כשנסעתי לטיול הגדול אחרי הצבא, העצירה הראשונה הייתה מקסיקו. הייתי שם 3 וחצי שבועות, אומנם בחלקים היותר מתויירים אבל עדיין היה פשוט טעים וכיפי. קצת לפני כן טיילתי בארה״ב מספר פעמים וטעמתי בסן דייגו, קליפורניה ולוס אנג׳לס. כל פעם לעצור עם הרכב ולשבת במקום מקסיקני רנדומלי והכל פשוט מושלם. בשונה מטקס מקס שאכלתי בשנה שעברה שהיה מאכזב. אם אתם באוסטין טקסס לכו ל Suerte ואם אתם בעניין של דגים ופירות ים אז יש את אחותה Este. שתיהן טעימות מאוד, במיוחד Suerte. חוץ מזה ממליצה גם להגיע לסופר Fiesta Mart שזו חוויה בפני עצמה. שם תמצאו הרבה חומרי גלם מקסיקניים ותראו איך מכינים טאקוס במקום וגם טאמאלס. שווה.

חוויה מקסיקנית נוספת שהייתה לי היא לגור עם שני מקסיקנים בצפון ספרד למשך חודש ושפית מקסיקנית קשוחה מאוד. היתרונות היו להכיר עוד קצת מאכלים מאוד טעימים וגם שוקו Abuelita לרגעים טראשיים.

בקיצוררר חשקה נפשי בטאקוס בירייה, מודה ומתוודה שלעולם לא אכלתי את המנה הזו קודם. הכל לפי טעם אישי אבל עד שחלמתי עליה בלילה ולא על המלחמה זה הישג. אני מתקשה מאוד להירדם בלילות וגם מתעוררת מאוד מוקדם. המוח שלי כל הזמן חושב והבירייה הזאת מסיטה לי את המחשבות. לטובת הטאקוס הנעתי רכב בבוקר ונסעתי לעיר האורות, חולון. שם יש חנות קטנה מאחורי סופרמרקט בשם טרז פזוס וממנה קניתי את הפלפלים המיובשים שנחוצים להכנת הרוטב. ניתן גם להשיג אותם בחנויות מזרח ומערב ולעיתים במעדניות או קצביות.

קצת על טאקוס בירייה

תבשיל בשרי שלרוב מכינים מבשר עזים אבל אפשר גם מבקר, טלה, בשר לבן או עוף. מקורו בעיירה במרכז מקסיקו בשם סן מרטין הידלגו. באופן מסורתי מכינים את התבשיל בתוך סיר מתכת כבד אשר מונח בבור באדמה על גחלים למספר שעות מכוסה בעלים עבים. המתכון משלב מספר סוגים של פלפלים מקסיקניים שמעניקים את הטעם הייחודי וכמובן את ה״קונסומה״. לרוב קונסומה מתואר כציר מזוקק וצלול כאשר הוא מתקשר למטבח הצרפתי אך כאן מדובר בציר עכור ושמן, עשיר בטעם. מעין מרק בשרי עמוק(הבוכרית החבויה שבי תגיד שיש דמיון למרק לגמן- אני לא באמת בוכרית אבל זה מרק טעים מאוד). חלק מהרוטב נקרא Adobo ומגיע מהמילה Adobar שפירושה לכבוש. בעצם סוג של מרינדה שכובשת את הבשר ומקורה בספרד ובפורטוגל. קצת כמו ההשפעה של פורטוגל על הודו כמו למשל רוטב וינדאלו. גם כאן נעשה שימוש בתבלינים, חומץ תפוחים ועגבניות.

איך מגישים?

את הטאקו מגישים לאחר שנטבל ב״קונסומה״ ונצרב ביחד לעיתים גם עם גבינה שנקראת וואחקה ומזכירה מעט מוצרלה, זה הכי קרוב שתמצאו. היא מוגשת עם כוסברה קצוצה וקוביות בצל קטנטנות לצד קונסומה לטבילה.

למה הבסיס למאכל הזה הוא בשר עיזים?

הסיבה שהמאכל מכיל במקור עיזים היא שהכובשים הספרדיים שהגיעו הביאו עמם חיות שונות והחליטו לתת למקומיים את העיזים שנחשבו לנחותות בשל טעמן החזק. הילידים המקסיקניים כבשו את הבשר במרינדה והצליחו להעניק לתבשיל טעם טעים ללא טעמי לוואי. מסופר גם שהשם בירריה הוא כינוי גנאי שנתנו הספרדים למאכלים של המקומיים.

קצת על סוגי צ׳ילי מקסיקניים ועל תפקידם בתבשיל

השתמשתי ב3 סוגים והם:

אנצ׳ו- הפלפל המיובש הנפוץ ביותר במטבח המקסיקני. (הלא מיובש הוא החלפיניו). לאנצ׳ו יש חריפות מעודנת ותפקידו הוא הצבע הכהה.

גוואחיו- פלפל מתוק אדום ומעודן עם טעם מעט פירותי. נותן חריפות ומתיקות.

צ׳יפוטלה- את הפלפל הזה אתם בוודאי מכירים, תפקידו כאן הוא להעניק טעם מעושן וחריפות.

תקראו לזה אריסה מקסיקנית אבל זה לגמרי מזכיר. ככה הרגשתי כשהכנתי. כל אריזת פלפלים עלתה 6 ש״ח.

הערות:

אופן ההכנה:
*תרכיבו את הטאקו בסדר הזה: חמאה/שמן, טאקו טבול בציר, מוצרלה(קשה מגורדת/ טרייה מסוננת לפחות לכמה שעות כמו של פיצה), מעט מלח בשר, בצל, כוסברה.
*אני אוהבת למרוח על הטאקו כשהוא סגור וצרוב עוד קצת מהנוזל.
*את הטאקו אני מכינה עם קמח הארינה פאן ומועכת בעזרת מכשיר. אפשר גם לנסות עם קלחת כבדה או משהו בסגנון.
*חשוב לטעום כל הזמן את הציר כי הוא מצטמצם. אני הוספתי מלח, מיץ לימון, בצל קצוץ וכוסברה טרייה.

חומרי גלם:
*במקור אמורים להכניס מקל קינמון אבל האמת שיש לי קושי עם בקר וקינמון. לכן החלטתי להוריד.
*יש אנשים שאוהבים להשתמש בעגבניות טריות. לדעתי מוטי זה מוצר מעולה ותמיד עקבי.
*אפשר להשתמש בטאקו תירס קנוי או בקמח Harina pan. בעיני הקמח יותר משתלם אבל אם אין לכם מכשיר לטורטיות זה לא תמיד יצליח.

אחסון ושמירה:
*אני מוציאה את הבשר עם מלקחיים כשהוא רך ומעבירה לתבנית גדולה ורחבה.
חשוב לא לשמור יחד כי קיים סיכוי שהבשר ימשיך להתבשל ויתייבש לכם. תחכו טיפה ותפרקו בידיים או עם מזלגות.
כסו בנייר כסף ובינתיים סננו את הציר. אני אוהבת לשים 400 מ״ל ציר חמים ולא רוטב על הבשר כדי שהוא יהיה עטוף בנוזל ולא יתייבש.
לאחר מכן מאחסנים במקרר בנפרד את הבשר ואת יתר הציר- מרק. מאחדים בעת ההרכבה.

*ניתן לשמור את הבשר עד 4 ימים. שימו לב שהציר מכיל עגבניות ולכן יכול לשנות את טעמו אחרי 2-3 ימים. אפשר כמובן לחלק למנות ולהקפיא.

Print

איך מכינים טאקוס ביריה

איך מכינים את הטאקוס הכי מיוחד ועסיסי שיש עם ציר עשיר וטעים שטובלים הכי טעים ומפנק שיש

Course Main Course, Snack, ארוחת ערב, ארוחת צהריים

Cuisine Mexican, מקסיקני

Keyword mexican, בירייה, בצל, גוואחיו, זרעי כוסברה, זרעי כמון, טאקו, טאקוס, מח עצם, מקסיקני, עגבניות, עלי דפנה, עצמות, עצמות בקר, פלפל אנצ׳ו, פלפל שחור, צ׳יפוטלה, ציר בקר, שומן בקר

Prep Time 1 hour hour

Cook Time 4 hours hours 30 minutes minutes

4 hours hours 30 minutes minutes

Total Time 4 hours hours 30 minutes minutes

Equipment

• 1 קרש
• 1 סכין
• 1 מלקחיים
• 1 משקל
• 2 תבנית
• 1 סיר עדיף סיר כבד 6 ליטר עם מכסה
• 1 מד ליטר
• 1 פרס לטורטיות (לחצן טורטיות במידה ואתם מכינים ולא קונים)
• 1 בלנדר
• 1 מסננת
• 1 חיתול או בד כלשהו שאפשר לקשור כדי לשים תבלינים יבשים בתוכו ולשלוף(לא חובה אבל מקל)
• 1 כף מחוררת(עם רשת)
• 3 קערות
• 1 נייר כסף

Ingredients

לצריבת הבשר: *בנגלות. אפשר גם רק אונטריב ושפונדרה/ כתף ושפונדרה. עצמות ומח עצם מוסיפות עומק טעמים לציר.

• 3-4 כפות שומן בקר/ שמן
• על כל חתיכה מלח דק
• 300 גרם שפונדרה עם עצם
• 900 גרם שפונדרה בלי עצם
• 600 גרם אונטריב
• 600 גרם כתף
• 500 גרם עצמות
• 2 יח׳ מח עצם
• 3 כפות שומן בקר/שמן

לבירייה: *את התבלינים אפשר לקלות לפני במחבת אבל לא חובה

• 2 יח׳ בצלים לבנים בינוניים חתוכים לקוביות בינוניות
• חצי כפית מלח דק
• 1 כפית זרעי כמון שלמים
• 1 כפית זרעי כוסברה שלמים
• 1 כף אורגנו יבש איכותי
• 2-3 יח׳ עלי דפנה
• 1 כפית פלפל שחור שלם
• 2-3 כפות רסק עגבניות איטלקי איכותי
• 1 יח׳ ראש שום גדול חצוי.
• 400 גרם עגבניות מוטי פלאטי *קופסת שימורים 1 של עגבניות שלמות מקולפות
• 1 כף חומץ תפוחים

פלפלים מקסיקניים מושרים במים רותחים(3 כוסות מים) למינימום 10 דק׳- חצי שעה. חתוכים לאורכם ללא גרעינים

• 3-4 יח׳ פלפל אנצ׳ו מיובש
• 7 יח׳ פלפל צ׳יפוטלה מיובש
• 6 יח׳ גוואחיו
• מוסיפים את הבשר שצרבנו
• 2 ליטר מים
• לפי הטעם מלח

הגשה:

• 1 יח׳ בצל לבן קצוץ לקוביות קטנות
• 1 צרור עלי כוסברה קצוצים דק
• 1 אריזה טאקו תירס

טאקו ביתי:

Instructions

מתחילים מהבשר:

• מחממים סיר חם מאוד מאוד עד שהוא כמעט צורח עליכם. מוסיפים שומן בקר ואז את החתיכות בשר שהמלחנו בנגלות (לפחות 3-4 נגלות) של קומה אחת. צורבים טוב טוב מכל הכיוונים. אתם רוצים את הצבע החום, את התגובת מייארד ולא בשר אפור. זה כל הטעם וזה חשוב מאוד!!!!

בירייה:

• לאחר שצרבתם תוציאו את הבשר עם מלקחיים ותעבירו למגש. הוסיפו עוד שומן בקר ואז את הבצל והמלח וערבבו למספר דקות. לאחר מכן הוסיפו את התבלינים: זרעי כמון וכוסברה, אורגנו, עלי דפה, פלפל שחור שלם. לאחר 10 דקות עם ערבובים לסירוגין על אש בינונית, מוסיפים רסק עגבניות ומערבבים ולאחר מכן את השום. ממשיכים על אש נמוכה לעוד 10 דקות. מוסיפים פחית של מוטי פלאטי מועכים כל עגבניה בידיים ולאחר מכן מוסיפים חומץ תפוחים ומערבבים לעוד מספר דקות
• לאחר שהשרנו את הפלפלים במים, קטמנו את הקצה שלהם והוצאנו את התכולה עם הגרעינים, נוסיף את הפלפלים לסיר ונערבב. נכסה ב2 ליטר מים ונביא לרתיחה לפחות 10 דק׳, אפשר גם עם מכסה סגור כדי להאיץ את התהליך. לאחר מכן הוציאו את הפלפלים המקסיקניים והעבירו לבלנדר או מעבד מזון הוציאו גם 2 כוסות מהנוזל כדי שתוכלו לטחון בכיף את הפלפלים. החזירו את הבשר לבפנים וטחנו את הפלפלים עם הנוזל עד לקבלת מחית בצבע אדום-חום.
• הוסיפו את המחית וערבבו, הגיעו לרתיחה. אם יש קצף שעולה יש לכפות אותו עם כף מחוררת עם רשת. הוסיפו מעט מלח וכסו במכסה על אש נמוכה לפחות לשעה וחצי- שעתיים. תוכלו גם לאפות בתנור 150 מעלות חום עליון חום תחתון. בדקו וערבבו לסירוגין את הבשר
• כאשר הבשר רך הוציאו אותו עם מלקחיים לכלי רחב בשורה אחת ופרקו אותו בעזרת 2 מזלגות או עם הידיים בזהירות. סננו את הנוזל וזרקו את העצמות. הוסיפו 400 מ״ל נוזל לבשר המפורק(שימו לב שהנוזל לא רותח). כסו את הבשר בנייר כסף שישמור על עסיסיות ולא יקבל קרום. את הנוזל נסנן נשמור בקופסא נוספת או שתצמצמו ותמליחו במידת הצורך בסוף.

טאקוס:

• *נכין/ נוציא מהשקית טאקו, נצרוב מעט משני הצדדים ללא שום דבר במחבת. נוסיף למחבת מעט חמאה או שמן נייטרלי. נטבול את הטאקו בנוזל האדום ונעביר לצריבה משני הצדדים. נוסיף מוצרלה *ראו הערות* עד שהיא נמסה ולאחר מכן את הבשר, את הבצל ואת הכוסברה ונסגור בזהירות. נמרח מעט מהציר עם מברשת. מגישים עם כוסברה ובצל קצוצים וכלי עם הציר החם ליד. בתיאבוןןן

  *את הטאקו אני מכינה לפי הוראות יצרן על האריזה על כל כוס קמח הארינה פאן, מוסיפים כוס וקצת של מים עם מעט מלח. אני אוהבת להוסיף בהדרגה. לשים את לקבלת בצק אחיד. מכסים את הקערה בניילון נצמד ל10 דק, אפשר גם לעבוד ישר. אני מחלקת לכדור בגודל 22-24 גרם סה״כ 12-14 יח׳. מועכים בין דף פרגמנט משני הצדדים וצורבים במחבת

מתכונים קשורים לנושא:

*אמפנדס ארגנטינאי ממולא בשר
*צ׳ורוס
*ארפה ונצולנית

הפוסט איך מכינים בירייה טאקוס מקסיקניים הופיע לראשונה ב-Eden eat.

אז איפה היינו? בפוסט הזה נתמקד בקיוטו וגם קצת בנארה ובאוסקה וכמובן במה הבאתי מיפן.

קצת על קיוטו מהעין שלי

הגענו לעיר באמצעות רכבת קליע שינקנסן והנסיעה עברה כל כך מהר. כשהגענו הרגשנו כאילו אנחנו בעיר כפרית אירופאית עם שילוב של המזרח. הרחובות קטנים והכל הרבה יותר רגוע לעומת טוקיו. יש נהרות וגשרים, כמעט ואין שלטי נאון עצומים שמשתרעים על הבניינים וניתן להרגיש את החלק העתיק של יפן.

בקיוטו תראו הרבה קינוחים מסורתיים וטעימים שבדר״כ לא מוצאים בטוקיו, היא גם העיר שמזוהה מאוד עם מאצ׳ה(על אף שבכל יפן תוכלו למצוא). בכלליות אוכל להגיד על יפן שהרגשתי השפעה צרפתית, הרבה מאפיות צרפתיות ופטיסרי בקיוטו ובטוקיו יש את Tokyo Tower שהוא סוג של מועתק מהאייפל(שבעיני הרבה יותר יפה) וגם בית קפה של משרתות בסגנון צרפתי.

תגידו לי ששמתם לב שטוקיו וקיוטו זה אותן האותיות הפוכות? Tokyo Kyoto

קצת מידע חיוני על קיוטו

משמעות השם קיוטו היא ״עיר בירה״ וזאת משום שזו שימשה כעיר הבירה של יפן בשנים 794-1868. קיוטו עברה הרבה לאורך השנים, אם זה מלחמת אונין שגרמה לנזקים רבים או לקרבות רחוב בין קבוצות סמוראים ואפילו כמעט הופצצה ע״י ארה״ב וזו לבסוף ירדה מהעניין בגלל שקיוטו נחשבה למרכז אינטלקטואלי.

בזכות העובדה שהעיר לא הופצצה, מקדשים ומבנים רבים נשמרו היטב. בקיוטו יש 11 רובעים. בקיוטו יש רובע גיישות מפורסם בשם גיון והיא ידועה בשפע הקולינרי שלה כאשר לא רחוק ממנה נמצאת העיר קובה אשר מפורסמת בשל הבשר האיכותי שיש בה. כמו כן, לא מעט סרטי אקשן של סמוראים צולמו בקיוטו.

מה עשינו בשבוע באזור קיוטו?

אם עקבתם אחרי החלק הראשון או באינסטגרם אז זה המשך הטיול שלנו. שבועיים ביפן שזה הדבר הכי לחוץ שיש. את השבוע השני של הטיול הקדשנו לקיוטו וטיולי יום באוסקה ונארה.

מה עשינו?

*שוק נישיקי- אחד הדברים שהוא חובה בעיני בהגעה ליעד הוא ביקור בשוק. בנישיקי תוכלו למצוא מזכרות, אוכל החל מדגים נאים, סשימי, ניגירי וגם פירות ים בטמפורה או על הגריל, אוייסטרים, בשר קובה, גיוזות, עוף מטוגן, קרוקטים, טאקויאקי, גלידות ועוד.. יש כאן גם ירקות מוחמצים, אצות קומבו, אבקות לתיבול, מאצ׳ה, סכינים, ציוד למטבח ועוד מלא דברים. ממליצה כאן בחום על הסשימי, ניגירי למיניהם, פשוט לבחור חנות קטנה ולאכול בה, בחלקן גם אפשר לשבת. ממליצה גם בחום על השרימפס בטמפורה ועל הסקאלופ. יש כאן מקום קטן עם גיוזות ועוף מטוגן הוא פשוט מעולה. באחד הדוכנים יש גם קרוקטים בעיני זה לא וואו. אל תתפתו לקובה ביף הוא כבד נורא, אכלתי טובים יותר ממנו. השוק הזה אדיר, הייתי בו לפחות 4 פעמים פשוט כיף להסתובב בו.

*טיילנו ברחובות בדרך לGion ועצרנו כל פעם במקומות של קינוחים. אם אתם אוהבי מאצ׳ה לכו לSaryo Tsujiri אפשר להזמין כאן גלידת מאצ׳ה עם מאצה וקריספי מאצ׳ה וגם קינוחים או סתם לקנות תה. ממליצה להסתובב בגיון גם לקראת השקיעה ולראות את הפגודה משם.

*Kodai-Ji- ברובע Gion יש מקדש ובשעות אחהצ יש כאן מופע אור קולי וכיף להסתובב. יש אפילו יער במבוקים ממש קטן וחמוד באזור ה 70-100 מטר.

*Fushimi Inari- לקחנו רכבת לפושימי אינארי והלכנו קצת ברגל עד שהגענו למקדש. כשתגיעו תוכלו לראות הרבה מאוד שערי טורי שנקנים ונתרמים בעלות של בין כמה אלפי שקלים- 35000 ש״ח. המקדש מוקדש לאינארי, אל האורז ופסלי השועלים שתראו לאורך המקדש נחשבים לשליחים שלו. חוויה שהיא חובה. תוכלו לעצור באמצע וללכת או לטפס עד למעלה (לוקח כמה שעות).

*Kiyomizu Dera- מקדש המים הטהורים, קרוב מאוד לGion, למים במקדש מייחסים סגולות ריפוי ויש תור לנטילת ידיים ושתייה של המים. בירידה למטה מהמקדש יש הרבה דוכנים וחנויות. ממליצה על הבאן וגם על קינוח מסורתי מבצק אורז ממולא במליות שונות בצורת משולש.

*Yasaka Koshindo- מקדש הכדורים הצבעוניים. מקדש שבו אתם קונים כדור כותבים שם, תאריך ומשאלה וקושרים אותו ליתר הכדורים.

*לכו לאכול קקיגורי- קינוח יפני של קרח גרוס עם פירות וסירופים. מאוד מיוחד וקליל. בנוי לפי העונה אז תמיד יש טעמים מעניינים. קוראים למקום Tea and Sake room

*יקיניקו בKyo Kurozakura- באחד הערבים עברנו לפחות 7 מקומות ולא הצלחנו למצוא שולחן ליקיניקו, גריל יפני. הגריל הזה היה פשוט מטורף, ישבנו בשולחן עם גריל ובחרנו מהתפריט מה שבא לנו, מגיע עם רטבים ויש גם סלטים ומנות ראשונות קוריאניות וסאקה. חוויה ממש טובה. המוצלחת מכולן.

*Gyoza Chao Chao- אחד המקומות הכיפיים לנשנוש אם כי המקום מפורק. יש שני סניפים בקיוטו ושניהם מפוצצים, ההמלצה הכי טובה שלי היא להגיע מוקדם באזור 17:00, הגיוזה הקלאסית מעולה וגם זו עם הג׳ינג׳ר הכבוש מעל.

*Sushiro- גם כאן לא יכולנו לפסוח על סושי המסוע המעולה הזה. אם בא לכם משהו קליל לערב זה המקום.

*Gong Cha-גם כאן יש סניף של הבאבל טי המעולה הזה, גם יותר טעים מהארץ וגם יותר משתלם. ממליצה לקחת טארו או טייגר.

*Round one- ארקייד מטורף של 7 קומות. יש כאן כמה קומות של משחקי וידאו מאוד מגניבים כולל שטיח ריקודים וכל מיני דברים מוזרים ולא מוכרים שלגמרי שווה לבזבז עליהם זמן. יש כאן גם קריוקי, באולינג, קליעה למטרה שזה אחד הדברים היותר כיפיים שעשיתי.

*A Happy Pancake- ממש כמו בטוקיו גם כאן יש סניף של פנקייקים יפניים פלאפיים. אם כי יש תור וצריך להירשם. אפשר לעשות סיבוב ולחזור אבל צריך להיות במעקב על זה.

*Ramen Sen no Kaze-ראמן מעולה עם תור מטורף, לפחות שעה. ממליצה להתפצל ולעשות סיבוב. גם כאן אתם נרשמים וכשמגיע תורכם קוראים לכם אבל צריך להיות נוכחים. הראמן עצמו קרמי, עשיר וטעים והחלק הכי טעים הוא הChashu.

*טקס תה מסורתי-ההמלצה שלי היא לא על מקום ספציפי כי לנו הייתה חוויה קצת מוזרה, עשינו טקס פרטי כי לא היו מקומות וזה היה קצת אוקוורד אבל לגמרי שווה בקבוצה לנסות סתם בשביל החוויה.

*חנות למאצ׳ה- כבר מהבית הכרנו את Ippodo אבל אם אתם מחפשים משהו קצת יותר איכותי יש גם את Marukyo Koyamaen Nishinotoin Tea שם תוכלו לשבת לקינוחים או תה או גלידה וגם לקנות מאצ׳ה לפי זנים וגם את כל כלי העזר.

*קיודו- לקחנו שיעור פרטי בחץ וקשת במחסן של אדם שמדבר רק יפנית. חוויה מצחיקה ומשונה ששווה לנסות.

שמאליים התפקדו שימו לב שבכל מיני דברים מסורתיים אפשר להשתמש רק ביד ימין, זה מוזר אבל מאוד מסורתי, לא היה נהוג להשתמש ביד שמאל בתקופת הסמוראיים. גם בטקס התה נאלצתי לבצע הכל ביד ימין וגם בחץ וקשת. תזרמו יהיה בסדר;)

*Nijo Castle- מקדש מאוד מרשים שלא הספקנו להיכנס אליו אבל היה מאוד יפה לראות מבחוץ

*Kyoto Imperial Palace-הארמון המלכותי שגם אליו לא נכנסנו רק ראינו מבחוץ והסתובבנו בפארק שהוא מאוד מאוד יפה.

*Arashiama-אחרי שלקחנו רכבת הגענו ליער הבמבוקים המפורסם שהוא באמת מיוחד ומהמם בעיני אם כי עמוס מאוד באנשים. תוכלו גם ללכת לTenryu Ji, מקדש שנמצא ממש ליד.

*Somekobo YUmeyusai- תערוכה ממש מיוחדת שכל הרעיון שלה הוא ההשתקפות של מה שבחוץ. מאוד מאוד יפה ומיוחד.

*Ryuuann-עוד מקום של יקיניקו מוצלח לצהריים. יש כאן קובה ביף וגם וואגיו. אחלה של חוויה לצהריים.

*מומלץ לחפש חנויות אספנים יד הרבה בובות ומיניאטורות, קלפי משחק. חוויה נחמדה.

*גלידה Nanaya- גלידה עם כל מיני טעמים יפניים ביניהם גם 7 טעמי מאצ׳ה מהקל אל הכבד וגם תה שחור. מאוד מאוד מוצלח וגם יש כאן מאצ׳ה וכל מיני סוגי תה, שוקולד מאצ׳ה וכו׳.

Nara-

נארה היא עיר שמפורסמת בעיקר בזכות האיילים שמסתובבים בה בחופשיות. האגדה מספרת שהם הובאו ע״ אל ותפקידם הוא להגן על העיר. כבר כשיוצאים מתחנת הרכבת, אפשר להגיע במרחק הליכה אל הפארק. תוכלו לקנות צמוד לתחנה מוצ׳י מעולה וגם פירות ומחוצה לה ממש לא רחוק תעברו ליד מקום מאוד מפורסם של מוצ׳י שבו אחת ליום מראים איך מכינים מוצ׳י, יותר בשביל אינסטגרם וכאלה אבל לגמרי חוויה, קוראים למקום Nakatanidou Mochi . בעיני המוצ׳י פחות מוצלח, יש טעם מאוד חזק של שעועית ואם אתם פחות אוהבים את הזאנר אז תוותרו.

כבר במעבר החצייה תפגשו באיילים ובפארק עצמו תמצאו דוכנים של סוג של עוגיה שמיועדת להאכלת האיילים. האיילים עצמם רוצים בעיקר את האוכל שלכם, הם קסומים וחמודים אבל יכולים להיות גם תוקפניים ואגרסיביים. לעולם אל תוציאו את כל העוגיות ותחזיקו אותם הם יתנפלו עליכם. יש בפארק שלטי אזהרה. תוודאו גם שהתיק שלכם לא פתוח. חשוב. כל פעם תוציאו אחד וחשוב שכשאין לכם אוכל תראו להם עם הידיים והם יעזבו אתכם. אם תהיו זהירים, יהיה בסדר:)

בתוך הפארק יש הרבה אומנים שמציירים את הנוף וזה אחד הדברים היפים לראות, האיזור האהוב עלי הפארק הוא Ukimido Gazebo שמאחוריו למטה יש את האיזור הכי יפה.

*Yukitei-מקום שמצאתי לצהריים, לקחנו כאן Omurice שהיה פשוט מושלם. אורז מאוד עשיר עם בשר, מעליו חביתה מאוד רכה ביחד עם דמי גלאס(רוטב בקר) ממליצה לקחת את הארוחה ביחד עם סלט הוא ממש מרענן וטעים.

*Jazz pub Gentry- אולי אחת ההמלצות הכי טובות של הטיול. בר ג׳אז שמתמחה בקקיגורי מאוד מיוחדים מאוירים בתפריט ביפנית ויש כל אחד שילוב של אלכוהול. מאוד מאוד מוצלח וטעים. אווירה מיוחדת מאוד.

אוסקה-

העיר השלישית בגודלה ביפן. עיר שבאתי אליה עם ציפיות בשמיים ויצאתי מאוכזבת מאוד. אם היה לי יותר זמן הייתי הולכת לפארק נינטנדו ואם אתם שואלים אותי אני לא ממליצה לכם ליפול למלכודת תיירים ולאכול בדוטונברי. האוכל ממש לא טעים.

*Dotonbori- הרחוב הראשי שמלא בדוכני רחוב וחנויות אוכל קטנות כשבדר״כ תראו את השלט הגדול והבולט של המאכל שבו אותו מקום מתמחה. מאכלים מפורסמים הם טאקויאקי ואוקונומיאקי שמפורטים בחלק 1.

*משחקי יריות וקליעה- אתם מקבלים רובה עם חתיכת שעם וצריכים לפגוע בממתקים אם פגעתם והפלתם, זכיתם. יש גם כאלו בקיוטו.

*Pablo- עוגת גבינה שמקורה באוסקה, ממליצה על העוגה העגולה עם הקרם אפרסק מלמעלה פשוט מעולה ומיוחד. בין הטובות שאכלתי בחיי.

*Rikuro's Cheese Cake- רשת מפורסמת שבה מכינים עוגת גבינה גבוהה ופלאפלית ועליה מטביעים סמל של שף. עוגה חמודה אבל מאוד ביצתית ויש בתחתית צימוקים שאני פחות מחבבת. בעיני חסרה מתיקות וטעם הביצים נוכח מאוד. ממליצה הרבה יותר על פבלו.

*Kuromon Market- שוק באוסקה עם הרבה דוכני אוכל, פרחים, פירות וכל מיני. אחרי שהולכים לשוק נישיקי, זה מרגיש מאוד תיירותי ופחות איכותי(בהתחשב בעובדה שנישיקי הוא גם שוק תיירותי)

*Pokemon Center- ממש באותו הבניין של Rikuro's  תוכלו להגיע לקומה למעלה למרכז הפוקימונים, זו חנות עם כל מיני בובות ודברים של פוקימון. יש שם גם בית קפה של פוקימון שצריך להזמין אליו מקום מראש.

מה כדאי להביא הביתה?

*אצות מתובלות לסושי חתוכות
*פוריקקה- תערובת תבלינים לאורז שמשדרגת מאוד את האוכל.
*אצות קומבו מיוחדות- האצות האלו מלאות באוממי וישדרגו לכם את האוכל. בשוק נישיקי יש כל מיני סוגים מעניינים.
*מיסו
*אבקת דאשי
*חומרי גלם קוריאניים בשין אוקובו
*סאקה
*מחית ג׳ינג׳ר/מחית וואסבי
*סכינים
*יוזו קושו- גרידת ומיץ יוזו מותססת עם חריף ומלח. משדרג כל דבר ועולה הרבה יותר זול מבארץ.
*פונזו- רוטב הדרים מותססים
*קיט קט מאצ׳ה
*מאצ׳ה
*ראמן איצ׳ירן
*תות מיובש בהקפאה מצופה במאצ׳ה, שוקולד חלב ושוקולד לבן.
*שמן שומשום
*ממתקים יפניים לא מזוהים
*טופי יפני בטעמי תות, ענבים ותפוח
*רוטב שומשום
*צלחות
*בגדים מיוניקלו

מקווה שעזרתי לכם, תהנו ביפן!
זה לא באמת מפחיד, זה פשוט עולם אחר. תתרגשו כבר מעכשיו אתם לגמרי נוסעים ליעד הכי שווה.

עדן

הפוסט המלצות לטיול ביפן ארץ השמש העולה חלק 2 הופיע לראשונה ב-Eden eat.

בחיים לא קרה לי שטיילתי ביעד ובכל יום חשבתי על הפעם הבאה שאגיע אליו. קרה לי שתהיתי לעצמי אם הייתי מוכנה לגור באותה המדינה, כאן פשוט הרגשתי שלא ראיתי מקום כזה בחיים שלי ובשונה מפעמים קודמות הפעם נערכתי מראש ותיכננתי כל צעד כי פשוט אין ברירה. שבועיים הם מעט זמן ביפן. יכולתי בקלות להישאר עוד חודשיים והייתי מרגישה אותו הדבר. הפומו הוא תמידי.

החלק הכי חשוב בפוסט הזה

אתם פשוט לא תספיקו הכל וזה באמת בסדר. זה רק אומר שתצטרכו להגיע עוד פעם. יש אינסוף המלצות אפילו כאן בפוסט הזה אבל בסוף זו מדינה שלרוב לא נופלים בה. אם משהו נראה לכם טעים, כנראה שרוב הסיכויים שהוא טעים. מהניגירי הכי פשוט לראמן עם התור הארוך. תטילו ספק באושיות אינסטגרם שמעלות אוכל פוטוגני ותשחררו מהלחץ. תהנו. הגעתם לצד השני של העולם ויש לכם זכות לחוות את הטיול הזה לפי הרצונות שלכם. יכול להיות שיהיו נפילות, אלה הם החיים אבל ההצלחות שלכם יהיו מסחררות, אין לי ספק. יפן היא המדינה הזו שפתאום תאכלו ביס כבר הרבה אחרי שחזרתם אבל איכשהו תיזכרו באותו רגע בלתי נשכח בה. היא כמו סם ממכר.

מאיפה מתחילים?

ארגון מקדים-

ברגע שקנינו כרטיסים התחלנו לבצע כמה דברים:

*חרשנו על הבלוג המקסים של גל ממליה, ״פתיתים״
*פתחנו כל יום יוטיוב וראינו מסלולים אופציונליים
*הסתכלנו על הרבה מאוד מטיילים שטסו ליפן ועל הטיול שלהם
*הצטרפנו לקבוצת ״יפן למטיילים״ בפייסבוק ומאוחר יותר גם בוואטסאפ.
*קראנו הרבה באתר של ״יפנית״
*בדקנו מה נדרש בכניסה ליפן, הטופס הזה שצריך לשנות צבע לכחול+ 2 ברקודים
*סידרנו את המסלול שלנו לפי 2 עוגנים: טוקיו וקיוטו ומשם בדקנו מה מעניין אותנו.
*ניסינו להבין אם JR Pass יוצא לנו משתלם והזמנו אותו ואת הנסיעות מראש. תחמנו את השבוע בכמה שיותר נסיעות
*הזמנו מראש מסעדה אחת יוקרתית.
*הזמנו מקום לTeam lab.
*הזמנו מלונות
*עשינו ביטוח נסיעות.
*התחלנו לסדר מסלול לפי איזורים בטוקיו
*בנינו קובץ עם מידע על כל מקום שהגענו אליו ביפן, כולל אטרקציות וחנויות שמעניינות אותנו.

פרטים טכניים לנסיעה-

*סים קארד- לרוב אני אדישה בכל הנוגע לזה. אני אוהבת להגיע ליעד ללכת לחנות ולקנות סים מקומי. גם כאן ראיתי לא מעט פרסומים על כך שאפשר לקנות ביפן סים קארד, אולם כשהגענו לשדה התברר לי שהיה צריך להזמין מראש. התחברתי לווייפי והזמנתי חבילת גלישה 30 ג׳יגה ב300 ש״ח וזו הייתה החלטה מאוד חכמה. האינטרנט רץ לי מהר וחרשתי עליו המון.

*JR Pass- נסענו באמצע- סוף עונת האביב, תקופה מאוד עמוסה ביפן. הצלחנו לרכז לא מעט נסיעות בטווח של 7 ימים, כך שהשתלם לנו לעשות כרטיס פאס לשבוע שמקנה נסיעה חופשית בשינקנסן (רכבת הקליע) וגם ברכבות נוספות של חברת JR (יש כמה שלא כלולות בפנים). כל כרטיס עלה לנו 250 דולר שהם לא מעט אבל הפריווילגיה הכי גדולה שלנו הייתה שיכולנו להזמין מקומות מראש לכל הנסיעות שלנו וזה מאוד הרגיע אותנו. כשנחתנו התפצלנו בשני תורים. הראשון של חברת JR והשני לטובת כרטיס Suica . בתור הראשון הצטרכתי להראות את מספר ההזמנה והדרכון ואז הודפסו לי כרטיסי הפאס השבועי שלנו. לאחר מכן הוצאנו במכונה בתחנת שינג׳וקו את כרטיסי הנסיעה הנוספים.

שימו לב שזהו האתר הרשמי-

https://japanrailpass.net/en/

זה יכול להיות מאוד מבלבל. אפשר לקנות מראש בארץ ולשריין מקומות לנסיעות בתוך יפן. שימו לב יש נסיעות שלא מצריכות שריון מקום כמו נארה/ אוסקה. האתר לא פעיל מהשעה 23:00-4:00 בבוקר בשעון יפן. קחו בחשבון.

*Suica- התור השני היה לקניית כרטיס לנסיעות באוטובוס וברכבת. משלמים על פיקדון הכרטיס 500 ין שעליהם מזדכים בשדה התעופה בסוף הטיול. ניתן להטעין בכל סכום ואם נתקעים עם כסף בפנים, יש אטרקציות ומכונות אוטומטיות שניתן לשלם עליהן באמצעות הכרטיס. טיפ נוסף- בחלק מהמכשירים ניתן לרכוש את הכרטיס דרך הארנק ולשלם כמו Apple pay. לי באופן אישי זה לא עבד.

עריכה מרץ 2025:

SUICA זה אחד הדברים הכי נוחים שיש אם יש לכם אייפון. סוף סוף הצלחתי להשתמש וזה הקל עלי, אפשר לשלם בכל מקום כמעט ולהטעין דרך הפלאפון.

*הזמנת מקומות למסעדה- בהרבה מאוד מקומות שרציתי להגיע אליהם, לא היה צורך בהזמנה. באלו שכן ניסיתי היו לעיתים אתרים לא נוחים לשימוש. באתרים אחרים יש ממש הסבר על צורה נוחה יותר להזמנה. אם בחרתם להזמין מסעדה, שימו לב שיש נהלי ביטול. במקומות רבים קונים את הפרודוקטים לפי ההזמנות וזה מאוד לא מכובד לא להגיע. אולי אחד הדברים שלא מדברים עליהם הוא התורים הענקיים שיש למקומות שווים החל מראמן, גיוזה, טונקאצו, טמפורה ,סושי ומה לא? תיערכו נפשית לזמן ההמתנה הממושך. אולי אחד הפתרונות הכי טובים הם להתפצל וכל פעם להחליף כדי שלא תשתעממו. לעיתים ישנם מקומות שניתן להירשם בהם ואז לעקוב תוך כדי עם אפליקציה, גם שם היא יחסית טריקית ויכולה פתאום להשתנות ברגע.

*קפה בוקר- אם אתם אנשים שאוהבים לקום בבוקר ולשתות קפה, חשוב שתדעו שהרבה מקומות נפתחים רק מ10:00-11:00 בבוקר. תוכלו למצוא קפה ברשתות מוכרות כמו Starbucks (ששם יש גם מאצ׳ה מתוקה מאוד), Excelsior Caffe, Tully's ועוד. לעומת זאת, חנויות נוחות יהיו פתוחות 24/7.

*החזרי מס- איך תמיד בדרך חזרה מאירופה, תמיד התור של הTax Free מורכב מישראלים. לעיתים ההחזרים יכולים להיות מייגעים אבל ביפן זו פשוט גאונות. אתם פשוט מסתובבים עם הדרכון המקורי שלכם ומראים אותו בקופה ביחד עם קוד QR ומקבלים 10% הנחה במקום על הקנייה. הקפידו לשמור את החשבוניות. שווה מאוד.

שאלות חשובות:

איך בנינו מסלול?

שבועיים הם מעט זמן במקום כמו יפן, יש דברים שצריך לקחת בחשבון כמו נסיעות, המתנה בתור וכו׳. היו רגעים שהרגשתי כאילו אנחנו ב״מירוץ למיליון״. החלטנו להתמקד בשני עוגנים מרכזיים שהם טוקיו וקיוטו.

המסלול היה טוקיו—> קיוטו—> טוקיו

באותם יעדים הכנסנו טיולים של חצי יום- יום שלם, נסענו לפוג׳י מטוקיו מהבוקר עד הערב, נסענו מקיוטו לחצי יום לפארק נארה וגם מקיוטו לאוסקה לחצי יום.

בתוך טוקיו אפשר ללכת לאיבוד, היה לנו חשוב לא לבזבז זמן מיותר ולתכנן את המסלול בהיגיון ולכן בנינו קובץ עם מידע על כל רובע בטוקיו שעניין אותנו כולל אטרקציות וסימנו במפה שלנו, לאחר מכן בנינו גם טבלה מסודרת לפי ימים עם מקומות רלוונטיים לאותו היום. בחיים לא עשיתי דבר כזה לפני אבל זה מאוד עזר לנו.

עצם העובדה שחזרנו לטוקיו לקראת הסוף, נתן לנו לגיטימציה לחזור שוב למה שעניין אותנו וגם בחרנו לישון בשני איזורים שונים: תחילה בTakadanobaba שנמצאת באזור שינג׳וקו ובסוף בGinza.

דוגמא לתכנון שלנו בטוקיו:

משמאל לימין

מה אוכלים ביפן?

שאלה מצחיקה אבל חשובה.
ביפן תוכלו למצוא הכל מהכל החל ממסעדות פועלים פשוטות עם מאכלים כמו ראמן, סושי- החל מסושי מסוע, לסושי בעמידה לסושי מפונפן וממושלן. רשתות של קארי יפני, טונקאצו עד לאיזאקיות וקייסקי ועשיתי לכם בלאגן בראש אז הנה קצת סדר:

מאכלים שחובה לאכול ביפן-

*סושי- שונה מאוד ממה שאתם מכירים בארץ, בדר״כ תמצאו ניגירי או סושי יחסית פשוט בלי הרבה תוספות או רטבים כמו טריאקי או ספייסי מיונז או הנורא מכל חיקוי של וואסבי. הרעיון כאן הוא האיכות, הטריות והפשטות. ביפן יש דגים ופירות ים מטורפים, יש כאן גם שורש וואסבי אמיתי ואין כל צורך להכניס כל כך הרבה סוכר ומרכיבים לתוך הרול(אני מבטיחה שגם אחרי שבועיים שאני בארץ, הסושי פשוט הרבה פחות טעים לי וכמובן יקר משמעותית).
יש הרבה חוויות סושי ביפן, אם כי האהובות עלי היו במקומות פשוטים כמו שוק, סושי מסוע או סושי עמידה.
*בשוק אפשר פשוט להזמין ולאכול במקום.
*במסוע אפשר לבחור מנות מהמסוע ולאכול. אני חיבבתי יותר את אלו שאפשר להזמין מה שרוצים ולקחת מהמסוע. רשת שאהבתי מאוד היא  Sushiro כל פעם עוד ועוד צלחות נערמו להן ויצאנו עם ממוצע סועד של 60 ₪ . סושיות בעמידה מציעות ניגירי לצד אלכוהול, נשנוש כיפי לאמצע היום. היו לנו בהתחלה גם מקומות לסושיות עם מישלן אבל מהר מאוד ביטלתי כי הרגשתי שאין צורך לשלם למעלה מ500₪ על 10 יח׳ ניגירי כשיש באמת איכות מדהימה אבל בטוחה שזו חוויה מדהימה לא פחות.

*צ׳יראשי- הגרסה המפורקת לסושי בדר״כ תראו את מרכיבי הסושי יושבים על אורז מתובל: חתיכות דג נא, ירקות כמו שיטאקי או קנפיו וכ״ו וגם טמגו או טוביקו וכו׳..
*סשימי- אל תפספסו את ההזדמנות לאכול דגים איכותיים וטריים כמו ביפן. זה לא דומה לישראל וכן.. כשתחזרו לארץ סביר להניח שתתבאסו ותתגעגעו לזה.
*קארי יפני- קיימות 3 ורסיות של קארי יפני: כאשר הוא מוגש עם אורז ולעיתים גם עם טונקאצו, בתוך לחמניה פריכה או מאודה או עם אטריות אודון. הדרך האהובה עלי היא עם אורז. צריך לאהוב את הקארי, הוא מאוד אינטנסיבי.
*אטריות אודון- אטריות יחסית עבות שעשויות מחיטה, מוגשות בתוך מרק חם או קר, לעיתים גם ללא מרק ולעיתים גם בתוך קארי. האחות של הפסטה פיצ׳י.
*שאבו שאבו- שמעתם פעם על הוט פוט? סיר עם ציר או מרק טעים שאתם פשוט מוסיפים לתוכם מלא מרכיבים כמו ירקות או טופו. לעיתים גם תקבלו בצד רטבים כמו למשל פונזו. החוכמה היא לתזמן את הירקות לפי אלו שלוקח להם יותר זמן ואלו שנהיים מוכנים מהר.
*Omurice- מאכל שנחשב מאכל לילדים וגם סוג של פיוז׳ן וגם אחת המנות שחיסלתי בדקה וחצי. אורז עשיר ומתובל במכיל בתוכו בשר ועליו חביתה מאוד רכה ונוזלית ורוטב לבחירה: קטשופ או דמי גלאס(רוטב בקר צרפתי עשיר) ניכר שבחרתי בדמי גלאס. פשוט שילוב טעמים מנצח שנותן תחושה של בית וחום ואהבה.
*Yakiniku-אחת ההתאהבויות שלי , נתחי בשר בקר או בשר לבן לבחירה כאשר תוכלו לבחור את איכות הבשר ואת סוג הנתח. שימו לב שיש מקומות שמגישים בשר וואגיו לפני איכויות שונות וגם בשר קובה. אתם פשוט יושבים בשולחן עם גריל וצולים לעצמכם את הנתחים . אפשר להזמין בצד סלטים או תוספות מעניינות וגם לצלות ירקות. יש לכם שומן כדי לשמן את הגריל, מלקחיים, רטבים טעימים לטבול בהם את הבשר. בקיצור פשוט שלמות.
*ראמן- מה יש להוסיף? מרק עשיר בדר״כ הציר עשוי מחזיר/ עוף/ פירות ים וגם הסגנון יכול להשתנות יש כאלו יותר קרמיים, יש כאלו יותר עכורים וכבדים ויש גם ראמן טבילה שנקרא טונקאצו. יש כאלו שיגידו שזו פלצנות אבל הרעיון הוא לשמור על מרקם האטריה נגיסה, אולי הדוגמא הכי טובה שיש לי בראש היא לאכול קורנפלקס וכל פעם להוסיף קצת דגנים לחלב כדי שלא יהיו מושיים, אז כזה. הראמנים ענקיים בגודלם, לא דומים לאף ראמן שתאכלו בארץ.

*קינוחי מאצ׳ה למיניהם- אין כמו טעם של תה ירוק, לאלו שמחבבים כמובן. תוכלו לנסות קינוחים מסורתיים בטעמי תה ירוק וגם הוג׳יצ׳ה (תה קלוי), לעיתים תיתקלו גם בשעועית(לפעמים זה לא טעים וזה בסדר צריך להתרגל). אני מאוד אוהבת גלידת מאצ׳ה. הייתי ממליצה לנסות קינוחים בקיוטו שידועה מאוד בשל הקינוחים המסורתיים שניתן לרכוש בה.
*קינוחי אורז- מי לא שמע על מוצ׳י? האמת היא שיש כל מיני מוצ׳י עם גלידה ועם קרמים ולפעמים רק ממתקי אורז עם אורז קלוי וזה נורא נורא טעים. ממליצה גם לנסות דנגו בדר״כ מגיעים ככדורים צבעוניים בצבעי ירוק, לבן וורוד שמסמלים את הסאקורה, את העצים ואת השלג לפי העונות היפניות וגם את הדנגו עם הסויה. אחד הסיפורים מספר שהמוצ׳י הממולא בגלידה הוא בעצם מדמה כדור שלג וזו הייתה דרך לגרום ליפנים לאכול בחורף.

*פירות- ביפן וגם בקוריאה תוכלו למצוא פירות מאוד איכותיים, חלקם גם יקרים מאוד. נהוג להביא פירות בתור מתנה. אני אהבתי מאוד את התותים המיוחדים שאכלנו.
*קקיגורי- אני יודעת שהשם מוזר חח אבל זה קינוח מאוד מיוחד שעשוי מקרח גרוס עם קרמים וסירופים אבל ממש טעימים. בדר״כ מכינים את הקינוח לפי פירות או טעמים עונתיים. קיימת גם גרסא קוריאנית בשם בינג סו, זה נחמד אבל הרבה יותר מתוק.
*יקיטורי- מומלץ לנסות שיפודים לצד אלכוהול באחד הברים. אתם ממש תמצאו מקומות עם גריל וזה כיף נורא לנשנש.
Uni-בטוח שמעתם על האי אוקיידו שבצפון יפן וידוע בקיפודי הים שלו. זה הארד קור לגמרי, הרבה יותר מאויסטרים למיניהם אבל שווה לנסות. לא בטוח שיהיה לכם טעים.
*Melon bread- לחם ממולא בגלידה. אני אהבתי מאוד ביחד עם המאצ׳ה שאיזנה את המתיקות אבל אפשר גם למצוא בטעמי וניל או שוקולד ועוד.
*סאקורה- אחד הדברים המעניינים והמפתיעים היה דווקא לנסות קינוחים ותה בטעמי פריחת הדובדבן. ממליצה לנסות גלידה או מוצ׳י. יש בדר״כ בעונת האביב.
*גיוזה- כן אתם מכירים אני יודעת אבל משהו באוויר ביפן עושה הכל הרבה יותר טעים. הגיוזות מעולות ויש להן קראסט מהמם בתחתית והן דקיקות. בקיצור לכו לאכול גיוזה, לא דומה לשום גיוזה בארץ.
*טקויאקי- אחד הדברים שאכזבו אותי, כדורי תמנון מצופים בבצק, פצפוצים, קצובושי – שבבי דג בוניטו מעושן, מיונז וברביקיו. מרקם קשוח, רכרוכי וטעם מעושן חזק. אולי שווה לתת לזה צ׳אנס איפשהו, אני פחות התחברתי.
*אוקונומיאקי- מנה שמחולקת לשני איזורים: אוסקה והירושימה. באוסקה המנה נראית יותר כמו פשטידה יש בה ביצים וכל מיני בשרים ופירות ים, ביצה, קצובושי ובהירושימה המנה מגיעה עם כרוב, אטריות, פירות ים ובשר, ביצה, מיונז וקצובושי. גם כאן לא היה לנו מזל ונפלנו על מנה פחות מוצלחת. אם כי שווה לנסות.
*עוגות גבינה- ביפן יש עוגות גבינה מאוד טעימות. אחת מפורסמת שבעיני היא המוצלחת ביותר היא Pablo שמגיעה מהעיר אוסקה וזו עוגה מאוד רכה ולא יציבה עם קרם אפרסק מעל. פשוט עוגה עשירה שחייבים לטעום. עוגה אחרת מאוד מפורסמת היא Rikuro's והיא אכן טעימה, אי אפשר להגיד שלא אבל יש לה טעם חזק מאוד של ביצים והיא לא מתוקה מספיק כדי להעפיל על הטעם של הביצים (אני פחות מתחברת לצימוקים)
*טמפורה- גם על טמפורה בטוח שמעתם, כאן בעיקר טעמנו ירקות וגם שרימפס. ביפן נהוג לשים מלח או מלח מאצ׳ה ירוק ולאכול. לפעמים תקבלו גם רוטב סויה או שתקבלו כחלק ממנה על אורז. אני הכי התחברתי לשרימפס בשוק נישיקי בקיוטו. צריך לקחת בחשבון שהירקות יחסית אל דנטה ולא רכים כמו שאנחנו מכירים.
*בנטו- היא קופסאת אוכל טייק אוואי אבל הכי ביתית שיש, כאשר יש המון מגוון בתוכה שמרכיב ארוחה שלמה. קיימים המון סוגים של בנטו. אני אכלתי בדר״כ בנסיעות, הטוב ביותר היה בטוקיו סטיישן בדרך לקיוטו.
*פיצה- אני יודעת יפן ופיצה.. יש כאן פיצות איכותיות גם בטוקיו וגם בקיוטו שעשויות מחומרי גלם 100% יפניים. שווה לנסות, אנחנו חזרנו פעמיים ויכולנו לחתום שזו פיצה לגמרי בטופ 5 שלנו אי פעם.
*טמגו- בטוח שמעתם על החביתה המתקתקה שמקבלים בסושי או שראיתם סרטונים על איך מכינים טמגו. לעיתים תתקלו בשווקים בטמגו על שיפוד, לי באופן אישי זה קצת מתוק מדי ואפילו אני יכולה להחשיב כקינוח.
*צלופח- ביפן יש צלופחים מתקתקים. כן אני יודעת זה יכול להישמע מבהיל אם לא אכלתם אבל זה דג רך וטעים בדר״כ יש עליו גלייז והוא מגיע עם אורז.
*פנקייק יפני– היפנים ידועים בפנקייק היפני שלהם ולו מרקם של סופלה רך. נעשה שימוש הן בחלמונים והן בחלבונים המוקצפים. קחו בחשבון שלוקח 20 דק׳ להכין פנקייק ואם אתם ממהרים ויש תור זה עלול לקחת לא מעט זמן. חובה לאכול עם רוטב אחרת תרגישו טעם של ביצים. שווה את הכל בשביל המרקם.
*karagge- הגרסא היפנית לעוף מטוגן. יש גרסאות עם ציפוי ויש כאלו שלא, העוף מטוגן פעמיים והוא מאוד פריך ממליצה לנסות, אני אהבתי מאוד.
*סקאלופ- אם אתם אוהבים פירות ים, חובה לנסות סקאלופ טרי או מבושל כי בארץ אין טריים וזה עולם אחר. טעמתי גרסא צלויה עם סויה וחמאה שמעט הזכירה לי את המטבח הספרדי. טעים.
*באן- האטרקציות המפתיעות הן תמיד הדוכני אוכל שיש מחוץ או בירידה ממקדשים, שווה לנסות כאן באן מאודה טעים. אל תתפתו לאלו בחנויות נוחות, זה לגמרי לא אותו הדבר.
*לחם יפני- רך רך אוורירי כמו אלו שתמיד אנחנו רואים בסרטונים. אני אהבתי בקיוטו את Amaco , נראה כמו קוביה ויש לו מרקם של חלה.

*סגנון ישיבה כשאוכלים- לעיתים תתקלו במקומות שבהם אוכלים ממש בתוך תאים או עם חוצץ ביניכם בשולחן. יש הרבה אנשים שאוכלים לבד במקומות וזה מאוד מקובל שכל אחד בעולם שלו. יש בזה משהו מיוחד. לעיתים גם תתקלו באכילה על רצפת טאטאמי או ללא נעליים.

מה זה איזאקיה, אומקסה ומה זה קייסקי?ֿ

איזאקיה היא סוג של פאב שבו מגישים הרבה שתייה לצד אוכל יפני מסורתי או מודרני. בשונה ממקומות אחרים ביפן שבהם מקפידים להתמחות במשהו ספציפי נניח כמו סושיה, ראמניה או מקום לטמפורות, כאן יש הכל מהכל. תוכלו לראות באיזאקיה אנשים מכל מעמדות החברה.

אומקסה היא ארוחת שף שבה אתם לא יודעים את התפריט מראש, אתם צריכים לסמוך על השף ולכבד אותו.

קייסקי היא ארוחת שף עם מבנה תפריט קבוע ועונתי שבדר״כ מכיל: מנת פתיחה, סשימי, דג צלוי, מרק, אורז טמפורה וקינוח. קיוטו ידועה בארוחות הקייסקי.

אם כי חווית האיזאקיה והקייסקי שלנו היו מוזרות ולא מספיק טובות כדי שאספר עליהן. כנראה שאצטרך לנסוע שוב כדי לספר כמו שצריך. גם אומקסה וגם קייסקי נחשבות לארוחות לא זולות.. קחו בחשבון.

קצת על תחבורה ציבורית ועל האיזורי לינה שבחרנו בטוקיו

כשעשינו הכנות מקדימות לטיול, קראנו הרבה על הדרכים ברכבות ובאוטובוסים השונים. חשוב לציין שהדייקנות ביפן היא מופתית, כמעט ב99.9% מהפעמים, כלי התחבורה הגיע בדיוק בזמן ואפילו הקדים. לכן תמיד עדיף להגיע כמה דקות לפני. בגלל שהיינו בשני איזורים שונים בטוקיו, הגענו למסקנה שהכי נוח להיות במלון שקרוב לקו Yamanote . באופן אישי אני פחות התחברתי לכל איזור Kabikicho בשינג׳וקו וגם לתחנה עצמה שהייתה פשוט עצומה ומסובכת להתמצאות. אם אתם בקטע של נוחות ואוהבים גם את השקט שלכם, אני ממליצה על תחנות קרובות מאוד לשינג׳וקו נניח Takadanobaba שבה ישנו, ממש 2 תחנות משינג׳וקו והמלון שלנו היה צמוד וזה היה מאוד נוח. בחלק האחרון של הטיול התמקמנו מתוך נוחות ורצון להתפנק במלון בGinza, ספציפית לנו זה עזר מבחינת חלקים שלא ביקרנו בהם אבל ההתמצאות הייתה מסורבלת קצת כי לא היינו ליד קו Yamanote.

מלונות שישנו בהם בטוקיו:

Grand Fresa sotetsu Takadanobaba- מלון חמוד מאוד, חדרים קטנים אז קחו בחשבון אבל יחד עם זאת מיקום מהמם קצת רחוק מההמולה (2 תחנות) ויש ליד חנויות נוחות, מרכז קטן עם כל מיני, דונקי קטן צמוד למלון ותחנת רכבת. אני אהבתי כי היה קל להסתדר בתחנת רכבת, היא הייתה ממש על הYamanote.

Park Hotel Ginza- מלון אומנים, יש כאן תערוכות מתחלפות בלובי ובכל קומה וגם חדרים מיוחדים שאומנים ציירו במיוחד. נוף מהמם לפוג׳י, המלון ממוקם בקומה 25. אם כי ההתניידות לא הכי נוחה. אם בא לכם משהו מיוחד ומפנק לסוף הטיול זה מעולה.

קצת על הרובעים בטוקיו ומה עושים בטוקיו?

בטוקיו יש 23 רובעים ואוכלוסיה של כ14 מיליון תושבים בעיר עצמה ובמטרופולין 37 מיליון. אתם הולכים להיות בשוק מהעיר הזאת, לוקחים כמה ימים לקלוט איפה אתם ומה עושים ומה קורה. פשוט תזרמו.

Shinjuku-

אחד הרובעים המרכזיים בטוקיו שמשמש למסחר ועסקים, יש כאן תחנה עצומה של רכבות ואוטובוסים, היא גם תחנת הרכבת הכי עמוסה בטוקיו. בכללי כיף להסתובב ולטייל, יש המון חנויות, המון נאונים ששואבים אותך כמו החתול בתלת מימד או הגודזילה.

מה עשינו בשינג׳וקו?

*Golden Gai – מתחם ברים קטנטנים בעיקר עם אלכוהול.
*Omoide Yokocho, סמטת הזכרונות- 2 סמטאות צפופות עם הרבה ברים וגריל. תוכלו למצוא כאן הרבה מאוד שיפודים שמוגשים לצד אלכוהול, כיף להגיע בערב. (עדיף בגדים קלילים כי חוזרים עם ריח של גריל)

*Isetan depachika- כלבו ענק שבקומה התחתונה שלו יש כל מיני נשנושים נחמדים. לא אכלנו הרבה אבל כן שווה להסתובב כאן כי יש הרבה דברים מעניינים.
*הולכים למתחם ארקייד- יש את אלו שאנחנו מכירים גם מהארץ עם משחקי וידאו, הוקי אוויר, באולינג, קליעה למטרה(חיצים), קריוקי ועוד … ויש גם כאלו מאוד מאוד רועשים עם משחקי וידאו שמזכירים קצת אווירה של קזינו, כל אחד יושב במקום משלו. חוויה לראות, מחריש אוזניים.
*Kabikicho- אזור שהייתי קוראת לו אפילו מפוקפק בשעות הערב, סוג של חלונות אדומים. אפשר לראות את הדיסוננס המטורף בין האיפוק והחריצות של היפנים לעומת הערב שבו אפשר להתנתק ולהשתכר. לעיתים תראו כאן אנשים מקומיים שרויים על הרצפה מעולפים. זה קורה הרבה שמשתכרים ונרדמים ברחוב וגם העובדה שהרכבת לא פועלת בלילות משפיעה על כך. יש גם מלונות ״אהבה״ למיניהם ומועדוני חשפנות ומין.
* Giant Cat- שלט נאון 3D של חתול, לעיתים גם פרסומות, כיף להסתכל.

*לא לפספס-

Shin okubo- אם אתם בשינג׳וקו אל תוותרו על השכונה הקוריאנית הקרובה. תוכלו למצוא בה הרבה חנויות שמוכרות דיסקים, חולצות, מניפות, גרביים, תמונות של להקות קיי פופ קוריאניות. כמו כן, יש גם הרבה מאוד מסעדות קוריאניות למיניהן. יש גם הרבה מאוד קינוחים כמו בינג סו, סופרמרקטים עם חומרי גלם קוריאניים, מוצרי טיפוח מאוד איכותיים ביניהם קרמים, איפור ומסיכות לפנים.

מקומות שאכלנו בהם:

*Coco ichibanya- רשת קארי יפני שמוגש עם טונקאצ׳ו (שניצל בשר לבן), קארי ע״ב בקר או בשר לבן ואורז. טעים, כבד מאוד, משתלם יחסית.

*Ichiran Ramen- רשת ראמנים שהיא הארוחה הראשונה שלנו ביפן, חיכינו לפחות שעה בתור(שווה לבדוק אם יש סניפים פחות עמוסים), הראמן כאן טעים מאוד ויש דף שבוחרים בו רמת חריפות, מרקם אטריות, כמות שום ועוד.. מזמינים ממכונה אוטומטית.

*Yakiniku Motoyama- אחד הדברים שהתאהבתי בהם בטיול הוא יקיניקו, גריל יפני. פשוט נתחי בשר דקיקים וסופר איכותיים שצורבים על הגריל. לא היה יקר מדי ופשוט בחרנו את המקום לפי תמונות, טעים, סוגר פינה. אחלה לוקיישן לסבב טעימות אחרון בעיר.
*Gong cha- רשת של באבל טי ששתינו כמה פעמים בטיול גם בטוקיו וגם בקיוטו, ממליצה על הסוכר החום ועל הטעם האהוב עלי, טארו (שורש יפני). השתייה מגיעה כמו שצריך, בטמפרטורה הנכונה, כמות סוכר שאתם בוחרים, לא יקר כמו בארץ. פשוט שלמות.
*שיפודים בOmoide Yokocho

*Shin Udon- מקום דיי עמוס, אם כי לא גדול. חובה להגיע מוקדם נניח באזור 18:00 ולהירשם במכונה. מיד לאחר מכן תקבלו QR ובו תוכלו להתעדכן מה מצב התור. לנו לקח שעה וחצי אם לא יותר אבל אפשר פשוט להסתובב בסביבה. מכינים כאן אטריות אודון מאפס שמגיעות עם בשר/ביצי דגים או צמחוני. ביחד עם חמאה, בצל ירוק, רוטב וביצה. למקום היה בעבר מישלן, לא יקר כאן. בערך 30 ש״ח למנה.

קרוב לShinjuku

*סושי מסוע בסושירו Sushiro סניף Takadanobaba- היה לנו ממש צמוד למלון סניף של סושירו שגילינו עליו במקרה. כאן תשבו בתא משותף ותוכלו להזמין מטאבלט את הסושי שלכם. יש כאן ספיישלים של טונה מעולים וגם טמפורה ומרקים וקינוחים. שווה כל שקל, חוויה כיפית ולא מחייבת ולא יקרה. לא היה לנו תור וזה נחמד לפעמים לעצור את המירוץ למסעדות. ממליצה בחום.

Harajuko-

הארג׳וקו ממוקמת קרוב לשינג׳וקו ולשיבויה והיא אחד הרובעים הכי שווים בעיני בטוקיו כי יש בה הכל החל מהרגע שיוצאים מתחנת הרכבת ויורדים ברח׳ Takeshita שפשוט שואב אותך לתוכו וגם שמסתובבים באזור ומגיעים לפארק ולמקדש.

מה עשינו בהראג׳וקו-
*הסתובבנו ב Takeshita dori- רחוב ארוך עם הרבה אוכל רחוב, החל מצמר גפן במלא טעמים וצבעים, קרפים, מוצ׳י, טוסטים צבעוניים, קפה בצורות ועוד. יש כאן גם בתי קפה בנושאים מסויימים: כלבים, קיפודים, ינשופים ועוד. ממליצה לנסות את מזלכם בחנויות עם מכונות ובהן צעצועים בתוך קפסולה. מזכרת חמודה מאוד שמכניסה אתכם קצת ליפן. את הקפסולות ממחזרים, אז אל דאגה:)

אוכל טעים ולא טעים ברחוב:
*Totti צמר גפן בצבעי קשת, בטעמי סוכר רגיל, תות, לימון, מלון, סודה וענבים- טעים מאוד, מתוק מאוד, מרגישים את הטעמים. מסוג הדברים שמצטלמים מושלם לאינסטגרם ונמאס מהם אחרי כמה ביסים ועם זאת, עדיין הייתי מנסה

*Long Longer Longest- מקל גבינה על שיפוד עם קרוטונים וצ׳יפס ספירלה. טעים, כבד, שווה לחלוק אחד עם אדם נוסף.
*Yurin an – מוצ׳י עם קרם ותות בתוכו. אני אהבתי מאוד את המאצ׳ה.

*באבל טי- Xingfutang תה קר בטעמים עם פניני טפיוקה שמכינים במקום. הרבה יותר טעים מהארץ.
* לא טעים – Marrion crepes -קרפ קר ממולא בקרם מאוד כבד. חבל על הקלוריות ועל הכסף.

*Daiso- כלבו יפני ענק שיש גם בארץ אבל רק הרבה יותר שווה. תוכלו למצוא כאן מוצרי מזון, מוצרים לבית, למטבח וכל מיני שטויות שהן בעיקר משתלמות וגם מזכרות כיפיות. שווה לקפוץ.

*בית קפה לחתולים Cat Cafe Mocha-קראתי הרבה על כל הנושא הזה לפני שהלכנו כי רציתי לדעת שזה לא משהו מתעלל כמו נניח ליטוף קיפוד או חיות בר או ינשופים. בית קפה שמשלמים על כניסה לפי זמן המינימום הוא חצי שעה שהיא לגמרי מספיקה, חולצים את הנעליים בכניסה ומכניסים ללוקר, שימו טיימר על הזמנים כדי שלא תחוייבו יותר(אם כיף לכם אז תישארו:), מקבלים גישה חופשית למכונת שתייה חמה או קרה(הכל מלאכותי ומתוק ברמות). החתולים מתעניינים רק באוכל כמו חתולים אמיתיים אבל עדיין חוויה ללטף אותם ולקנות להם מאכלים היישר מאוכל רגיל של חתול לגלידות מותאמות וסוכריות על מקל. המטרה של בתי קפה לחתולים הן להפיג בדידות בקרב האנשים.

*Anakuma cafe- בית קפה קטן עם חור בקיר ובו יד של דוב מגישה קפה ואוכל. מזמינים במכונה ליד. אותה יד גם מגישה מטבעות שמכניסים למכונה עם פרסים קטנים. הרעיון של בית הקפה הוא לעזור לאנשים שמתמודדים עם חרדה חברתית בכך שאין כל מגע או קשר ישיר עם הלקוח. זה לא היה זול כוס שתייה עלתה לי 1300 ין אבל זו חוויה חמודה.

Gyukatsu Motomura- רשת יפנית של סטייקים עטופים בפנקו שאתם צורבים על אבן חמה וטובלים ברטבים. מוגש גם עם אורז ומרק מיסו מאוד טעים. אחלה של חוויה. המתנה בתור ארוך של לפחות שעה. שווה את ההמתנה.

פארק Yoyogi-אין דבר שאני אוהבת יותר מפארקים, בעיקר בערים גדולות כשבא לי קצת אוויר מכל ההמולה. כיף להסתובב ולראות את הפריחה של העצים ולשבת ליד האגם. כשטיילנו הייתה עוד קצת פריחת סאקורה, לגמרי מקום שאפשר לטייל בו כמה שעות טובות.

Shibuya-

אחד המקומות הכי מפורסמים בטוקיו הוא מעבר החצייה האייקוני שנחשב לאחד מהעמוסים ביותר בעולם, בכל אור ירוק חוצים בממוצע כ-2500 בני אדם את מעבר החצייה. חוויה לראות תמיד ובטח שגם לחצות. אפשר לראות מהקומה השנייה של הסטארקבס.

מה עשינו בשיבויה?

*ראינו את מעבר החצייה מהסטארבקס.
*הלכנו לראות את הפסל של האצ׳יקו, כלב מפורסם מזן אקיטה (שגם יצא סרט עליו) שהבעלים שלו נפטר והוא היה מגיע במשך עשור כל יום לתחנת הרכבת ומחכה לו. האצ׳יקו מסמל נאמנות.

*בניין 109 – בניין אייקוני ובו 10 קומות ובהן בגדים, אקססוריז ואופנת נשים. אומרים שהמוזיקה רועשת כדי שמבוגרים לא יגיעו. בעיני זה נחמד אבל האמת היא שלא הייתה לי סבלנות לקנות משהו.
*Donki- רשת דונקיחוטה היא סוג של סופר עם מלא ממתקים מעניינים, תבלינים, שטויות לבית, מזכרות, מוצרי טיפוח, אוכל, שתייה וכו׳. אפשר בכיף לבלות כאן שעות, במיוחד בסניף שיבויה. יש לציין שלא כל כך זול כמו שחושבים, כן יש מציאות אבל בקלות אפשר להשתגע ולא לשים לב לחשבון הסופי. בקומה האחרונה יש עמדות עם Tax Free ממש נוחות. צריך להצטייד בדרכון. פתוח כאן 24/7.

*חנות דיסני- בשיבויה יש חנות דיסני בת 3 קומות, לא מצאתי כאן שום דבר אבל היה כיף להסתובב.

מה אכלנו באזור שיבויה?

*Shodai- מקום שידוע במרק האודון שלו שמכיל בשר וקארי יפני עם קציפת תפו״א קרה מעל. המנה הייתה לי טעימה אבל לגמרי כבד לאכול 2 מנות כאלו, אולי שווה לקחת מנה אחת ועוד מנות אחרות ולחלוק. לקחנו גם ברווז(קצת לעיס), טמפורה שמגיעה עם 6 סוגי מלח שונים וגם שעועית ירוקה מתובלת.

Ueno

וואנו מתחלק לשני חלקים: פארק ושוק. אנחנו התחלנו בפארק והמשכנו לשוק.
מה עשינו בוואנו?

*טיילנו בפארק לכיוון המקדשים בסדר הבא: Kiyomizu kannon, המשכנו לShinubazu pond ואז סיימנו בBentendo Temple. בין לבין היו גם קצת דוכני אוכל. בעיקר היה כיף להנות מהפריחה היפיפיה שהייתה בפארק, הספקנו גם לראות קצת פריחת דובדבן.

*מזלות- לאורך הטיולים במקדשים תפגשו הרבה משחקי מזלות, גם כאן בפארק היו שקים שהיה צריך לקלוע ולפי מספר הקליעות מגלים אם יש מזל רע, ממוצע או טוב. משחקי כאלו היו גם באסאקוסה ובמקדשים שונים בקיוטו.

*שוק Ameya Yokocho- שוק גדול עם הרבה אוכל, ביגוד, הנעלה ובעיקר המון דברים זולים בכמויות.

Asakusa

העיר העתיקה של טוקיו, בתקופת האדו היה תיאטרון קאבוקי וחלונות אדומים עד להופעת בתי הקולנוע. במהלך מלחמת העולם ה2, חלקים נרחבים באסאקוסה נפגעו ושוחזרו כמו למשל מקדש Senso ji שהוא האטרקציה הבולטת. המקדש מוביל לרח׳ Nakamise שבו אפשר למצוא הרבה מאוד מזכרות, ממתקים מסורתיים ועוד.

מה עשינו באסאקוסה?

*הלכנו למקדש Senso Ji ובו משחק מזלות קטן. מכניסים מטבע תרומה, משקשקים את כלי המתכת ומוציאים מקל שעליו מספר ביפנית. לפי המספר בוחרים מגירה ופותחים אותה. במגירה יש דף עם המזל שנבחר. מזל רע, מזל רגיל ומזל הכי טוב. ניתן לראות הרבה פעמים דפים קשורים, המטרה היא להשאיר את המזל הרע ולא לקחת אותו איתך. אומרים שהטוב ביותר הוא מזל רגיל כי יש לאן לשאוף.

*טיילנו ברח׳ נקמיסה וקנינו מזכרות כמו מטריה, מחזיקי מפתחות, גרביים ועוד. אכלנו מוצ׳י צבעוני ומוצ׳י עם סויה, שתינו אמאזקה- משקה אורז יפני מותסס ואכלנו מוצ׳י.

*  רח׳ Shin Nakamise עם מסעדות וחנויות רק מקורה.
*אכלנו בסושי עמידה חמוד מאוד

*אכלנו מלון פאן, לחמניה יפנית ממולאת בגלידת מאצ׳ה, שווה לעלות למעלה ולשבת בטאטאמי. קוראים למקום Kagetsudo kaminarimon. טעים מאוד.

*הלכנו לרחוב Kappabashi שהוא הרחוב המושלם לאוהבי המטבח והאירוח. תוכלו למצוא כאן הרבה מאוד כלים יפים, צלחות, סכו״ם, כוסות, כלי בית, כלים למטבח, סכיני מטבח, חומרי גלם, עתיקות וגם דגמים של מאכלים בגודל מקורי. במסעדות ביפן תוכלו למצוא את דגמי המנות וברח׳ קפאבאשי ממש מוכרים את הדגמים וגם מחזיקי מפתחות ומגנטים אם כי הם לא כל כך זולים.

הערה:
אם אתם בסביבת הדונקי באסאקוסה ובמקרה עשיתם המון קניות ואתם לא יודעים איך להסתובב, תחפשו לוקרים. לעיתים במחיר מגוחך של 200 ין תוכלו לאחסן את החפצים שלכם ולנעול עם מפתח. אותנו זה פשוט הציל.

Ginza

כל פעם שאמרתי Goya, התכוונתי לגינזה. גויה היא שכונה מאוד עשירה במדריד וגינזה פשוט הזכירה לי אותה וגם את השדרה החמישית בניו יורק. את גינזה תיכנן אדריכל אירי, כאשר הסגנון מאוד מערבי עם הרבה חנויות ראווה של בתי אופנה, שכונה מאוד יוקרתית ברובע צ׳או , יש בגינזה את הסניף הגדול ביותר של יוניקלו ובו 12 קומות וגם את שאנל, דיור, גוצ׳י, לואי ויטון ועוד.

דברים שעשינו בגינזה:

*שופינג בכל הרחוב הראשי, לפחות כמה שעות עד חצי יום
*ארוחת בוקר בA happy pancake שימו לב שיחסית עמוס לקחנו ברקוד עם המתנה ועלינו למעלה, לקח 45 דקות לקבל פנקייק(זמן מינימלי הוא בין 20-25 דק׳) אבל לגמרי שווה לפתוח בוקר באיזי לפעמים. טעים מאוד.
אכלנו גם פעם נוספת בקיוטו. ממליצה על הפנקייק הקלאסי, על הספיישל תות שוקולד לבן ועל השוקולד.
*אכלנו גיוזות מטורפות ומשתלמות במסעדה סינית(ידעתם שגיוזות במקור מגיעות מהמטבח הסיני נכון?) קוראים למקום Gyouza Tenryo, חובה לאכול עם הרוטב שלהם של הגיוזה, אם אתם לא רואים תבקשו.

Tsukiji

אולי החלום הכי גדול שלי היה להגיע למכירה של דגי טונה לפנות בוקר. כמה סרטונים ראיתי וכמה קראתי על זה. אי שם בשנת 2019 החליטו להעביר את השוק הסיטונאי אל מחוץ לעיר, השוק החיצוני נותר ללא שינוי. כל היופי היה שהדגים של השוק בדוכנים בחוץ, היו אותם הדגים מהשוק הסיטונאי אך יחד עם זאת אנחנו עדיין ביפן והדגים עדיין מעולים. אם כי איכשהו השעות של השוק נותרו מוקדמות מאוד, כך שכדאי להגיע באזור 8:00-9:30, אנחנו הגענו לקראת 10:00 והיה יחסית עמוס. עדיף כמובן להתפצל בתורים. זה כן מאוד מתוייר אבל כן מאוד איכותי עדיין כי זו יפן והיא אדירה. תמצאו כאן בעיקר אוכל ומזכרות.

דברים שניסינו בצ׳וקיג׳י:

*גלידה Cremia בתוך המבנה, עולה 500 ין. מזכירה גלידה של מקדונלדס רק הרבה יותר שווה.

*רול של טונה עם בצל, מגיע עם סויה ווואסבי. עלה באזור ה500 ין לרול ממש גדול. ממש מול המבנה, אי אפשר לפספס את התור.

*טמגו על מקל וטמגו עם צלופח על מקל. קצת מתוק אבל נחמד לנסות.

*שיפוד וואגיו A5, השיוש הכי יפה שיש. לגמרי ביס שאפשר לחלוק כי הוא קצת כבד אבל עדיין שווה לנסות. עולה 90-100 ש״ח

*אכלנו גם ניגירי של כל מיני חלקי טונה
*מוצ׳י בטעמי מאצ׳ה וסאקורה

*שתינו מאצ׳ה.
*אכלנו שיפודים עם סלמון מצופה ברוטב וגם פיש קייק עם תירס.

Akihabra-

נקרא גם רובע החשמל. תוכלו למצוא כאן בעיקר מוצרי חשמל, אלקטרוניקה וגם הרבה מאוד פרטי אספנות כמו בובות או דיסקים וכו׳. אם בחרתם לקנות מוצר חשמל כלשהו שימו לב למתח החשמלי, ודאו שאין הבדל מהארץ.

מה עשינו באקיהברה?

*הלכנו לחנות אלקטרוניקה Yodobashi Akiba בעלת 7 קומות עם מגוון מוצרים מצעצועים ומשחקים למוצרי חשמל ולרובוט אחד ייחודי בקומה 6 שעולה 13500 ש״ח ואפשר לשחק איתו.
הלכנו לMandrake, שימו לב שיש שני סניפים אחד קטן יותר שקרוב ליודובשי והשני גדול יותר. הקטן עמוס פחות. יש כאן מוצרי אספנות, בובות, דיסקים, קלטות, תחפושות ועוד.
*אכלנו ראמנים בUshio, ראמן אחד בטעם ברווז שבשבילו באנו וראמן נוסף בטעם עוף עם ביצה רכה, בצל מטוגן ואספרגוס עטוף בשר. כפי שניתן להבין עפנו דווקא על הראמן עוף שהיה נפלא ומפתיע מאוד בטעם.

Shimokitazawa-

שכונה היפסטרית ומרוחקת ששמעתי עליה בזכות גל ממליה ״פתיתים״, כשהיה לנו קצת זמן קפצנו לכאן בשעות הצהריים. אם כי מומלץ לבוא בשעות הערב/ אחה״צ. השכונה מורכבת מחנויות וינטג׳ וברים קטנים. נחמד מאוד להסתובב כאן. שתי חנויות שהיו מגניבות הן Village /Vanguard וגם הסופר Ozeki.

Odaiba-

הוא אי מלאכותי שנבנה במקור בתור 6 איים שתפקידם להגן על טוקיו,כאשר יש תקיפה מהים. יצרו את האי מפסולת דחוסה והושקעו בו מיליארדים לטובת ובו כמה אטרקציות מפורסמות כמו הגלגל הענק השני בעולם לאחר הלונדון איי, דגם מוקטן יותר של פסל החירות, Team lab ועוד..

אנחנו ביקרנו ביום גשום מאוד שהיה במקרה הערב האחרון שלנו אז לא רצינו לעשות הכל בלחץ. ביקרנו בTeam lab שזו סוג של תערוכה/ תצוגה שהולכים ממש בתוכה וחלקה נוצרה גם ע״י בינה מלאכותית. אני באופן אישי פחות התחברתי אליו בגלל שהוא הרגיש מאוד אינסטגרמי ולא מספיק טוב בעיני. לא מספיק וואו או אותנטי. פשוט מאוד פוטוגני בתמונות וגם קצת מתאמץ. הייתה היו כמה תצוגות שבהן הולכים יחפים והיה ריח של רגליים חזק מאוד. לי באופן אישי זה פגם בחוויה, הרגיש לי לא נקי ולא מספיק שווה כדי להתמסר לזה.

מקומות שהגענו אליהם בלי קשר לאזור שלהם כדי לאכול-

*פיצה PST או בשמה המלא Pizza Studio tamaki0- פיצרייה מאוד מפורסמת שמופיעה במדריך מישלן, כל חומרי הגלם כאן מיוצרים ביפן ולא באיטליה. הפוגה נחמדה מאוכל יפני למשהו כיפי וטעים. אנחנו חזרנו פעמיים. בדר״ אפשר להזמין מקום, אנחנו באנו ובמזל ישבנו על המטבח ובפעם השנייה זכרו אותנו והושיבו אותנו בחוץ אפילו שהיה עמוס מאוד. כפי שציינתי בתחילת הפוסט, היא לגמרי בטופ 5 שלנו. אפשר לראות ממש קרוב משם את הTokyo Tower.

*Kabi- מסעדת פיין דיינינג יפנית עם טכניקות נורדיות. היה נחמד בעיני אבל קצת חדגוני, הרגשתי שחומרי הגלם קצת חוזרים על עצמם. כן טעים אבל לא לכל אחד.

פוג׳י

אולי אחד הסמלים הכי בולטים של יפן הוא ההר פוג׳י-סאן שהוא גם הנקודה הכי גבוהה במדינה. אפשר לראות את פוג׳י מטוקיו, בבוקר האחרון של הטיול ראינו את פוג׳י בראות מושלמת. החלק הטריקי הוא כמה אפשר לראות מההר הקסום הזה. הדבר הראשון שהייתי עושה הוא לבדוק מהי הראות לשבוע שבו אתם בוחרים להגיע, משתנה כל הזמן אבל אין דבר יותר מבאס מלהזמין, להגיע ולא לראות כלום.

פוג׳י הוא הר געש פעיל וההתפרצות האחרונה שלו אירעה ב1707. במרבית השנה ההר מכוסה בשלג ועונת הטיפוס היא מיולי עד סוף אוגוסט

מה עשינו בפוג׳י?

הגענו לפוג׳י מטוקיו באוטובוס בוקר מתחנת שינג׳וקו, ניתן להזמין מהאינטרנט. התחנה נמצאת מול תחנת הרכבת בקומה 3. יש לציין שהאוטובוס מגיע לפני הזמן ויוצא בול בזמן חשוב להגיע לפחות רבע שעה לפני כי העליה כבר מתבצעת 10 דק׳ לפני. הנסיעה אורכת כשעתיים כאשר יורדים בתחנה והולכים ברגל כרבע שעה לכיוון הפגודה.

*Chureito Pagoda- פגודה מהממת בכלל בתקופת הסאקורה יש פשוט נוף מדהים לכיוון ההר. בירידה יש כמה דוכנים שאפשר לקנות בהם אוכל, אנחנו לקחנו דנגו, גלידה עם ממתקי אורז ואבקת אורז וגם פירות ים צלויים. יש לציין שהמקום למטה הפינתי הוא היחיד שראיתי בו צ׳יפס ארוך יפני.

בהמשך לקחנו רכבת לכיוון אגם Kawaguchiko וקו אוטובוס שעשה מסלול מעגלי והגענו לOishi park שגם שם יש נוף מהמם להר. אפשר לקנות שם פירות עונתיים אם כי לא הכי זול.

*אונסן Yurari- בגדול כל מה שאני יכולה לספר זה בעיקר על החנות מזכרות של האונסן הזה כי אני לא הוכנסתי בגלל הקעקועים שלי. נשמעת חוויה מיוחדת. אז אם אין לכם קעקועים, לכו על זה!

הערות:

לא תאמינו כמה היה קשה לכתוב את חלק א׳ בין לבין לארוחות, לסדנאות ולפופ אפ אבל גם בלי קשר זה פשוט חוויה שקשה להוציא אותה החוצה בפעם אחת ולנקז אותה לפוסט. שבועיים מלאים רוויים במלא חוויות מיוחדות. לכן החלטתי שעדיף לחלק את הפוסט הזה לשני חלקים. בחלק השני ארחיב יותר על קיוטו, אוסקה, נארה ופוג׳י וכמובן על מה אני ממליצה לקנות. אם יש לכם בקשות/ רעיונות תכתבו כאן למטה.

שיהיה טיול מהנה, עדן

הפוסט המלצות לטיול ביפן, ארץ השמש העולה חלק 1 הופיע לראשונה ב-Eden eat.

לאט לאט העונה הסתמית שאנחנו נמצאים בה הפכה לסוג של חורף למשך יומיים וחצי שיש בהם גשם, רעמים ואפילו גם ברקים וזה נורא נחמד, אפילו התאורה בדירה הסתדרה. אני טיפוס של קיץ אבל פתאום הוונסדיי אדמס שבתוכי יוצאת ואני עפה על זה שקודר ואפרורי. המצב הזה של להיות באמצע, לא חורף ולא קיץ, דיי הוציא אותי מהכלים.

החלטתי פשוט להכין מרק אבל אחד ממש טוב עם טעם עמוק ומפה לשם מצאתי את עצמי מקפלת לא פחות מ200 כיסונים וזה רק מ300 גרם מלית בשר. היתרון אולי הכי גדול הוא שאפשר להקפיא את המרק וגם את הכיסונים ופשוט לחלק למנות.

איכשהו הפעם הראשונה והאחרונה שהכנתי את המרק הייתה לסבתא שלי, שולה והיא כללה בתוכה דובדבנים מיובשים, הפעם הלכתי על גרסא שונה ולא יכולתי שלא לחשוב עליה במשך הזמן שהכנתי את המרק.

מה זה מרק דושפרה?

מרק מהמטבח הבוכרי שמכיל כיסוני בשר והציר שלו מבוסס על בשר וירקות, ישנן גרסאות עם דובדבנים מיובשים ועם גרגירי חומוס, בחלק מהן גם הופיע שזיף קטן חמוץ. ככל הנראה המאכל הושפע מהמטבח הסיני מדרך המשי. למרק שמות נוספים כמו: צ׳וצ׳ברה, ברק והכיסונים הם קרובי משפחה של הפילמני, טורטליני, קרפלך. הבצק מבוסס על קמח לבן, מים, ביצה ומלח.

מה הן 2 הורסיות למתכון?

אחת התגליות הכי שוות שיצאו לי הן לנסות את אותם הכיסונים ללא המרק אלא מטוגנות ופריכות, מזכירות מעט בצק של וונטון מטוגן ועליהן כוסברה קצוצה גס וגם שום קצוץ ונוכח. מאוד מאוד טעים וממכר. אם במקרה אין לכם סבלנות או שלא כל הכיסונים לטעמכם, תוכלו לטגן את חלקם ולנסות.

הורסיה הקלאסית היא עם מרק בשר עשיר ובדומה לטורטליני אל ברודו שבאיטליה, הכיסונים מתבשלים בתוך המרק רק שכאן מוסיפים כוסברה קצוצה.

הערות:

חומרי גלם:
*אני מודה שלא היו לי עצמות, כי כל ההכנה הייתה ספונטנית אבל כמובן תוכלו להוסיף עצמות בקר ולהשחים אותן בתנור/ מח עצם שיתן טעם עשיר למנה/ כרעיים של עוף/ גרונות עוף או הודו וכו׳. אני פחות אוהבת ציר שמבוסס על טלה, הוא כבד לי מדי אז שילבתי בין עוף לבקר.
*אני לא ממליצה להשתמש בציר בנתחים שומניים יתר על המידה כמו נניח שפונדרה. אני השתמשתי בכתף, אפשר גם באונטריב, אפשר גם לשלב זנב שור עם עוד בשר.

אופן ההכנה:
* חשוב מאוד להשחים כמו שצריך את הבשר ואת הירקות, אם אתם מכינים בסיר תנסו שתהיה שכבה אחת כל פעם או במקביל לפצל לעוד מחבת. זה יעזור מאוד לקבלת צבע עמוק וכמובן לתגובת מייארד.
*אני מוסיפה מעט סויה לקבלת אוממי, זה לא מופיע במתכון המקורי אבל אני אוהבת.
*אם אתם לא אוהבים כוסברה, שימו פטרוזיליה.
*שימו לב, זה מתכון גדול כי מרגיש לי שצריך להשקיע פעם אחת במשהו כזה. אתם יכולים להפחית כמויות וגם להגדיל מעט את הכיסונים כדי לקצר תהליכים. אם נשארה לכם מלית תוכלו להכניס אותה מפוררת פשוט למרק או לנצל חצי מהכמות לגרסא המטוגנת.

אחסון:
*תוכלו לשמור את המרק במקרר עד 3 ימים מאחר והוא כולל בתוכו עגבניות והן משנות את טעמן. אפשר להקפיא את הציר של המרק ולהפשיר כשתרצו לאכול שוב.
*את הכיסונים ניתן לשמור במקפיא ולשלוף ישר לסיר. אם אתם מכינים ישר, בשלו בסיר של המרק. שימו לב שהבצק לא נדבק לכם כי הוא מעט רטוב. אני אוהבת להשתמש בסמולינה, ממש כמו שעובדים עם פסטה.
*את הבשר המפורק תוכלו לשמור בקופסא ולתבל ולהכניס לבאן או למלית פסטה/ להקפיץ.

איך מקפלים דושפרה?

Print

מרק דושפרה בוכרי

איך מכינים מרק דושפרה בוכרי עם כיסוני בשר לימי חורף קרים

Course Appetizer, Main Course, Soup, ארוחת ערב, ארוחת צהריים, מנה ראשונה, מרק

Cuisine בוכרי

Keyword בצל, גזר, זרעי כוסברה, זרעי כמון, טלה, כוסברה, כיסונים, כנפי עוף, מרק, מרק בשר בוכרי, עגבניות, פלפל שחור, שום, שומן טלה

Prep Time 1 hour hour

Cook Time 3 hours hours

אפשר לתת למרק לילה במקרר כדי לקבל טעמים יותר עמוקים 3 hours hours

Total Time 3 hours hours 30 minutes minutes

Servings 8 סועדים

Equipment

• 1 משקל
• 1 קערה
• 1 כף
• 1 ניילון נצמד
• 1 קערה
• 1 סיר
• 1 סכין
• 1 קרש
• 1 מצקת
• 1 כף
• 1 מזלג
• 1 מסננת

Ingredients

לבצק:

• 2 יח׳ ביצים L (במשקל 60 גרם כל אחת)
• 150-160 גרם מים פושרים
• 0.5-1 כפית מלח דק
• 540 גרם קמח לבן

למלית הבשר: לי יצאו 195 כיסוני בשר מ300 גרם בשר טחון

• 300 גרם בשר בקר טרי טחון עם שומן טלה 10-20%)
• 1 יח׳ בצל לבן בינוני קצוץ לקוביות קטנות מאוד
• לפי הטעם פלפל שחור גרוס
• 1 כפית זרעי כמון שלמים
• 1 כפית זרעי כוסברה טחונים/ כתושים במכתש ועלי
• 3/4-1 כפית מלח דק

למרק: הכמות עבור 3 ליטר מרק

• 1-2 כפות שמן (אם הבשר שומני אין צורך)
• 2.200 קילו בשר בקר כתף (אפשר לשלב גם עצמות/ מח עצם/ אונטריב וכו׳ ראו בהערות) המליחו במעט מלח דק ופלפל שחור גרוס
• 700 גרם כנפי עוף
• 2 יח׳ בצל לבן גדול חתוך לקוביות בינוניות
• 4 יח׳ גזר חתוך למקטעים
• 4 יח׳ עגבניות מגי חתוכות לרבעים
• 8-10 יח׳ שיני שום בינוניות(אל תיבהלו זה מוסיף מאוד, תנו לשיניים דפיקה עם הסכין)
• 2 כפות סויה יפנית איכותית(לא חובה אבל מוסיף אוממי)
• 8 ליטר מים/ ציר ירקות/ ציר עוף/ ציר בקר (אני שילבתי בין ציר ירקות למים)

לגרסה המטוגנת:

• 20 יח׳ כיסוני בשר
• חופן עלי כוסברה קצוצים דק
• 2-3 יח׳ שיני שום קצוצות הרבה עם הסכין(עדיף מאשר בכותש ככה תרגישו את הטעם השומי)

להגשה במרק: עלי כוסברה טריים קצוצים

Instructions

מתחילים מהמרק:

• בסיר רחב שחיממתם מראש, צורבים את הבשר עד שהוא מקבל צבע. לאחר מכן אפשר להוציא את הבשר או לצרוב במקביל את הירקות במעט שמן עד להזהבה. מוסיפים ציר/ מים עד לכיסוי ומבשלים במשך 3 שעות. שימו לב לכפות את השומן שעולה. ולטעום מדי פעם. עוצרים כשהגעתם לטעם הרצוי. מסננים את המרק, אפשר לשמור את הבשר ולהשתמש בו (ראו הערות).
  

עוברים לבצק:

• מערבבים בקערה מים, ביצים ומלח בעזרת מזלג ומוסיפים אליהם את הקמח ומתחילים ללוש. אם הבצק מעט יבש, הוסיפו קצת מים. לושו במשך 5-8 דק׳ או עד שהבצק יחסית חלק. נותנים לבצק לנוח למשך חצי שעה לפחות.

מלית:

• מערבבים את המרכיבים יחד ולשים עם היד במשך דקה. אפשר לטעום או לחלופין לקחת חתיכה קטנה ולצרוב במחבת ואז לטעום.

רידוד הבצק:

• מרדדים את הבצק במערוך או דרך מכונת פסטה עד לעובי 6. מקפידים לקמח בכל שלב, שימו לב שהבצק יחסית נדבק. כשהגעתם לעובי 6 (יחסית דק ושקוף) חתכו את הבצק לקוביות 5.5 ס״מ * 5.5 ס״מ מלאו במעט מלית
  
• מרחו מים בזהירות, סגרו למלבן ואז קפלו את הקצה וסגרו את הצורה . אמור להיראות כמו כיסון עם אוזניים רחבות. ראו וידאו בעמ׳ המתכון. סדרו על מגש עם סמולינה, היזהרו שהכיסונים לא ידבקו אחד לשני. ניתן בשלב זה גם להקפיא את הכיסונים בקופסא אטומה עם נייר אפייה וסמולינה.
  

הרכבת המנה:

• מחממים את כמות הציר הדרושה עם כמות של לפחות 20 יח׳ כיסונים לאדם, מבשלים מס׳ דקות (שימו לב שהטעמים יכולים להצטמצם ולהיות מלוחים, אם זה קורה הוסיפו מעט מים).
  
• פזרו עלי כוסברה קצוצים והגישו.
  

גרסא מטוגנת:

• חממו שמן ל170-180 מעלות וטגנו את הכיסונים עד להזהבה במשך מס׳ דק׳. הוציאו לקערה עם כוסברה קצוצה ושום ופזרו מעט מלח דק והגישו. בתיאבון.
  

הפוסט מרק דושפרה בוכרי וגם גרסא מטוגנת שתנשנשו כמו פופקורן הופיע לראשונה ב-Eden eat.

האמת שאני מנסה מדצמבר האחרון להזמין כרטיסי טיסה לבולוניה וכבר פעמיים שהטיסה מבוטלת בגלל הקורונה. הפעם היה לי ביטול של סדנה ואמרתי יאללה אין מה להפסיד ומרוב שזה היה ספונטני נסעתי לבד למספר ימים הכי מלמדים שיש.

בולוניה נקראת העיר השמנה בגלל כמויות האוכל שיש בה. כמו כן, היא גם העיר שבה הוקמה האוניברסיטה הראשונה בעולם. ניכר לראות שיש בה המון אווירה בזכות כל הסטודנטים שגרים בה.

קצת על הקורונה בתקופה הזאת
האיטלקים הפיקו הרבה לקחים משנת 2020 הקשה והם עדיין מקפידים מאוד בשונה מבארץ. חשוב מאוד לכבד את זה, לכל מקום צריך ללכת עם N95, כן כן המסיכה הלא מחמיאה. עם המסיכה חובה להיות בכל מקום סגור. כמו כן, חובה להראות תו ירוק בכל מקום. תוכלו כמובן להוריד את תעודת הקורונה שלכם ולהראות בכניסה למקומות. שימו לב שלא תמיד היא עובדת וצריך לנסות להסביר בעדינות כשזה קורה.

נכון להיום, נדרשים להציג תעודת קורונה וטופס PLF. ללא בדיקות קורונה, לא בהלוך או בחזור(מלבד שלב הנחיתה בארץ).

תבואו עם נעליים נוחות

בבולוניה או מודנה אין מטרו, הן כל כך עתיקות שאין אופציה כזאת. אני התניידתי רוב הזמן ברגל, יש גם אוטובוסים ורכבות בין הערים הגדולות, נניח בין בולוניה למודנה/פארמה.

סים קארד
אני אוהבת מאוד להשתמש בסים מקומי כי זה מושלם לרגעים שצריך לבצע שיחות למסעדות/מוניות. האיטלקים יחסית מאחורה בתחום הזה. הכל תמיד נעשה בטלפונים. עשיתי את הסים שלי דרך Vodafone בעלות של 15 יורו.
אחרי שקניתי אמרו לי לחכות 40 דק' בלי שזה לא הכי כיף להיות בלי אינטרנט ביום הראשון אבל לגמרי בקטנה ל40 דק'.

הזמנת מקומות למסעדות
אני טיילתי ממש שניה לפני שהעונה המתויירת מתחילה ולא הייתה לי בעיה, כמובן שהזמנתי מקום למקומות שהיה חשוב לי להיות בהם אבל עדיין קל מאוד בתור אדם בודד להגיע למסעדה. אם אתם זוג או יותר אמליץ תמיד להזמין מקום מראש בטלפון או באינטרנט/מייל. עדיף תמיד בטלפון.

כאן זה לא ישראל

לפעמים תוכלו לראות אטימות בנושאים מסויימים שלכם יראו מוזרים, תנסו לגלות הבנה וסבלנות. התרבות שונה משלנו. זכרו, אם נפלתם במנה לא טובה, לא מחזירים אלא מזמינים מנה אחרת. אין דבר כזה. חשוב להקפיד על המסיכה כדי להימנע מהערות מיותרות ולכבד.

הדירה-

הרבה זמן שלא פגעתי בול במשהו. המיקום של הדירה היה פצצה ממש במרכז, שקט, דירה מרווחת וגדולה עם מרפסת שצופה על גגות אחרים. ניסיתי למצוא פגמים בדירה ויש ממש מעט כמו זרם במקלחת, מדרגות לחדר שינה(קשוח באמצע הלילה). כל פעם שרציתי להניח שקית כלשהי/ להטעין את הפלאפון/ לנוח ניצלתי את הדירה. אל תשכחו שפותחים נורא מאוחר בתי קפה, אם אתם אנשים שקמים מוקדם. בכל מקרה עדיין ממליצה יום אחד לפחות לעשות ארוחה במרפסת. אני אוהבת מאוד לקנות נקניקים וגבינות עם ממרחים ופירות שאני אוהבת ולנשנש.

קישור כאן

מה עושים בבולוניה?

מתפעלים מכל הפורטיקו- מדובר במאפיין מאוד חשוב בעיר בתחום האדריכלות, בעצם כל הקשתות שתראו בעיר. תחילה היו בונים אותן מעץ ומאוחר יותר עברו לאבן. חלקן גם מוכרות כאתר מורשת עולמית של אונסקו בשנת 2021.

ללכת לשווקים- בעיר יש שניים: Di mezzo, Delle erbe- בשניהם תוכלו לשבת במקומות לאכול ויש אווירה מאוד נחמדה. מוכרים כאן ירקות, בשר, דגים ופירות ים, גבינות ותמיד כיף לקפוץ ולראות כמה יותר שווה כאן מבארץ. האיכות של הכל כאן פשוט מדהימה.

להסתובב בסמטאות Quadrilatero- ממש לא רחוק מרח' ריזולי הראשי נמצאות סמטאות צרות עם המון קצביות, מוכרי דגים, ירקות, פסטה טרייה וגבינות. פשוט חובה להסתובב שם וגם מאוד זול ומשתלם.

לטפס את מגדל אסינלי- אחד הסמלים הראשיים של העיר הם שני המגדלים הגבוהים. קיים סיפור ולפיו כל אחד מהם מייצג משפחה ותפקידו להראות איזו משפחה חזקה יותר. כדי לטפס למעלה תצטרכו לעלות לא פחות מ498 מדרגות אבל לאחר מכן תראו נוף מטריף על כל העיר. אני טיפסתי לפני 4 שנים והפעם מרוב הליכה ויתרתי והסתפקתי במרפסת של הדירה שצופה על הגגות.

פיאצה מאג'ורה- המקום המרכזי בו תמצאו את בזיליקת סן פטרוניו שאותה לא סיימו לבנות, לא ברור אם בגלל שלא היה מספיק כסף או שהאפיפיור עצר את הבנייה כי הוא לא אהב שהיא תהיה גדולה יותר מזו שברומא.

תוכלו גם ממש ליד למצוא את המזרקה של נפטון שהועתקה לערים נוספות באירופה. האפיפיור אישר שתהיה מזרקה של אל פגאני כי הוא סימל מים ומים סימלו עושר וגם את המים שעברו בעיר עצמה. עד היום בולוניה נחשבת לאחת הערים העשירות ביותר באיטליה.

פיאצה סאנטו סטפנו- גם כי היא בדרך לגלידה מאוד טעימה שנגיע אליה בהמשך וגם כי יש שם פורטיקו יפה וגם כי היא מחברת בין 7 כנסיות וזה פשוט יפה ויזואלית.

חובה לבקר בחלון שצופה לתעלה- לא זו לא ונציה וכן חובה להגיע בעונה מתאימה אחרת תגיעו לתעלה יבשה. מדובר בחלון שצופה לתעלה, אחד היפים שתראו. מאוד נחמד להגיע מוקדם בבוקר כשאין שמש חזקה ואז ללכת לטרצי לשתות קפה, זה ממש לא רחוק.

רוצים שופינג קצת? לכו לVia dell'Indipendenza, שם תוכלו למצוא זארה, פול אנד בר, ברשקה, H&M, Tezenis ועוד.. בסופ"שים הרחוב הופך למדרחוב וממש נחמד להסתובב. מצאתי שם כמה מציאות. תכינו את התו הירוק שלכם כי בודקים בהרבה חנויות בכניסה. אפשר כמובן למדוד.
רחוב נוסף שהיה ממש מתחת לדירה היה Via Rizzoli שם תמצאו נייק, בנטון, דקטלון ועוד כמה מותגים מוכרים. תמיד כיף להתמצא בעזרת המגדלים זה מאוד עוזר.

טיולי יום מחוץ לבולוניה-

מודנה- תמיד תוכלו לקחת רכבת למודנה כאשר יש רכבת מהירה ורכבת איטית יותר(האיטית לוקחת חצי שעה).

מה אנחנו יודעים על מודנה? עיירה קטנה בצפון איטליה בחבל אמיליה רומנה שהיא המקור לבלסמי הכי טוב בעולם, יצרנית הפרמז'נו ריג'יאנו הגדולה באיטליה שעברה רעידת אדמה מטלטלת במיוחד ויש בה את המסעדה שמוגדרת כבר מס' שנים כטובה ביותר בעולם Osteria francescana של השף מאסימו בוטורה עם 3 כוכבי מישלן. יש לציין שמודנה מזוהה עם חברות רכב יוקרתיות וביניהן פרארי, מזראטי,בוגאטי, דה טומאסו, למבורגיני ופגאני.

כמו כן, תוכלו גם לפתוח את הבוקר עם ניוקו פריטי וקפה. ניוקו פריטי או קרשנטינה הוא בצק מטוגן פריך ואוורירי שנוהגים לאכול במודנה ולעיתים גם בעוד מקומות במחוז אמיליה רומאניה. במודנה יש גם טיגאל Tigelle לחם מחבת שנעשה במכשיר מיוחד ואותו חוצים לרוחבו ובדרכ אוכלים עם פרושוטו.

בית הכנסת במודנה

את בית הכנסת גיליתי במקרה לפני כמה שנים כשישבתי לאכול גלידה והרמתי את הראש. יש לציין שהוא עדיין פעיל ומשמש את הקהילה היהודית שגם בנתה אותו בשנת 1873.

מפעל פרמזן 4 madonne caseificio- אם אתם חובבי פרמזן מושבעים זהו המקום עבורכם. איפה שכל הקסם קורה, התהליך מההתחלה ועד המוצר המוגמר. בסוף הסיור תזכו לטעום גבינות והוא כולל בתוכו הסברים דיי טובים. עלות למשתתף: 15 יורו בתיאום מראש באתר. שימו לב מתחנת הרכבת ישנה דרך מסורבלת של 2 קווי אוטובוס, ממליצה לקחת מונית בשלב הזה או רכב מושכר.

אז איך מייצרים גבינה בעצם? מתחילים את הכנת הפרמז'ן בחליבה בלילה והחל מרגע זה יש 3 שעות, בבוקר ניתן לראות כי החלב נפרד לנוזל ושומן כאשר משתמשים בשומן כדי להאכיל חזירים ובחלב עצמו משתמשים לגבינה. בבוקר מביאים חלב טרי ומערבבים את שני הסוגים, מחממים בטמפ' קבועה ומחכים יום עד שהתהליך יושלם ואז מעבירים בשקי בד כל אחד 50 ק"ג במשקלו לתוך גליל. כל שלוש שעות הופכים באופן ידני את הגליל ע"מ להוציא נוזלים(כל אחד מאבד בממוצע 2 קילו). לאחר מכן מעבירים לפלסטיק לבן בצורת גלגל פרמז'ן שעליו מוטבע השם, התאריך והקוד. לאחר מס' ימים מוסיפים מלח ומשאירים בחדר חמים בכדי לייבש את הנוזלים שבגבינה. רק לאחר שנה אפשר לאכול מן הגבינה. את הנוזל שטפטף אפשר לחמם בשנית ולהפוך לריקוטה (שזהו גם פירוש שמה רי- לעשות שוב, קוטה- חימום משמע לחמם שוב).

Acetaia Giuseppe Giusti– מקום שמייצר חומץ בלסמי למעלה מ- 400 שנה‪‬ . אציין כי הסיור הוא חינמי כולל טעימות במקום. בגדול מה שקורה זה שישנן חביות שבתוכן מתיישן הבלסמי ובדומה לייצור של וויסקי שבו מערבבים בין הסוגים כדי ליצור להגיע לטעם של שנת היישון כך גם בבלסמי. בסיור עצמו ניתן לטעום סוגים שונים של בלסמי כולל בלסמי בטעמים ובלסמי של 100 שנות יישון. אני קניתי שני סוגים שממש אהבתי ואני עד היום מתקמצנת עליהם כאילו הם מזהב. אחד בטעם של פירות יער והשני מיושן ופשוט טעים

Ristorante da Danilo- מסעדה שנהנתי בה מאוד, הזמנתי יין וסודה כמובן, טורטליני אל ברודו- מרק מלא בטורטלינים קטנטנים ממולאים בבשר, מורטדלה, פרמזן ופרושוטו ששחו בנוזל ציר עשיר. לאחר מכן אכלתי טורטלוני די זוקה במילוי דלעת שהגיעו עם בלסמי מצומצם שהוספתי ופרמז'ן שפיזרתי. זה היה נפלא. בהתחלה לא הבנתי איך אין לי רוטב אז החמיצות של הבלסמי עם המרירות של הגבינה, המתיקות של הדלעת והמליחות והאוממי שבאו מהגבינה ומהבלסמי אמאלה. טעים בטירוף.

Emilia Cremeria- עוד גלידה מצויינת עם טעמים טבעיים ששווה לנסות, נמצאת בקרבת בית הכנסת ושווה ביקור.

francescana 58- אני למדתי לפרוש בשיא. קשה מאוד למצוא מקום באוסטריה פרנצ'סקנה של השף מאסימו בוטורה בעלת 3 כוכבי מישלן. יש לו מקום נוסף שמגיש בראנצ'ים בימי ראשון וכמובן את פרנצ'סקנה 58. ביסטרו יותר קז'ואל אלגנטי שמאוד נחמד לשבת בו. עזבו את העיצוב המהמם, היו כאן כמה מנות באמת טובות. לא כולן היו לטעמי אבל הרבה יותר מסעירות ממקומות אחרים. יש כאן כמה אופציות: אפשר להזמין מנות מהתפריט(א לה קרט), אפשר לקחת תפריט דגוסטסיון(טעימות) של מנות מסורתיות בפרשנות מודרנית (54 יורו) או תפריט טעימות נוסף עם מנות מודרניות ואחרות ( 74 יורו). ניתן כמובן להוסיף מנה של טורטליני קטנים ברוטב פרמזן(12 יורו). אני לקחתי את התפריט המודרני עם המנה של הטורטליני. את הטורטליני מכינים אנשים עם מוגבלות והם עדינים וטובים. הרוטב היה מלא טעם לעומת מקומות אחרים. בתפריט המודרני היו כמה יציאות מגניבות כמו פתיח ארטישוק ירושלמי מבושל בציר ושרוף מלמעלה עם סוכר ועליו חתיכות קטנות של רוזמרין או מנה שמשלבת כרישה, פטריות כמהין שחורות ונקניק מקומי מבטן חזיר.

איפה לאכול בבולוניה?

מסעדות/ אוסטריות:

Ristorante da Nello al Montegrappa- מסעדה מאוד מפורסמת, קיימת משנת 1948 ויש בה אווירה של פעם. מאוד נהנתי כאן מהשירות ומהאוכל, זו הייתה בעצם הארוחה הראשונה שלי בבולוניה. הזמנתי ארטישוק מטוגן שהגיע עם פלח לימון. על פניו הכי פשוט ולפעמים אני מחפשת איזה מיונז טוב בצד אבל זה היה כל כך פריך ומתובל טוב שכמה שזה פשוט ככה זה גם היה ממש טעים. בנוסף הזמנתי גם טורטליני אל ברודו שהיה נפלא ונשאב מאוד מהר. בהרבה מקומות תוכלו להזמין את יין הבית שזה הרבה פעמים סן ג'נובזה עלות ממוצעת של 5 יורו לכוס. כשתתיישבו תצטרכו כמובן לבחור בין מים מינרליים למוגזים. אל תבקשו מי ברז, זה לא נהוג. מגיע לכם אתם מטיילים ואתם צריכים לנוח ולשתות. ישימו לכם באופן אוטומטי סלסלת לחמים, לרוב היא עולה כסף. אני לא הרגשתי צורך לאכול בנוסף לכל הפחמימות. איך שמרגיש לכם. הקינוחים בעיני מעט מיושנים וממש לא חובה.

Il passatello di bologna- מסעדה שהמליצו לי עליה הרבה והיה לי נחמד זה לא שלא אבל האוכל לא מטורף, הכל היה נחמד אבל מאוד עדין. הזמנתי כאן פסאטלו שהיה חביב בתוך ציר, יש כאן גם פסטלו לא בתוך ציר אבל בבולוניה המקור הוא עם הציר. אפשר למצוא יותר כאלו עם רוטב ודגים/ תוספות אחרות במודנה. הזמנתי גם טורטלו ממולא ריקוטה שהייתה קצת תפלה ברוטב של פטריות פורצ'יני שהיו נפלאות. כמובן שפרמזן עזר מעט.

Osteria dell'orsa– אוסטריה מאוד ותיקה ומפורסת. מעט תיירותית אבל כיף כאן וטעים. יש כאן טורטליני אל ברודו ממש טעים, אכלתי כאן גם קרוסטיני שהיה חמוד אבל לא משהו מסעיר וכמובן טליאטלה אלה בולונזה שהיה פשוט וטעים עם פסטה טרייה ונגיסה כמו צריך. המנות כאן מאוד גדולות אני לא הצלחתי לסיים אפילו חצי.

Trattoria da me- אחת הארוחות הטובות עם המנה הטובה ביותר שאכלתי בבולוניה. כל הרעיון כאן הוא לשלב בין ישן לחדש, בין מסורת לבין תוצרת מקומית ואני מאוד מעריכה ומחבבת את זה. בואו נודה באמת, זה נורא נחמד ליום יומיים ואז מדובר באתגר לא פשוט לאכול לזניה, טורטליני אל ברודו, פסאטלי וטליאטלה פעמיים ביום. ברגע שאני רואה משהו כזה זה אוטומטית מרענן אותי. התחלתי מ"גלידת גבינה" לראשונה מנה שמגיעה עם לחם באופן אוטומטי, המלצר המליץ להזמין Crescentina שהן לחמניות אווריריות מטוגנות ממכרות. חובה! לא לוותר!
ואז הגיעו להם 3 כדורי גלידה (לא נמסים אבל מאוד קרים ונראים כמו גלידה) של 3 גבינות שונות סטרצ'ינו, רוביולה וגורגונזולה לצד תאנים מקורמלות. אם אתם מכירים אותי מספיק, אתם יכולים להסיק שעפתי על הגורגונזולה. המנה השנייה הייתה פשוט שלמות ואני לא מגזימה. רביולטי קטנים ממולאים בתפו"א ופסטו של מודנה(כן פסטו זה לא רק בזיליקום, יש הרבה סוגים) הפסטו מורכב משום, רוזמרין ולארד(שומן חזיר). היו גם עלי לפת שהם לגמרי חובה, פטריות מוקפצות במחבת וזה הוגש בציר של דלעת שהיה מתקתק. יחד המתקתקות עם הרוזמרין פשוט העיפו אותי. מצאתי את עצמי מסיימת את כל המנה ולא רוצה לסיים.
צמוד לטרטוריה יש להם גם פסטות טרייה למכירה.

משקאות וגלידות-

קפה טרצי Caffè Terzi- איטליה היא מדינה עם קפה טוב. קשה מאוד ליפול. אפילו בשדה התעופה היה לי טעים אבל טרצי זה וואו. יש מבחר של פולים שונים, בלנדים או סוגים ספציפיים ומוגשים כאן גם מאפים שהם בסדר. שתיתי כאן מקיאטו שהוגש לי עם שוקולד וזה היה הקפה הכי טוב ששתיתי בבולוניה.

באבל טי

Flos bubble tea- מקום בבעלות של סינית מאוד נחמדה. יש לה סניף נוסף גם בפירנצה. תוכלו להזמין כאן הרבה טעמים חמים או קרים ויש גם הרבה סוגים של טפיוקה. חשוב לדעת לשאול אם יש טפיוקה כי הן מכינות כל חצי שעה בערך. אני עברתי כל פעם ורק בפעם השלישית הצלחתי. מאוד טעים ואיכותי, תמיד נחמד לגוון אם בא לכם משהו שהוא לא יין/ גלידה.

גלידה

Cremeria la Vecchia stalla- ממש מול הגלידריה הזאת נמצאת חנות עם המון ציוד שווה למטבח. אכלתי כאן גלידה בטעם פיסטוק מלוח, בין הטובים שאכלתי בחיי, אי אפשר אפילו להשוות לארץ. ממש מרגישים את הפיסטוק. טעמתי גם גלידה בטעם נוצ'ולה ברמה מאוד מאוד גבוהה. מומלץ בחום.

Cremeria Santo Stefano- גלידה מאוד מפורסמת שנמצאת במרחק הליכה מיתר המקומות. ההליכה שווה את זה כי טעים כאן מאוד. אכלתי כאן גלידה לבנונית עם מי זהר ופיסטוקים, מסקרפונה צנוברים, יוגורט ודבש ושוקולד לבן עם הל שהיה ספיישל. מומלץ בחום.

Paolo atti&figli- אחד הקינוחים המפורסמים כאן הם עוגת אורז עם גרידת תפוז בעלת טעם מעט שקדי מרציפני. היא מאוד טעימה ועדינה. בעיני אם היא הייתה מחוממת עם גלידה, זה היה שוס. לגמרי נחמד אבל לא חובה רק אם אתם מתחברים לטעמים.

ארוחות פשוטות של יין ונקניק

אל תוותרו על ארוחה מהסופר/ ארוחת נקניקים גבינות טובה- בסופר כמובן תוכלו למצוא פרושוטו, מורטדלה, פרמזן וגבינות נוספות. מאוד נחמד לקנות Tigelle שזה סוג של לחם מחבת שפותחים לרוחב וזה נורא נחמד עם ממרח. פתחתי ככה 2 בקרים.

אופציה נוספת היא ללכת לBottega Ranocchi 1972 ולקנות שם נקניקים וגבינות ואז ללכת איתם לאוסטריה ממול Osteria del sole ולהזמין יין. כן כן זה מנומס וזה מותר, שמעתי על זה ממישהי מקומית וכמובן שבעל המקום מאשר ויש הרבה שעושים את זה. זה היה נורא משתלם וטעים וכיף. מה גם שזו האוסטריה הכי ותיקה במודנה משנת 1465. יש כאן יינות מאוד טובים וכוס קיאנטי לדוגמא עלתה לי 3 יורו.

סדנה איטלקית- il salotto di penelope

הלכתי לסדנה מתקדמת פרטית אצל ברברה שהיא איטלקיה מקומית בעלת מקום שבו היא מארחת ומלמדת איך לבשל אוכל איטלקי. מדובר באישה מקצוענית, אדיבה מאוד וסבלנית. היא לימדה אותי איך להכין טורטליני אל ברודו בשיטה של בולוניה וענתה לי על מלא שאלות. היא גם לימדה אותי לפתוח בצק במערוך(מטרלו) בדרך המסורתית שזו עבודה ממש לא פשוטה והוסיפה את הפן האישי שלה, את איך היא למדה להכין בבית וזה היה כל כך מיוחד וטעים. למשל במקום לשים רק בשר, מורטדלה ופרושוטו הוספנו לחלק מהכיסונים ריקוטה וגרידת לימון והם היו בצורת שמש כמו שנהוג באזור שלה(קרוב לרימיני). זה היה מעניין ומגוון.
למדנו גם להכין פסאטלי והוא היה הכי טוב שאכלתי בבולוניה, כמה רמות מעל המסעדות. היא מכניסה גרידת לימון למסה וזה פשוט הבדל עצום. ריענון נפלא וארומה מטורפת למאכל טעים אבל מעט כבד. הכנו גם בלנזוני שהיא סוג של טורטלוני מבצק תרד. הכנסנו לבפנים ריקוטה, דג קוד וג'ינג'ר. אם אתם מחפשים משהו קצת שונה, היא מומלצת בחום. הסדנאות כמובן עם מסיכה. בסוף אוכלים.

חנויות מעניינות-

Le sfogline- מוסד שאני מעריצה כמה שנים, יש כאן נשים שמכינות פסטה טרייה על בסיס יומי. לעיתים בקיץ הן עושות סדנאות בישול. קניתי כאן כמה סוגי פסטות. זה מסוג המקומות שאתם לא רוצים לעזוב ובצדק. תוכלו למצוא כאן ניוקי אלה רומאנה, טורטלוני עם ריקוטה, טורטליני קטנים, ניוקי, לזניה ועוד.

Asia mach- סופרמרקט אסייתי. כמו בכל טיול אני ישר מחפשת את הסופרמרקטים האלו, זו חוויה אמיתית. עזבו שאני יוצאת תמיד עם שלל וזה לא תמיד זול כי אני קונה בלי להסתכל על המחיר כי כמעט תמיד אין את זה בארץ/ זה יותר זול אוטומטית. תוכלו למצוא כאן אינספור רטבים, כלים, מחיות, ממרחים, משקאות, מתוקים וכו'. מומלץ בחום. יש מבחר מאוד גדול.

Castaldini- חנות כלי בית, טמבוריה כזאת אבל עם אנשים מאוד נחמדים ובין היתר הם מוכרים גם ציוד לפסטות שאי אפשר להשיג בארץ. שווה להציץ.

A. pezzoli enologia- קניתי כאן חצי חנות, לא צוחקת. יש כאן הרבה דברים מעניינים. לא זול אבל שווה למי שמתעניין.

Pasta Fresca Naldi-מקום שמוכר אוכל מוכן, מאוד מפורסם בבולוניה בזכות הלזניה שזכתה בתוכניות טלוויזיה מקומית לתואר הטובה ביותר. היה לי נחמד מוזמנים לנסות.

Forno Brisa- הם מאפייה שמספקת לכל מיני מסעדות בעיר לחמים. הם גם החלק המוצלח באחד המקומות שאכלתי בהם. הלחם שלהם היה פשוט נפלא. ממליצה בחום לבקר ולטעום.

Casa del tegamino di montanari– אחת החנויות האהובות עלי. הכל יחסית לא יקר ופשוט. תוכלו למצוא כאן הרבה דברים לבית. מצאתי כאן תבניות לטארטלטים, קונוסים וכו', שיפודי מתכת, מערוכים ועוד כלים למטבח.

דברים שצריך לטעום-

Pocket coffee- שוקולד מהסופר של חברת פררו, ממולא בקפה ערביקה איכותי. אם בא לכם פתאום שוט אספרסו זה נחמד. הפעם הראשונה זה היה וואו, אח"כ מתרגלים וזה ממש נחמד.

דברים נוספים שצריך לעשות

*להנות מהגרפיטי של העיר. פשוט ככה. כל העיר מלאה במגוון של אומנות רחוב מענינת, אותי באופן אישי זה שבה.

*ללכת לבקר באוניברסיטה. לי לא יצא כי היה סגור בסופ"ש ואז זה כבר נגנז.

*אתם בעיר של סטודנטים, אז אל תשכחו לצאת ולהנות וכמובן ללכת לאפריטיבו טוב.

פוסטים נוספים לטיולים בחו"ל:

רומא
ליסבון
מדריד
סן סבסטיאן
אמסטרדם
מוסקבה
נאפולי
בנגקוק

לסיכום,

מקווה שהמדריך עזר לכם קצת, נסיעה טובה.
מזכירה שאני מארחת לסדנאות איטלקיות אז אם תתגעגעו, אני תמיד כאן ואתם מוזמנים לפנות אלי בפרטי כאן או באינסטגרם.

עדן

הפוסט המלצות לטיול בבולוניה וקצת ממודנה הופיע לראשונה ב-Eden eat.

כשהייתי ילדה זה היה המרק האהוב עלי ואפשר להגיד שעד היום הוא בטופ 5 שלי. יש בו כמה דברים סופר חשובים שאסור לוותר עליהם: קרמול טוב של הבצל בסוכרים של עצמו, שימוש ביין לבן, ושימוש בציר בדגש על ציר בקר/עוף/ירקות. רגע לפני שאני מפילה עליכם את כל זה, בואו רגע נחזור אחורה למה זה בכלל מרק בצל.

מה זה מרק בצל?

מרק בצל מגיע במקור מימי רומא העתיקה, כאשר המרק היה נפוץ אצל עניים בזכות העובדה שהיה קל לגדל בצל. הגרסא המודרנית מגיעה מהמאה ה18 מפריז בגרסת בצלים מקורמלים וציר בקר. ישנו סיפור ובו מתואר איך מלך צרפת חש רעב כאשר שהה בבקתה ובה היו בצלים, חמאה ושמפניה. המלך הורה לטבח להכין לו מרק. המרק הפך לפופולארי במיוחד בארה"ב ובצרפת.

קצת על בצל ולמה אנחנו בוכים ממנו

כאשר אנו קוצצים בצל, אנחנו משחררים לאוויר תרכובות שמגרות לנו את העיניים. העיניים שלנו בעצם מנסות להגן עלינו בכך שדמעות זולגות לנו על הפנים. זה לא מסוכן בשום צורה וניתן להתמודד עם זה בלאחסן את הבצל במקרר טרם השימוש, לשים משקפת על הראש או להפעיל מאוורר. אני מעדיפה לבכות לכמה דקות ולסיים עם זה. החריפות הזו של הבצל נועדה גם בין היתר להבריח מזיקים.

הערות:

חומרי גלם:
*בשום פנים ואופן אל תוותרו על ציר עוף/ בקר. אני הכנתי את הציר עוף שלי ובלי קשר תמיד יש לי במקפיא בשביל מצבים כאלו. הציר פשוט מעמיק את הטעם ואי אפשר להגיע לזה עם מים.
*אין לכם כוח להרים ציר עוף/בשר? לכו על ציר ירקות ותוסיפו איזו חתיכת בשר שצרבתם במחבת ותוסיפו אותה למרק ביחד עם המשקעים של המחבת(אפשר אונטריב, כתף)
*צמחוניים? לכו על ציר ירקות.
*רוצים עדיין בשרי אבל אוכלים כשר? ותרו על החמאה. *ממליצה על שומן בקרר מזוקק
אופן ההכנה:
*חשוב מאוד שתהיו סבלניים, כל הזמן מערבבים לסירוגין עד שהבצל מצטמצם ביותר מחצי. לאחר כשעה מגבירים את עוצמת האש ומערבבים כל הזמן. בשלב מסויים תוכלו לשים לב שבקרקעית הסיר יש משקעים בצבע כתום זהוב. אלו הם סוכרים טבעיים של הבצל.
*מוסיפים את היין בהדרגה ומערבבים עד שאין יותר ריח אלכוהולי.
*כשאין לי סבלנות אני מגבירה את עוצמת האש ומשגיחה על הסיר כדי לראות את הקרמול של הבצל.
*מערבבים את הקמח עם הבצל המקורמל עד שאין יותר גושים. התערובת תסמיך מעט, לאחר כדקה יש להוסיף את הציר.
אופן אחסון:
*אם החלטתם להכין כמות גדולה של ציר, תוכלו להקפיא אותו בקופסא אטומה.
*המרק נשמר עד 3 ימים במקרר בקופסא אטומה.

Print

מרק בצל צרפתי

איך מכינים מרק בצל צרפתי לימי חורף גשומים

Course Soup, מרק

Cuisine French, צרפתי

Keyword אגוז מוסקט, בצל, גבינת גרוייר, גרוייר, חמאה, טוסטונים, טימין, יין לבן, מלח, מרק, סוכר חום כהה, פלפל לבן, פרובולנה, שום, שמן זית

Prep Time 2 hours hours 30 minutes minutes

Cook Time 2 hours hours 30 minutes minutes

2 hours hours 30 minutes minutes

Total Time 2 hours hours 30 minutes minutes

Servings 5 אנשים

Cost 60

Equipment

• 1 קרש
• 1 סכין
• 1 כפית
• 1 מייקרופליין
• 1 סיר
• 1 לקקן/ כף ערבוב
• 1 כוס מדידה
• 1 קלחת
• 1 מד ליטר
• 1 תנור
• 1 מגש

Ingredients

למרק:

• 20 גרם חמאה
• 1.5 כפות שמן זית
• 8 יח' בצלים לבנים וסגולים בינוניים פרוסים דק
• לפי הטעם מלח
• לפי הטעם אגוז מוסקט
• לפי הטעם פלפל לבן
• 2 ענפי טימין
• 2 שיני שום פרוסות
• 2 כפות גדושות סוכר חום כהה
• 1 כוס יין לבן יבש
• 1/4 2 כפות קמח לבן
• 1.6 ליטר ציר בקר וציר עוף/ציר בקר/ציר עוף/ציר ירקות

הגשה לאדם:

• 2 יח' בגט קלוי
• 200 גרם גבינת גרוייר
• לפי הטעם עירית קצוצה/טימין

Instructions

מתחילים מהבצל:

• חוצים את הבצלים ופורסים לפרוסות דקות.
• מחממים סיר ומוסיפים לו חמאה ושמן זית, מוסיפים את הבצל, הטימין, הפלפל הלבן, האגוז המוסקט, השום והמלח ומבשלים על אש נמוכה במשך שעה, מערבבים לסירוגין.
  
• לאט לאט הבצל מאבד מנפחו ומוציא נוזלים. לאחר שעה מגבירים את עוצמת האש ומערבבים כל הזמן. הנוזלים יתאדו ובקרקעית הסיר יהיה צבע כתום(אלו הם הסוכרים של הבצל). מוסיפים בהדרגה מהיין, כל פעם קצת ומערבבים. מוסיפים את הסוכר החום
  
• הבצל יתחיל להיצבע בצבע זהוב יותר ובכל פעם כשהצבע הזהוב יופיע, מוסיפים יין.
  
• לאחר שהיין התאדה באופן סופי מוסיפים קמח. מערבבים טוב טוב עד שאין גושים. תערובת הבצל מסמיכה וממשיכים לערבב עוד דקה נוספת
• מוסיפים את הציר (אני השתמשתי גם בעוף וגם בבקר) מביאים לרתיחה ומבשלים על אש בינונית במשך 20 דק'.
  

בגט:

• פורסים בגט לפרוסות לא עבות מדי ולא דקות מדי. מעבירים למגש עם נייר אפייה ומוסיפים מעט שמן זית וקולים בתנור 230 מעלות מצב גריל על השלב הגבוה ל2 דקות ומוציאים

הגשה:

• מחממים את התנור ל230 מעלות על מצב גריל. מסדרים מרק, גבינה, בגט ואז שוב גבינה ואופים בתנור בקומה הכי גבוהה עד לקבלת צבע(3-4 דק') מוציאים ומגישים עם עלי טימין ועירית קצוצה. בתיאבון.הכי טעים זה באותו הרגע כשהגבינה נמסה
  

מתכונים קשורים:

• איך מכינים מרק דושפרה בוכרי
  *מרק פטריות חורפי
  *מתכון למרק עגבניות צלויות

הפוסט מרק בצל צרפתי הופיע לראשונה ב-Eden eat.

מה ההבדל בין ציר בהיר לציר כהה?

יש כמה דברים שונים והם אופן ההכנה, בציר כהה נשחים את העצמות ואת הירקות כדי לקבל תגובת מייארד שהיא תגובה של חומצת אמינו לסוכר שמתבצעת מחום והתוצאה היא טעמי אוממי נפלאים. הבדל נוסף שקשור לזה הוא העובדה שאנחנו מכניסים את העוף למים רותחים והוא מוציא שומנים וחלבונים בצורת קצף שיש לקפות. ככל שנקפה, נקבל מרק/ ציר צלול יותר ואסתטי יותר. המשמעות היא שציר עוף בהיר הוא עדין יותר וציר עוף כהה הוא עוצמתי יותר.

באיזה חלקים של העוף נשתמש?

אני מאוד אוהבת להשתמש בחלקים עם עצמות כי יש בהן המון טעם. לצורך העניין לא נשתמש בחזה עוף כי לא נקבל יותר מדי טעם. ממליצה להשתמש בגרונות עוף והודו, כנפיים וכרעיים. אם אתם רוצים שהציר יהיה חסכוני במיוחד לכו על גרונות וכנפיים, לי זה עולה בממוצע 10 ש"ח.

הערות:

אופן ההכנה:
*חשוב מאוד להביא לרתיחה ראשונית, לקפות את הקצף ואז להוסיף את הירקות. לאחר מכן נביא לרתיחה שניה, נקפה בשנית ורק אז נוסיף עלים. אם תוסיפו עלים בהתחלה ביחד עם הקצף לא יהיה לכם נוח לעבוד ותמצאו את עצמכם מוציאים את כל העלים על ההתחלה.
חומרי גלם:
*נשתמש בירקות בסיסיים כמו בצל, סלרי, כרישה וגזר. אם בכוונתכם להכין מרק, הוסיפו תפו"א/ דלעת/קישוא באמצע הבישול כדי שלא תקבלו אותם כפירורים. לעיתים התפו"א/ דלעת יכולים להתפרק באמצע. מה שיכול להפריע לנו ביצירת הציר ולא הכרחי.
*תוכלו כמובן להכניס שאריות כמו קליפה של דלעת/ תרמילי אפונה טרייה/ גבעולי פטרוזיליה.
אחסון ושמירה:
*הציר נשמר בקופסא אטומה במקפיא עד 3-4 חודשים.
*נפשיר את הציר יום קודם במקרר, לאחר שהציר הופשר לא ניתן להקפיא אותו בשנית.
*ממליצה לשמור בכמויות קטנות, כדי שתוכלו להשתמש ולא לזרוק לפח. אחרי הכל אנחנו עובדים קשה בשביל הציר.

Print

ציר עוף בהיר או מרק עוף צח

איך מכינים ציר בהיר שישמש אתכם להכנת מרקים/ רטבים/ צירים צלולים

Course Soup, ארוחת צהריים, בסיסי, מרק

Keyword בצל, גזר, כרישה, מירפואה, מרק עוף צח, סלרי, ציר עוף בהיר

Prep Time 2 hours hours

Cook Time 1 hour hour 30 minutes minutes

2 hours hours

Total Time 2 hours hours

Servings 2 ליטר

Cost 30

Equipment

• 1 קרש
• 1 סכין
• 1 סיר
• 1 כף/ מצקת/ כף מחוררת ברשת
• 1 מד ליטר
• 1 מסננת צפוצה
• 1 בד/ חיתול(אופציונלי אבל מומלץ)

Ingredients

לציר:

• 3 ליטר מים רותחים
• 2-3 ענפי סלרי קצוצים (ניתן להוסיף את העלים בנפרד בשלב מאוחר יותר, ראו הערות)
• 1 יח' בצל לבן גדול חתוך לקוביות
• חצי יחידה כרישה חצויה וקצוצה למקטעים (תוכלו להשתמש בחלק הירוק ולשמור את הלבן לתבשילים)
• 2 יח' גזרים בינוניים-גדולים קצוצים למקטעים
• 2 יח' עלי דפנה/ גבעולי טימין

אופציונלי: דלעת

לעוף:

• 10 יח' כנפי עוף
• 6-7 יח' גרונות עוף והודו(אפשר חצי חצי)

Instructions

אופן ההכנה:

• מתחילים מהעוף. מחממים סיר עם מים ומביאים אותו לרתיחה. מוסיפים את העוף
• לאט לאט יתחיל לעלות קצף, יש לקפות אותו בעזרת כף/מצקת כף מחוררת ברשת.
  
• לאחר מכן נוסיף את הירקות שחתכנו, נביא שוב לרתיחה ונקפה בשנית את הקצף
  
• נוסיף את העלים ונמשיך לבשל עוד שעה- שעה וחצי.
  
• אני אוהבת לסנן למד ליטר עם חיתול/בד ומסננת ע"מ לדעת בסופו של דבר כמה ציר קיבלנו. מכאן ניתן להעביר לקופסאות מסודרות עם תאריך ושם. ניתן לאכול את הירקות והעוף כמובן אבל לקחנו מהם את הטעם לטובת הציר. תהנו
  

הפוסט ציר עוף צלול בהיר הופיע לראשונה ב-Eden eat.

הזן האהוב עלי בארץ הוא עגבניות מגי. כמובן שאני אעדיף להשתמש בעגבניות בקיץ אבל הן היו כאלו נוקשות ולא גרגיריות שלא התאפקתי. כמובן שבימי קיץ אני משתמשת הרבה בעגבניות שרי ולעיתים בתמר.

קצת על מרק עגבניות

האזכור הראשון למרק עגבניות היה בשנת 1857 ע"י אלייזה לזלי בספר בישול ומאוחר יותר בספרים נוספים. הוא פופולארי מאוד בארה"ב ובפולין. הגרסה הקרה שלו, גספאצ'ו מגיעה מאזור אנדלוסיה בדרום ספרד. הוא מאוד בריא, מלא בנוגדי חימצון, תורם לחילוף החומרים ובסיבים תזונתיים.

הערות:

אופן ההכנה:
*אנחנו עובדים בחום גבוהה כדי להוציא מהעגבניות מקסימום טעם וסוכר טבעי, תיזהרו מכוויות תעבדו בזהירות.
*את התערובת שבסיר אני לא מאחדת עם העגבניות מאחר והן מלאות בנוזל ומתבשלות בפרקי זמן שונים.
*שימו לב! כשמכניסים יין לבן לכל תבשיל חשוב מאוד לאדות את האלכוהול. מה זה אומר? לבשל ולא להוסיף כלום רק לערבב עד שהריח של האלכוהול יתנדף, אפילו תגבירו את האש לדקה והנמיכו מאוחר יותר. אחרת תקבלו מרק אלכוהולי במיוחד ולא משנה כמה תרתיחו או תחממו במיקרו תקבלו אותו ככה.
חומרי גלם:
*סלרי תורם מאוד בהעמקת הטעם וכמו במתכון של מרק הפטריות, אני מנסה לא להשתמש בצירים כדי להגיע לטעמים טובים בצורה פשוטה ולא, בבקשה אל תגידו אבקת מרק. לכן אנחנו משתמשים בזרעי סלרי שאותם ניתן להשיג בחנויות תבלינים רבות, במידה ולא מצאתם השתמשו בגבעול אחד קצוץ דק של סלרי והוסיפו אותו יחד עם הבצל בתחילת הבישול.
*במידה ואתם טבעונים, המירו את האנשובי ב1-2 כפות סויה יפנית איכותית.
*שונאים דגים? אוי ואבוי, תדעו שלא טועמים את האנשובי בכלל. הוא כל כך מעמיק את הטעם ואין טעם של דג, חותמת לכם. לא שכנעתי? לכו על סויה.
אופן ההגשה:
*כמובן שהמרק הולך נפלא עם קרוטונים/ לחם קלוי/ טוסטונים/ פרמזן מגורד/כמה טיפות של שמן זית איכותי/אורז/פסטה/פתיתים. ניסיתי שכמה שיותר יוכלו לאכול את המרק ולכן הוא צמחוני(כולל דגים), ללא גלוטן וללא לקטוז.
אופן אחסון:
*עגבניות משנות את טעמן לאחר 3 ימים ועל כן אני ממליצה לאכול את המרק עד יומיים. כמובן שהוא הכי טעים ביום הכנתו.

Print

מרק עגבניות חורפי

איך מכינים מרק עגבניות טעים ופשוט יחסית

Course Appetizer, Soup, מנה ראשונה, מרק

Cuisine Italian

Keyword אנשובי, בצל לבן, זרעי סלרי, יין לבן, מוטי, מים, מלח, מרק, עגבניות, עגבניות מגי, עגבניות מרוסקות, צ'ילי גרוס, רסק עגבניות, שום, שמן זית

Prep Time 1 hour hour

Cook Time 1 hour hour

1 hour hour

Total Time 1 hour hour

Servings 5 סועדים

Cost 40

Equipment

• משקל+מד ליטר/ משקל עם ליטרים
• קרש
• סכין
• תנור
• מגש אפייה+נייר אפייה
• סיר
• לקקן/ כף עץ
• כפית
• מעבד מזון/ בלנדר/ נינג'ה/ טרמומיקס/ויטה מיקס/ בלנדר מוט

Ingredients

לעגבניות הצלויות:

• 1.250 קילו עגבניות מגי שטופות חתוכות ל-5/6 פלחים
• 3-4 כפות שמן זית איכותי
• 1.5 כפיות מלח גס/הימאליה
• 10 יח' עלי מרווה ואורגנו טריים מופרדים

סיר מרק:

• 2 כפות שמן זית איכותי
• 1 יח' בצל לבן בינוני קצוץ לקוביות קטנות
• רבע כפית מלח(להוצאת הנוזלים של הבצל)
• רבע-חצי כפית זרעי סלרי או 1 גבעול סלרי קצוץ דק דק
• 5 יח' שיני שום בינוניות פרוסות
• רבע כוס יין לבן יבש (60 מ"ל)
• 1.5-2 כפות רסק עגבניות איטלקי
• חצי כפית מחית אנשובי/ 1-2 פילטים של אנשובי קצוצים דק
• לפי הטעם צ'ילי גרוס יבש
• 1 ליטר מים
• 1 פחית שימורים עגבניות איטלקי איכותי (400 גרם)
• 3/4 כפית מלח דק(לתיקון טעמים)

הגשה לאדם:

• 1 יח' עגבניות מגי פרוסות עבה יחסית
• 1 כפית שמן זית
• 1 קורט מלח גס
• 3-4 יח' עלי אורגנו

Instructions

אופן ההכנה:

עגבניות צלויות:

• מחממים תנור ל250 מעלות חום עליון וחום תחתון. חוצים את העגבניות ואז מחלקים כל חצי ל-2 או 3 פלחים ומסדרים במגש אפייה עם נייר. מפזרים את המלח ומזלפים את השמן. מכניסים לתנור כאשר הוא חם ל40-45 דק' או עד שהעגבניות השחימו.
  
• ככה שחומות
  

סיר מרק:

• מחממים סיר עם שמן זית לחום בינוני ומוסיפים את הבצל. מיד לאחר מכן מוסיפים מלח דק ומערבבים. לאחר דקה מנמיכים את האש ומערבבים לסירוגין לפחות 7-8 דק' או עד שהבצל הופך לשקוף ומקבל מעט צבע.
• בשלב זה יש להוסיף את השום הפרוס ולערבב עוד 2-3 דק'. לאחר מכן מוסיפים את היין הלבן ומערבבים במשך מס' דקות עד שהאלכוהול מתנדף. יש ריח חזק של אלכוהול וחשוב שהוא יצא.
  
• מוסיפים רסק עגבניות ומערבבים במשך דקה, מצרפים את האנשובי ואת זרעי הסלרי והצ'ילי הגרוס וממשיכים לערבב לסירוגין לעוד 20-30 דקות על אש נמוכה. התערובת שלנו תתרכך ותקבל מעט צבע. זה בסדר כל עוד אתם משגיחים שלא נשרף.
• ברגע שהעגבניות בתנור מוכנות מוסיפים אותן בזהירות עם לקקן, כולל כל הנוזלים אל תוך הסיר ומערבבים. מוסיפים פחית שימורים של עגבניות מרוסקות וליטר מים ונביא לרתיחה במשך מספר דקות.
  
• טוחנים את המרק בזהירות עד לקבלת מרקם חלק
  
• מעלים שוב על האש ומתקנים טעמים. אני הוספתי בשלב זה 3/4 כפית מלח ומעט צ'ילי גרוס. בתיאבון.
  

הגשה:

• במגש קטן עם נייר אפייה מפזרים פרוסות עבות (עובי כמו 3 פרוסות של עגבניה בהמבורגר), מפזרים מעט מלח ושמן זית ואופים ל25 דק' ב250 מעלות או עד לקבלת צבע
  
• מסדרים את הפרוסות הצלויות על המרק, מוסיפים כמה עלים של אורגנו טריים ומגישים.
  

הפוסט מרק עגבניות צלויות לימים גשומים הופיע לראשונה ב-Eden eat.

אני מודה, לאורך השנה אני מתעלמת מהעונה לטובת פטריות, אני חייבת את זה על הפיצה שלי ביחד עם בצל אבל אני לעולם לא אבשל בארוחה פטריות בקיץ. כשהן מגיעות בחורף, אני מתרגשת ברמות. אין דרך להסביר כמה שהטעם הזה ממכר. פטריות הן אוממי. יודעים מה זה נכון?

מה זה אוממי?

המילה אוממי מגיעה מהשפה היפנית והפירוש שלה הוא טעים. כולנו מכירים מה זה טעם מר של בירה, מתוק של סוכר, חמוץ כמו לימון, מלוח כמו מלח אך יש טעם נוסף שנקרא אוממי. חריף זה לא אחד הטעמים, זו בעצם תופעת לוואי. אוממי זה הטעם החמישי שהוא בעצם טעם מועצם, בואו ניקח נגיד אבקת מרק. יש לה טעם מאוד עשיר מאוד חזק, מעבר למלוח. יש חומרי גלם שמכילים המון טעמים כאלו שאם נוסיף אותם לאוכל זה יעצים לו את הטעם.

דוגמאות לאוממי-

1. פטריות למיניהן, קחו נגיד פטריות שיטאקי מיובשות ותשרו אותן במים. עזבו להשרות, רק להריח אותן. פטריות כמהין אבל איכותיות באמת, טעם היסטרי או פטריות שנטרל שנפוצות באירופה.
2. עגבניות. פשוט דבר מופלא. כל פעם שתוסיפו עגבניות לתבשיל תראו כמו הן מעשירות אותו. בסלט, ברטבים. טעם מטורף.
3. פרמז'ן, גבינה כחולה, גבינות מבוגרות. עוד דבר מופלא. כל כך הרבה מלח מצטבר בין השכבות, כל כך הרבה טעם ועומק מהיישון של הגבינה.
4. אנשובי– מטורף מטורף מטורף. דג שעובר התססה וטעמו מעמיק. עצם הריקבון או הייבוש או ההתססה מעמיק את את הטעם ומעצים אותו. כנ"ל פיש סוס שנכנס לאוכל. וואו.
5. זיתים– תחשבו כמה טעם יש בדבר הזה. זה יכול פשוט להעצים כל דבר.
6. אצות– אצות קומבו, אצות וואקמה. רק הטעם של זה בתוך אוכל אמאלה. תנסו לאדות דג בתוך אצת קומבו אלוהים.
7. מיסו, שרימפס פייסט, מרמייט, סויה– כל אלו עוברים התססה ומקבלים טעם כל כך עמוק וטעים שיעצים כל תבשיל או מנה שנכין.
8. בשר, פירות ים, דגים.

מה הקטע של המרכיבים כאן?
במרקי פטריות רבים משתמשים באבקת מרק פטריות או לחלופין בצירים. ציר זה דבר נהדר אבל אני יוצאת מהנחה שרובכם לא תכינו ציר, לכן החלטתי להשתמש במים ולהוסיף למרק כמה שיותר טעמים אומאמיים שיעשירו אותו. אל תכניסו אבקות מרק לאוכל שלכם. תנסו להעצים אותו לבד. במתכון הזה זה הפרמזן, פטריות טריות ומיובשות, חומץ תפוחים, סויה וזרעי סלרי שיהפכו את המרק הזה לבלתי נשכח.

אם אתם כן משתמשים בציר, ייתכן ולא תצטרכו את זרעי הסלרי, בעיני הם פשוט פתרון סופר נוח כשאני רוצה להעמיק בטעם. תוכלו למצוא אותם בחנויות תבלינים והשוס? אפשר להכין איתם קטשופ והם מושלמים כמובן לתבשילי בשר.

הערות:

אופן ההכנה:
*חשוב לקרמל את הבצל והכרישה, הם יתנו לכם הרבה טעמים שיעשירו את המרק.
*בפטריות יש הרבה נוזלים, תנו להם את הזמן להוציא אותם. זה מסוג המרקים שתרצו להכין בימי סופה שלא רוצים לצאת מהבית.
*כשאתם משתמשים ביין או באלכוהול בכללי, חשוב לבשל אותו למספר דקות ע"מ לאדות את האלכוהול מתוכו. אם תמהרו ולא תשקיעו בזה תקבלו מרק פטריות שיכורות וזה לא יוצא מהמרק.
*אני פחות מתחברת למרקים של פעם, הכוונה היא למרקים מאוד סמיכים. כאן יש הסמכה בעזרת קמח, אני בעד שהמרק לא יהיה נוזלי מדי אבל לעיתים אם תוסיפו יותר מדי הוא כבר יהיה קמחי והטעם יהרס.
חומרי גלם:
*היום כבר אפשר למצוא פטריות מיובשות בסופר, ממליצה בחום להוסיף. יש לזה טעם כל כך מרוכז ונפלא. הפטריות הנפוצות הן שיטאקי ופורצ'יני הן יותר יקרות ופחות זמינות. אני חזרתי לא מזמן מאיטליה, אז הוספתי גם וגם.
*פרמזן/ סויה הן פצצות טעם של אוממי. אם אתם לא אוכלים מוצרי חלב, השתמשו בסויה ומיסו(כמובן לפי טעמכם האישי).
*חמאה ושמנת, אפשר גם קרם קוקוס 17-19% ושמן זית.
*זה מסוג המרקים שלא משנה מה אכתוב לכם במתכון, אתם צריכים לטעום כל הזמן. כמה שיותר אוממי, יותר טוב! רק שלא יהיה מלוח מדי.
אופן אחסון ושמירה:
*המרק נשמר היטב עד 3 ימים, כאשר כמו בכל מרק או תבשיל גם ביום שאחרי הוא נפלא וטעמיו עמוקים יותר.

Print

מרק פטריות קרמי חורפי לימים קרים בבית

איך מכינים מרק פטריות מפוצץ אוממי קרמי שלא תרצו להפסיק לאכול

Course Appetizer, Soup, מרק

Cuisine אירופאי, מרק

Keyword אגוז מוסקט, בצל, זרעי סלרי, חומץ תפוחים, חמאה, טימין, כמהין, כרישה, מלך היער, מרק, סויה, פורטובלו, פטרוזיליה, פטריות, פטריות יער, פטריות מאי טאקי, פטריות מלך היער, פטריות פורצ'יני, פטריות שיטאקי, פלפל לבן, פרמז'ן, קמח, שום, שיטאקי, שמן כמהין, שמנת, שמפיניון

Prep Time 10 minutes minutes

Cook Time 1 hour hour

1 hour hour

Total Time 1 hour hour

Servings 5 אנשים

Equipment

• קרש
• סכין
• קערה
• סיר
• משקל
• מד ליטר
• לקקן/ כף עץ
• מייקרופליין
• כף
• כפית
• בלנדר מוט
• מחבת

Ingredients

למרק:

• 20 גרם חמאה
• 2 כפות שמן זית
• 1 יח' כרישה החלק הלבן קצוץ לרצועות דקות ללא הליבה
• 1 יח' בצל לבן קטן חתוך לרצועות דקות
• 3 יח' שיני שום פרוסות
• 2 יח' ענפי טימין
• לפי הטעם פלפל לבן
• לפי הטעם מלח דק
• לפי הטעם צ'ילי גרוס
• 1 קורט אגוז מוסקט
• חצי כפית זרעי סלרי
• 800-850 גרם פטריות חתוכות (שמפיניון, פורטובלו, יער, מאי טאקי) עדיף מיקס
• רבע כוס יין לבן יבש
• 1 כף חומץ תפוחים
• 5-6 יח' פטריות מיובשות מושרות במים (פורצ'יני, שיטאקי)

אופציונלי: חתיכה קטנה של אצת קומבו

• 3.5 כפות קמח לבן
• 1.5 ליטר מים/ציר ירקות/ציר עוף כולל נוזל ההשרייה של הפטריות
• 2 כפות סויה יפנית
• 30-40 גרם פרמזנו רגיאנו
• 200 מ"ל שמנת (אני עשיתי מיקס בין 38% ל15%)

אופציה להגשה:

• 3-4 יח' פטריות מלך היער ללא הקצה, חצויות עם שתי וערב
• 1-2 כפות שמן זית
• לפי הטעם מלח דק ופלפל לבן

אופציה נוספת להגשה:

• 15 יח' עלי פטרוזיליה קצוצים דק
• טיפות בודדות שמן כמהין/ שמן זית

Instructions

מתחילים מלהשרות את הפטריות המיובשות:

• בקערה מכניסים את הפטריות ומכסים אותם במים, משרים לפחות לחצי שעה

בינתיים עוברים לפטריות הטריות:

• שוטפים טוב טוב את הפטריות וחותכים אותן על קרש חיתוך. מעבירים לקערה עם משקל ובודקים שיש מספיק.
• מחממים סיר עם חמאה ומוסיפים אליו את הכרישה ואת הבצל. מוסיפים מלח, פלפל לבן, זרעי סלרי ואגוז מוסקט ומערבבים. לאט לאט הבצל והכרישה יתחילו להוציא נוזלים, חשוב לתת להם את הזמן לקבל צבע ולהתקרמל. מוסיפים את השום הפרוס ומערבבים עוד דקה. מוסיפים את הפטריות, בהתחלה זה יראה כמו הר אבל לאט לאט אתם תראו שהפטריות יתחילו להוציא נוזלים.
  
• מערבבים לסירוגין על אש בינונית למשך 7-8 דק', בשלב זה הפטריות מתחילות להצטמצם. לאחר שאין נוזלים בתחתית הסיר, מוסיפים את היין הלבן והחומץ וממשיכים לערבב למס' דקות ע"מ שהאלכוהול יתאדה.
  
• מוסיפים את הקמח ומערבבים, לאט לאט הפטריות יסמיכו ויהיו יותר דביקות. המשיכו לערבב עד שאין יותר קמח. הוסיפו את המים/ ציר ביחד עם נוזל ההשרייה של הפטריות.
  
• ממשיכים לערבב, מבשלים את המרק ל10 דקות ומביאים אותו לרתיחה. בשלב זה המרק איננו מוכן. חסרים לנו עוד קצת טעמים. ברגע שהמרק הצטמצם ונהיה קצת יותר מרוכז מעבירים אותו למשטח עם תחתית לחום וטוחנים אותו בזהירות עם בלנדר מוט. אני אוהבת אותו לא חלק עם חתיכות של פטריות.
• מחזירים את המרק לאש ומוסיפים לו את השמנת, את הפרמזן ואת הסויה ומערבבים. טועמים שהמרק טעים לכם ואם חסר מלח/ חומץ/ צ'ילי גרוס יבש מוסיפים.
  
• בתיאבון.
  

שדרוג פטריות מלך היער:

• חותכים את הקצה של הפטריות וחוצים אותן, חורצים בצורת שתי וערב בעזרת סכין.
  
• מחממים מחבת מוסיפים שמן זית ואת הפטריות, לוחצים בזהירות את הפטריות כדי שיקבלו צבע אחיד ומבשלים ל2 דקות, מוסיפים מלח ופלפל. הופכים לצד השני ומבשלים לעוד 2 דקות ומכבים את האש. מגישים מעל המרק.
  

שדרוג פטרוזיליה ושמן כמהין:

• קוצצים את עלי הפטרוזיליה ללא הגבעולים בפעם אחת. מפזרים מעט מעל המרק ומזלפים כמה טיפות בודדות של שמן כמהין/שמן זית.

מתכונים עם פטריות בבלוג:

נודי ריקוטה ברוטב פטריות, יין ואגוז מוסקט
אטריות מגולגלות ברוטב פטריות טבעוני
קרם תירס עם כרישה ופטריות
ריזוטו פטריות ושום שחור עם מסקרפונה
גיוזה במילוי פטריות טבעוני

הפוסט מרק פטריות קרמי לימי חורף קרים הופיע לראשונה ב-Eden eat.