מה זה בכלל טראפיצינו

טראפיצינו היא הכלאה בין שתי מילים איטלקיות: טרמצינו – סנדוויץ והמילה פיצה. בעצם בצק פיצה שהוא סוג של סנדוויץ. את הבצק אנחנו אופים בצורת ריבועים, חותכים אותם באלכסון פותחים את הכיס וממלאים בתבשיל רומאי. את המאכל הזה המציא סטפנו קלגרי, שף רומאי שבכלל עבד כדייל אוויר, התאהב בפיצות ובסנדווצ׳ים והחליט לשלב בין השניים. לרשת יש סניפים בעיקר באיטליה וסניף אחד בניו יורק. התבשיל שהכי חקוק לי בפה היה העוף אבל עדיין לא הסתפקתי רק בו. החלטתי להכין כדורי בשר קטנים שקצת מזכירים את המנה הזאת. קלאסי כן, ולא מחדש אולי אבל זה כל כך טעים. הרוטב שנספג בתוך הלחם והקשה ששומר על כל המיצים והקריספיות. זה כל מה שרציתי ובצדק.

2 מליות שונות-

כי אנחנו אוהבים שפע ומגוון על השולחן וגם כי לא הצלחתי להחליט..
Pollo Alla Cacciatora- מנה שמגיעה ממגוון מחוזות איטלקיים ונחשבת לSecondi, מנה שניה ועיקרית בתפריט. קיימות כל מיני גרסאות למנה כאשר היא מזוהה עם איכרים והמוטיב המרכזי הוא השימוש בעשבי תיבול ארומתיים, יין לבן וחומץ. לעיתים היא מכילה רוטב עגבניות וזיתים והשוני המהותי שלה הוא סוג היין. בדרום איטליה משתמשים ביין אדום ואילו בצפון בלבן.

Polpette Al Sugo- קציצות ברוטב. כמו שאתם שומעים הכי פשוט וביתי שיש. קציצות בשר שמכילות בתוכן פירורי לחם, ביצה ותבלינים. באיטליה נוהגים להשתמש בחלב בתוך המסה ולעיתים גם בפרמזן. גם המנה הזאת נחשבת למנה שניה בתפריט האיטלקי.

על הבצק-

לאחר כמה נסיונות שלא היית מרוצה מהם, החלטתי ללכת על ביגה. בעצם שלב מקדים שבו מערבבים חלק מהקמח עם מים ומעט מאוד שמרים ומאחסנים במקרר במשך 18-20 שעות וזאת ע״מ לפתח בסיס לגלוטן חזק, טעמים טובים וכוח לבצק. כמו כן, שימוש בביגה מבטיח לנו טעם סופי איכותי יותר ואורך חיי מדף. את הביגה נמשיך ביום שלאחר מכן בתוספת יתרת הקמח, השמרים, המים, המלח והשמנ״ז. התפחה מחוץ למקרר, יצירת כדורים, התפחה ואפייה.

ביגה הוא בצק מקדים שמגיע מהמטבח האיטלקי ומשמש להכנת פוקאצ׳ות, פיצות וג׳בטות.

יחד עם זאת עדיין המתכון הזה יעבוד לכם אחלה

בצק שלבים בתמונות:

כמה דברים טריקיים שעברתי בדרך:

*הבצק הוא בצק בהידרציה גבוהה, הכי נוח לעבוד עם ידיים רטובות. אי אפשר לגלגל אותו אבל אפשר להיעזר בקלף או לעבוד בתנועה סיבובית כשכפות הידיים אנוכיות ועוטפות את הבצק.
*במקור משתמשים ברשת כוורת שתפקידה לחלק את הבצק ל9 חלקים שווים. כך בעצם הבצק תופח ושומר על גובה למרות שהפוקאצ׳ה לא גבוהה.
*העבודה עם ביגה יצרה בצק הרבה יותר חזק ונוח.
*ניתן לאפות את הבצק כחתיכות בטאבון, הצורה לא אחידה אבל התוצאה מאוד אוורירית, קצת כמו פיתה פוקאצ׳ה. אם כי החלק החיצוני לא קריספי כמו שאופים בתנור במקור.
*אפשר לגדר גבולות בעזרת קרטונים עטופים בנייר כסף או להיעזר בקלף מתכת כדי להפריד את הבצק(למרות שעדיין הוא יתחבר בגלל ההידרציה הגבוהה).

הערות:

אופן ההכנה:
*את הבצק נכין עם ביגה, בשני שלבים.
*שימו לב שמדובר בבצק עם הידרציה גבוהה. הוא נוזלי יחסית וזאת ע״מ לקבל קראסט באפייה ולשמור על רכות.
*את כדורי הבשר נטגן בשמן זית.
*רוטב העגבניות מורכב מפסאטה שהיא מחית עגבניות מרוסקות דלילה יחסית.
*את ירקות השורש נקצוץ קטן והם כמעט ייעלמו תוך כדי בישול.
חומרי גלם:
*כאשר נעבוד עם עוף העדיפות היא תמיד לחלקים שמנים עם עור שהסיכוי לייבש אותם נמוך.
*אל תתקמצנו ברוזמרין, תפנקו זה כל הטעם. אם אתם לא אוהבים תשתמשו בטימין למרות שזה ממש טעים עם רוזמרין.
*ניתן להוסיף גם 1-2 נתחי אנשובי לעוף.
אופן אחסון ושמירה:
*אפשר לאחסן את הלחם מחוץ למקרר עד שלושה ימים או להקפיא בקופסא אטומה עד 3 חודשים.

Print

פוקאצ׳ה בהידרציה גבוהה עם לישה וביגה

איך מכינים ריבועי פוקאצ׳ה לטראפצינו רומאי

Course Appetizer, bread, Main Course, Snack, ארוחת ערב, ארוחת צהריים, לחם

Cuisine Italian, italy, איטליה, איטלקי

Keyword ביגה, בצק שמרים, התפחה, מים, מלח, פוקאצ׳ה, קמח, קמח 00, שמן זית, שמרים

Prep Time 10 minutes minutes

Cook Time 13 minutes minutes

18-20 שעות+התפחה שעה וחצי+התפחה ככדורים שעה וחצי= 23 שעות 23 hours hours

Total Time 23 hours hours

Servings 9 יח׳

Equipment

• 1 קופסא עם מכסה
• 1 משקל
• 1 מיקסר עם וו לישה הוק
• 3 קעריות קטנות
• 1 מגש 35*35
• 1 תנור/טאבון

Ingredients

ביגה:

• 500 גרם קמח 00 לתפיחה ארוכה
• 250 גרם מים פושרים
• 1/2 גרם שמרים יבשים(2 קורטים)

המשך בצק:

• 200 גרם קמח 00 לתפיחה קצרה/ארוכה
• 310 גרם מים קרים (בהדרגה)
• 10 גרם שמרים יבשים
• הביגה שהכנו לאחר 18 שעות קרועה לחתיכות קטנות
• 12 גרם מלח דק
• 21 שמן זית

לפני אפייה:

• מעט שמן זית
• מעט מלח אטלנטי/מלדון
• 2 כפות מים

Instructions

מתחילים מהביגה:

• מערבבים בקופסא קמח, מים ושמרים במשך דקה עד לחיבור. סוגרים במכסה ומאחסנים במקרר ל18-20 שעות

בצק:

• בקערת מיקסר מוסיפים קמח, שמרים, את חתיכות הביגה הקרועה ומפעילים על מהירות נמוכה. מוסיפים לאט לאט את המים בהתחלה רק חלק מהם. מגבירים את המהירות לבינונית/ גבוהה ונותנים לבצק להתאחד. לאט לאט מוזגים את המים כל פעם עד שהם נטמעים בפנים. ממשיכים בלישה לפחות ל6 דקות
• מוסיפים את המלח לאט לאט תוך כדי שהמיקסר עובד עד שהוא נטמע בפנים. ממשיכים לעוד 2 דקות ומוסיפים לאט לאט את השמן זית עד שגם הוא מתמזג. הבצק יחסית נוזלי, יכול להיות שהוא יתנתק לכם מהתחתית של הכד ויכול להיות שגם לא. מקפלים את הבצק למרכז, מרימים אותו ומקפלים כאשר הקצוות מתחת למרכז. מכסים לחצי שעה. חוזרים על הפעולה במשך שעה וחצי. כל חצי שעה (סה״כ 3 פעמים) כל הזמן בידיים רטובות
• מחלקים את הבצק ל9 חתיכות שוות בערך 130-135 גרם כל אחד. מגלגלים את הבצק בעזרת מים בתנועה סיבובית, כאשר הידיים אנוכיות. מעבירים למגש משומן, אני מכינה עם קרטונים מסגרות כדי לקבל גובה וגבולות. נתפיח לשעה וחצי.
• נכניס לתנור שחומם מראש על 275 מעלות למשך 12-14 דק׳ או שנאפה בטאבון שחומם מראש כאשר אתם משתמשים בהרבה סמולינה כי הבצק לח. נוציא ונחכה לפחות 15-30 דק׳. בתיאבון.

Print

איך מכינים פולו אלה קצ׳יאטורה

איך מכינים עוף בסגנון רומאי עם יין לבן, שום, מלח, פלפל, רוזמרין, שמן זית ומעט קמח

Course Main Course, ארוחת ערב, ארוחת צהריים, מנה עיקרית

Cuisine Italian, roman, איטלקי, רומאי

Keyword אבקת שום, אגוז מוסקט, אוכל איטלקי, אנשובי, בזיל, ביצה, בשר טחון, זיתים, חומץ בלסמי לבן, יין לבן, מירפואה, מלח, מרווה, סופריטו, עגבניות, עוף, פטרוזיליה, פלפל שחור, פסאטה, רוזמרין, רומא, רומאי, רסק עגבניות

Prep Time 10 minutes minutes

Cook Time 30 minutes minutes

30 minutes minutes

Total Time 30 minutes minutes

Equipment

• 1 קרש
• 1 סכין
• 1 מחבת רחבה
• 1 מכסה
• 1 מלקחיים
• 1 כף

Ingredients

עוף:

• 3 יח׳ כרעיים (עם עור)
• 3 יח׳ פולקע (עם עור)
• לפי הטעם מלח דק
• לפי הטעם פלפל שחור

מחבת:

• 3 כפות שמן זית
• מוסיפים את העוף שתיבלנו
• 1-2 יח׳ עלי רוזמרין טריים קצוצים משני ענפים(ללא הענפים)
• 3-4 יח׳ שיני שום שלמות שדפקנו עם סכין
• 1-1.5 כוסות יין לבן יבש
• 1-2 כפות חומץ בלסמי לבן/ בן יין לבן
• 1/2-1 יח׳ אנשובי קצוץ דק דק (אופציונלי)
• 1 כפית קמח לבן
• 1-2 כפות זיתי קלמטה

Instructions

מתחילים מהעוף:

• מתבלים את העוף במלח ופלפל. מחממים מחבת רחבה עם שמן זית על חום בינוני- גבוה. צורבים את העוף כשהעור כלפי מטה. מתבלים ברוזמרין ושום. כשהצבע של העור צרוב הופכים ומוסיפים את היין הלבן והחומץ, מערבבים לסירוגין, מוסיפים את האנשובי ואת הקמח(אפשר גם לקחת קצת מהרוטב ולערבב בכלי עם הקמח ולהוסיף) כאשר אין ריח של אלכוהול מכסים במכסה ל20 דק׳. מנמיכים את האש לנמוכה- בינונית. פותחים את המכסה מוסיפים זיתים. מתקנים תיבול עם מלח.
• מגישים לצד תוספת או שמפרקים את העוף. אני מפרקת בשביל הטראפצינו. בתיאבון.

Print

מיט בולס איטלקי ברוטב עגבניות

איך מכינים כדורי בשר רכים ברוטב עגבניות עשיר

Course Main Course, ארוחת ערב, ארוחת צהריים, מנה עיקרית

Cuisine Italian, איטלקי

Keyword אגוז מוסקט, אוכל איטלקי, בזיל, ביצה, בצל, בשר טחון, יין לבן, מיט בולס, מלח, פטרוזיליה, פירורי לחם, פלפל שחור, פסאטה, שום

Prep Time 30 minutes minutes

Cook Time 2 hours hours

2 hours hours 30 minutes minutes

Total Time 2 hours hours 30 minutes minutes

Servings 28 קציצות

Equipment

• 1 קרש
• 1 סכין
• 1 קערה
• 1 מייקרופליין
• 1 מחבת
• 1 סיר
• 1 לקקן
• 1 מלקחיים

Ingredients

מתחילים מהרוטב:

• 3-4 כפות שמן זית
• 1 יח׳ בצל לבן בינוני(מפצלים חצי חצי בין הקציצות לרוטב) קצוץ לקוביות קטנות
• 1 יח׳ גזר קטן קלוף קצוץ לקוביות קטנות
• 2 יח׳ גבעולי סלרי קצוצים לקוביות קטנות
• לפי הטעם מלח דק
• לפי הטעם פלפל שחור
• 2 שיני שום דפוקות בסכין
• 5-6 יח׳ עלי מרווה טריים
• לפי הטעם פלפל שאטה/פפרונצ׳ינו (אופציונלי)
• 1-2 כפות רסק עגבניות בשפורפרת
• 1/2-1 כוס יין לבן יבש
• 700 גרם פסאטה איטלקית
• 1/4-1/2 כוס מים

קציצות:

• 250 גרם בשר טחון עם 10% שומן לפחות
• חצי מהבצל שקצצנו
• 2 יח׳ שיני שום בינוניות
• 1 ביצה L
• לפי הטעם מלח דק
• לפי הטעם פלפל שחור
• לפי הטעם אגוז מוסקט מגורד
• 2-3 כפות פירורי לחם/בריוש
• 1 חופן עלי פטרו(ללא גבעולים)/בזיל קצוצים דק
• 3 כפות קמח(לקימוח הקציצות)
• חצי כוס שמן זית

Instructions

מתחילים מהרוטב:

• מחממים מחבת עם שמן זית ומוסיפים את הירקות: בצל, גזר וסלרי. מוסיפים מלח, פלפל, שום, מרווה ופלפל חריף ומערבבים על אש נמוכה- בינונית למשך כמה דקות. מוסיפים את רסק העגבניות ומערבבים בלקקן עד שכל הירקות נצבעים באדום במשך כמה דקות. מוסיפים יין לבן ומערבבים לסירוגין עד שהריח האלכוהולי נעלם.
• מוסיפים פסאטה, מים ומעט מלח ומצמצמים על אש נמוכה.

קציצות:

• מערבבים את כל המרכיבים יחד ובודקים חתיכה קטנה מבושלת שטעים לכם. מכדררים כדורים בינוניים ועוטפים אותם בקמח. מחממים מחבת עם שמן זית ומטגנים את הכדורים עד להשחמה. מעבירים לרוטב ומבשלים לפחות שעה של אש נמוכה ומערבבים לסירוגין. טועמים שטעים לכם. בתיאבון. מושלם עם לחם או בתוך הטראפצינו.

הפוסט איך מכינים טראפיצינו רומאי הופיע לראשונה ב-Eden eat.

כשנסעתי לטיול הגדול אחרי הצבא, העצירה הראשונה הייתה מקסיקו. הייתי שם 3 וחצי שבועות, אומנם בחלקים היותר מתויירים אבל עדיין היה פשוט טעים וכיפי. קצת לפני כן טיילתי בארה״ב מספר פעמים וטעמתי בסן דייגו, קליפורניה ולוס אנג׳לס. כל פעם לעצור עם הרכב ולשבת במקום מקסיקני רנדומלי והכל פשוט מושלם. בשונה מטקס מקס שאכלתי בשנה שעברה שהיה מאכזב. אם אתם באוסטין טקסס לכו ל Suerte ואם אתם בעניין של דגים ופירות ים אז יש את אחותה Este. שתיהן טעימות מאוד, במיוחד Suerte. חוץ מזה ממליצה גם להגיע לסופר Fiesta Mart שזו חוויה בפני עצמה. שם תמצאו הרבה חומרי גלם מקסיקניים ותראו איך מכינים טאקוס במקום וגם טאמאלס. שווה.

חוויה מקסיקנית נוספת שהייתה לי היא לגור עם שני מקסיקנים בצפון ספרד למשך חודש ושפית מקסיקנית קשוחה מאוד. היתרונות היו להכיר עוד קצת מאכלים מאוד טעימים וגם שוקו Abuelita לרגעים טראשיים.

בקיצוררר חשקה נפשי בטאקוס בירייה, מודה ומתוודה שלעולם לא אכלתי את המנה הזו קודם. הכל לפי טעם אישי אבל עד שחלמתי עליה בלילה ולא על המלחמה זה הישג. אני מתקשה מאוד להירדם בלילות וגם מתעוררת מאוד מוקדם. המוח שלי כל הזמן חושב והבירייה הזאת מסיטה לי את המחשבות. לטובת הטאקוס הנעתי רכב בבוקר ונסעתי לעיר האורות, חולון. שם יש חנות קטנה מאחורי סופרמרקט בשם טרז פזוס וממנה קניתי את הפלפלים המיובשים שנחוצים להכנת הרוטב. ניתן גם להשיג אותם בחנויות מזרח ומערב ולעיתים במעדניות או קצביות.

קצת על טאקוס בירייה

תבשיל בשרי שלרוב מכינים מבשר עזים אבל אפשר גם מבקר, טלה, בשר לבן או עוף. מקורו בעיירה במרכז מקסיקו בשם סן מרטין הידלגו. באופן מסורתי מכינים את התבשיל בתוך סיר מתכת כבד אשר מונח בבור באדמה על גחלים למספר שעות מכוסה בעלים עבים. המתכון משלב מספר סוגים של פלפלים מקסיקניים שמעניקים את הטעם הייחודי וכמובן את ה״קונסומה״. לרוב קונסומה מתואר כציר מזוקק וצלול כאשר הוא מתקשר למטבח הצרפתי אך כאן מדובר בציר עכור ושמן, עשיר בטעם. מעין מרק בשרי עמוק(הבוכרית החבויה שבי תגיד שיש דמיון למרק לגמן- אני לא באמת בוכרית אבל זה מרק טעים מאוד). חלק מהרוטב נקרא Adobo ומגיע מהמילה Adobar שפירושה לכבוש. בעצם סוג של מרינדה שכובשת את הבשר ומקורה בספרד ובפורטוגל. קצת כמו ההשפעה של פורטוגל על הודו כמו למשל רוטב וינדאלו. גם כאן נעשה שימוש בתבלינים, חומץ תפוחים ועגבניות.

איך מגישים?

את הטאקו מגישים לאחר שנטבל ב״קונסומה״ ונצרב ביחד לעיתים גם עם גבינה שנקראת וואחקה ומזכירה מעט מוצרלה, זה הכי קרוב שתמצאו. היא מוגשת עם כוסברה קצוצה וקוביות בצל קטנטנות לצד קונסומה לטבילה.

למה הבסיס למאכל הזה הוא בשר עיזים?

הסיבה שהמאכל מכיל במקור עיזים היא שהכובשים הספרדיים שהגיעו הביאו עמם חיות שונות והחליטו לתת למקומיים את העיזים שנחשבו לנחותות בשל טעמן החזק. הילידים המקסיקניים כבשו את הבשר במרינדה והצליחו להעניק לתבשיל טעם טעים ללא טעמי לוואי. מסופר גם שהשם בירריה הוא כינוי גנאי שנתנו הספרדים למאכלים של המקומיים.

קצת על סוגי צ׳ילי מקסיקניים ועל תפקידם בתבשיל

השתמשתי ב3 סוגים והם:

אנצ׳ו- הפלפל המיובש הנפוץ ביותר במטבח המקסיקני. (הלא מיובש הוא החלפיניו). לאנצ׳ו יש חריפות מעודנת ותפקידו הוא הצבע הכהה.

גוואחיו- פלפל מתוק אדום ומעודן עם טעם מעט פירותי. נותן חריפות ומתיקות.

צ׳יפוטלה- את הפלפל הזה אתם בוודאי מכירים, תפקידו כאן הוא להעניק טעם מעושן וחריפות.

תקראו לזה אריסה מקסיקנית אבל זה לגמרי מזכיר. ככה הרגשתי כשהכנתי. כל אריזת פלפלים עלתה 6 ש״ח.

הערות:

אופן ההכנה:
*תרכיבו את הטאקו בסדר הזה: חמאה/שמן, טאקו טבול בציר, מוצרלה(קשה מגורדת/ טרייה מסוננת לפחות לכמה שעות כמו של פיצה), מעט מלח בשר, בצל, כוסברה.
*אני אוהבת למרוח על הטאקו כשהוא סגור וצרוב עוד קצת מהנוזל.
*את הטאקו אני מכינה עם קמח הארינה פאן ומועכת בעזרת מכשיר. אפשר גם לנסות עם קלחת כבדה או משהו בסגנון.
*חשוב לטעום כל הזמן את הציר כי הוא מצטמצם. אני הוספתי מלח, מיץ לימון, בצל קצוץ וכוסברה טרייה.

חומרי גלם:
*במקור אמורים להכניס מקל קינמון אבל האמת שיש לי קושי עם בקר וקינמון. לכן החלטתי להוריד.
*יש אנשים שאוהבים להשתמש בעגבניות טריות. לדעתי מוטי זה מוצר מעולה ותמיד עקבי.
*אפשר להשתמש בטאקו תירס קנוי או בקמח Harina pan. בעיני הקמח יותר משתלם אבל אם אין לכם מכשיר לטורטיות זה לא תמיד יצליח.

אחסון ושמירה:
*אני מוציאה את הבשר עם מלקחיים כשהוא רך ומעבירה לתבנית גדולה ורחבה.
חשוב לא לשמור יחד כי קיים סיכוי שהבשר ימשיך להתבשל ויתייבש לכם. תחכו טיפה ותפרקו בידיים או עם מזלגות.
כסו בנייר כסף ובינתיים סננו את הציר. אני אוהבת לשים 400 מ״ל ציר חמים ולא רוטב על הבשר כדי שהוא יהיה עטוף בנוזל ולא יתייבש.
לאחר מכן מאחסנים במקרר בנפרד את הבשר ואת יתר הציר- מרק. מאחדים בעת ההרכבה.

*ניתן לשמור את הבשר עד 4 ימים. שימו לב שהציר מכיל עגבניות ולכן יכול לשנות את טעמו אחרי 2-3 ימים. אפשר כמובן לחלק למנות ולהקפיא.

Print

איך מכינים טאקוס ביריה

איך מכינים את הטאקוס הכי מיוחד ועסיסי שיש עם ציר עשיר וטעים שטובלים הכי טעים ומפנק שיש

Course Main Course, Snack, ארוחת ערב, ארוחת צהריים

Cuisine Mexican, מקסיקני

Keyword mexican, בירייה, בצל, גוואחיו, זרעי כוסברה, זרעי כמון, טאקו, טאקוס, מח עצם, מקסיקני, עגבניות, עלי דפנה, עצמות, עצמות בקר, פלפל אנצ׳ו, פלפל שחור, צ׳יפוטלה, ציר בקר, שומן בקר

Prep Time 1 hour hour

Cook Time 4 hours hours 30 minutes minutes

4 hours hours 30 minutes minutes

Total Time 4 hours hours 30 minutes minutes

Equipment

• 1 קרש
• 1 סכין
• 1 מלקחיים
• 1 משקל
• 2 תבנית
• 1 סיר עדיף סיר כבד 6 ליטר עם מכסה
• 1 מד ליטר
• 1 פרס לטורטיות (לחצן טורטיות במידה ואתם מכינים ולא קונים)
• 1 בלנדר
• 1 מסננת
• 1 חיתול או בד כלשהו שאפשר לקשור כדי לשים תבלינים יבשים בתוכו ולשלוף(לא חובה אבל מקל)
• 1 כף מחוררת(עם רשת)
• 3 קערות
• 1 נייר כסף

Ingredients

לצריבת הבשר: *בנגלות. אפשר גם רק אונטריב ושפונדרה/ כתף ושפונדרה. עצמות ומח עצם מוסיפות עומק טעמים לציר.

• 3-4 כפות שומן בקר/ שמן
• על כל חתיכה מלח דק
• 300 גרם שפונדרה עם עצם
• 900 גרם שפונדרה בלי עצם
• 600 גרם אונטריב
• 600 גרם כתף
• 500 גרם עצמות
• 2 יח׳ מח עצם
• 3 כפות שומן בקר/שמן

לבירייה: *את התבלינים אפשר לקלות לפני במחבת אבל לא חובה

• 2 יח׳ בצלים לבנים בינוניים חתוכים לקוביות בינוניות
• חצי כפית מלח דק
• 1 כפית זרעי כמון שלמים
• 1 כפית זרעי כוסברה שלמים
• 1 כף אורגנו יבש איכותי
• 2-3 יח׳ עלי דפנה
• 1 כפית פלפל שחור שלם
• 2-3 כפות רסק עגבניות איטלקי איכותי
• 1 יח׳ ראש שום גדול חצוי.
• 400 גרם עגבניות מוטי פלאטי *קופסת שימורים 1 של עגבניות שלמות מקולפות
• 1 כף חומץ תפוחים

פלפלים מקסיקניים מושרים במים רותחים(3 כוסות מים) למינימום 10 דק׳- חצי שעה. חתוכים לאורכם ללא גרעינים

• 3-4 יח׳ פלפל אנצ׳ו מיובש
• 7 יח׳ פלפל צ׳יפוטלה מיובש
• 6 יח׳ גוואחיו
• מוסיפים את הבשר שצרבנו
• 2 ליטר מים
• לפי הטעם מלח

הגשה:

• 1 יח׳ בצל לבן קצוץ לקוביות קטנות
• 1 צרור עלי כוסברה קצוצים דק
• 1 אריזה טאקו תירס

טאקו ביתי:

Instructions

מתחילים מהבשר:

• מחממים סיר חם מאוד מאוד עד שהוא כמעט צורח עליכם. מוסיפים שומן בקר ואז את החתיכות בשר שהמלחנו בנגלות (לפחות 3-4 נגלות) של קומה אחת. צורבים טוב טוב מכל הכיוונים. אתם רוצים את הצבע החום, את התגובת מייארד ולא בשר אפור. זה כל הטעם וזה חשוב מאוד!!!!

בירייה:

• לאחר שצרבתם תוציאו את הבשר עם מלקחיים ותעבירו למגש. הוסיפו עוד שומן בקר ואז את הבצל והמלח וערבבו למספר דקות. לאחר מכן הוסיפו את התבלינים: זרעי כמון וכוסברה, אורגנו, עלי דפה, פלפל שחור שלם. לאחר 10 דקות עם ערבובים לסירוגין על אש בינונית, מוסיפים רסק עגבניות ומערבבים ולאחר מכן את השום. ממשיכים על אש נמוכה לעוד 10 דקות. מוסיפים פחית של מוטי פלאטי מועכים כל עגבניה בידיים ולאחר מכן מוסיפים חומץ תפוחים ומערבבים לעוד מספר דקות
• לאחר שהשרנו את הפלפלים במים, קטמנו את הקצה שלהם והוצאנו את התכולה עם הגרעינים, נוסיף את הפלפלים לסיר ונערבב. נכסה ב2 ליטר מים ונביא לרתיחה לפחות 10 דק׳, אפשר גם עם מכסה סגור כדי להאיץ את התהליך. לאחר מכן הוציאו את הפלפלים המקסיקניים והעבירו לבלנדר או מעבד מזון הוציאו גם 2 כוסות מהנוזל כדי שתוכלו לטחון בכיף את הפלפלים. החזירו את הבשר לבפנים וטחנו את הפלפלים עם הנוזל עד לקבלת מחית בצבע אדום-חום.
• הוסיפו את המחית וערבבו, הגיעו לרתיחה. אם יש קצף שעולה יש לכפות אותו עם כף מחוררת עם רשת. הוסיפו מעט מלח וכסו במכסה על אש נמוכה לפחות לשעה וחצי- שעתיים. תוכלו גם לאפות בתנור 150 מעלות חום עליון חום תחתון. בדקו וערבבו לסירוגין את הבשר
• כאשר הבשר רך הוציאו אותו עם מלקחיים לכלי רחב בשורה אחת ופרקו אותו בעזרת 2 מזלגות או עם הידיים בזהירות. סננו את הנוזל וזרקו את העצמות. הוסיפו 400 מ״ל נוזל לבשר המפורק(שימו לב שהנוזל לא רותח). כסו את הבשר בנייר כסף שישמור על עסיסיות ולא יקבל קרום. את הנוזל נסנן נשמור בקופסא נוספת או שתצמצמו ותמליחו במידת הצורך בסוף.

טאקוס:

• *נכין/ נוציא מהשקית טאקו, נצרוב מעט משני הצדדים ללא שום דבר במחבת. נוסיף למחבת מעט חמאה או שמן נייטרלי. נטבול את הטאקו בנוזל האדום ונעביר לצריבה משני הצדדים. נוסיף מוצרלה *ראו הערות* עד שהיא נמסה ולאחר מכן את הבשר, את הבצל ואת הכוסברה ונסגור בזהירות. נמרח מעט מהציר עם מברשת. מגישים עם כוסברה ובצל קצוצים וכלי עם הציר החם ליד. בתיאבוןןן

  *את הטאקו אני מכינה לפי הוראות יצרן על האריזה על כל כוס קמח הארינה פאן, מוסיפים כוס וקצת של מים עם מעט מלח. אני אוהבת להוסיף בהדרגה. לשים את לקבלת בצק אחיד. מכסים את הקערה בניילון נצמד ל10 דק, אפשר גם לעבוד ישר. אני מחלקת לכדור בגודל 22-24 גרם סה״כ 12-14 יח׳. מועכים בין דף פרגמנט משני הצדדים וצורבים במחבת

מתכונים קשורים לנושא:

*אמפנדס ארגנטינאי ממולא בשר
*צ׳ורוס
*ארפה ונצולנית

הפוסט איך מכינים בירייה טאקוס מקסיקניים הופיע לראשונה ב-Eden eat.

קצת על פאי רועים או בכלל קוטג׳ פאי

במטבח הבריטי יש הרבה מאכלים עם בשר, האהוב עלי מכולם הוא Steak pie. פאי רועים מגיע שלב מאוחר יותר כי הוא מכיל תפו״א ואלו הגיעו לאירופה רק במאה ה15. המתכון הראשון לפאי רועים הופיע בשנת 1791 בשם קוטג׳ פאי משום שהיה זול יחסית בשל מרכיביו ופופולארי בקרב אנשים שהתגוררו בקוטג׳ים ולא באחוזות מפוארות. פאי רועים בדר״כ מבוסס על בשר כבש ולא על בקר אבל עדיין שמו נפוץ יותר בעולם ולכן הוא בדר״כ השם של המאכל. גם כאן הבסיס של התבשיל מגיע מירקות הבסיס: בצל, גזר וסלרי.

קצת על פירה מהזווית שלי

כשאני מכינה פירה תמיד אעדיף להשתמש בתפו״א מזן באטר/ אגריה בשל מרקמו הקרמי לעומת זנים אחרים. תמיד תוכלו לבשל את תפו״א במים מומלחים החל ממים קרים ובסיר שיש בו מקום והם מכוסים כראוי. זאת ע״מ שיתבשלו באופן אחיד. אופציה נוספת היא לאפות את תפוחי האדמה על מלח בתנור שחומם מראש על 220 מעלות למשך 50-60 דק׳. אם אתם שואלים אותי האופציה הכי נוחה היא בתנור. תמיד חשוב לעבוד עם התפו״א בעודו חם ולא לעבד את המסה יותר מדי כדי לא לקבל מרקם צמיגי/ גומי.

2 מכשירים שיעזרו לכם הם: מהגבוה לפשוט- מולינר/ מועך פירה ותמי/ נפה

תחילה נמעך את תפוחי האדמה(אם אפיתם על מלח טגנו את הקליפות ותקבלו את הצ׳יפס הכי טעים בעולם). לאחר מכן נעביר בנפה עם קלף תוך כדי נחמם חמאה וחלב ונשפוך בהדרגה לבפנים ונמליח לפי הטעם.

הערות:

חומרי גלם:
*אני אוהבת לשלב שומן בקר מזוקק כי הוא נותן עומק לטעם הסופי.
שדרוגים:
*חומרי גלם שיהפכו את הפאי רועים לחלומי הם: פטריות מיובשות- פורצ׳יני/שיטאקי/פורטובלו כמה יחידות, מחית כמהין איכותית בערך חצי-כפית על כל הסיר ורוטב ווסטרשייר שיתן הרבה אוממי. אני אוהבת להכניס את כולם.
אופן הכנה:
*אפשר למחזר שאריות אוכל אם כי אני אוהבת להכין את הבשר במיוחד לזה, החלק הקריטי כאן הוא בעיקר תפוחי האדמה אם הפירה יהיה ישן הוא יהיה יותר קשה כי העמילן בו ימשיך לעבוד.
*אני אוהבת שהפירה רך וטרי אבל אם השתמשתם בשארית תפתחו אותה עם מעט חלב וחמאה חמים בסיר תוך כדי ערבוב לסירוגין (לא לערבב יותר מדי:)
*אם אין לכם תנור, לכו על גרסת הקובה פטטה.
*כשרות- אני תמיד אעדיף קובה פטטה במקום להשתמש בתחליפים אבל אם בא לכם תכניסו שומן בקר וחלב צמחי במקום המוצרי חלב.
*בהרבה מקומות משתמשים בביצים או חלמונים אבל בעיני זה יוצר מרקם כבד ולא נעים בפה.
אופן אחסון ושמירה:
*אפשר לשמור את הפאי ל3-4 ימים אם כי הוא הכי טעים ביום ההכנה כשהתפו״א קריספי מעט.

פוסטים שקשורים לנושא:

*קובה פטטה
*שניצל עם פירה קרמי
*ניוקי תפו״א
*אמפנדס ארגנטינאי
*המלצות לטיול בלונדון

Print

פאי רועים בריטי

איך מכינים פאי רועים בריטי הכי מפנק שיש

Course Main Course, ארוחת צהריים

Cuisine british, בריטי

Keyword אפוי, ארוחת צהריים, בריטי, בשר טחון, כמהין, ניצול שאריות, פטריות מיובשות, פטריות פורצ'יני, פירה, ציר בקר, ציר עוף בהיר, תפוח אדמה

Prep Time 15 minutes minutes

Cook Time 3 hours hours

4 hours hours

Total Time 4 hours hours

Servings 6 סועדים

Equipment

• 1 מגש
• 1 תבנית
• 1 סוטאז׳
• 1 לקקן
• 1 קרש
• 1 סכין
• 1 כף
• 1 מייקרופליין
• 1 קלחת
• 1 מועך פירה/ מולינר ותמי/מסננת וקלף מתכת

Ingredients

לבשר:

• 2-3 כפות שמן זית
• 20 גרם שומן בקר טהור
• 2 יח׳ גזרים קלופים וקצוצים לקוביות קטנות
• 2 יח׳ בצלים בינוניים קצוצים לקוביות קטנות
• 1 יח׳ כרישה- החלק הלבן קצוץ לקוביות קטנות(אופציונלי)
• חצי צרור גבעולי סלרי קצוצים דק דק
• 2-3 יח׳ שיני שום פרוסות דק
• לפי הטעם מלח דק ופלפל שחור
• 2 יח׳ עלי דפנה
• 2-3 עלי טימין, אורגנו טרי(עלים מ2-3 גבעולים מופרדים), מיורם, רוזמרין(2-3 יח׳ עלים- טעם חזק)
• 3 כפות רסק עגבניות איטלקי שפורפרת
• 500 גרם בשר טחון טרי
• 1 כוס יין אדום יבש
• 1-2 ליטר ציר עוף/בשר/בקר לכיסוי. אם אין אפשר ירקות

שדרוגים: כפית וחצי ווסטרשייר, 3-4 יח׳ פטריות מיובשות- פורצ׳יני, פורטובלו. כפית- כפית וחצי מחית כמהין איכותית

• 1 כף שטוחה קמח
• 2 כפות מים

תפו״א

• 6-7 יח׳ תפו״א באטר
• שכבה מלח גס
• 1-1.5 כוסות חלב חם
• לפי הטעם חמאה (בערך 100-150 גרם תלוי כמה אתם אוהבים)
• לפי הטעם מלח

הגשה: פרמזן מגורד, פטרוזיליה/בצל ירוק/עירית קצוצה דק.

Instructions

מתחילים מהבשר ובינתיים מחממים תנור על 230 מעלות חום עליון וחום תחתון:

• מחממים סוטאז׳ עם שמן זית ושומן בקר ומוסיפים גזר, כרישה, בצל וסלרי מעט מלח דק ומעט פלפל שחור ומערבבים לסירוגין על אש נמוכה- בינונית למשך 10 דקות עד שהירקות משנים מעט את צבעם
• מוסיפים שום ועשבי תיבול ומערבבים לעוד מספר דקות ואז מפוררים את הבשר הטחון עם הידיים ועם לקקן או כף עץ
• מוסיפים רסק עגבניות ומערבבים לעוד מספר דקות ואז את היין. מגבירים את האש ומערבבים לסירוגין עד שאין יותר ריח של אלכוהול. מוסיפים עלי דפנה ופטריות מיובשות, מחית כמהין ו- ווסטרשייר
• מכסים בציר בקר/עוף/בשר וסוגרים במכסה על אש נמוכה.

תפו״א:

• אופים את תפוחי האדמה בתנור כשהם מסודרים בשכבה אחת על מגש עם נייר אפייה ושכבת מלח גס. כשתפוחי האדמה מוכנים, מוציאים אותם וחוצים בסכין. מרוקנים את התוכן שלהם ומועכים אותם במועך פירה ולאחר מכן בנפה בעזרת קלף. מחממים חלב וחמאה ושופכים בהדרגה על התפוחי אדמה. מערבבים מעט ובזהירות עם לקקן ומתבלים במלח לפי הטעם. מכסים בינתיים

בשר:

• את הבשר נערבב לסירוגין כאשר זמן הבישול אורך כשעה- מספר שעות. כשבא לכם לעצור ערבבו בקערה קטנה קמח עם מים בעזרת מטרפה או מזלג ושפכו לתוך הבשר. כך תקבלו תערובת שהיא יותר כמו גרייבי ופחות נוזלית. ערבבו את הבשר וכבו את האש. תנו לו להצטנן ולאחר מכן העבירו לתבנית אפייה. כסו בשכבה אחידה של בשר ומעליה תפוחי אדמה. עברו עם מזלג כדי ליצור חריצים קטנים ואפו בתנור על 200 מעלות למשך 35-40 דק׳. הוציאו מהתנור גררו פרמזן והחזירו ל240 מעלות בקומה גבוהה לקבלת צבע למשך 10-20 דק׳

הגשה:

• הוציאו מהתנור, קצצו מעט עלי פטרוזיליה/עירית פזרו והגישו. הכי אופטימלי לאכול אחרי 20-30 דק׳. בתיאבון

הפוסט איך מכינים פאי רועים בריטי הופיע לראשונה ב-Eden eat.

בואו נדבר קצת על ג׳חנונים- מה זה ג׳חנון?

כולנו זכינו במאכל המדהים הזה שמאפיין את שבת בבוקר ומזוהה עם יהדות תימן, באזור עדן שבדרום. לא ברור אם המאכל מושפע מהמטבח הטורקי או מהיהודים שהגיעו מספרד והודו. המאכל המקורי מכיל קמח מלא וסמנה- חמאה מזוקקת מעושנת, עם זאת לאור מחסור בחומרי גלם בימי הצנע וקום המדינה נעשה שימוש בקמח לבן ומרגרינה. בתימן הגישו ג׳חנון ליד מתוקים וקינוחים ובארץ הוא קיבל תוספת חדשה- ביצה קשה חומה שמתבשלת עם הגחנונים בסיר, רסק עגבניות וסחוג.

פירוש השם ג׳חנון הוא בצק קטן. הג׳חנון עד כדי כך לא היה מוכר שהרבה תימנים שעלו לארץ כלל לא הכירו אותו, פרט לאלו שהגיעו מעדן.

מתי מכינים ג׳חנון?

אולי אחד הדברים הטריקיים הוא מתי להתחיל להכין ג׳חנון כדי שהוא יהיה מוכן בשבת בבוקר וגם איך להכין אותו מספיק דק מדופף, אוורירי, מתקתק ולא יבש.
לפני שאתם מתחילים להכין-
הבצק צריך לישה של 8-10 דק׳, מנוחה ככדורים בתוך שמן בדומה לבורקסים בין שעתיים ללילה(ממליצה לילה). פתיחת בצק והרכבה בסיר- לפחות חצי שעה, אפייה בתנור- 12 שעות ..
אם כי אפשר לקצר תהליך אפייה ל6 שעות, קחו בחשבון שיצא קצת יותר יבש אבל עדיין אפשרי. פשוט טמפ׳ גבוהה יותר.

לצורך העניין – אם אני רוצה ג׳חנונים מוכנים בשבת ב10 בבוקר כדאי לי להתחיל בחמישי בערב. אם אני בדקה ה90 ונזכרתי בשישי בערב הכי מוקדם שהג׳חנונים יהיו מוכנים זה 16:00 בצהריים ביום שבת.

אופציה לקיצור דרך- השריה בשמן ללילה. פתיחת בצק, גלגול והכנסה לתנור 110 מעלות 3 שעות, 160 מעלות 3-3.5 שעות חום עליון וחום תחתון.

דרכי הכנה אפשריות לג׳חנון:

*סידור לחם בתחתית הסיר(אפשר להרטיב אותו מעט), מעל נייר אפייה וג׳חנונים לפי קומות, נייר אפייה ועליו ביצים.
*סידור נייר כסף מקובצץ ועליו נייר אפייה וג׳חנונים לפי קומות, נייר אפיה וביצים.
*סידור נייר אפייה ג׳חנונים, נייר אפייה וביצים וסיר חיצוני גדול יותר עם מים בגובה של עד חצי מסיר הגחנון ומכסה על גבי פלטה או תנור(לשמירת לחות).

אני אישית אוהבת את האופציה הראשונה והאחרונה וגם להשתמש בנייר אפייה להפרדה של כל קומת ג׳חנונים, ככה הרבה יותר קל לשלוף אותם. שימו לב שתמיד הגחנון שנמצא בקומה התחתונה או בפינות יהיה עשוי יותר מהאחרים.

הערות:

חומרי גלם:
*אבקת אפייה נועדה כדי לתת אווריריות בבצק.
*לדבש ולסילאן תפקידים שונים- דבש נותן טעם ייחודי מאוד לבצק ואילו סילאן נותן בעיקר צבע.
*כל קמח מלא יצריך יותר מים מקמח לבן.
אופן הכנה:
*אני השתמשתי בסיר ג׳חנון קוטר 18, סה״כ 13 יח׳ ג׳חנון כל אחת בין 120-130 גרם.
*אולי הטיפ הכי חשוב הוא לגלגל ולדחוס כמה שיותר את הבצק וזאת על מנת להבטיח תוצאה אחידה ויפה ולא ג׳חנון שמאבד את צורתו.
*הבצק לא אמור להיות דביק ולא יבש. מתחילים בלהוסיף בהדרגה 500 גרם מים ולאט לאט מעלים עד שהבצק מתאחד ונפרד והדפנות,בערך 520-530 סה״כ.
*אם אין לכם כוח ובא לכם לגלגל את הגחנונים מראש זה אפשרי לשמור במקרר עד לאפייה כל עוד הוספתם כפית של חומץ לבצק. כך תעכבו את הופעת הנקודות השחורות והחמצת הבצק.
*אם תרצו להקפיא ג׳חנונים-יש לעטוף בניילון נצמד(ויש עליו מעט סילאן) כל ג׳חנון ולאחסן בקופסא אטומה. בעת השימוש יש לסדר בסיר ג׳חנון ולאפות.
אופן אחסון ושמירה:
*ג׳חנון הוא מאכל שאוכלים באותו הרגע או לפחות באותו היום. הוספתי כמה אופציות למעלה.

Print

מתכון לג׳חנון תימני

איך מכינים ג׳חנון תימני אסלי

Course bread, Breakfast, Main Course, ארוחת בוקר

Cuisine yemenite, תימני

Keyword אוכל תימני, אפוי, ביצה חומה קשה, בישול ארוך, בצק, ג׳חנון, דבש, יום שבת בבוקר, ישראלי, לא חריף, סחוג, רסק עגבניות

Prep Time 1 day day 8 hours hours

Cook Time 12 hours hours

לילה מנוחה 1 day day 8 hours hours

Total Time 1 day day 8 hours hours

Servings 13 יח׳

Equipment

• 1 סיר ג׳חנון
• 1 מיקסר(אפשר גם ללוש בידיים)
• 1 תבנית מלבנית
• 1 ניילון נצמד
• 1 משקל
• 1 קערה
• 4 ניירות אפייה
• 1 תנור/פלטה חשמלית
• 1 פומפיה
• 1 מעבד מזון

Ingredients

13 יח׳ ג׳חנון:

• 1 קילו קמח לבן מנופה
• 530 גרם מים קרים
• 80 גרם סוכר לבן
• 24 גרם מלח דק
• 10 גרם דבש
• 12-14 גרם אבקת אפייה

ליטר שמן לכדורים

150-200 גרם חמאה חומה מתכון באתר

מעט סילאן בערך 1-2 כפות על כל הסיר לקבלת צבע. אני אוהבת לעבוד עם סילאן בבקבוק לחיץ כי יוצא יותר אחיד

ביצים (לפחות 5-6 יח׳) אם לא נכנס אז חלק אפשר גם ביצים קשות 9-10 דק׳.

רסק עגבניות- עגבניות מגי/תמר בפומפיה עם מלח דק ושמן זית , טחינה, סלט ירקות

סחוג חריף:

• 5 יח׳ פלפל ירוק חריף ללא גרעינים
• 3-4 יח׳ שיני שום
• 1 צרור כוסברה
• לפי העין מעט שמן זית
• לפי הטעם מלח דק
• אופציונלי: זרעי עגבניה

Instructions

מתחילים מהבצק:

• במיקסר מוסיפים קמח, סוכר, מלח, דבש ואבקת אפייה. מוסיפים את המים לאט לאט עד שהבצק מתאחד ונפרד מהדפנות לפחות 3 דק׳, לשים בעוצמה נמוכה- בינונית לעוד 5-6 דקות ומעבירים למשטח עבודה.
• מחלקים ל13 יח׳ כל אחת 125 גרם +- ,מגלגלים לכדורים ומעבירים לתוך תבנית עם שמן. מכסים בניילון נצמד ומשהים למנוחה ללילה שלם. אפשר במקרר או בחוץ כל עוד לא חם, אין שמש ישירה והכדורים מכוסים כמו שצריך. אפשר להשאיר את החמאה בחוץ בזמן הזה
• מתחילים לפתוח את הבצק עם הידיים על משטח, מוסיפים חמאה משני הכיוונים ופותחים עד שמתקבל בצק שקוף. עובדים בעדינות. מורחים חמאה עם הידיים ומקפלים מצד שמאל למרכז – מורחים חמאה, צד ימין למרכז – מורחים חמאה ומגלגלים במתיחה ודחיסה את הג׳חנון.
• לוקחים סיר ג׳חנון מסדרים פרוסות לחם (אפשר להרטיב מעט), נייר אפייה חצוי ועליו 4-5 יח׳ נייר אפייה 4-5 יח׳, נייר אפייה 3-5 יח׳, נייר אפייה ביצים קשות וסוגרים. אופים בתנור ל12 שעות לפחות על 100-110 מעלות עד לקבלת צבע. (בין כל שכבה של ג׳חנונים מוסיפים מעט סילאן בשביל הצבע מאוד מוסיף אל תוותרו)
• מגישים עם רסק, סחוג, טחינה וסלט ירקות בתיאבון

סחוג:

• טוחנים את כל המרכיבים יחד מלבד השמן זית. טועמים, מתקנים תיבול ומוסיפים מעט מהשמן.

הפוסט איך מכינים ג׳חנון תימני דק ומתקתק לימי שבת בבוקר הופיע לראשונה ב-Eden eat.

קצת על חבל אמאלפי

מורכב בעצם מצוקים שקרובים מאוד לים כוללים בתוכם חופים מהממים, המון לימונים שגדלים באזור וכמה שאכתוב כאן זה רק ממש על קצה המזלג. יחסית לעובדה שמדובר בדרום איטליה, לא זול כאן בשונה מנאפולי. העיר הכי זולה לישון בה היא סורנטו, ניתן לצאת מסורנטו לטיולי יום במקומות אחרים. שימו לב שלאורך כל השנה מאוד מתוייר ועמוס כאן, בעיקר בחודשי הקיץ ואולי ההמלצה הטובה ביותר שלי היא להגיע מוקדם למקומות. כן אני יודעת שאתם בחופש אבל אתם לא מבינים איזה נוראי זה כשהכל עמוס ואין לאן לזוז.

*הפוסט הזה משתלב עם הפוסט של נאפולי, אפשר לקרוא כאן.

התניידות:

הדרך הכי נוחה היא לנחות בנאפולי ומשם לקחת מעבורת/רכבת לכיוון סורנטו. מעבורת לוקחת בערך 40 דק׳, לוקחים אותה מהנמל של נאפולי(נמצא במרחק 30 דק׳ הליכה מכיכר גריבלדי, עדיף לקחת מונית). אפשר להזמין אונליין, כשאתם שם הקפידו ללכת למשרד של אותה חברה ולהדפיס לכרטיס פיזי. רכבת לוקחת שעה וקצת וזה אם עליתם לרכבת המהירה, אנחנו בטעות עלינו לאיטית וזה לקח שעתיים וקצת. שווה לבדוק לפני. את הרכבת לוקחים מהתחנה שצמודה לכיכר גריבלדי בנאפולי, שימו לב שזה אזור פחות סימפטי של העיר.

הגעה לסורנטו:

ברגע שתגיעו לסורנטו תוכלו לקחת מונית(שנחשבת יחסית ליקרה) או ללכת במשך 5 דק׳ למעלית (עלות לאדם: 1.10 יורו) בכל רגע עולים במעלית 8 אנשים ויש 2 מעליות, יחסית מהיר. הקומה העליונה במעלה הצוק פונה לים ויש נוף מהמם, הליכה למרחק לוקחת 5 דקות, שווה לבדוק מה המרחק של המלון שלכם. אם תרצו לרדת לחוף, אפשר במעלית או ברגל. אם ירדתם בתחנת הרכבת אתם יחסית במרכז העיר, הליכה של 5-7 דק׳ ואתם ממש ברחוב הראשי.

הגעה לערים אחרות/ יעדים אחרים:

*קאפרי- הדרך הכי נוחה להגיע לקאפרי היא דרך מעבורת מסורנטו, הקפידו על הדפסה של כרטיסים ותשאלו איפה הרציף שלכם.
*אמאלפי, פוזיטנו, רבלו, מינורי- הדרך הנוחה ביותר היא ברכב, שימו לב שהכבישים מאוד צרים ומפותלים. גם אם אתם נהגים מנוסים אל תיכנסו לזה, זה סיוט. לעיתים יש נתיב אחד לכיוון ורמזורים ארוכים מאוד. זה אומנם לא זול אבל זה יותר בטיחותי, ממליצה לשכור נהג עם עוד זוג, זה יצא יותר זול ותצטרכו פחות להתאמץ. מה גם שהלינה בפוזיטנו נחשבת ליקרה מכולם.

מאכלים שחבל אמאלפי ידוע בהם:
*שימו לב שהמאכלים מתחברים קצת לנאפולי העיר השכנה שהיא בירת המחוז.

*ספגטי אלה לימונה
*סורבה לימון
*גרניטה לימון
*ראגו ג׳נובזי (שאין לו קשר לשם, קרוב משפחה של הראגו מבולוניה רק עם המון בצל, בלי עגבניות ובשר מפורק)
*ניוקי אלה סורנטינה
*ספגטי אלה נרנו
*פיצה נפוליטנית
*גבינת מוצרלה
*פרובולונה די מונקו
*לימונצ׳לו
*עוגיות לימון
*סלט קפרזה
*פרחי קישוא ממולאים בגבינה מטוגנים
*Delizie al Limone- קינוח לימון עם קרם ומרנג
*ריזוטו פירות ים
*חציל פרמזן מטוגן ברוטב עגבניות
*באבא א רום

מה עושים ואיך מתכננים?

*יום בקפרי- מגיעים במעבורת לאי קפרי דרך סורנטו. שימו לב שקפרי מתחלקת לקפרי ולאנה קפרי. אנחנו ביקרנו רק יום אחד אז העדפנו להיות רק בקפרי ולא לרוץ. איך שתגיעו יקפצו עליכם ויציעו לכם נסיעה מסביב לאי. עלות היא בערך 20-23 יורו לאדם, עולים לסירה ועושים סיבוב בכל האי ומסבירים לכם כל מיני סיפורים היסטוריים. האטרקציה המרכזית היא המערה הכחולה שאליה צריך לשלם עוד כסף. כשאנחנו באנו היא הייתה סגורה כי מפלס המים היה גבוה מדי.

אולי הטיפ הכי חשוב שלי הוא שתקחו משהו קר לשתות לזמן שתהיו שם כי חם נורא וגם קרם הגנה וכו׳. כשמגיעים חזרה אפשר לעלות למעלה דרך רכבל. נסיעה לכיוון היא בערך 2 יורו, החלק העליון כולל את כל החנויות, מסעדות וגם את הגנים של של אגוסטו Giardini di Augusto שהם מהממים ממש. אפשר לקנות שם כרטיסים דרך מכונה. אם אתם מגיעים הגנים חובה.

הגנים נקראים גם על שם התעשיין הגרמני פרידריך אלפרד קרופ, לאחר מותו שונה השם לגני אוגוסטוס ע״ש הקיסר הרומי הראשון. המסלול המפותל שאתם רואים בתמונה הוא רעיון שאותו הגה קרופ.

כשיורדים למטה ברכבל בחזרה אפשר ללכת לכל החופים שקרובים למרינה, תוודאו שהבאתם איתכם מגבת וכל מה שצריך כי כל דבר שתקנו שם יעלה יקר לדוגמא מגבת בחנות: 20 יורו. כיסא בחוף עולה 24 יורו ומגבת 7 יורו (רק אם לוקחים כיסא) בקיצור לא זול. אחד הדברים הנחמדים שניסיתי במרינה היה Crema di cafe שמגיע בכוס אספרסו וזה סוג של קפה קר במרקם של גלידה נמסה. מאוד עשיר וסמיך ומיוחד. שווה לנסות. עולה 3 יורו בחוף.

*מה עושים בסורנטו?

סורנטו היא עיר אנדרייטד שהייתה אמורה להיות העיר שבה אנחנו ישנים וחוזרים אליה בערב ועל הדרך תופרים אותה אבל מרוב שנהנו בה נשארנו בה יום שלם. זה מתחיל בסמטאות עם מלא מזכרות, צלחות, מסעדות וכל מיני שפשוט כיף להסתובב בהן. יש גם בסורנטו מקומות עם לימונים שמייצרים בהם לימונצ׳לו או פשוט עצי לימון ברחבי העיר. יש גם פארק לימונים שהיה סגור שבאנו אבל נראה מהמם מבחוץ.

*Sapori e colori Sorrento- מקום שמייצרים בו לימונצ׳לו, אפשר לקבוע סיורים שממש מראים לכם קצת לעומק ומספרים על תהליך ההכנה.

*IGiardini di cataldo- אותו הדבר כמו זה שמעל רק עם גן מהמם עם לימונים מאחורה.

*ממש ליד מסעדת Semola בירידה לכיוון הים מימין יש חנייה עם מלא לימונים.

*הולכים לראות שקיעה בMarina Grande/ ליד הנמל/ מחוץ למלון Bellvue syrene.

*הולכים לאחד המקומות בנמל ושוכרים כיסא ופשוט משתזפים, יורדים למים ולא עושים כלום.

*Chiostro di San Francesco- ממש לא רחוק מהמעלית של הנמל יש את החצר של הכנסיה שהיא אחד המקומות היפים בעיני. סגנון בנייה שהיה נפוץ אי שם במאה ה14, עמודי הקשתות ברחבה שונים זה מזה בגודלם וגם בעיטורים השונים

*Bgani Regina Giovanna- מקום מאוד מאוד יפה שאפשר להגיע אליו באוטובוס/ מונית. שימו לב שאתם קונים את הכרטיס הנכון לחברה הנכונה, זה יכול להיות מאוד בעייתי וגם תעקבו אחרי התדירות של האוטובוסים. אפשר לקנות בקיוסקים או במכולת. כשמגיעים יש ירידה ברגל, לעיתים עוברים גם אופנועים אז תהיו זהירים ותלכו בצדי השביל. ממליצה לקחת נעל ספורט סגורה כי לאחר מכן תגיעו להמון סלעים וירידות ועליות. במקום עצמו אין כל כך מקום ישיבה נוח, יש הרבה סלעים ולא תמיד נוח להתמקם. עדיף כמובן להגיע על הבוקר כשאין הרבה אנשים. בעיני מהמם אבל זה לא מקום של יותר משעה שעתיים.

*Marina Grande- מקום קצת יותר מרוחק ומבודד מהמרכז. כדי להגיע יש ירידה של בערך 10 דקות. לאורך המרינה יש כל מיני מסעדות אם כי הן מרגישות קצת תיירותיות. השקיעה והנוף מהממים.

פוזיטנו-

נחשבת לעיירה מאוד תיירותית ויקרה. אחד הדברים הכי יפים הוא הנוף של הבית הצפופים לגובה והרקע של הים. דרך אמאלפי היא אחת מהדרכים הכי יפות ומסוכנות בעולם. מאוד מאוד יפה לנסוע לכאן ואני חושבת שאין צורך להקדיש יותר משעתיים. בגדול הסתובבנו בין החנויות והסמטאות וירדנו עד למרינה. אחד הנופים היפים ביותר הם דרך מלון 5 כוכבים שנקרא Covo dei saraceni.

בסביבת פוזיטנו-

Fiordo Di Furore- סוג של פנינה מהממת. חוף שצופה לגשר מלמעלה עם ההרים ולים פשוט מהמם. שימו לב להגיע מוקדם יחסית כי בהמשך מתמלא ממש ונהיה עמוס. יש כאן מקום לשכב ולפרוס מגבת. אפשר גם להיכנס למים אם כי הם קפואים לגמרי. אין כאן שירותים או תאי הלבשה אז עדיף להגיע עם בגד ים עליכם. לעיתים גם מוכרים צ׳יפס או שתייה בדוכנים מאולתרים אבל עדיף להביא אוכל. אפשר להגיע באוטובוס או ברכב אם כי הבנתי שהאוטובוסים לא ממש סדירים ולא נוח להחנות את הרכב כי יש המון הליכה. אנחנו שכרנו נהג ופשוט אותתנו לו כשרצינו ללכת.

אמאלפי-

העיירה אמאלפי היא עיר מתויירת ומפוצצת באנשים. כשתגיעו לאיזור המרינה תוכלו ללכת לאורך החוף ולעצור איפשהו להשתזף. בתוך רחובות העיירה יש הרבה חנויות מזכרות, אלכוהול, בתי קפה, מסעדות ועוד. יש גם את קתדרלת אמאלפי שהיא מאוד מרשימה מבחוץ. אסור לוותר על הסורבה בתוך הלימון, הוא באמת מאוד מיוחד על אף המחיר המופקע, 8 יורו. טעים מאוד מאוד. עובדה שהרבה לא יודעים על אמאלפי היא שפעם היא הכילה יותר מ70000 איש ורוב האוכלוסייה בה נספתה במהלך רעידת אדמה אי שם בשנת 1343, אנשים קרסו לתוך הים.

רבלו-

הזכירה לי מאוד את מחוז פיימונטה בעיקר את ברברסקו עם הנופים המהממים לגבהות הירוקות והבתים. זו עיירה קטנה מאוד, אם רוצים לטייל ברגוע אפשר לעשות כאן לילה. האטרקציה המרכזית הן שתי וילות שבעיני אחת יותר מרשימה מהשניה ואם אין לכם הרבה זמן עדיף ללכת אליה.

הוילה בכיכר המרכזית נקראית Villa Rufolo וממש אפשר להיכנס לחדרים ולחצר ולראות את הנוף שנשקף משם. הוילה הייתה שייכת למשפחת רופולו שהתעסקה במסחר.

והוילה שנמצאת במרחק 15 דקות היא Villa Cimbrone שהיא אחת המרשימות שראיתי עם הרבה גינות עם פרחים וצמחים, נופים מרהיבים לים. יש גם מלון יוקרתי שפועל בוילה מהמאה ה12

איפה אוכלים?

סורנטו-

*Lieve- פיצריה עם פיצות מעולות, ממליצה גם לנסות את הבצק פיצה המטוגן בשמן זית שמגיע עם סטרצ׳טלה, מורטדלה ופיסטוקים. ממליצה לנסות פיצה מרגריטה יותר מהאחרות.

*Semola- מסעדה שמתמחה בפסטות, אפשר להזמין מקום באתר בעיקר לצהריים ולערב הכל מלא. פשוט תגיעו באיזור 18:00 ותבקשו להזמין שולחן לאותו הערב. אכלנו סלט עגבניות שרי עם בוראטה ועשבים, פסטה ברוטב ראגו ג׳נובזי וספגטי אלה נרנו שהיו מעולים. ניסינו 2 מנות שנחשבו גורמה בתפריט והן היו דיי מאכזבות. עדיף לדבוק בקלאסיקות. טעים.

*Apreda latticini e Gastronomia- מקום שמייצר גבינות מעולות שהיה ממש דקה מאיפה שישנו, זו ממש מעדניה שאפשר לקנות בה גבינות ונקניקים וגם אפשר להזמין פלטה של גבינות עם לחמים ונקניקים. אנחנו הוספנו גם ארטישוקים, זיתים, עגבניות טריות ומיובשות ומיץ תפוזים (שימו לב שכל מיץ מפירות הדר באיזור יהיה מעולה ממש). ממליצה לנסות את המוצרלה המעולה שלהם. קניתי כאן גם פרובולונה די מונקו ועוד גבינה מקומית. טעים ושונה מכל מה שתאכלו בארץ.

*Trattoria dei Mori- טרטוריה קטנה ששווה להזמין מקום אליה, אני עברתי בצהריים והזמנתי לערב. המקום עם האוכל הכי טעים שאכלנו בעיני, כל הראשונות היו מעולות הזמנו תמנון שהיה רך ברמות וטעים, סרדינים מצופים מטוגנים עם איולי מעולה, פרחי קישוא שהיו היסטריים. העיקריות היו פחות מוצלחות אבל כארוחת ראשונות זה היה טעים ופשוט.

מתוקים:

*Raki- גלידריה עם טעמים נורא יצירתיים, מעניינים ולא מתוקים מדי. שימו לב שיש 2 סניפים אחד ברחוב ראשי ובו תור ענקי ועוד סניף ממש בסמטאות בלי תור. טעמים שהיו מעולים: מסקרפונה וצנוברים מקורמלים, ריקוטה עם דבש ואגוזי מלח, דובדבני אמרנה, תאנים עם שקדים ועלי דפנה, פיסטוק ונוצ׳ולה.

לשתות:

Bellevue Syrene- לפעמים כשאני בחופש אני אוהבת להרגיש בחופש וזה מלון 5 כוכבים מהמם עם חוף פרטי שאפשר להזמין בבר למעלה שתייה ולראות את הנוף. אומנם לא זול אבל אווירה כיפית.

קאפרי-

*Buonocore Gelateria- מקום שמוכר גלידות, וופל בלגי, מתוקים ואוכל מוכן. קיבלתי הרבה המלצות על העוגיות וניל שלהם אבל אני חייבת להגיד שמה שהכי אהבתי היה העוגיות פיסטוק. המרקם מאוד רך וטעים. נחמד לנשנוש על הדרך.

*Lo smeraldo- לא הייתי ממליצה בשום צורה בגלל המחירים המוגזמים בקפרי אבל אם אתם אוהבים פירות ים, יש כאן פסטה פקרי עם שרימפס ופרחי קישוא ממש טעימה. לא זול אבל טעים.

אמאלפי-

*La taverna del luca- מסעדה באמצע הרחוב הראשי שהיא לא יקרה מדי והאוכל סבבה. אכלנו קפרזה, ספגטי אלה לימונה שהיה בעיני החלק הכי טעים בארוחה, ניוקי אלה סורנטינה, חציל פרמזן.

*סורבה לימון- ממליצה על אף המחיר הגבוה לנסות את הסורבה בתוך הלימון, זו אחת המנות הטעימות שאכלתי. חובה. על הרחוב הראשי.

מינורי-

*Pasticceria sal de riso- קונדיטוריה בעיירה מינורי קרוב מאוד לים, יש כן ויטרינה עצומה עם מלא קינוחים. הכי טעים היה לי Delizie al limone.

המלצות נוספות באיטליה:

*רומא
*מחוז פיימונטה
*נאפולי
*אמיליה רומאניה

הפוסט המלצות לטיול בחבל אמאלפי הופיע לראשונה ב-Eden eat.

אז איפה היינו? בפוסט הזה נתמקד בקיוטו וגם קצת בנארה ובאוסקה וכמובן במה הבאתי מיפן.

קצת על קיוטו מהעין שלי

הגענו לעיר באמצעות רכבת קליע שינקנסן והנסיעה עברה כל כך מהר. כשהגענו הרגשנו כאילו אנחנו בעיר כפרית אירופאית עם שילוב של המזרח. הרחובות קטנים והכל הרבה יותר רגוע לעומת טוקיו. יש נהרות וגשרים, כמעט ואין שלטי נאון עצומים שמשתרעים על הבניינים וניתן להרגיש את החלק העתיק של יפן.

בקיוטו תראו הרבה קינוחים מסורתיים וטעימים שבדר״כ לא מוצאים בטוקיו, היא גם העיר שמזוהה מאוד עם מאצ׳ה(על אף שבכל יפן תוכלו למצוא). בכלליות אוכל להגיד על יפן שהרגשתי השפעה צרפתית, הרבה מאפיות צרפתיות ופטיסרי בקיוטו ובטוקיו יש את Tokyo Tower שהוא סוג של מועתק מהאייפל(שבעיני הרבה יותר יפה) וגם בית קפה של משרתות בסגנון צרפתי.

תגידו לי ששמתם לב שטוקיו וקיוטו זה אותן האותיות הפוכות? Tokyo Kyoto

קצת מידע חיוני על קיוטו

משמעות השם קיוטו היא ״עיר בירה״ וזאת משום שזו שימשה כעיר הבירה של יפן בשנים 794-1868. קיוטו עברה הרבה לאורך השנים, אם זה מלחמת אונין שגרמה לנזקים רבים או לקרבות רחוב בין קבוצות סמוראים ואפילו כמעט הופצצה ע״י ארה״ב וזו לבסוף ירדה מהעניין בגלל שקיוטו נחשבה למרכז אינטלקטואלי.

בזכות העובדה שהעיר לא הופצצה, מקדשים ומבנים רבים נשמרו היטב. בקיוטו יש 11 רובעים. בקיוטו יש רובע גיישות מפורסם בשם גיון והיא ידועה בשפע הקולינרי שלה כאשר לא רחוק ממנה נמצאת העיר קובה אשר מפורסמת בשל הבשר האיכותי שיש בה. כמו כן, לא מעט סרטי אקשן של סמוראים צולמו בקיוטו.

מה עשינו בשבוע באזור קיוטו?

אם עקבתם אחרי החלק הראשון או באינסטגרם אז זה המשך הטיול שלנו. שבועיים ביפן שזה הדבר הכי לחוץ שיש. את השבוע השני של הטיול הקדשנו לקיוטו וטיולי יום באוסקה ונארה.

מה עשינו?

*שוק נישיקי- אחד הדברים שהוא חובה בעיני בהגעה ליעד הוא ביקור בשוק. בנישיקי תוכלו למצוא מזכרות, אוכל החל מדגים נאים, סשימי, ניגירי וגם פירות ים בטמפורה או על הגריל, אוייסטרים, בשר קובה, גיוזות, עוף מטוגן, קרוקטים, טאקויאקי, גלידות ועוד.. יש כאן גם ירקות מוחמצים, אצות קומבו, אבקות לתיבול, מאצ׳ה, סכינים, ציוד למטבח ועוד מלא דברים. ממליצה כאן בחום על הסשימי, ניגירי למיניהם, פשוט לבחור חנות קטנה ולאכול בה, בחלקן גם אפשר לשבת. ממליצה גם בחום על השרימפס בטמפורה ועל הסקאלופ. יש כאן מקום קטן עם גיוזות ועוף מטוגן הוא פשוט מעולה. באחד הדוכנים יש גם קרוקטים בעיני זה לא וואו. אל תתפתו לקובה ביף הוא כבד נורא, אכלתי טובים יותר ממנו. השוק הזה אדיר, הייתי בו לפחות 4 פעמים פשוט כיף להסתובב בו.

*טיילנו ברחובות בדרך לGion ועצרנו כל פעם במקומות של קינוחים. אם אתם אוהבי מאצ׳ה לכו לSaryo Tsujiri אפשר להזמין כאן גלידת מאצ׳ה עם מאצה וקריספי מאצ׳ה וגם קינוחים או סתם לקנות תה. ממליצה להסתובב בגיון גם לקראת השקיעה ולראות את הפגודה משם.

*Kodai-Ji- ברובע Gion יש מקדש ובשעות אחהצ יש כאן מופע אור קולי וכיף להסתובב. יש אפילו יער במבוקים ממש קטן וחמוד באזור ה 70-100 מטר.

*Fushimi Inari- לקחנו רכבת לפושימי אינארי והלכנו קצת ברגל עד שהגענו למקדש. כשתגיעו תוכלו לראות הרבה מאוד שערי טורי שנקנים ונתרמים בעלות של בין כמה אלפי שקלים- 35000 ש״ח. המקדש מוקדש לאינארי, אל האורז ופסלי השועלים שתראו לאורך המקדש נחשבים לשליחים שלו. חוויה שהיא חובה. תוכלו לעצור באמצע וללכת או לטפס עד למעלה (לוקח כמה שעות).

*Kiyomizu Dera- מקדש המים הטהורים, קרוב מאוד לGion, למים במקדש מייחסים סגולות ריפוי ויש תור לנטילת ידיים ושתייה של המים. בירידה למטה מהמקדש יש הרבה דוכנים וחנויות. ממליצה על הבאן וגם על קינוח מסורתי מבצק אורז ממולא במליות שונות בצורת משולש.

*Yasaka Koshindo- מקדש הכדורים הצבעוניים. מקדש שבו אתם קונים כדור כותבים שם, תאריך ומשאלה וקושרים אותו ליתר הכדורים.

*לכו לאכול קקיגורי- קינוח יפני של קרח גרוס עם פירות וסירופים. מאוד מיוחד וקליל. בנוי לפי העונה אז תמיד יש טעמים מעניינים. קוראים למקום Tea and Sake room

*יקיניקו בKyo Kurozakura- באחד הערבים עברנו לפחות 7 מקומות ולא הצלחנו למצוא שולחן ליקיניקו, גריל יפני. הגריל הזה היה פשוט מטורף, ישבנו בשולחן עם גריל ובחרנו מהתפריט מה שבא לנו, מגיע עם רטבים ויש גם סלטים ומנות ראשונות קוריאניות וסאקה. חוויה ממש טובה. המוצלחת מכולן.

*Gyoza Chao Chao- אחד המקומות הכיפיים לנשנוש אם כי המקום מפורק. יש שני סניפים בקיוטו ושניהם מפוצצים, ההמלצה הכי טובה שלי היא להגיע מוקדם באזור 17:00, הגיוזה הקלאסית מעולה וגם זו עם הג׳ינג׳ר הכבוש מעל.

*Sushiro- גם כאן לא יכולנו לפסוח על סושי המסוע המעולה הזה. אם בא לכם משהו קליל לערב זה המקום.

*Gong Cha-גם כאן יש סניף של הבאבל טי המעולה הזה, גם יותר טעים מהארץ וגם יותר משתלם. ממליצה לקחת טארו או טייגר.

*Round one- ארקייד מטורף של 7 קומות. יש כאן כמה קומות של משחקי וידאו מאוד מגניבים כולל שטיח ריקודים וכל מיני דברים מוזרים ולא מוכרים שלגמרי שווה לבזבז עליהם זמן. יש כאן גם קריוקי, באולינג, קליעה למטרה שזה אחד הדברים היותר כיפיים שעשיתי.

*A Happy Pancake- ממש כמו בטוקיו גם כאן יש סניף של פנקייקים יפניים פלאפיים. אם כי יש תור וצריך להירשם. אפשר לעשות סיבוב ולחזור אבל צריך להיות במעקב על זה.

*Ramen Sen no Kaze-ראמן מעולה עם תור מטורף, לפחות שעה. ממליצה להתפצל ולעשות סיבוב. גם כאן אתם נרשמים וכשמגיע תורכם קוראים לכם אבל צריך להיות נוכחים. הראמן עצמו קרמי, עשיר וטעים והחלק הכי טעים הוא הChashu.

*טקס תה מסורתי-ההמלצה שלי היא לא על מקום ספציפי כי לנו הייתה חוויה קצת מוזרה, עשינו טקס פרטי כי לא היו מקומות וזה היה קצת אוקוורד אבל לגמרי שווה בקבוצה לנסות סתם בשביל החוויה.

*חנות למאצ׳ה- כבר מהבית הכרנו את Ippodo אבל אם אתם מחפשים משהו קצת יותר איכותי יש גם את Marukyo Koyamaen Nishinotoin Tea שם תוכלו לשבת לקינוחים או תה או גלידה וגם לקנות מאצ׳ה לפי זנים וגם את כל כלי העזר.

*קיודו- לקחנו שיעור פרטי בחץ וקשת במחסן של אדם שמדבר רק יפנית. חוויה מצחיקה ומשונה ששווה לנסות.

שמאליים התפקדו שימו לב שבכל מיני דברים מסורתיים אפשר להשתמש רק ביד ימין, זה מוזר אבל מאוד מסורתי, לא היה נהוג להשתמש ביד שמאל בתקופת הסמוראיים. גם בטקס התה נאלצתי לבצע הכל ביד ימין וגם בחץ וקשת. תזרמו יהיה בסדר;)

*Nijo Castle- מקדש מאוד מרשים שלא הספקנו להיכנס אליו אבל היה מאוד יפה לראות מבחוץ

*Kyoto Imperial Palace-הארמון המלכותי שגם אליו לא נכנסנו רק ראינו מבחוץ והסתובבנו בפארק שהוא מאוד מאוד יפה.

*Arashiama-אחרי שלקחנו רכבת הגענו ליער הבמבוקים המפורסם שהוא באמת מיוחד ומהמם בעיני אם כי עמוס מאוד באנשים. תוכלו גם ללכת לTenryu Ji, מקדש שנמצא ממש ליד.

*Somekobo YUmeyusai- תערוכה ממש מיוחדת שכל הרעיון שלה הוא ההשתקפות של מה שבחוץ. מאוד מאוד יפה ומיוחד.

*Ryuuann-עוד מקום של יקיניקו מוצלח לצהריים. יש כאן קובה ביף וגם וואגיו. אחלה של חוויה לצהריים.

*מומלץ לחפש חנויות אספנים יד הרבה בובות ומיניאטורות, קלפי משחק. חוויה נחמדה.

*גלידה Nanaya- גלידה עם כל מיני טעמים יפניים ביניהם גם 7 טעמי מאצ׳ה מהקל אל הכבד וגם תה שחור. מאוד מאוד מוצלח וגם יש כאן מאצ׳ה וכל מיני סוגי תה, שוקולד מאצ׳ה וכו׳.

Nara-

נארה היא עיר שמפורסמת בעיקר בזכות האיילים שמסתובבים בה בחופשיות. האגדה מספרת שהם הובאו ע״ אל ותפקידם הוא להגן על העיר. כבר כשיוצאים מתחנת הרכבת, אפשר להגיע במרחק הליכה אל הפארק. תוכלו לקנות צמוד לתחנה מוצ׳י מעולה וגם פירות ומחוצה לה ממש לא רחוק תעברו ליד מקום מאוד מפורסם של מוצ׳י שבו אחת ליום מראים איך מכינים מוצ׳י, יותר בשביל אינסטגרם וכאלה אבל לגמרי חוויה, קוראים למקום Nakatanidou Mochi . בעיני המוצ׳י פחות מוצלח, יש טעם מאוד חזק של שעועית ואם אתם פחות אוהבים את הזאנר אז תוותרו.

כבר במעבר החצייה תפגשו באיילים ובפארק עצמו תמצאו דוכנים של סוג של עוגיה שמיועדת להאכלת האיילים. האיילים עצמם רוצים בעיקר את האוכל שלכם, הם קסומים וחמודים אבל יכולים להיות גם תוקפניים ואגרסיביים. לעולם אל תוציאו את כל העוגיות ותחזיקו אותם הם יתנפלו עליכם. יש בפארק שלטי אזהרה. תוודאו גם שהתיק שלכם לא פתוח. חשוב. כל פעם תוציאו אחד וחשוב שכשאין לכם אוכל תראו להם עם הידיים והם יעזבו אתכם. אם תהיו זהירים, יהיה בסדר:)

בתוך הפארק יש הרבה אומנים שמציירים את הנוף וזה אחד הדברים היפים לראות, האיזור האהוב עלי הפארק הוא Ukimido Gazebo שמאחוריו למטה יש את האיזור הכי יפה.

*Yukitei-מקום שמצאתי לצהריים, לקחנו כאן Omurice שהיה פשוט מושלם. אורז מאוד עשיר עם בשר, מעליו חביתה מאוד רכה ביחד עם דמי גלאס(רוטב בקר) ממליצה לקחת את הארוחה ביחד עם סלט הוא ממש מרענן וטעים.

*Jazz pub Gentry- אולי אחת ההמלצות הכי טובות של הטיול. בר ג׳אז שמתמחה בקקיגורי מאוד מיוחדים מאוירים בתפריט ביפנית ויש כל אחד שילוב של אלכוהול. מאוד מאוד מוצלח וטעים. אווירה מיוחדת מאוד.

אוסקה-

העיר השלישית בגודלה ביפן. עיר שבאתי אליה עם ציפיות בשמיים ויצאתי מאוכזבת מאוד. אם היה לי יותר זמן הייתי הולכת לפארק נינטנדו ואם אתם שואלים אותי אני לא ממליצה לכם ליפול למלכודת תיירים ולאכול בדוטונברי. האוכל ממש לא טעים.

*Dotonbori- הרחוב הראשי שמלא בדוכני רחוב וחנויות אוכל קטנות כשבדר״כ תראו את השלט הגדול והבולט של המאכל שבו אותו מקום מתמחה. מאכלים מפורסמים הם טאקויאקי ואוקונומיאקי שמפורטים בחלק 1.

*משחקי יריות וקליעה- אתם מקבלים רובה עם חתיכת שעם וצריכים לפגוע בממתקים אם פגעתם והפלתם, זכיתם. יש גם כאלו בקיוטו.

*Pablo- עוגת גבינה שמקורה באוסקה, ממליצה על העוגה העגולה עם הקרם אפרסק מלמעלה פשוט מעולה ומיוחד. בין הטובות שאכלתי בחיי.

*Rikuro's Cheese Cake- רשת מפורסמת שבה מכינים עוגת גבינה גבוהה ופלאפלית ועליה מטביעים סמל של שף. עוגה חמודה אבל מאוד ביצתית ויש בתחתית צימוקים שאני פחות מחבבת. בעיני חסרה מתיקות וטעם הביצים נוכח מאוד. ממליצה הרבה יותר על פבלו.

*Kuromon Market- שוק באוסקה עם הרבה דוכני אוכל, פרחים, פירות וכל מיני. אחרי שהולכים לשוק נישיקי, זה מרגיש מאוד תיירותי ופחות איכותי(בהתחשב בעובדה שנישיקי הוא גם שוק תיירותי)

*Pokemon Center- ממש באותו הבניין של Rikuro's  תוכלו להגיע לקומה למעלה למרכז הפוקימונים, זו חנות עם כל מיני בובות ודברים של פוקימון. יש שם גם בית קפה של פוקימון שצריך להזמין אליו מקום מראש.

מה כדאי להביא הביתה?

*אצות מתובלות לסושי חתוכות
*פוריקקה- תערובת תבלינים לאורז שמשדרגת מאוד את האוכל.
*אצות קומבו מיוחדות- האצות האלו מלאות באוממי וישדרגו לכם את האוכל. בשוק נישיקי יש כל מיני סוגים מעניינים.
*מיסו
*אבקת דאשי
*חומרי גלם קוריאניים בשין אוקובו
*סאקה
*מחית ג׳ינג׳ר/מחית וואסבי
*סכינים
*יוזו קושו- גרידת ומיץ יוזו מותססת עם חריף ומלח. משדרג כל דבר ועולה הרבה יותר זול מבארץ.
*פונזו- רוטב הדרים מותססים
*קיט קט מאצ׳ה
*מאצ׳ה
*ראמן איצ׳ירן
*תות מיובש בהקפאה מצופה במאצ׳ה, שוקולד חלב ושוקולד לבן.
*שמן שומשום
*ממתקים יפניים לא מזוהים
*טופי יפני בטעמי תות, ענבים ותפוח
*רוטב שומשום
*צלחות
*בגדים מיוניקלו

מקווה שעזרתי לכם, תהנו ביפן!
זה לא באמת מפחיד, זה פשוט עולם אחר. תתרגשו כבר מעכשיו אתם לגמרי נוסעים ליעד הכי שווה.

עדן

הפוסט המלצות לטיול ביפן ארץ השמש העולה חלק 2 הופיע לראשונה ב-Eden eat.

בחיים לא קרה לי שטיילתי ביעד ובכל יום חשבתי על הפעם הבאה שאגיע אליו. קרה לי שתהיתי לעצמי אם הייתי מוכנה לגור באותה המדינה, כאן פשוט הרגשתי שלא ראיתי מקום כזה בחיים שלי ובשונה מפעמים קודמות הפעם נערכתי מראש ותיכננתי כל צעד כי פשוט אין ברירה. שבועיים הם מעט זמן ביפן. יכולתי בקלות להישאר עוד חודשיים והייתי מרגישה אותו הדבר. הפומו הוא תמידי.

החלק הכי חשוב בפוסט הזה

אתם פשוט לא תספיקו הכל וזה באמת בסדר. זה רק אומר שתצטרכו להגיע עוד פעם. יש אינסוף המלצות אפילו כאן בפוסט הזה אבל בסוף זו מדינה שלרוב לא נופלים בה. אם משהו נראה לכם טעים, כנראה שרוב הסיכויים שהוא טעים. מהניגירי הכי פשוט לראמן עם התור הארוך. תטילו ספק באושיות אינסטגרם שמעלות אוכל פוטוגני ותשחררו מהלחץ. תהנו. הגעתם לצד השני של העולם ויש לכם זכות לחוות את הטיול הזה לפי הרצונות שלכם. יכול להיות שיהיו נפילות, אלה הם החיים אבל ההצלחות שלכם יהיו מסחררות, אין לי ספק. יפן היא המדינה הזו שפתאום תאכלו ביס כבר הרבה אחרי שחזרתם אבל איכשהו תיזכרו באותו רגע בלתי נשכח בה. היא כמו סם ממכר.

מאיפה מתחילים?

ארגון מקדים-

ברגע שקנינו כרטיסים התחלנו לבצע כמה דברים:

*חרשנו על הבלוג המקסים של גל ממליה, ״פתיתים״
*פתחנו כל יום יוטיוב וראינו מסלולים אופציונליים
*הסתכלנו על הרבה מאוד מטיילים שטסו ליפן ועל הטיול שלהם
*הצטרפנו לקבוצת ״יפן למטיילים״ בפייסבוק ומאוחר יותר גם בוואטסאפ.
*קראנו הרבה באתר של ״יפנית״
*בדקנו מה נדרש בכניסה ליפן, הטופס הזה שצריך לשנות צבע לכחול+ 2 ברקודים
*סידרנו את המסלול שלנו לפי 2 עוגנים: טוקיו וקיוטו ומשם בדקנו מה מעניין אותנו.
*ניסינו להבין אם JR Pass יוצא לנו משתלם והזמנו אותו ואת הנסיעות מראש. תחמנו את השבוע בכמה שיותר נסיעות
*הזמנו מראש מסעדה אחת יוקרתית.
*הזמנו מקום לTeam lab.
*הזמנו מלונות
*עשינו ביטוח נסיעות.
*התחלנו לסדר מסלול לפי איזורים בטוקיו
*בנינו קובץ עם מידע על כל מקום שהגענו אליו ביפן, כולל אטרקציות וחנויות שמעניינות אותנו.

פרטים טכניים לנסיעה-

*סים קארד- לרוב אני אדישה בכל הנוגע לזה. אני אוהבת להגיע ליעד ללכת לחנות ולקנות סים מקומי. גם כאן ראיתי לא מעט פרסומים על כך שאפשר לקנות ביפן סים קארד, אולם כשהגענו לשדה התברר לי שהיה צריך להזמין מראש. התחברתי לווייפי והזמנתי חבילת גלישה 30 ג׳יגה ב300 ש״ח וזו הייתה החלטה מאוד חכמה. האינטרנט רץ לי מהר וחרשתי עליו המון.

*JR Pass- נסענו באמצע- סוף עונת האביב, תקופה מאוד עמוסה ביפן. הצלחנו לרכז לא מעט נסיעות בטווח של 7 ימים, כך שהשתלם לנו לעשות כרטיס פאס לשבוע שמקנה נסיעה חופשית בשינקנסן (רכבת הקליע) וגם ברכבות נוספות של חברת JR (יש כמה שלא כלולות בפנים). כל כרטיס עלה לנו 250 דולר שהם לא מעט אבל הפריווילגיה הכי גדולה שלנו הייתה שיכולנו להזמין מקומות מראש לכל הנסיעות שלנו וזה מאוד הרגיע אותנו. כשנחתנו התפצלנו בשני תורים. הראשון של חברת JR והשני לטובת כרטיס Suica . בתור הראשון הצטרכתי להראות את מספר ההזמנה והדרכון ואז הודפסו לי כרטיסי הפאס השבועי שלנו. לאחר מכן הוצאנו במכונה בתחנת שינג׳וקו את כרטיסי הנסיעה הנוספים.

שימו לב שזהו האתר הרשמי-

https://japanrailpass.net/en/

זה יכול להיות מאוד מבלבל. אפשר לקנות מראש בארץ ולשריין מקומות לנסיעות בתוך יפן. שימו לב יש נסיעות שלא מצריכות שריון מקום כמו נארה/ אוסקה. האתר לא פעיל מהשעה 23:00-4:00 בבוקר בשעון יפן. קחו בחשבון.

*Suica- התור השני היה לקניית כרטיס לנסיעות באוטובוס וברכבת. משלמים על פיקדון הכרטיס 500 ין שעליהם מזדכים בשדה התעופה בסוף הטיול. ניתן להטעין בכל סכום ואם נתקעים עם כסף בפנים, יש אטרקציות ומכונות אוטומטיות שניתן לשלם עליהן באמצעות הכרטיס. טיפ נוסף- בחלק מהמכשירים ניתן לרכוש את הכרטיס דרך הארנק ולשלם כמו Apple pay. לי באופן אישי זה לא עבד.

עריכה מרץ 2025:

SUICA זה אחד הדברים הכי נוחים שיש אם יש לכם אייפון. סוף סוף הצלחתי להשתמש וזה הקל עלי, אפשר לשלם בכל מקום כמעט ולהטעין דרך הפלאפון.

*הזמנת מקומות למסעדה- בהרבה מאוד מקומות שרציתי להגיע אליהם, לא היה צורך בהזמנה. באלו שכן ניסיתי היו לעיתים אתרים לא נוחים לשימוש. באתרים אחרים יש ממש הסבר על צורה נוחה יותר להזמנה. אם בחרתם להזמין מסעדה, שימו לב שיש נהלי ביטול. במקומות רבים קונים את הפרודוקטים לפי ההזמנות וזה מאוד לא מכובד לא להגיע. אולי אחד הדברים שלא מדברים עליהם הוא התורים הענקיים שיש למקומות שווים החל מראמן, גיוזה, טונקאצו, טמפורה ,סושי ומה לא? תיערכו נפשית לזמן ההמתנה הממושך. אולי אחד הפתרונות הכי טובים הם להתפצל וכל פעם להחליף כדי שלא תשתעממו. לעיתים ישנם מקומות שניתן להירשם בהם ואז לעקוב תוך כדי עם אפליקציה, גם שם היא יחסית טריקית ויכולה פתאום להשתנות ברגע.

*קפה בוקר- אם אתם אנשים שאוהבים לקום בבוקר ולשתות קפה, חשוב שתדעו שהרבה מקומות נפתחים רק מ10:00-11:00 בבוקר. תוכלו למצוא קפה ברשתות מוכרות כמו Starbucks (ששם יש גם מאצ׳ה מתוקה מאוד), Excelsior Caffe, Tully's ועוד. לעומת זאת, חנויות נוחות יהיו פתוחות 24/7.

*החזרי מס- איך תמיד בדרך חזרה מאירופה, תמיד התור של הTax Free מורכב מישראלים. לעיתים ההחזרים יכולים להיות מייגעים אבל ביפן זו פשוט גאונות. אתם פשוט מסתובבים עם הדרכון המקורי שלכם ומראים אותו בקופה ביחד עם קוד QR ומקבלים 10% הנחה במקום על הקנייה. הקפידו לשמור את החשבוניות. שווה מאוד.

שאלות חשובות:

איך בנינו מסלול?

שבועיים הם מעט זמן במקום כמו יפן, יש דברים שצריך לקחת בחשבון כמו נסיעות, המתנה בתור וכו׳. היו רגעים שהרגשתי כאילו אנחנו ב״מירוץ למיליון״. החלטנו להתמקד בשני עוגנים מרכזיים שהם טוקיו וקיוטו.

המסלול היה טוקיו—> קיוטו—> טוקיו

באותם יעדים הכנסנו טיולים של חצי יום- יום שלם, נסענו לפוג׳י מטוקיו מהבוקר עד הערב, נסענו מקיוטו לחצי יום לפארק נארה וגם מקיוטו לאוסקה לחצי יום.

בתוך טוקיו אפשר ללכת לאיבוד, היה לנו חשוב לא לבזבז זמן מיותר ולתכנן את המסלול בהיגיון ולכן בנינו קובץ עם מידע על כל רובע בטוקיו שעניין אותנו כולל אטרקציות וסימנו במפה שלנו, לאחר מכן בנינו גם טבלה מסודרת לפי ימים עם מקומות רלוונטיים לאותו היום. בחיים לא עשיתי דבר כזה לפני אבל זה מאוד עזר לנו.

עצם העובדה שחזרנו לטוקיו לקראת הסוף, נתן לנו לגיטימציה לחזור שוב למה שעניין אותנו וגם בחרנו לישון בשני איזורים שונים: תחילה בTakadanobaba שנמצאת באזור שינג׳וקו ובסוף בGinza.

דוגמא לתכנון שלנו בטוקיו:

משמאל לימין

מה אוכלים ביפן?

שאלה מצחיקה אבל חשובה.
ביפן תוכלו למצוא הכל מהכל החל ממסעדות פועלים פשוטות עם מאכלים כמו ראמן, סושי- החל מסושי מסוע, לסושי בעמידה לסושי מפונפן וממושלן. רשתות של קארי יפני, טונקאצו עד לאיזאקיות וקייסקי ועשיתי לכם בלאגן בראש אז הנה קצת סדר:

מאכלים שחובה לאכול ביפן-

*סושי- שונה מאוד ממה שאתם מכירים בארץ, בדר״כ תמצאו ניגירי או סושי יחסית פשוט בלי הרבה תוספות או רטבים כמו טריאקי או ספייסי מיונז או הנורא מכל חיקוי של וואסבי. הרעיון כאן הוא האיכות, הטריות והפשטות. ביפן יש דגים ופירות ים מטורפים, יש כאן גם שורש וואסבי אמיתי ואין כל צורך להכניס כל כך הרבה סוכר ומרכיבים לתוך הרול(אני מבטיחה שגם אחרי שבועיים שאני בארץ, הסושי פשוט הרבה פחות טעים לי וכמובן יקר משמעותית).
יש הרבה חוויות סושי ביפן, אם כי האהובות עלי היו במקומות פשוטים כמו שוק, סושי מסוע או סושי עמידה.
*בשוק אפשר פשוט להזמין ולאכול במקום.
*במסוע אפשר לבחור מנות מהמסוע ולאכול. אני חיבבתי יותר את אלו שאפשר להזמין מה שרוצים ולקחת מהמסוע. רשת שאהבתי מאוד היא  Sushiro כל פעם עוד ועוד צלחות נערמו להן ויצאנו עם ממוצע סועד של 60 ₪ . סושיות בעמידה מציעות ניגירי לצד אלכוהול, נשנוש כיפי לאמצע היום. היו לנו בהתחלה גם מקומות לסושיות עם מישלן אבל מהר מאוד ביטלתי כי הרגשתי שאין צורך לשלם למעלה מ500₪ על 10 יח׳ ניגירי כשיש באמת איכות מדהימה אבל בטוחה שזו חוויה מדהימה לא פחות.

*צ׳יראשי- הגרסה המפורקת לסושי בדר״כ תראו את מרכיבי הסושי יושבים על אורז מתובל: חתיכות דג נא, ירקות כמו שיטאקי או קנפיו וכ״ו וגם טמגו או טוביקו וכו׳..
*סשימי- אל תפספסו את ההזדמנות לאכול דגים איכותיים וטריים כמו ביפן. זה לא דומה לישראל וכן.. כשתחזרו לארץ סביר להניח שתתבאסו ותתגעגעו לזה.
*קארי יפני- קיימות 3 ורסיות של קארי יפני: כאשר הוא מוגש עם אורז ולעיתים גם עם טונקאצו, בתוך לחמניה פריכה או מאודה או עם אטריות אודון. הדרך האהובה עלי היא עם אורז. צריך לאהוב את הקארי, הוא מאוד אינטנסיבי.
*אטריות אודון- אטריות יחסית עבות שעשויות מחיטה, מוגשות בתוך מרק חם או קר, לעיתים גם ללא מרק ולעיתים גם בתוך קארי. האחות של הפסטה פיצ׳י.
*שאבו שאבו- שמעתם פעם על הוט פוט? סיר עם ציר או מרק טעים שאתם פשוט מוסיפים לתוכם מלא מרכיבים כמו ירקות או טופו. לעיתים גם תקבלו בצד רטבים כמו למשל פונזו. החוכמה היא לתזמן את הירקות לפי אלו שלוקח להם יותר זמן ואלו שנהיים מוכנים מהר.
*Omurice- מאכל שנחשב מאכל לילדים וגם סוג של פיוז׳ן וגם אחת המנות שחיסלתי בדקה וחצי. אורז עשיר ומתובל במכיל בתוכו בשר ועליו חביתה מאוד רכה ונוזלית ורוטב לבחירה: קטשופ או דמי גלאס(רוטב בקר צרפתי עשיר) ניכר שבחרתי בדמי גלאס. פשוט שילוב טעמים מנצח שנותן תחושה של בית וחום ואהבה.
*Yakiniku-אחת ההתאהבויות שלי , נתחי בשר בקר או בשר לבן לבחירה כאשר תוכלו לבחור את איכות הבשר ואת סוג הנתח. שימו לב שיש מקומות שמגישים בשר וואגיו לפני איכויות שונות וגם בשר קובה. אתם פשוט יושבים בשולחן עם גריל וצולים לעצמכם את הנתחים . אפשר להזמין בצד סלטים או תוספות מעניינות וגם לצלות ירקות. יש לכם שומן כדי לשמן את הגריל, מלקחיים, רטבים טעימים לטבול בהם את הבשר. בקיצור פשוט שלמות.
*ראמן- מה יש להוסיף? מרק עשיר בדר״כ הציר עשוי מחזיר/ עוף/ פירות ים וגם הסגנון יכול להשתנות יש כאלו יותר קרמיים, יש כאלו יותר עכורים וכבדים ויש גם ראמן טבילה שנקרא טונקאצו. יש כאלו שיגידו שזו פלצנות אבל הרעיון הוא לשמור על מרקם האטריה נגיסה, אולי הדוגמא הכי טובה שיש לי בראש היא לאכול קורנפלקס וכל פעם להוסיף קצת דגנים לחלב כדי שלא יהיו מושיים, אז כזה. הראמנים ענקיים בגודלם, לא דומים לאף ראמן שתאכלו בארץ.

*קינוחי מאצ׳ה למיניהם- אין כמו טעם של תה ירוק, לאלו שמחבבים כמובן. תוכלו לנסות קינוחים מסורתיים בטעמי תה ירוק וגם הוג׳יצ׳ה (תה קלוי), לעיתים תיתקלו גם בשעועית(לפעמים זה לא טעים וזה בסדר צריך להתרגל). אני מאוד אוהבת גלידת מאצ׳ה. הייתי ממליצה לנסות קינוחים בקיוטו שידועה מאוד בשל הקינוחים המסורתיים שניתן לרכוש בה.
*קינוחי אורז- מי לא שמע על מוצ׳י? האמת היא שיש כל מיני מוצ׳י עם גלידה ועם קרמים ולפעמים רק ממתקי אורז עם אורז קלוי וזה נורא נורא טעים. ממליצה גם לנסות דנגו בדר״כ מגיעים ככדורים צבעוניים בצבעי ירוק, לבן וורוד שמסמלים את הסאקורה, את העצים ואת השלג לפי העונות היפניות וגם את הדנגו עם הסויה. אחד הסיפורים מספר שהמוצ׳י הממולא בגלידה הוא בעצם מדמה כדור שלג וזו הייתה דרך לגרום ליפנים לאכול בחורף.

*פירות- ביפן וגם בקוריאה תוכלו למצוא פירות מאוד איכותיים, חלקם גם יקרים מאוד. נהוג להביא פירות בתור מתנה. אני אהבתי מאוד את התותים המיוחדים שאכלנו.
*קקיגורי- אני יודעת שהשם מוזר חח אבל זה קינוח מאוד מיוחד שעשוי מקרח גרוס עם קרמים וסירופים אבל ממש טעימים. בדר״כ מכינים את הקינוח לפי פירות או טעמים עונתיים. קיימת גם גרסא קוריאנית בשם בינג סו, זה נחמד אבל הרבה יותר מתוק.
*יקיטורי- מומלץ לנסות שיפודים לצד אלכוהול באחד הברים. אתם ממש תמצאו מקומות עם גריל וזה כיף נורא לנשנש.
Uni-בטוח שמעתם על האי אוקיידו שבצפון יפן וידוע בקיפודי הים שלו. זה הארד קור לגמרי, הרבה יותר מאויסטרים למיניהם אבל שווה לנסות. לא בטוח שיהיה לכם טעים.
*Melon bread- לחם ממולא בגלידה. אני אהבתי מאוד ביחד עם המאצ׳ה שאיזנה את המתיקות אבל אפשר גם למצוא בטעמי וניל או שוקולד ועוד.
*סאקורה- אחד הדברים המעניינים והמפתיעים היה דווקא לנסות קינוחים ותה בטעמי פריחת הדובדבן. ממליצה לנסות גלידה או מוצ׳י. יש בדר״כ בעונת האביב.
*גיוזה- כן אתם מכירים אני יודעת אבל משהו באוויר ביפן עושה הכל הרבה יותר טעים. הגיוזות מעולות ויש להן קראסט מהמם בתחתית והן דקיקות. בקיצור לכו לאכול גיוזה, לא דומה לשום גיוזה בארץ.
*טקויאקי- אחד הדברים שאכזבו אותי, כדורי תמנון מצופים בבצק, פצפוצים, קצובושי – שבבי דג בוניטו מעושן, מיונז וברביקיו. מרקם קשוח, רכרוכי וטעם מעושן חזק. אולי שווה לתת לזה צ׳אנס איפשהו, אני פחות התחברתי.
*אוקונומיאקי- מנה שמחולקת לשני איזורים: אוסקה והירושימה. באוסקה המנה נראית יותר כמו פשטידה יש בה ביצים וכל מיני בשרים ופירות ים, ביצה, קצובושי ובהירושימה המנה מגיעה עם כרוב, אטריות, פירות ים ובשר, ביצה, מיונז וקצובושי. גם כאן לא היה לנו מזל ונפלנו על מנה פחות מוצלחת. אם כי שווה לנסות.
*עוגות גבינה- ביפן יש עוגות גבינה מאוד טעימות. אחת מפורסמת שבעיני היא המוצלחת ביותר היא Pablo שמגיעה מהעיר אוסקה וזו עוגה מאוד רכה ולא יציבה עם קרם אפרסק מעל. פשוט עוגה עשירה שחייבים לטעום. עוגה אחרת מאוד מפורסמת היא Rikuro's והיא אכן טעימה, אי אפשר להגיד שלא אבל יש לה טעם חזק מאוד של ביצים והיא לא מתוקה מספיק כדי להעפיל על הטעם של הביצים (אני פחות מתחברת לצימוקים)
*טמפורה- גם על טמפורה בטוח שמעתם, כאן בעיקר טעמנו ירקות וגם שרימפס. ביפן נהוג לשים מלח או מלח מאצ׳ה ירוק ולאכול. לפעמים תקבלו גם רוטב סויה או שתקבלו כחלק ממנה על אורז. אני הכי התחברתי לשרימפס בשוק נישיקי בקיוטו. צריך לקחת בחשבון שהירקות יחסית אל דנטה ולא רכים כמו שאנחנו מכירים.
*בנטו- היא קופסאת אוכל טייק אוואי אבל הכי ביתית שיש, כאשר יש המון מגוון בתוכה שמרכיב ארוחה שלמה. קיימים המון סוגים של בנטו. אני אכלתי בדר״כ בנסיעות, הטוב ביותר היה בטוקיו סטיישן בדרך לקיוטו.
*פיצה- אני יודעת יפן ופיצה.. יש כאן פיצות איכותיות גם בטוקיו וגם בקיוטו שעשויות מחומרי גלם 100% יפניים. שווה לנסות, אנחנו חזרנו פעמיים ויכולנו לחתום שזו פיצה לגמרי בטופ 5 שלנו אי פעם.
*טמגו- בטוח שמעתם על החביתה המתקתקה שמקבלים בסושי או שראיתם סרטונים על איך מכינים טמגו. לעיתים תתקלו בשווקים בטמגו על שיפוד, לי באופן אישי זה קצת מתוק מדי ואפילו אני יכולה להחשיב כקינוח.
*צלופח- ביפן יש צלופחים מתקתקים. כן אני יודעת זה יכול להישמע מבהיל אם לא אכלתם אבל זה דג רך וטעים בדר״כ יש עליו גלייז והוא מגיע עם אורז.
*פנקייק יפני– היפנים ידועים בפנקייק היפני שלהם ולו מרקם של סופלה רך. נעשה שימוש הן בחלמונים והן בחלבונים המוקצפים. קחו בחשבון שלוקח 20 דק׳ להכין פנקייק ואם אתם ממהרים ויש תור זה עלול לקחת לא מעט זמן. חובה לאכול עם רוטב אחרת תרגישו טעם של ביצים. שווה את הכל בשביל המרקם.
*karagge- הגרסא היפנית לעוף מטוגן. יש גרסאות עם ציפוי ויש כאלו שלא, העוף מטוגן פעמיים והוא מאוד פריך ממליצה לנסות, אני אהבתי מאוד.
*סקאלופ- אם אתם אוהבים פירות ים, חובה לנסות סקאלופ טרי או מבושל כי בארץ אין טריים וזה עולם אחר. טעמתי גרסא צלויה עם סויה וחמאה שמעט הזכירה לי את המטבח הספרדי. טעים.
*באן- האטרקציות המפתיעות הן תמיד הדוכני אוכל שיש מחוץ או בירידה ממקדשים, שווה לנסות כאן באן מאודה טעים. אל תתפתו לאלו בחנויות נוחות, זה לגמרי לא אותו הדבר.
*לחם יפני- רך רך אוורירי כמו אלו שתמיד אנחנו רואים בסרטונים. אני אהבתי בקיוטו את Amaco , נראה כמו קוביה ויש לו מרקם של חלה.

*סגנון ישיבה כשאוכלים- לעיתים תתקלו במקומות שבהם אוכלים ממש בתוך תאים או עם חוצץ ביניכם בשולחן. יש הרבה אנשים שאוכלים לבד במקומות וזה מאוד מקובל שכל אחד בעולם שלו. יש בזה משהו מיוחד. לעיתים גם תתקלו באכילה על רצפת טאטאמי או ללא נעליים.

מה זה איזאקיה, אומקסה ומה זה קייסקי?ֿ

איזאקיה היא סוג של פאב שבו מגישים הרבה שתייה לצד אוכל יפני מסורתי או מודרני. בשונה ממקומות אחרים ביפן שבהם מקפידים להתמחות במשהו ספציפי נניח כמו סושיה, ראמניה או מקום לטמפורות, כאן יש הכל מהכל. תוכלו לראות באיזאקיה אנשים מכל מעמדות החברה.

אומקסה היא ארוחת שף שבה אתם לא יודעים את התפריט מראש, אתם צריכים לסמוך על השף ולכבד אותו.

קייסקי היא ארוחת שף עם מבנה תפריט קבוע ועונתי שבדר״כ מכיל: מנת פתיחה, סשימי, דג צלוי, מרק, אורז טמפורה וקינוח. קיוטו ידועה בארוחות הקייסקי.

אם כי חווית האיזאקיה והקייסקי שלנו היו מוזרות ולא מספיק טובות כדי שאספר עליהן. כנראה שאצטרך לנסוע שוב כדי לספר כמו שצריך. גם אומקסה וגם קייסקי נחשבות לארוחות לא זולות.. קחו בחשבון.

קצת על תחבורה ציבורית ועל האיזורי לינה שבחרנו בטוקיו

כשעשינו הכנות מקדימות לטיול, קראנו הרבה על הדרכים ברכבות ובאוטובוסים השונים. חשוב לציין שהדייקנות ביפן היא מופתית, כמעט ב99.9% מהפעמים, כלי התחבורה הגיע בדיוק בזמן ואפילו הקדים. לכן תמיד עדיף להגיע כמה דקות לפני. בגלל שהיינו בשני איזורים שונים בטוקיו, הגענו למסקנה שהכי נוח להיות במלון שקרוב לקו Yamanote . באופן אישי אני פחות התחברתי לכל איזור Kabikicho בשינג׳וקו וגם לתחנה עצמה שהייתה פשוט עצומה ומסובכת להתמצאות. אם אתם בקטע של נוחות ואוהבים גם את השקט שלכם, אני ממליצה על תחנות קרובות מאוד לשינג׳וקו נניח Takadanobaba שבה ישנו, ממש 2 תחנות משינג׳וקו והמלון שלנו היה צמוד וזה היה מאוד נוח. בחלק האחרון של הטיול התמקמנו מתוך נוחות ורצון להתפנק במלון בGinza, ספציפית לנו זה עזר מבחינת חלקים שלא ביקרנו בהם אבל ההתמצאות הייתה מסורבלת קצת כי לא היינו ליד קו Yamanote.

מלונות שישנו בהם בטוקיו:

Grand Fresa sotetsu Takadanobaba- מלון חמוד מאוד, חדרים קטנים אז קחו בחשבון אבל יחד עם זאת מיקום מהמם קצת רחוק מההמולה (2 תחנות) ויש ליד חנויות נוחות, מרכז קטן עם כל מיני, דונקי קטן צמוד למלון ותחנת רכבת. אני אהבתי כי היה קל להסתדר בתחנת רכבת, היא הייתה ממש על הYamanote.

Park Hotel Ginza- מלון אומנים, יש כאן תערוכות מתחלפות בלובי ובכל קומה וגם חדרים מיוחדים שאומנים ציירו במיוחד. נוף מהמם לפוג׳י, המלון ממוקם בקומה 25. אם כי ההתניידות לא הכי נוחה. אם בא לכם משהו מיוחד ומפנק לסוף הטיול זה מעולה.

קצת על הרובעים בטוקיו ומה עושים בטוקיו?

בטוקיו יש 23 רובעים ואוכלוסיה של כ14 מיליון תושבים בעיר עצמה ובמטרופולין 37 מיליון. אתם הולכים להיות בשוק מהעיר הזאת, לוקחים כמה ימים לקלוט איפה אתם ומה עושים ומה קורה. פשוט תזרמו.

Shinjuku-

אחד הרובעים המרכזיים בטוקיו שמשמש למסחר ועסקים, יש כאן תחנה עצומה של רכבות ואוטובוסים, היא גם תחנת הרכבת הכי עמוסה בטוקיו. בכללי כיף להסתובב ולטייל, יש המון חנויות, המון נאונים ששואבים אותך כמו החתול בתלת מימד או הגודזילה.

מה עשינו בשינג׳וקו?

*Golden Gai – מתחם ברים קטנטנים בעיקר עם אלכוהול.
*Omoide Yokocho, סמטת הזכרונות- 2 סמטאות צפופות עם הרבה ברים וגריל. תוכלו למצוא כאן הרבה מאוד שיפודים שמוגשים לצד אלכוהול, כיף להגיע בערב. (עדיף בגדים קלילים כי חוזרים עם ריח של גריל)

*Isetan depachika- כלבו ענק שבקומה התחתונה שלו יש כל מיני נשנושים נחמדים. לא אכלנו הרבה אבל כן שווה להסתובב כאן כי יש הרבה דברים מעניינים.
*הולכים למתחם ארקייד- יש את אלו שאנחנו מכירים גם מהארץ עם משחקי וידאו, הוקי אוויר, באולינג, קליעה למטרה(חיצים), קריוקי ועוד … ויש גם כאלו מאוד מאוד רועשים עם משחקי וידאו שמזכירים קצת אווירה של קזינו, כל אחד יושב במקום משלו. חוויה לראות, מחריש אוזניים.
*Kabikicho- אזור שהייתי קוראת לו אפילו מפוקפק בשעות הערב, סוג של חלונות אדומים. אפשר לראות את הדיסוננס המטורף בין האיפוק והחריצות של היפנים לעומת הערב שבו אפשר להתנתק ולהשתכר. לעיתים תראו כאן אנשים מקומיים שרויים על הרצפה מעולפים. זה קורה הרבה שמשתכרים ונרדמים ברחוב וגם העובדה שהרכבת לא פועלת בלילות משפיעה על כך. יש גם מלונות ״אהבה״ למיניהם ומועדוני חשפנות ומין.
* Giant Cat- שלט נאון 3D של חתול, לעיתים גם פרסומות, כיף להסתכל.

*לא לפספס-

Shin okubo- אם אתם בשינג׳וקו אל תוותרו על השכונה הקוריאנית הקרובה. תוכלו למצוא בה הרבה חנויות שמוכרות דיסקים, חולצות, מניפות, גרביים, תמונות של להקות קיי פופ קוריאניות. כמו כן, יש גם הרבה מאוד מסעדות קוריאניות למיניהן. יש גם הרבה מאוד קינוחים כמו בינג סו, סופרמרקטים עם חומרי גלם קוריאניים, מוצרי טיפוח מאוד איכותיים ביניהם קרמים, איפור ומסיכות לפנים.

מקומות שאכלנו בהם:

*Coco ichibanya- רשת קארי יפני שמוגש עם טונקאצ׳ו (שניצל בשר לבן), קארי ע״ב בקר או בשר לבן ואורז. טעים, כבד מאוד, משתלם יחסית.

*Ichiran Ramen- רשת ראמנים שהיא הארוחה הראשונה שלנו ביפן, חיכינו לפחות שעה בתור(שווה לבדוק אם יש סניפים פחות עמוסים), הראמן כאן טעים מאוד ויש דף שבוחרים בו רמת חריפות, מרקם אטריות, כמות שום ועוד.. מזמינים ממכונה אוטומטית.

*Yakiniku Motoyama- אחד הדברים שהתאהבתי בהם בטיול הוא יקיניקו, גריל יפני. פשוט נתחי בשר דקיקים וסופר איכותיים שצורבים על הגריל. לא היה יקר מדי ופשוט בחרנו את המקום לפי תמונות, טעים, סוגר פינה. אחלה לוקיישן לסבב טעימות אחרון בעיר.
*Gong cha- רשת של באבל טי ששתינו כמה פעמים בטיול גם בטוקיו וגם בקיוטו, ממליצה על הסוכר החום ועל הטעם האהוב עלי, טארו (שורש יפני). השתייה מגיעה כמו שצריך, בטמפרטורה הנכונה, כמות סוכר שאתם בוחרים, לא יקר כמו בארץ. פשוט שלמות.
*שיפודים בOmoide Yokocho

*Shin Udon- מקום דיי עמוס, אם כי לא גדול. חובה להגיע מוקדם נניח באזור 18:00 ולהירשם במכונה. מיד לאחר מכן תקבלו QR ובו תוכלו להתעדכן מה מצב התור. לנו לקח שעה וחצי אם לא יותר אבל אפשר פשוט להסתובב בסביבה. מכינים כאן אטריות אודון מאפס שמגיעות עם בשר/ביצי דגים או צמחוני. ביחד עם חמאה, בצל ירוק, רוטב וביצה. למקום היה בעבר מישלן, לא יקר כאן. בערך 30 ש״ח למנה.

קרוב לShinjuku

*סושי מסוע בסושירו Sushiro סניף Takadanobaba- היה לנו ממש צמוד למלון סניף של סושירו שגילינו עליו במקרה. כאן תשבו בתא משותף ותוכלו להזמין מטאבלט את הסושי שלכם. יש כאן ספיישלים של טונה מעולים וגם טמפורה ומרקים וקינוחים. שווה כל שקל, חוויה כיפית ולא מחייבת ולא יקרה. לא היה לנו תור וזה נחמד לפעמים לעצור את המירוץ למסעדות. ממליצה בחום.

Harajuko-

הארג׳וקו ממוקמת קרוב לשינג׳וקו ולשיבויה והיא אחד הרובעים הכי שווים בעיני בטוקיו כי יש בה הכל החל מהרגע שיוצאים מתחנת הרכבת ויורדים ברח׳ Takeshita שפשוט שואב אותך לתוכו וגם שמסתובבים באזור ומגיעים לפארק ולמקדש.

מה עשינו בהראג׳וקו-
*הסתובבנו ב Takeshita dori- רחוב ארוך עם הרבה אוכל רחוב, החל מצמר גפן במלא טעמים וצבעים, קרפים, מוצ׳י, טוסטים צבעוניים, קפה בצורות ועוד. יש כאן גם בתי קפה בנושאים מסויימים: כלבים, קיפודים, ינשופים ועוד. ממליצה לנסות את מזלכם בחנויות עם מכונות ובהן צעצועים בתוך קפסולה. מזכרת חמודה מאוד שמכניסה אתכם קצת ליפן. את הקפסולות ממחזרים, אז אל דאגה:)

אוכל טעים ולא טעים ברחוב:
*Totti צמר גפן בצבעי קשת, בטעמי סוכר רגיל, תות, לימון, מלון, סודה וענבים- טעים מאוד, מתוק מאוד, מרגישים את הטעמים. מסוג הדברים שמצטלמים מושלם לאינסטגרם ונמאס מהם אחרי כמה ביסים ועם זאת, עדיין הייתי מנסה

*Long Longer Longest- מקל גבינה על שיפוד עם קרוטונים וצ׳יפס ספירלה. טעים, כבד, שווה לחלוק אחד עם אדם נוסף.
*Yurin an – מוצ׳י עם קרם ותות בתוכו. אני אהבתי מאוד את המאצ׳ה.

*באבל טי- Xingfutang תה קר בטעמים עם פניני טפיוקה שמכינים במקום. הרבה יותר טעים מהארץ.
* לא טעים – Marrion crepes -קרפ קר ממולא בקרם מאוד כבד. חבל על הקלוריות ועל הכסף.

*Daiso- כלבו יפני ענק שיש גם בארץ אבל רק הרבה יותר שווה. תוכלו למצוא כאן מוצרי מזון, מוצרים לבית, למטבח וכל מיני שטויות שהן בעיקר משתלמות וגם מזכרות כיפיות. שווה לקפוץ.

*בית קפה לחתולים Cat Cafe Mocha-קראתי הרבה על כל הנושא הזה לפני שהלכנו כי רציתי לדעת שזה לא משהו מתעלל כמו נניח ליטוף קיפוד או חיות בר או ינשופים. בית קפה שמשלמים על כניסה לפי זמן המינימום הוא חצי שעה שהיא לגמרי מספיקה, חולצים את הנעליים בכניסה ומכניסים ללוקר, שימו טיימר על הזמנים כדי שלא תחוייבו יותר(אם כיף לכם אז תישארו:), מקבלים גישה חופשית למכונת שתייה חמה או קרה(הכל מלאכותי ומתוק ברמות). החתולים מתעניינים רק באוכל כמו חתולים אמיתיים אבל עדיין חוויה ללטף אותם ולקנות להם מאכלים היישר מאוכל רגיל של חתול לגלידות מותאמות וסוכריות על מקל. המטרה של בתי קפה לחתולים הן להפיג בדידות בקרב האנשים.

*Anakuma cafe- בית קפה קטן עם חור בקיר ובו יד של דוב מגישה קפה ואוכל. מזמינים במכונה ליד. אותה יד גם מגישה מטבעות שמכניסים למכונה עם פרסים קטנים. הרעיון של בית הקפה הוא לעזור לאנשים שמתמודדים עם חרדה חברתית בכך שאין כל מגע או קשר ישיר עם הלקוח. זה לא היה זול כוס שתייה עלתה לי 1300 ין אבל זו חוויה חמודה.

Gyukatsu Motomura- רשת יפנית של סטייקים עטופים בפנקו שאתם צורבים על אבן חמה וטובלים ברטבים. מוגש גם עם אורז ומרק מיסו מאוד טעים. אחלה של חוויה. המתנה בתור ארוך של לפחות שעה. שווה את ההמתנה.

פארק Yoyogi-אין דבר שאני אוהבת יותר מפארקים, בעיקר בערים גדולות כשבא לי קצת אוויר מכל ההמולה. כיף להסתובב ולראות את הפריחה של העצים ולשבת ליד האגם. כשטיילנו הייתה עוד קצת פריחת סאקורה, לגמרי מקום שאפשר לטייל בו כמה שעות טובות.

Shibuya-

אחד המקומות הכי מפורסמים בטוקיו הוא מעבר החצייה האייקוני שנחשב לאחד מהעמוסים ביותר בעולם, בכל אור ירוק חוצים בממוצע כ-2500 בני אדם את מעבר החצייה. חוויה לראות תמיד ובטח שגם לחצות. אפשר לראות מהקומה השנייה של הסטארקבס.

מה עשינו בשיבויה?

*ראינו את מעבר החצייה מהסטארבקס.
*הלכנו לראות את הפסל של האצ׳יקו, כלב מפורסם מזן אקיטה (שגם יצא סרט עליו) שהבעלים שלו נפטר והוא היה מגיע במשך עשור כל יום לתחנת הרכבת ומחכה לו. האצ׳יקו מסמל נאמנות.

*בניין 109 – בניין אייקוני ובו 10 קומות ובהן בגדים, אקססוריז ואופנת נשים. אומרים שהמוזיקה רועשת כדי שמבוגרים לא יגיעו. בעיני זה נחמד אבל האמת היא שלא הייתה לי סבלנות לקנות משהו.
*Donki- רשת דונקיחוטה היא סוג של סופר עם מלא ממתקים מעניינים, תבלינים, שטויות לבית, מזכרות, מוצרי טיפוח, אוכל, שתייה וכו׳. אפשר בכיף לבלות כאן שעות, במיוחד בסניף שיבויה. יש לציין שלא כל כך זול כמו שחושבים, כן יש מציאות אבל בקלות אפשר להשתגע ולא לשים לב לחשבון הסופי. בקומה האחרונה יש עמדות עם Tax Free ממש נוחות. צריך להצטייד בדרכון. פתוח כאן 24/7.

*חנות דיסני- בשיבויה יש חנות דיסני בת 3 קומות, לא מצאתי כאן שום דבר אבל היה כיף להסתובב.

מה אכלנו באזור שיבויה?

*Shodai- מקום שידוע במרק האודון שלו שמכיל בשר וקארי יפני עם קציפת תפו״א קרה מעל. המנה הייתה לי טעימה אבל לגמרי כבד לאכול 2 מנות כאלו, אולי שווה לקחת מנה אחת ועוד מנות אחרות ולחלוק. לקחנו גם ברווז(קצת לעיס), טמפורה שמגיעה עם 6 סוגי מלח שונים וגם שעועית ירוקה מתובלת.

Ueno

וואנו מתחלק לשני חלקים: פארק ושוק. אנחנו התחלנו בפארק והמשכנו לשוק.
מה עשינו בוואנו?

*טיילנו בפארק לכיוון המקדשים בסדר הבא: Kiyomizu kannon, המשכנו לShinubazu pond ואז סיימנו בBentendo Temple. בין לבין היו גם קצת דוכני אוכל. בעיקר היה כיף להנות מהפריחה היפיפיה שהייתה בפארק, הספקנו גם לראות קצת פריחת דובדבן.

*מזלות- לאורך הטיולים במקדשים תפגשו הרבה משחקי מזלות, גם כאן בפארק היו שקים שהיה צריך לקלוע ולפי מספר הקליעות מגלים אם יש מזל רע, ממוצע או טוב. משחקי כאלו היו גם באסאקוסה ובמקדשים שונים בקיוטו.

*שוק Ameya Yokocho- שוק גדול עם הרבה אוכל, ביגוד, הנעלה ובעיקר המון דברים זולים בכמויות.

Asakusa

העיר העתיקה של טוקיו, בתקופת האדו היה תיאטרון קאבוקי וחלונות אדומים עד להופעת בתי הקולנוע. במהלך מלחמת העולם ה2, חלקים נרחבים באסאקוסה נפגעו ושוחזרו כמו למשל מקדש Senso ji שהוא האטרקציה הבולטת. המקדש מוביל לרח׳ Nakamise שבו אפשר למצוא הרבה מאוד מזכרות, ממתקים מסורתיים ועוד.

מה עשינו באסאקוסה?

*הלכנו למקדש Senso Ji ובו משחק מזלות קטן. מכניסים מטבע תרומה, משקשקים את כלי המתכת ומוציאים מקל שעליו מספר ביפנית. לפי המספר בוחרים מגירה ופותחים אותה. במגירה יש דף עם המזל שנבחר. מזל רע, מזל רגיל ומזל הכי טוב. ניתן לראות הרבה פעמים דפים קשורים, המטרה היא להשאיר את המזל הרע ולא לקחת אותו איתך. אומרים שהטוב ביותר הוא מזל רגיל כי יש לאן לשאוף.

*טיילנו ברח׳ נקמיסה וקנינו מזכרות כמו מטריה, מחזיקי מפתחות, גרביים ועוד. אכלנו מוצ׳י צבעוני ומוצ׳י עם סויה, שתינו אמאזקה- משקה אורז יפני מותסס ואכלנו מוצ׳י.

*  רח׳ Shin Nakamise עם מסעדות וחנויות רק מקורה.
*אכלנו בסושי עמידה חמוד מאוד

*אכלנו מלון פאן, לחמניה יפנית ממולאת בגלידת מאצ׳ה, שווה לעלות למעלה ולשבת בטאטאמי. קוראים למקום Kagetsudo kaminarimon. טעים מאוד.

*הלכנו לרחוב Kappabashi שהוא הרחוב המושלם לאוהבי המטבח והאירוח. תוכלו למצוא כאן הרבה מאוד כלים יפים, צלחות, סכו״ם, כוסות, כלי בית, כלים למטבח, סכיני מטבח, חומרי גלם, עתיקות וגם דגמים של מאכלים בגודל מקורי. במסעדות ביפן תוכלו למצוא את דגמי המנות וברח׳ קפאבאשי ממש מוכרים את הדגמים וגם מחזיקי מפתחות ומגנטים אם כי הם לא כל כך זולים.

הערה:
אם אתם בסביבת הדונקי באסאקוסה ובמקרה עשיתם המון קניות ואתם לא יודעים איך להסתובב, תחפשו לוקרים. לעיתים במחיר מגוחך של 200 ין תוכלו לאחסן את החפצים שלכם ולנעול עם מפתח. אותנו זה פשוט הציל.

Ginza

כל פעם שאמרתי Goya, התכוונתי לגינזה. גויה היא שכונה מאוד עשירה במדריד וגינזה פשוט הזכירה לי אותה וגם את השדרה החמישית בניו יורק. את גינזה תיכנן אדריכל אירי, כאשר הסגנון מאוד מערבי עם הרבה חנויות ראווה של בתי אופנה, שכונה מאוד יוקרתית ברובע צ׳או , יש בגינזה את הסניף הגדול ביותר של יוניקלו ובו 12 קומות וגם את שאנל, דיור, גוצ׳י, לואי ויטון ועוד.

דברים שעשינו בגינזה:

*שופינג בכל הרחוב הראשי, לפחות כמה שעות עד חצי יום
*ארוחת בוקר בA happy pancake שימו לב שיחסית עמוס לקחנו ברקוד עם המתנה ועלינו למעלה, לקח 45 דקות לקבל פנקייק(זמן מינימלי הוא בין 20-25 דק׳) אבל לגמרי שווה לפתוח בוקר באיזי לפעמים. טעים מאוד.
אכלנו גם פעם נוספת בקיוטו. ממליצה על הפנקייק הקלאסי, על הספיישל תות שוקולד לבן ועל השוקולד.
*אכלנו גיוזות מטורפות ומשתלמות במסעדה סינית(ידעתם שגיוזות במקור מגיעות מהמטבח הסיני נכון?) קוראים למקום Gyouza Tenryo, חובה לאכול עם הרוטב שלהם של הגיוזה, אם אתם לא רואים תבקשו.

Tsukiji

אולי החלום הכי גדול שלי היה להגיע למכירה של דגי טונה לפנות בוקר. כמה סרטונים ראיתי וכמה קראתי על זה. אי שם בשנת 2019 החליטו להעביר את השוק הסיטונאי אל מחוץ לעיר, השוק החיצוני נותר ללא שינוי. כל היופי היה שהדגים של השוק בדוכנים בחוץ, היו אותם הדגים מהשוק הסיטונאי אך יחד עם זאת אנחנו עדיין ביפן והדגים עדיין מעולים. אם כי איכשהו השעות של השוק נותרו מוקדמות מאוד, כך שכדאי להגיע באזור 8:00-9:30, אנחנו הגענו לקראת 10:00 והיה יחסית עמוס. עדיף כמובן להתפצל בתורים. זה כן מאוד מתוייר אבל כן מאוד איכותי עדיין כי זו יפן והיא אדירה. תמצאו כאן בעיקר אוכל ומזכרות.

דברים שניסינו בצ׳וקיג׳י:

*גלידה Cremia בתוך המבנה, עולה 500 ין. מזכירה גלידה של מקדונלדס רק הרבה יותר שווה.

*רול של טונה עם בצל, מגיע עם סויה ווואסבי. עלה באזור ה500 ין לרול ממש גדול. ממש מול המבנה, אי אפשר לפספס את התור.

*טמגו על מקל וטמגו עם צלופח על מקל. קצת מתוק אבל נחמד לנסות.

*שיפוד וואגיו A5, השיוש הכי יפה שיש. לגמרי ביס שאפשר לחלוק כי הוא קצת כבד אבל עדיין שווה לנסות. עולה 90-100 ש״ח

*אכלנו גם ניגירי של כל מיני חלקי טונה
*מוצ׳י בטעמי מאצ׳ה וסאקורה

*שתינו מאצ׳ה.
*אכלנו שיפודים עם סלמון מצופה ברוטב וגם פיש קייק עם תירס.

Akihabra-

נקרא גם רובע החשמל. תוכלו למצוא כאן בעיקר מוצרי חשמל, אלקטרוניקה וגם הרבה מאוד פרטי אספנות כמו בובות או דיסקים וכו׳. אם בחרתם לקנות מוצר חשמל כלשהו שימו לב למתח החשמלי, ודאו שאין הבדל מהארץ.

מה עשינו באקיהברה?

*הלכנו לחנות אלקטרוניקה Yodobashi Akiba בעלת 7 קומות עם מגוון מוצרים מצעצועים ומשחקים למוצרי חשמל ולרובוט אחד ייחודי בקומה 6 שעולה 13500 ש״ח ואפשר לשחק איתו.
הלכנו לMandrake, שימו לב שיש שני סניפים אחד קטן יותר שקרוב ליודובשי והשני גדול יותר. הקטן עמוס פחות. יש כאן מוצרי אספנות, בובות, דיסקים, קלטות, תחפושות ועוד.
*אכלנו ראמנים בUshio, ראמן אחד בטעם ברווז שבשבילו באנו וראמן נוסף בטעם עוף עם ביצה רכה, בצל מטוגן ואספרגוס עטוף בשר. כפי שניתן להבין עפנו דווקא על הראמן עוף שהיה נפלא ומפתיע מאוד בטעם.

Shimokitazawa-

שכונה היפסטרית ומרוחקת ששמעתי עליה בזכות גל ממליה ״פתיתים״, כשהיה לנו קצת זמן קפצנו לכאן בשעות הצהריים. אם כי מומלץ לבוא בשעות הערב/ אחה״צ. השכונה מורכבת מחנויות וינטג׳ וברים קטנים. נחמד מאוד להסתובב כאן. שתי חנויות שהיו מגניבות הן Village /Vanguard וגם הסופר Ozeki.

Odaiba-

הוא אי מלאכותי שנבנה במקור בתור 6 איים שתפקידם להגן על טוקיו,כאשר יש תקיפה מהים. יצרו את האי מפסולת דחוסה והושקעו בו מיליארדים לטובת ובו כמה אטרקציות מפורסמות כמו הגלגל הענק השני בעולם לאחר הלונדון איי, דגם מוקטן יותר של פסל החירות, Team lab ועוד..

אנחנו ביקרנו ביום גשום מאוד שהיה במקרה הערב האחרון שלנו אז לא רצינו לעשות הכל בלחץ. ביקרנו בTeam lab שזו סוג של תערוכה/ תצוגה שהולכים ממש בתוכה וחלקה נוצרה גם ע״י בינה מלאכותית. אני באופן אישי פחות התחברתי אליו בגלל שהוא הרגיש מאוד אינסטגרמי ולא מספיק טוב בעיני. לא מספיק וואו או אותנטי. פשוט מאוד פוטוגני בתמונות וגם קצת מתאמץ. הייתה היו כמה תצוגות שבהן הולכים יחפים והיה ריח של רגליים חזק מאוד. לי באופן אישי זה פגם בחוויה, הרגיש לי לא נקי ולא מספיק שווה כדי להתמסר לזה.

מקומות שהגענו אליהם בלי קשר לאזור שלהם כדי לאכול-

*פיצה PST או בשמה המלא Pizza Studio tamaki0- פיצרייה מאוד מפורסמת שמופיעה במדריך מישלן, כל חומרי הגלם כאן מיוצרים ביפן ולא באיטליה. הפוגה נחמדה מאוכל יפני למשהו כיפי וטעים. אנחנו חזרנו פעמיים. בדר״ אפשר להזמין מקום, אנחנו באנו ובמזל ישבנו על המטבח ובפעם השנייה זכרו אותנו והושיבו אותנו בחוץ אפילו שהיה עמוס מאוד. כפי שציינתי בתחילת הפוסט, היא לגמרי בטופ 5 שלנו. אפשר לראות ממש קרוב משם את הTokyo Tower.

*Kabi- מסעדת פיין דיינינג יפנית עם טכניקות נורדיות. היה נחמד בעיני אבל קצת חדגוני, הרגשתי שחומרי הגלם קצת חוזרים על עצמם. כן טעים אבל לא לכל אחד.

פוג׳י

אולי אחד הסמלים הכי בולטים של יפן הוא ההר פוג׳י-סאן שהוא גם הנקודה הכי גבוהה במדינה. אפשר לראות את פוג׳י מטוקיו, בבוקר האחרון של הטיול ראינו את פוג׳י בראות מושלמת. החלק הטריקי הוא כמה אפשר לראות מההר הקסום הזה. הדבר הראשון שהייתי עושה הוא לבדוק מהי הראות לשבוע שבו אתם בוחרים להגיע, משתנה כל הזמן אבל אין דבר יותר מבאס מלהזמין, להגיע ולא לראות כלום.

פוג׳י הוא הר געש פעיל וההתפרצות האחרונה שלו אירעה ב1707. במרבית השנה ההר מכוסה בשלג ועונת הטיפוס היא מיולי עד סוף אוגוסט

מה עשינו בפוג׳י?

הגענו לפוג׳י מטוקיו באוטובוס בוקר מתחנת שינג׳וקו, ניתן להזמין מהאינטרנט. התחנה נמצאת מול תחנת הרכבת בקומה 3. יש לציין שהאוטובוס מגיע לפני הזמן ויוצא בול בזמן חשוב להגיע לפחות רבע שעה לפני כי העליה כבר מתבצעת 10 דק׳ לפני. הנסיעה אורכת כשעתיים כאשר יורדים בתחנה והולכים ברגל כרבע שעה לכיוון הפגודה.

*Chureito Pagoda- פגודה מהממת בכלל בתקופת הסאקורה יש פשוט נוף מדהים לכיוון ההר. בירידה יש כמה דוכנים שאפשר לקנות בהם אוכל, אנחנו לקחנו דנגו, גלידה עם ממתקי אורז ואבקת אורז וגם פירות ים צלויים. יש לציין שהמקום למטה הפינתי הוא היחיד שראיתי בו צ׳יפס ארוך יפני.

בהמשך לקחנו רכבת לכיוון אגם Kawaguchiko וקו אוטובוס שעשה מסלול מעגלי והגענו לOishi park שגם שם יש נוף מהמם להר. אפשר לקנות שם פירות עונתיים אם כי לא הכי זול.

*אונסן Yurari- בגדול כל מה שאני יכולה לספר זה בעיקר על החנות מזכרות של האונסן הזה כי אני לא הוכנסתי בגלל הקעקועים שלי. נשמעת חוויה מיוחדת. אז אם אין לכם קעקועים, לכו על זה!

הערות:

לא תאמינו כמה היה קשה לכתוב את חלק א׳ בין לבין לארוחות, לסדנאות ולפופ אפ אבל גם בלי קשר זה פשוט חוויה שקשה להוציא אותה החוצה בפעם אחת ולנקז אותה לפוסט. שבועיים מלאים רוויים במלא חוויות מיוחדות. לכן החלטתי שעדיף לחלק את הפוסט הזה לשני חלקים. בחלק השני ארחיב יותר על קיוטו, אוסקה, נארה ופוג׳י וכמובן על מה אני ממליצה לקנות. אם יש לכם בקשות/ רעיונות תכתבו כאן למטה.

שיהיה טיול מהנה, עדן

הפוסט המלצות לטיול ביפן, ארץ השמש העולה חלק 1 הופיע לראשונה ב-Eden eat.

לאט לאט העונה הסתמית שאנחנו נמצאים בה הפכה לסוג של חורף למשך יומיים וחצי שיש בהם גשם, רעמים ואפילו גם ברקים וזה נורא נחמד, אפילו התאורה בדירה הסתדרה. אני טיפוס של קיץ אבל פתאום הוונסדיי אדמס שבתוכי יוצאת ואני עפה על זה שקודר ואפרורי. המצב הזה של להיות באמצע, לא חורף ולא קיץ, דיי הוציא אותי מהכלים.

החלטתי פשוט להכין מרק אבל אחד ממש טוב עם טעם עמוק ומפה לשם מצאתי את עצמי מקפלת לא פחות מ200 כיסונים וזה רק מ300 גרם מלית בשר. היתרון אולי הכי גדול הוא שאפשר להקפיא את המרק וגם את הכיסונים ופשוט לחלק למנות.

איכשהו הפעם הראשונה והאחרונה שהכנתי את המרק הייתה לסבתא שלי, שולה והיא כללה בתוכה דובדבנים מיובשים, הפעם הלכתי על גרסא שונה ולא יכולתי שלא לחשוב עליה במשך הזמן שהכנתי את המרק.

מה זה מרק דושפרה?

מרק מהמטבח הבוכרי שמכיל כיסוני בשר והציר שלו מבוסס על בשר וירקות, ישנן גרסאות עם דובדבנים מיובשים ועם גרגירי חומוס, בחלק מהן גם הופיע שזיף קטן חמוץ. ככל הנראה המאכל הושפע מהמטבח הסיני מדרך המשי. למרק שמות נוספים כמו: צ׳וצ׳ברה, ברק והכיסונים הם קרובי משפחה של הפילמני, טורטליני, קרפלך. הבצק מבוסס על קמח לבן, מים, ביצה ומלח.

מה הן 2 הורסיות למתכון?

אחת התגליות הכי שוות שיצאו לי הן לנסות את אותם הכיסונים ללא המרק אלא מטוגנות ופריכות, מזכירות מעט בצק של וונטון מטוגן ועליהן כוסברה קצוצה גס וגם שום קצוץ ונוכח. מאוד מאוד טעים וממכר. אם במקרה אין לכם סבלנות או שלא כל הכיסונים לטעמכם, תוכלו לטגן את חלקם ולנסות.

הורסיה הקלאסית היא עם מרק בשר עשיר ובדומה לטורטליני אל ברודו שבאיטליה, הכיסונים מתבשלים בתוך המרק רק שכאן מוסיפים כוסברה קצוצה.

הערות:

חומרי גלם:
*אני מודה שלא היו לי עצמות, כי כל ההכנה הייתה ספונטנית אבל כמובן תוכלו להוסיף עצמות בקר ולהשחים אותן בתנור/ מח עצם שיתן טעם עשיר למנה/ כרעיים של עוף/ גרונות עוף או הודו וכו׳. אני פחות אוהבת ציר שמבוסס על טלה, הוא כבד לי מדי אז שילבתי בין עוף לבקר.
*אני לא ממליצה להשתמש בציר בנתחים שומניים יתר על המידה כמו נניח שפונדרה. אני השתמשתי בכתף, אפשר גם באונטריב, אפשר גם לשלב זנב שור עם עוד בשר.

אופן ההכנה:
* חשוב מאוד להשחים כמו שצריך את הבשר ואת הירקות, אם אתם מכינים בסיר תנסו שתהיה שכבה אחת כל פעם או במקביל לפצל לעוד מחבת. זה יעזור מאוד לקבלת צבע עמוק וכמובן לתגובת מייארד.
*אני מוסיפה מעט סויה לקבלת אוממי, זה לא מופיע במתכון המקורי אבל אני אוהבת.
*אם אתם לא אוהבים כוסברה, שימו פטרוזיליה.
*שימו לב, זה מתכון גדול כי מרגיש לי שצריך להשקיע פעם אחת במשהו כזה. אתם יכולים להפחית כמויות וגם להגדיל מעט את הכיסונים כדי לקצר תהליכים. אם נשארה לכם מלית תוכלו להכניס אותה מפוררת פשוט למרק או לנצל חצי מהכמות לגרסא המטוגנת.

אחסון:
*תוכלו לשמור את המרק במקרר עד 3 ימים מאחר והוא כולל בתוכו עגבניות והן משנות את טעמן. אפשר להקפיא את הציר של המרק ולהפשיר כשתרצו לאכול שוב.
*את הכיסונים ניתן לשמור במקפיא ולשלוף ישר לסיר. אם אתם מכינים ישר, בשלו בסיר של המרק. שימו לב שהבצק לא נדבק לכם כי הוא מעט רטוב. אני אוהבת להשתמש בסמולינה, ממש כמו שעובדים עם פסטה.
*את הבשר המפורק תוכלו לשמור בקופסא ולתבל ולהכניס לבאן או למלית פסטה/ להקפיץ.

איך מקפלים דושפרה?

Print

מרק דושפרה בוכרי

איך מכינים מרק דושפרה בוכרי עם כיסוני בשר לימי חורף קרים

Course Appetizer, Main Course, Soup, ארוחת ערב, ארוחת צהריים, מנה ראשונה, מרק

Cuisine בוכרי

Keyword בצל, גזר, זרעי כוסברה, זרעי כמון, טלה, כוסברה, כיסונים, כנפי עוף, מרק, מרק בשר בוכרי, עגבניות, פלפל שחור, שום, שומן טלה

Prep Time 1 hour hour

Cook Time 3 hours hours

אפשר לתת למרק לילה במקרר כדי לקבל טעמים יותר עמוקים 3 hours hours

Total Time 3 hours hours 30 minutes minutes

Servings 8 סועדים

Equipment

• 1 משקל
• 1 קערה
• 1 כף
• 1 ניילון נצמד
• 1 קערה
• 1 סיר
• 1 סכין
• 1 קרש
• 1 מצקת
• 1 כף
• 1 מזלג
• 1 מסננת

Ingredients

לבצק:

• 2 יח׳ ביצים L (במשקל 60 גרם כל אחת)
• 150-160 גרם מים פושרים
• 0.5-1 כפית מלח דק
• 540 גרם קמח לבן

למלית הבשר: לי יצאו 195 כיסוני בשר מ300 גרם בשר טחון

• 300 גרם בשר בקר טרי טחון עם שומן טלה 10-20%)
• 1 יח׳ בצל לבן בינוני קצוץ לקוביות קטנות מאוד
• לפי הטעם פלפל שחור גרוס
• 1 כפית זרעי כמון שלמים
• 1 כפית זרעי כוסברה טחונים/ כתושים במכתש ועלי
• 3/4-1 כפית מלח דק

למרק: הכמות עבור 3 ליטר מרק

• 1-2 כפות שמן (אם הבשר שומני אין צורך)
• 2.200 קילו בשר בקר כתף (אפשר לשלב גם עצמות/ מח עצם/ אונטריב וכו׳ ראו בהערות) המליחו במעט מלח דק ופלפל שחור גרוס
• 700 גרם כנפי עוף
• 2 יח׳ בצל לבן גדול חתוך לקוביות בינוניות
• 4 יח׳ גזר חתוך למקטעים
• 4 יח׳ עגבניות מגי חתוכות לרבעים
• 8-10 יח׳ שיני שום בינוניות(אל תיבהלו זה מוסיף מאוד, תנו לשיניים דפיקה עם הסכין)
• 2 כפות סויה יפנית איכותית(לא חובה אבל מוסיף אוממי)
• 8 ליטר מים/ ציר ירקות/ ציר עוף/ ציר בקר (אני שילבתי בין ציר ירקות למים)

לגרסה המטוגנת:

• 20 יח׳ כיסוני בשר
• חופן עלי כוסברה קצוצים דק
• 2-3 יח׳ שיני שום קצוצות הרבה עם הסכין(עדיף מאשר בכותש ככה תרגישו את הטעם השומי)

להגשה במרק: עלי כוסברה טריים קצוצים

Instructions

מתחילים מהמרק:

• בסיר רחב שחיממתם מראש, צורבים את הבשר עד שהוא מקבל צבע. לאחר מכן אפשר להוציא את הבשר או לצרוב במקביל את הירקות במעט שמן עד להזהבה. מוסיפים ציר/ מים עד לכיסוי ומבשלים במשך 3 שעות. שימו לב לכפות את השומן שעולה. ולטעום מדי פעם. עוצרים כשהגעתם לטעם הרצוי. מסננים את המרק, אפשר לשמור את הבשר ולהשתמש בו (ראו הערות).
  

עוברים לבצק:

• מערבבים בקערה מים, ביצים ומלח בעזרת מזלג ומוסיפים אליהם את הקמח ומתחילים ללוש. אם הבצק מעט יבש, הוסיפו קצת מים. לושו במשך 5-8 דק׳ או עד שהבצק יחסית חלק. נותנים לבצק לנוח למשך חצי שעה לפחות.

מלית:

• מערבבים את המרכיבים יחד ולשים עם היד במשך דקה. אפשר לטעום או לחלופין לקחת חתיכה קטנה ולצרוב במחבת ואז לטעום.

רידוד הבצק:

• מרדדים את הבצק במערוך או דרך מכונת פסטה עד לעובי 6. מקפידים לקמח בכל שלב, שימו לב שהבצק יחסית נדבק. כשהגעתם לעובי 6 (יחסית דק ושקוף) חתכו את הבצק לקוביות 5.5 ס״מ * 5.5 ס״מ מלאו במעט מלית
  
• מרחו מים בזהירות, סגרו למלבן ואז קפלו את הקצה וסגרו את הצורה . אמור להיראות כמו כיסון עם אוזניים רחבות. ראו וידאו בעמ׳ המתכון. סדרו על מגש עם סמולינה, היזהרו שהכיסונים לא ידבקו אחד לשני. ניתן בשלב זה גם להקפיא את הכיסונים בקופסא אטומה עם נייר אפייה וסמולינה.
  

הרכבת המנה:

• מחממים את כמות הציר הדרושה עם כמות של לפחות 20 יח׳ כיסונים לאדם, מבשלים מס׳ דקות (שימו לב שהטעמים יכולים להצטמצם ולהיות מלוחים, אם זה קורה הוסיפו מעט מים).
  
• פזרו עלי כוסברה קצוצים והגישו.
  

גרסא מטוגנת:

• חממו שמן ל170-180 מעלות וטגנו את הכיסונים עד להזהבה במשך מס׳ דק׳. הוציאו לקערה עם כוסברה קצוצה ושום ופזרו מעט מלח דק והגישו. בתיאבון.
  

הפוסט מרק דושפרה בוכרי וגם גרסא מטוגנת שתנשנשו כמו פופקורן הופיע לראשונה ב-Eden eat.

זה פשוט מחוז ששוווה לבקר בו, לא פחות מטוסקנה ואם אתם אוהבי יין מושבעים זה המקום בשבילכם אבל אם אתם מחפשים פיצות ופסטות ושופינג אולי פשוט תגיעו לטורינו וזהו. בעיני שילוב של העיירות ושל העיר זה פשוט איזון מושלם וככה לא נמאס משום דבר. באותה פעימה נרגעתי ונהנתי מהנוף לצד יין בברברסקו וגם עשיתי שופינג בטורינו.

חובה חובה חובה! אני יודעת שלא שבעתי ובא לי עוד ואני אתן גם את הדוגמא הכי פשוטה. הענבים היו אחרים, היו כאן ענבים שהם הכי טעימים שאכלתי בחיים שלי. וואו. נשארתי בלי מילים.

קצת על המחוז

מחוז פיימונטה ממוקם בצפון איטליה בצד המערבי שקרוב לצרפת, לשוויץ ולאלפים. בירת המחוז היא טורינו שהיא העיר השלישית בגודלה באיטליה. בעבר הרחוק מאוד, בירתה של איטליה הייתה טורינו. המחוז ידוע בשל אגוזי הלוז הטובים ביותר, מקלות הגריסיני, פניני, אנילוטי, פטריות הכמהין הלבנות, פטריות פורצ'יני, תנועת הסלואו פוד, יינות ברולו וברברסקו, פסטת חלמונים ועוד…

פרטים טכניים לנסיעה

השכרת רכב- חובה להשכיר רכב ע"מ להגיע לעיירות מחוץ לטורינו. ההתניידות היא דיי נוחה אך יש כמה דברים חשובים. כמובן שצריך לעשות ביטוח, להיצמד למהירויות שמשתנות לעיתים תכופות ולשים לב שלעיתים יש כבישים מאוד צרים ומפותלים. כמו ביוון למשל, גם כאן אם תסעו לאט או אפילו סביר, ייתכן שיעקפו אתכם גם כשכביכול לא אמורים נניח בפס עבה או כפול. אל תיבהלו מזה. הרכב פשוט הציל אותנו, אנחנו שכרנו מחברת SIXT רכב אוטומטי. כאשר תגיעו לחניות שימו לב היכן מותר להחנות והיכן לא. השלטים יחסית מובנים הרבה יותר מת"א, לעיתים תצטרכו להשאיר חשבונית ממדחן עד השעה המיועדת על הדשבורד.

סים מקומי- לא משנה כמה יהיו כרטיסים חדישים שלא דורשים החלפת כרטיס, תמיד אעדיף אחד מקומי כדי שיהיו לי שיחות למסעדות, למוניות או למקומות. אני עשיתי סים בטורינו בVodafone בעלות של 25 יורו לחבילה של 50 ג'יגה ושיחות של 20 דק' למספרים מקומיים. זה מאוד עזר לי.

הזמנת מקומות למסעדות– אין מה לעשות יש מסעדות שחובה להזמין אליהן מקום. לעיתים גם הפשוטות ביותר. ניסיתי שזה לא ינהל או יתחום את היום שלי. לעיתים אפשר גם להגיע בשעות מוקדמות.

שעות פעילות- חשוב לדעת שבאיטליה יש סיאסטה, הפסקת צהריים ארוכה שבה מקומות סגורים. לעיתים יש עיירות שיש להן יום חופש במהלך השבוע. שווה לבדוק מראש עסקים בעיר ולפי זה להסיק את זה. לצורך העניין, לא תוכלו להשיג ארוחת צהריים אחרי השעה 14:30. לנו יצא פעמיים שפספסנו ארוחת צהריים. מדי יום יש הפסקות צהריים בין השעות 12:30-15:30/16:00 וארוחות צהריים מוגשות מ12:00-14:30/15:00 לאחר מכן לא ניתן לאכול עד 19:00.

מכשול שעלול לייאש אתכם– מי שכבר מכיר את איטליה קצת יודע שיש כאן קטע עם מחוזות ואוכל שהם מתגאים בו. לצורך העניין לא תמצאו כאן קרבונרה או ארנצ'יני.
יש כאן מנות מאוד ברורות של המחוז והן:

*ויטלו טונטו- פרוסות עגל דקיקות מבושלות עם רוטב טונה. מנה אלוהית שבה כל מרכיב משלים בצורה מושלמת את השני.
*טיירין- אטריות חלמונים חתוכות בסכין ברוטב ראגו/ חמאה ופטריות כמהין לבנות
*אנילוטי- ממולא בשר מוגש על מפית בד ללא רוטב/ ברוטב חמאה ומרווה/ ברוטב בשר עמוק
*ריזוטו מאורז קרנרולי
*קרנה קרודה- סוג של טרטר בקר עדין עדין ורך(בעיני עדין מדי אבל טעים, מזכיר קצת טרטר דג מרוב העדינות)
*באניה קאודה- רוטב חם מהמאה ה16 שמכיל אנשובי ושום
*בשר ברוטב יין מברולו- טעים מאוד אבל לא משהו שלא טעמתם
*שוקולד שנקרא Gianduiotto
*עוגיות שונות שמכילות אגוזי לוז(אלו עם החלבון הן האהובות עלי)
*Bonet סוג של פלאן עם אמרטי ורום.
*Bicerin- סוג של שוקו חם משולב עם קפה ושמנת(אני פחות התחברתי).
*ערמונים מסוכרים- ערמונים שמתבשלים בסירופ סוכר ועטופים בגלייז מתוק ושקוף. (בהתחלה ניסיתי לקנות בסופר וזה היה גרגירי ולאחר מכן אכלתי בבית קפה בברה ופשוט לא התחברתי)

אותן מנות חוזרות על עצמן במסעדות מתוך גאווה. סביר להניח שבעיירות קטנות כמו ברולו, ברברסקו, לה מורה וכו' לא תמצאו מסעדות אחרות, נניח מסעדת סושי לא תמצאו.

מה עושים במחוז פיימונטה ולאן נוסעים?

טורינו– אין כמו ערים גדולות, אני מתה עליהן וטורינו היא עיר מאוד יפה. מצד אחד היא לא מרגישה גדולה מדי וזרה בלי אופי ומצד שני עדיין יש לה מה להציע. יש כאן הרבה מוזיאונים ותרבות, מגוון מסעדות שירענן אתכם קצת מהאוכל הפיאמונטזי, פארק עוצר נשימה שחזרנו אליו 3 פעמים, שופינג וכמו בכל איטליה פשוט מקומות יפים ברחוב עם מלא היסטוריה וערך מוסף. יש כאן גם שוק וינטג' בימי שבת ולאורך השבוע מלבד יום ראשון, שוק פתוח דיי גדול עם אוכל, בגדים וכלים לבית. אחלה של עיר.

מקומות ללכת אליהם בטורינו ובקרבתה:

*מוזיאון לאומנות עכשיווית Castello di rivoli- ממוקם כחצי שעה מחוץ לעיר כך שאם אתם לא חובבי אומנות גדולים, אתם ממש לא חייבים להגיע לכאן. המוזיאון ממוקם במצודה ששימשה כאחד המעונות המלכותיים של בית סבואה. במוזיאון תפגשו במיצגים משונים, תלוי מאוד בתערוכה שתהיה, אני פחות התחברתי באופן אישי אבל המבנה מאוד מרהיב והנוף לעיר הוא מאוד יפה. עלות כניסה: 10 יורו.

*פארק ולנטינו Paco del Valentino- אחד הפארקים הכי יפים שהייתי בהם בחיים שלי, יש כאן נוף עוצר נשימה וכיף מאוד לטייל כאן. בדרך תזכו לנוף מאוד יפה לנהר וגם תפגשו בסנאים. ממליצה ללכת עד לBorgo medievale שהוא כבר משוחזר מימי הביניים.

*Porta Palatina- שרידים של שער העיר מהאימפריה הרומית אל העיר העתיקה.

*Mercato Centrale Torino- השוק של טורינו. נחשב לשוק הפתוח הגדול ביותר באירופה. כאשר ברחבה תוכלו למצוא ירקות, פירות, כלי בית, בגדים ועוד.

בנוסף קיימים שווקים מקורים צמודים כאשר באחד נמכרים בשר וגבינות והשני הוא סוג של שרונה מרקט. אציין כי האוכל סביר אבל לגמרי לא חובה לאכול כאן. יצא לי לאכול במאפייה מריטוצו, פוקאצ'ה מתוקה ולחמניית בריוש שוקולד שהייתה הכי מוצלחת מכולן. כמו כן, אכלנו גם פיצה ואוכל פרואני – מנה אחת עם דג נא וAji amarillo מאוד מוצלחת ומנה נוספת עם אורז ובשר לבן שהייתה סבירה ומאוד שומנית.

*גלריה לאומנות מודרנית GAM- גלריה שמאוד חיבבתי, יש כאן יצירות מהמאה ה19 ומהמאה ה20 ובאופן כללי מאוד כיף לעבור ליד כל תמונה. ממליצה בחום. עלות כניסה: 10 יורו.

*Gran Balon- השוק של יום שבת, שוק וינטג' נחמד ובו הרבה רהיטים, פסלים, צלחות, כלים וכו'. נחמד להסתובב כאן אבל אחרי שמבקרים בשוק של פריז אין מה להשוות. עדיין שווה לקפוץ.

*הארמון של טורינו- הארמון של בית סבויה אשר נבנה במאה ה16. ניתן להיכנס לתוכו בעלות כספית.

*כיכר מאדאמה- כיכר המכילה ארמון נוסף מבית סבויה.

*שופינג בVia Roma- אני באופן כללי מאוד אוהבת לטייל וללכת לאיבוד אבל במקרה הזה אי אפשר לפספס שמדובר ברחוב ראשי עם מגוון הרשתות המוכרות וגם כאלו שלא. תמיד תמצאו כאן הכל יותר בזול והרבה יותר בסטייל מבארץ.

*פסטיבל השוקולד- כשביקרנו כאן זכינו בפסטיבל שוקולדים שמתקיים בחודש אוקטובר-נובמבר והיה כאן מגוון רחב של שוקולדים איכותיים עם אגוזי לוז, פסלי שוקולד, קפה, שוקו חם, קנולי, עוגיות מדרום איטליה, קרמינו- סוג של פאדג' של האזור ועוד. באופן כללי השוקולד מאוד איכותי ואני ממליצה בחום לקנות.

איטאלי- בטורינו תמצאו את הסניף הראשון שנפתח. איטאלי היא חנות/ סופר גדול המכיל ירקות, פירות, גבינות, בשר, דגים ופירות ים, פסטות טריות, בית קפה, ספרייה ולעיתים גם גלידות וקינוחים(תלוי מאוד בסניף). בין היתר תמצאו כאן גם מגוון של פסטות יבשות, שמני זית, מחיות, תמציות, רטבים, אורז לריזוטו, כלים למטבח, בלסמי ומה לא? יגידו שזה תיירותי, בסדר יש מצב.. אבל עדיין יש כאן דברים מאוד טובים וזה לגמרי סוגר פינה למתנות לחברים/משפחה.

ברברסקו- היא עיירה קטנה שמתמחה בייצור יין. יש כאן נוף מרהיב ופסטורלי לכל שורות הגפנים ולבתים הצבעוניים. חשוב לציין כי אין כאן הרבה מסעדות ולעיתים הן גם נסגרות מוקדם מאיך שנכתב באינטרנט. תוכלו לבקר כאן אצל יצרני יין. אנחנו ישנו בCasa Boffa מקום של יצרן יין עם נוף מרהיב, טעימות יין שתוכלו להוסיף אליהן סלמי, גבינות וגריסיני. תמורה נהדרת לכסף שלכם. יש כאן ארוחת בוקר רגילה. בימי ראשון יש שוק מקומי קטנטן שכולל מוצרי גבינה ,גריסיני, נקניקים, מוצרים מאגוזי לוז- מחיות, אגוזים מקורמלים, עוגיות, דבש ועוד.

חשוב לציין שאין הרבה מה לעשות בברברסקו אבל נעים מאוד לישון כאן ויש נוף נפלא. כמו כן, אני פחות ממליצה על לנהוג כאן בחושך למי שלא אוהב לנהוג.

אלבה- היא עיירה גדולה יותר שידועה בפסטיבל הכמהין הלבנות השנתי שמתקיים בה בעונת הסתיו. אנחנו זכינו להגיע לשם. באופן כללי עיירה שמאוד כיף להסתובב בה, יש כאן רחוב מרכזי עם קניות, מסעדות ובאופן כללי אם אתם אוהבים יותר מקומות גדולים, שווה לישון כאן. יש כאן שוק יום שבת שחובה להגיע אליו, לצערי לא הספקנו הפעם.

פסטיבל הכמהין הלבנות באלבה- פסטיבל שנתי שמתקים בין אוקטובר לנובמבר בעונת הסתיו ובשיא עונת הכמהין הלבנות. ניתן לקנות כרטיס מראש שכולל כניסה, ניתן להוסיף תוספת לטעימות יין ולקבל מתלה וכוס עם תלושים ליין אדום ולבן. בפסטיבל עצמו תמצאו הרבה פטריות עם תג מחיר ובעיקר ריח מטורף שהן מפיצות. תוכלו להריח, לשאול שאלות וכמובן לקנות. בפסטיבל תמצאו גם דוכנים עם פטריות פורצ'יני, עוגיות, מאפים מקומיים, שוקולדים, אגוזי לוז, יינות ועוד. אציין כי גם ברחוב הראשי באלבה תוכלו למצוא פטריות כמהין אבל נחמד לקפוץ לשם פעם אחת בחיים.

ברה- היא עיירה גדולה יותר שנורא התרגשתי להגיע אליה. ידועה בשל האוניברסיטה למדעי הגסטרונומיה שניתן לבקר בה וגם כי ממנה צמחה תנועת הסלואו פוד שהיא בעצם ההפך מאוכל מהיר. הלוגו שלה הוא חילזון, תוכלו לראות את זה המון בעיר ולעיתים גם בתפריטים של מסעדות. התנועה נוסדה ע"י קרלו פטריני בשנת 1986 במחאה כנגד האוכל המהיר (הייתה גם הפגנה מפורסמת ברומא מול הסניף הראשון של מקדונלדס עם לזניות). התנועה מקדמת מספר דברים: הגברת המודעות לסיכון בצריכת אוכל מהיר, שימוש בקוטלי מזיקים, הנדסה גנטית, החסרונות בחקלאות התעשייתית, ארגון פסטיבלים שסובבים סביב מטבח מקומי, שימור וקידום מוצרי מזון קדומים ועוד..

דברים שאפשר לעשות בברה-

*לבקר באוניברסיטה

*לתאם מראש סיור בחנות הגבינות Giolito- סיור חובה בעיני בחנות בת 4 דורות שהחלה ע"י אישה. החנות איננה מייצרת גבינות אלא מיישנת אותן. יש כאן מגוון רחב מיצרנים קטנים או גדולים וגם גבינות שכמעט ולא מייצרים. הסיור אורך כשעה וחצי בערך ובמהלכו מקבלים המון הסברים ולבסוף טועמים לא פחות מ13 גבינות. אם יש גבינה שמעניינת אתכם, תבקשו מראש לטעום. ממליצה בחום על הגבינה עם עלי הערמונים וכמובן על כל הגבינות המבוגרות והבשלות שהן בדיוק הטעם האישי שלי, לא לכל אחד. עלות למשתתף היא 30 יורו. אני הזמנתי דרך המייל או האתר.

*ביקור בספרייה של הסלואו פוד- לחנונים שביננו או אלו שרוצים להעמיק קצת, יש כאן ספרייה מהממת. רכשתי מספר ספרים רובם באיטלקית אבל יש גם באנגלית קצת.

*השוק ביום רביעי- שוק שמתקיים בפיאצה Giolito ביום רביעי בבוקר ובו תוכלו למצוא ירקות ופירות, דבש, אגוזים ועוד. יש כאן יופי של חומרי גלם. ממליצה.

*ביקור בLOCAL- חנות שמכילה חומרי גלם מקומיים, נקניקים, גבינות ועוד כאשר הרעיון הוא שרשרת אספקה קצרה. כמה שפחות גורמים מקשרים. היא גם החנות של האוניברסיטה למדעי הגסטרונומיה.

*Signora delle spezie- חנות תבלינים בעיר ברה. הכל פשוט מאוד נקי ומסודר, יש כאן המון סוגי אגוזים, חליטות תה ותבלינים. נחמד אם אתם צריכים משהו. אני אהבתי מאוד את החליטת פירות יער וגם את האיכות של הצנוברים(שנראים שונה ממה שיש לנו בארץ) וגם אגוזי הלוז ברמה מטורפת.

עיירות קטנות שנחמד לקפוץ אליהן לקצת-

Monforte d'Alba- יש כאן שוק קטנטן בימי שני. לגמרי לא חובה להגיע במיוחד אבל נחמד להסתובב בעיירה והדרך מאוד יפה. כמעט בכל עיר תמצאו איזו כנסיה יפה.

Serralunga d'Alba- עוד מקום שהגענו אליו עם האוטו והיה נחמד לטייל בו בסמטאות ולהנות מהנוף היפה והמרגיע.

La Morra- עיירה קטנה לא רחוקה מברולו עם סמטאות של העיר העתיקה שהן מאוד יפות וכיף להסתובב בהן.

Saluzzo- עיירה עם מבנים מימי הביניים. כמו בכל העיירות גם כאן יש סמטאות מאוד יפות ששווה לבקר בהן.

איפה אוכלים?

מסעדות:

*Momenti Gourmet- מסעדה פיאמונטזית באלבה שמתחלקת לתפריט מלוח, כמהין ומתוק. מורכבת משף ושף קונדיטור המנהלים אותה, השתדלנו להזמין כל פעם קצת כדי להשאיר מקום. ניסינו כאן אנילוטי בשר ברוטב בשר ומנה מתפריט הכמהין של פסטת טיירין עם כמהין לבנות וחמאה. האנילוטי היה פשוט מעולה, הטוב ביותר שאכלנו בטיול ולעומת זאת הטיירין היה לי עדין מדי.

*Osteria dell'Arco- עצירה שהיא חובה בעיני, המסעדה עם האוכל הכי טעים שאכלתי בטיול. אכלנו כאן טיירין בשר ברוטב בשר וזו הייתה מנה נפלאה, עשירה והמרקם של הפסטה היה כל כך טוב. אכלנו גם רביולי עשבים במילוי גבינת פונטינה, עוד מנה מעולה ועשירה עם הרבה כוח. מנה נוספת שהייתה פשוט וואו בקול רם הייתה ביצה בקוקוט עם כמהין לבנות. בגדול 3 מרכיבים: ביצה, קרם גבינה שמנתי וכמהין לבנות וזה היה מטורף. לגמרי מנה חובה בעונת הכמהין. בגזרת הקינוחים אכלנו פנקוטה שהייתה עם מרקם פשוט חלק וקרמי וגם זביונה עם ביסקוטי אגוזי לוז. בקיצור תגיעו לשם.

*Osteria del Boccondivino- מסעדה שהבעלים שלה הם אותם הבעלים של Osteria dell'Arco, ממוקמת בברה ומכילה הרבה מנות שהן סלואו פוד. גם כאן הגיע אלינו תפריט נפרד לעונת הכמהין. אכלנו כאן קרנה קרודה עם כמהין לבנות בעיני מנה קצת עדינה, הבשר היה עדין כמו דג טרי, ממש נמס בפה. המנה האהובה עלי בארוחה הייתה ויטלו טונטו שבה פרוסות העגל השתלבו מושלם עם רוטב הטונה. מנה חובה בעיני.
אכלנו גם ניוקי עם גבינת Raschera לי זה היה עדין מדי. מנה שהיה כיף לאכול אותה הייתה בשר בבישול ארוך עם רוטב יין מברולו. לא משהו מתחכם אבל מאוד טעים.

*Battaglino- מסעדה מקומית בעיר ברה. אכלנו כאן ארוחת צהריים יחסית מהירה והזמנו שתי מנות: רביולי אורז וכרוב עם צלפים ואבקת אנשובי ומנה נוספת שחילקתי ל2 סוגי הגשות: אנילוטי בשר ברוטב חמאה ומרווה ואותו אנילוטי ללא רוטב על מפית בד. דרך מסורתית להגשת האנילוטי. מסעדה נחמדה אבל לא חובה, הכל קצת עדין מדי.

*Pizzium- פיצה נאפוליטנית פשוט מעולה שהייתה ממש דקה הליכה מהמלון שלנו בטורינו. לא יקר כאן יותר מדי ואפשר למצוא כל מיני פיצות עם תוספות שונות והשוס? יש כאן סלטים בתפריט שזה אחד הדברים שלא מוצאים באיטליה. אפשר להזמין מקום באתר שלהם או להירשם כשאתם שם.

יפני:

*Koi restaurant- מסעדה יפנית עם סושי ומנות דג, פירות ים, גיוזות ונודלס. האוכל פה חמוד אם בא לכם משהו לא יקר שסוגר פינה. התפריט פשוט עצום והאוכל יוצא במהירות. מהמקומות שאפשר לשבת בהם לקצת ולהמשיך. מושלם לקפוץ אם נמאס לכם מהאוכל האיטלקי.

קפה-

*Bottega delle Delizie- בית קפה ברמה מאוד גבוהה שממוקם בברה. אם אתם אוהבים קפה, אסור לוותר.

*Converso- בית קפה ותיק בעיר ברה. יש כאן אחלה קפה פשוט רגיל לא מתחכם. ויש גם קינוחים צמוד לשם. אם בא לכם פשוט קפה רגיל.

*Orso- Laboratorio Caffe- בית קפה בטורינו עם קפה ברמה נפלאה. הכל כאן מהיר מאוד והכי כיף בדרך לפארק לקחת איזה קפה ולהתחיל את היום או לחלופין כשחוזרים. צמוד לשם תמצאו את הגלידה שהייתה הכי טעימה לטעמי וגם מאפיה נחמדה.

*Bar Antica Piazza delle Erbe- בית קפה בטורינו שפתוח מ6 וחצי בבוקר. לאלו שמתעוררים מוקדם ומחפשים קפה נורמלי בבוקר. ביקרתי כאן 3 פעמים ב3 ימים. ויש כאן גם שוקולדים טובים שתוכלו לקנות ליד הקפה. קחו את הקטנים ב80 סנט. יש כמובן גם מאפים אבל הם פחות מגרים.

*Ingrossominuto- עוד בית קפה ליד המלון שישנו בו ופתוח מ7 בבוקר ויש בו קפה טעים.

מתוקים-

*Giamp pasticceria- פטיסרי חדש בעיר ברה. הכל כאן היה נחמד אבל לא איזה משהו מטורף. אם בא לכם משהו מתוק לגמרי נחמד לעצור. אכלנו קינוח שוקולד, דלעת ושקדים ספיישל לחודש אוקטובר וקינוח נוסף של פיסטוק ופירות יער שהיה המוצלח מבין השניים.

*IANO- גלידריה שממוקמת בעיר ברה, המרקם שלה מעולה והיא מתוקה במידה הנכונה. אכלתי כאן טעם נוצ'ולה וטעם לימון של סורנטו עם מרווה.

*Mara dei Boschi- גלידריה בטורינו שמצאנו במקרה כשחיפשנו בכלל בית קפה שצמוד אליו. זו הגלידה הכי טובה שאכלנו כל הטיול עד כדי כך שחזרנו שוב ביום שאחרי. נחמד לשלב הליכה בפארק ולנטינו עם הגלידה. אנחנו אכלנו פיסטוק עם הדרים ונוצ'ולה עם ג'יאנדויה ואגוזים מקורמלים. פשוט גלידה מדהימה.

יין-

*Zero- בר יין מאוד נחמד עם אווירה טובה בעיר ברה. אפשר לקנות כאן בקבוקים או להזמין כוסות או טעימות. יש כאן גם יינות טבעיים. ממוקם בעיר ברה.

*Vinoland- חנות יין בעיירה ברולו שאפשר לתאם בה מראש טעימות יין של האזור/ רק של ברולו או משולב גם עם ברברסקו. בסוף החנות יש חלון עם נוף מטורף על העיירה.

*La vita turchese- חנות יינות שממוקמת בעיירה ברולו ומציעה בתיאום מראש טעימות יין שונות לפי נושאים. ממליצה בחום להזמין מקום לשקיעה. אפשר לשבת בחוץ או בפנים. באופן כללי הבעלים סטאפנו מכיר הרבה מקומות ויקבים וגם מסביר בצורה מאוד מעניינת על איך השוני באדמה משפיע על היינות השונים באזור. מאוד מעניין ומומלץ בחום. ניתן להזמין מקום בטלפון שלהם או באתר.

*Casa Boffa- מקום של B&B שנמצא בברברסקו ומייצר יין. הבעלים סופר נחמד ומאוד אדיב, גם כאן ניתן לתאם טעימות יין או פשוט להגיע(תלוי בעומס) ולשבת ליין עם או בלי גבינות, סלמי וגריסיני. יש כאן נוף מטורף לכל מיני כרמים ולברברסקו עצמה. גם מבחינת לינה VFM מעולה.

*Luogo Divino- בר יין בטורינו שיש בו מגוון רחב מאוד כולל יינות טבעיים ומנות קלילות לארוחת ערב. אם בא לכם גיוון מהאוכל הרגיל זה יבוא לגמרי בטוב. יש כאן גם מנות מבוססות ירק שזה בכלל חלום בשביל הגוף שלכם אחרי שבוע שכזה. האוכל נחמד מאוד ולגמרי סוגר פינה.

בר:

Montefiori Torino- בר קטן שנמצא צמוד לפיצה Pizzium נורא נחמד לקחת כאן קוקטייל או כל משקה אחר שבא לכם ולשבת בפיאצה. יש אווירה טובה.

מאפיות:

*Panetteria fratelli cravero- מאפייה קטנה בברולו שמייצרת מדי יום קרקרים בטעמים שונים ומקלות גריסיני מאוד מוצלחים. מוכרים כאן גם כריכים בהרכבה, מוצרים יבשים ומעט מאוד ירקות. כמו כן, תוכלו גם לקנות כאן עוגיות מקומיות עם אגוזי לוז, המועדפות עלי הן אלו שמוכנות עם חלבון ביצה. אני לא ממליצה על הפוקאצ'ה, היא שומנית ולא מוצלחת כמו השאר.

Perino Vesco- מאפייה בטורינו שמוכרת לחמים, מאפים, עוגיות ועוד. אני אהבתי מאוד את הפוקאצ'ות שלהם, יש אחת עם רוטב עגבניות ועוד אחת עם בצלים והן היו נפלאות. יש גם פוקאצ'ות שאין עליהן כלום. באופן כללי רמה מאוד גבוהה של מאפיה.

Ficini- מאפייה בטורינו עם לחמים, עוגות מהאזור, עוגיות ועוד. אכלנו כאן לחם שטוח עם ענבים, עוגת תפוחים, עוגיות אגוזי לוז(אלו של ברולו הכי טעימות) וקנינו פנטונה שזה לחם של חג המולד שאני ממליצה מאוד לחפש אם אתם שם. הוא אוורירי, עשיר מאוד בטעם ויש בתוכו הדרים שהם חלומיים.

לסיכום,

פיימונטה הוא מחוז חובה בעיני. זה באמת אחד הטיולים הטובים ביותר שעשיתי בחיי. ממליצה בחום להגיע לכאן.
אם אתם בקטע של אוכל, יין ונופים זה המקום בשבילכם.
מקווה שעזרתי,
עדן

המלצות נוספות באיטליה:

*המלצות לטיול בבולוניה ומודנה
*המלצות לטיול ברומא
*המלצות לטיול בנאפולי

הפוסט המלצות לטיול במחוז פיימונטה הופיע לראשונה ב-Eden eat.

חגגנו ציון דרך בטיול הזה תוך ידיעה שנגיע לרולן גארוס שהוא אחד מהגראנד סלאמים בטניס( US OPEN, OA,WIMBELDON) וזה היה פשוט מטורף. אתייחס לזה בהמשך.

אחד הדברים היותר מדהימים בטיול הזה הוא שנפטרנו בו סופית מכל דבר שקשור לקורונה. לא היו מסיכות, לא היו בדיקות או הגבלות כלשהן. ממש כאילו חזרנו בזמן ואף אחד לא הזכיר את הנושא אפילו. פחות קאדרים ופחות כאבי ראש. מושלם.

כמה נושאים שאני תמיד מתייחסת אליהם:

תחבורה ציבורית- בפריז הולכים הרבה ברגל, ממוצע יומי של 15-18 ק"מ ביום שזה מלא!! יחד עם המספר המכובד הזה, שילבנו נסיעות במטרו ובRER(הרכבת המהירה). בכל פעם רכשנו 10 כרטיסים שעלו באזור ה18 יורו והשתמשנו מתי שרצינו. שימו לב שבודקים הרבה פעמים ברכבת ומחוצה לה אם קניתם כרטיס ולכן חובה לשמור אותו (קנס עומד על 50 יורו).

הזמנת מקומות למסעדות- אם אתם מחפשים מסעדת מישלן/ ביסטרו טוב, חובה להזמין מקום מראש. כאן זה לרוב דרך אתר אינטרנט, כאשר רוב המקומות נפתחים שבועיים- שלושה קודם. גם כאן בהרבה מקומות גובים פיקדון.

טיפים בפריז- אין צורך להשאיר שירות. במידה וממש אהבתם את השירות, נהוג להשאיר כמה יורו שתרצו(לרוב כמה מטבעות בודדים)

טיפ למסעדות יוקרה- במידה והתיישבתם והציעו לכם שמפניה/ יין ומזגו ישר מבלי להראות לכם תפריט, קחו בחשבון שהעלות תהיה יקרה. עדיף תמיד לבקש לראות תפריט לפני.

שוני תרבותי במסעדות- שימו לב, לא נהוג לחלוק מנות בצרפת או לקחת מנה אחת לשני אנשים.

איזורים מומלצים ללינה-

העיר מחולקת לרובעים סה"כ 20 במספר שמסודרים כמו שבלול מבפנים החוצה. כאשר המומלצים ביותר הם: המארה שנחשב בעבר לרובע של היהודים וכיום מזוהה בעיקר עם הקהילה הלהט"בית. יש כאן הרבה ברים, מסעדות ומקומות כיפיים לבלות בהם.
רובע נוסף הוא סן ג'רמן שנמצא לא רחוק מהרובע הלטיני, גני לוקסמבורג והפנתיאון.
אנחנו היינו ברפובליק שהוא איזור ממש נחמד, לא רחוק מהמארה ומאוד קרוב למטרו. היו לידנו הרבה מקומות שווים.

אטרקציות חובה בפריז-

Canal Saint Martin- תעלה מאוד יפה שמסביבה תוכלו לשבת לפיקניק/ ארוחת בוקר או לשבת באחד מבתי הקפה או הברים. יש כאן אווירה נחמדה מאוד.

Parc des buttes chaumont- פארק מעט מרוחק, הלכנו במשך חצי שעה אליו אבל לגמרי יפה כאן ונעים לשבת לפיקניק או סתם להסתובב. זהו הפארק השלישי בגודלו בעיר. במרכז האגם נבנה "אי" מלאכותי עם מבנה עליו.

Marche Popincourt- שוק איכרים שפועל בימים שלישי ושישי בין השעות: 7:00-14:30. לא הכי זול כאן אבל האיכות של הירקות והפירות מעולה. לעיתים מוכרים כאן גם בשר, גבינות, דגים, פרחים ויש גם דוכני בגדים. שוק שהיה ממש 2 דקות מהמלון שלנו.

Square Du Temple- פארק שממוקם לא רחוק משוק הילדים האדומים. יש כאן שולחנות שאפשר לשבת עליהם ולאכול בהם. אותם שולחנות גם משמשים למשחק שח מט/דמקה. פארק קטן וחמוד שנחמד לפתוח בו את הבוקר.

גלרי לאפייט- הכלבו הצרפתי המפורסם שמכיל מספר סניפים ובמרכזם בעיני הם הסניפים שממוקמים באזור האופרה. הראשון מכיל מותגי יוקרה, בגדים, תכשיטים, מזכרות וכו' ובקומה האחרונה שלו יש יציאה לגג שמשקיף על כל העיר. המבנה השני הוא בניין הגורמה ובו תוכלו להנות ממגוון מאפים ופטיסרי צרפתי של מיטב הקונדיטורים המובילים, בקומות הבניין יש מוצרים למטבח ולבית ואף מועברות סדנאות.

גני טווילרי- הם גנים צרפתיים מבחינת עיצוב וסגנון והם נחשבים לעתיקים והחשובים ביותר. מאוד נחמד לטייל ולהסתובב כאן. הם מתחילים מכיכר הקונקורד ועד הלובר.

מוזיאון הלובר- אחת האטרקציות הבולטות וסימן היכר של העיר. מוזיאון האומנות המבוקר ביותר בעולם שמכיל יצירות מפורסמות כמו המונה ליזה. המבנה החל כארמון אבל במהלך המהפכה הצרפתית הפך להיות מוזיאון. חובה לבקר פעם אחת בחיים.

קתדרלת נוטרדאם- אחד המבנים המפורסמים בעיר פריז. פירוש השם נוטר דאם- גבירתנו שמכוון למרים, אמו של ישו. מבנה בסגנון גותי שעבר שריפה בשנת 2019 וכעת נעשים שיפוצים במטרה לשקמו ולהחזיר את קבלת הקהל.

Rivoli 59- בניין אמנים בן 6 קומות שהוא שילוב בין תערוכה לבין סטודיו שבו ממש פוגשים באמנים יוצרים. ניתן לעלות כל פעם קומה ולגלות עוד עבודות מעניינות ולשוחח עם האמנים. הכניסה בחינם. מומלץ בחום.

Mont des Martyrs– מונמארטר, אזור שבו התגוררו אמנים רבים. ניתן לטפס את הגבעה ולהיכנס לבזיליקה, ברחבה מסביב תוכלו למצוא המון אומנים וציירי פורטרטים. תוכלו גם לרדת ולהגיע לקיר האהבה שבו כתוב אני אוהבת אותך במגוון שפות. משם ניתן להתחבר לאזור פיגאל. תוכלו גם להגיע לבית הקברות המפורסם של מונמארטר שבו קבורים מוזיקאים רבים ביניהם אמיל זולא למשל.

שער הניצחון- Arc de Triomphe, ממוקם בכיכר שארל דה גול, השער הוזמן ע"י נפוליאון בכבודו ובעצמו ואף ניתן להיכנס אליו ולטפס למעלה. זה לא משהו שהוא חובה אבל נחמד לעבור ולראות.

מגדל אייפל- אולי הסימן הכי מפורסם של העיר, אין הרבה מה להרחיב אבל אתם חייבים לעבור כאן פעמיים לפחות. פעם אחת ביום עם איזה בקבוק יין, שמיכה ואוכל לפיקניק ועוד פעם אחת בערב בשעה עגולה כמו 00:00 כדי להנות מ5 דקות מלאות שבהן הוא מנצנץ. מאוד מיוחד ורומנטי ונדוש אבל לגמרי חובה. כמובן שניתן לטפס למעלה אבל זה לגמרי לא חובה.

קניון Westfield- רשת שהכרנו באנגליה. הגענו דרך הRER, ממש ממוקם תחנה אחת משער הניצחון, יש להם סניף גם בLes Halles. תוכלו למצוא כאן את מגוון המותגים של הבגדים. יש כאן הרבה רשתות ומבחר עצום. לגמרי חובה אם בא לכם למלא את הארון.

כיכר רפובליק- זו פשוט כיכר יפה, מאוד קרובה לאזור שישנו בו ויש כאן מסביב כל מיני חנויות. בכיכר עצמה קניתי כרטיס סים בסניף Orange ויש כאן גם חנות ספורט מאוד טובה בשם Go Sport. חוץ מזה זו כיכר שנקראת ע"ש הרפובליקה הצרפתית ובמרכזה עומדת מריאן, דמות המסמלת את החירות והתבונה.

האזור האסייתי- בין האופרה ללובר יש אזור מאוד נחמד עם בתי עסק אסייתים, מבולונז'רי יפני, סושיות, מסעדות קוריאניות לסופר מרקטים אסייתיים. ביקור חובה בגדול. תמיד צריך ברייק קטן מכל החמאה והשומן כדי לצבור אנרגיות מחדש.
רח' מאוד מרכזי הוא Rue Sainte-Anne.

La tete dans les nuages- בכל טיול צריך קצת להתפרק ולשחק בשטויות. לא יכולנו שלא לעבור ליד המקום הזה עם הארקייד. כל מי שביקר כאן היה מבוגר, אפילו לא ילד אחד. יש כאן פשוט מתחם ענק עם משחקי וידאו, מציאות מדומה וכל מיני שטויות של פעם. זה תמיד מצחיק, משחרר וכיף. יש כאן משחק עם תור קצר שבו יושבים על כסאות חגורים בחגורת בטיחות ופשוט יורים כולם בזומבים. כן אני יודעת, זה נשמע גנרי או מעפן אבל זה נורא מצחיק וכיף, בכלל כשאתה חושב שהיית ממש טוב ובסוף מראים תמונות של כולם עם מיקומים ואתה אחד לפני האחרון.

שוק הפשפשים של פריז- Saint-ouen- השוק פתוח מיום שבת- יום שני מהבוקר עד אחה"צ. תחילה תגיעו מסביב לשוק חיצוני של מהגרים בעיקר עם בגדים שהם חיקויים של מותגים מפורסמים. ניתן להגיע מסביב לשוק הפתוח שגם בו תמצאו בעיקר ביגוד והנעלה. בתוך המבנה המקורה ישנם הרבה פרטים אספנות, סרוויסים שלמים לאירוח, פסלים, רהיטים וכו'. בקומה למעלה תפגשו הרבה משחקי וידאו וינטג', פטיפון, גלויות, תמונות, בגדי יד שניה וכו'. היציאה בקצה השני תוביל לשוק פשפשים חיצוני עם הרבה צלחות בודדות, כלים, מוצרי חשמל, פרטי אספנים ועוד במחירים מאוד זולים ומשתלמים. זו לגמרי עצירת חובה.

גני לוקסמבורג- מתחם הגנים השני בגודלו בעיר מכיל את הגנים האלו והוא גם מקום מושבו של הסנאט הצרפתי. ברחבה המרכזית משיטים הרבה סירות מיניאטוריות וחוץ מזה נורא נחמד לשבת כאן לפיקניק.

Marche d'aligre- שוק עם ירקות ופירות במחירים נוחים. בתוך השוק המקורה תוכלו למצוא גם גבינות, דגים ובשר וגם קפה טוב. מסביב ברחבה ישנו גם שוק פשפשים קטן ולא רחוק גם חנות לתבלינים וחומרי גלם בשם Sabah.

חנויות לחומרי גלם לקונדיטוריה/ציוד למטבח-

Mora- חנות לציוד למטבח כמו רינגים, תבניות, צנטרים וכו'. a.simon- עוד חנות עם ציוד רק שכאן תוכלו למצוא גם סכו"ם, צלחות, מחבתות, סירים ועוד..
G.Detou- חנות שהיא גן עדן לכל מי שמתעניין באוכל והיא מכילה תמציות, שוקולדים, תבלינים, רטבים לקונדיטוריה ברמה הגבוהה ביותר.

Merci- חנות מאוד יקרה עם המון מוצרים למטבח ולבית כמו רהיטים, מגבות, סכום, צלחות וגם בגדים. יש כאן 2 קומות עם המון דברים מאוד יפים.

אוכל שאכלנו בפריז-

פטיסרי/בולונז'רי-

La Maison d'Isabelle- "הבית של איזבל" שהוא הקרואסון הכי טעים שאכלתי בפריז, יש לציין שהוא גם זכה בתואר הזה אי שם בשנת 2017. יש כאן גם פוגאס זיתים ורוזמרין נהדר, שוסון תפוחים חביב מאוד, קרואסון שוקולד הכי טוב שאכלתי ובגט וואו. ביקור שהוא בגדר חובה. לעיתים משתרך תור ארוך אבל הוא לגמרי שווה את ההמתנה. שימו לב שלא מגישים כאן קפה, שלא תעיזו ללכת לבית קפה השכן, הקפה מזעזע ועולה 5.5 יורו. ממש ליד יש חנות גבינות מעולה.

Du pain et des idees- בולונז'רי קטן ושקט שמגיש מאפים נפלאים, ממש תענוג לפתוח כאן את הבוקר. לקחתי שבלול שוקולד פיסטוק שהיה חביב מאוד ושוסון תפוחים שהיה לי עדין מדי. הייתי חוזרת בלי שום צל של ספק. יש כאן גם קפה והוא יחסית בסדר.

Popelini- יש כמה סניפים בעיר ועל פניו זה נראה כמו סתם עוד מקום עם פחזניות מבצק רבוך אבל אל תטעו, מדובר בפחזניות מפוצצות קרם קריר וטעים שבא בול. ניסיתי כאן מלית של קרמל וחמאה מלוחה ועוד אחד עם ג'יאנדויה שהיה נפלא. מומלץ בחום.

Yann Couvreur- קונדיטור מאוד מפורסם בצרפת שהסמל שלו הוא שועל. היה כאן מאוד מאוד איכותי, טעים ומלא במרקמים אבל גם כבד. לגמרי מתאים לחלוקה עם חברים ופשוט לדגום כמה דברים. אכלנו כאן שבלול שוקולד פיסטוק שהיה שונה לגמרי מהקודם שציינתי. הוא היה מאוד רטוב ומאוד עשיר. דגמנו גם פארי ברסט עם שלל של אגוזים בכל מיני טקסטורות. זה חובה לכל מי שחובב אגוזים. פשוט וואו. הפרלינה נפלא והאגוזים קלויים בול והטעם של הקרם אמאלה.

Galeries lafayette gourmet- הכלבו הענק הצרפתי בסניף האוכל שלו. תוכלו למצוא כאן מגוון מאפים, מקרונים, פטיסרי, שוקולדים של כל מיני קונדיטורים מפורסמים. בקומות העליונות יש גם כלים לבית אבל בעיני הם סתם יקרים.
יש כאן את פייר הרמה(מצטערת בשבילי זה אוברייטד), יאן קוברר, שוקולדים של אלאן דוקס וגם גלידות, Philippe conticini ועוד..

The french basterds- מאפיה נחמדה ברובע 2, ניסיתי כאן מהפטיסרי והיה נחמד מאוד. יש כאן גם כריכים, באגטים ולחמים מכל מיני קמחים מעניינים. שווה ביקור.

Aki Boulangerie- רשת שמכילה מספר מקומות באזור האסייתי, יש להם גם מסעדה שנראית מעולה. כאן תוכלו להנות מפטיסרי יפני, יש כאן אקלייר מאצ'ה/יוזו, עוגות שכבות עם מאצ'ה, לחמניות שוקולד, אוניגירי, סלטים, צ'יראשי טו גו וגם מאצ'ה כשמשקה אם כי מדובר בכמות סוכר לא סבירה.
נחמד אם בא לכם לנסות אבל לגמרי לא חובה.

Aux merveilleux de fred- מאפיה נחמדה ליד שוק מכורה עם ירקות, פירות, בשר ודגים. ברחבה עצמה ישנו שוק פשפשים קטן שנחמד להסתובב בו. תמצאו כאן וופל טרי שנעשה במקום וממולא בשני מילויים שונים: וניל או שוקולד מריר איכותי. יש כאן גם בריוש מאוד טעים, לחמניות חלב שהיו מאוד רכות וקינוח בלגי של מרנג עם קצפת שנקרא Merveilleux.

Cedric Grolet- מאוד התלבטתי איך לכתוב את הכמה שורות הבאות בגלל שמדובר באומן מאוד מפורסם שידוע מאוד ב"פירות" הממולאים שלו. לפני ההגעה גיליתי שהפטיסרי של סדריק מדורג נמוך יחסית וזאת בגלל הVFM שלו, מחירים יקרים מאוד לעומת הטעם והגודל הסופי אבל הייתי חייבת להבין על מה הרעש.
יש כאן 2 סניפים בסניף הראשון שנקרא La Pâtisserie du Meurice par Cédric Grolet תוכלו לרכוש את ה"פירות" ובסניף השני שנקרא Opera תוכלו לרכוש את המאפים והטארטלטים. הקרואסון שלו הוא הכי יפה שנתקלתי בו, דיפוף מהמם אבל מעט מאוד מלית שוקולד ביחס לבצק, יחסית לא יקר, 4 יורו. רכשתי גם טארטלט וניל שהיה מאוד טעים אבל כבד ועלה 16 יורו. בגזרת ה"פירות" החלטתי לנסות את הפרנץ טוסט שהיה נחמד אבל לא מטורף בכלל והזכיר קצת את הטארטלט, מחירו היה 17 יורו, לגמרי יקר, מיותר ואינסטגרמי.

אוכל אסייתי-

Chez Cay- זו הייתה הארוחה הראשונה שלנו בעיר, לפעמים בא לנו לנחות ולאכול משהו זול, פשוט ומשביע וזה לגמרי עשה את העבודה. הזמנו כיסוני בשר לבן שהיו מיותרים לעומת שתי המנות הנוספות- עוף פריך ברוטב למון גראס שהיה ממש נחמד ועוד לוק לאק קמבודי שגם עשה את העבודה אם כי לא הרגשתי בכלל טעם של פלפל שחור. קיבלנו גם מוצ'י חם שחומם במיקרוגל אבל היה מאוד טעים. המסעדה הזאת היא בגדר סגירת פינה והיא לגמרי אחלה אבל לא חובה.

Maison Zhang- אוכל מוכן אסייתי תמצאו כאן הרבה מאוד כיסונים: צמחוני, עוף, בקר, חזיר, סרטנים או ברווז. יש כאן גם הרבה באו וספרינג רולז. כמו כן, אם אתם חובבי עוף בלימון/ עוף חמוץ מתוק/ בקר מוקפץ/ בשר לבן מתקתק יש כאן הכל מהכל. אם אתם בסביבה נחמד לעצור כאן ללאנץ'.

kodawari ramen- אין כמו ראמן טוב במיוחד לימים קרירים. כאן אולי מדובר ביצירתיות או אולי קצת קיטשיות כי מצד אחד זה מגניב ומצד שני רעשי הרקע והעומס קצת מכבידים, יחד עם זאת זה לגמרי ראמן מעולה שהייתי חוזרת אליו שוב ושוב. יש כאן בתפריט 4-5 ראמנים מעולים שרובם על בסיס ציר דגים, חלקם מגיעים עם עוף/ חלקם עם חזיר/ יש אחד צמחוני ועוד אחד שהוא בסגנון מזאמן ביחד עם לובסטר.
האטריות מעולות, הציר עשיר, השירותים יפניים עם הרבה לחצנים ואפקטים אפילו המסעדה מעוצבת כמו השוק ביפן עד הפרט האחרון שזה מגניב ורעשי הרקע הם הקלטות מהשוק ואחרי כמה זמן זה קצת חופר.
יש כאן עומס מטורף ותורי ענק, נרשמים דרך אפליקציה ואז מופיע המקום שלכם בתור, אז אם אתם ממש רעבים זה לא המקום בשבילכם. אנחנו חיכיתי בערך שעה וחצי, שעתיים, הסתובבנו באזור האסייתי ואכלנו סושי.
כשהגיע תורנו, טעמנו את המזאמן ואת הראמן דגים עם העוף והם היו מעולים.

On the bab- מסעדה קוריאנית באזור האסייתי עם ארוחות עסקיות מאוד משתלמות. תוכלו למצוא כאן עוף מטוגן פריך או סלט אצות טוב שמגיעים עם באן בקר/חזיר או ביבימבאפ. המנות גדולות מאוד ויחסית אותנטיות. חיבבנו מאוד.

פירות ים-

Juste- מסעדת פירות ים שמגישה Razor clams, צדפות קטנות, אויסטרים, פיש בורגר ועוד. פירות הים מגיעים ברוטב שמנת ויש לכם חור במרכז השולחן עם דלי שאליו זורקים אל הזבל. מגישים כאן גם צ'יפס וסלט.

משהו לשתות-

La Cidrerie- ממש ליד התעלה עם נוף מושלם נמצא מקום סופר כיפי שמגיש סידרה, משקה שמיוצר מתפוחים עם 0% סוכר, משקה נהדר שהייתי שותה הרבה בחבל הבסקים בספרד, ממש על גבול צרפת. יש כאן כל מיני סוגים שהיו פשוט נפלאים, קלאסי לאחר צהריים. מגישים כאן גם אוכל אבל לא דגמנו אותו.

Taiwan bubble tea- בפריז יש פשוט מבחר עצום של באבל טי, כן כן אני יודעת אני חופרת על זה בכל טיול אבל זה כל כך טוב. הם מקצוענים והאיכות נפלאה. יש כאן טעמים מעולים כמו אורז קלוי, מאצ'ה או טארו הכי טעים ששתיתי באירופה והם אפילו שואלים על רמת הקור ומה אחוז הסוכר שתרצו. בקיצור חובה למי שאוהב.

Momen'Tea- רשת באבל טי ואוכל יפני, הגעתי לכאן במהלך מסע שופינג מטורף בקניון. יש כאן יופי של באבל טי אם כי לא הכי זול וגם מוצ'י, דנגו, אוניגירי(מעט כבד ושמנוני), ריבות כמו יוזו או ג'ינג'ר ופופקורן מאצ'ה/באבל טי(שטרם פתחתי). סה"כ נחמד מאוד בין לבין.

Yi Fang- באבל טי בין הטובים ששתינו באירופה, יש כאן טעמים מעניינים שמתבססים על תמציות תה אמיתיות, אם כי לא הכי זול כאן אבל יותר זול מבארץ. גם כאן נשאלנו לרמת המתיקות ולרמת הקרח במשקה. היה פשוט נפלא ומומלץ בחום.

Folderol- בר יינות טבעיים שמשלב גם גלידות בהכנה ביתית. הקונדיטורית שמכינה את הגלידות עבדה במשך שנים עם בעלה שהוא שף של מסעדת מישלן. יש כאן טעמים מעולים ומפתיעים כמו שמן זית או פפאיה. מאוד נחמד לשבת כאן אחה"צ/ ערב. ישיבה ע"ב מקום פנוי.

איטלקי-

Dalmata Pizza- פיצה נאפוליטנית קלאסית, בבעלות איטלקית. הבעלים כאן מאוד אוהב את ישראל וביקר מספר פעמים בת"א, בקיא גם בשפים כאן בארץ. תוכלו לקחת או לשבת ויש תפריט שלם של פיצות וגם סלטים, ארנצ'יני, בוראטות ועוד. המחיר כפול מבאיטליה אבל עדיין פיצה מעולה, מושלם אם בא לכם לגוון.

אוכל צרפתי קלאסי-

Chez Janou- ביסטרו צרפתי קלאסי שמגיש מנות מסטייקים, רגלי צפרדעים ורטטוי עד לקרם ברולה ומוס שוקולד. דווקא מבין המנות כאן חיבבתי את הקרפצ'יו טונה והדבש. זו הייתה מנה מרעננת ומתובלת היטב. פחות חיבבתי את הרטטוי שהגיע קר בתוך צנצנת, את הסטייק שהיה סביר אבל לא מטורף ואת ה"טרטר" אבוקדו שרימפס שהיה לא מתובל בעליל. עצירה שהיא לגמרי לא חובה. לא המשכנו לקינוחים אבל יש הרבה שאומרים שהמוס שוקולד נפלא.

Le souffle- מסעדה צרפתית יחסית קלאסית שנמצאת באזור הלובר ומתמחה בהכנת סופלה מהקלאסי ביותר לכאלו עם טעמים שונים, מלוחים או מתוקים. ניסינו כאן מרק בצל שהיה טעים וסופלה גבינה ממולא ביף בורגיניון. לגמרי תוספת מיותרת וטעם חזק של פלפל לבן. נחמד לנסות את הקלאסי, אם היה לי מקום הייתי מנסה גם את הסופלה המתוק שנראה מעניין מהצד וגרף מחמאות.

אוכל מושקע לארוחת ערב-

Cachee- מסעדה מאוד יקרה שנמצאת חצי שעה מהמרכז, בדיעבד הייתי חוזרת למסעדה השניה שלהם שהיא יותר זולה ומגישה אוכל בסגנון ספרדי. יש לציין כי כל האוכל היה טעים ומעניין אבל נטו בגלל העלות קצת התבאסתי. אכלנו כאן דג נא שהוגש על הדג עצמו ביחד עם 2 רטבים אסייתיים: רוטב יוזו קושו מעולה ורוטב פונזו. מנה נורא קלילה וטובה. אכלנו גם טרטר טונה שהיה נחמד ועוד מנה של אספרגוס על גספאצ'ו. הקינוח היה החוליה החלשה כאן, מרנג עם רוברב וקרם אורז קלוי. היה חסר קצת רוטב אבל סה"כ מנות טובות ומרעננות.

Frenchie Pigalle- בטוח שמעתם על פרנצ'י, מסעדה עם כוכב מישלן באזור המארה, יש להם גם בר יין על בסיס מקום פנוי ואוכל מהיר FTG (Frenchie to go) . כאן נכנסת לתמונה המסעדה שלהם באזור פיגאל שממוקמת בתוך מלון. לא צריך להזמין כאן מקומות והיא בעצם הכלאה בין בר היין למסעדה המכוכבת. האוכל כאן משלב בתוכו אלמנטים אסייתיים ואירופאיים בו זמנית, הייתה לנו כאן ארוחה נהדרת. אציין כי עדיף להגיע מוקדם כי האזור לא תמיד סימפטי בשעות מאוחרות אבל לגמרי חובה כי זו הארוחה המוצלחת של הטיול. ממש לא רחוק מהמולאן רוז'.

סופר מרקט-

גם כאן זו קטגוריה דיי מעניינת וכמו בכל עיר תמיד תוכלו להיכנס לסופרים קטנים כמו Carrefour או Franprix. באופן אישי אני תמיד אוהבת ללכת פעם אחת לפחות לסופר אחד גדול ולקנות הרבה שטויות.
לרוב המסע הזה מתאחד עם מסע השופינג ויחד זו החזרה הכי קשה וכבדה שיש לדירה/מלון אבל זה נחוץ לגמרי.
בקניון Westfield שנמצא שאזור La Defense יש סופר ענק בשם Auchan (רשת צרפתית שנמצאת גם במדריד).
שם תוכלו למצוא גבינות, נקניקים, סושי, דוכן קרפים/וופל בלגי, רטבים מעניינים, חטיפים שווים ומה לא. בקיצור ביקור חובה.

Roland Garros- זו אחת מתחרויות הטניס המפורסמות בעולם ואחת מארבעת הגראנד סלמים כמו למשל ווימבלדון, תחרות אוסטרליה הפתוחה ואמריקה הפתוחה. חוויה מטורפת לחובבי הספורט, מגיעים אנשים מכל רחבי העולם כדי לצפות בתחרות שנערכת מדי שנה בסוף חודש מאי, כאשר הכרטיסים נמכרים מראש באתר הרשמי. ניתן להגיע למשחקי יום/ ערב או להיכנס רק למגרשים בחוץ בהם ניתן לצפות במגוון משחקי זוגות, נוער או אימוני ראווה של שחקנים מפורסמים כמו רפאל נדאל, אלכס זברב ועוד..

שימו לב שהמשחקים ארוכים יחסית יכולים גם לקחת 4-4.5 שעות, ניתן להכניס אוכל מבחוץ, מומלץ להביא כובע, קרם הגנה ומים. נמכרים במקום גם מוצרי טניס של הטורניר שהם יקרים מאוד יחסית. יש כאן גם קפה, אוכל מוכן, גלידות, דוכני קרפים ועוד.. לעיתים תוכלו גם להגיע לביתנים ועמדות של הטורניר כמו למשל דוכן עם מציאות מדומה, מגרשי טניס קטנים חיצוניים ועוד.. האיצטדיונים הראשיים נקראים ע"ש שחקני טניס צרפתים מפורסמים כמו פיליפ שאטרייה או סוזן לאנגלן והשם רולן גארוס נקרא ע"ש טייס צרפתי מפורסם. זוהי תחרות שמתבצעת על אדמת חימר והשחקן שקטף הכי הרבה תארים הוא רפאל נדאל הספרדי.

הפוסט המלצות לטיול בפריז הופיע לראשונה ב-Eden eat.