לא הייתי לוקחת איתי הרבה מזומן. מקומות שיקבלו מזומן הם בדר״כ קופה אחת מתוך המון בסופרמרקט, שווקים ומסעדות בודדות.

*עמלות- שימו לב שיש עמלה כפולה על פאונד. שווה להתארגן על כרטיס אשראי עם עמלות נמוכות או ללא עמלה.

*מסעדות- אם אתם רוצים לאכול טוב, תצטרכו להוציא כסף. הכל יקר יותר מהארץ וגם חשוב להזמין מקום מראש.

*מחזות והצגות- תזמינו מקום מראש, גם מהקומה האמצעית רואים טוב. אפשר לקנות כרטיסים מוזלים בכיכר לסטר באותו יום אם פספסתם.

*מי ברז- המים בבריטניה טובים לשתיה, אפשר למלא ולשתות חופשי ללא חשש.

*שעון- שימו לב שיש שעתיים אחורה בבריטנה מישראל.

*מתאם- יש צורך להביא מתאם לחשמל.

נקודת בונוס- הם סופר ידידותיים לסביבה. הכל מתכלה, ממוחזר עם מלא מחשבה. קצת יגרום לכם להרגיש שאנחנו מאחורה.

איזורים מומלצים ללינה:

בתור אחת שאין לה כוח לפעמים להיות בלב של הכל, החלטנו הפעם להיות באזור Aldgate East במרחק של 2 דקות מתחנת המטרו. זה היה לנו מדהים גם ביפן וככה נמנענו מעומסים ובלאגנים. 2-3 תחנות אחרי הרעש זה נחמד. לכן הייתי ממליצה לכם על המלון שלנו Leman Locke, יש לידו גם את Buckle Street Studios . לרוב מטיילים בפעם הראשונה יעדיפו מקום מרכזי כמו Covent Garden, Soho. אם אתם מחפשים משהו שמזכיר יותר את פלורנטין הייתי הולכת על Shorditch. חשוב כן לקרוא ביקורות ולהבין איפה אתם ביחס למטרו ולקווים כדי שיהיה לכם נוח להתנייד.

אוכל חובה בלונדון:

מאפים/פטיסרי/מתוקים:

*Pophams- מאפיה שפינטזתי עליה כמה שנים, שימו לב שהמיקומים שלה קצת מרוחקים אבל באמת שווה הגעה. ניסינו שני מאפים: אחד עם בייקון ומייפל והשני עם אפרסקים. פשוט נפלאים, רמה מאוד גבוהה. חלק מהסניפים הופכים בערב למסעדה עם פסטות שנראות מעולה אבל לצערי לא יצא לנו לאכול. אנחנו שילבנו את המאפיה עם הליכה לשוק ברודווי ביום שבת בבוקר. סניף : London Fields.

*Gong Cha- רשת של באבל טי שגם שתינו ביפן. תמיד נחמד להזמין טארו או טייגר.

*Yi cha- באבל טי שהיה ממש קרוב למלון שלנו. סופר טעים ולא מתוק מדי. שימו לב שמקום רציני ישאל אתכם על כמות קרח ורמת מתיקות, לא כמו בארץ.

*Chinatown Bakery- מאפיה עם 2 סניפים בתוך הצ׳יינה טאון תוכלו למצוא כאן כל מיני מאפים, עוגות ירח ועוד. אם כי הכי טעים כאן הטאיקי – בצק ממולא בקרם ונילי חמים 4 יח׳ ב2.5 פאונד ובסניף השני גביע בצורת דג ממולא גלידה וניל/תה ירוק/ וניל ותה ירוק ב4 פאונד

*Buns From Home- מאפיה עם סניפים בלונדון. יש כאן כל מיני דברים אבל אנחנו באנו בבוקר כשהיו רק 3 רולים: קינמון, הל ושוקולד עם אגוזי לוז. כמעט אוטומטית הייתי הולכת על קינמון אבל אחרי כל הטעימות בשבוע שלפני הנסיעה ירדתי מזה. טעים מאוד, חמאתי מאוד, פריך. מזכיר רוגעלך רק טעים.

*Cakes and Bubbles- קונדיטוריה יוקרתית במלון של אלברט אדריה, קונדיטור ספרדי מאוד מפורסם שהיה בעבר הקונדיטור של El Bulli וכיום השף של Tickets בברצלונה שמחזיקה בכוכב מישלן. הכל מאוד מפונפן ויקר בצורה קיצונית. ניסינו מנה אחת בטייק אוואי שהיא מנה הדגל עוגת גבינה Baron Bigod לא מפוסטרת עם אגוזי לוז ושוקולד לבן שמגיעה גם עם עוגיות חמאה קטנטנות(וסתמיות). המחיר הוא 15 פאונד. הטעם מיוחד, מהביסים האלו שצריך כמה ביסים כדי להבין אותם. חמוד מאוד לא בטוח ששווה את הכסף.

*Meet Fresh- רשת טיוואנית של קינוחי קרח גרוס בעיקר. כמעט לא תמצאו כאן מקומיים כי זה קצת הארד קור. אם אתם אוהבי הז׳אנר זה בשבילכם. בגדול קרח גרוס עם גלידה, חלב מרוכז וכל מיני ג׳לי מוזר כזה. טעים מרענן.

*Cafe de nata- בית קפה שמכין פסטל דה נטה על המקום, קלאסי או בטעמים. זה חמוד אם בחיים לא טעמתם אבל לא משתווה לפורטוגל מבחינת רמה. ניסינו קלאסי ועם אוכמניות והיה לנו נחמד.

*Arome- המאפיה האהובה עלי. הכל היה פשוט מושלם. חזרתי פעם שניה לטייק אוואי לארץ. לקחנו דניש תפוחים ומיסו סופר עדין וטעים, ״טוסט״ חמאה ודבש סופר מיוחד שבעיני הוא חובה וקרואסון גבינה ונקניקיה שהיה גם מעולה. חובה חובה חובה. יש סניף בקובנט גארדן. כשהיינו היה סגור בשני-שלישי שווה לבדוק מראש.

*Creme- רשת עוגיות מושחתות כאלו, לקחתי עוגיית שוקולד לבן ומיסו. מאוד כבד ודחוס. אכלתי בהמשכים במשך יומיים.

*Fuwa Fuwa cafe- פנקייקים יפניים מטורפים, פלאפיים ענניים בפה. הרבה יותר טובים ממה שאכלתי ביפן בלי טעם חזק של ביצים. אתם פשוט תשאבו אותם כי הם חלומיים. חזרנו פעמיים. חובה!!!!!

אוכל לחטוף על הדרך:

*Brick lane bakery- מקום באווירה יהודית שמכין בייגלים טריים מדי יום. הכריך הכי נמכר הוא הסולט ביף עם חתיכות של בשר מומלח חמים ורך ביחד עם חרדל וחמוצים ביתיים. פשוט חלום בפה. יש כל מיני כריכים שכמה מהם כשרים כמו הרינג למשל. כריך נוסף שהיה לנו טעים היה עם סלמון מעושן, גבינת שמנת ואבוקדו. אפשר גם לקנות בייגלים רכים. לפעמים השירות יכול להיות גס ולא נעים. בפעם הראשונה היה לי מדהים ובפעם השניה דיברו אלי לא יפה. *מקבלים מזומן ואשראי. נמצא בשורדיץ׳ שימו לב שיש שניים דומים – זה עם השלט הלבן ולא הצהוב.

*Itsu- מקום שמוכר סושי מוכן ועוד כל מיני. נחמד לשבת לא יותר מדי יקר בעיקר כשאתם מטעינים את הטלפון ומחכים בתוך מסע שופינג מעייף. חמוד במצבים כאלו.

ארוחת ערב:

*Barrafina- אם אתם אוהבים אוכל ספרדי ואווירה של טאפאסים כיפיים זה המקום. במשך כמה שנים ריירתי על המקום הזה והחלטתי לחגוג בו יומולדת. יש 5 סניפים בעיר כאשר אחד מהם (סוהו) מדורג עם כוכב מישלן. מנות שהיו מעולות הן הקרוקטים עם החמון, טורטיה דה פאטאטס עם צ׳וריסו, גמבס רוחס, פאן קון טומאט(דיי רגיל ופשוט). מנות שפחות התחברנו- לחי בשר לבן.

*Manteca- מסעדה איטלקית לא קלאסית שדוגלת בגישת Nose to tale, יש כאן מנות חמודות בגדול אבל שום מנה לא העיפה אותנו. מסעדה חמודה כזו שאפשר ללכת אליה אבל היא לא מאסט. אכלנו כאן דג נא עם פלפל שרוף, פוקאצ׳ה, מולים עם אנדויה וחמאה, פסטה ירוקה עם קייל וצ׳ילי, קאצ׳ו א פפה סרטנים וקינוח עם תותים. מנות יחסית קטנות.

*Gymkhana- מסעדה הודית עם כוכב מישלן שחוגגת עשור של פעילות. אוכל ושירות מאוד טובים. המחירים לא זולים. נחמד מאוד אם אתם אוהבים הודי. תנסו לתפוס מקום לצהריים ב45 פאונד לאדם. אכלנו – Naan ,Amritsari Shrimp&Queenies, Dill raita, Aloo Chat Tamarind, Sev, Goan Cafreal Salmon Tikka with Tomato Chutney, khatta meetha baingan
אכלנו ופחות התחברנו Lamb Shank Roganjosh, Falooda

*Shack shake- אין כמו ארוחת ערב מאוחרת טראשית אחרי מסע שופינג מפרך. תדעו שזה לא כזה זול ואם אתם מזמינים קחו צ׳יזבורגר עם פלפלים ובייקון ואת הצ׳יפס המושחת עם הגבינה ורוטב חרדל דבש בצד. חייבים ארוחה אחת כזו בטיול.

*Gold Notting Hill- האמת שישבנו כאן לצהריים אבל היא לגמרי מסעדה של ערב. יש כאן אוכל שמושפע מאוד מהמטבח האיטלקי אבל לאו דווקא נאמן למקור. מנות שממש אהבנו- כרוב צלוי ברוטב באניה קאודה (רוטב פיאמונטזי) סופר אוממי ומיוחד, סלט של חסות עם אנדיב פרושוטו בוראטה ובלסמי ככה פשוט וככה טעים ומרענן וגם אנילוטי ממולא בשר מפורק ברוטב פורצ׳יני. מנה חמודה אבל לא חובה הייתה ״צלעות תירס״ ברוטב מיונז חריף. תזמינו מקום מראש.

ארוחת צהריים:

*Din Tai Fung-רשת טיוואנית של כיסונים וכל מיני שיש לה כל מיני סניפים מסביב לעולם, אני אכלתי בבנגקוק לפני 5 שנים. פשוט תתפרעו עם כיסונים וכל המסביב כמעט תמיד הכל מוצלח. תראו מסביב את כל העובדים מכינים ומקפלים בלייב. יש כמה סניפים בלונדון.

*The duck and rice- מקום שמצאתי במקרה, מסעדה שמתמחה בברווזים וגם בכיסונים. הזמנו כאן 2 מנות ברווז שונות – אחת עם ברווז מטוגן מפורק שחותכים לכם ואז מרכיבים ביס עם קרפ דקיק, רוטב הויסן, כרישה ומלפפונים. מנה נוספת שהייתה הפייבוריטית שלי- ברווז צלוי עם עור שמגיע על אורז ומלא ציר ברווז. תנסו לבקש עוד קצת ציר בצד, הוא אלוהי עם האורז. חובה חובה חובה. היה לי יותר טעים מברווזים שאכלתי בפריז.

*Korean Dinner Party-מסעדה שממוקמת בKingly court באזור סוהו בקומה למעלה. יש כאן עוף קוריאני, טאקוס עם רטבים קוריאניים, סלטים, קורן דוג, טרטר ועוד. בימי שני יש כאן ארוחה עסקית ב12 פאונד לאדם עם מגש של עוף מטוגן, סלט קולסלאו, צ׳יפס ובקבוק בירה יפנית. טעים מאוד. אכלנו גם סלט עם חסות, אבוקדו ופרושוטו, טרטר בקר קוריאני ממש טעים. חמוד לצהריים קליל. בשלישי יש טאקוס בהנחה. שווה לבדוק ולעקוב.

*Sticks n Sushi- מסעדה שמתמחה בסושי ובשיפודי יקיטורי. מרגישה לי כמו ההשראה של סושי פו, קיסו וכו׳. אחלה ארוחת צהריים. יש כאן אופציה מגניבה של פלטה של מנות מוקטנות ניסינו פלטת דגים נאים שהכילה 6 מנות שונות וטעימות ועוד גרסה מוקטנת של 4 רולים, במקום 8 יח׳ אז 4 יח׳ מכל אחד. ממש טעים ומרענן.

*Flat Iron- כותבת את זה כי זה לא היה רע אבל גם לא וואו בעיני. מקום שמתמחה בסטייקים בתמחור יחסית נגיש אפשר להוסיף תוספת של תרד קרמי כזה/ צ׳יפס שטוגן בשומן בקר או הפייבוריט שלי פירה עם מח עצם, פתיתי טמפורה פריכים ושום. הכל חמוד אבל בואו זה לא סטייק מטורף ואם אתם בחופשה זו ארוחה בסדר. אני לא הייתי הולכת אבל אם ממש בא לכם לכו. זה מקום נחמד אם אתה גר בלונדון ולא בא לך להוציא הרבה. בסוף מקבלים גלידה מתנה.

*Padella- תודה לאל שיש את פדלה בשוק בורו. יסלחו לי כולם אבל כמות האנשים והאוכל לא עשו לי חשק באף שוק. אחריהם אני עוקבת כבר שנים ובאמת שיש אחלה פסטה במחירים סבבה לגמרי. לא צריך להזמין מקום מראש אלא להגיע לסרוק ברקוד ולהירשם, לנו לקח 10 דקות עשינו סיבוב חזרנו והתיישבנו. לקחנו 2 מנות : פסטה עם אנדויה, צ׳ילי ולימון ופסטה ממולאת בדלעת עם חמאה ומרווה היה נפלא. מנת הדגל שלהם היא פיצ׳י קאצ׳ו א פפה. שימו לב שאפשר להזמין נגרוני ב2 פאונד שווה לשאול אנחנו פספסנו.

*Dishoom- צהריים/ ערב מה שבא לכם. מסעדה ותיקה שהפכה להיות רשת מאוד מצליחה והלוואי שהייתה מגיעה לארץ(יש לי ספר שלהם והוא מעולה). פעם שניה שלי כאן אחרי 8 שנים ואני חייבת להגיד שהיה נפלא אפילו הרבה יותר מהמסעדת מישלן. כל מנה הייתה סופר טעימה, VFM מעולה ושירות אש. תזמינו מקום מראש שלא תעמדו בתורים ארוכים. לקחנו Ruby chicken, Chilli Chicken, Raita, Garlic naan, Dishoom house chaat את היוגורט ראיטה תבקשו עם הירקות בפנים זה לגמרי מכבה את השריפה של החריף ומרענן את הפה. גם אם אתם לא אוהבים הודי ביום יום זה מעולה ממש. טעיםםם. חובה.

מקומות נחמדים לצאת אליהם:

*Boxpark Shordich- מתחם נחמד עם מקומות לאכול, בר ואפילו בר מסיבה כזה נחמד. אווירה מאוד טובה לערב. כל הקומה למטה היא חנויות קטנות.

*Electric Shuffle- בר מאוד מגניב שצריך להזמין אליו מקום מראש. אם אתם קבוצה זה בכלל נחמד. בבר יש לוחות שאפל שהוא משחק בריטי שבו אתם צריכים להרוויח כמה שיותר נקודות ולהישאר על הלוח. אפשר במקביל להזמין דרינקים ולשחק.

מה עושים חוץ מלאכול?

שאלה טובה! חשוב שתתייחסו לכל מקום לפי הימים הרלוונטיים

הכי כדאי ביום שבת:

*שוק ברודווי- השוק של יום שבת. תמצאו שם ירקות, פירות, דוכני אוכל, דוכנים של יצרנים שמוכרים גבינות, נקניקים, דבש ועוד. יש שם גם קצת בגדים ואומנות. אנחנו שילבנו ביחד עם Pophams והליכה בפארק London Fields .

*שוק פורטובלו בדגש על עתיקות- לצערי לא הספקנו באותו היום ללכת לשם אלא רק ביום חמישי. ביום שבת יש דגש על עתיקות בנוסף לדוכנים הרגילים. מומלץ לשלב עם נוטינג היל והבתים הצבעוניים שם. הנה כמה רחובות עם בתים יפים: Colville houses,Elgin Crescent, Farm place, Pottey Lane.

יום ראשון:

*שורדיץ׳ שוק בריק ליין- שורדיץ היא שכונה במזרח לונדון שהייתה בעבר השכונה של היהודים. היום היא סוג של ה״פלורנטין״ של העיר. יש כאן הרבה וינטג׳, גרפיטי, אומנות. זה לגמרי המקום להגיע אליו בראשון כדי לטייל באזור ולחפש קצת וינטג׳, ללכת לדוכני אוכל וכו׳. אם אתם שואלים אותי חובה לעצור בבייגל. פשוט לטייל ולהנות. יש שם גם את Brat שלא הספקנו בטיול הזה. צריך להזמין מקום מראש לערב.

*שוק גריניץ׳- בעיני לגמרי מיותר אבל אם אתם מחפשים להתרחק מהעיר קצת במרחק 30-40 דקות ממוקמת גריניץ׳ שם תמצאו שוק וינטג׳, אומנות וכל מיני. לא משהו מרגש.

ימי שני, רביעי, שישי וראשון בשעה 10:45:

*חילופי משמר בארמון בקינגהאם- טקס חביב שחובה לראות פעם אחת בחיים עם נגנים וצעידות. ממש ממש יפה. עדיף להגיע קצת לפני כי יש הרבה אנשים, עושים קודם חזרה מחוץ לארמון(לכו אחרי הרעש) ואז עוברים לצעידה לכיוון הארמון. מומלץ לשלב עם פארק סנט ג׳יימס.

יום שישי:

*שוק Bermondsey- שוק עתיקות שפועל רק בימי שישי בין השעות 6:00-14:00, לא גדול יותר מדיי אבל בפנים יש כלים ממש יפים ולא יקרים.

יתר הימים:

*צ׳יינה טאון- אני מתה על זה. איזה כיף שיש כמה רחובות כאלו שיש בהם רק מקומות מזרח אסייתיים. תוכלו למצוא כאן סופרמרקטים עם כל מיני חומרי גלם מעניינים החל מרטבים, מחיות, מתוקים וקינוחים וגם כל מיני מסעדות נחמדות והרבה מאוד באבל טי. אחד האזורים האהובים עלי שחזרנו אליו כמה פעמים.

*סוהו- מתחבר ביחד לצ׳יינה טאון. אזור סופר מרכזי עם המון מסעדות טובות, שופינג ורחובות שפשוט כיף להסתובב בהם.

*כיכר לסטר- כיכר מאוד מפורסמת עם מופעי רחוב מבחוץ, דוכן של כרטיסים מוזלים למופעים, חנות M&ms שלא נכנסנו אליה ובתוך הכיכר תראו פסלים של כל מיני דמויות מפורסמות בריטיות.

*Tower Bridge- הגשר מפורסם והיפה של לונדון. שימו לב לטעות נפוצה שגם אני חטאתי בה- London Bridge  הוא גשר גנרי לחלוטין שצופה על הגשר היפה, אני הגעתי אליו כי לא ידעתי. אם אתם מטיילים בTower bridge תחצו אותו ותרדו לכיוון Shad Thames- איזור מאוד יפה לצילום. יש נקודות ברחוב שאפשר לצאת שמאלה ולצלם את הגשר במלואו מלמטה. וגם לטייל לאורך המסעדות ולצלם אותו במלואו. יש בהמשך דשא שאפשר לשבת בו וגם מסעדות בסביבה. אווירה מאוד נחמדה.

*קמדן- כשהייתי קטנה הייתי מתבלבלת בין קובנט גארדן לקמדן. בגדול קמדן חמודה הרבה גרפיטי, הרבה אומנות, הרבה דוכנים. נחמד להסתובב שם בין החנויות ולהעביר איזו שעה שעתיים אבל בעיני האוכל לא מגוון ומאוד סתמי. חבל לבזבז שם ארוחה.

*Covent Garden- כיכר קניות חמודה עם הרבה חנויות שכיף להסתובב בהן, יש הרבה הופעות רחוב וממש באזור יש את רחוב ניל יארד שיש בו בתים צבעוניים. כשהיינו הרחוב היה בשיפוץ. בסביבה יש את Seven Dials market- עם הרבה אופציות לאוכל.

*כיכר פיקדילי- ״הטיימס סקוור״ של לונדון סופר מרכזית עם שלטי לד והופעות רחוב. ככל הנראה שתעברו שם וברחוב הסמוך Regents.

*ביג בן, לונדון איי והסביבה- נחמד לעבור שם לפחות פעם אחת דרך הגשר ולראות מקרוב. אם לא הייתם בלונדון איי אל תלכו זה פשוט הגלגל הכי איטי שיש. אתם תתפללו לרגע שתרדו אל תעשו את זה. זה אחד מהזכרונות שצרובים אצלי מלפני 8 שנים.

פארקים וגנים:

*פארק סנט ג׳יימס- פארק מלכותי סופר יפה שאפשר לראות ממנו את ארמון בקינגהאם. ממש כיף לטייל כאן בכל שעות האור ולהנות מהחיות, מהרוגע והירוק. שימו לב שיש הרבה ברווזים וסנאים שיכולים להיות תוקפניים. צריך להיות זהירים, אם בחרתם להאכיל אז רק במשהו טבעי ובריא.

*Regents park- פארק מלכותי שיש בו גם גן חיות, מגרשי טניס וגן ורדים מאוד יפה שכיף לבקר בו. לגמרי מקום להביא אליו מאפים וקפה לשבת, לטייל ולהנות.

*גני קנזינגטון- מקום מאוד יפה להסתובב בו ששימש את הנסיכה דיאנה למגורים, אפשר לבקר בתשלום בארמון. יש פסל של דיאנה והנסיכים ויליאם והארי וגם פארק משחקים לזכר דיאנה. צמוד לפארק הייד.

*פארק הולנד- פארק שבתוכו תוכלו להגיע לגינת Kyoto בסגנון יפני מאוד יפה ונחמד להסתובב או לשבת שם.

*St Dunstain in the east- כנסיה שנשרפה ב1666 שוחזרה והותקפה שוב במלחמת העולם השניה והיום היא גן ממש יפה שנראה כאילו אתם בסרט. נחמד מאוד לקפוץ.

חנויות/כלבו:

*Japan Center- ממש באותו האזור נמצא מקום סופר חמוד עם ראמן צמוד שבקומה למטה יש אוכל יפני מוכן ומעין סופר מרקט עם חומרי גלם מיפן.

*Fortnum&Mason- כלבו בן 5 קומות שהיה אהוב על המלכה אליזבת. תוכלו למצוא כאן תה, קפה, עוגיות ומתוקים באריזות מהודרות וברמה סופר גבוהה ממליצה בחום לקחת משם דברים אם כי לא זול. תוכלו למצוא ביתר הקומות, כלי הגשה, צלחות, סרוויסים, ציוד משרדי מהודר, מוצרי טיפוח ובקומה האחרונה ניתן להזמין מקום לשעת תה בעלות של 80 פאונד לאדם. אנחנו ויתרנו הפעם.

*Eataly- בואו אהיה כנה איתכם סניף מעפן ביותר לעומת אלו שיש באיטליה. קומה של מתוקים, קפה ואוכל מוכן וקומה של ירקות, גבינות, בשר וחומרי גלם. מאוד קטן, לא זול בהשוואה לאיטליה. רק אם אתם צריכים משהו תלכו. לגמרי לא דחוף.

*Books For Cooks- חנות סופר מתוקה בנוטינג היל של ספרי בישול מכל סוג. אם אתם אולד סקול כמוני זה המקום לקפוץ אליו. הבעלים צרפתי סופר חמוד שמכין בבוקר- צהריים אוכל מספרים ומוכר אותו. לא אכלתי, קונספט חמוד. הייתי באה בשביל הספרים.

*Poundland- רשת עם מוצרים ממש זולים ביניהם הרבה ממתקים, מוצרי טיפוח ורחצה, כלים למטבח ודברים שימושיים. לעיתים גם מוצרים זהים לאלו שיש בסופרים רק זול יותר. אחלה מקום להביא ממתקים לארץ. יש סניף בנוטינג היל.

*Liberty- כלבו יוקרתי בן 5 קומות. בקומה 3 יש כלים וצלחות ממש יפות.

*Taj stores- סופר עם חומרי גלם הודיים.

פנאי:

*מחזה- מאז שהייתי ילדה החלום שלי היה ללכת למלך האריות ואני חייבת להגיד לכם שזה המופע הכי מושקע שהייתי בו. חובה חובה חובה. תזמינו כרטיסים מראש. המופע יחסית ארוך ויש הפסקה באמצע. לא לוותר. הייתי בעבר גם בWicked שהיה מעולה אבל אין מה להשוות.

דברים נוספים שאפשר לעשות על הדרך:

*שוק Spittlefield- שוק אוכל עם כל מיני דוכנים שהרבה אוהבים להגיע אליו. אנחנו לא כל כך מצאנו את עצמנו שם וקולינרית לא היה לנו טעים. יש שם כריך ברווז שכולם ממליצים עליו ולא יצא לנו לאכול. אכלנו באן מאוד סתמי ומנת צלופח יפנית פחות מוצלחת. בעיני לא דחוף להגיע.

*נסיעה באוטובוס- חובה בעיני לנסוע באוטובוס לפחות פעם פעמיים. אנחנו נסענו אפילו יותר. כל כך שונה מהארץ, שתי קומות כשתמיד עדיף לשבת למעלה מקדימה ולראות את הנוף של העיר. אם הקו שלכם עובר בTower Bridge בכלל שווה.

*תערוכה מתחלפת בתחנת Tottenham court road- תערוכה אלקטרונית ממש יפה. אל תפספסו אם אתם יוצאים מהתחנה.

שופינג:

יש לכם 2 אופציות- ללכת ברחובות כמו אוקספורד או רגנטס והסביבה או ללכת לקניון שנמצא במרחק 30-40 דקות. אני אומרת למה לבחור אם אפשר גם וגם. אנחנו גם קנינו כשעברנו לפעמים ברחובות וגם הלכנו לכמה שעות לקניון Westfield שיש בו גם סניף Primark ממש טוב, סופר מרקט וכל מיני חנויות שוות.

מה מביאים מלונדון:

*מלח מלדון!!!!!!!!!! – המלח הכי טוב שיש במחיר ממש זול. תביאוווו
*כל ממתק או מוצר בטעם Honey comb חלת דבש. סופר מיוחד טעים מעניין.
*צ׳יפס- כן כן צ׳יפס משקית בסופר. הרבה יותר טעים ממה שמוכרים אצלנו, פריך, אמיתי, איכותי.
*דייסות אינסטנט לאוהבי הז׳אנר
*Millionaire- עוגיות מרובעות קטנות עם קרמל ושוקולד. טעים לצד קפה
*ממתקים סיניים
*אם אתם באיטאלי- אנדויה, פרושוטו, מורטדלה, מחיות פיסטוק וכו׳.
*חומרי גלם הודיים.
*Steak pie- מאכל בריטי סופר טעים של בצק ממולא בסטייק עם רוטב בשר
*Ribs- אין דבר יותר כיף מצלעות רכות וזולות שאין להשיג בארץ.

בהמשך אנסה עוד דברים ואעדכן את הפוסט הזה באופן אותנטי בזמן אמת.

אם אהבתם וטיילתם אל תשכחו להגיב ולתייג וכמובן לכתוב כאן אם ההמלצות עזרו לכם. אל תהססו לשאול כאן או בפרטי שאלות.

תודה שקראתם, עדן

הפוסט המלצות לטיול בלונדון הופיע לראשונה ב-Eden eat.

קצת על חבל אמאלפי

מורכב בעצם מצוקים שקרובים מאוד לים כוללים בתוכם חופים מהממים, המון לימונים שגדלים באזור וכמה שאכתוב כאן זה רק ממש על קצה המזלג. יחסית לעובדה שמדובר בדרום איטליה, לא זול כאן בשונה מנאפולי. העיר הכי זולה לישון בה היא סורנטו, ניתן לצאת מסורנטו לטיולי יום במקומות אחרים. שימו לב שלאורך כל השנה מאוד מתוייר ועמוס כאן, בעיקר בחודשי הקיץ ואולי ההמלצה הטובה ביותר שלי היא להגיע מוקדם למקומות. כן אני יודעת שאתם בחופש אבל אתם לא מבינים איזה נוראי זה כשהכל עמוס ואין לאן לזוז.

*הפוסט הזה משתלב עם הפוסט של נאפולי, אפשר לקרוא כאן.

התניידות:

הדרך הכי נוחה היא לנחות בנאפולי ומשם לקחת מעבורת/רכבת לכיוון סורנטו. מעבורת לוקחת בערך 40 דק׳, לוקחים אותה מהנמל של נאפולי(נמצא במרחק 30 דק׳ הליכה מכיכר גריבלדי, עדיף לקחת מונית). אפשר להזמין אונליין, כשאתם שם הקפידו ללכת למשרד של אותה חברה ולהדפיס לכרטיס פיזי. רכבת לוקחת שעה וקצת וזה אם עליתם לרכבת המהירה, אנחנו בטעות עלינו לאיטית וזה לקח שעתיים וקצת. שווה לבדוק לפני. את הרכבת לוקחים מהתחנה שצמודה לכיכר גריבלדי בנאפולי, שימו לב שזה אזור פחות סימפטי של העיר.

הגעה לסורנטו:

ברגע שתגיעו לסורנטו תוכלו לקחת מונית(שנחשבת יחסית ליקרה) או ללכת במשך 5 דק׳ למעלית (עלות לאדם: 1.10 יורו) בכל רגע עולים במעלית 8 אנשים ויש 2 מעליות, יחסית מהיר. הקומה העליונה במעלה הצוק פונה לים ויש נוף מהמם, הליכה למרחק לוקחת 5 דקות, שווה לבדוק מה המרחק של המלון שלכם. אם תרצו לרדת לחוף, אפשר במעלית או ברגל. אם ירדתם בתחנת הרכבת אתם יחסית במרכז העיר, הליכה של 5-7 דק׳ ואתם ממש ברחוב הראשי.

הגעה לערים אחרות/ יעדים אחרים:

*קאפרי- הדרך הכי נוחה להגיע לקאפרי היא דרך מעבורת מסורנטו, הקפידו על הדפסה של כרטיסים ותשאלו איפה הרציף שלכם.
*אמאלפי, פוזיטנו, רבלו, מינורי- הדרך הנוחה ביותר היא ברכב, שימו לב שהכבישים מאוד צרים ומפותלים. גם אם אתם נהגים מנוסים אל תיכנסו לזה, זה סיוט. לעיתים יש נתיב אחד לכיוון ורמזורים ארוכים מאוד. זה אומנם לא זול אבל זה יותר בטיחותי, ממליצה לשכור נהג עם עוד זוג, זה יצא יותר זול ותצטרכו פחות להתאמץ. מה גם שהלינה בפוזיטנו נחשבת ליקרה מכולם.

מאכלים שחבל אמאלפי ידוע בהם:
*שימו לב שהמאכלים מתחברים קצת לנאפולי העיר השכנה שהיא בירת המחוז.

*ספגטי אלה לימונה
*סורבה לימון
*גרניטה לימון
*ראגו ג׳נובזי (שאין לו קשר לשם, קרוב משפחה של הראגו מבולוניה רק עם המון בצל, בלי עגבניות ובשר מפורק)
*ניוקי אלה סורנטינה
*ספגטי אלה נרנו
*פיצה נפוליטנית
*גבינת מוצרלה
*פרובולונה די מונקו
*לימונצ׳לו
*עוגיות לימון
*סלט קפרזה
*פרחי קישוא ממולאים בגבינה מטוגנים
*Delizie al Limone- קינוח לימון עם קרם ומרנג
*ריזוטו פירות ים
*חציל פרמזן מטוגן ברוטב עגבניות
*באבא א רום

מה עושים ואיך מתכננים?

*יום בקפרי- מגיעים במעבורת לאי קפרי דרך סורנטו. שימו לב שקפרי מתחלקת לקפרי ולאנה קפרי. אנחנו ביקרנו רק יום אחד אז העדפנו להיות רק בקפרי ולא לרוץ. איך שתגיעו יקפצו עליכם ויציעו לכם נסיעה מסביב לאי. עלות היא בערך 20-23 יורו לאדם, עולים לסירה ועושים סיבוב בכל האי ומסבירים לכם כל מיני סיפורים היסטוריים. האטרקציה המרכזית היא המערה הכחולה שאליה צריך לשלם עוד כסף. כשאנחנו באנו היא הייתה סגורה כי מפלס המים היה גבוה מדי.

אולי הטיפ הכי חשוב שלי הוא שתקחו משהו קר לשתות לזמן שתהיו שם כי חם נורא וגם קרם הגנה וכו׳. כשמגיעים חזרה אפשר לעלות למעלה דרך רכבל. נסיעה לכיוון היא בערך 2 יורו, החלק העליון כולל את כל החנויות, מסעדות וגם את הגנים של של אגוסטו Giardini di Augusto שהם מהממים ממש. אפשר לקנות שם כרטיסים דרך מכונה. אם אתם מגיעים הגנים חובה.

הגנים נקראים גם על שם התעשיין הגרמני פרידריך אלפרד קרופ, לאחר מותו שונה השם לגני אוגוסטוס ע״ש הקיסר הרומי הראשון. המסלול המפותל שאתם רואים בתמונה הוא רעיון שאותו הגה קרופ.

כשיורדים למטה ברכבל בחזרה אפשר ללכת לכל החופים שקרובים למרינה, תוודאו שהבאתם איתכם מגבת וכל מה שצריך כי כל דבר שתקנו שם יעלה יקר לדוגמא מגבת בחנות: 20 יורו. כיסא בחוף עולה 24 יורו ומגבת 7 יורו (רק אם לוקחים כיסא) בקיצור לא זול. אחד הדברים הנחמדים שניסיתי במרינה היה Crema di cafe שמגיע בכוס אספרסו וזה סוג של קפה קר במרקם של גלידה נמסה. מאוד עשיר וסמיך ומיוחד. שווה לנסות. עולה 3 יורו בחוף.

*מה עושים בסורנטו?

סורנטו היא עיר אנדרייטד שהייתה אמורה להיות העיר שבה אנחנו ישנים וחוזרים אליה בערב ועל הדרך תופרים אותה אבל מרוב שנהנו בה נשארנו בה יום שלם. זה מתחיל בסמטאות עם מלא מזכרות, צלחות, מסעדות וכל מיני שפשוט כיף להסתובב בהן. יש גם בסורנטו מקומות עם לימונים שמייצרים בהם לימונצ׳לו או פשוט עצי לימון ברחבי העיר. יש גם פארק לימונים שהיה סגור שבאנו אבל נראה מהמם מבחוץ.

*Sapori e colori Sorrento- מקום שמייצרים בו לימונצ׳לו, אפשר לקבוע סיורים שממש מראים לכם קצת לעומק ומספרים על תהליך ההכנה.

*IGiardini di cataldo- אותו הדבר כמו זה שמעל רק עם גן מהמם עם לימונים מאחורה.

*ממש ליד מסעדת Semola בירידה לכיוון הים מימין יש חנייה עם מלא לימונים.

*הולכים לראות שקיעה בMarina Grande/ ליד הנמל/ מחוץ למלון Bellvue syrene.

*הולכים לאחד המקומות בנמל ושוכרים כיסא ופשוט משתזפים, יורדים למים ולא עושים כלום.

*Chiostro di San Francesco- ממש לא רחוק מהמעלית של הנמל יש את החצר של הכנסיה שהיא אחד המקומות היפים בעיני. סגנון בנייה שהיה נפוץ אי שם במאה ה14, עמודי הקשתות ברחבה שונים זה מזה בגודלם וגם בעיטורים השונים

*Bgani Regina Giovanna- מקום מאוד מאוד יפה שאפשר להגיע אליו באוטובוס/ מונית. שימו לב שאתם קונים את הכרטיס הנכון לחברה הנכונה, זה יכול להיות מאוד בעייתי וגם תעקבו אחרי התדירות של האוטובוסים. אפשר לקנות בקיוסקים או במכולת. כשמגיעים יש ירידה ברגל, לעיתים עוברים גם אופנועים אז תהיו זהירים ותלכו בצדי השביל. ממליצה לקחת נעל ספורט סגורה כי לאחר מכן תגיעו להמון סלעים וירידות ועליות. במקום עצמו אין כל כך מקום ישיבה נוח, יש הרבה סלעים ולא תמיד נוח להתמקם. עדיף כמובן להגיע על הבוקר כשאין הרבה אנשים. בעיני מהמם אבל זה לא מקום של יותר משעה שעתיים.

*Marina Grande- מקום קצת יותר מרוחק ומבודד מהמרכז. כדי להגיע יש ירידה של בערך 10 דקות. לאורך המרינה יש כל מיני מסעדות אם כי הן מרגישות קצת תיירותיות. השקיעה והנוף מהממים.

פוזיטנו-

נחשבת לעיירה מאוד תיירותית ויקרה. אחד הדברים הכי יפים הוא הנוף של הבית הצפופים לגובה והרקע של הים. דרך אמאלפי היא אחת מהדרכים הכי יפות ומסוכנות בעולם. מאוד מאוד יפה לנסוע לכאן ואני חושבת שאין צורך להקדיש יותר משעתיים. בגדול הסתובבנו בין החנויות והסמטאות וירדנו עד למרינה. אחד הנופים היפים ביותר הם דרך מלון 5 כוכבים שנקרא Covo dei saraceni.

בסביבת פוזיטנו-

Fiordo Di Furore- סוג של פנינה מהממת. חוף שצופה לגשר מלמעלה עם ההרים ולים פשוט מהמם. שימו לב להגיע מוקדם יחסית כי בהמשך מתמלא ממש ונהיה עמוס. יש כאן מקום לשכב ולפרוס מגבת. אפשר גם להיכנס למים אם כי הם קפואים לגמרי. אין כאן שירותים או תאי הלבשה אז עדיף להגיע עם בגד ים עליכם. לעיתים גם מוכרים צ׳יפס או שתייה בדוכנים מאולתרים אבל עדיף להביא אוכל. אפשר להגיע באוטובוס או ברכב אם כי הבנתי שהאוטובוסים לא ממש סדירים ולא נוח להחנות את הרכב כי יש המון הליכה. אנחנו שכרנו נהג ופשוט אותתנו לו כשרצינו ללכת.

אמאלפי-

העיירה אמאלפי היא עיר מתויירת ומפוצצת באנשים. כשתגיעו לאיזור המרינה תוכלו ללכת לאורך החוף ולעצור איפשהו להשתזף. בתוך רחובות העיירה יש הרבה חנויות מזכרות, אלכוהול, בתי קפה, מסעדות ועוד. יש גם את קתדרלת אמאלפי שהיא מאוד מרשימה מבחוץ. אסור לוותר על הסורבה בתוך הלימון, הוא באמת מאוד מיוחד על אף המחיר המופקע, 8 יורו. טעים מאוד מאוד. עובדה שהרבה לא יודעים על אמאלפי היא שפעם היא הכילה יותר מ70000 איש ורוב האוכלוסייה בה נספתה במהלך רעידת אדמה אי שם בשנת 1343, אנשים קרסו לתוך הים.

רבלו-

הזכירה לי מאוד את מחוז פיימונטה בעיקר את ברברסקו עם הנופים המהממים לגבהות הירוקות והבתים. זו עיירה קטנה מאוד, אם רוצים לטייל ברגוע אפשר לעשות כאן לילה. האטרקציה המרכזית הן שתי וילות שבעיני אחת יותר מרשימה מהשניה ואם אין לכם הרבה זמן עדיף ללכת אליה.

הוילה בכיכר המרכזית נקראית Villa Rufolo וממש אפשר להיכנס לחדרים ולחצר ולראות את הנוף שנשקף משם. הוילה הייתה שייכת למשפחת רופולו שהתעסקה במסחר.

והוילה שנמצאת במרחק 15 דקות היא Villa Cimbrone שהיא אחת המרשימות שראיתי עם הרבה גינות עם פרחים וצמחים, נופים מרהיבים לים. יש גם מלון יוקרתי שפועל בוילה מהמאה ה12

איפה אוכלים?

סורנטו-

*Lieve- פיצריה עם פיצות מעולות, ממליצה גם לנסות את הבצק פיצה המטוגן בשמן זית שמגיע עם סטרצ׳טלה, מורטדלה ופיסטוקים. ממליצה לנסות פיצה מרגריטה יותר מהאחרות.

*Semola- מסעדה שמתמחה בפסטות, אפשר להזמין מקום באתר בעיקר לצהריים ולערב הכל מלא. פשוט תגיעו באיזור 18:00 ותבקשו להזמין שולחן לאותו הערב. אכלנו סלט עגבניות שרי עם בוראטה ועשבים, פסטה ברוטב ראגו ג׳נובזי וספגטי אלה נרנו שהיו מעולים. ניסינו 2 מנות שנחשבו גורמה בתפריט והן היו דיי מאכזבות. עדיף לדבוק בקלאסיקות. טעים.

*Apreda latticini e Gastronomia- מקום שמייצר גבינות מעולות שהיה ממש דקה מאיפה שישנו, זו ממש מעדניה שאפשר לקנות בה גבינות ונקניקים וגם אפשר להזמין פלטה של גבינות עם לחמים ונקניקים. אנחנו הוספנו גם ארטישוקים, זיתים, עגבניות טריות ומיובשות ומיץ תפוזים (שימו לב שכל מיץ מפירות הדר באיזור יהיה מעולה ממש). ממליצה לנסות את המוצרלה המעולה שלהם. קניתי כאן גם פרובולונה די מונקו ועוד גבינה מקומית. טעים ושונה מכל מה שתאכלו בארץ.

*Trattoria dei Mori- טרטוריה קטנה ששווה להזמין מקום אליה, אני עברתי בצהריים והזמנתי לערב. המקום עם האוכל הכי טעים שאכלנו בעיני, כל הראשונות היו מעולות הזמנו תמנון שהיה רך ברמות וטעים, סרדינים מצופים מטוגנים עם איולי מעולה, פרחי קישוא שהיו היסטריים. העיקריות היו פחות מוצלחות אבל כארוחת ראשונות זה היה טעים ופשוט.

מתוקים:

*Raki- גלידריה עם טעמים נורא יצירתיים, מעניינים ולא מתוקים מדי. שימו לב שיש 2 סניפים אחד ברחוב ראשי ובו תור ענקי ועוד סניף ממש בסמטאות בלי תור. טעמים שהיו מעולים: מסקרפונה וצנוברים מקורמלים, ריקוטה עם דבש ואגוזי מלח, דובדבני אמרנה, תאנים עם שקדים ועלי דפנה, פיסטוק ונוצ׳ולה.

לשתות:

Bellevue Syrene- לפעמים כשאני בחופש אני אוהבת להרגיש בחופש וזה מלון 5 כוכבים מהמם עם חוף פרטי שאפשר להזמין בבר למעלה שתייה ולראות את הנוף. אומנם לא זול אבל אווירה כיפית.

קאפרי-

*Buonocore Gelateria- מקום שמוכר גלידות, וופל בלגי, מתוקים ואוכל מוכן. קיבלתי הרבה המלצות על העוגיות וניל שלהם אבל אני חייבת להגיד שמה שהכי אהבתי היה העוגיות פיסטוק. המרקם מאוד רך וטעים. נחמד לנשנוש על הדרך.

*Lo smeraldo- לא הייתי ממליצה בשום צורה בגלל המחירים המוגזמים בקפרי אבל אם אתם אוהבים פירות ים, יש כאן פסטה פקרי עם שרימפס ופרחי קישוא ממש טעימה. לא זול אבל טעים.

אמאלפי-

*La taverna del luca- מסעדה באמצע הרחוב הראשי שהיא לא יקרה מדי והאוכל סבבה. אכלנו קפרזה, ספגטי אלה לימונה שהיה בעיני החלק הכי טעים בארוחה, ניוקי אלה סורנטינה, חציל פרמזן.

*סורבה לימון- ממליצה על אף המחיר הגבוה לנסות את הסורבה בתוך הלימון, זו אחת המנות הטעימות שאכלתי. חובה. על הרחוב הראשי.

מינורי-

*Pasticceria sal de riso- קונדיטוריה בעיירה מינורי קרוב מאוד לים, יש כן ויטרינה עצומה עם מלא קינוחים. הכי טעים היה לי Delizie al limone.

המלצות נוספות באיטליה:

*רומא
*מחוז פיימונטה
*נאפולי
*אמיליה רומאניה

הפוסט המלצות לטיול בחבל אמאלפי הופיע לראשונה ב-Eden eat.

אז איפה היינו? בפוסט הזה נתמקד בקיוטו וגם קצת בנארה ובאוסקה וכמובן במה הבאתי מיפן.

קצת על קיוטו מהעין שלי

הגענו לעיר באמצעות רכבת קליע שינקנסן והנסיעה עברה כל כך מהר. כשהגענו הרגשנו כאילו אנחנו בעיר כפרית אירופאית עם שילוב של המזרח. הרחובות קטנים והכל הרבה יותר רגוע לעומת טוקיו. יש נהרות וגשרים, כמעט ואין שלטי נאון עצומים שמשתרעים על הבניינים וניתן להרגיש את החלק העתיק של יפן.

בקיוטו תראו הרבה קינוחים מסורתיים וטעימים שבדר״כ לא מוצאים בטוקיו, היא גם העיר שמזוהה מאוד עם מאצ׳ה(על אף שבכל יפן תוכלו למצוא). בכלליות אוכל להגיד על יפן שהרגשתי השפעה צרפתית, הרבה מאפיות צרפתיות ופטיסרי בקיוטו ובטוקיו יש את Tokyo Tower שהוא סוג של מועתק מהאייפל(שבעיני הרבה יותר יפה) וגם בית קפה של משרתות בסגנון צרפתי.

תגידו לי ששמתם לב שטוקיו וקיוטו זה אותן האותיות הפוכות? Tokyo Kyoto

קצת מידע חיוני על קיוטו

משמעות השם קיוטו היא ״עיר בירה״ וזאת משום שזו שימשה כעיר הבירה של יפן בשנים 794-1868. קיוטו עברה הרבה לאורך השנים, אם זה מלחמת אונין שגרמה לנזקים רבים או לקרבות רחוב בין קבוצות סמוראים ואפילו כמעט הופצצה ע״י ארה״ב וזו לבסוף ירדה מהעניין בגלל שקיוטו נחשבה למרכז אינטלקטואלי.

בזכות העובדה שהעיר לא הופצצה, מקדשים ומבנים רבים נשמרו היטב. בקיוטו יש 11 רובעים. בקיוטו יש רובע גיישות מפורסם בשם גיון והיא ידועה בשפע הקולינרי שלה כאשר לא רחוק ממנה נמצאת העיר קובה אשר מפורסמת בשל הבשר האיכותי שיש בה. כמו כן, לא מעט סרטי אקשן של סמוראים צולמו בקיוטו.

מה עשינו בשבוע באזור קיוטו?

אם עקבתם אחרי החלק הראשון או באינסטגרם אז זה המשך הטיול שלנו. שבועיים ביפן שזה הדבר הכי לחוץ שיש. את השבוע השני של הטיול הקדשנו לקיוטו וטיולי יום באוסקה ונארה.

מה עשינו?

*שוק נישיקי- אחד הדברים שהוא חובה בעיני בהגעה ליעד הוא ביקור בשוק. בנישיקי תוכלו למצוא מזכרות, אוכל החל מדגים נאים, סשימי, ניגירי וגם פירות ים בטמפורה או על הגריל, אוייסטרים, בשר קובה, גיוזות, עוף מטוגן, קרוקטים, טאקויאקי, גלידות ועוד.. יש כאן גם ירקות מוחמצים, אצות קומבו, אבקות לתיבול, מאצ׳ה, סכינים, ציוד למטבח ועוד מלא דברים. ממליצה כאן בחום על הסשימי, ניגירי למיניהם, פשוט לבחור חנות קטנה ולאכול בה, בחלקן גם אפשר לשבת. ממליצה גם בחום על השרימפס בטמפורה ועל הסקאלופ. יש כאן מקום קטן עם גיוזות ועוף מטוגן הוא פשוט מעולה. באחד הדוכנים יש גם קרוקטים בעיני זה לא וואו. אל תתפתו לקובה ביף הוא כבד נורא, אכלתי טובים יותר ממנו. השוק הזה אדיר, הייתי בו לפחות 4 פעמים פשוט כיף להסתובב בו.

*טיילנו ברחובות בדרך לGion ועצרנו כל פעם במקומות של קינוחים. אם אתם אוהבי מאצ׳ה לכו לSaryo Tsujiri אפשר להזמין כאן גלידת מאצ׳ה עם מאצה וקריספי מאצ׳ה וגם קינוחים או סתם לקנות תה. ממליצה להסתובב בגיון גם לקראת השקיעה ולראות את הפגודה משם.

*Kodai-Ji- ברובע Gion יש מקדש ובשעות אחהצ יש כאן מופע אור קולי וכיף להסתובב. יש אפילו יער במבוקים ממש קטן וחמוד באזור ה 70-100 מטר.

*Fushimi Inari- לקחנו רכבת לפושימי אינארי והלכנו קצת ברגל עד שהגענו למקדש. כשתגיעו תוכלו לראות הרבה מאוד שערי טורי שנקנים ונתרמים בעלות של בין כמה אלפי שקלים- 35000 ש״ח. המקדש מוקדש לאינארי, אל האורז ופסלי השועלים שתראו לאורך המקדש נחשבים לשליחים שלו. חוויה שהיא חובה. תוכלו לעצור באמצע וללכת או לטפס עד למעלה (לוקח כמה שעות).

*Kiyomizu Dera- מקדש המים הטהורים, קרוב מאוד לGion, למים במקדש מייחסים סגולות ריפוי ויש תור לנטילת ידיים ושתייה של המים. בירידה למטה מהמקדש יש הרבה דוכנים וחנויות. ממליצה על הבאן וגם על קינוח מסורתי מבצק אורז ממולא במליות שונות בצורת משולש.

*Yasaka Koshindo- מקדש הכדורים הצבעוניים. מקדש שבו אתם קונים כדור כותבים שם, תאריך ומשאלה וקושרים אותו ליתר הכדורים.

*לכו לאכול קקיגורי- קינוח יפני של קרח גרוס עם פירות וסירופים. מאוד מיוחד וקליל. בנוי לפי העונה אז תמיד יש טעמים מעניינים. קוראים למקום Tea and Sake room

*יקיניקו בKyo Kurozakura- באחד הערבים עברנו לפחות 7 מקומות ולא הצלחנו למצוא שולחן ליקיניקו, גריל יפני. הגריל הזה היה פשוט מטורף, ישבנו בשולחן עם גריל ובחרנו מהתפריט מה שבא לנו, מגיע עם רטבים ויש גם סלטים ומנות ראשונות קוריאניות וסאקה. חוויה ממש טובה. המוצלחת מכולן.

*Gyoza Chao Chao- אחד המקומות הכיפיים לנשנוש אם כי המקום מפורק. יש שני סניפים בקיוטו ושניהם מפוצצים, ההמלצה הכי טובה שלי היא להגיע מוקדם באזור 17:00, הגיוזה הקלאסית מעולה וגם זו עם הג׳ינג׳ר הכבוש מעל.

*Sushiro- גם כאן לא יכולנו לפסוח על סושי המסוע המעולה הזה. אם בא לכם משהו קליל לערב זה המקום.

*Gong Cha-גם כאן יש סניף של הבאבל טי המעולה הזה, גם יותר טעים מהארץ וגם יותר משתלם. ממליצה לקחת טארו או טייגר.

*Round one- ארקייד מטורף של 7 קומות. יש כאן כמה קומות של משחקי וידאו מאוד מגניבים כולל שטיח ריקודים וכל מיני דברים מוזרים ולא מוכרים שלגמרי שווה לבזבז עליהם זמן. יש כאן גם קריוקי, באולינג, קליעה למטרה שזה אחד הדברים היותר כיפיים שעשיתי.

*A Happy Pancake- ממש כמו בטוקיו גם כאן יש סניף של פנקייקים יפניים פלאפיים. אם כי יש תור וצריך להירשם. אפשר לעשות סיבוב ולחזור אבל צריך להיות במעקב על זה.

*Ramen Sen no Kaze-ראמן מעולה עם תור מטורף, לפחות שעה. ממליצה להתפצל ולעשות סיבוב. גם כאן אתם נרשמים וכשמגיע תורכם קוראים לכם אבל צריך להיות נוכחים. הראמן עצמו קרמי, עשיר וטעים והחלק הכי טעים הוא הChashu.

*טקס תה מסורתי-ההמלצה שלי היא לא על מקום ספציפי כי לנו הייתה חוויה קצת מוזרה, עשינו טקס פרטי כי לא היו מקומות וזה היה קצת אוקוורד אבל לגמרי שווה בקבוצה לנסות סתם בשביל החוויה.

*חנות למאצ׳ה- כבר מהבית הכרנו את Ippodo אבל אם אתם מחפשים משהו קצת יותר איכותי יש גם את Marukyo Koyamaen Nishinotoin Tea שם תוכלו לשבת לקינוחים או תה או גלידה וגם לקנות מאצ׳ה לפי זנים וגם את כל כלי העזר.

*קיודו- לקחנו שיעור פרטי בחץ וקשת במחסן של אדם שמדבר רק יפנית. חוויה מצחיקה ומשונה ששווה לנסות.

שמאליים התפקדו שימו לב שבכל מיני דברים מסורתיים אפשר להשתמש רק ביד ימין, זה מוזר אבל מאוד מסורתי, לא היה נהוג להשתמש ביד שמאל בתקופת הסמוראיים. גם בטקס התה נאלצתי לבצע הכל ביד ימין וגם בחץ וקשת. תזרמו יהיה בסדר;)

*Nijo Castle- מקדש מאוד מרשים שלא הספקנו להיכנס אליו אבל היה מאוד יפה לראות מבחוץ

*Kyoto Imperial Palace-הארמון המלכותי שגם אליו לא נכנסנו רק ראינו מבחוץ והסתובבנו בפארק שהוא מאוד מאוד יפה.

*Arashiama-אחרי שלקחנו רכבת הגענו ליער הבמבוקים המפורסם שהוא באמת מיוחד ומהמם בעיני אם כי עמוס מאוד באנשים. תוכלו גם ללכת לTenryu Ji, מקדש שנמצא ממש ליד.

*Somekobo YUmeyusai- תערוכה ממש מיוחדת שכל הרעיון שלה הוא ההשתקפות של מה שבחוץ. מאוד מאוד יפה ומיוחד.

*Ryuuann-עוד מקום של יקיניקו מוצלח לצהריים. יש כאן קובה ביף וגם וואגיו. אחלה של חוויה לצהריים.

*מומלץ לחפש חנויות אספנים יד הרבה בובות ומיניאטורות, קלפי משחק. חוויה נחמדה.

*גלידה Nanaya- גלידה עם כל מיני טעמים יפניים ביניהם גם 7 טעמי מאצ׳ה מהקל אל הכבד וגם תה שחור. מאוד מאוד מוצלח וגם יש כאן מאצ׳ה וכל מיני סוגי תה, שוקולד מאצ׳ה וכו׳.

Nara-

נארה היא עיר שמפורסמת בעיקר בזכות האיילים שמסתובבים בה בחופשיות. האגדה מספרת שהם הובאו ע״ אל ותפקידם הוא להגן על העיר. כבר כשיוצאים מתחנת הרכבת, אפשר להגיע במרחק הליכה אל הפארק. תוכלו לקנות צמוד לתחנה מוצ׳י מעולה וגם פירות ומחוצה לה ממש לא רחוק תעברו ליד מקום מאוד מפורסם של מוצ׳י שבו אחת ליום מראים איך מכינים מוצ׳י, יותר בשביל אינסטגרם וכאלה אבל לגמרי חוויה, קוראים למקום Nakatanidou Mochi . בעיני המוצ׳י פחות מוצלח, יש טעם מאוד חזק של שעועית ואם אתם פחות אוהבים את הזאנר אז תוותרו.

כבר במעבר החצייה תפגשו באיילים ובפארק עצמו תמצאו דוכנים של סוג של עוגיה שמיועדת להאכלת האיילים. האיילים עצמם רוצים בעיקר את האוכל שלכם, הם קסומים וחמודים אבל יכולים להיות גם תוקפניים ואגרסיביים. לעולם אל תוציאו את כל העוגיות ותחזיקו אותם הם יתנפלו עליכם. יש בפארק שלטי אזהרה. תוודאו גם שהתיק שלכם לא פתוח. חשוב. כל פעם תוציאו אחד וחשוב שכשאין לכם אוכל תראו להם עם הידיים והם יעזבו אתכם. אם תהיו זהירים, יהיה בסדר:)

בתוך הפארק יש הרבה אומנים שמציירים את הנוף וזה אחד הדברים היפים לראות, האיזור האהוב עלי הפארק הוא Ukimido Gazebo שמאחוריו למטה יש את האיזור הכי יפה.

*Yukitei-מקום שמצאתי לצהריים, לקחנו כאן Omurice שהיה פשוט מושלם. אורז מאוד עשיר עם בשר, מעליו חביתה מאוד רכה ביחד עם דמי גלאס(רוטב בקר) ממליצה לקחת את הארוחה ביחד עם סלט הוא ממש מרענן וטעים.

*Jazz pub Gentry- אולי אחת ההמלצות הכי טובות של הטיול. בר ג׳אז שמתמחה בקקיגורי מאוד מיוחדים מאוירים בתפריט ביפנית ויש כל אחד שילוב של אלכוהול. מאוד מאוד מוצלח וטעים. אווירה מיוחדת מאוד.

אוסקה-

העיר השלישית בגודלה ביפן. עיר שבאתי אליה עם ציפיות בשמיים ויצאתי מאוכזבת מאוד. אם היה לי יותר זמן הייתי הולכת לפארק נינטנדו ואם אתם שואלים אותי אני לא ממליצה לכם ליפול למלכודת תיירים ולאכול בדוטונברי. האוכל ממש לא טעים.

*Dotonbori- הרחוב הראשי שמלא בדוכני רחוב וחנויות אוכל קטנות כשבדר״כ תראו את השלט הגדול והבולט של המאכל שבו אותו מקום מתמחה. מאכלים מפורסמים הם טאקויאקי ואוקונומיאקי שמפורטים בחלק 1.

*משחקי יריות וקליעה- אתם מקבלים רובה עם חתיכת שעם וצריכים לפגוע בממתקים אם פגעתם והפלתם, זכיתם. יש גם כאלו בקיוטו.

*Pablo- עוגת גבינה שמקורה באוסקה, ממליצה על העוגה העגולה עם הקרם אפרסק מלמעלה פשוט מעולה ומיוחד. בין הטובות שאכלתי בחיי.

*Rikuro's Cheese Cake- רשת מפורסמת שבה מכינים עוגת גבינה גבוהה ופלאפלית ועליה מטביעים סמל של שף. עוגה חמודה אבל מאוד ביצתית ויש בתחתית צימוקים שאני פחות מחבבת. בעיני חסרה מתיקות וטעם הביצים נוכח מאוד. ממליצה הרבה יותר על פבלו.

*Kuromon Market- שוק באוסקה עם הרבה דוכני אוכל, פרחים, פירות וכל מיני. אחרי שהולכים לשוק נישיקי, זה מרגיש מאוד תיירותי ופחות איכותי(בהתחשב בעובדה שנישיקי הוא גם שוק תיירותי)

*Pokemon Center- ממש באותו הבניין של Rikuro's  תוכלו להגיע לקומה למעלה למרכז הפוקימונים, זו חנות עם כל מיני בובות ודברים של פוקימון. יש שם גם בית קפה של פוקימון שצריך להזמין אליו מקום מראש.

מה כדאי להביא הביתה?

*אצות מתובלות לסושי חתוכות
*פוריקקה- תערובת תבלינים לאורז שמשדרגת מאוד את האוכל.
*אצות קומבו מיוחדות- האצות האלו מלאות באוממי וישדרגו לכם את האוכל. בשוק נישיקי יש כל מיני סוגים מעניינים.
*מיסו
*אבקת דאשי
*חומרי גלם קוריאניים בשין אוקובו
*סאקה
*מחית ג׳ינג׳ר/מחית וואסבי
*סכינים
*יוזו קושו- גרידת ומיץ יוזו מותססת עם חריף ומלח. משדרג כל דבר ועולה הרבה יותר זול מבארץ.
*פונזו- רוטב הדרים מותססים
*קיט קט מאצ׳ה
*מאצ׳ה
*ראמן איצ׳ירן
*תות מיובש בהקפאה מצופה במאצ׳ה, שוקולד חלב ושוקולד לבן.
*שמן שומשום
*ממתקים יפניים לא מזוהים
*טופי יפני בטעמי תות, ענבים ותפוח
*רוטב שומשום
*צלחות
*בגדים מיוניקלו

מקווה שעזרתי לכם, תהנו ביפן!
זה לא באמת מפחיד, זה פשוט עולם אחר. תתרגשו כבר מעכשיו אתם לגמרי נוסעים ליעד הכי שווה.

עדן

הפוסט המלצות לטיול ביפן ארץ השמש העולה חלק 2 הופיע לראשונה ב-Eden eat.

בחיים לא קרה לי שטיילתי ביעד ובכל יום חשבתי על הפעם הבאה שאגיע אליו. קרה לי שתהיתי לעצמי אם הייתי מוכנה לגור באותה המדינה, כאן פשוט הרגשתי שלא ראיתי מקום כזה בחיים שלי ובשונה מפעמים קודמות הפעם נערכתי מראש ותיכננתי כל צעד כי פשוט אין ברירה. שבועיים הם מעט זמן ביפן. יכולתי בקלות להישאר עוד חודשיים והייתי מרגישה אותו הדבר. הפומו הוא תמידי.

החלק הכי חשוב בפוסט הזה

אתם פשוט לא תספיקו הכל וזה באמת בסדר. זה רק אומר שתצטרכו להגיע עוד פעם. יש אינסוף המלצות אפילו כאן בפוסט הזה אבל בסוף זו מדינה שלרוב לא נופלים בה. אם משהו נראה לכם טעים, כנראה שרוב הסיכויים שהוא טעים. מהניגירי הכי פשוט לראמן עם התור הארוך. תטילו ספק באושיות אינסטגרם שמעלות אוכל פוטוגני ותשחררו מהלחץ. תהנו. הגעתם לצד השני של העולם ויש לכם זכות לחוות את הטיול הזה לפי הרצונות שלכם. יכול להיות שיהיו נפילות, אלה הם החיים אבל ההצלחות שלכם יהיו מסחררות, אין לי ספק. יפן היא המדינה הזו שפתאום תאכלו ביס כבר הרבה אחרי שחזרתם אבל איכשהו תיזכרו באותו רגע בלתי נשכח בה. היא כמו סם ממכר.

מאיפה מתחילים?

ארגון מקדים-

ברגע שקנינו כרטיסים התחלנו לבצע כמה דברים:

*חרשנו על הבלוג המקסים של גל ממליה, ״פתיתים״
*פתחנו כל יום יוטיוב וראינו מסלולים אופציונליים
*הסתכלנו על הרבה מאוד מטיילים שטסו ליפן ועל הטיול שלהם
*הצטרפנו לקבוצת ״יפן למטיילים״ בפייסבוק ומאוחר יותר גם בוואטסאפ.
*קראנו הרבה באתר של ״יפנית״
*בדקנו מה נדרש בכניסה ליפן, הטופס הזה שצריך לשנות צבע לכחול+ 2 ברקודים
*סידרנו את המסלול שלנו לפי 2 עוגנים: טוקיו וקיוטו ומשם בדקנו מה מעניין אותנו.
*ניסינו להבין אם JR Pass יוצא לנו משתלם והזמנו אותו ואת הנסיעות מראש. תחמנו את השבוע בכמה שיותר נסיעות
*הזמנו מראש מסעדה אחת יוקרתית.
*הזמנו מקום לTeam lab.
*הזמנו מלונות
*עשינו ביטוח נסיעות.
*התחלנו לסדר מסלול לפי איזורים בטוקיו
*בנינו קובץ עם מידע על כל מקום שהגענו אליו ביפן, כולל אטרקציות וחנויות שמעניינות אותנו.

פרטים טכניים לנסיעה-

*סים קארד- לרוב אני אדישה בכל הנוגע לזה. אני אוהבת להגיע ליעד ללכת לחנות ולקנות סים מקומי. גם כאן ראיתי לא מעט פרסומים על כך שאפשר לקנות ביפן סים קארד, אולם כשהגענו לשדה התברר לי שהיה צריך להזמין מראש. התחברתי לווייפי והזמנתי חבילת גלישה 30 ג׳יגה ב300 ש״ח וזו הייתה החלטה מאוד חכמה. האינטרנט רץ לי מהר וחרשתי עליו המון.

*JR Pass- נסענו באמצע- סוף עונת האביב, תקופה מאוד עמוסה ביפן. הצלחנו לרכז לא מעט נסיעות בטווח של 7 ימים, כך שהשתלם לנו לעשות כרטיס פאס לשבוע שמקנה נסיעה חופשית בשינקנסן (רכבת הקליע) וגם ברכבות נוספות של חברת JR (יש כמה שלא כלולות בפנים). כל כרטיס עלה לנו 250 דולר שהם לא מעט אבל הפריווילגיה הכי גדולה שלנו הייתה שיכולנו להזמין מקומות מראש לכל הנסיעות שלנו וזה מאוד הרגיע אותנו. כשנחתנו התפצלנו בשני תורים. הראשון של חברת JR והשני לטובת כרטיס Suica . בתור הראשון הצטרכתי להראות את מספר ההזמנה והדרכון ואז הודפסו לי כרטיסי הפאס השבועי שלנו. לאחר מכן הוצאנו במכונה בתחנת שינג׳וקו את כרטיסי הנסיעה הנוספים.

שימו לב שזהו האתר הרשמי-

https://japanrailpass.net/en/

זה יכול להיות מאוד מבלבל. אפשר לקנות מראש בארץ ולשריין מקומות לנסיעות בתוך יפן. שימו לב יש נסיעות שלא מצריכות שריון מקום כמו נארה/ אוסקה. האתר לא פעיל מהשעה 23:00-4:00 בבוקר בשעון יפן. קחו בחשבון.

*Suica- התור השני היה לקניית כרטיס לנסיעות באוטובוס וברכבת. משלמים על פיקדון הכרטיס 500 ין שעליהם מזדכים בשדה התעופה בסוף הטיול. ניתן להטעין בכל סכום ואם נתקעים עם כסף בפנים, יש אטרקציות ומכונות אוטומטיות שניתן לשלם עליהן באמצעות הכרטיס. טיפ נוסף- בחלק מהמכשירים ניתן לרכוש את הכרטיס דרך הארנק ולשלם כמו Apple pay. לי באופן אישי זה לא עבד.

עריכה מרץ 2025:

SUICA זה אחד הדברים הכי נוחים שיש אם יש לכם אייפון. סוף סוף הצלחתי להשתמש וזה הקל עלי, אפשר לשלם בכל מקום כמעט ולהטעין דרך הפלאפון.

*הזמנת מקומות למסעדה- בהרבה מאוד מקומות שרציתי להגיע אליהם, לא היה צורך בהזמנה. באלו שכן ניסיתי היו לעיתים אתרים לא נוחים לשימוש. באתרים אחרים יש ממש הסבר על צורה נוחה יותר להזמנה. אם בחרתם להזמין מסעדה, שימו לב שיש נהלי ביטול. במקומות רבים קונים את הפרודוקטים לפי ההזמנות וזה מאוד לא מכובד לא להגיע. אולי אחד הדברים שלא מדברים עליהם הוא התורים הענקיים שיש למקומות שווים החל מראמן, גיוזה, טונקאצו, טמפורה ,סושי ומה לא? תיערכו נפשית לזמן ההמתנה הממושך. אולי אחד הפתרונות הכי טובים הם להתפצל וכל פעם להחליף כדי שלא תשתעממו. לעיתים ישנם מקומות שניתן להירשם בהם ואז לעקוב תוך כדי עם אפליקציה, גם שם היא יחסית טריקית ויכולה פתאום להשתנות ברגע.

*קפה בוקר- אם אתם אנשים שאוהבים לקום בבוקר ולשתות קפה, חשוב שתדעו שהרבה מקומות נפתחים רק מ10:00-11:00 בבוקר. תוכלו למצוא קפה ברשתות מוכרות כמו Starbucks (ששם יש גם מאצ׳ה מתוקה מאוד), Excelsior Caffe, Tully's ועוד. לעומת זאת, חנויות נוחות יהיו פתוחות 24/7.

*החזרי מס- איך תמיד בדרך חזרה מאירופה, תמיד התור של הTax Free מורכב מישראלים. לעיתים ההחזרים יכולים להיות מייגעים אבל ביפן זו פשוט גאונות. אתם פשוט מסתובבים עם הדרכון המקורי שלכם ומראים אותו בקופה ביחד עם קוד QR ומקבלים 10% הנחה במקום על הקנייה. הקפידו לשמור את החשבוניות. שווה מאוד.

שאלות חשובות:

איך בנינו מסלול?

שבועיים הם מעט זמן במקום כמו יפן, יש דברים שצריך לקחת בחשבון כמו נסיעות, המתנה בתור וכו׳. היו רגעים שהרגשתי כאילו אנחנו ב״מירוץ למיליון״. החלטנו להתמקד בשני עוגנים מרכזיים שהם טוקיו וקיוטו.

המסלול היה טוקיו—> קיוטו—> טוקיו

באותם יעדים הכנסנו טיולים של חצי יום- יום שלם, נסענו לפוג׳י מטוקיו מהבוקר עד הערב, נסענו מקיוטו לחצי יום לפארק נארה וגם מקיוטו לאוסקה לחצי יום.

בתוך טוקיו אפשר ללכת לאיבוד, היה לנו חשוב לא לבזבז זמן מיותר ולתכנן את המסלול בהיגיון ולכן בנינו קובץ עם מידע על כל רובע בטוקיו שעניין אותנו כולל אטרקציות וסימנו במפה שלנו, לאחר מכן בנינו גם טבלה מסודרת לפי ימים עם מקומות רלוונטיים לאותו היום. בחיים לא עשיתי דבר כזה לפני אבל זה מאוד עזר לנו.

עצם העובדה שחזרנו לטוקיו לקראת הסוף, נתן לנו לגיטימציה לחזור שוב למה שעניין אותנו וגם בחרנו לישון בשני איזורים שונים: תחילה בTakadanobaba שנמצאת באזור שינג׳וקו ובסוף בGinza.

דוגמא לתכנון שלנו בטוקיו:

משמאל לימין

מה אוכלים ביפן?

שאלה מצחיקה אבל חשובה.
ביפן תוכלו למצוא הכל מהכל החל ממסעדות פועלים פשוטות עם מאכלים כמו ראמן, סושי- החל מסושי מסוע, לסושי בעמידה לסושי מפונפן וממושלן. רשתות של קארי יפני, טונקאצו עד לאיזאקיות וקייסקי ועשיתי לכם בלאגן בראש אז הנה קצת סדר:

מאכלים שחובה לאכול ביפן-

*סושי- שונה מאוד ממה שאתם מכירים בארץ, בדר״כ תמצאו ניגירי או סושי יחסית פשוט בלי הרבה תוספות או רטבים כמו טריאקי או ספייסי מיונז או הנורא מכל חיקוי של וואסבי. הרעיון כאן הוא האיכות, הטריות והפשטות. ביפן יש דגים ופירות ים מטורפים, יש כאן גם שורש וואסבי אמיתי ואין כל צורך להכניס כל כך הרבה סוכר ומרכיבים לתוך הרול(אני מבטיחה שגם אחרי שבועיים שאני בארץ, הסושי פשוט הרבה פחות טעים לי וכמובן יקר משמעותית).
יש הרבה חוויות סושי ביפן, אם כי האהובות עלי היו במקומות פשוטים כמו שוק, סושי מסוע או סושי עמידה.
*בשוק אפשר פשוט להזמין ולאכול במקום.
*במסוע אפשר לבחור מנות מהמסוע ולאכול. אני חיבבתי יותר את אלו שאפשר להזמין מה שרוצים ולקחת מהמסוע. רשת שאהבתי מאוד היא  Sushiro כל פעם עוד ועוד צלחות נערמו להן ויצאנו עם ממוצע סועד של 60 ₪ . סושיות בעמידה מציעות ניגירי לצד אלכוהול, נשנוש כיפי לאמצע היום. היו לנו בהתחלה גם מקומות לסושיות עם מישלן אבל מהר מאוד ביטלתי כי הרגשתי שאין צורך לשלם למעלה מ500₪ על 10 יח׳ ניגירי כשיש באמת איכות מדהימה אבל בטוחה שזו חוויה מדהימה לא פחות.

*צ׳יראשי- הגרסה המפורקת לסושי בדר״כ תראו את מרכיבי הסושי יושבים על אורז מתובל: חתיכות דג נא, ירקות כמו שיטאקי או קנפיו וכ״ו וגם טמגו או טוביקו וכו׳..
*סשימי- אל תפספסו את ההזדמנות לאכול דגים איכותיים וטריים כמו ביפן. זה לא דומה לישראל וכן.. כשתחזרו לארץ סביר להניח שתתבאסו ותתגעגעו לזה.
*קארי יפני- קיימות 3 ורסיות של קארי יפני: כאשר הוא מוגש עם אורז ולעיתים גם עם טונקאצו, בתוך לחמניה פריכה או מאודה או עם אטריות אודון. הדרך האהובה עלי היא עם אורז. צריך לאהוב את הקארי, הוא מאוד אינטנסיבי.
*אטריות אודון- אטריות יחסית עבות שעשויות מחיטה, מוגשות בתוך מרק חם או קר, לעיתים גם ללא מרק ולעיתים גם בתוך קארי. האחות של הפסטה פיצ׳י.
*שאבו שאבו- שמעתם פעם על הוט פוט? סיר עם ציר או מרק טעים שאתם פשוט מוסיפים לתוכם מלא מרכיבים כמו ירקות או טופו. לעיתים גם תקבלו בצד רטבים כמו למשל פונזו. החוכמה היא לתזמן את הירקות לפי אלו שלוקח להם יותר זמן ואלו שנהיים מוכנים מהר.
*Omurice- מאכל שנחשב מאכל לילדים וגם סוג של פיוז׳ן וגם אחת המנות שחיסלתי בדקה וחצי. אורז עשיר ומתובל במכיל בתוכו בשר ועליו חביתה מאוד רכה ונוזלית ורוטב לבחירה: קטשופ או דמי גלאס(רוטב בקר צרפתי עשיר) ניכר שבחרתי בדמי גלאס. פשוט שילוב טעמים מנצח שנותן תחושה של בית וחום ואהבה.
*Yakiniku-אחת ההתאהבויות שלי , נתחי בשר בקר או בשר לבן לבחירה כאשר תוכלו לבחור את איכות הבשר ואת סוג הנתח. שימו לב שיש מקומות שמגישים בשר וואגיו לפני איכויות שונות וגם בשר קובה. אתם פשוט יושבים בשולחן עם גריל וצולים לעצמכם את הנתחים . אפשר להזמין בצד סלטים או תוספות מעניינות וגם לצלות ירקות. יש לכם שומן כדי לשמן את הגריל, מלקחיים, רטבים טעימים לטבול בהם את הבשר. בקיצור פשוט שלמות.
*ראמן- מה יש להוסיף? מרק עשיר בדר״כ הציר עשוי מחזיר/ עוף/ פירות ים וגם הסגנון יכול להשתנות יש כאלו יותר קרמיים, יש כאלו יותר עכורים וכבדים ויש גם ראמן טבילה שנקרא טונקאצו. יש כאלו שיגידו שזו פלצנות אבל הרעיון הוא לשמור על מרקם האטריה נגיסה, אולי הדוגמא הכי טובה שיש לי בראש היא לאכול קורנפלקס וכל פעם להוסיף קצת דגנים לחלב כדי שלא יהיו מושיים, אז כזה. הראמנים ענקיים בגודלם, לא דומים לאף ראמן שתאכלו בארץ.

*קינוחי מאצ׳ה למיניהם- אין כמו טעם של תה ירוק, לאלו שמחבבים כמובן. תוכלו לנסות קינוחים מסורתיים בטעמי תה ירוק וגם הוג׳יצ׳ה (תה קלוי), לעיתים תיתקלו גם בשעועית(לפעמים זה לא טעים וזה בסדר צריך להתרגל). אני מאוד אוהבת גלידת מאצ׳ה. הייתי ממליצה לנסות קינוחים בקיוטו שידועה מאוד בשל הקינוחים המסורתיים שניתן לרכוש בה.
*קינוחי אורז- מי לא שמע על מוצ׳י? האמת היא שיש כל מיני מוצ׳י עם גלידה ועם קרמים ולפעמים רק ממתקי אורז עם אורז קלוי וזה נורא נורא טעים. ממליצה גם לנסות דנגו בדר״כ מגיעים ככדורים צבעוניים בצבעי ירוק, לבן וורוד שמסמלים את הסאקורה, את העצים ואת השלג לפי העונות היפניות וגם את הדנגו עם הסויה. אחד הסיפורים מספר שהמוצ׳י הממולא בגלידה הוא בעצם מדמה כדור שלג וזו הייתה דרך לגרום ליפנים לאכול בחורף.

*פירות- ביפן וגם בקוריאה תוכלו למצוא פירות מאוד איכותיים, חלקם גם יקרים מאוד. נהוג להביא פירות בתור מתנה. אני אהבתי מאוד את התותים המיוחדים שאכלנו.
*קקיגורי- אני יודעת שהשם מוזר חח אבל זה קינוח מאוד מיוחד שעשוי מקרח גרוס עם קרמים וסירופים אבל ממש טעימים. בדר״כ מכינים את הקינוח לפי פירות או טעמים עונתיים. קיימת גם גרסא קוריאנית בשם בינג סו, זה נחמד אבל הרבה יותר מתוק.
*יקיטורי- מומלץ לנסות שיפודים לצד אלכוהול באחד הברים. אתם ממש תמצאו מקומות עם גריל וזה כיף נורא לנשנש.
Uni-בטוח שמעתם על האי אוקיידו שבצפון יפן וידוע בקיפודי הים שלו. זה הארד קור לגמרי, הרבה יותר מאויסטרים למיניהם אבל שווה לנסות. לא בטוח שיהיה לכם טעים.
*Melon bread- לחם ממולא בגלידה. אני אהבתי מאוד ביחד עם המאצ׳ה שאיזנה את המתיקות אבל אפשר גם למצוא בטעמי וניל או שוקולד ועוד.
*סאקורה- אחד הדברים המעניינים והמפתיעים היה דווקא לנסות קינוחים ותה בטעמי פריחת הדובדבן. ממליצה לנסות גלידה או מוצ׳י. יש בדר״כ בעונת האביב.
*גיוזה- כן אתם מכירים אני יודעת אבל משהו באוויר ביפן עושה הכל הרבה יותר טעים. הגיוזות מעולות ויש להן קראסט מהמם בתחתית והן דקיקות. בקיצור לכו לאכול גיוזה, לא דומה לשום גיוזה בארץ.
*טקויאקי- אחד הדברים שאכזבו אותי, כדורי תמנון מצופים בבצק, פצפוצים, קצובושי – שבבי דג בוניטו מעושן, מיונז וברביקיו. מרקם קשוח, רכרוכי וטעם מעושן חזק. אולי שווה לתת לזה צ׳אנס איפשהו, אני פחות התחברתי.
*אוקונומיאקי- מנה שמחולקת לשני איזורים: אוסקה והירושימה. באוסקה המנה נראית יותר כמו פשטידה יש בה ביצים וכל מיני בשרים ופירות ים, ביצה, קצובושי ובהירושימה המנה מגיעה עם כרוב, אטריות, פירות ים ובשר, ביצה, מיונז וקצובושי. גם כאן לא היה לנו מזל ונפלנו על מנה פחות מוצלחת. אם כי שווה לנסות.
*עוגות גבינה- ביפן יש עוגות גבינה מאוד טעימות. אחת מפורסמת שבעיני היא המוצלחת ביותר היא Pablo שמגיעה מהעיר אוסקה וזו עוגה מאוד רכה ולא יציבה עם קרם אפרסק מעל. פשוט עוגה עשירה שחייבים לטעום. עוגה אחרת מאוד מפורסמת היא Rikuro's והיא אכן טעימה, אי אפשר להגיד שלא אבל יש לה טעם חזק מאוד של ביצים והיא לא מתוקה מספיק כדי להעפיל על הטעם של הביצים (אני פחות מתחברת לצימוקים)
*טמפורה- גם על טמפורה בטוח שמעתם, כאן בעיקר טעמנו ירקות וגם שרימפס. ביפן נהוג לשים מלח או מלח מאצ׳ה ירוק ולאכול. לפעמים תקבלו גם רוטב סויה או שתקבלו כחלק ממנה על אורז. אני הכי התחברתי לשרימפס בשוק נישיקי בקיוטו. צריך לקחת בחשבון שהירקות יחסית אל דנטה ולא רכים כמו שאנחנו מכירים.
*בנטו- היא קופסאת אוכל טייק אוואי אבל הכי ביתית שיש, כאשר יש המון מגוון בתוכה שמרכיב ארוחה שלמה. קיימים המון סוגים של בנטו. אני אכלתי בדר״כ בנסיעות, הטוב ביותר היה בטוקיו סטיישן בדרך לקיוטו.
*פיצה- אני יודעת יפן ופיצה.. יש כאן פיצות איכותיות גם בטוקיו וגם בקיוטו שעשויות מחומרי גלם 100% יפניים. שווה לנסות, אנחנו חזרנו פעמיים ויכולנו לחתום שזו פיצה לגמרי בטופ 5 שלנו אי פעם.
*טמגו- בטוח שמעתם על החביתה המתקתקה שמקבלים בסושי או שראיתם סרטונים על איך מכינים טמגו. לעיתים תתקלו בשווקים בטמגו על שיפוד, לי באופן אישי זה קצת מתוק מדי ואפילו אני יכולה להחשיב כקינוח.
*צלופח- ביפן יש צלופחים מתקתקים. כן אני יודעת זה יכול להישמע מבהיל אם לא אכלתם אבל זה דג רך וטעים בדר״כ יש עליו גלייז והוא מגיע עם אורז.
*פנקייק יפני– היפנים ידועים בפנקייק היפני שלהם ולו מרקם של סופלה רך. נעשה שימוש הן בחלמונים והן בחלבונים המוקצפים. קחו בחשבון שלוקח 20 דק׳ להכין פנקייק ואם אתם ממהרים ויש תור זה עלול לקחת לא מעט זמן. חובה לאכול עם רוטב אחרת תרגישו טעם של ביצים. שווה את הכל בשביל המרקם.
*karagge- הגרסא היפנית לעוף מטוגן. יש גרסאות עם ציפוי ויש כאלו שלא, העוף מטוגן פעמיים והוא מאוד פריך ממליצה לנסות, אני אהבתי מאוד.
*סקאלופ- אם אתם אוהבים פירות ים, חובה לנסות סקאלופ טרי או מבושל כי בארץ אין טריים וזה עולם אחר. טעמתי גרסא צלויה עם סויה וחמאה שמעט הזכירה לי את המטבח הספרדי. טעים.
*באן- האטרקציות המפתיעות הן תמיד הדוכני אוכל שיש מחוץ או בירידה ממקדשים, שווה לנסות כאן באן מאודה טעים. אל תתפתו לאלו בחנויות נוחות, זה לגמרי לא אותו הדבר.
*לחם יפני- רך רך אוורירי כמו אלו שתמיד אנחנו רואים בסרטונים. אני אהבתי בקיוטו את Amaco , נראה כמו קוביה ויש לו מרקם של חלה.

*סגנון ישיבה כשאוכלים- לעיתים תתקלו במקומות שבהם אוכלים ממש בתוך תאים או עם חוצץ ביניכם בשולחן. יש הרבה אנשים שאוכלים לבד במקומות וזה מאוד מקובל שכל אחד בעולם שלו. יש בזה משהו מיוחד. לעיתים גם תתקלו באכילה על רצפת טאטאמי או ללא נעליים.

מה זה איזאקיה, אומקסה ומה זה קייסקי?ֿ

איזאקיה היא סוג של פאב שבו מגישים הרבה שתייה לצד אוכל יפני מסורתי או מודרני. בשונה ממקומות אחרים ביפן שבהם מקפידים להתמחות במשהו ספציפי נניח כמו סושיה, ראמניה או מקום לטמפורות, כאן יש הכל מהכל. תוכלו לראות באיזאקיה אנשים מכל מעמדות החברה.

אומקסה היא ארוחת שף שבה אתם לא יודעים את התפריט מראש, אתם צריכים לסמוך על השף ולכבד אותו.

קייסקי היא ארוחת שף עם מבנה תפריט קבוע ועונתי שבדר״כ מכיל: מנת פתיחה, סשימי, דג צלוי, מרק, אורז טמפורה וקינוח. קיוטו ידועה בארוחות הקייסקי.

אם כי חווית האיזאקיה והקייסקי שלנו היו מוזרות ולא מספיק טובות כדי שאספר עליהן. כנראה שאצטרך לנסוע שוב כדי לספר כמו שצריך. גם אומקסה וגם קייסקי נחשבות לארוחות לא זולות.. קחו בחשבון.

קצת על תחבורה ציבורית ועל האיזורי לינה שבחרנו בטוקיו

כשעשינו הכנות מקדימות לטיול, קראנו הרבה על הדרכים ברכבות ובאוטובוסים השונים. חשוב לציין שהדייקנות ביפן היא מופתית, כמעט ב99.9% מהפעמים, כלי התחבורה הגיע בדיוק בזמן ואפילו הקדים. לכן תמיד עדיף להגיע כמה דקות לפני. בגלל שהיינו בשני איזורים שונים בטוקיו, הגענו למסקנה שהכי נוח להיות במלון שקרוב לקו Yamanote . באופן אישי אני פחות התחברתי לכל איזור Kabikicho בשינג׳וקו וגם לתחנה עצמה שהייתה פשוט עצומה ומסובכת להתמצאות. אם אתם בקטע של נוחות ואוהבים גם את השקט שלכם, אני ממליצה על תחנות קרובות מאוד לשינג׳וקו נניח Takadanobaba שבה ישנו, ממש 2 תחנות משינג׳וקו והמלון שלנו היה צמוד וזה היה מאוד נוח. בחלק האחרון של הטיול התמקמנו מתוך נוחות ורצון להתפנק במלון בGinza, ספציפית לנו זה עזר מבחינת חלקים שלא ביקרנו בהם אבל ההתמצאות הייתה מסורבלת קצת כי לא היינו ליד קו Yamanote.

מלונות שישנו בהם בטוקיו:

Grand Fresa sotetsu Takadanobaba- מלון חמוד מאוד, חדרים קטנים אז קחו בחשבון אבל יחד עם זאת מיקום מהמם קצת רחוק מההמולה (2 תחנות) ויש ליד חנויות נוחות, מרכז קטן עם כל מיני, דונקי קטן צמוד למלון ותחנת רכבת. אני אהבתי כי היה קל להסתדר בתחנת רכבת, היא הייתה ממש על הYamanote.

Park Hotel Ginza- מלון אומנים, יש כאן תערוכות מתחלפות בלובי ובכל קומה וגם חדרים מיוחדים שאומנים ציירו במיוחד. נוף מהמם לפוג׳י, המלון ממוקם בקומה 25. אם כי ההתניידות לא הכי נוחה. אם בא לכם משהו מיוחד ומפנק לסוף הטיול זה מעולה.

קצת על הרובעים בטוקיו ומה עושים בטוקיו?

בטוקיו יש 23 רובעים ואוכלוסיה של כ14 מיליון תושבים בעיר עצמה ובמטרופולין 37 מיליון. אתם הולכים להיות בשוק מהעיר הזאת, לוקחים כמה ימים לקלוט איפה אתם ומה עושים ומה קורה. פשוט תזרמו.

Shinjuku-

אחד הרובעים המרכזיים בטוקיו שמשמש למסחר ועסקים, יש כאן תחנה עצומה של רכבות ואוטובוסים, היא גם תחנת הרכבת הכי עמוסה בטוקיו. בכללי כיף להסתובב ולטייל, יש המון חנויות, המון נאונים ששואבים אותך כמו החתול בתלת מימד או הגודזילה.

מה עשינו בשינג׳וקו?

*Golden Gai – מתחם ברים קטנטנים בעיקר עם אלכוהול.
*Omoide Yokocho, סמטת הזכרונות- 2 סמטאות צפופות עם הרבה ברים וגריל. תוכלו למצוא כאן הרבה מאוד שיפודים שמוגשים לצד אלכוהול, כיף להגיע בערב. (עדיף בגדים קלילים כי חוזרים עם ריח של גריל)

*Isetan depachika- כלבו ענק שבקומה התחתונה שלו יש כל מיני נשנושים נחמדים. לא אכלנו הרבה אבל כן שווה להסתובב כאן כי יש הרבה דברים מעניינים.
*הולכים למתחם ארקייד- יש את אלו שאנחנו מכירים גם מהארץ עם משחקי וידאו, הוקי אוויר, באולינג, קליעה למטרה(חיצים), קריוקי ועוד … ויש גם כאלו מאוד מאוד רועשים עם משחקי וידאו שמזכירים קצת אווירה של קזינו, כל אחד יושב במקום משלו. חוויה לראות, מחריש אוזניים.
*Kabikicho- אזור שהייתי קוראת לו אפילו מפוקפק בשעות הערב, סוג של חלונות אדומים. אפשר לראות את הדיסוננס המטורף בין האיפוק והחריצות של היפנים לעומת הערב שבו אפשר להתנתק ולהשתכר. לעיתים תראו כאן אנשים מקומיים שרויים על הרצפה מעולפים. זה קורה הרבה שמשתכרים ונרדמים ברחוב וגם העובדה שהרכבת לא פועלת בלילות משפיעה על כך. יש גם מלונות ״אהבה״ למיניהם ומועדוני חשפנות ומין.
* Giant Cat- שלט נאון 3D של חתול, לעיתים גם פרסומות, כיף להסתכל.

*לא לפספס-

Shin okubo- אם אתם בשינג׳וקו אל תוותרו על השכונה הקוריאנית הקרובה. תוכלו למצוא בה הרבה חנויות שמוכרות דיסקים, חולצות, מניפות, גרביים, תמונות של להקות קיי פופ קוריאניות. כמו כן, יש גם הרבה מאוד מסעדות קוריאניות למיניהן. יש גם הרבה מאוד קינוחים כמו בינג סו, סופרמרקטים עם חומרי גלם קוריאניים, מוצרי טיפוח מאוד איכותיים ביניהם קרמים, איפור ומסיכות לפנים.

מקומות שאכלנו בהם:

*Coco ichibanya- רשת קארי יפני שמוגש עם טונקאצ׳ו (שניצל בשר לבן), קארי ע״ב בקר או בשר לבן ואורז. טעים, כבד מאוד, משתלם יחסית.

*Ichiran Ramen- רשת ראמנים שהיא הארוחה הראשונה שלנו ביפן, חיכינו לפחות שעה בתור(שווה לבדוק אם יש סניפים פחות עמוסים), הראמן כאן טעים מאוד ויש דף שבוחרים בו רמת חריפות, מרקם אטריות, כמות שום ועוד.. מזמינים ממכונה אוטומטית.

*Yakiniku Motoyama- אחד הדברים שהתאהבתי בהם בטיול הוא יקיניקו, גריל יפני. פשוט נתחי בשר דקיקים וסופר איכותיים שצורבים על הגריל. לא היה יקר מדי ופשוט בחרנו את המקום לפי תמונות, טעים, סוגר פינה. אחלה לוקיישן לסבב טעימות אחרון בעיר.
*Gong cha- רשת של באבל טי ששתינו כמה פעמים בטיול גם בטוקיו וגם בקיוטו, ממליצה על הסוכר החום ועל הטעם האהוב עלי, טארו (שורש יפני). השתייה מגיעה כמו שצריך, בטמפרטורה הנכונה, כמות סוכר שאתם בוחרים, לא יקר כמו בארץ. פשוט שלמות.
*שיפודים בOmoide Yokocho

*Shin Udon- מקום דיי עמוס, אם כי לא גדול. חובה להגיע מוקדם נניח באזור 18:00 ולהירשם במכונה. מיד לאחר מכן תקבלו QR ובו תוכלו להתעדכן מה מצב התור. לנו לקח שעה וחצי אם לא יותר אבל אפשר פשוט להסתובב בסביבה. מכינים כאן אטריות אודון מאפס שמגיעות עם בשר/ביצי דגים או צמחוני. ביחד עם חמאה, בצל ירוק, רוטב וביצה. למקום היה בעבר מישלן, לא יקר כאן. בערך 30 ש״ח למנה.

קרוב לShinjuku

*סושי מסוע בסושירו Sushiro סניף Takadanobaba- היה לנו ממש צמוד למלון סניף של סושירו שגילינו עליו במקרה. כאן תשבו בתא משותף ותוכלו להזמין מטאבלט את הסושי שלכם. יש כאן ספיישלים של טונה מעולים וגם טמפורה ומרקים וקינוחים. שווה כל שקל, חוויה כיפית ולא מחייבת ולא יקרה. לא היה לנו תור וזה נחמד לפעמים לעצור את המירוץ למסעדות. ממליצה בחום.

Harajuko-

הארג׳וקו ממוקמת קרוב לשינג׳וקו ולשיבויה והיא אחד הרובעים הכי שווים בעיני בטוקיו כי יש בה הכל החל מהרגע שיוצאים מתחנת הרכבת ויורדים ברח׳ Takeshita שפשוט שואב אותך לתוכו וגם שמסתובבים באזור ומגיעים לפארק ולמקדש.

מה עשינו בהראג׳וקו-
*הסתובבנו ב Takeshita dori- רחוב ארוך עם הרבה אוכל רחוב, החל מצמר גפן במלא טעמים וצבעים, קרפים, מוצ׳י, טוסטים צבעוניים, קפה בצורות ועוד. יש כאן גם בתי קפה בנושאים מסויימים: כלבים, קיפודים, ינשופים ועוד. ממליצה לנסות את מזלכם בחנויות עם מכונות ובהן צעצועים בתוך קפסולה. מזכרת חמודה מאוד שמכניסה אתכם קצת ליפן. את הקפסולות ממחזרים, אז אל דאגה:)

אוכל טעים ולא טעים ברחוב:
*Totti צמר גפן בצבעי קשת, בטעמי סוכר רגיל, תות, לימון, מלון, סודה וענבים- טעים מאוד, מתוק מאוד, מרגישים את הטעמים. מסוג הדברים שמצטלמים מושלם לאינסטגרם ונמאס מהם אחרי כמה ביסים ועם זאת, עדיין הייתי מנסה

*Long Longer Longest- מקל גבינה על שיפוד עם קרוטונים וצ׳יפס ספירלה. טעים, כבד, שווה לחלוק אחד עם אדם נוסף.
*Yurin an – מוצ׳י עם קרם ותות בתוכו. אני אהבתי מאוד את המאצ׳ה.

*באבל טי- Xingfutang תה קר בטעמים עם פניני טפיוקה שמכינים במקום. הרבה יותר טעים מהארץ.
* לא טעים – Marrion crepes -קרפ קר ממולא בקרם מאוד כבד. חבל על הקלוריות ועל הכסף.

*Daiso- כלבו יפני ענק שיש גם בארץ אבל רק הרבה יותר שווה. תוכלו למצוא כאן מוצרי מזון, מוצרים לבית, למטבח וכל מיני שטויות שהן בעיקר משתלמות וגם מזכרות כיפיות. שווה לקפוץ.

*בית קפה לחתולים Cat Cafe Mocha-קראתי הרבה על כל הנושא הזה לפני שהלכנו כי רציתי לדעת שזה לא משהו מתעלל כמו נניח ליטוף קיפוד או חיות בר או ינשופים. בית קפה שמשלמים על כניסה לפי זמן המינימום הוא חצי שעה שהיא לגמרי מספיקה, חולצים את הנעליים בכניסה ומכניסים ללוקר, שימו טיימר על הזמנים כדי שלא תחוייבו יותר(אם כיף לכם אז תישארו:), מקבלים גישה חופשית למכונת שתייה חמה או קרה(הכל מלאכותי ומתוק ברמות). החתולים מתעניינים רק באוכל כמו חתולים אמיתיים אבל עדיין חוויה ללטף אותם ולקנות להם מאכלים היישר מאוכל רגיל של חתול לגלידות מותאמות וסוכריות על מקל. המטרה של בתי קפה לחתולים הן להפיג בדידות בקרב האנשים.

*Anakuma cafe- בית קפה קטן עם חור בקיר ובו יד של דוב מגישה קפה ואוכל. מזמינים במכונה ליד. אותה יד גם מגישה מטבעות שמכניסים למכונה עם פרסים קטנים. הרעיון של בית הקפה הוא לעזור לאנשים שמתמודדים עם חרדה חברתית בכך שאין כל מגע או קשר ישיר עם הלקוח. זה לא היה זול כוס שתייה עלתה לי 1300 ין אבל זו חוויה חמודה.

Gyukatsu Motomura- רשת יפנית של סטייקים עטופים בפנקו שאתם צורבים על אבן חמה וטובלים ברטבים. מוגש גם עם אורז ומרק מיסו מאוד טעים. אחלה של חוויה. המתנה בתור ארוך של לפחות שעה. שווה את ההמתנה.

פארק Yoyogi-אין דבר שאני אוהבת יותר מפארקים, בעיקר בערים גדולות כשבא לי קצת אוויר מכל ההמולה. כיף להסתובב ולראות את הפריחה של העצים ולשבת ליד האגם. כשטיילנו הייתה עוד קצת פריחת סאקורה, לגמרי מקום שאפשר לטייל בו כמה שעות טובות.

Shibuya-

אחד המקומות הכי מפורסמים בטוקיו הוא מעבר החצייה האייקוני שנחשב לאחד מהעמוסים ביותר בעולם, בכל אור ירוק חוצים בממוצע כ-2500 בני אדם את מעבר החצייה. חוויה לראות תמיד ובטח שגם לחצות. אפשר לראות מהקומה השנייה של הסטארקבס.

מה עשינו בשיבויה?

*ראינו את מעבר החצייה מהסטארבקס.
*הלכנו לראות את הפסל של האצ׳יקו, כלב מפורסם מזן אקיטה (שגם יצא סרט עליו) שהבעלים שלו נפטר והוא היה מגיע במשך עשור כל יום לתחנת הרכבת ומחכה לו. האצ׳יקו מסמל נאמנות.

*בניין 109 – בניין אייקוני ובו 10 קומות ובהן בגדים, אקססוריז ואופנת נשים. אומרים שהמוזיקה רועשת כדי שמבוגרים לא יגיעו. בעיני זה נחמד אבל האמת היא שלא הייתה לי סבלנות לקנות משהו.
*Donki- רשת דונקיחוטה היא סוג של סופר עם מלא ממתקים מעניינים, תבלינים, שטויות לבית, מזכרות, מוצרי טיפוח, אוכל, שתייה וכו׳. אפשר בכיף לבלות כאן שעות, במיוחד בסניף שיבויה. יש לציין שלא כל כך זול כמו שחושבים, כן יש מציאות אבל בקלות אפשר להשתגע ולא לשים לב לחשבון הסופי. בקומה האחרונה יש עמדות עם Tax Free ממש נוחות. צריך להצטייד בדרכון. פתוח כאן 24/7.

*חנות דיסני- בשיבויה יש חנות דיסני בת 3 קומות, לא מצאתי כאן שום דבר אבל היה כיף להסתובב.

מה אכלנו באזור שיבויה?

*Shodai- מקום שידוע במרק האודון שלו שמכיל בשר וקארי יפני עם קציפת תפו״א קרה מעל. המנה הייתה לי טעימה אבל לגמרי כבד לאכול 2 מנות כאלו, אולי שווה לקחת מנה אחת ועוד מנות אחרות ולחלוק. לקחנו גם ברווז(קצת לעיס), טמפורה שמגיעה עם 6 סוגי מלח שונים וגם שעועית ירוקה מתובלת.

Ueno

וואנו מתחלק לשני חלקים: פארק ושוק. אנחנו התחלנו בפארק והמשכנו לשוק.
מה עשינו בוואנו?

*טיילנו בפארק לכיוון המקדשים בסדר הבא: Kiyomizu kannon, המשכנו לShinubazu pond ואז סיימנו בBentendo Temple. בין לבין היו גם קצת דוכני אוכל. בעיקר היה כיף להנות מהפריחה היפיפיה שהייתה בפארק, הספקנו גם לראות קצת פריחת דובדבן.

*מזלות- לאורך הטיולים במקדשים תפגשו הרבה משחקי מזלות, גם כאן בפארק היו שקים שהיה צריך לקלוע ולפי מספר הקליעות מגלים אם יש מזל רע, ממוצע או טוב. משחקי כאלו היו גם באסאקוסה ובמקדשים שונים בקיוטו.

*שוק Ameya Yokocho- שוק גדול עם הרבה אוכל, ביגוד, הנעלה ובעיקר המון דברים זולים בכמויות.

Asakusa

העיר העתיקה של טוקיו, בתקופת האדו היה תיאטרון קאבוקי וחלונות אדומים עד להופעת בתי הקולנוע. במהלך מלחמת העולם ה2, חלקים נרחבים באסאקוסה נפגעו ושוחזרו כמו למשל מקדש Senso ji שהוא האטרקציה הבולטת. המקדש מוביל לרח׳ Nakamise שבו אפשר למצוא הרבה מאוד מזכרות, ממתקים מסורתיים ועוד.

מה עשינו באסאקוסה?

*הלכנו למקדש Senso Ji ובו משחק מזלות קטן. מכניסים מטבע תרומה, משקשקים את כלי המתכת ומוציאים מקל שעליו מספר ביפנית. לפי המספר בוחרים מגירה ופותחים אותה. במגירה יש דף עם המזל שנבחר. מזל רע, מזל רגיל ומזל הכי טוב. ניתן לראות הרבה פעמים דפים קשורים, המטרה היא להשאיר את המזל הרע ולא לקחת אותו איתך. אומרים שהטוב ביותר הוא מזל רגיל כי יש לאן לשאוף.

*טיילנו ברח׳ נקמיסה וקנינו מזכרות כמו מטריה, מחזיקי מפתחות, גרביים ועוד. אכלנו מוצ׳י צבעוני ומוצ׳י עם סויה, שתינו אמאזקה- משקה אורז יפני מותסס ואכלנו מוצ׳י.

*  רח׳ Shin Nakamise עם מסעדות וחנויות רק מקורה.
*אכלנו בסושי עמידה חמוד מאוד

*אכלנו מלון פאן, לחמניה יפנית ממולאת בגלידת מאצ׳ה, שווה לעלות למעלה ולשבת בטאטאמי. קוראים למקום Kagetsudo kaminarimon. טעים מאוד.

*הלכנו לרחוב Kappabashi שהוא הרחוב המושלם לאוהבי המטבח והאירוח. תוכלו למצוא כאן הרבה מאוד כלים יפים, צלחות, סכו״ם, כוסות, כלי בית, כלים למטבח, סכיני מטבח, חומרי גלם, עתיקות וגם דגמים של מאכלים בגודל מקורי. במסעדות ביפן תוכלו למצוא את דגמי המנות וברח׳ קפאבאשי ממש מוכרים את הדגמים וגם מחזיקי מפתחות ומגנטים אם כי הם לא כל כך זולים.

הערה:
אם אתם בסביבת הדונקי באסאקוסה ובמקרה עשיתם המון קניות ואתם לא יודעים איך להסתובב, תחפשו לוקרים. לעיתים במחיר מגוחך של 200 ין תוכלו לאחסן את החפצים שלכם ולנעול עם מפתח. אותנו זה פשוט הציל.

Ginza

כל פעם שאמרתי Goya, התכוונתי לגינזה. גויה היא שכונה מאוד עשירה במדריד וגינזה פשוט הזכירה לי אותה וגם את השדרה החמישית בניו יורק. את גינזה תיכנן אדריכל אירי, כאשר הסגנון מאוד מערבי עם הרבה חנויות ראווה של בתי אופנה, שכונה מאוד יוקרתית ברובע צ׳או , יש בגינזה את הסניף הגדול ביותר של יוניקלו ובו 12 קומות וגם את שאנל, דיור, גוצ׳י, לואי ויטון ועוד.

דברים שעשינו בגינזה:

*שופינג בכל הרחוב הראשי, לפחות כמה שעות עד חצי יום
*ארוחת בוקר בA happy pancake שימו לב שיחסית עמוס לקחנו ברקוד עם המתנה ועלינו למעלה, לקח 45 דקות לקבל פנקייק(זמן מינימלי הוא בין 20-25 דק׳) אבל לגמרי שווה לפתוח בוקר באיזי לפעמים. טעים מאוד.
אכלנו גם פעם נוספת בקיוטו. ממליצה על הפנקייק הקלאסי, על הספיישל תות שוקולד לבן ועל השוקולד.
*אכלנו גיוזות מטורפות ומשתלמות במסעדה סינית(ידעתם שגיוזות במקור מגיעות מהמטבח הסיני נכון?) קוראים למקום Gyouza Tenryo, חובה לאכול עם הרוטב שלהם של הגיוזה, אם אתם לא רואים תבקשו.

Tsukiji

אולי החלום הכי גדול שלי היה להגיע למכירה של דגי טונה לפנות בוקר. כמה סרטונים ראיתי וכמה קראתי על זה. אי שם בשנת 2019 החליטו להעביר את השוק הסיטונאי אל מחוץ לעיר, השוק החיצוני נותר ללא שינוי. כל היופי היה שהדגים של השוק בדוכנים בחוץ, היו אותם הדגים מהשוק הסיטונאי אך יחד עם זאת אנחנו עדיין ביפן והדגים עדיין מעולים. אם כי איכשהו השעות של השוק נותרו מוקדמות מאוד, כך שכדאי להגיע באזור 8:00-9:30, אנחנו הגענו לקראת 10:00 והיה יחסית עמוס. עדיף כמובן להתפצל בתורים. זה כן מאוד מתוייר אבל כן מאוד איכותי עדיין כי זו יפן והיא אדירה. תמצאו כאן בעיקר אוכל ומזכרות.

דברים שניסינו בצ׳וקיג׳י:

*גלידה Cremia בתוך המבנה, עולה 500 ין. מזכירה גלידה של מקדונלדס רק הרבה יותר שווה.

*רול של טונה עם בצל, מגיע עם סויה ווואסבי. עלה באזור ה500 ין לרול ממש גדול. ממש מול המבנה, אי אפשר לפספס את התור.

*טמגו על מקל וטמגו עם צלופח על מקל. קצת מתוק אבל נחמד לנסות.

*שיפוד וואגיו A5, השיוש הכי יפה שיש. לגמרי ביס שאפשר לחלוק כי הוא קצת כבד אבל עדיין שווה לנסות. עולה 90-100 ש״ח

*אכלנו גם ניגירי של כל מיני חלקי טונה
*מוצ׳י בטעמי מאצ׳ה וסאקורה

*שתינו מאצ׳ה.
*אכלנו שיפודים עם סלמון מצופה ברוטב וגם פיש קייק עם תירס.

Akihabra-

נקרא גם רובע החשמל. תוכלו למצוא כאן בעיקר מוצרי חשמל, אלקטרוניקה וגם הרבה מאוד פרטי אספנות כמו בובות או דיסקים וכו׳. אם בחרתם לקנות מוצר חשמל כלשהו שימו לב למתח החשמלי, ודאו שאין הבדל מהארץ.

מה עשינו באקיהברה?

*הלכנו לחנות אלקטרוניקה Yodobashi Akiba בעלת 7 קומות עם מגוון מוצרים מצעצועים ומשחקים למוצרי חשמל ולרובוט אחד ייחודי בקומה 6 שעולה 13500 ש״ח ואפשר לשחק איתו.
הלכנו לMandrake, שימו לב שיש שני סניפים אחד קטן יותר שקרוב ליודובשי והשני גדול יותר. הקטן עמוס פחות. יש כאן מוצרי אספנות, בובות, דיסקים, קלטות, תחפושות ועוד.
*אכלנו ראמנים בUshio, ראמן אחד בטעם ברווז שבשבילו באנו וראמן נוסף בטעם עוף עם ביצה רכה, בצל מטוגן ואספרגוס עטוף בשר. כפי שניתן להבין עפנו דווקא על הראמן עוף שהיה נפלא ומפתיע מאוד בטעם.

Shimokitazawa-

שכונה היפסטרית ומרוחקת ששמעתי עליה בזכות גל ממליה ״פתיתים״, כשהיה לנו קצת זמן קפצנו לכאן בשעות הצהריים. אם כי מומלץ לבוא בשעות הערב/ אחה״צ. השכונה מורכבת מחנויות וינטג׳ וברים קטנים. נחמד מאוד להסתובב כאן. שתי חנויות שהיו מגניבות הן Village /Vanguard וגם הסופר Ozeki.

Odaiba-

הוא אי מלאכותי שנבנה במקור בתור 6 איים שתפקידם להגן על טוקיו,כאשר יש תקיפה מהים. יצרו את האי מפסולת דחוסה והושקעו בו מיליארדים לטובת ובו כמה אטרקציות מפורסמות כמו הגלגל הענק השני בעולם לאחר הלונדון איי, דגם מוקטן יותר של פסל החירות, Team lab ועוד..

אנחנו ביקרנו ביום גשום מאוד שהיה במקרה הערב האחרון שלנו אז לא רצינו לעשות הכל בלחץ. ביקרנו בTeam lab שזו סוג של תערוכה/ תצוגה שהולכים ממש בתוכה וחלקה נוצרה גם ע״י בינה מלאכותית. אני באופן אישי פחות התחברתי אליו בגלל שהוא הרגיש מאוד אינסטגרמי ולא מספיק טוב בעיני. לא מספיק וואו או אותנטי. פשוט מאוד פוטוגני בתמונות וגם קצת מתאמץ. הייתה היו כמה תצוגות שבהן הולכים יחפים והיה ריח של רגליים חזק מאוד. לי באופן אישי זה פגם בחוויה, הרגיש לי לא נקי ולא מספיק שווה כדי להתמסר לזה.

מקומות שהגענו אליהם בלי קשר לאזור שלהם כדי לאכול-

*פיצה PST או בשמה המלא Pizza Studio tamaki0- פיצרייה מאוד מפורסמת שמופיעה במדריך מישלן, כל חומרי הגלם כאן מיוצרים ביפן ולא באיטליה. הפוגה נחמדה מאוכל יפני למשהו כיפי וטעים. אנחנו חזרנו פעמיים. בדר״ אפשר להזמין מקום, אנחנו באנו ובמזל ישבנו על המטבח ובפעם השנייה זכרו אותנו והושיבו אותנו בחוץ אפילו שהיה עמוס מאוד. כפי שציינתי בתחילת הפוסט, היא לגמרי בטופ 5 שלנו. אפשר לראות ממש קרוב משם את הTokyo Tower.

*Kabi- מסעדת פיין דיינינג יפנית עם טכניקות נורדיות. היה נחמד בעיני אבל קצת חדגוני, הרגשתי שחומרי הגלם קצת חוזרים על עצמם. כן טעים אבל לא לכל אחד.

פוג׳י

אולי אחד הסמלים הכי בולטים של יפן הוא ההר פוג׳י-סאן שהוא גם הנקודה הכי גבוהה במדינה. אפשר לראות את פוג׳י מטוקיו, בבוקר האחרון של הטיול ראינו את פוג׳י בראות מושלמת. החלק הטריקי הוא כמה אפשר לראות מההר הקסום הזה. הדבר הראשון שהייתי עושה הוא לבדוק מהי הראות לשבוע שבו אתם בוחרים להגיע, משתנה כל הזמן אבל אין דבר יותר מבאס מלהזמין, להגיע ולא לראות כלום.

פוג׳י הוא הר געש פעיל וההתפרצות האחרונה שלו אירעה ב1707. במרבית השנה ההר מכוסה בשלג ועונת הטיפוס היא מיולי עד סוף אוגוסט

מה עשינו בפוג׳י?

הגענו לפוג׳י מטוקיו באוטובוס בוקר מתחנת שינג׳וקו, ניתן להזמין מהאינטרנט. התחנה נמצאת מול תחנת הרכבת בקומה 3. יש לציין שהאוטובוס מגיע לפני הזמן ויוצא בול בזמן חשוב להגיע לפחות רבע שעה לפני כי העליה כבר מתבצעת 10 דק׳ לפני. הנסיעה אורכת כשעתיים כאשר יורדים בתחנה והולכים ברגל כרבע שעה לכיוון הפגודה.

*Chureito Pagoda- פגודה מהממת בכלל בתקופת הסאקורה יש פשוט נוף מדהים לכיוון ההר. בירידה יש כמה דוכנים שאפשר לקנות בהם אוכל, אנחנו לקחנו דנגו, גלידה עם ממתקי אורז ואבקת אורז וגם פירות ים צלויים. יש לציין שהמקום למטה הפינתי הוא היחיד שראיתי בו צ׳יפס ארוך יפני.

בהמשך לקחנו רכבת לכיוון אגם Kawaguchiko וקו אוטובוס שעשה מסלול מעגלי והגענו לOishi park שגם שם יש נוף מהמם להר. אפשר לקנות שם פירות עונתיים אם כי לא הכי זול.

*אונסן Yurari- בגדול כל מה שאני יכולה לספר זה בעיקר על החנות מזכרות של האונסן הזה כי אני לא הוכנסתי בגלל הקעקועים שלי. נשמעת חוויה מיוחדת. אז אם אין לכם קעקועים, לכו על זה!

הערות:

לא תאמינו כמה היה קשה לכתוב את חלק א׳ בין לבין לארוחות, לסדנאות ולפופ אפ אבל גם בלי קשר זה פשוט חוויה שקשה להוציא אותה החוצה בפעם אחת ולנקז אותה לפוסט. שבועיים מלאים רוויים במלא חוויות מיוחדות. לכן החלטתי שעדיף לחלק את הפוסט הזה לשני חלקים. בחלק השני ארחיב יותר על קיוטו, אוסקה, נארה ופוג׳י וכמובן על מה אני ממליצה לקנות. אם יש לכם בקשות/ רעיונות תכתבו כאן למטה.

שיהיה טיול מהנה, עדן

הפוסט המלצות לטיול ביפן, ארץ השמש העולה חלק 1 הופיע לראשונה ב-Eden eat.

מי שלא יודע מדובר בקרובת משפחה של הטונה, העור והמראה החיצוני מזכיר מעט, היא נפוצה בחודשי הסתיו והחורף, מרקמה ג׳לנטיני אבל בו זמנית נמס בפה. בדר״כ כשצורבים אותה, מכינים אותה לא עד הסוף נניח M וגם בהגשה כנאה היא מאוד טעימה. לעיתים תתקלו בה גם כבושה, זה עושה פלאים למרקם שלה.

החלטתי להכין קבב או קציצת דג כיפית עם קריצות מעט אסייתיות: למון גראס, ג׳ינג׳ר, יוזו קושו(סוג של סחוג יפני עם ארומה חזקה של יוזו), סויה.

כמה דברים על פלמידה לבנה

נקרא גם פלמוד ובאנגלית Spanish Mackerel, מהגר אלינו מים סוף. עונתו מתחילה באוקטובר ומסתיימת במרץ. נפוץ מאוד באוקיאנוס השקט בחופי אוסטרליה, הודו, יפן וסין. טעמם של הפלמידות הבוגרות נחשב למשובח יותר בשל המזון שהן אוכלות אך לרוב לא ניתקל בדגים ענקיים בחופי הארץ.

הערות:

חומרי גלם:
*החלטתי להשתמש בפלמידה בשל המרקם שלה שבשונה מהרבה דגים לא דרש ממני לטחון את הדג אלא לקצוץ וגם לא הוספתי פירורי לחם למסה או ביצה, המרקם עדיין אוורירי ולא דחוס. ניתן להחליף את הדג בדג לבן אחר כמו: לברק, דניס, מוסר, לוקוס. ייתכן ותצטרכו להוסיף ביצה או פירורי לחם. אני תמיד ממליצה לטעום חתיכה קטנה מהמסה, אפשר לצרוב ולראות את המרקם.
*אם אין לכם יוזו קושו, תוכלו להוסיף גרידת לימון ופלפל חריף. אם כי בעיני זו תוספת מרעננת מאוד.
אופן ההכנה:
*אני מאוד אוהבת לצרוב בגריל או במחבת פסים בבית.
*אפשר לשפד על שיפוד או על למון גראס שנשאר לכם, אפשר גם להכין קציצות פשוט.

Print

קבב דגים הכי כיפי שיש

איך מכינים קבב דגים עם עשבי תיבול על שיפוד

Course Main Course, ארוחת צהריים, על האש

Cuisine טורקי, יווני, ים תיכוני

Keyword בצל, בצל ירוק, ג׳ינג׳ר, דג, יוזו קושו, כוסברה, למון גראס, נענע, סויה, קבב, שום, שיפוד

Servings 16 יח׳

Equipment

• 1 קערה
• 1 סכין
• 1 קרש
• 1 כף
• 16 שיפודים
• 1 מייקרופליין

Ingredients

מרכיבים לקבב:

• 1.500 קילו פלמידה לבנה, יש לפלט ולקצוץ את הבשר סה״כ בשר 650-700 גרם
• רבע צרור כוסברה קצוצה דק
• רבע צרור עלי נענע קצוצים דק
• 2-3 יח׳ בצל ירוק קצוץ לטבעות דקות
• 1 יח׳ בצל לבן בינוני קצוץ או 5-6 יח׳ שאלוט קצוץ לקוביות קטנות
• 2 יח׳ שיני שום בינוניות מגוררות
• 0.5-1 כפית יוזו קושו
• 4-5 כפות סויה יפנית איכותית
• 1-2 יח׳ למון גראס (עדיף את החלק התחתון)
• 1-1.5 כפיות ג׳ינג׳ר קצוץ לקוביות קטנות
• לפי הטעם מלח דק

מרכיבים לסלסת ירקות שרופים:

• 1 יח׳ בצל לבן בינוני
• 5-6 יח׳ עגבניות מגי
• לפי הטעם שמן זית
• לפי הטעם מיץ לימון
• לפי הטעם מלח
• 1 כפית פלפל חריף קצוץ/ סחוג/חריף מותסס
• אופציונלי: עלי כוסברה/פטרוזיליה קצוצים דק

Instructions

מתחילים מהדג:

• מפלטים את הדג או מבקשים פילטים ללא עצמות, מורידים את העור וקוצצים בסכין.
• קוצצים בצל,ג׳ינג׳ר, את עשבי התיבול(בצל ירוק, כוסברה ונענע), מוסיפים את השום המגורר, את היוזו קושו ואת הסויה ומערבבים בקערה במשך מספר דקות עד שהמסה מתחברת. טועמים את המסה ומוסיפים לפי הטעם מלח דק. מומלץ לנסות חתיכה קטנה על מחבת. מעבירים את המסה לקירור של לפחות חצי שעה
  
• מקבבים את הדג על שיפודים, ניתן להיעזר בקערה עם מעט מים כדי לחבר את הכל יחד.
• מחממים מחבת פסים או גריל, ניתן לשמן במעט שמן זית. מוסיפים את השיפודים וצורבים עד שמוכן. בתיאבון.
  

לסלסה:

• צולים על בגריל או ישירות על הגז את הבצל ואת העגבניה עד להשחמה. מעבירים לקופסא אטומה ע״מ שיתרככו.
  
• לאחר חצי שעה מוציאים את הירקות וקוצצים. מוציאים את העוקץ של העגבניה ואת הקליפה של הבצל. מעבירים לקערה ומתבלים. בתיאבון
  

הגשה:

• מומלץ להגיש עם צזיקי, עשבי תיבול וחריף על לאפה או בצלחת בתיאבון
  

הפוסט קבב דגים עם עשבי תיבול לפתיחת שולחן הופיע לראשונה ב-Eden eat.

זה פשוט מחוז ששוווה לבקר בו, לא פחות מטוסקנה ואם אתם אוהבי יין מושבעים זה המקום בשבילכם אבל אם אתם מחפשים פיצות ופסטות ושופינג אולי פשוט תגיעו לטורינו וזהו. בעיני שילוב של העיירות ושל העיר זה פשוט איזון מושלם וככה לא נמאס משום דבר. באותה פעימה נרגעתי ונהנתי מהנוף לצד יין בברברסקו וגם עשיתי שופינג בטורינו.

חובה חובה חובה! אני יודעת שלא שבעתי ובא לי עוד ואני אתן גם את הדוגמא הכי פשוטה. הענבים היו אחרים, היו כאן ענבים שהם הכי טעימים שאכלתי בחיים שלי. וואו. נשארתי בלי מילים.

קצת על המחוז

מחוז פיימונטה ממוקם בצפון איטליה בצד המערבי שקרוב לצרפת, לשוויץ ולאלפים. בירת המחוז היא טורינו שהיא העיר השלישית בגודלה באיטליה. בעבר הרחוק מאוד, בירתה של איטליה הייתה טורינו. המחוז ידוע בשל אגוזי הלוז הטובים ביותר, מקלות הגריסיני, פניני, אנילוטי, פטריות הכמהין הלבנות, פטריות פורצ'יני, תנועת הסלואו פוד, יינות ברולו וברברסקו, פסטת חלמונים ועוד…

פרטים טכניים לנסיעה

השכרת רכב- חובה להשכיר רכב ע"מ להגיע לעיירות מחוץ לטורינו. ההתניידות היא דיי נוחה אך יש כמה דברים חשובים. כמובן שצריך לעשות ביטוח, להיצמד למהירויות שמשתנות לעיתים תכופות ולשים לב שלעיתים יש כבישים מאוד צרים ומפותלים. כמו ביוון למשל, גם כאן אם תסעו לאט או אפילו סביר, ייתכן שיעקפו אתכם גם כשכביכול לא אמורים נניח בפס עבה או כפול. אל תיבהלו מזה. הרכב פשוט הציל אותנו, אנחנו שכרנו מחברת SIXT רכב אוטומטי. כאשר תגיעו לחניות שימו לב היכן מותר להחנות והיכן לא. השלטים יחסית מובנים הרבה יותר מת"א, לעיתים תצטרכו להשאיר חשבונית ממדחן עד השעה המיועדת על הדשבורד.

סים מקומי- לא משנה כמה יהיו כרטיסים חדישים שלא דורשים החלפת כרטיס, תמיד אעדיף אחד מקומי כדי שיהיו לי שיחות למסעדות, למוניות או למקומות. אני עשיתי סים בטורינו בVodafone בעלות של 25 יורו לחבילה של 50 ג'יגה ושיחות של 20 דק' למספרים מקומיים. זה מאוד עזר לי.

הזמנת מקומות למסעדות– אין מה לעשות יש מסעדות שחובה להזמין אליהן מקום. לעיתים גם הפשוטות ביותר. ניסיתי שזה לא ינהל או יתחום את היום שלי. לעיתים אפשר גם להגיע בשעות מוקדמות.

שעות פעילות- חשוב לדעת שבאיטליה יש סיאסטה, הפסקת צהריים ארוכה שבה מקומות סגורים. לעיתים יש עיירות שיש להן יום חופש במהלך השבוע. שווה לבדוק מראש עסקים בעיר ולפי זה להסיק את זה. לצורך העניין, לא תוכלו להשיג ארוחת צהריים אחרי השעה 14:30. לנו יצא פעמיים שפספסנו ארוחת צהריים. מדי יום יש הפסקות צהריים בין השעות 12:30-15:30/16:00 וארוחות צהריים מוגשות מ12:00-14:30/15:00 לאחר מכן לא ניתן לאכול עד 19:00.

מכשול שעלול לייאש אתכם– מי שכבר מכיר את איטליה קצת יודע שיש כאן קטע עם מחוזות ואוכל שהם מתגאים בו. לצורך העניין לא תמצאו כאן קרבונרה או ארנצ'יני.
יש כאן מנות מאוד ברורות של המחוז והן:

*ויטלו טונטו- פרוסות עגל דקיקות מבושלות עם רוטב טונה. מנה אלוהית שבה כל מרכיב משלים בצורה מושלמת את השני.
*טיירין- אטריות חלמונים חתוכות בסכין ברוטב ראגו/ חמאה ופטריות כמהין לבנות
*אנילוטי- ממולא בשר מוגש על מפית בד ללא רוטב/ ברוטב חמאה ומרווה/ ברוטב בשר עמוק
*ריזוטו מאורז קרנרולי
*קרנה קרודה- סוג של טרטר בקר עדין עדין ורך(בעיני עדין מדי אבל טעים, מזכיר קצת טרטר דג מרוב העדינות)
*באניה קאודה- רוטב חם מהמאה ה16 שמכיל אנשובי ושום
*בשר ברוטב יין מברולו- טעים מאוד אבל לא משהו שלא טעמתם
*שוקולד שנקרא Gianduiotto
*עוגיות שונות שמכילות אגוזי לוז(אלו עם החלבון הן האהובות עלי)
*Bonet סוג של פלאן עם אמרטי ורום.
*Bicerin- סוג של שוקו חם משולב עם קפה ושמנת(אני פחות התחברתי).
*ערמונים מסוכרים- ערמונים שמתבשלים בסירופ סוכר ועטופים בגלייז מתוק ושקוף. (בהתחלה ניסיתי לקנות בסופר וזה היה גרגירי ולאחר מכן אכלתי בבית קפה בברה ופשוט לא התחברתי)

אותן מנות חוזרות על עצמן במסעדות מתוך גאווה. סביר להניח שבעיירות קטנות כמו ברולו, ברברסקו, לה מורה וכו' לא תמצאו מסעדות אחרות, נניח מסעדת סושי לא תמצאו.

מה עושים במחוז פיימונטה ולאן נוסעים?

טורינו– אין כמו ערים גדולות, אני מתה עליהן וטורינו היא עיר מאוד יפה. מצד אחד היא לא מרגישה גדולה מדי וזרה בלי אופי ומצד שני עדיין יש לה מה להציע. יש כאן הרבה מוזיאונים ותרבות, מגוון מסעדות שירענן אתכם קצת מהאוכל הפיאמונטזי, פארק עוצר נשימה שחזרנו אליו 3 פעמים, שופינג וכמו בכל איטליה פשוט מקומות יפים ברחוב עם מלא היסטוריה וערך מוסף. יש כאן גם שוק וינטג' בימי שבת ולאורך השבוע מלבד יום ראשון, שוק פתוח דיי גדול עם אוכל, בגדים וכלים לבית. אחלה של עיר.

מקומות ללכת אליהם בטורינו ובקרבתה:

*מוזיאון לאומנות עכשיווית Castello di rivoli- ממוקם כחצי שעה מחוץ לעיר כך שאם אתם לא חובבי אומנות גדולים, אתם ממש לא חייבים להגיע לכאן. המוזיאון ממוקם במצודה ששימשה כאחד המעונות המלכותיים של בית סבואה. במוזיאון תפגשו במיצגים משונים, תלוי מאוד בתערוכה שתהיה, אני פחות התחברתי באופן אישי אבל המבנה מאוד מרהיב והנוף לעיר הוא מאוד יפה. עלות כניסה: 10 יורו.

*פארק ולנטינו Paco del Valentino- אחד הפארקים הכי יפים שהייתי בהם בחיים שלי, יש כאן נוף עוצר נשימה וכיף מאוד לטייל כאן. בדרך תזכו לנוף מאוד יפה לנהר וגם תפגשו בסנאים. ממליצה ללכת עד לBorgo medievale שהוא כבר משוחזר מימי הביניים.

*Porta Palatina- שרידים של שער העיר מהאימפריה הרומית אל העיר העתיקה.

*Mercato Centrale Torino- השוק של טורינו. נחשב לשוק הפתוח הגדול ביותר באירופה. כאשר ברחבה תוכלו למצוא ירקות, פירות, כלי בית, בגדים ועוד.

בנוסף קיימים שווקים מקורים צמודים כאשר באחד נמכרים בשר וגבינות והשני הוא סוג של שרונה מרקט. אציין כי האוכל סביר אבל לגמרי לא חובה לאכול כאן. יצא לי לאכול במאפייה מריטוצו, פוקאצ'ה מתוקה ולחמניית בריוש שוקולד שהייתה הכי מוצלחת מכולן. כמו כן, אכלנו גם פיצה ואוכל פרואני – מנה אחת עם דג נא וAji amarillo מאוד מוצלחת ומנה נוספת עם אורז ובשר לבן שהייתה סבירה ומאוד שומנית.

*גלריה לאומנות מודרנית GAM- גלריה שמאוד חיבבתי, יש כאן יצירות מהמאה ה19 ומהמאה ה20 ובאופן כללי מאוד כיף לעבור ליד כל תמונה. ממליצה בחום. עלות כניסה: 10 יורו.

*Gran Balon- השוק של יום שבת, שוק וינטג' נחמד ובו הרבה רהיטים, פסלים, צלחות, כלים וכו'. נחמד להסתובב כאן אבל אחרי שמבקרים בשוק של פריז אין מה להשוות. עדיין שווה לקפוץ.

*הארמון של טורינו- הארמון של בית סבויה אשר נבנה במאה ה16. ניתן להיכנס לתוכו בעלות כספית.

*כיכר מאדאמה- כיכר המכילה ארמון נוסף מבית סבויה.

*שופינג בVia Roma- אני באופן כללי מאוד אוהבת לטייל וללכת לאיבוד אבל במקרה הזה אי אפשר לפספס שמדובר ברחוב ראשי עם מגוון הרשתות המוכרות וגם כאלו שלא. תמיד תמצאו כאן הכל יותר בזול והרבה יותר בסטייל מבארץ.

*פסטיבל השוקולד- כשביקרנו כאן זכינו בפסטיבל שוקולדים שמתקיים בחודש אוקטובר-נובמבר והיה כאן מגוון רחב של שוקולדים איכותיים עם אגוזי לוז, פסלי שוקולד, קפה, שוקו חם, קנולי, עוגיות מדרום איטליה, קרמינו- סוג של פאדג' של האזור ועוד. באופן כללי השוקולד מאוד איכותי ואני ממליצה בחום לקנות.

איטאלי- בטורינו תמצאו את הסניף הראשון שנפתח. איטאלי היא חנות/ סופר גדול המכיל ירקות, פירות, גבינות, בשר, דגים ופירות ים, פסטות טריות, בית קפה, ספרייה ולעיתים גם גלידות וקינוחים(תלוי מאוד בסניף). בין היתר תמצאו כאן גם מגוון של פסטות יבשות, שמני זית, מחיות, תמציות, רטבים, אורז לריזוטו, כלים למטבח, בלסמי ומה לא? יגידו שזה תיירותי, בסדר יש מצב.. אבל עדיין יש כאן דברים מאוד טובים וזה לגמרי סוגר פינה למתנות לחברים/משפחה.

ברברסקו- היא עיירה קטנה שמתמחה בייצור יין. יש כאן נוף מרהיב ופסטורלי לכל שורות הגפנים ולבתים הצבעוניים. חשוב לציין כי אין כאן הרבה מסעדות ולעיתים הן גם נסגרות מוקדם מאיך שנכתב באינטרנט. תוכלו לבקר כאן אצל יצרני יין. אנחנו ישנו בCasa Boffa מקום של יצרן יין עם נוף מרהיב, טעימות יין שתוכלו להוסיף אליהן סלמי, גבינות וגריסיני. תמורה נהדרת לכסף שלכם. יש כאן ארוחת בוקר רגילה. בימי ראשון יש שוק מקומי קטנטן שכולל מוצרי גבינה ,גריסיני, נקניקים, מוצרים מאגוזי לוז- מחיות, אגוזים מקורמלים, עוגיות, דבש ועוד.

חשוב לציין שאין הרבה מה לעשות בברברסקו אבל נעים מאוד לישון כאן ויש נוף נפלא. כמו כן, אני פחות ממליצה על לנהוג כאן בחושך למי שלא אוהב לנהוג.

אלבה- היא עיירה גדולה יותר שידועה בפסטיבל הכמהין הלבנות השנתי שמתקיים בה בעונת הסתיו. אנחנו זכינו להגיע לשם. באופן כללי עיירה שמאוד כיף להסתובב בה, יש כאן רחוב מרכזי עם קניות, מסעדות ובאופן כללי אם אתם אוהבים יותר מקומות גדולים, שווה לישון כאן. יש כאן שוק יום שבת שחובה להגיע אליו, לצערי לא הספקנו הפעם.

פסטיבל הכמהין הלבנות באלבה- פסטיבל שנתי שמתקים בין אוקטובר לנובמבר בעונת הסתיו ובשיא עונת הכמהין הלבנות. ניתן לקנות כרטיס מראש שכולל כניסה, ניתן להוסיף תוספת לטעימות יין ולקבל מתלה וכוס עם תלושים ליין אדום ולבן. בפסטיבל עצמו תמצאו הרבה פטריות עם תג מחיר ובעיקר ריח מטורף שהן מפיצות. תוכלו להריח, לשאול שאלות וכמובן לקנות. בפסטיבל תמצאו גם דוכנים עם פטריות פורצ'יני, עוגיות, מאפים מקומיים, שוקולדים, אגוזי לוז, יינות ועוד. אציין כי גם ברחוב הראשי באלבה תוכלו למצוא פטריות כמהין אבל נחמד לקפוץ לשם פעם אחת בחיים.

ברה- היא עיירה גדולה יותר שנורא התרגשתי להגיע אליה. ידועה בשל האוניברסיטה למדעי הגסטרונומיה שניתן לבקר בה וגם כי ממנה צמחה תנועת הסלואו פוד שהיא בעצם ההפך מאוכל מהיר. הלוגו שלה הוא חילזון, תוכלו לראות את זה המון בעיר ולעיתים גם בתפריטים של מסעדות. התנועה נוסדה ע"י קרלו פטריני בשנת 1986 במחאה כנגד האוכל המהיר (הייתה גם הפגנה מפורסמת ברומא מול הסניף הראשון של מקדונלדס עם לזניות). התנועה מקדמת מספר דברים: הגברת המודעות לסיכון בצריכת אוכל מהיר, שימוש בקוטלי מזיקים, הנדסה גנטית, החסרונות בחקלאות התעשייתית, ארגון פסטיבלים שסובבים סביב מטבח מקומי, שימור וקידום מוצרי מזון קדומים ועוד..

דברים שאפשר לעשות בברה-

*לבקר באוניברסיטה

*לתאם מראש סיור בחנות הגבינות Giolito- סיור חובה בעיני בחנות בת 4 דורות שהחלה ע"י אישה. החנות איננה מייצרת גבינות אלא מיישנת אותן. יש כאן מגוון רחב מיצרנים קטנים או גדולים וגם גבינות שכמעט ולא מייצרים. הסיור אורך כשעה וחצי בערך ובמהלכו מקבלים המון הסברים ולבסוף טועמים לא פחות מ13 גבינות. אם יש גבינה שמעניינת אתכם, תבקשו מראש לטעום. ממליצה בחום על הגבינה עם עלי הערמונים וכמובן על כל הגבינות המבוגרות והבשלות שהן בדיוק הטעם האישי שלי, לא לכל אחד. עלות למשתתף היא 30 יורו. אני הזמנתי דרך המייל או האתר.

*ביקור בספרייה של הסלואו פוד- לחנונים שביננו או אלו שרוצים להעמיק קצת, יש כאן ספרייה מהממת. רכשתי מספר ספרים רובם באיטלקית אבל יש גם באנגלית קצת.

*השוק ביום רביעי- שוק שמתקיים בפיאצה Giolito ביום רביעי בבוקר ובו תוכלו למצוא ירקות ופירות, דבש, אגוזים ועוד. יש כאן יופי של חומרי גלם. ממליצה.

*ביקור בLOCAL- חנות שמכילה חומרי גלם מקומיים, נקניקים, גבינות ועוד כאשר הרעיון הוא שרשרת אספקה קצרה. כמה שפחות גורמים מקשרים. היא גם החנות של האוניברסיטה למדעי הגסטרונומיה.

*Signora delle spezie- חנות תבלינים בעיר ברה. הכל פשוט מאוד נקי ומסודר, יש כאן המון סוגי אגוזים, חליטות תה ותבלינים. נחמד אם אתם צריכים משהו. אני אהבתי מאוד את החליטת פירות יער וגם את האיכות של הצנוברים(שנראים שונה ממה שיש לנו בארץ) וגם אגוזי הלוז ברמה מטורפת.

עיירות קטנות שנחמד לקפוץ אליהן לקצת-

Monforte d'Alba- יש כאן שוק קטנטן בימי שני. לגמרי לא חובה להגיע במיוחד אבל נחמד להסתובב בעיירה והדרך מאוד יפה. כמעט בכל עיר תמצאו איזו כנסיה יפה.

Serralunga d'Alba- עוד מקום שהגענו אליו עם האוטו והיה נחמד לטייל בו בסמטאות ולהנות מהנוף היפה והמרגיע.

La Morra- עיירה קטנה לא רחוקה מברולו עם סמטאות של העיר העתיקה שהן מאוד יפות וכיף להסתובב בהן.

Saluzzo- עיירה עם מבנים מימי הביניים. כמו בכל העיירות גם כאן יש סמטאות מאוד יפות ששווה לבקר בהן.

איפה אוכלים?

מסעדות:

*Momenti Gourmet- מסעדה פיאמונטזית באלבה שמתחלקת לתפריט מלוח, כמהין ומתוק. מורכבת משף ושף קונדיטור המנהלים אותה, השתדלנו להזמין כל פעם קצת כדי להשאיר מקום. ניסינו כאן אנילוטי בשר ברוטב בשר ומנה מתפריט הכמהין של פסטת טיירין עם כמהין לבנות וחמאה. האנילוטי היה פשוט מעולה, הטוב ביותר שאכלנו בטיול ולעומת זאת הטיירין היה לי עדין מדי.

*Osteria dell'Arco- עצירה שהיא חובה בעיני, המסעדה עם האוכל הכי טעים שאכלתי בטיול. אכלנו כאן טיירין בשר ברוטב בשר וזו הייתה מנה נפלאה, עשירה והמרקם של הפסטה היה כל כך טוב. אכלנו גם רביולי עשבים במילוי גבינת פונטינה, עוד מנה מעולה ועשירה עם הרבה כוח. מנה נוספת שהייתה פשוט וואו בקול רם הייתה ביצה בקוקוט עם כמהין לבנות. בגדול 3 מרכיבים: ביצה, קרם גבינה שמנתי וכמהין לבנות וזה היה מטורף. לגמרי מנה חובה בעונת הכמהין. בגזרת הקינוחים אכלנו פנקוטה שהייתה עם מרקם פשוט חלק וקרמי וגם זביונה עם ביסקוטי אגוזי לוז. בקיצור תגיעו לשם.

*Osteria del Boccondivino- מסעדה שהבעלים שלה הם אותם הבעלים של Osteria dell'Arco, ממוקמת בברה ומכילה הרבה מנות שהן סלואו פוד. גם כאן הגיע אלינו תפריט נפרד לעונת הכמהין. אכלנו כאן קרנה קרודה עם כמהין לבנות בעיני מנה קצת עדינה, הבשר היה עדין כמו דג טרי, ממש נמס בפה. המנה האהובה עלי בארוחה הייתה ויטלו טונטו שבה פרוסות העגל השתלבו מושלם עם רוטב הטונה. מנה חובה בעיני.
אכלנו גם ניוקי עם גבינת Raschera לי זה היה עדין מדי. מנה שהיה כיף לאכול אותה הייתה בשר בבישול ארוך עם רוטב יין מברולו. לא משהו מתחכם אבל מאוד טעים.

*Battaglino- מסעדה מקומית בעיר ברה. אכלנו כאן ארוחת צהריים יחסית מהירה והזמנו שתי מנות: רביולי אורז וכרוב עם צלפים ואבקת אנשובי ומנה נוספת שחילקתי ל2 סוגי הגשות: אנילוטי בשר ברוטב חמאה ומרווה ואותו אנילוטי ללא רוטב על מפית בד. דרך מסורתית להגשת האנילוטי. מסעדה נחמדה אבל לא חובה, הכל קצת עדין מדי.

*Pizzium- פיצה נאפוליטנית פשוט מעולה שהייתה ממש דקה הליכה מהמלון שלנו בטורינו. לא יקר כאן יותר מדי ואפשר למצוא כל מיני פיצות עם תוספות שונות והשוס? יש כאן סלטים בתפריט שזה אחד הדברים שלא מוצאים באיטליה. אפשר להזמין מקום באתר שלהם או להירשם כשאתם שם.

יפני:

*Koi restaurant- מסעדה יפנית עם סושי ומנות דג, פירות ים, גיוזות ונודלס. האוכל פה חמוד אם בא לכם משהו לא יקר שסוגר פינה. התפריט פשוט עצום והאוכל יוצא במהירות. מהמקומות שאפשר לשבת בהם לקצת ולהמשיך. מושלם לקפוץ אם נמאס לכם מהאוכל האיטלקי.

קפה-

*Bottega delle Delizie- בית קפה ברמה מאוד גבוהה שממוקם בברה. אם אתם אוהבים קפה, אסור לוותר.

*Converso- בית קפה ותיק בעיר ברה. יש כאן אחלה קפה פשוט רגיל לא מתחכם. ויש גם קינוחים צמוד לשם. אם בא לכם פשוט קפה רגיל.

*Orso- Laboratorio Caffe- בית קפה בטורינו עם קפה ברמה נפלאה. הכל כאן מהיר מאוד והכי כיף בדרך לפארק לקחת איזה קפה ולהתחיל את היום או לחלופין כשחוזרים. צמוד לשם תמצאו את הגלידה שהייתה הכי טעימה לטעמי וגם מאפיה נחמדה.

*Bar Antica Piazza delle Erbe- בית קפה בטורינו שפתוח מ6 וחצי בבוקר. לאלו שמתעוררים מוקדם ומחפשים קפה נורמלי בבוקר. ביקרתי כאן 3 פעמים ב3 ימים. ויש כאן גם שוקולדים טובים שתוכלו לקנות ליד הקפה. קחו את הקטנים ב80 סנט. יש כמובן גם מאפים אבל הם פחות מגרים.

*Ingrossominuto- עוד בית קפה ליד המלון שישנו בו ופתוח מ7 בבוקר ויש בו קפה טעים.

מתוקים-

*Giamp pasticceria- פטיסרי חדש בעיר ברה. הכל כאן היה נחמד אבל לא איזה משהו מטורף. אם בא לכם משהו מתוק לגמרי נחמד לעצור. אכלנו קינוח שוקולד, דלעת ושקדים ספיישל לחודש אוקטובר וקינוח נוסף של פיסטוק ופירות יער שהיה המוצלח מבין השניים.

*IANO- גלידריה שממוקמת בעיר ברה, המרקם שלה מעולה והיא מתוקה במידה הנכונה. אכלתי כאן טעם נוצ'ולה וטעם לימון של סורנטו עם מרווה.

*Mara dei Boschi- גלידריה בטורינו שמצאנו במקרה כשחיפשנו בכלל בית קפה שצמוד אליו. זו הגלידה הכי טובה שאכלנו כל הטיול עד כדי כך שחזרנו שוב ביום שאחרי. נחמד לשלב הליכה בפארק ולנטינו עם הגלידה. אנחנו אכלנו פיסטוק עם הדרים ונוצ'ולה עם ג'יאנדויה ואגוזים מקורמלים. פשוט גלידה מדהימה.

יין-

*Zero- בר יין מאוד נחמד עם אווירה טובה בעיר ברה. אפשר לקנות כאן בקבוקים או להזמין כוסות או טעימות. יש כאן גם יינות טבעיים. ממוקם בעיר ברה.

*Vinoland- חנות יין בעיירה ברולו שאפשר לתאם בה מראש טעימות יין של האזור/ רק של ברולו או משולב גם עם ברברסקו. בסוף החנות יש חלון עם נוף מטורף על העיירה.

*La vita turchese- חנות יינות שממוקמת בעיירה ברולו ומציעה בתיאום מראש טעימות יין שונות לפי נושאים. ממליצה בחום להזמין מקום לשקיעה. אפשר לשבת בחוץ או בפנים. באופן כללי הבעלים סטאפנו מכיר הרבה מקומות ויקבים וגם מסביר בצורה מאוד מעניינת על איך השוני באדמה משפיע על היינות השונים באזור. מאוד מעניין ומומלץ בחום. ניתן להזמין מקום בטלפון שלהם או באתר.

*Casa Boffa- מקום של B&B שנמצא בברברסקו ומייצר יין. הבעלים סופר נחמד ומאוד אדיב, גם כאן ניתן לתאם טעימות יין או פשוט להגיע(תלוי בעומס) ולשבת ליין עם או בלי גבינות, סלמי וגריסיני. יש כאן נוף מטורף לכל מיני כרמים ולברברסקו עצמה. גם מבחינת לינה VFM מעולה.

*Luogo Divino- בר יין בטורינו שיש בו מגוון רחב מאוד כולל יינות טבעיים ומנות קלילות לארוחת ערב. אם בא לכם גיוון מהאוכל הרגיל זה יבוא לגמרי בטוב. יש כאן גם מנות מבוססות ירק שזה בכלל חלום בשביל הגוף שלכם אחרי שבוע שכזה. האוכל נחמד מאוד ולגמרי סוגר פינה.

בר:

Montefiori Torino- בר קטן שנמצא צמוד לפיצה Pizzium נורא נחמד לקחת כאן קוקטייל או כל משקה אחר שבא לכם ולשבת בפיאצה. יש אווירה טובה.

מאפיות:

*Panetteria fratelli cravero- מאפייה קטנה בברולו שמייצרת מדי יום קרקרים בטעמים שונים ומקלות גריסיני מאוד מוצלחים. מוכרים כאן גם כריכים בהרכבה, מוצרים יבשים ומעט מאוד ירקות. כמו כן, תוכלו גם לקנות כאן עוגיות מקומיות עם אגוזי לוז, המועדפות עלי הן אלו שמוכנות עם חלבון ביצה. אני לא ממליצה על הפוקאצ'ה, היא שומנית ולא מוצלחת כמו השאר.

Perino Vesco- מאפייה בטורינו שמוכרת לחמים, מאפים, עוגיות ועוד. אני אהבתי מאוד את הפוקאצ'ות שלהם, יש אחת עם רוטב עגבניות ועוד אחת עם בצלים והן היו נפלאות. יש גם פוקאצ'ות שאין עליהן כלום. באופן כללי רמה מאוד גבוהה של מאפיה.

Ficini- מאפייה בטורינו עם לחמים, עוגות מהאזור, עוגיות ועוד. אכלנו כאן לחם שטוח עם ענבים, עוגת תפוחים, עוגיות אגוזי לוז(אלו של ברולו הכי טעימות) וקנינו פנטונה שזה לחם של חג המולד שאני ממליצה מאוד לחפש אם אתם שם. הוא אוורירי, עשיר מאוד בטעם ויש בתוכו הדרים שהם חלומיים.

לסיכום,

פיימונטה הוא מחוז חובה בעיני. זה באמת אחד הטיולים הטובים ביותר שעשיתי בחיי. ממליצה בחום להגיע לכאן.
אם אתם בקטע של אוכל, יין ונופים זה המקום בשבילכם.
מקווה שעזרתי,
עדן

המלצות נוספות באיטליה:

*המלצות לטיול בבולוניה ומודנה
*המלצות לטיול ברומא
*המלצות לטיול בנאפולי

הפוסט המלצות לטיול במחוז פיימונטה הופיע לראשונה ב-Eden eat.

לטיול הזה הגעתי עם אפס ציפיות, מצאנו טיסה מאוד משתלמת דרך חברת ריינאייר וסגרנו הכל תוך 10 דק'. כשפניתי להמלצות, הדעות היו חלוקות. היו כאלה שטענו שזה אחד המקומות המדהימים שהם ביקרו בהם והיו כאלה שאמרו לי שנורא משעמם. תוך כדי הזמן שחלף עד ליום הטיסה, הקפדתי לדקור כל מיני נקודות על המפה בתקווה להגיע אליהן.

ובכן, נחתנו בשעה מאוחרת כך שכל מה שראינו זו הדרך למלון הדירות שלנו ששכן בעיר העתיקה. במבט של 12 בלילה, מהמם ואם תשאלו אותי גם בכל שעה אחרת ביום. אני לגמרי מסכימה שזה אחד המקומות המדהימים.

קצת על חאניה

כבר כשמגיעים לעיר העתיקה אי אפשר שלא לשים לב להיסטוריה שאופפת את המקום. מדובר בעיר השניה בגודלה באי, כאשר היא מחולקת לחלק העתיק ולחלק המודרני. בחלק הראשון תזכו לראות סמטאות ציוריות ובתים מזעריים. בהרבה מקומות תראו גפנים שגדלים מלמעלה. בחלק המודרני תפגשו עיר רגילה לחלוטין ויחסית מאוד תוססת עם הרבה שופינג. כשאני אומרת שופינג אני מתכוונת לספורה, H&M, זארה, ברשקה, סטראדיווריוס, פול אנד בר, OYSHO ועוד

השכרת רכבים

ממליצה בחום לשכור רכב ע"מ להגיע לכל החופים המיוחדים/שמורות טבע. עדיף לשכור מהארץ רכב בחברה מסודרת ולוודא שיש חיישני רוורס, גלגל ספייר, מערכת חדישה וכו'. את הרכב ניתן להחנות ברוב העיר, חשוב לשים לב לשלטים לעיתים יש מקומות שעולים כסף/פריקה וטעינה/מקומות לנכים. לעיתים לקח לנו זמן מה למצוא מקום אבל הרבה פחות מאשר בת"א. חשוב גם לצלם את הרכב מכל הכיוונים לפני הנסיעה. שימו לב בכבישים מהירים לשלטים המורים על מהירות.

תבואו עם נעליים נוחות

מלבד הכפכפים לים/בריכה, חשוב להגיע עם נעליים נוחות בשביל המסלולים השונים. בשביל להגיע לסייטן לימאני יש לרדת במסלול מהר וכך גם בבאלוס בקרוז או ברכב פרטי.

סים קארד

אנחנו רכשנו סים קארד דרך Vodafone בעלות של 32 יורו, הספיק לנו לכל הטיול והיו לנו גם שיחות שזה היה מעולה ושימושי.

הזמנת מקום למסעדות

המסעדה היחידה שהזמנתי הייתה Thalassino Ageri שזו מסעדה מהממת על הים. בעיני חובה בשקיעה.

לינה

ממליצה במרכז העיר על Hotel Samaria.

בשורה משמחת

אפשר להגיד שהיוונים מזכירים את הישראלים. יש כאן המון מנות מבוססות ירק, המון סלטים וזה כיף. אם כי האוכל חביב ואין אוכל מעיף אבל זה לגמרי בסדר. בהרבה מסעדות שתזמינו חשבון תקבלו עוגת סולת ובקבוק קטן עם צייסרים של משקה מקומי וגם הכל כאן מאוד זול. מחיר ממוצע לגירוס נע בין 2.5-3.5 יורו וזה לגמרי סוגר פינה. תוכלו כמובן גם לחלוק מנות ולאכול איך שבא לכם. תרגישו חופשי. אם אתם אנשים של דגים/ פירות ים מדובר בגן עדן.

מה עושים בחאניה ומחוצה לה

איפה ומה אוכלים?

נתחיל מהאוכל היווני שתראו סביבכם כמעט בכל מסעדה או טברנה:

מאזטים: סקורדליה- ממרח שום ותפו"א לעיתים עם שקדים ופירורי לחם, פאבה- ממרח אפונה צהובה(הגרסא המקומית הייתה לי כבדה מאוד), צזיקי, ממרח חצילים עם עגבניות, ממרח פלפלים עם גבינה

סלט מכריתים עם פטה, עגבניות, בצל, סגול, מלפפון, אורגנו ועגבניות מגורדות (או בקיצור סלט יווני)

דאקוס- לחם קלוי עם גבינה רכה מקומית, רסק עגבניות, אורגנו וזית

קציצות זוקיני

מוסקה

גבינה יוונית מקומית מכרתים מצופה ומטוגנת

עלי גפן ופרחי קישוא ממולאים באורז ועשבי תיבול

גירוס עוף/בשר לבן

ארנבת, בשר טלה

פירות ים ודגים על הגריל/ מטוגנים

דגים קטנים מטוגנים

שכבות בצק פריכות עם גבינה מקומית נמסה. מוגש מעל עם קינמון

קינוחים: עוגות סולת, כיסונים מטוגנים עם גבינה מלוחה ודבש, יוגורט יווני ודבש

שתייה: קפה פראפה- קפה אינסטנט(לפעמים יש גם על בסיס אספרסו) שמקציפים אותו עם מכשיר שמנפח אותו, מוסיפים חלב וקרח ומגישים. נחמד מאוד.

אטרקציות בעיר ובסביבה

שוק האיכרים
בימי שני, חמישי ושבת מתקיימים באזור בלוקיישנים שונים שווקי איכרים עם תוצרת מקומית. תוכלו למצוא ירקות, פירות ועשבי תיבול עונתיים, פרחים, מגוון רחב של זיתים, דבש שמופק מפרחי טימין ואופייני לאזור, גבינות מקומיות ועוד.

אנחנו קנינו קצת מכל דבר, תמיד נחמד לנשנש קצת. הגבינה הרכה מוצלחת במיוחד( נקראת Galomizithra). בשוק של יום חמישי יש דוכן של אדם מבוגר שמכין שיפודי בשר לבן עם אורגנו, שמן זית, מלח ולימון בעלות של יורו אחד. נשנוש חביב מאוד ומשתלם.

סמטאות העיר העתיקה והטיילת- אם יש לכם דרך לישון בעיר העתיקה לכו על זה! תוכלו לטייל בסמטאות היפות והציוריות האלו ולהתפעל מהיופי שלהן. אפשר לסייר שם ולהתחבר לטיילת עצמה וגם להסתובב בחנויות המקומיות שנמצאות בסמטאות השונות.

אגם קורנס- במרחק 50 דק' נסיעה ברכב תוכלו להגיע לאגם עוצר נשימה ובעיקר מרגיע. אגם של מים מתוקים שניתן לקחת בו סירת פדלים ולשייט בכולו. פשוט פסטורלי ויפיפה, בתוך האגם ומסביב תראו צבי ים, סרטנים, דגים, אווזים, ברווזים ועוד. חוויה מושלמת לזוגות או למשפחה. עלות לזוג: 10 יורו.

נחמד מאוד לשבת באחת המסעדות לבירה או נשנוש ולראות את הנוף.

באלוס- אחת הסיבות שהתאהבנו בחאניה היא החוף באלוס. חוף עם מי טורקיז וחול בהיר בהיר ולעיתים גם אדום במקצת. במהלך הטיול תתקלו הרבה בכבשים שמסתובבות חופשי בחוף. אני ממליצה להגיע לעיר קיסמוס בנסיעה שאורכת כ45 דקות ולקחת משם קרוז. את הראשון אפשר לקחת בשעה 10:45 כאשר חוזרים באזור 18:00 עלות לזוג היא באזור ה50 יורו. עם הקרוז תוכלו לעצור גם באי נוסף ולטפס למעלות ההר ולצפות בנוף המרהיב. הנסיעה ברכב קצת מסוכנת עם כבישים צרים במיוחד ולכן הייתי ממליצה להימנע מזה.

סייטן לימאניה- אחד החופים היפים ביותר שהייתי בהם שממוקם במרחק של 40 דק' מהעיר חאניה. הדרך היא דרך מאוד יפה בדרך ראינו גפנים, עצי רימון והרבה קקטוסים עם סברסים. דרך רגילה לחלוטין יש לציין שהירידה ב5-7 הדקות האחרונות של הנסיעה היא קצת מפותלת וצריך לנהוג בזהירות ולנסוע לאט מאוד. לאחר מכן יחכה לכם מסלול ירידה מהגבעה של כ10-15 דק' ובסופו תגיעו לחוף המדהים הזה שגם בו תפגשו בכבשים שמסתובבות חופשי ולעיתים גם מטרידות את האנשים. הקפידו לא להשאיר אוכל פתוח וכמובן לשמור על התיקים סגורים. עדיף כמובן להגיע בבוקר המוקדם, לאחר מכן יש עומס רב.

מסעדות ובתי קפה:

מקומות לשתות בהם קפה איכותי או לפתוח את הבוקר:

• Monogram- מקום מאוד נחמד עם ישיבה בחוץ ומגוון משקאות קפה איכותיים מאוד וטעימים. המחירים סבירים והתמורה מעולה. כיף לפתוח כאן בוקר ולטייל בסביבה. אני שתיתי פראפה על בסיס אספרסו עם קרח.
• Kross- רשת בת 3 סניפים של קפה איכותי מאוד, תוכלו לשבת בפנים ולהזמין גם עוגיות/ עוגה.

• Bougasta lordanis- מקום קטן ואינטימי שמגיש מאפה פריך של בצק עם גבינה מקומית רכה ונמתחת. מוגש עם קינמון בצד. חביב ביותר ומנחם, אי אפשר להפסיק לאכול. מנה עולה 3.60 יורו. יש כאן גם קפה אבל העיקר הוא המאפה עצמו.

מסעדות לצהריים/ערב:

• Tamam- מסעדה יוונית בעיר העתיקה שיש בה הרבה תנועה. יש כאן אוכל מאוד טעים יחסית. הזמנו כאן דאקוס שהיה מאוד מוצלח, קציצות זוקיני הכי טעימות שאכלתי בחיים ומנה של ארנבת עם פירה שהייתה טעימה והזכירה עוף. יש עוד הרבה מנות בתפריט אבל רצינו לדגום קצת והמהמעט שטעמנו היה מאוד טעים. עדיף להזמין מקום מראש

• Tokio Joe- מסעדה יפנית מאוד טעימה. קצת מזכירה הכלאה בין סושי פו/ קיסו וכו' לקיצ'וקאי. כל מנה שהזמנו כאן הייתה פשוט טובה מאוד. אם בא לכם לרגע הפוגה קטנה מהאוכל היווני זה בול. הזמנו 2 סוגי רולים שהיו מוצלחים במיוחד מדף הSignature, טטאקי בקר ברוטב עם כמהין(אני פחות מאוהבי הז'אנר אבל זה היה מאוד מוצלח), סביצ'ה ברוטב לצ'ה דה טיגרה שמשלב מטבח ניקיי (יפני ופרואני), סלט ברווז פריך שהיה נהדר ומרענן. בקיצור יופי של מסעדה אם כי המחירים לא הכי זולים.

• Thalassino Ageri- מסעדה נורא מפורסמת במרחק 15 דק' מהמרכז. המיקום הוא בעיקר גולת הכותרת כי היא פשוט ממוקמת ממש על הים ואין רומנטי מזה בשקיעה. בעיני עצירת חובה כי זו פשוט חוויה. בנוגע לאוכל עצמו האוכל סביר לגמרי. לא הטעים ביותר שאכלתי בחיי אבל דגים/ פירות ים בגריל יהיו סבבה לגמרי. תוכלו גם לבחור את הדג שתאכלו כך שאם יש איזה דג מעניין, תמיד כיף לטעום. הכל מאוד טרי. הקפידו להזמין מקום מראש ובדקו מתי השקיעה. פחות מומלץ בימים גשומים.

גירוס:

• Ribeat- מקום דיי פשוט שגילינו במקרה כשירד גשם. הגירוס הכי טעים שאכלנו. יש כאן גריל ענק ותפריט שמגיש מנות כמו דאקוס, סלטים, גירוס, מטוגנים וריבס בשר לבן. גולת הכותרת היא הגירוס המעולה שלהם. הבשר פשוט עסיסי ופריך בו זמנית, הרצועות יחסית בעלות שטח פנים רחב והן דקות. הסלטים מאוד נחמדים ובעיקר לא יקר ואחלה של תמורה. הריבס סבירים אבל אכלתי טובים יותר בחיי.

• Gyradiko- הגירוס ה2 הכי טוב שאכלנו, היה ממוקם ממש ממול למלון שלנו. הבשר היה מאוד עסיסי ובמקום יוגורט היה צזיקי.
• Το Σουβλάκι Όπως Παλιά- הסופלקי כמו קודם, זה הפירוש של השם. מקום חביב מאוד מדורג אצלי במקום ה3. סה"כ יש כאן אחלה וואליו פור מאני. בממוצע גירוס עולה בין 2.5-3.5 יורו שזה סופר זול ולגמרי סוגר פינה.

חטיפים ושטויות:

• אם אתם אוהבים ג'אנק, אל תוותרו על Ruffles בטעם אורגנו או בכללי צ'יפס בטעם אורגנו.
• Caprice- גליליות וופל יווניות שמגיעות בפחית מתכת בטעמי וניל/ אגוזים.

דברים מקומיים שחובה לחזור איתם לארץ:

• דבש מפרחי טימין
• שמני זית
• זיתים
• גבינות כמו חלומי, מאנורי/ גבינות רכות מקומיות.

לסיכום,

חאניה היא יעד מושלם לכמה ימים אם בא לכם לרגע קצת לשנות אווירה ולשלב גם בטן גב וגם סוג של טיול. החיבור בין הטבע והחופים לעיר העתיקה והחדשה הוא מיוחד ומפתיע. אל תצפו לחוויה קולינרית מסעירה. יש גם נפילות ואין הבדלים משמעותיים בין מסעדות. אם מגישים מנה בצורה מסורתית במקום אחד, כך יהיה גם במקום השניץ

הפוסט המלצות לטיול בחאניה כרתים הופיע לראשונה ב-Eden eat.