מה זה טוסטדה?

פירוש השם הוא קלוי, בעצם מדובר בטורטיה קלויה שמהווה את הבסיס למנה. טוסטדות נפוצות ברחבי מקסיקו, ארה״ב וגוואטמלה. הן מוגשות לצד תבשילים או סביצ׳ה, דגים נאים, פירות ים ולעיתים גם בגרסאות צמחוניות. את הטוסטדה אוכלים כמובן עם הידיים.

מה זה טטאקי?

טכניקה מהמטבח היפני שבה בעצם צורבים את הדג/הבשר מבחוץ וזאת ע״מ להוסיף טעמים לעיתים ציפוי מסוים או תיבול וגם המרקם של הדג משתנה מעט. יש שמוסיפים גם נוזלי כבישה או מתבלים לאחר מכן.

הערות:

חומרי גלם:
*בהרבה גרסאות משלבים סלסה מעושנת של פלפל צ׳יפוטלה או Salsa Macha. אני החלטתי ללכת על פיתרון קל יותר ולעטוף את הטונה בפלפל אורפה. פלפל טורקי מעושן סופר טעים. אפשר להשיג אצל אריה חבשוש בלוינסקי.
*תוכלו כמובן לרכוש טורטיות תירס ולטגן/לאפות.
*אם אתם מכינים אני אוהבת לעבוד עם Harina Pan. זה אחלה של קמח שזמין בהרבה מקומות ועושה את העבודה. מכינים איתו גם ארפה.
אופן ההכנה:
*נעטוף את הדג בפלפל אורפה ושמן זית, נצרוב בזהירות ונפרוס רק בעזרת סכין חדה. ניתן לשמור את הדג חתוך במקרר עד להגשה.
*חשוב שהטורטיות לא יהיו עבות מדי, כדי שיאפו/ייטגנו כמו שצריך ולא יהיו מושיות.
*את הבצל המוחמץ ניתן לשמור להרבה זמן כל עוד תעבדו עם כלים נקיים בכל פעם שתוציאו. משדרג כריכים מספר 1.

אופן אחסון ושמירה:
*טוסטדה זה מאכל שתופס לחות. בדר״כ לוקחים טורטיות ישנות ומטגנים/ קולים אותם במקור. אם תרצו לחמם שוב לכו על אייר פריי או תנור כי לאחר זמן מה הטורטיות לא יהיו טעימות כמו בהתחלה.
*את קרם האבוקדו אפשר להכין יום קודם וגם את השמנת החמוצה והבצל והמוחמץ.

Print

איך מכינים טוסטדס מקסיקני עם טונה טרייה

ארוחת צהריים הכי קלילה וכיפית שיש

Course Appetizer, Main Course, Snack, ארוחת ערב, ארוחת צהריים, מנה עיקרית, מנה ראשונה, מתאבן, נשנוש

Cuisine Mexican, מקסיקני

Keyword אבוקדו, בצל ירוק, בצל מוחמץ, דג נא, הארינה פאן, חלפיניו, טאקו, טאקוס, טונה, טוסטדס, טורטיה, כוסברה, לימון, מי חלפיניו, מלח, מקסיקו, עגבניה ירוקה, פינגר ליים, פרשי, שמנת חמוצה, תירס צהוב

Prep Time 1 hour hour

Cook Time 15 minutes minutes

1 hour hour 20 minutes minutes

Total Time 1 hour hour 20 minutes minutes

Equipment

• 1 קרש
• 1 סכין
• 1 פרס טורטיה
• 1 נייר אפייה
• 1 מחבת
• 1 מעבד מזון
• 1 כף
• 1 מלקחיים
• 1 פינצטה

Ingredients

לטאקו:

• 1 כוס הארינה פאן תירס לבן/צהוב
• 1/4 כוס מים(אני מוסיפה בהדרגה ומערבבת אם חסר תוסיפו עוד עד שמתגבש אבל שלא יהיה רטוב מדי)
• 1 קורט מלח

*אם אתם אופים: מרחו במעט שמן זית ומלח, אם אתם מטגנים הוסיפו מלח בסוף. אם הטורטיות קנויות עדיף את הקטנות מהתירס.

לרוטב הירוק:

• 1 יח׳ אבוקדו בינוני- גדול
• 3-4 יח׳ בצל ירוק גבעולים(החלק הירוק)
• לפי הטעם מלח
• 1-2 כפות שמן זית
• 1.5 יח׳ מיץ לימון (נתון לטעם אישי וכמה מיץ וטעם יש ללימון עצמו)
• 1 יח׳ חלפיניו כבוש שלם/ 4-5 יח׳ טבעות
• 1 כף נוזל של החלפיניו
• 1 יח׳ עגבניה ירוקה קטנה חתוכה לרבעים

בצל מוחמץ:

• חצי כוס חומץ
• רבע כוס חומץ בלסמי לבן/יין לבן
• 1-1.5 כפיות מלח
• 1 כפית סוכר לבן
• 1 כפית זרעי חרדל צהוב
• 0.5 כפית סומק טרי איכותי
• 2 יח׳ בצל סגול בינוני/10 יח׳ שאלוט בינוני

שמנת חמוצה:

• 1 מיכל שמנת חמוצה של פעם
• 1 כף יוגורט
• 2 כפות חלב 3%
• לפי הטעם מלח
• לפי הטעם מיץ לימון

דג:

• 1 יח׳ פילה טונה טרייה מחולק ללוין ללא סיבים (לפחות 200 גרם)
• 2 כפות פלפל אורפה
• 1 כף שמן זית
• לפי הטעם מלח מלדון
• לפי הטעם שמן שומשום (אני אוהבת את הישראלי העדין של מגל, שונה מאלו האסייתיים)
• 1 כפית סויה יפנית איכותית

הגשה: פינגר ליים 2 יח׳, עלי כוסברה קטנים ופלח לימון

Instructions

מתחילים מהבצל המוחמץ:

• קוצצים את הבצל דק דק ובינתיים מחממים את כל המרכיבים מלבד הבצל עד שהסוכר והמלח נמסים ומוסיפים את הבצל לבפנים ומערבבים במשך 2 דקות עד שהבצל עטוף ונפרד. מכבים את האש ומשהים לפחות לשעה. ניתן לשמור במקרר בקופסא אטומה/ צנצנת מעוקרת.

קרם אבוקדו:

• טוחנים במעבד מזון את המרכיבים. את השמן זית מזלפים לאט לאט. טועמים שטעים לכם ומאחסנים במקרר

דג:

• עוטפים את הדג במעט שמן זית ומעבירים למגש עם פלפל אורפה, עוטפים מכל הכיוונים וצורבים במחבת על אש בינונית עד גבוהה עם מעט שמן זית מכל כיוון של הדג. מעבירים למנוחה למספר דקות ופורסים בעזרת סכין חדה מאוד. ניתן לאחסן במקרר עד להגשה. עשו את זה באותו היום ולא קודם.

שמנת חמוצה:

• מערבבים את כל המרכיבים יחד וטועמים. ניתן להעביר לסקוויזר להגשה יותר אסתטית. שומרים כמובן במקרר

טוסטדס:

• מערבבים את כל מרכיבי הבצק ושוקלים כדורים במשקל 20 גרם. מעבירים למכשיר טורטיה פרס לוחצים מספר פעמים עד שמגיעים לעובי הרצוי. שימו לב שהשתמשתם בפרגופלסט או בנייר פרגמנט כדי להימנע מחלודה. צורבים במחבת על אש נמוכה- בינונית ל15 שניות מכל צד עד שרואים בועות לבנות וזאת על מנת למנוע התנפחות עתידית של הטורטיה בשמן/ בתנור. אני אוהבת גם ללחוץ במכשיר איך שהטורטיה יוצאת כדי לדקק עוד יותר. מה שעוזר לפריכות לאחר מכן
• תנור: מחממים מראש ל200 מעלות חום עליון וחום תחתון מניחים את הטורטיות על רשת ומתחת מסדרים נייר אפייה ומגש אפייה. מורחים את הטורטיות בעזרת מברשת עם מעט שמן זית ומלח דק. אופים ל15-20 דק׳.
• טיגון: מטגנים ב180 מעלות ומשגיחים שהטורטיות לא יתנפחו לכם. מוציאים מהשמן ומעבירים לרשת צינון ומפזרים מעט מלח דק.

הרכבה:

• מורחים על הטורטיה קרם אבוקדו ומעליו מסדרים את הדג, על הדג מוסיפים פינגר ליים(לימון קוויאר), בצל מוחמץ, שמנת חמוצה ועלי כוסברה. מגישים עם פלח לימון. עדיף לאכול במהלך החצי שעה שמגישים אח״כ זה תופס לחות. בתיאבון.

מתכונים קשורים לנושא:

*ארפה
*טאקו בירייה

הפוסט איך מכינים טוסטדה עם טטאקי של טונה טרייה הופיע לראשונה ב-Eden eat.

כשנסעתי לטיול הגדול אחרי הצבא, העצירה הראשונה הייתה מקסיקו. הייתי שם 3 וחצי שבועות, אומנם בחלקים היותר מתויירים אבל עדיין היה פשוט טעים וכיפי. קצת לפני כן טיילתי בארה״ב מספר פעמים וטעמתי בסן דייגו, קליפורניה ולוס אנג׳לס. כל פעם לעצור עם הרכב ולשבת במקום מקסיקני רנדומלי והכל פשוט מושלם. בשונה מטקס מקס שאכלתי בשנה שעברה שהיה מאכזב. אם אתם באוסטין טקסס לכו ל Suerte ואם אתם בעניין של דגים ופירות ים אז יש את אחותה Este. שתיהן טעימות מאוד, במיוחד Suerte. חוץ מזה ממליצה גם להגיע לסופר Fiesta Mart שזו חוויה בפני עצמה. שם תמצאו הרבה חומרי גלם מקסיקניים ותראו איך מכינים טאקוס במקום וגם טאמאלס. שווה.

חוויה מקסיקנית נוספת שהייתה לי היא לגור עם שני מקסיקנים בצפון ספרד למשך חודש ושפית מקסיקנית קשוחה מאוד. היתרונות היו להכיר עוד קצת מאכלים מאוד טעימים וגם שוקו Abuelita לרגעים טראשיים.

בקיצוררר חשקה נפשי בטאקוס בירייה, מודה ומתוודה שלעולם לא אכלתי את המנה הזו קודם. הכל לפי טעם אישי אבל עד שחלמתי עליה בלילה ולא על המלחמה זה הישג. אני מתקשה מאוד להירדם בלילות וגם מתעוררת מאוד מוקדם. המוח שלי כל הזמן חושב והבירייה הזאת מסיטה לי את המחשבות. לטובת הטאקוס הנעתי רכב בבוקר ונסעתי לעיר האורות, חולון. שם יש חנות קטנה מאחורי סופרמרקט בשם טרז פזוס וממנה קניתי את הפלפלים המיובשים שנחוצים להכנת הרוטב. ניתן גם להשיג אותם בחנויות מזרח ומערב ולעיתים במעדניות או קצביות.

קצת על טאקוס בירייה

תבשיל בשרי שלרוב מכינים מבשר עזים אבל אפשר גם מבקר, טלה, בשר לבן או עוף. מקורו בעיירה במרכז מקסיקו בשם סן מרטין הידלגו. באופן מסורתי מכינים את התבשיל בתוך סיר מתכת כבד אשר מונח בבור באדמה על גחלים למספר שעות מכוסה בעלים עבים. המתכון משלב מספר סוגים של פלפלים מקסיקניים שמעניקים את הטעם הייחודי וכמובן את ה״קונסומה״. לרוב קונסומה מתואר כציר מזוקק וצלול כאשר הוא מתקשר למטבח הצרפתי אך כאן מדובר בציר עכור ושמן, עשיר בטעם. מעין מרק בשרי עמוק(הבוכרית החבויה שבי תגיד שיש דמיון למרק לגמן- אני לא באמת בוכרית אבל זה מרק טעים מאוד). חלק מהרוטב נקרא Adobo ומגיע מהמילה Adobar שפירושה לכבוש. בעצם סוג של מרינדה שכובשת את הבשר ומקורה בספרד ובפורטוגל. קצת כמו ההשפעה של פורטוגל על הודו כמו למשל רוטב וינדאלו. גם כאן נעשה שימוש בתבלינים, חומץ תפוחים ועגבניות.

איך מגישים?

את הטאקו מגישים לאחר שנטבל ב״קונסומה״ ונצרב ביחד לעיתים גם עם גבינה שנקראת וואחקה ומזכירה מעט מוצרלה, זה הכי קרוב שתמצאו. היא מוגשת עם כוסברה קצוצה וקוביות בצל קטנטנות לצד קונסומה לטבילה.

למה הבסיס למאכל הזה הוא בשר עיזים?

הסיבה שהמאכל מכיל במקור עיזים היא שהכובשים הספרדיים שהגיעו הביאו עמם חיות שונות והחליטו לתת למקומיים את העיזים שנחשבו לנחותות בשל טעמן החזק. הילידים המקסיקניים כבשו את הבשר במרינדה והצליחו להעניק לתבשיל טעם טעים ללא טעמי לוואי. מסופר גם שהשם בירריה הוא כינוי גנאי שנתנו הספרדים למאכלים של המקומיים.

קצת על סוגי צ׳ילי מקסיקניים ועל תפקידם בתבשיל

השתמשתי ב3 סוגים והם:

אנצ׳ו- הפלפל המיובש הנפוץ ביותר במטבח המקסיקני. (הלא מיובש הוא החלפיניו). לאנצ׳ו יש חריפות מעודנת ותפקידו הוא הצבע הכהה.

גוואחיו- פלפל מתוק אדום ומעודן עם טעם מעט פירותי. נותן חריפות ומתיקות.

צ׳יפוטלה- את הפלפל הזה אתם בוודאי מכירים, תפקידו כאן הוא להעניק טעם מעושן וחריפות.

תקראו לזה אריסה מקסיקנית אבל זה לגמרי מזכיר. ככה הרגשתי כשהכנתי. כל אריזת פלפלים עלתה 6 ש״ח.

הערות:

אופן ההכנה:
*תרכיבו את הטאקו בסדר הזה: חמאה/שמן, טאקו טבול בציר, מוצרלה(קשה מגורדת/ טרייה מסוננת לפחות לכמה שעות כמו של פיצה), מעט מלח בשר, בצל, כוסברה.
*אני אוהבת למרוח על הטאקו כשהוא סגור וצרוב עוד קצת מהנוזל.
*את הטאקו אני מכינה עם קמח הארינה פאן ומועכת בעזרת מכשיר. אפשר גם לנסות עם קלחת כבדה או משהו בסגנון.
*חשוב לטעום כל הזמן את הציר כי הוא מצטמצם. אני הוספתי מלח, מיץ לימון, בצל קצוץ וכוסברה טרייה.

חומרי גלם:
*במקור אמורים להכניס מקל קינמון אבל האמת שיש לי קושי עם בקר וקינמון. לכן החלטתי להוריד.
*יש אנשים שאוהבים להשתמש בעגבניות טריות. לדעתי מוטי זה מוצר מעולה ותמיד עקבי.
*אפשר להשתמש בטאקו תירס קנוי או בקמח Harina pan. בעיני הקמח יותר משתלם אבל אם אין לכם מכשיר לטורטיות זה לא תמיד יצליח.

אחסון ושמירה:
*אני מוציאה את הבשר עם מלקחיים כשהוא רך ומעבירה לתבנית גדולה ורחבה.
חשוב לא לשמור יחד כי קיים סיכוי שהבשר ימשיך להתבשל ויתייבש לכם. תחכו טיפה ותפרקו בידיים או עם מזלגות.
כסו בנייר כסף ובינתיים סננו את הציר. אני אוהבת לשים 400 מ״ל ציר חמים ולא רוטב על הבשר כדי שהוא יהיה עטוף בנוזל ולא יתייבש.
לאחר מכן מאחסנים במקרר בנפרד את הבשר ואת יתר הציר- מרק. מאחדים בעת ההרכבה.

*ניתן לשמור את הבשר עד 4 ימים. שימו לב שהציר מכיל עגבניות ולכן יכול לשנות את טעמו אחרי 2-3 ימים. אפשר כמובן לחלק למנות ולהקפיא.

Print

איך מכינים טאקוס ביריה

איך מכינים את הטאקוס הכי מיוחד ועסיסי שיש עם ציר עשיר וטעים שטובלים הכי טעים ומפנק שיש

Course Main Course, Snack, ארוחת ערב, ארוחת צהריים

Cuisine Mexican, מקסיקני

Keyword mexican, בירייה, בצל, גוואחיו, זרעי כוסברה, זרעי כמון, טאקו, טאקוס, מח עצם, מקסיקני, עגבניות, עלי דפנה, עצמות, עצמות בקר, פלפל אנצ׳ו, פלפל שחור, צ׳יפוטלה, ציר בקר, שומן בקר

Prep Time 1 hour hour

Cook Time 4 hours hours 30 minutes minutes

4 hours hours 30 minutes minutes

Total Time 4 hours hours 30 minutes minutes

Equipment

• 1 קרש
• 1 סכין
• 1 מלקחיים
• 1 משקל
• 2 תבנית
• 1 סיר עדיף סיר כבד 6 ליטר עם מכסה
• 1 מד ליטר
• 1 פרס לטורטיות (לחצן טורטיות במידה ואתם מכינים ולא קונים)
• 1 בלנדר
• 1 מסננת
• 1 חיתול או בד כלשהו שאפשר לקשור כדי לשים תבלינים יבשים בתוכו ולשלוף(לא חובה אבל מקל)
• 1 כף מחוררת(עם רשת)
• 3 קערות
• 1 נייר כסף

Ingredients

לצריבת הבשר: *בנגלות. אפשר גם רק אונטריב ושפונדרה/ כתף ושפונדרה. עצמות ומח עצם מוסיפות עומק טעמים לציר.

• 3-4 כפות שומן בקר/ שמן
• על כל חתיכה מלח דק
• 300 גרם שפונדרה עם עצם
• 900 גרם שפונדרה בלי עצם
• 600 גרם אונטריב
• 600 גרם כתף
• 500 גרם עצמות
• 2 יח׳ מח עצם
• 3 כפות שומן בקר/שמן

לבירייה: *את התבלינים אפשר לקלות לפני במחבת אבל לא חובה

• 2 יח׳ בצלים לבנים בינוניים חתוכים לקוביות בינוניות
• חצי כפית מלח דק
• 1 כפית זרעי כמון שלמים
• 1 כפית זרעי כוסברה שלמים
• 1 כף אורגנו יבש איכותי
• 2-3 יח׳ עלי דפנה
• 1 כפית פלפל שחור שלם
• 2-3 כפות רסק עגבניות איטלקי איכותי
• 1 יח׳ ראש שום גדול חצוי.
• 400 גרם עגבניות מוטי פלאטי *קופסת שימורים 1 של עגבניות שלמות מקולפות
• 1 כף חומץ תפוחים

פלפלים מקסיקניים מושרים במים רותחים(3 כוסות מים) למינימום 10 דק׳- חצי שעה. חתוכים לאורכם ללא גרעינים

• 3-4 יח׳ פלפל אנצ׳ו מיובש
• 7 יח׳ פלפל צ׳יפוטלה מיובש
• 6 יח׳ גוואחיו
• מוסיפים את הבשר שצרבנו
• 2 ליטר מים
• לפי הטעם מלח

הגשה:

• 1 יח׳ בצל לבן קצוץ לקוביות קטנות
• 1 צרור עלי כוסברה קצוצים דק
• 1 אריזה טאקו תירס

טאקו ביתי:

Instructions

מתחילים מהבשר:

• מחממים סיר חם מאוד מאוד עד שהוא כמעט צורח עליכם. מוסיפים שומן בקר ואז את החתיכות בשר שהמלחנו בנגלות (לפחות 3-4 נגלות) של קומה אחת. צורבים טוב טוב מכל הכיוונים. אתם רוצים את הצבע החום, את התגובת מייארד ולא בשר אפור. זה כל הטעם וזה חשוב מאוד!!!!

בירייה:

• לאחר שצרבתם תוציאו את הבשר עם מלקחיים ותעבירו למגש. הוסיפו עוד שומן בקר ואז את הבצל והמלח וערבבו למספר דקות. לאחר מכן הוסיפו את התבלינים: זרעי כמון וכוסברה, אורגנו, עלי דפה, פלפל שחור שלם. לאחר 10 דקות עם ערבובים לסירוגין על אש בינונית, מוסיפים רסק עגבניות ומערבבים ולאחר מכן את השום. ממשיכים על אש נמוכה לעוד 10 דקות. מוסיפים פחית של מוטי פלאטי מועכים כל עגבניה בידיים ולאחר מכן מוסיפים חומץ תפוחים ומערבבים לעוד מספר דקות
• לאחר שהשרנו את הפלפלים במים, קטמנו את הקצה שלהם והוצאנו את התכולה עם הגרעינים, נוסיף את הפלפלים לסיר ונערבב. נכסה ב2 ליטר מים ונביא לרתיחה לפחות 10 דק׳, אפשר גם עם מכסה סגור כדי להאיץ את התהליך. לאחר מכן הוציאו את הפלפלים המקסיקניים והעבירו לבלנדר או מעבד מזון הוציאו גם 2 כוסות מהנוזל כדי שתוכלו לטחון בכיף את הפלפלים. החזירו את הבשר לבפנים וטחנו את הפלפלים עם הנוזל עד לקבלת מחית בצבע אדום-חום.
• הוסיפו את המחית וערבבו, הגיעו לרתיחה. אם יש קצף שעולה יש לכפות אותו עם כף מחוררת עם רשת. הוסיפו מעט מלח וכסו במכסה על אש נמוכה לפחות לשעה וחצי- שעתיים. תוכלו גם לאפות בתנור 150 מעלות חום עליון חום תחתון. בדקו וערבבו לסירוגין את הבשר
• כאשר הבשר רך הוציאו אותו עם מלקחיים לכלי רחב בשורה אחת ופרקו אותו בעזרת 2 מזלגות או עם הידיים בזהירות. סננו את הנוזל וזרקו את העצמות. הוסיפו 400 מ״ל נוזל לבשר המפורק(שימו לב שהנוזל לא רותח). כסו את הבשר בנייר כסף שישמור על עסיסיות ולא יקבל קרום. את הנוזל נסנן נשמור בקופסא נוספת או שתצמצמו ותמליחו במידת הצורך בסוף.

טאקוס:

• *נכין/ נוציא מהשקית טאקו, נצרוב מעט משני הצדדים ללא שום דבר במחבת. נוסיף למחבת מעט חמאה או שמן נייטרלי. נטבול את הטאקו בנוזל האדום ונעביר לצריבה משני הצדדים. נוסיף מוצרלה *ראו הערות* עד שהיא נמסה ולאחר מכן את הבשר, את הבצל ואת הכוסברה ונסגור בזהירות. נמרח מעט מהציר עם מברשת. מגישים עם כוסברה ובצל קצוצים וכלי עם הציר החם ליד. בתיאבוןןן

  *את הטאקו אני מכינה לפי הוראות יצרן על האריזה על כל כוס קמח הארינה פאן, מוסיפים כוס וקצת של מים עם מעט מלח. אני אוהבת להוסיף בהדרגה. לשים את לקבלת בצק אחיד. מכסים את הקערה בניילון נצמד ל10 דק, אפשר גם לעבוד ישר. אני מחלקת לכדור בגודל 22-24 גרם סה״כ 12-14 יח׳. מועכים בין דף פרגמנט משני הצדדים וצורבים במחבת

מתכונים קשורים לנושא:

*אמפנדס ארגנטינאי ממולא בשר
*צ׳ורוס
*ארפה ונצולנית

הפוסט איך מכינים בירייה טאקוס מקסיקניים הופיע לראשונה ב-Eden eat.

מה זה פלאן?

יש כאלו שמשייכים את הפלאן לאימפריה הרומית כאשר המנה הייתה עם טעמים מלוחים וכללה דגים ותרד בתוך המסה. מאוחר יותר הספרדים היו אלו שהחכימו להשתמש במרכיבים שאנו מכירים היום ולקחת את המנה לכיוון של קינוח. פירוש השם Creme בצרפתית הוא רפרפת וכאשר נתקל בפלאן או בקרם קרמל נוכל לפגוש אותו הפוך על צלחת או בתוך בצק, מה שמאוד נפוץ בצרפת. בספרדית תוכלו למצוא פלאן בשם הרגיל וגם בשם Crema Volteada שפירושו קרם הפוך(כי אנחנו הופכים אותו על צלחת)

תוכלו לפגוש את הפלאן גם במדינות השכנות כמו איטליה, אנגליה ופורטוגל אבל גם במדינות שהיו תחת כיבוש ספרדי כמו המדינות הלטיניות במרכז ודרום אמריקה וגם בפיליפינים שם קוראים למנה Leche Flan.

במדינות כמו ארגנטינה ואורוגוואי תמצאו גרסאות לפלאן עם ריבת חלב, בברזיל וונצואלה עם חלב מרוכז, בקוסטה ריקה ובקריביים עם קוקוס ולעיתים גם עם קפה. יש גם מדינות שמשתמשות במקל קינמון, ליקרים למיניהם ועוד..

קרובי משפחה של הפלאן הם: קרם ברולה, קרם קטאלן וLeche Asada (קינוח נפוץ בצ׳ילה, פרו וקולומביה).

גרסאות מודרניות לפלאן: פלאן פיסטוק, פלאן מאצ׳ה, פלאן נוצ׳ולה

איך מבשלים פלאן?

בדומה לקרם ברולה, נעשה שימוש בבין מארי, בישול באדים. תחילה מכינים קרמל ומוסיפים אותו לתחתית השקעים/כלים/התבנית שבה נשתמש ומעליה מוסיפים את המסה שהכנו ומסדרים בתוך תבנית גבוהה. הרעיון הוא העברת חום אחידה דרך הנוזל שעוטף את השקעים וגם האדים שעוזרים ליצור לחות ושומרים על המסה רכה ורטובה ופחות יבשושית ובמרקם חביתה. כך גם קל יותר לשמור על הקרמל מבלי שיישרף.

מה זאת השוואת טמפרטורות?

טמפ' קרישה של חלבון היא 62 ושל חלמון היא 67. זאת אומרת שאם נשפוך את המסה החמה אל הביצים והסוכר בבת אחת נקבל חביתה מקושקשת ולכן כל פעם נמזוג חלק מהתערובת החמה אל הקרה ונערבב עד שנקבל מסה אחידה. לאחר מכן נסנן את המסה כדי להימנע משאריות שנקרשו.

שימוש בביצים שלמות או חלמונים

אם תשתמשו בביצים שלמות תקבלו תוצאה בהירה יותר ומוצקה אם תשתמשו בחלמונים תקבלו תוצאה כהה יותר ושומנית יותר. אני אוהבת לשלב רוב של ביצים לעומת החלמונים כדי לקבל תוצאה לא כבדה מדי.

הערות:

אופן ההכנה:
*הוציאו את הביצים לטמפ׳ החדר כשעה לפני ההכנה.
*הימנעו מלערבב יתר על המידה או מהר מדי, זה יגרום להיווצרות בועות.
*אם אתם רוצים תוצאה יותר קרמית אבל כבדה שחקו עם היחסים של השמנת ביחס לחלב ושל החלמונים ביחס לביצים.
*חשוב מאוד לסנן את המסה כדי להימנע מחלקים שנקרשו.
*חשוב להקפיד על אפייה בבין מארי, כדי לקבל תוצאה חלקה ואחידה ולא מתפוררת.
*יש לכסות בנייר כסף את הפלאן בזמן האפייה ולאחר מכן גם כשאתם מאחסנים במקרר.

אופן אחסון:
*הפלאן נשמר עד 3 ימים במקרר. אם כי עדיף לצרוך אותו ביומיים הראשונים.
*יש כאלו שמקפיאים את הפלאן, שימו לב שזה פחות מומלץ, המרקם ממש משתנה.

חומרי גלם:

*השתמשו בשמנת 38% ובחלב 3%
*עדיף להשתמש בוניל אמיתי או במחית איכותית.

הערות כלליות:

*כמות הנוזל שיוצאת היא בערך 660 גרם ומשקל כל כלי ביחד עם הקרמל הוא 140 גרם. תוכלו להגדיל את הכמויות אם תרצו עוד, ניתן להגדיל במתכון עצמו.

מתכונים קשורים לנושא:

*פלאן פרווה בטעמים תאילנדיים

Print

פלאן קרם קרמל ספרדי

איך מכינים פלאן או קרם קרמל ספרדי שהוא הקינוח האולטימטיבי

Course Dessert, קינוח

Cuisine אירופאי, דרום אמריקאי, ספרדי, פיליפיני, צרפתי

Keyword ביצים, בן מארי, וניל, חלב, חלב מרוכז, שמנת

Prep Time 1 hour hour 30 minutes minutes

Cook Time 1 hour hour

5-6 שעות 7 hours hours

Total Time 7 hours hours

Servings 6 יחידות

Equipment

• 1 לקקן
• 1 משקל
• 1 סיר
• 1 קערה
• 1 מטרפה
• 1 מסננת
• 1 תנור
• 1 מגש עמוק
• 1 נייר כסף

Ingredients

לקרמל:

• 120 גרם סוכר
• 60 גרם מים

לקרם:

• 350 גרם חלב 3%
• 150 גרם שמנת 38%
• 3 יח׳ ביצים L
• 1 יח׳ חלמון L
• 100 גרם סוכר לבן
• 1 מקל וניל

Instructions

מדליקים תנור חום עליון וחום תחתון על 140 מעלות

מתחילים מהקרמל:

• בסיר או קלחת מחממים סוכר ומים ומערבבים לסירוגין. כאשר מתחיל צבע ענברי השגיחו כל הזמן וכבו את האש במהירות. מזגו בזהירות לתבנית או לשקעים שבהם אתם משתמשים

קרם:

• מחממים חלב ושמנת ביחד עם וניל תוך כדי ערבוב ומביאים לסף רתיחה
• במקביל: טורפים בעדינות ביצים וסוכר. שימו לב לא לערבב יותר מדי. מוזגים מעט מהחלב החם תוך כדי טריפה ולאט לאט את היתר. מסננים את הנוזל ומוזגים לשקעים/ לתבנית
• מעבירים למגש ועוטפים בנייר כסף. מוזגים עד חצי גובה מים רותחים ומעבירים לתנור. בודקים לאחר 60-80 דקות שהקרם אפוי ויציב אבל עדיין רוטט מעט במרכז. מוציאים החוצה עדיף על רשת ומצננים. מכניסים למקרר רק כאשר הקרם בטמפ׳ החדר לפחות ל4 שעות.
  
• 
• הגשה: לוקחים צלחת ואת התבנית והופכים על הצלחת. בתיאבון
  

הפוסט פלאן או קרם קרמל פשוט קינוח מנצח הופיע לראשונה ב-Eden eat.

בחיים לא קרה לי שטיילתי ביעד ובכל יום חשבתי על הפעם הבאה שאגיע אליו. קרה לי שתהיתי לעצמי אם הייתי מוכנה לגור באותה המדינה, כאן פשוט הרגשתי שלא ראיתי מקום כזה בחיים שלי ובשונה מפעמים קודמות הפעם נערכתי מראש ותיכננתי כל צעד כי פשוט אין ברירה. שבועיים הם מעט זמן ביפן. יכולתי בקלות להישאר עוד חודשיים והייתי מרגישה אותו הדבר. הפומו הוא תמידי.

החלק הכי חשוב בפוסט הזה

אתם פשוט לא תספיקו הכל וזה באמת בסדר. זה רק אומר שתצטרכו להגיע עוד פעם. יש אינסוף המלצות אפילו כאן בפוסט הזה אבל בסוף זו מדינה שלרוב לא נופלים בה. אם משהו נראה לכם טעים, כנראה שרוב הסיכויים שהוא טעים. מהניגירי הכי פשוט לראמן עם התור הארוך. תטילו ספק באושיות אינסטגרם שמעלות אוכל פוטוגני ותשחררו מהלחץ. תהנו. הגעתם לצד השני של העולם ויש לכם זכות לחוות את הטיול הזה לפי הרצונות שלכם. יכול להיות שיהיו נפילות, אלה הם החיים אבל ההצלחות שלכם יהיו מסחררות, אין לי ספק. יפן היא המדינה הזו שפתאום תאכלו ביס כבר הרבה אחרי שחזרתם אבל איכשהו תיזכרו באותו רגע בלתי נשכח בה. היא כמו סם ממכר.

מאיפה מתחילים?

ארגון מקדים-

ברגע שקנינו כרטיסים התחלנו לבצע כמה דברים:

*חרשנו על הבלוג המקסים של גל ממליה, ״פתיתים״
*פתחנו כל יום יוטיוב וראינו מסלולים אופציונליים
*הסתכלנו על הרבה מאוד מטיילים שטסו ליפן ועל הטיול שלהם
*הצטרפנו לקבוצת ״יפן למטיילים״ בפייסבוק ומאוחר יותר גם בוואטסאפ.
*קראנו הרבה באתר של ״יפנית״
*בדקנו מה נדרש בכניסה ליפן, הטופס הזה שצריך לשנות צבע לכחול+ 2 ברקודים
*סידרנו את המסלול שלנו לפי 2 עוגנים: טוקיו וקיוטו ומשם בדקנו מה מעניין אותנו.
*ניסינו להבין אם JR Pass יוצא לנו משתלם והזמנו אותו ואת הנסיעות מראש. תחמנו את השבוע בכמה שיותר נסיעות
*הזמנו מראש מסעדה אחת יוקרתית.
*הזמנו מקום לTeam lab.
*הזמנו מלונות
*עשינו ביטוח נסיעות.
*התחלנו לסדר מסלול לפי איזורים בטוקיו
*בנינו קובץ עם מידע על כל מקום שהגענו אליו ביפן, כולל אטרקציות וחנויות שמעניינות אותנו.

פרטים טכניים לנסיעה-

*סים קארד- לרוב אני אדישה בכל הנוגע לזה. אני אוהבת להגיע ליעד ללכת לחנות ולקנות סים מקומי. גם כאן ראיתי לא מעט פרסומים על כך שאפשר לקנות ביפן סים קארד, אולם כשהגענו לשדה התברר לי שהיה צריך להזמין מראש. התחברתי לווייפי והזמנתי חבילת גלישה 30 ג׳יגה ב300 ש״ח וזו הייתה החלטה מאוד חכמה. האינטרנט רץ לי מהר וחרשתי עליו המון.

*JR Pass- נסענו באמצע- סוף עונת האביב, תקופה מאוד עמוסה ביפן. הצלחנו לרכז לא מעט נסיעות בטווח של 7 ימים, כך שהשתלם לנו לעשות כרטיס פאס לשבוע שמקנה נסיעה חופשית בשינקנסן (רכבת הקליע) וגם ברכבות נוספות של חברת JR (יש כמה שלא כלולות בפנים). כל כרטיס עלה לנו 250 דולר שהם לא מעט אבל הפריווילגיה הכי גדולה שלנו הייתה שיכולנו להזמין מקומות מראש לכל הנסיעות שלנו וזה מאוד הרגיע אותנו. כשנחתנו התפצלנו בשני תורים. הראשון של חברת JR והשני לטובת כרטיס Suica . בתור הראשון הצטרכתי להראות את מספר ההזמנה והדרכון ואז הודפסו לי כרטיסי הפאס השבועי שלנו. לאחר מכן הוצאנו במכונה בתחנת שינג׳וקו את כרטיסי הנסיעה הנוספים.

שימו לב שזהו האתר הרשמי-

https://japanrailpass.net/en/

זה יכול להיות מאוד מבלבל. אפשר לקנות מראש בארץ ולשריין מקומות לנסיעות בתוך יפן. שימו לב יש נסיעות שלא מצריכות שריון מקום כמו נארה/ אוסקה. האתר לא פעיל מהשעה 23:00-4:00 בבוקר בשעון יפן. קחו בחשבון.

*Suica- התור השני היה לקניית כרטיס לנסיעות באוטובוס וברכבת. משלמים על פיקדון הכרטיס 500 ין שעליהם מזדכים בשדה התעופה בסוף הטיול. ניתן להטעין בכל סכום ואם נתקעים עם כסף בפנים, יש אטרקציות ומכונות אוטומטיות שניתן לשלם עליהן באמצעות הכרטיס. טיפ נוסף- בחלק מהמכשירים ניתן לרכוש את הכרטיס דרך הארנק ולשלם כמו Apple pay. לי באופן אישי זה לא עבד.

עריכה מרץ 2025:

SUICA זה אחד הדברים הכי נוחים שיש אם יש לכם אייפון. סוף סוף הצלחתי להשתמש וזה הקל עלי, אפשר לשלם בכל מקום כמעט ולהטעין דרך הפלאפון.

*הזמנת מקומות למסעדה- בהרבה מאוד מקומות שרציתי להגיע אליהם, לא היה צורך בהזמנה. באלו שכן ניסיתי היו לעיתים אתרים לא נוחים לשימוש. באתרים אחרים יש ממש הסבר על צורה נוחה יותר להזמנה. אם בחרתם להזמין מסעדה, שימו לב שיש נהלי ביטול. במקומות רבים קונים את הפרודוקטים לפי ההזמנות וזה מאוד לא מכובד לא להגיע. אולי אחד הדברים שלא מדברים עליהם הוא התורים הענקיים שיש למקומות שווים החל מראמן, גיוזה, טונקאצו, טמפורה ,סושי ומה לא? תיערכו נפשית לזמן ההמתנה הממושך. אולי אחד הפתרונות הכי טובים הם להתפצל וכל פעם להחליף כדי שלא תשתעממו. לעיתים ישנם מקומות שניתן להירשם בהם ואז לעקוב תוך כדי עם אפליקציה, גם שם היא יחסית טריקית ויכולה פתאום להשתנות ברגע.

*קפה בוקר- אם אתם אנשים שאוהבים לקום בבוקר ולשתות קפה, חשוב שתדעו שהרבה מקומות נפתחים רק מ10:00-11:00 בבוקר. תוכלו למצוא קפה ברשתות מוכרות כמו Starbucks (ששם יש גם מאצ׳ה מתוקה מאוד), Excelsior Caffe, Tully's ועוד. לעומת זאת, חנויות נוחות יהיו פתוחות 24/7.

*החזרי מס- איך תמיד בדרך חזרה מאירופה, תמיד התור של הTax Free מורכב מישראלים. לעיתים ההחזרים יכולים להיות מייגעים אבל ביפן זו פשוט גאונות. אתם פשוט מסתובבים עם הדרכון המקורי שלכם ומראים אותו בקופה ביחד עם קוד QR ומקבלים 10% הנחה במקום על הקנייה. הקפידו לשמור את החשבוניות. שווה מאוד.

שאלות חשובות:

איך בנינו מסלול?

שבועיים הם מעט זמן במקום כמו יפן, יש דברים שצריך לקחת בחשבון כמו נסיעות, המתנה בתור וכו׳. היו רגעים שהרגשתי כאילו אנחנו ב״מירוץ למיליון״. החלטנו להתמקד בשני עוגנים מרכזיים שהם טוקיו וקיוטו.

המסלול היה טוקיו—> קיוטו—> טוקיו

באותם יעדים הכנסנו טיולים של חצי יום- יום שלם, נסענו לפוג׳י מטוקיו מהבוקר עד הערב, נסענו מקיוטו לחצי יום לפארק נארה וגם מקיוטו לאוסקה לחצי יום.

בתוך טוקיו אפשר ללכת לאיבוד, היה לנו חשוב לא לבזבז זמן מיותר ולתכנן את המסלול בהיגיון ולכן בנינו קובץ עם מידע על כל רובע בטוקיו שעניין אותנו כולל אטרקציות וסימנו במפה שלנו, לאחר מכן בנינו גם טבלה מסודרת לפי ימים עם מקומות רלוונטיים לאותו היום. בחיים לא עשיתי דבר כזה לפני אבל זה מאוד עזר לנו.

עצם העובדה שחזרנו לטוקיו לקראת הסוף, נתן לנו לגיטימציה לחזור שוב למה שעניין אותנו וגם בחרנו לישון בשני איזורים שונים: תחילה בTakadanobaba שנמצאת באזור שינג׳וקו ובסוף בGinza.

דוגמא לתכנון שלנו בטוקיו:

משמאל לימין

מה אוכלים ביפן?

שאלה מצחיקה אבל חשובה.
ביפן תוכלו למצוא הכל מהכל החל ממסעדות פועלים פשוטות עם מאכלים כמו ראמן, סושי- החל מסושי מסוע, לסושי בעמידה לסושי מפונפן וממושלן. רשתות של קארי יפני, טונקאצו עד לאיזאקיות וקייסקי ועשיתי לכם בלאגן בראש אז הנה קצת סדר:

מאכלים שחובה לאכול ביפן-

*סושי- שונה מאוד ממה שאתם מכירים בארץ, בדר״כ תמצאו ניגירי או סושי יחסית פשוט בלי הרבה תוספות או רטבים כמו טריאקי או ספייסי מיונז או הנורא מכל חיקוי של וואסבי. הרעיון כאן הוא האיכות, הטריות והפשטות. ביפן יש דגים ופירות ים מטורפים, יש כאן גם שורש וואסבי אמיתי ואין כל צורך להכניס כל כך הרבה סוכר ומרכיבים לתוך הרול(אני מבטיחה שגם אחרי שבועיים שאני בארץ, הסושי פשוט הרבה פחות טעים לי וכמובן יקר משמעותית).
יש הרבה חוויות סושי ביפן, אם כי האהובות עלי היו במקומות פשוטים כמו שוק, סושי מסוע או סושי עמידה.
*בשוק אפשר פשוט להזמין ולאכול במקום.
*במסוע אפשר לבחור מנות מהמסוע ולאכול. אני חיבבתי יותר את אלו שאפשר להזמין מה שרוצים ולקחת מהמסוע. רשת שאהבתי מאוד היא  Sushiro כל פעם עוד ועוד צלחות נערמו להן ויצאנו עם ממוצע סועד של 60 ₪ . סושיות בעמידה מציעות ניגירי לצד אלכוהול, נשנוש כיפי לאמצע היום. היו לנו בהתחלה גם מקומות לסושיות עם מישלן אבל מהר מאוד ביטלתי כי הרגשתי שאין צורך לשלם למעלה מ500₪ על 10 יח׳ ניגירי כשיש באמת איכות מדהימה אבל בטוחה שזו חוויה מדהימה לא פחות.

*צ׳יראשי- הגרסה המפורקת לסושי בדר״כ תראו את מרכיבי הסושי יושבים על אורז מתובל: חתיכות דג נא, ירקות כמו שיטאקי או קנפיו וכ״ו וגם טמגו או טוביקו וכו׳..
*סשימי- אל תפספסו את ההזדמנות לאכול דגים איכותיים וטריים כמו ביפן. זה לא דומה לישראל וכן.. כשתחזרו לארץ סביר להניח שתתבאסו ותתגעגעו לזה.
*קארי יפני- קיימות 3 ורסיות של קארי יפני: כאשר הוא מוגש עם אורז ולעיתים גם עם טונקאצו, בתוך לחמניה פריכה או מאודה או עם אטריות אודון. הדרך האהובה עלי היא עם אורז. צריך לאהוב את הקארי, הוא מאוד אינטנסיבי.
*אטריות אודון- אטריות יחסית עבות שעשויות מחיטה, מוגשות בתוך מרק חם או קר, לעיתים גם ללא מרק ולעיתים גם בתוך קארי. האחות של הפסטה פיצ׳י.
*שאבו שאבו- שמעתם פעם על הוט פוט? סיר עם ציר או מרק טעים שאתם פשוט מוסיפים לתוכם מלא מרכיבים כמו ירקות או טופו. לעיתים גם תקבלו בצד רטבים כמו למשל פונזו. החוכמה היא לתזמן את הירקות לפי אלו שלוקח להם יותר זמן ואלו שנהיים מוכנים מהר.
*Omurice- מאכל שנחשב מאכל לילדים וגם סוג של פיוז׳ן וגם אחת המנות שחיסלתי בדקה וחצי. אורז עשיר ומתובל במכיל בתוכו בשר ועליו חביתה מאוד רכה ונוזלית ורוטב לבחירה: קטשופ או דמי גלאס(רוטב בקר צרפתי עשיר) ניכר שבחרתי בדמי גלאס. פשוט שילוב טעמים מנצח שנותן תחושה של בית וחום ואהבה.
*Yakiniku-אחת ההתאהבויות שלי , נתחי בשר בקר או בשר לבן לבחירה כאשר תוכלו לבחור את איכות הבשר ואת סוג הנתח. שימו לב שיש מקומות שמגישים בשר וואגיו לפני איכויות שונות וגם בשר קובה. אתם פשוט יושבים בשולחן עם גריל וצולים לעצמכם את הנתחים . אפשר להזמין בצד סלטים או תוספות מעניינות וגם לצלות ירקות. יש לכם שומן כדי לשמן את הגריל, מלקחיים, רטבים טעימים לטבול בהם את הבשר. בקיצור פשוט שלמות.
*ראמן- מה יש להוסיף? מרק עשיר בדר״כ הציר עשוי מחזיר/ עוף/ פירות ים וגם הסגנון יכול להשתנות יש כאלו יותר קרמיים, יש כאלו יותר עכורים וכבדים ויש גם ראמן טבילה שנקרא טונקאצו. יש כאלו שיגידו שזו פלצנות אבל הרעיון הוא לשמור על מרקם האטריה נגיסה, אולי הדוגמא הכי טובה שיש לי בראש היא לאכול קורנפלקס וכל פעם להוסיף קצת דגנים לחלב כדי שלא יהיו מושיים, אז כזה. הראמנים ענקיים בגודלם, לא דומים לאף ראמן שתאכלו בארץ.

*קינוחי מאצ׳ה למיניהם- אין כמו טעם של תה ירוק, לאלו שמחבבים כמובן. תוכלו לנסות קינוחים מסורתיים בטעמי תה ירוק וגם הוג׳יצ׳ה (תה קלוי), לעיתים תיתקלו גם בשעועית(לפעמים זה לא טעים וזה בסדר צריך להתרגל). אני מאוד אוהבת גלידת מאצ׳ה. הייתי ממליצה לנסות קינוחים בקיוטו שידועה מאוד בשל הקינוחים המסורתיים שניתן לרכוש בה.
*קינוחי אורז- מי לא שמע על מוצ׳י? האמת היא שיש כל מיני מוצ׳י עם גלידה ועם קרמים ולפעמים רק ממתקי אורז עם אורז קלוי וזה נורא נורא טעים. ממליצה גם לנסות דנגו בדר״כ מגיעים ככדורים צבעוניים בצבעי ירוק, לבן וורוד שמסמלים את הסאקורה, את העצים ואת השלג לפי העונות היפניות וגם את הדנגו עם הסויה. אחד הסיפורים מספר שהמוצ׳י הממולא בגלידה הוא בעצם מדמה כדור שלג וזו הייתה דרך לגרום ליפנים לאכול בחורף.

*פירות- ביפן וגם בקוריאה תוכלו למצוא פירות מאוד איכותיים, חלקם גם יקרים מאוד. נהוג להביא פירות בתור מתנה. אני אהבתי מאוד את התותים המיוחדים שאכלנו.
*קקיגורי- אני יודעת שהשם מוזר חח אבל זה קינוח מאוד מיוחד שעשוי מקרח גרוס עם קרמים וסירופים אבל ממש טעימים. בדר״כ מכינים את הקינוח לפי פירות או טעמים עונתיים. קיימת גם גרסא קוריאנית בשם בינג סו, זה נחמד אבל הרבה יותר מתוק.
*יקיטורי- מומלץ לנסות שיפודים לצד אלכוהול באחד הברים. אתם ממש תמצאו מקומות עם גריל וזה כיף נורא לנשנש.
Uni-בטוח שמעתם על האי אוקיידו שבצפון יפן וידוע בקיפודי הים שלו. זה הארד קור לגמרי, הרבה יותר מאויסטרים למיניהם אבל שווה לנסות. לא בטוח שיהיה לכם טעים.
*Melon bread- לחם ממולא בגלידה. אני אהבתי מאוד ביחד עם המאצ׳ה שאיזנה את המתיקות אבל אפשר גם למצוא בטעמי וניל או שוקולד ועוד.
*סאקורה- אחד הדברים המעניינים והמפתיעים היה דווקא לנסות קינוחים ותה בטעמי פריחת הדובדבן. ממליצה לנסות גלידה או מוצ׳י. יש בדר״כ בעונת האביב.
*גיוזה- כן אתם מכירים אני יודעת אבל משהו באוויר ביפן עושה הכל הרבה יותר טעים. הגיוזות מעולות ויש להן קראסט מהמם בתחתית והן דקיקות. בקיצור לכו לאכול גיוזה, לא דומה לשום גיוזה בארץ.
*טקויאקי- אחד הדברים שאכזבו אותי, כדורי תמנון מצופים בבצק, פצפוצים, קצובושי – שבבי דג בוניטו מעושן, מיונז וברביקיו. מרקם קשוח, רכרוכי וטעם מעושן חזק. אולי שווה לתת לזה צ׳אנס איפשהו, אני פחות התחברתי.
*אוקונומיאקי- מנה שמחולקת לשני איזורים: אוסקה והירושימה. באוסקה המנה נראית יותר כמו פשטידה יש בה ביצים וכל מיני בשרים ופירות ים, ביצה, קצובושי ובהירושימה המנה מגיעה עם כרוב, אטריות, פירות ים ובשר, ביצה, מיונז וקצובושי. גם כאן לא היה לנו מזל ונפלנו על מנה פחות מוצלחת. אם כי שווה לנסות.
*עוגות גבינה- ביפן יש עוגות גבינה מאוד טעימות. אחת מפורסמת שבעיני היא המוצלחת ביותר היא Pablo שמגיעה מהעיר אוסקה וזו עוגה מאוד רכה ולא יציבה עם קרם אפרסק מעל. פשוט עוגה עשירה שחייבים לטעום. עוגה אחרת מאוד מפורסמת היא Rikuro's והיא אכן טעימה, אי אפשר להגיד שלא אבל יש לה טעם חזק מאוד של ביצים והיא לא מתוקה מספיק כדי להעפיל על הטעם של הביצים (אני פחות מתחברת לצימוקים)
*טמפורה- גם על טמפורה בטוח שמעתם, כאן בעיקר טעמנו ירקות וגם שרימפס. ביפן נהוג לשים מלח או מלח מאצ׳ה ירוק ולאכול. לפעמים תקבלו גם רוטב סויה או שתקבלו כחלק ממנה על אורז. אני הכי התחברתי לשרימפס בשוק נישיקי בקיוטו. צריך לקחת בחשבון שהירקות יחסית אל דנטה ולא רכים כמו שאנחנו מכירים.
*בנטו- היא קופסאת אוכל טייק אוואי אבל הכי ביתית שיש, כאשר יש המון מגוון בתוכה שמרכיב ארוחה שלמה. קיימים המון סוגים של בנטו. אני אכלתי בדר״כ בנסיעות, הטוב ביותר היה בטוקיו סטיישן בדרך לקיוטו.
*פיצה- אני יודעת יפן ופיצה.. יש כאן פיצות איכותיות גם בטוקיו וגם בקיוטו שעשויות מחומרי גלם 100% יפניים. שווה לנסות, אנחנו חזרנו פעמיים ויכולנו לחתום שזו פיצה לגמרי בטופ 5 שלנו אי פעם.
*טמגו- בטוח שמעתם על החביתה המתקתקה שמקבלים בסושי או שראיתם סרטונים על איך מכינים טמגו. לעיתים תתקלו בשווקים בטמגו על שיפוד, לי באופן אישי זה קצת מתוק מדי ואפילו אני יכולה להחשיב כקינוח.
*צלופח- ביפן יש צלופחים מתקתקים. כן אני יודעת זה יכול להישמע מבהיל אם לא אכלתם אבל זה דג רך וטעים בדר״כ יש עליו גלייז והוא מגיע עם אורז.
*פנקייק יפני– היפנים ידועים בפנקייק היפני שלהם ולו מרקם של סופלה רך. נעשה שימוש הן בחלמונים והן בחלבונים המוקצפים. קחו בחשבון שלוקח 20 דק׳ להכין פנקייק ואם אתם ממהרים ויש תור זה עלול לקחת לא מעט זמן. חובה לאכול עם רוטב אחרת תרגישו טעם של ביצים. שווה את הכל בשביל המרקם.
*karagge- הגרסא היפנית לעוף מטוגן. יש גרסאות עם ציפוי ויש כאלו שלא, העוף מטוגן פעמיים והוא מאוד פריך ממליצה לנסות, אני אהבתי מאוד.
*סקאלופ- אם אתם אוהבים פירות ים, חובה לנסות סקאלופ טרי או מבושל כי בארץ אין טריים וזה עולם אחר. טעמתי גרסא צלויה עם סויה וחמאה שמעט הזכירה לי את המטבח הספרדי. טעים.
*באן- האטרקציות המפתיעות הן תמיד הדוכני אוכל שיש מחוץ או בירידה ממקדשים, שווה לנסות כאן באן מאודה טעים. אל תתפתו לאלו בחנויות נוחות, זה לגמרי לא אותו הדבר.
*לחם יפני- רך רך אוורירי כמו אלו שתמיד אנחנו רואים בסרטונים. אני אהבתי בקיוטו את Amaco , נראה כמו קוביה ויש לו מרקם של חלה.

*סגנון ישיבה כשאוכלים- לעיתים תתקלו במקומות שבהם אוכלים ממש בתוך תאים או עם חוצץ ביניכם בשולחן. יש הרבה אנשים שאוכלים לבד במקומות וזה מאוד מקובל שכל אחד בעולם שלו. יש בזה משהו מיוחד. לעיתים גם תתקלו באכילה על רצפת טאטאמי או ללא נעליים.

מה זה איזאקיה, אומקסה ומה זה קייסקי?ֿ

איזאקיה היא סוג של פאב שבו מגישים הרבה שתייה לצד אוכל יפני מסורתי או מודרני. בשונה ממקומות אחרים ביפן שבהם מקפידים להתמחות במשהו ספציפי נניח כמו סושיה, ראמניה או מקום לטמפורות, כאן יש הכל מהכל. תוכלו לראות באיזאקיה אנשים מכל מעמדות החברה.

אומקסה היא ארוחת שף שבה אתם לא יודעים את התפריט מראש, אתם צריכים לסמוך על השף ולכבד אותו.

קייסקי היא ארוחת שף עם מבנה תפריט קבוע ועונתי שבדר״כ מכיל: מנת פתיחה, סשימי, דג צלוי, מרק, אורז טמפורה וקינוח. קיוטו ידועה בארוחות הקייסקי.

אם כי חווית האיזאקיה והקייסקי שלנו היו מוזרות ולא מספיק טובות כדי שאספר עליהן. כנראה שאצטרך לנסוע שוב כדי לספר כמו שצריך. גם אומקסה וגם קייסקי נחשבות לארוחות לא זולות.. קחו בחשבון.

קצת על תחבורה ציבורית ועל האיזורי לינה שבחרנו בטוקיו

כשעשינו הכנות מקדימות לטיול, קראנו הרבה על הדרכים ברכבות ובאוטובוסים השונים. חשוב לציין שהדייקנות ביפן היא מופתית, כמעט ב99.9% מהפעמים, כלי התחבורה הגיע בדיוק בזמן ואפילו הקדים. לכן תמיד עדיף להגיע כמה דקות לפני. בגלל שהיינו בשני איזורים שונים בטוקיו, הגענו למסקנה שהכי נוח להיות במלון שקרוב לקו Yamanote . באופן אישי אני פחות התחברתי לכל איזור Kabikicho בשינג׳וקו וגם לתחנה עצמה שהייתה פשוט עצומה ומסובכת להתמצאות. אם אתם בקטע של נוחות ואוהבים גם את השקט שלכם, אני ממליצה על תחנות קרובות מאוד לשינג׳וקו נניח Takadanobaba שבה ישנו, ממש 2 תחנות משינג׳וקו והמלון שלנו היה צמוד וזה היה מאוד נוח. בחלק האחרון של הטיול התמקמנו מתוך נוחות ורצון להתפנק במלון בGinza, ספציפית לנו זה עזר מבחינת חלקים שלא ביקרנו בהם אבל ההתמצאות הייתה מסורבלת קצת כי לא היינו ליד קו Yamanote.

מלונות שישנו בהם בטוקיו:

Grand Fresa sotetsu Takadanobaba- מלון חמוד מאוד, חדרים קטנים אז קחו בחשבון אבל יחד עם זאת מיקום מהמם קצת רחוק מההמולה (2 תחנות) ויש ליד חנויות נוחות, מרכז קטן עם כל מיני, דונקי קטן צמוד למלון ותחנת רכבת. אני אהבתי כי היה קל להסתדר בתחנת רכבת, היא הייתה ממש על הYamanote.

Park Hotel Ginza- מלון אומנים, יש כאן תערוכות מתחלפות בלובי ובכל קומה וגם חדרים מיוחדים שאומנים ציירו במיוחד. נוף מהמם לפוג׳י, המלון ממוקם בקומה 25. אם כי ההתניידות לא הכי נוחה. אם בא לכם משהו מיוחד ומפנק לסוף הטיול זה מעולה.

קצת על הרובעים בטוקיו ומה עושים בטוקיו?

בטוקיו יש 23 רובעים ואוכלוסיה של כ14 מיליון תושבים בעיר עצמה ובמטרופולין 37 מיליון. אתם הולכים להיות בשוק מהעיר הזאת, לוקחים כמה ימים לקלוט איפה אתם ומה עושים ומה קורה. פשוט תזרמו.

Shinjuku-

אחד הרובעים המרכזיים בטוקיו שמשמש למסחר ועסקים, יש כאן תחנה עצומה של רכבות ואוטובוסים, היא גם תחנת הרכבת הכי עמוסה בטוקיו. בכללי כיף להסתובב ולטייל, יש המון חנויות, המון נאונים ששואבים אותך כמו החתול בתלת מימד או הגודזילה.

מה עשינו בשינג׳וקו?

*Golden Gai – מתחם ברים קטנטנים בעיקר עם אלכוהול.
*Omoide Yokocho, סמטת הזכרונות- 2 סמטאות צפופות עם הרבה ברים וגריל. תוכלו למצוא כאן הרבה מאוד שיפודים שמוגשים לצד אלכוהול, כיף להגיע בערב. (עדיף בגדים קלילים כי חוזרים עם ריח של גריל)

*Isetan depachika- כלבו ענק שבקומה התחתונה שלו יש כל מיני נשנושים נחמדים. לא אכלנו הרבה אבל כן שווה להסתובב כאן כי יש הרבה דברים מעניינים.
*הולכים למתחם ארקייד- יש את אלו שאנחנו מכירים גם מהארץ עם משחקי וידאו, הוקי אוויר, באולינג, קליעה למטרה(חיצים), קריוקי ועוד … ויש גם כאלו מאוד מאוד רועשים עם משחקי וידאו שמזכירים קצת אווירה של קזינו, כל אחד יושב במקום משלו. חוויה לראות, מחריש אוזניים.
*Kabikicho- אזור שהייתי קוראת לו אפילו מפוקפק בשעות הערב, סוג של חלונות אדומים. אפשר לראות את הדיסוננס המטורף בין האיפוק והחריצות של היפנים לעומת הערב שבו אפשר להתנתק ולהשתכר. לעיתים תראו כאן אנשים מקומיים שרויים על הרצפה מעולפים. זה קורה הרבה שמשתכרים ונרדמים ברחוב וגם העובדה שהרכבת לא פועלת בלילות משפיעה על כך. יש גם מלונות ״אהבה״ למיניהם ומועדוני חשפנות ומין.
* Giant Cat- שלט נאון 3D של חתול, לעיתים גם פרסומות, כיף להסתכל.

*לא לפספס-

Shin okubo- אם אתם בשינג׳וקו אל תוותרו על השכונה הקוריאנית הקרובה. תוכלו למצוא בה הרבה חנויות שמוכרות דיסקים, חולצות, מניפות, גרביים, תמונות של להקות קיי פופ קוריאניות. כמו כן, יש גם הרבה מאוד מסעדות קוריאניות למיניהן. יש גם הרבה מאוד קינוחים כמו בינג סו, סופרמרקטים עם חומרי גלם קוריאניים, מוצרי טיפוח מאוד איכותיים ביניהם קרמים, איפור ומסיכות לפנים.

מקומות שאכלנו בהם:

*Coco ichibanya- רשת קארי יפני שמוגש עם טונקאצ׳ו (שניצל בשר לבן), קארי ע״ב בקר או בשר לבן ואורז. טעים, כבד מאוד, משתלם יחסית.

*Ichiran Ramen- רשת ראמנים שהיא הארוחה הראשונה שלנו ביפן, חיכינו לפחות שעה בתור(שווה לבדוק אם יש סניפים פחות עמוסים), הראמן כאן טעים מאוד ויש דף שבוחרים בו רמת חריפות, מרקם אטריות, כמות שום ועוד.. מזמינים ממכונה אוטומטית.

*Yakiniku Motoyama- אחד הדברים שהתאהבתי בהם בטיול הוא יקיניקו, גריל יפני. פשוט נתחי בשר דקיקים וסופר איכותיים שצורבים על הגריל. לא היה יקר מדי ופשוט בחרנו את המקום לפי תמונות, טעים, סוגר פינה. אחלה לוקיישן לסבב טעימות אחרון בעיר.
*Gong cha- רשת של באבל טי ששתינו כמה פעמים בטיול גם בטוקיו וגם בקיוטו, ממליצה על הסוכר החום ועל הטעם האהוב עלי, טארו (שורש יפני). השתייה מגיעה כמו שצריך, בטמפרטורה הנכונה, כמות סוכר שאתם בוחרים, לא יקר כמו בארץ. פשוט שלמות.
*שיפודים בOmoide Yokocho

*Shin Udon- מקום דיי עמוס, אם כי לא גדול. חובה להגיע מוקדם נניח באזור 18:00 ולהירשם במכונה. מיד לאחר מכן תקבלו QR ובו תוכלו להתעדכן מה מצב התור. לנו לקח שעה וחצי אם לא יותר אבל אפשר פשוט להסתובב בסביבה. מכינים כאן אטריות אודון מאפס שמגיעות עם בשר/ביצי דגים או צמחוני. ביחד עם חמאה, בצל ירוק, רוטב וביצה. למקום היה בעבר מישלן, לא יקר כאן. בערך 30 ש״ח למנה.

קרוב לShinjuku

*סושי מסוע בסושירו Sushiro סניף Takadanobaba- היה לנו ממש צמוד למלון סניף של סושירו שגילינו עליו במקרה. כאן תשבו בתא משותף ותוכלו להזמין מטאבלט את הסושי שלכם. יש כאן ספיישלים של טונה מעולים וגם טמפורה ומרקים וקינוחים. שווה כל שקל, חוויה כיפית ולא מחייבת ולא יקרה. לא היה לנו תור וזה נחמד לפעמים לעצור את המירוץ למסעדות. ממליצה בחום.

Harajuko-

הארג׳וקו ממוקמת קרוב לשינג׳וקו ולשיבויה והיא אחד הרובעים הכי שווים בעיני בטוקיו כי יש בה הכל החל מהרגע שיוצאים מתחנת הרכבת ויורדים ברח׳ Takeshita שפשוט שואב אותך לתוכו וגם שמסתובבים באזור ומגיעים לפארק ולמקדש.

מה עשינו בהראג׳וקו-
*הסתובבנו ב Takeshita dori- רחוב ארוך עם הרבה אוכל רחוב, החל מצמר גפן במלא טעמים וצבעים, קרפים, מוצ׳י, טוסטים צבעוניים, קפה בצורות ועוד. יש כאן גם בתי קפה בנושאים מסויימים: כלבים, קיפודים, ינשופים ועוד. ממליצה לנסות את מזלכם בחנויות עם מכונות ובהן צעצועים בתוך קפסולה. מזכרת חמודה מאוד שמכניסה אתכם קצת ליפן. את הקפסולות ממחזרים, אז אל דאגה:)

אוכל טעים ולא טעים ברחוב:
*Totti צמר גפן בצבעי קשת, בטעמי סוכר רגיל, תות, לימון, מלון, סודה וענבים- טעים מאוד, מתוק מאוד, מרגישים את הטעמים. מסוג הדברים שמצטלמים מושלם לאינסטגרם ונמאס מהם אחרי כמה ביסים ועם זאת, עדיין הייתי מנסה

*Long Longer Longest- מקל גבינה על שיפוד עם קרוטונים וצ׳יפס ספירלה. טעים, כבד, שווה לחלוק אחד עם אדם נוסף.
*Yurin an – מוצ׳י עם קרם ותות בתוכו. אני אהבתי מאוד את המאצ׳ה.

*באבל טי- Xingfutang תה קר בטעמים עם פניני טפיוקה שמכינים במקום. הרבה יותר טעים מהארץ.
* לא טעים – Marrion crepes -קרפ קר ממולא בקרם מאוד כבד. חבל על הקלוריות ועל הכסף.

*Daiso- כלבו יפני ענק שיש גם בארץ אבל רק הרבה יותר שווה. תוכלו למצוא כאן מוצרי מזון, מוצרים לבית, למטבח וכל מיני שטויות שהן בעיקר משתלמות וגם מזכרות כיפיות. שווה לקפוץ.

*בית קפה לחתולים Cat Cafe Mocha-קראתי הרבה על כל הנושא הזה לפני שהלכנו כי רציתי לדעת שזה לא משהו מתעלל כמו נניח ליטוף קיפוד או חיות בר או ינשופים. בית קפה שמשלמים על כניסה לפי זמן המינימום הוא חצי שעה שהיא לגמרי מספיקה, חולצים את הנעליים בכניסה ומכניסים ללוקר, שימו טיימר על הזמנים כדי שלא תחוייבו יותר(אם כיף לכם אז תישארו:), מקבלים גישה חופשית למכונת שתייה חמה או קרה(הכל מלאכותי ומתוק ברמות). החתולים מתעניינים רק באוכל כמו חתולים אמיתיים אבל עדיין חוויה ללטף אותם ולקנות להם מאכלים היישר מאוכל רגיל של חתול לגלידות מותאמות וסוכריות על מקל. המטרה של בתי קפה לחתולים הן להפיג בדידות בקרב האנשים.

*Anakuma cafe- בית קפה קטן עם חור בקיר ובו יד של דוב מגישה קפה ואוכל. מזמינים במכונה ליד. אותה יד גם מגישה מטבעות שמכניסים למכונה עם פרסים קטנים. הרעיון של בית הקפה הוא לעזור לאנשים שמתמודדים עם חרדה חברתית בכך שאין כל מגע או קשר ישיר עם הלקוח. זה לא היה זול כוס שתייה עלתה לי 1300 ין אבל זו חוויה חמודה.

Gyukatsu Motomura- רשת יפנית של סטייקים עטופים בפנקו שאתם צורבים על אבן חמה וטובלים ברטבים. מוגש גם עם אורז ומרק מיסו מאוד טעים. אחלה של חוויה. המתנה בתור ארוך של לפחות שעה. שווה את ההמתנה.

פארק Yoyogi-אין דבר שאני אוהבת יותר מפארקים, בעיקר בערים גדולות כשבא לי קצת אוויר מכל ההמולה. כיף להסתובב ולראות את הפריחה של העצים ולשבת ליד האגם. כשטיילנו הייתה עוד קצת פריחת סאקורה, לגמרי מקום שאפשר לטייל בו כמה שעות טובות.

Shibuya-

אחד המקומות הכי מפורסמים בטוקיו הוא מעבר החצייה האייקוני שנחשב לאחד מהעמוסים ביותר בעולם, בכל אור ירוק חוצים בממוצע כ-2500 בני אדם את מעבר החצייה. חוויה לראות תמיד ובטח שגם לחצות. אפשר לראות מהקומה השנייה של הסטארקבס.

מה עשינו בשיבויה?

*ראינו את מעבר החצייה מהסטארבקס.
*הלכנו לראות את הפסל של האצ׳יקו, כלב מפורסם מזן אקיטה (שגם יצא סרט עליו) שהבעלים שלו נפטר והוא היה מגיע במשך עשור כל יום לתחנת הרכבת ומחכה לו. האצ׳יקו מסמל נאמנות.

*בניין 109 – בניין אייקוני ובו 10 קומות ובהן בגדים, אקססוריז ואופנת נשים. אומרים שהמוזיקה רועשת כדי שמבוגרים לא יגיעו. בעיני זה נחמד אבל האמת היא שלא הייתה לי סבלנות לקנות משהו.
*Donki- רשת דונקיחוטה היא סוג של סופר עם מלא ממתקים מעניינים, תבלינים, שטויות לבית, מזכרות, מוצרי טיפוח, אוכל, שתייה וכו׳. אפשר בכיף לבלות כאן שעות, במיוחד בסניף שיבויה. יש לציין שלא כל כך זול כמו שחושבים, כן יש מציאות אבל בקלות אפשר להשתגע ולא לשים לב לחשבון הסופי. בקומה האחרונה יש עמדות עם Tax Free ממש נוחות. צריך להצטייד בדרכון. פתוח כאן 24/7.

*חנות דיסני- בשיבויה יש חנות דיסני בת 3 קומות, לא מצאתי כאן שום דבר אבל היה כיף להסתובב.

מה אכלנו באזור שיבויה?

*Shodai- מקום שידוע במרק האודון שלו שמכיל בשר וקארי יפני עם קציפת תפו״א קרה מעל. המנה הייתה לי טעימה אבל לגמרי כבד לאכול 2 מנות כאלו, אולי שווה לקחת מנה אחת ועוד מנות אחרות ולחלוק. לקחנו גם ברווז(קצת לעיס), טמפורה שמגיעה עם 6 סוגי מלח שונים וגם שעועית ירוקה מתובלת.

Ueno

וואנו מתחלק לשני חלקים: פארק ושוק. אנחנו התחלנו בפארק והמשכנו לשוק.
מה עשינו בוואנו?

*טיילנו בפארק לכיוון המקדשים בסדר הבא: Kiyomizu kannon, המשכנו לShinubazu pond ואז סיימנו בBentendo Temple. בין לבין היו גם קצת דוכני אוכל. בעיקר היה כיף להנות מהפריחה היפיפיה שהייתה בפארק, הספקנו גם לראות קצת פריחת דובדבן.

*מזלות- לאורך הטיולים במקדשים תפגשו הרבה משחקי מזלות, גם כאן בפארק היו שקים שהיה צריך לקלוע ולפי מספר הקליעות מגלים אם יש מזל רע, ממוצע או טוב. משחקי כאלו היו גם באסאקוסה ובמקדשים שונים בקיוטו.

*שוק Ameya Yokocho- שוק גדול עם הרבה אוכל, ביגוד, הנעלה ובעיקר המון דברים זולים בכמויות.

Asakusa

העיר העתיקה של טוקיו, בתקופת האדו היה תיאטרון קאבוקי וחלונות אדומים עד להופעת בתי הקולנוע. במהלך מלחמת העולם ה2, חלקים נרחבים באסאקוסה נפגעו ושוחזרו כמו למשל מקדש Senso ji שהוא האטרקציה הבולטת. המקדש מוביל לרח׳ Nakamise שבו אפשר למצוא הרבה מאוד מזכרות, ממתקים מסורתיים ועוד.

מה עשינו באסאקוסה?

*הלכנו למקדש Senso Ji ובו משחק מזלות קטן. מכניסים מטבע תרומה, משקשקים את כלי המתכת ומוציאים מקל שעליו מספר ביפנית. לפי המספר בוחרים מגירה ופותחים אותה. במגירה יש דף עם המזל שנבחר. מזל רע, מזל רגיל ומזל הכי טוב. ניתן לראות הרבה פעמים דפים קשורים, המטרה היא להשאיר את המזל הרע ולא לקחת אותו איתך. אומרים שהטוב ביותר הוא מזל רגיל כי יש לאן לשאוף.

*טיילנו ברח׳ נקמיסה וקנינו מזכרות כמו מטריה, מחזיקי מפתחות, גרביים ועוד. אכלנו מוצ׳י צבעוני ומוצ׳י עם סויה, שתינו אמאזקה- משקה אורז יפני מותסס ואכלנו מוצ׳י.

*  רח׳ Shin Nakamise עם מסעדות וחנויות רק מקורה.
*אכלנו בסושי עמידה חמוד מאוד

*אכלנו מלון פאן, לחמניה יפנית ממולאת בגלידת מאצ׳ה, שווה לעלות למעלה ולשבת בטאטאמי. קוראים למקום Kagetsudo kaminarimon. טעים מאוד.

*הלכנו לרחוב Kappabashi שהוא הרחוב המושלם לאוהבי המטבח והאירוח. תוכלו למצוא כאן הרבה מאוד כלים יפים, צלחות, סכו״ם, כוסות, כלי בית, כלים למטבח, סכיני מטבח, חומרי גלם, עתיקות וגם דגמים של מאכלים בגודל מקורי. במסעדות ביפן תוכלו למצוא את דגמי המנות וברח׳ קפאבאשי ממש מוכרים את הדגמים וגם מחזיקי מפתחות ומגנטים אם כי הם לא כל כך זולים.

הערה:
אם אתם בסביבת הדונקי באסאקוסה ובמקרה עשיתם המון קניות ואתם לא יודעים איך להסתובב, תחפשו לוקרים. לעיתים במחיר מגוחך של 200 ין תוכלו לאחסן את החפצים שלכם ולנעול עם מפתח. אותנו זה פשוט הציל.

Ginza

כל פעם שאמרתי Goya, התכוונתי לגינזה. גויה היא שכונה מאוד עשירה במדריד וגינזה פשוט הזכירה לי אותה וגם את השדרה החמישית בניו יורק. את גינזה תיכנן אדריכל אירי, כאשר הסגנון מאוד מערבי עם הרבה חנויות ראווה של בתי אופנה, שכונה מאוד יוקרתית ברובע צ׳או , יש בגינזה את הסניף הגדול ביותר של יוניקלו ובו 12 קומות וגם את שאנל, דיור, גוצ׳י, לואי ויטון ועוד.

דברים שעשינו בגינזה:

*שופינג בכל הרחוב הראשי, לפחות כמה שעות עד חצי יום
*ארוחת בוקר בA happy pancake שימו לב שיחסית עמוס לקחנו ברקוד עם המתנה ועלינו למעלה, לקח 45 דקות לקבל פנקייק(זמן מינימלי הוא בין 20-25 דק׳) אבל לגמרי שווה לפתוח בוקר באיזי לפעמים. טעים מאוד.
אכלנו גם פעם נוספת בקיוטו. ממליצה על הפנקייק הקלאסי, על הספיישל תות שוקולד לבן ועל השוקולד.
*אכלנו גיוזות מטורפות ומשתלמות במסעדה סינית(ידעתם שגיוזות במקור מגיעות מהמטבח הסיני נכון?) קוראים למקום Gyouza Tenryo, חובה לאכול עם הרוטב שלהם של הגיוזה, אם אתם לא רואים תבקשו.

Tsukiji

אולי החלום הכי גדול שלי היה להגיע למכירה של דגי טונה לפנות בוקר. כמה סרטונים ראיתי וכמה קראתי על זה. אי שם בשנת 2019 החליטו להעביר את השוק הסיטונאי אל מחוץ לעיר, השוק החיצוני נותר ללא שינוי. כל היופי היה שהדגים של השוק בדוכנים בחוץ, היו אותם הדגים מהשוק הסיטונאי אך יחד עם זאת אנחנו עדיין ביפן והדגים עדיין מעולים. אם כי איכשהו השעות של השוק נותרו מוקדמות מאוד, כך שכדאי להגיע באזור 8:00-9:30, אנחנו הגענו לקראת 10:00 והיה יחסית עמוס. עדיף כמובן להתפצל בתורים. זה כן מאוד מתוייר אבל כן מאוד איכותי עדיין כי זו יפן והיא אדירה. תמצאו כאן בעיקר אוכל ומזכרות.

דברים שניסינו בצ׳וקיג׳י:

*גלידה Cremia בתוך המבנה, עולה 500 ין. מזכירה גלידה של מקדונלדס רק הרבה יותר שווה.

*רול של טונה עם בצל, מגיע עם סויה ווואסבי. עלה באזור ה500 ין לרול ממש גדול. ממש מול המבנה, אי אפשר לפספס את התור.

*טמגו על מקל וטמגו עם צלופח על מקל. קצת מתוק אבל נחמד לנסות.

*שיפוד וואגיו A5, השיוש הכי יפה שיש. לגמרי ביס שאפשר לחלוק כי הוא קצת כבד אבל עדיין שווה לנסות. עולה 90-100 ש״ח

*אכלנו גם ניגירי של כל מיני חלקי טונה
*מוצ׳י בטעמי מאצ׳ה וסאקורה

*שתינו מאצ׳ה.
*אכלנו שיפודים עם סלמון מצופה ברוטב וגם פיש קייק עם תירס.

Akihabra-

נקרא גם רובע החשמל. תוכלו למצוא כאן בעיקר מוצרי חשמל, אלקטרוניקה וגם הרבה מאוד פרטי אספנות כמו בובות או דיסקים וכו׳. אם בחרתם לקנות מוצר חשמל כלשהו שימו לב למתח החשמלי, ודאו שאין הבדל מהארץ.

מה עשינו באקיהברה?

*הלכנו לחנות אלקטרוניקה Yodobashi Akiba בעלת 7 קומות עם מגוון מוצרים מצעצועים ומשחקים למוצרי חשמל ולרובוט אחד ייחודי בקומה 6 שעולה 13500 ש״ח ואפשר לשחק איתו.
הלכנו לMandrake, שימו לב שיש שני סניפים אחד קטן יותר שקרוב ליודובשי והשני גדול יותר. הקטן עמוס פחות. יש כאן מוצרי אספנות, בובות, דיסקים, קלטות, תחפושות ועוד.
*אכלנו ראמנים בUshio, ראמן אחד בטעם ברווז שבשבילו באנו וראמן נוסף בטעם עוף עם ביצה רכה, בצל מטוגן ואספרגוס עטוף בשר. כפי שניתן להבין עפנו דווקא על הראמן עוף שהיה נפלא ומפתיע מאוד בטעם.

Shimokitazawa-

שכונה היפסטרית ומרוחקת ששמעתי עליה בזכות גל ממליה ״פתיתים״, כשהיה לנו קצת זמן קפצנו לכאן בשעות הצהריים. אם כי מומלץ לבוא בשעות הערב/ אחה״צ. השכונה מורכבת מחנויות וינטג׳ וברים קטנים. נחמד מאוד להסתובב כאן. שתי חנויות שהיו מגניבות הן Village /Vanguard וגם הסופר Ozeki.

Odaiba-

הוא אי מלאכותי שנבנה במקור בתור 6 איים שתפקידם להגן על טוקיו,כאשר יש תקיפה מהים. יצרו את האי מפסולת דחוסה והושקעו בו מיליארדים לטובת ובו כמה אטרקציות מפורסמות כמו הגלגל הענק השני בעולם לאחר הלונדון איי, דגם מוקטן יותר של פסל החירות, Team lab ועוד..

אנחנו ביקרנו ביום גשום מאוד שהיה במקרה הערב האחרון שלנו אז לא רצינו לעשות הכל בלחץ. ביקרנו בTeam lab שזו סוג של תערוכה/ תצוגה שהולכים ממש בתוכה וחלקה נוצרה גם ע״י בינה מלאכותית. אני באופן אישי פחות התחברתי אליו בגלל שהוא הרגיש מאוד אינסטגרמי ולא מספיק טוב בעיני. לא מספיק וואו או אותנטי. פשוט מאוד פוטוגני בתמונות וגם קצת מתאמץ. הייתה היו כמה תצוגות שבהן הולכים יחפים והיה ריח של רגליים חזק מאוד. לי באופן אישי זה פגם בחוויה, הרגיש לי לא נקי ולא מספיק שווה כדי להתמסר לזה.

מקומות שהגענו אליהם בלי קשר לאזור שלהם כדי לאכול-

*פיצה PST או בשמה המלא Pizza Studio tamaki0- פיצרייה מאוד מפורסמת שמופיעה במדריך מישלן, כל חומרי הגלם כאן מיוצרים ביפן ולא באיטליה. הפוגה נחמדה מאוכל יפני למשהו כיפי וטעים. אנחנו חזרנו פעמיים. בדר״ אפשר להזמין מקום, אנחנו באנו ובמזל ישבנו על המטבח ובפעם השנייה זכרו אותנו והושיבו אותנו בחוץ אפילו שהיה עמוס מאוד. כפי שציינתי בתחילת הפוסט, היא לגמרי בטופ 5 שלנו. אפשר לראות ממש קרוב משם את הTokyo Tower.

*Kabi- מסעדת פיין דיינינג יפנית עם טכניקות נורדיות. היה נחמד בעיני אבל קצת חדגוני, הרגשתי שחומרי הגלם קצת חוזרים על עצמם. כן טעים אבל לא לכל אחד.

פוג׳י

אולי אחד הסמלים הכי בולטים של יפן הוא ההר פוג׳י-סאן שהוא גם הנקודה הכי גבוהה במדינה. אפשר לראות את פוג׳י מטוקיו, בבוקר האחרון של הטיול ראינו את פוג׳י בראות מושלמת. החלק הטריקי הוא כמה אפשר לראות מההר הקסום הזה. הדבר הראשון שהייתי עושה הוא לבדוק מהי הראות לשבוע שבו אתם בוחרים להגיע, משתנה כל הזמן אבל אין דבר יותר מבאס מלהזמין, להגיע ולא לראות כלום.

פוג׳י הוא הר געש פעיל וההתפרצות האחרונה שלו אירעה ב1707. במרבית השנה ההר מכוסה בשלג ועונת הטיפוס היא מיולי עד סוף אוגוסט

מה עשינו בפוג׳י?

הגענו לפוג׳י מטוקיו באוטובוס בוקר מתחנת שינג׳וקו, ניתן להזמין מהאינטרנט. התחנה נמצאת מול תחנת הרכבת בקומה 3. יש לציין שהאוטובוס מגיע לפני הזמן ויוצא בול בזמן חשוב להגיע לפחות רבע שעה לפני כי העליה כבר מתבצעת 10 דק׳ לפני. הנסיעה אורכת כשעתיים כאשר יורדים בתחנה והולכים ברגל כרבע שעה לכיוון הפגודה.

*Chureito Pagoda- פגודה מהממת בכלל בתקופת הסאקורה יש פשוט נוף מדהים לכיוון ההר. בירידה יש כמה דוכנים שאפשר לקנות בהם אוכל, אנחנו לקחנו דנגו, גלידה עם ממתקי אורז ואבקת אורז וגם פירות ים צלויים. יש לציין שהמקום למטה הפינתי הוא היחיד שראיתי בו צ׳יפס ארוך יפני.

בהמשך לקחנו רכבת לכיוון אגם Kawaguchiko וקו אוטובוס שעשה מסלול מעגלי והגענו לOishi park שגם שם יש נוף מהמם להר. אפשר לקנות שם פירות עונתיים אם כי לא הכי זול.

*אונסן Yurari- בגדול כל מה שאני יכולה לספר זה בעיקר על החנות מזכרות של האונסן הזה כי אני לא הוכנסתי בגלל הקעקועים שלי. נשמעת חוויה מיוחדת. אז אם אין לכם קעקועים, לכו על זה!

הערות:

לא תאמינו כמה היה קשה לכתוב את חלק א׳ בין לבין לארוחות, לסדנאות ולפופ אפ אבל גם בלי קשר זה פשוט חוויה שקשה להוציא אותה החוצה בפעם אחת ולנקז אותה לפוסט. שבועיים מלאים רוויים במלא חוויות מיוחדות. לכן החלטתי שעדיף לחלק את הפוסט הזה לשני חלקים. בחלק השני ארחיב יותר על קיוטו, אוסקה, נארה ופוג׳י וכמובן על מה אני ממליצה לקנות. אם יש לכם בקשות/ רעיונות תכתבו כאן למטה.

שיהיה טיול מהנה, עדן

הפוסט המלצות לטיול ביפן, ארץ השמש העולה חלק 1 הופיע לראשונה ב-Eden eat.

אני ממש אוהבת פלאן עוד מגיל קטן, מתה על מרקם ועל הטעם הקרמלי שנוצר. זה בעיני אחד הקינוחים הכי טעימים שקיימים.

מאיפה מגיע הפלאן?

המקור של פלאן הוא מספרד, פורטוגל, איטליה וצרפת(בצרפת בתוספת בצק). תוכלו גם לכתוב בספרדית Crema volteada, הכוונה היא שהופכים אותו.
קרם קרמל מורכב משתי שכבות: קרמל וקרם.

אנחנו מתחילים מהכנת הקרמל ויש שופכים אותו לתבנית שבה נכין את הפלאן.

לאחר מכן אנו עוברים להכנה שדיי מזכירה קרם ברולה, פלאן וקרם ברולה הם קרובי משפחה. אנו מרתיחים חלב עם ארומתיים ובמקביל טורפים ביצים/ חלבונים עם סוכר, עושים השוואת טמפרטורות, מעבירים לתבנית ועושים מעין בן מארי בתנור.

מה זאת השוואת טמפרטורות?

טמפ' קרישה של חלבון היא 62 ושל חלמון היא 67. זאת אומרת שאם נשפוך את המסה החמה אל הביצים והסוכר בבת אחת נקבל חביתה מקושקשת ולכן כל פעם נמזוג חלק מהתערובת החמה אל הקרה ונערבב עד שנקבל מסה אחידה. לאחר מכן נסנן את המסה כדי להימנע משאריות שנקרשו.

הערות:

• תוכלו להמיר את החלב קוקוס ב150 גרם חלב, 150 גרם שמנת מתוקה 38%
• ניתן להוסיף בהרתחה במקום הלמון גראס, הכפיר ליים והוניל, גרידת תפוז, לימון, קינמון, אבקת מאצ'ה ועוד.
• את הפלאן הכנתי בתבנית עגולה קוטר 17 ס"מ.
• תוכלו לשמור את הפלאן עד 4 ימים במקרר.
• כשהפלאן מוכן צננו אותו בחוץ ואז הכניסו למקרר מכוסה. ניתן לאכול לאחר 5 שעות לפחות. אני אוהבת ביום שאחרי.
• שימו לב- כוויה מקרמל חם היא הכי חמורה במטבח. האזהרה היא לא כדי להפחיד אלא כדי ליידע אתכם, לא לגעת בקרמל, לעבוד בזהירות ויהיה לכם קל.
• תוכלו להגיש עם פניני טפיוקה זה הולך נהדר.

השינוי שלי במתכון-

בחרתי לקחת את הקינוח לכיוון קליל ותאילנדי. יש כאן כפיר ליים, למון גראס וחלב קוקוס. לי לפעמים יש קושי עם מוצרי חלב ואני צריכה משהו קליל יותר.

Print

פלאן קוקוס

פשוט, טעים וממכר

Course Dessert, Snack

Cuisine French, Italian, portuguese, spanish

Keyword ביצים, בן מארי, בתנור, וניל, חלב קוקוס, כפיר ליים, למון גראס, מים, סוכר, פלאן, קרם קרמל

Prep Time 10 minutes minutes

Cook Time 1 hour hour 30 minutes minutes

5 שעות 1 hour hour 30 minutes minutes

Total Time 6 hours hours

Servings 1 תבנית 17 ס"מ

Cost 30-40

Equipment

• תנור
• תבנית 17 ס"מ עגולה
• מחבת
• סיר
• קערה
• מטרפה
• לקקן
• מסננת
• מכתש ועלי/ עקב של סכין

Ingredients

קרמל:

• 2 כפות מים
• 4 כפות סוכר לבן

לקרם:

• 300 גרם קרם קוקוס(17% שומן)
• 1 כפית מחית וניל/ תמצית וניל
• 1-2 יח' למון גראס שדפקנו במכתש ועלי או עם עקב של סכין
• 2-3 יח' עלי כפיר ליים מיובשים

לקערה:

• 3 יח' ביצים L
• 150 גרם סוכר

Instructions

• 

מתחילים מהקרמל:

• לוקחים מחבת ושופכים אליה סוכר ואז מים
  
• מעלים על האש ומשגיחים כל הזמן.
  
• לאט לאט תראו שהסוכר והמים מתאחדים.

  שימו לב שקרמל זו הכוויה הכי מסוכנת במטבח כי הטמפ' שנגיע אליה היא מאוד גבוהה, אני לא רוצה להפחיד פשוט ממליצה להיזהר. לא לגעת בקרמל כדי שהסוכר יימס כמו שצריך
  
• הצבע יתחיל להשתנות לכתום. שימו לב להיזהר. מהרגע שהצבע השתנה לא נשאר עוד הרבה זמן כי הטמפ' גבוהה ואנחנו לא רוצים קרמל שרוף ומר. בגלל זה צריך להיות על זה.
  
• מעבירים את הקרמל לכלי עגול שמתאים לתנור.
  
• 

עוברים לקרם:

• בסיר שמים את הקרם קוקוס, וניל, למון גראס וכפיר ליים ומערבבים. נותנים לנוזלים להתחמם עד סף הרתיחה.
  
• 
• בינתיים לוקחים את הביצים ושוברים אותן לקערה ושופכים את הסוכר. יש לטרוף באופן מיידי בעזרת מטרפה כדי שהסוכר לא יכבוש את הביצה.
  
• 
• מסננים את הנוזלים בסיר ומוסיפים חלק מהכמות לקערה וטורפים במטרפה. לאחר 20 שניות מוסיפים עוד חלק ואז עוד 20 שניות את היתר עד לקבלת מסה אחידה. מסננים את המסה משאריות ביצה.
  
• 
• שופכים את הקרם על הקרמל ומכניסים לתבנית. תוכלו לכסות במכסה או עם נייר כסף, אני מוציאה לקראת הסוף את המכסה. אופים במשך שעה- שעה ועשרים על 120 מעלות. לא טורבו.
  
• 
• 
• מוציאים החוצה. שימו לב שהפלאן מתמצק בחוץ אז הוא לא יציב לגמרי. כשהפלאן בטמפ' החדר מעבירים עם מכסה/ ניילון נצמד למקרר לצינון של לפחות 5 שעות.
  
• מחלצים בעזרת סכין את הפלאן. הופכים על צלחת ואוכלים.
  
• בתיאבון.
  

הפוסט פלאן קוקוס הופיע לראשונה ב-Eden eat.

היה לי חשק גדול להכין סלט קיסר ולדעת מאיפה הוא בא. כשכתבתי סלט קיסר ישר הופיעה לי מקסיקו שזה כבר ניראה לי מוזר, אז חקרתי.

מאיפה אתה סלט קיסר?

סלט קיסר נוצר ע"י מהגר איטלקי בשם Caesar Cardini. ב4 ביולי היה עומס במסעדה שלו וזה נאלץ לאלתר סלט ממה משהיה במסעדה, כדי לא לאכזב את הלקוחות. המשפחה החלה לשווק את הסלט באמצעות מכירות הרוטב שלו בחנויות. עם הזמן התווספו לסלט אנשובי, ביצה קשה, חזה עוף. בסלט המקורי יש רוטב ווסטרשייר שמכיל בתוכו אנשובי.

מסעדה בשם Hotel César עדיין מגישה את הסלט המקורי. המסעדה ממוקמת בטיחואנה.

שינויים והתאמות:

בחרתי שלא לשים אנשובי או רוטב ווסטרשייר, כדי שיהיה טעם קליל ופיציתי על זה בפרמזן. התוספת שלי לסלט היא בזיליקום.

• טבעונים? תוציאו את הפרמזן ותקבלו מתכון טבעוני.
• רוצים חלבון? תוסיפו חזה עוף או ביצה קשה.
• פירות ים? תוסיפו שרימפס צרוב במחבת.
• בייקון? תוכלו לחתוך קטן ולהוסיף מלמעלה.
• את הלחם הקלוי תוכלו להמיר בקרוטונים מחלה של שבת ישנה.

Print

חסה צרובה ברוטב קיסר, לחם קלוי ופרמזן

קל, פשוט וטעים

Course Appetizer, Breakfast, Main Course, Salad, sauce, Side Dish, Snack

Cuisine American, French

Keyword בזיליקום, חסה, חסה ליטל ג'ם, חסה רומית, חרדל, חרדל דיזון, לימון, מיץ לימון, מלח, סלט קיסר, עדן דוד, פלפל שחור, פרמז'ן, שום, שמן זית, שמן חמניות

Prep Time 20 minutes minutes

Cook Time 1 minute minute

20 minutes minutes

Total Time 20 minutes minutes

Servings 4 אנשים

Cost 30-40

Equipment

• 1 קערה
• 1 מטרפה
• 1 מד ליטר/ משקל
• 1 מחבת
• 1 קרש
• 1 סכין
• 1 מייקרופליין

Ingredients

2 יח' חסה רומית ארוכה חצויה(סה"כ 4 יח')

• 1-2 כפות שמן זית לצריבת החסה

פרמזן לגירוד

קרוטונים/ באגט ישן בן יום יומיים חתוך לפרוסות דקות בסכין

• 1 כף שמן זית לקרוטונים

לרוטב ויניגרט:

• 2 שיני שום
• 1 כף שטוחה חומץ שרי(או יין לבן/ אדום) לא חובה
• 2 קורטים מלח דק
• 2 כפות מיץ לימון
• 1 כף חרדל דיז'ון חלק
• 1 יח' חלמון L
• 5 גרם פרמזן
• 1 קורט פלפל שחור גרוס
• 3-4 עלי בזיליקום קצוצים דק
• 250 מ"ל שמן חמניות
• 20 מ"ל שמן זית

Instructions

מתחילים מהרוטב:

• 
• בקערה מגרדים שום ופרמזן ומוסיפים את כל המרכיבים מלבד השמן והבזיליקום.
  
• מזלפים תוך כדי שימוש במטרפה את השמן באיטיות כדי שהויניגרט לא יישבר.
  
• 
• שימו לב לעבוד לאט כדי שהויניגרט לא יישבר לכם. אם הוא נשבר תשפכו אותו למד ליטר ותוסיפו כף חרדל לקערה ותתחילו לטרוף באיטיות תוסיפו ממש ממש לאט את הויניגרט השבור עד שהוא יתחבר לכם
  
• שומרים בקופסא במקרר. בינתיים עוברים ללחם הקלוי
  
• חותכים את הבאגט דק וקולים במחבת עם שמן זית משני הצדדים או שלוקחים חלה בת יום לפחות וחותכים לקוביות וקולים בתנור על 120 מעלות לפחות ל10-15 דק'
  
• 
• חוצים את החסה ל-2 ומתחילים לצרוב אותה במחבת עם שמן זית חם. כשיש לה צבע מכבים את האש.
  
• 
• 
• 
• מעבירים את החסה לצלחת. מפזרים את הלחם הקלוי, את הויניגרט ומעל מגרדים פרמזן. בתיאבון.
  

הפוסט חסה רומית צרובה, ויניגרט קיסר, לחם קלוי ופרמזן הופיע לראשונה ב-Eden eat.

חלקכם הולך להגיד שבכל שעות היום. ובכן, זה נכון אבל האמת היא שזו ארוחת בוקר. תמיד תמיד תמיד חיכה לי צ'ורוס מוכן כשקמתי אם זה במסעדה, בהוסטל או שהכינו בדירה שגרתי בה. זה מסוכן כי זה ממכר בטירוף.

מה המקור של צ'ורוס?

צ'ורוס היא סופגניה מטוגנת מבצק רבוך מצופה בסוכר וקינמון. מקורה מגיע מספרד ופורטוגל. ישנם שני סיפורים שונים שמספרים על המקור. הראשון מדבר על רואי צאן ספרדים שהכינו צ'ורוס בשטח והשני על פורטוגזים שחזרו מסין והושפעו ממאכל בשם Youtiao.

צ'ורוס נאכל בספרד ופורטוגל ומוגש עם רוטב שוקולד סמיך. כשטיילתי בדרום אמריקה אכלתי אותו עם ריבת חלב במקסיקו, קובה, גוואטמלה, ברזיל וארגנטינה. למען האמת, אני מעריצה של שניהם אבל אם צריך לבחור אז ברור שריבת חלב מנצחת שוקולד.

מה זה בצק רבוך?

בצק רבוך מגיע מהמילה רביכה. רביכה היא בישול של קמח ושומן. השומן קושר את הקמח והקמח מפתח את הגלוטן שלו, מסמיך ונותן גוף למסה. את המסה אנו מקררים עם מיקסר או בעזרת מטרפה ולאט לאט מטמיעים ביצים במסה עד שהיא הופכת להומוגנית ויציבה.

את הבצק נבדוק בעזרת חוט. ניתן שתי אצבעות ונעביר דרכן את המסה ונוודא שיש לנו חוט ישר ואחיד. קיימת עוד דרך, להעביר כף עץ או לקקן ולראות אם המסה חוזרת. אסור לה להיות יבשה מדי.

טיפים/הערות חשובות:

אופן ההכנה:

*כמו בכל דבר מטוגן שאני מכינה, אני מוסיפה מעט טריסול כדי לקבל תוצאה פריכה ולא ספוגה בשמן.
*אני מכניסה מעט קינמון במסה וגם בציפוי וזה באמת מוסיף עוד טעם ומשדרג.
*תוכלו לזלף לשמן ישירות או לזלף לנייר אפייה ולשים בשמן.
*יש לכם כמובן מתכון לריבת חלב ביתית כאן.
*את הצ'ורוס העבירו ישירות לתערובת הסוכר והקינמון מבלי לספוג בנייר, אחרת הסוכר והקינמון לא יידבקו לצ'ורוס.
* יש לטגן בשמן חם בטמפ' של 180 מעלות.
*שימו לב שכשאתם מעבירים לשק זילוף, המסה צריכה להיות אחידה וללא בועות או חורי אוויר. אתם צריכים להצמיד את המסה ולרכז אותה.
*בעת הזילוף החזיקו טוב את שק הזילוף במיוחד בנקודה של החיבור בין הצנתר לשק עצמו כדי לא יווצר מצב שהצנתר יתנתק לכם.
*תעבדו בנגלות, כך תשמרו על השמן חם ועל הצורה.
*המתינו בסבלנות עד שהחלב ויתר המרכיבים ירתחו, זה חשוב מאוד בפיתוח הגלוטן של הבצק. אנחנו עובדים עם בצק רבוך.
אופן אחסון ושמירה:
*תוכלו כמובו לזלף ישירות לתוך נייר אפייה בקופסא ולהקפיא כשהיא אטומה כמובן כמו שצריך. כשתרצו להכין תוכלו להוציא ולטגן ישירות בשמן. הצ'ורוס נשמר קפוא עד 3 חודשים.
*אפשר לשמור את הצ'ורוס עד יומיים. אם כי הוא הכי טעים ביום הכנתו.

Print

צ'ורוס

ארוחת בוקר של ספרד

Course Appetizer, Breakfast, Dessert, sauce, Snack

Cuisine latin america, portuguese, spanish

Keyword אבקת סוכר, ארוחת בוקר, ביצים, בצק רבוך, גנאש, דרום אמריקה, וניל, חלב, חלמונים, חמאה, חמאה חומה, חמאה מומסת, מדריד, מטוגן, מלח, סוכר, ספרד, עדן דוד, פורטוגל, צ'ורוס, קינוח, קמח, שוקולד, שמנת

Prep Time 30 minutes minutes

Cook Time 30 minutes minutes

30 minutes minutes

Total Time 30 minutes minutes

Servings 25 יח'

Cost 30-40

Equipment

• משקל
• סיר*2
• לקקן/ כף עץ
• מיקסר עם וו גיטרה/ מטרפה וקערה
• שק זילוף
• צנטר כוכב
• מדחום
• ספיידר
• מספריים
• מגש
• קערה/קלחת לחימום השמנת

Ingredients

שמן לטיגון

לצ'ורוס:

• 240 מ"ל חלב
• 90 גרם חמאה
• 30 גרם סוכר
• 200 גרם קמח
• 3 יח' ביצים L
• 1 יח' חלמון L
• 1 כפית מחית וניל/ תמצית וניל
• 1 קורט מלח
• רבע כפית קינמון
• 3 כפות טריסול(לא חובה)

לציפוי:

• 150-200 גרם אבקת סוכר
• 1 כפית קינמון

לגנאש:

• 150 גרם שמנת מתוקה 38%
• 150-170 גרם שוקולד חלב
• 20 גרם חמאה קרה

Instructions

מתחילים מהבצק הרבוך:

• מביאים לרתיחה חלב, סוכר, קינמון, מלח, וניל וחמאה.
  
• כאשר התערובת מבעבעת מוסיפים את הקמח ואת הטריסול ומערבבים עם כף עץ/ לקקן עד שהמסה הופכת להומוגנית ומתנתקת מדפנות הסיר.
  
• שימו לב שהמסה מבעבעת ואז מוסיפים את הקמח.
  
• מערבבים עד שהכל מתאחד למסה אחידה
  
• מייבשים את המסה מנוזלים על אש נמוכה לעוד חצי דקה ומעבירים למיקסר או לקערה(שימו לב תהליך חשוב מאוד)
  
• מפעילים את המיקסר או טורפים בעזרת מטרפה ע"מ שהמסה תתקרר במשך 2 דקות. לאט לאט מטמיעים בכל פעם ביצה בנפרד ואז את החלמון.
  
• כאשר קיבלנו מסה הומוגנית, בודקים שקיבלנו חוט והמסה אכן יציבה וטובה.
  
• מעבירים לשק זילוף עם צנטר כוכב ומחממים בינתיים שמן בסיר ל180 מעלות. תוכלו לוודא בעזרת מדחום
  
• מסדרים בינתיים תבנית עם אבקת סוכר וקינמון ומערבבים. את הצ'ורוס מזלפים לשמן הרותח משק הזילוף וחותכים בעזרת מספריים
  
• כאשר הצ'ורוס מקבל צבע הופכים אותו לצד השני וממשיכים לטגן עד לקבלת צבע אחיד משני הצדדים.
  
• מוציאים את הצ'ורוס לקינמון ולאבקת הסוכר ומכסים אותו בהם.
  
• מחממים מעט את השמנת ושופכים אותה על השוקולד ומערבבים עד לקבלת מסה אחידה.
  
• סוגרים עם מעט חמאה קרה ומערבבים טוב טוב
  
• אוכלים את הצ'ורוס בהנאה וטובלים ברוטב השוקולד. בתיאבון.
  

מתכונים קשורים:

ריבת חלב

אלפחורס הוואנה

טורטיה דה פאטאטס

הפוסט איך מכינים צ'ורוס הופיע לראשונה ב-Eden eat.

גם כשביקרתי במקסיקו לאחר כמה שנים ושהיתי שם כמעט חודש, לא נחשפתי לאוכל כל כך טעים כמו אז. אני משוגעת על אוכל מקסיקני. לצורך מחקר מעמיק התחלתי לקרוא. תחילה את המרכיבים על גבי פחית השימורים שהזמנתי ומאוחר יותר בצפייה בסרטונים בספרדית. ראיתי שקיים הבדל בין סרטונים באנגלית לסרטונים של מאמות מקסיקניות. אמרתי שאנסה בדרך שלי ואשקול כמויות משלי וארשום כאן מתכון אם יצא לי טעים. אז זהו שזה טעים ממש וממכר. חובה לנסות בבית.

מקור השם חלפניו:

אי שם לא רחוק ממקסיקו סיטי, שוכנת לה עיר בשם Xalapa או Jalapa. שמה המלא הוא חלפה אנריקז. רוב העיסוק הוא בעיקר במסחר של דייג, פרחים, תירס, קני סוכר, תפוזים, צ'ילי וקפה. פלפל חלפניו נקרא על שמו של אותו מקום בגלל הוא גדל לראשונה.
במקסיקו כולה קיימים 160 ק"מ רבועים לגידול חלפניו. החלפניו נקטף בעודו ירוק ולא במצבו הסופי- אדום, צהוב או כתום. האדום חריף יותר מהירוק.

כמה דגשים:

1. שימו לב! הטעם ייקבע לפי מידת החריפות של הפלפל עצמו. מי שאוהב חריף תטעמו לפני ומקסימום תוסיפו עוד חריפות.
2. תוכלו לכסות את הסיר בנייר פרגמנט עגול וככה תקבלו אידוי וחום ישיר.
3. את החלפניו תחתכו אחרון בגלל החריפות שלו. שימו לב לא לגעת בעיניים או ללכת לשירותים בלי לשטוף ידיים.
4. תעבירו את החמוצים לצנצנת מעוקרת. יש כאן הסבר.
5. את החמוצים תשמרו בחוץ עד שהם מגיעים לטמפ' החדר ואז תעבירו למקרר.
6. תוציאו כל פעם רק עם כפית או מזלג ולא עם כלי לא נקי או ידיים.
   

Print

חלפניו כבוש עם ירקות שורש

פשוט ומהיר

Course Appetizer, Snack

Cuisine Mexican

Keyword אבקת סוכר, אורגנו, בצל, גזר, חומץ, חלפניו, חמוצים, טימין, מים, מלח, מעט שמן, עלי דפנה, שום

Prep Time 20 minutes minutes

20 minutes minutes

Total Time 20 minutes minutes

Servings 1 צנצנת

Cost 30-40

Equipment

• סיר
• סכין
• קרש

Ingredients

לסיר:

• 1 כף שמן
• 2 כפות סוכר
• 1 כפית מלח דק
• 1 קורט אורגנו
• 6 שיני שום
• 2 עלי דפנה
• חצי- יחידה בצל לבן/סגול חתוך לקוביות
• חצי יחידה גזר חתוך לעיגולים
• 3 יח' ענפי טימין
• 8-10 יח' חלפניו חתוך לטבעות

לנוזל:

• 200 מ"ל חומץ 5%
• 170-180 מ"ל מים

Instructions

מתחילים מהירקות:

• 
• חותכים את הירקות ומחממים שמן בסיר. מוסיפים את הגזר למשך דקה מבלי לתת לו צבע.
  
• מוסיפים את הבצל ואז את עשבי התיבול ואת השום ומערבבים במשך 2 דקות נוספות. מוסיפים את החלפניו ומערבבים לדקה נוספת. מוסיפים את המלח ואת הסוכר
  
• 
• 
• לאחר חצי דקה מכסים במים ובחומץ ומערבבים. תוכלו לבשל ללא כיסוי ותוכלו גם לחתוך פרגמנט בצורת עיגול ולכסות. מבשלים במשך 10 דקות עד שהחלפניו משנה את צבעו.
  
• 
• 
• מעבירים לצנצנת ומשאירים בטמפ' החדר עד להתייצבות ואז שומרים במקרר. בתיאבון
  

הפוסט חלפניו כבוש הופיע לראשונה ב-Eden eat.

ויאטנם מדינה פשוט מדהימה, אוכל מטורף, השפעה צרפתית מעניינת מאוד שהגיעה גם לאוכל וגם לשפה. השפה האסייתית היחידה שכתובה באותיות לועזיות.

מפה לשם מצאתי את עצמי בבוקר האחרון מתעוררת אחרי לילה מטורף. מסיבות האלווין. רק רציתי משהו מתוק. התחלתי לטייל ברחובות האנוי בבוקר, רציתי פשוט ללכת ולחפש פחמימה מנחמת ולפתע הרחתי ריח מטורף. נתקלת במאפיה קטנטנה. היו 3 טעמים באותו יום: מאצ'ה, חמאה ושוקולד. קניתי את השוקולד והמאצ'ה. המאצ'ה הייתה מאכזבת ביותר אבל השוקולד וואו!! זה היה פריך מבחוץ ורך מבפנים ויצא מלא שוקולד. זה היה וואו.
כל מה שהספקתי היה לצלם את המקום ואת השקית ומאז חלמתי להכין את הקינג רוטי לבד. עכשיו יש לי זמן.

מה זה בכלל קינג רוטי/רוטי בוי?

כל הזמן שחקרתי על מקור הלחמניה הזו, היו התנגשויות בין פננג שבמלזיה לבין מקסיקו. במקסיקו יש לחמניות שנקראות קונצ'ה(צדפה או מילה גסה אצל ארגנטינאים) שנראות בצורה של צדפה עם ציפוי פריך מלמעלה. בדר"כ ראיתי הרבה מילויים של חמאה בפנים.

אז לשאלתכם, המקור נמצא במקסיקו אבל הוא ההשראה לרוטי בוי במלזיה. בשנת 1998 התחיל טרנד מטורף במלזיה של הלחמניה והיא נחלה הצלחה מטורפת. לעיתים עם קפה אינסטנט בציפוי ולכן נקראה גם קופי באן Coffee Bun.

עובדה מעניינת על מלזיה וישראל

הידעתם? מלזיה היא מדינה מוסלמית ועל הדרכון שלהם רשום שהם לא יכולים להיכנס לישראל. פגשתי פעם בחור מלזי בשדה תעופה בבנגקוק.

אז מה הסיפור?

אחרי חקר שערכתי, גיליתי שרוב הפעמים הבצק היה של לחמניית חלב מתכון כאן. כל מה שתצטרכו זה להכין את הבצק עד לשלב ההתפחה ומשם נמשיך למילוי שוקולד וקינמון וציפוי פריך.

הערות:

אופן הכנה:
*חובה לסנן את הקקאו לקבלת מרקם אחיד של הציפוי, אחרת תקבלו גושים בשכבה העליונה
*ממליצה בחום לשלב בין ממרח לשוקולד מומס ביחס 1:1 ולהקפיא בצורה אחידה. השוקולד יימס תוך כדי אפייה ותקבלו מרקם מאוד נוח לעבודה. קצת כמו להכין קובה ולהקפיא את הקציצה.
*אין לכם סבלנות ללחמניית חלב? תכינו לחמנייה רגילה: 500 גרם קמח פיצה/לבן, כף אחת של שמרים יבשים, 50 גרם סוכר לבן, 1/8 כוס שמן או 25 גרם חמאה רכה, חצי כפית מלח, 250-300 גרם מים. הכינו בדיוק כמו בהוראות רק אל תחממו את השמרים או תכינו רביכה. כל בצק חלה יעבוד מעולה.
*אתם שולטים בגדול המלית, שימו לב שאי אפשר לאכול יותר מחצי לחמניה כי זה טעים אבל גם קצת כבד. אתם יכולים גם לא למלא אותן ולאכול ריקות. אם אתם אנשי שוקולד מריר תשחקו עם זה.
חומרי גלם:
*יש כאלו שאוהבים להכניס לציפוי קפה נמס או מגורען (אני פחות אוהבת כאן את טעם הקפה אבל מוזמנים לנסות חצי- כפית יעשו את העבודה)
*אני עובדת עם שוקולד קליבו, אפשר גם עם ולרונה או קקאו ברי. אפשר גם שוקולד חלב פשוט אבל תשימו לב שלא יוצא מתוק מדי.
שמירה ואחסון:
*ממליצה לשמור בקופסא או שקית אטומה עד 3 ימים. תוכלו להכין מהשאריות ברד פודינג.
*אופן הגשה מחדש: שימו לב שברגע שתשמרו בקופסא תיכנס לחות ותרטיב מעט את המעטפת הפריכה, אפשר פשוט לחמם לפני בתנור ל5 דקות על 180 מעלות חום עליון וחום תחתון ותקבלו תוצאה זהה לרגע ההכנה.

Print

לחמניות מלזיות עם שוקולד ואוווווווווווו

איך מכינים לחמניות קינג רוטי/ רוטי בוי/ קופי באן.

Course Dessert, Snack, נשנוש, קינוח

Cuisine malaysian, מלזי, מקסיקני

Keyword אלוהים, אסייה, אפוי, וואו, לחמניית חלב, מקסיקו, נשפך, עדן דוד, פריך, קינוח, שוקולד

Prep Time 3 hours hours

Cook Time 20 minutes minutes

Total Time 3 hours hours

Servings 8 יח׳

Equipment

• 1 משקל
• 1 מיקסר
• 1 מחבת
• 1 לקקן
• 1 קערה
• 1 כף
• 1 שק זילוף
• 1 מגש

Ingredients

לחמניות חלב:

רביכת טנזונג:

• 27 גרם מים
• 27 גרם חלב
• 30 גרם קמח לבן

שמרים בחלב:

• 110 גרם חלב חמים
• 5 גרם שמרים יבשים

לחמניות:

• 320 גרם קמח לבן
• 45 גרם סוכר לבן
• תערובת חלב ושמרים
• רביכת טנזונג
• 1 יח׳ ביצה L
• 50 גרם חמאה רכה
• 4 גרם מלח דק

מילוי שוקולד וקינמון:

• 120 גרם שוקולד חלב מומס
• 120 גרם ממרח שוקולד שאתם אוהבים
• חצי כפית- כפית קינמון טחון

ציפוי שוקולד:

• 100 גרם חמאה רכה
• 80 גרם אבקת סוכר
• 1 יחידה ביצה L
• 90 גרם קמח לבן
• 1 כף קקאו איכותי
• 1 כף מים
• חצי כפית מחית וניל או תמצית וניל איכותית (אופציונלי)

Instructions

• מערבבים את השוקולד המומס עם הממרח שוקולד, מחלקים ל8 חתיכות ומקפיאים. אני לוקחת קוקוטים וממלאת בתוכם ומקפיאה. אפשר גם לזלף ולהקפיא

לחמניות:

• ניתן להכין את המתכון בקישור הבא (שימו לב שיש פחות מלח)
• מכינים את הלחמניות עד לשלב ההתפחה, כאשר הבצק תופח(בערך לאחר שעה) מחלקים אותו לחתיכות שוות בגודל 80-85 גרם סהכ 8 יח׳
  
• משטחים כל חתיכה בידיים, כאשר מרכז הבצק הוא החלק העבה ביותר, מכניסים לתוכה את השוקולד וסוגרים בזהירות את הבצק. שימו לב שהחלק העליון חלק ולא מחוספס. מגלגלים לכדורים ונזהרים שאין חורים.
• מתפיחים את הכדורים במגש עם נייר אפייה או בתבנית במרחקים אחד מהשני ומכסים במגבת למשך 15-30 דק׳. מחממים תנור ל190 מעלות חום עליון וחום תחתון

מכינים את הציפוי:

• מערבלים את החמאה הרכה עם אבקת הסוכר עד שמקבלים מרקם חלק ומוקצף.
  
• מוסיפים את המים, הביצה והוניל וממשיכים לערבל עד שהם נטמעים
• מנמיכים את המהירות ומוסיפים את הקקאו אחרי שסיננו אותו מגושים ואת הקמח עד לקבלת משחה חלקה. מעבירים לשק זילוף
  

המשך לחמניות:

• לאחר שהלחמניות תפחו, מזלפים בצורת ספירלה את הציפוי.
  
• 
• מעבירים לתנור לאפייה של 20 דקות ב190 מעלות בתנור שחומם מראש חום עליון וחום תחתון. מחכים כמה דקות ואוכלים. בתיאבון
  

הפוסט לחמניות שוקולד מלזיות/ מקסיקניות "קינג רוטי/רוטי בוי הופיע לראשונה ב-Eden eat.

זה הצחיק אותי קצת כי כשהכנתי את המשקה וביקשתי מאנשים לנחש כמעו כולם חשבו שמדובר בסחלב, סוטלאץ', טירמיסו, מלבי או קפה קר או הטרנד הלא טעים הזה של הקפה הקוריאני(מתוק להחריד).

הטעם של האורז הוא דבר נפלא וזה משקה ללא גלוטן. אני מניחה שאפשר להכין עם חלב אורז או חלב שקדים במקום החלב הרגיל ולקבל תוצאה דומה. כל הרעיון הוא אינפיוז של טעם שמושרה עם המים במקרה הזה אורז וקינמון. ניתן גם לעשות אורצ'טה משקדים.

מה הקשר לספרד?

אז בספרד יש אורצ'טה מסוג אחר. האורצ'טה המקסיקנית נקראת Horchata de arroz. אורצ'טה מאורז. בספרד יש צמח שנקרא צ'ופה Chufa, לי יצא לעבוד איתו בבסקים. בדר"כ מגיע מיובש וצריך להשרות אותו במים ואז הוא מתנפח. יש לו טעם שמזכיר שקדים ירוקים או שקדים. טעם אגוזי עם מעין חמיצות עדינה ממש. סופר טעים. כשביקרתי בולנסיה טעמתי לראשונה אורצ'טה ולנסיאנית. שם היא נקראת Orxata de chufas (הX מבטא צ'ה גם בבסקית TX מבטאים את אותו הדבר, לדוגמא: Pintxos פינצ'וס).

אז מה צריך?

כוס אורז לבן(אני השתמשתי בבסמטי אבל זה יעבוד בכל סוג)
כוס- כוס וחצי מים
מקל קינמון
2 כוסות חלב מצומצמות(לאחר צמצום 350-400 מ"ל)
חצי כפית מחית וניל איכותית או רבע מקל וניל או תמצית וניל
3 כפות סוכר לא חובה

מהמתכון יוצאות 3 כוסות גבוהות, בערך 4-5 כוסות רגילות

אופן ההכנה:

משרים את האורז במים עם מקל קינמון בין שעתיים ללילה בתוך קערה מחוץ למקרר.

מחממים חלב בסיר על אש נמוכה מאוד בין 20-30 דקות. בין לבין מערבבים שלא יידבק. ניתן בשלב זה להכניס את הוניל לחלב או אחרי איך שתעדיפו. במקור משתמשים בLeche Evaporada שזה בעצם חלב מצומצם ללא סוכר בשונה מחלב מרוכז. בארץ אין חלב כזה אז אני אוהבת טיפה לצמצם את החלב הרגיל.

לאחר שהאורז התנפח מוציאים את הקינמון ובוחרים את הכמות שרוצים ממנו(צריך להיזהר כי קינמון הוא חזק). טוחנים בבלנדר או בבלנדר מוט או בנינג'ה/ ויטה מיקס/ טרמומיקס את המסה לפחות כ-2-3 דקות ומסננים במסננת דקה. אני השתמשתי בשינואה, למי שאין אפשר לשים בד דק על המסננת הרגילה ולסנן. מוסיפים סוכר לפי או אחרי הטחינה, מערבבים וטועמים. שימו לב! ניתן לטחון עם החלב ביחד וניתן להוסיף את החלב לאחר הסינון. אין הבדל.

מגישים בכוס עם מעט קינמון מלמעלה. בתיאבון. אחד המשקאות היותר טעימים ששתיתי.

הפוסט אורצ'טה Horchata משקה אורז מקסיקני הופיע לראשונה ב-Eden eat.